הצבעים החדשים דומים מאוד לאלה שבשימוש במפות אפל, שנועדו להבליט את הכבישים ותוואי השטח

ישנם דברים שלא מתערבבים כמו למשל שמן ומים, iOS ואנדרואיד, ו-Windows ו-Mac. אבל איכשהו, אנחנו נכנסים לעידן שבו הדברים האלה מתחילים להתערבב ולהשתלב אחד בשני, כי מיקרוסופט הכריזה עכשיו על Windows כאפליקציה שניתן להריץ על מכשירים רבים כולל אייפון ומק. אבל יש כאן טוויסט שכבר ראינו בעבר. המחשב שלכם בענן בכל מקום (שיש בו אינטרנט) […]

לצד הדאגה המתמדת למשפחות שלנו, לביטחון הכללי ולהתמודדות המנטלית המורכבת בימי המלחמה, נכנסת לתמונה גם אי הוודאות התעסוקתית. אמנם יש מקומות עבודה שמשהים הליכים, אבל ההייטק הישראלי לא עוצר, וגם לא החיפושים של מי שמחפשים את האתגר הבא שלהם. בין החברות שמופיעות בגיקטיים אינסיידר יש לא מעט משרות שפתוחות עכשיו וזמינות בעמוד החברה. נזכיר שבעמוד […]

ד"ר טל טובי מהמחלקה להסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן מתאר את יכולות נושאות המטוסים האמריקאיות, וסוקר אירועים הסטוריים שבהם הציבה ארה"ב נושאות מטוסים באזורי משבר

פלטפורמת ההשקעות 'בלינק' צפויה לשנות את חוקי המשחק בעולם ההשקעות עם עמלות אפסיות וביטול חיוב הפקדה מינימלית

