במהלך החודש האחרון נרשמו מספר מתקפות סייבר, לצד מקרים בהם נתונים מחברות שונות - בהם פרטים של ישראלים רבים - דלפו ופורסמו בטלגרם, זאת בעקבות מתקפת סייבר שחוותה חברת Signature-IT

הקומיקאי טרבור נואה, מגיש הפודקאסט "מה עכשיו?" צילום: שאטרסטוק בפרק האחרון של הפודקאסט "מה עכשיו?" (What Now? with Trevor Noah), בהגשת המנחה טרבור נואה, התארח סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. בשיחה שיתף אלטמן, שהוא אחת הדמויות המדוברת והדומיננטיות בתעשיית הטק כיום, בתובנות וברגשות שלו לגבי פיטוריו הבלתי צפויים, שאירעו באחרונה וחוללו מהומה גדולה. לצד זאת הוא שיתף בטלטלה כמו גם בהשבתו לתפקיד ימים ספורים לאחר מכן. עוד עסקו נואה ואלטמן בהשפעת האירועים על OpenAI וכמובן – בתקוותיו וציפיותיו של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית. אלטמן תיאר את פיטורים שלו, שעליהם החליט דירקטוריון החברה באמצע נובמבר האחרון, כאירוע שמצא אותו לחלוטין לא מוכן ושבעקבותיו נכנס להלם מוחלט. כשנשאל על ידי נואה איפה תפסה אותו הבשורה, הוא חשף כי הודיעו לו על הפיטורים בשיחת טלפון בזמן שהיה בחופשה. אלטמן סיפר כי השיחה התקבלה בעודו שוהה בחדר במלון בלאס וגאס, לשם הגיע כדי לצפות בתחרות הגרנד פרי של פורמולה 1. הוא הודה שחש "פגוע, כועס ומבולבל" מהבשורה הלא צפויה, וסיפר גם שבסופו של דבר הוא לא ראה אף מרוץ מכוניות באותו סוף שבוע. אלטמן דיבר עם נואה – שהוא כידוע קומיקאי המוכר לרבים מהדיילי שואו שבה השתתף בעבר, ולא מומחה בתחום הטכנולוגי – על חוסר השקיפות בתקשורת שלו עם הדירקטוריון ועל החוויה המאוד לא נעימה שעבר בעקבות הפיטורים. לדבריו, "הייתי מבולבל, זה היה כאוטי, זה לא הרגיש אמיתי. הרגשתי כמו בחלום". אלטמן הוסיף והבהיר "ברור שזה כאב, אבל הרגש ששלט בי באותה נקודת זמן היה רק בלבול – כאילו הייתי בערפל". אלטמן סיפר שאחרי הטלטלה הראשונית, בסופו של דבר החליט לאסוף את עצמו, בתוך מחשבה שביכולתו פשוט להמשיך לעבוד על פיתוחי AGI (בינה מלאכותית מתקדמת), כשבמקביל החל לקבל מבול של הודעות מאנשים שאמרו לו שברצונם לבוא לעבוד יחד איתו, בכל מקום שאליו יפנה. לדבריו, בשלב ההוא חזרה ל-OpenAI לא הייתה בכלל על הפרק וזאת על אף שעדיין רצה בטובת OpenAI, ובעיקר ניסה להבין מה בעצם קרה וקורה בחברה, שייסד ב-2014 כעמותה לקידום AI מועילה לטובת העולם. הוא המשיך וסיפר לבן שיחו כיצד טס מיד בחזרה לקליפוניה כדי להתחיל לברר איך ביכולתו להמשיך הלאה מנקודת הזמן הבעייתית, וגם סיפר שלמרות שהתעשת, התקשה לישון באותו לילה ועבר סופ"ש קשה. לצד כל זאת, בשיחתו עם נואה הכיר אלטמן בתפקיד שהיה לו בהתמוטטות התקשורת עם חבר המנהלים שלו וקבע: "בהחלט היו דברים שיכולתי לעשות טוב יותר". שותפה על מלא שהוסיפה את GPT-4 לעוד ועוד ממוצריה. מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה של OpenAI. צילום: ShutterStock מיקרוסופט לא ויתרה על אלטמן מהשיחה ניתן היה ללמוד גם כי מהרגע שנודע למנכ"ל  OpenAI על פיטוריו הלא ברורים' החל הטלפון שלו להיות מוצף בפניות, מאינספור גורמים, כולל ממיקרוסופט. נזכיר כי הענקית מרדמונד הפכה לשותפתה הראשית של OpenAI – אחרי שהשקיעה בה כ-11 מיליארד דולר. מיקרוסופט היא כיום חברה שמפתחת ומקדמת יחד עם מעבדת ה-AI את מודלי השפה הגדולים המגבים את כליה המצליחים, ביניהם מחולל התוכן הכתוב ChatGPT וכלי הבינה הג'נרטיבית המוקדש ליצירת אימג'ים, DALL·E. אחרי הפיטורים הלא צפויים של אלטמן, כידוע, מיהר מנכ"לה של מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, להציע למי שהוביל את OpenAI להצלחותיה הגדולות להיקלט במיקרוסופט בצוות ייעודי חדש בתחום ה-GenAI. יחד עם אלטמן קיבל גם נשיא החברה, גרג ברוקמן – שעזב את OpenAI לאות סולידריות עם הבוס המפוטר – את אותה הצעה עסקית. We remain committed to our partnership with OpenAI and have confidence in our product roadmap, our ability to continue to innovate with everything we announced at Microsoft Ignite, and in continuing to support our customers and partners. We look forward to getting to know Emmett… — Satya Nadella (@satyanadella) November 20, 2023 כזכור, פיטוריו של אלטמן הפגישו את דירקטוריון OpenAI עם תגובה קשה של חוסר שביעות רצון מהמהלך מצד הרוב הנחרץ של העובדים, שהפעילו עליו לחץ עצום כשחתמו על מכתב הקורא למועצת המנהלים להפוך את החלטתה ומיד. לפי הדיווחים, במכתב יותר מ-700 מתוך 770 מועסקי החברה איימו לעבור כולם יחד עם אלטמן וברוקמן למיקרוסופט. גם ציבורית המהלך זכה לביקורת קשה. נראה היה כי לחץ זה הוביל בסופו של דבר להחלטת הדירקטוריון להחזיר את אלטמן לתפקיד, ימים ספורים בלבד לאחר פיטוריו. במהלך הפודקאסט הביע יזם הטק רגשי תודה על התמיכה שקיבל מהעובדים ומהציבור, והדגיש את מחויבותו לבנות מחדש אמון ושקיפות בתוך OpenAI. אלטמן, שאמר לנואה כי ה-AGI ומשפחתו הם שני הדברים העיקריים שמעסיקים אותו, ציין גם שאכפת לו ספציפית מ-OpenAI ומצוות העובדים שלה, ממשתמשיה, מבעלי המניות ומכל מה שהחברה בנתה עד כה. לדבריו, למרות פרק הזמן הסוער שחוותה החברה המצליחה, הוא נשאר אופטימי לגבי עתידה של OpenAI, והדגיש בפני נואה את הפוטנציאל של החברה, לאמונתו, להשפיע לטובה על העולם באמצעות פיתוח בינה מלאכותית אחראית, כמו גם את החשיבות של התייחסות לשיקולים אתיים ובניית אמון עם הציבור, בכדי לאפשר לחברה להגשים את למטרותיה השאפתניות. אלטמן תיאר את החוויה כולה כ"הזדמנות ללמידה" והבהיר: "אני עדיין קצת בהלם ועוד קצת מנסה להרים את השברים, אתה יודע". הוא הבטיח לנואה ולמאזינים כי "ככל שיהיה לי זמן לשבת ולעבד את כל זה, יהיו לי הרבה גם יותר רגשות לגבי מה שאירע".