CMF, אם אתם זוכרים, הוא מותג-חברה בת של Nothing – חברה צעירה שהקים קארל פיי, שצבר הרבה פופולריות מאז שהקים את יצרנית הטלפונים וואן פלוס. ההפיכה של וואן פלוס לחברה בת של אופו הייתה בין הסיבות שגרמו לפיי להקים את Nothing, כדי להביא סיפור מעט שונה, כפי שסיפר בתחילת הדרך. האוזניות Buds Pro של CMF הן המוצר הראשון של המותג שהגיע לארץ – בייבוא של באג, שמייבאת באופן רשמי את כל מוצרי Nothing. ההבדל ביניהן לבין האוזניות של Nothing עצמה בולט מיד לעין: החלקים השקופים, שהפכו את החברה של פיי למוכרת כל כך בשוק – נעלמו. על אף שהעיצוב של האוזניות דומה מאוד, הוא לא זהה, בעיקר באזור האוזנייה עצמה. בנוסף, את המארז המרובע והשקוף חלקית של האוזניות, שעונה לשם הפשוט Ear (אוזן), החליף מארז טעינה מפלסטיק בצבע אחיד, עגול, שטוח ויחסית גדול. אלה הם חלק מהדברים שהחברה ביצעה כדי להוריד את רמת המחיר של CMF Buds Pro, שמוצעות במחיר רשמי של 239 שקלים. בנוסף, הן שוקלות מעט יותר מהאוזניות הראשונות של Nothing – משקלן הוא 4.8 גרם לעומת 4.5 גרם, של והידית ארוכה במילימטר או שניים. למרות המחיר ולמרות המיצוב שלהן כאוזניות חכמות יחסית זולות, הן זכו לשילוב של לא מעט טכנולוגיה. אחת מהן היא השתקת רעשים אקטיבית, שיכולה, לפי החברה, להפחית את רעשי הרקע בעד 45 דציבלים. המשתמש יכול לקבוע באפליקציה את רמת השתקת הרעשים, וכן לבחור, באמצעות לחיצה על משטח המגע שבקצה העליון של האוזניות, האם לבטל את המנגנון או דווקא במצב הגברת קולות סביבתית, כדי להגדיל יותר את המודעות ל-מה שקורה מסביב. מושתקים ברמה מספקת המנגנון עובד בהחלט באופן סביר, אם כי לא ברמה הכי גבוהה שפגשתי בבדיקות של אוזניות דומות, ובטח לא כשבוחרים שרמת הסינון תהיה נמוכה יותר. סגירת האוזניים היטב, על ידי בחירת קצוות הסיליקון המתאימים, תורמת גם היא להשתקת הרעשים – וגם מונעת את נפילתן מהאוזניים תוך כדי פעילות. בכל אוזניה יש שלושה מיקרופונים, שמיועדים לא רק לעזור למנגנון השתקת הרעשים, אלא גם כדי לשפר את איכות השיחות. מנגנון בקצה האוזניות שמונע כמעט לחלוטין רעשי רוח עוזר בשיחות, אבל האיכות שלהן היא בסדר – ולא יותר מזה. כך, לעתים, מילים אבדו, בשני הכיוונים – בשימוש מחוץ לבית, בנסיעה באוטובוס וגם במשרד. האוזניות Buds Pro של CMF. צילום: יח"צ בקרות טעונות שיפור כמוזכר לעיל, CMF Buds Pro הן אוזניות מגע, ואחד הדברים שבחרו בחברה לעשות הוא לא להשתמש בלחיצות בודדות. זה מצוין, כי הן לא מגיבות לכל מגע מקרי באוזניה או בידית שלה – ומי שמשתמש באוזניות כאלה בדרך כלל מכיר את הנושא. הבעיה היא שהמגע לא מגיב באופן אחיד, וזה לא מספיק, בעיקר שיש פקודות שדורשות נגיעה כפולה ואז הנחה ארוכה של האצבע. לא ממש הצלחתי לבצע זאת, וזו הדרך היחידה למשל להנמיך את עוצמת הקול. ההגדרות הן באמצעות האפליקציה Nothing X הנגישה והמצוינת. את הפקודות ניתן לבצע באמצעות המגעים השונים, כפי שמוסבר היטב באפליקציה, אבל יש פקודות שאפשר לבצע רק באוזניה הימנית או רק בזו השמאלית. יש צורך בעדכון קושחה שיאפשר לעשות יותר דברים, וכן ידאג שהלחיצות יזוהו היטב בכל פעם – ולא רק לפעמים. נא לא להגזים עם הבס האיכות שמספקות האוזניות טובה מאוד בדרך כלל, והאקולייזר הבסיסי שבאפליקציה מאפשר למשתמש לבחור הגדרות מוכנות מראש, שמקנות עדיפות לבס, לצלילי הביניים ולטרבל. ניתן להגדיר גם באופן אישי וידני את עוצמת כל אחד מתחומי הצלילים, אבל אסור להגזים עם הבס, כי לפעמים, כשיש יותר מדי ממנו, הצליל מאבד את הניקיון שלו, וזה אפילו יכול להטריד. עם קצת תיקוני קושחה, CMF Buds Pro יכולות להפוך לאוזניות מובילות בתחום המחיר שלהן, אם כי גם במצב הנוכחי הן מספקות תמורה נאה עבור מחירן זמן הסוללה של האוזניות עם ANC עומד, לפי ההצהרה של CMF, על 6.5 שעות בעת נגינת מוזיקה, וזה פחות או יותר מה שקיבלתי בעת הבדיקות. יחד עם מארז הטעינה אפשר להגיע עד 22 שעות. אם מבטלים את ה-ANC אפשר להגיע עד 11/39 שעות, בהתאמה. 10 דקות של טעינה מספיקות לשלוש שעות האזנה למוזיקה. הצימוד עובד מצוין, והוא מהיר בזכות תמיכה ב-Fast Pair של גוגל וב-Swift Pair של מיקרוסופט. הוא מבוצע באמצעות Bluetooth 5.3 ויש תמיכה בתקן IP54. אם בוחרים באפשרויות, אפשר גם לגרום להפסקת המוזיקה בעת שמוציאים אוזניה מהאוזן – אבל גם זה לא עובד מספיק טוב ולפעמים, אפילו כשהאוזנייה השנייה ביד, המוזיקה חוזרת להתנגן לפתע. לסיכום: עם קצת תיקוני קושחה, CMF Buds Pro יכולות להפוך לאוזניות מובילות בתחום המחיר שלהן, אם כי גם במצב הנוכחי הן מספקות תמורה נאה עבור מחירן.

איגוד ה-Wireless Power Consortium (להלן WPC) השיק רשמית את Qi2, תקן טעינה אלחוטי חדש המבוסס על טכנולוגיית ה-MagSafe המגנטית של אפל, שתהפוך להיות זמינה גם למכשירי אנדרואיד עם הספק טעינה של החל מ-15W. תקן ה-Qi2 הוכרז בתחילת השנה במהלך תערוכת CES 2023 כדור ההמשך ל-Qi, טכנולוגיית הטעינה האלחוטית הפופולרית כיום, שהוכרזה במקור ב-2010 עם תמיכה בטעינת […]