אלא אם אתם האיחוד האירופי, קשה מאוד לגרום לאפל, החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, לעשות משהו שהיא לא רוצה. ובכל זאת, נער בן 16, שחבר למפתחת אפליקציות אמריקאית, הצליח לעשות זאת, במה שהפך לאחד הסיפורים המעניינים בימים האחרונים. להנדס לאחור את iMessage בימים האחרונים עלתה לכותרות Beeper Mini, אפליקציית בת של אפליקציה אחרת בשם […]

שני מאמרים של חוקרי יוניברסיטי קולג' לונדון התפרסמו ב- Nature Communications וב-Physics Magazine בהם מציעים החוקרים דרך  אלגנטית ליישב את הסתירה בין שתי התיאוריות שכל אחת משפיעה בקנה מידה אחר

סוני (Sony) צפויה להשיק בתחילת 2024 את “קונסולת הגיימינג” PlayStation Portal בישראל, אביזר המשלב בין בקר ה-DualSense של החברה ומסך 8 אינץ’ ומיועד להפעלת משחקים מרחוק מקונסולת ה-PlayStation 5 הקיימת של המשתמשים. יחד עם ה-Portal יגיעו לארץ גם אוזניות ה-TWS האלחוטיות Pulse Explore ואוזניות הקשת Pulse Elite, המגיעות עם סינון רעשים מובנה ומיועדות לגיימינג במיוחד בקונסולת […]

הנייר עליו חתום המייסד האגדי של ענקית הטכנולוגיה שווה הרבה יותר מהמוצר שרכש באמצעותו. לדברי בית המכירות המכירות הפומביות, הצ'ק נמכר במחיר גבוהה באופן משמעותי מהערכות

מיד עם פרוץ המלחמה אסר פיקוד העורף על הפעלת עסקים באזור עוטף עזה, ודאי על עסקים גדולים, אלא אם יש בהם מרחב מוגן, שאפשר להגיע אליו בזמן – עד 15 שניות. בהרבה מקרים, לא היה צורך באיסור – העסקים סגרו את דלתותיהם בעצמם. אלא אם מדובר בסופרמרקטים כמו אלה של שופרסל – חברה שמוגדרת כמפעל חיוני וכחלק ממערך משק לשעת חירום (מל"ח), ועל כן היא הייתה מחויבת לפתוח את הסניפים גם שם מיד לאחר פרוץ המלחמה, אף על פי שברוב השטח של מקום גדול כמו סופר, אי אפשר להגיע למרחב המוגן בזמן כל כך קצר. ה-IT היה אמצעי מרכזי שסייע לשופרסל לתת את השירות ולאפשר לתושבי העוטף לרכוש מזון גם תחת מטחי טילים בלתי פוסקים. שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של רשת הקמעונאות הגדולה, סיפר על כך בוובינר ריטייל בזמן מלחמה של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את המפגש הווירטואלי הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. שופרסל מפעילה ברחבי הארץ 400 סניפים בפורמטים השונים, ועוד סניפים של רשת הפארם שלה – Be. החברה מעסיקה כ-17 אלף עובדים ובשגרה יש לה שני מיליון לקוחות. בכל יום מבוצעות בסניפי הרשת 400 אלף עסקאות. במצב חירום, המספר של הלקוחות והעסקאות גדל – הרבה יותר אנשים צובאים על סניפי שופרסל. כך קורה גם במלחמה הנוכחית. הסיבה לכך פשוטה: "האוכל והתרופות הם הבסיס ליכולת של העורף להתקיים ולתת את החוזק לצה"ל", כך ניסח זאת ורדי. בהקשר זה יש לציין שאל"מ (מיל') איציק אברכהן, כיום היו"ר ולשעבר המנכ"ל של שופרסל, היה המפקד הראשון של החטיבה הדרומית של עזה, מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה. חמ"ל חירום מבוסס IT, שנבנה בתוך שעות ורדי העיד בוובינר ש-"מיד עם פרוץ המלחמה הבנו שאנחנו נכנסים למצב חדש, כי אנחנו חייבים לתת את הסיוע לשני מיליון