קבוצת סייבר פרו-פלסטינית, שידועה בקמפיינים הממוקדים שלה ושאחד הכינויים שלה הוא כנופיית הסייבר של עזה, ניסתה בחודשים האחרונים לרגל אחרי ממשלות במזרח התיכון באמצעות כלי חדש – כך לפי דו"ח של פרופפוינט, שפורסם שלשום (ג'). אף שזהות הקורבנות לא נחשפה, לאנשים ומחשבים נודע כי חברי הקבוצה תקפו גם בישראל, ועל הכוונת שלהם היו גופים ציבוריים וארגונים מסחריים. לפי החוקרים, המתקפה – שהייתה ממוקדת – נועדה להשיג גישה ראשונית למערכות פרטניות. מסעות פישינג ממוקדים ביותר חברי הקבוצה הפעילו מסעות פישינג ממוקדים ביותר. כל קמפיין שכזה כוון לכל היותר לחמש ישויות, וכלל שיטת גישה חדשה. הפעילות של חברי הקבוצה נמשכה עד לחודש שעבר, אוקטובר – מה שמעיד על כך שהמלחמה בעזה לא שיבשה באופן משמעותי את היכולות שלה, הסבירו החוקרים. הקבוצה מכונה, כאמור, כנופיית הסייבר של עזה (Gaza Cybergang), אך יש לה שלושה כינויים נוספים: Molerats, TA402 או פרנקנשטיין. היא מוכרת לקהילת האבטחה מזה כעשור. חבריה מתעניינים בארגוני ממשל שעוסקים בנושאים פוליטיים וצבאיים, כולל הסכסוך המתמשך ברצועת עזה. הם מפתים את המשתמשים שעובדים בארגוני הקורבנות לפתוח קבצים מצורפים וללחוץ על קישורים זדוניים. ההאקרים מתמקדים בעיקר בגופים שפועלים במזרח התיכון, ובמיוחד בארגונים ממשלתיים או ארגוני ציבור שפועלים לצד הממשלה. הצד הטכנולוגי בהיבט הטכנולוגי, המתקפות של חברי הקבוצה כללו מנגנונים רבים שסייעו להם להימנע מלהיות מאותרים ומזוהים על ידי כלי ניתוח איומים אוטומטי. בחלק מהמתקפות שהם ערכו ב-2021, הם התמקדו רק במחשבים שהותקנו עליהם חבילות שירות בערבית, והסתייעו בקבצי ארכיון, מוגני סיסמה, להפצת נוזקות. ההאקרים חברי הכנופייה של עזה שלחו מיילים שמכילים פתיונות לקורבנות המיועדים שלהם. בדרך כלל הם כללו מידע מבטיח שקשור לנושאים כלכליים. הפצחנים ניסו להערים על קורבנות ללחוץ על קישורי הורדה מדרופבוקס, שמכילים קובץ שלאחר מכן מוריד שלושה קבצים אחרים למחשב של הקורבן. קבצים אלה העניקו לתוקף את האפשרות לתקוף עם עוד נוזקות, כולל כלי חדש שמספק גישה בלתי מורשית בשם IronWind (רוח ברזל). האם אלה האקרים פלסטינים? זהותם לא ברורה. צילום: ShutterStock לדברי ג'ושוע מילר, חוקר איומי סייבר בכיר בפרופפוינט, "נראה שהסכסוך המתמשך במזרח התיכון לא הפריע לפעילותם המתמשכת, שכן הם ממשיכים לחזור, ולהשתמש בשיטות חדשות וחכמות כדי לעקוף את מאמצי הזיהוי". מילר הסביר כי "באמצעות שרשראות הדבקה מורכבות והטמעת נוזקות חדשות באופן סמוי, חברי הקבוצה המשיכו לעסוק בפעילות תקיפה ממוקדת ביותר, בדגש חזק על פעולות נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה". בדו"ח לא צוין בבירור מיהם ההאקרים, למי הם קשורים והיכן הם ממוקמים. חוקרים שמכירים את הקבוצה בשנים האחרונות תיארו אותה ככזו שמתמקדת במיוחד באיסוף מידע על עניינים פלסטיניים. בעבר ציינה פרופפוינט כי "המוטיבציה העיקרית של הקבוצה היא לאסוף מידע רגיש ומסמכים מיעדים בעלי ערך גבוה – לטובת איסוף מודיעין". בהתבסס על יעדי הקבוצה, נושאי הפיתוי והקמפיינים מהעבר, "סביר להניח שהפעילות תומכת במטרות צבאיות או בהקמת מדינה פלסטינית". קמפיין סייבר שנמשך שלושה חודשים החוקרים ציינו שהקמפיין הנוכחי של חברי הכנופייה של עזה החל ביולי השנה ונמשך עד אוקטובר. הוא התבסס על כתובת מייל שנפרצה במשרד חוץ של מדינה ששמה לא צוין בדו"ח. עד אוגוסט, הקמפיין השתמש בחשבון המייל של משרד החוץ שנפרץ, ובאוקטובר ההאקרים שינו – שוב – חלק משרשרת ההדבקה. מאוחר יותר בחודש שעבר הם עדכנו את הפיתוי, עם התייחסות למלחמה בעזה. "TA402, או הכנופייה של עזה, נשארה שחקן איומים מתמשך וחדשני, שבאופן שגרתי מפתח את שיטות המתקפה והנוזקות שלו כדי לשפר את יכולות הריגול בסייבר שלו", סיכמו החוקרים, "ככל שהסכסוך בין ישראל לחמאס נמשך, חברי הקבוצה עלולים להמשיך ולהשתפר טכנולוגית, עם התאמות בפיתויים והגדלת יכולות ההנדסה החברתית שלהם".