הלקוחות שיש לנו ביום יום וללקוחות הנוספים שמגיעים בשעת חירום. שעות אחרי פתיחת המלחמה פתחנו חמ"ל, בהתאם לנהלים מסודרים של רציפות תפעולית, שיש לנו. ה-IT של החברה החל לבנות בשעות הראשונות של המלחמה דשבורדים ומערכות מקומיות לסניפים. יש לזה משנה חשיבות בשעת חירום, מאחר שעם מספר עובדים וסניפים כל כך גדול, תמיד תהיינה בעיות: עובדים שלא מגיעים, משאיות שלא יוצאות, עובדים שמגויסים למילואים בצו 8 וכדומה. אצלנו אין כזה דבר סניף סגור, כולל לא בקו האש, ולמרות הבעיות, ברגע שקיבלנו את האישור מצה"ל, לא ויתרנו והמשכנו לתפקד כרגיל. סניפי שדרות, נתיבות, עוטף עזה וכל האזור חזרו לעבוד כבר ביום השני של המלחמה, עם חיילים שהוצבו בסניפים. אנחנו חויבנו לבוא עם אפודים קרמיים ושאר אמצעי מיגון". "סיירנו, הנהלת שופרסל, בסניפים בימים הראשונים של המלחמה, ונוכחנו לדעת שההתגייסות של העובדים והמנהלים הייתה מדהימה", אמר. כדוגמה ורדי הביא כמה מנהלות סניפים בעוטף ששלחו את המשפחות שלהן להתפנות ונשארו ביישובים כדי לנהל את הסניפים. "הבנו, למשל, שהסניף בשדרות היה אז המקום הכמעט יחיד שבו התושבים שנשארו בעיר יכולים היו לקנות מזון, והבנו עד כמה זה קריטי. בעקבות הפעילות שלנו, קווי האספקה הכי מתוגברים והמדפים הכי מלאים בכל רשת שופרסל באותם הימים היו בסניף בשדרות. זה קרה בסיוע רב של ה-IT", אמר. שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של שופרסל, מתנדב כקופאי בסניף בימים הראשונים של המלחמה. צילום: יח"צ כך מערכות המידע סייעו להביא את המזון לסניפים "בימים הראשונים של המלחמה 'נלחמנו' כדי ששרשרת האספקה תעבוד כמו שצריך והמוצרים יגיעו לסניפים. עשינו זאת באמצעות הרבה מאוד דאטה ומערכות מקומיות שבנינו. בנוסף, בנינו מערכת לניוד עובדים מהמטה לעזור בסניפים, ולניוד עובדים בין סניפים. אני, למשל, הייתי קופאי בערב, במשמרות, אחרי שעות העבודה – בהתנדבות", הוסיף ורדי. הוא ציין, בלי לפרט הרבה, את ההיערכות של שופרסל לסייבר: "הבנו מיד שהסייבר הולך להיות זירת קרב במלחמה הזאת. חיזקנו את מערך הסייבר שלנו והעלינו את רמת הכוננות. זה הוכיח את עצמו, כי הותקפנו בצורה משמעותית, ולא נגרמו נזקים משמעותיים". מקומות נוספים בשופרסל שבהם הטכנולוגיה באה לידי ביטוי במלחמה אלה פעילות האונליין ופעילות המרכיבים החכמים בסניפים הפיזיים. "בשבוע הראשון", אמר, "אנשים רבים פחדו לצאת מהבית. פה עזרה הטכנולוגיה עם שני מתקני רובוטיקה, שהצליחו לעמוד על הרגליים בתוך זמן מאוד קצר. הם היו נדרשים הן כי אנשים לא רצו לצאת מהבית והן כי היו חסרים לנו עובדים. כמו כן, הרבה מאלה שבאו לסניפים הפיזיים בעוטף בשבועיים הראשונים של המלחמה רצו להיכנס ולצאת מהם הכי מהר שאפשר, כי היו אזעקות רבות. העגלות החכמות והקופות בשירות עצמי שיש לנו גם בשוטף סייעו בכך. בנוסף, היו לקוחות שלא הכירו את השירות הזה והתחילו להשתמש בו במלחמה". הוא הוסיף כי "אנחנו משתמשים בלא מעט טכנולוגיות ומודלים של בינה מלאכותית, וגם הם סייעו לנו להתמודד עם המצב". פרויקטים לטובת הציבור בהמשך דיבר המנמ"ר על פרויקטים ששופרסל יזמה בזמן המלחמה – לטובת המדינה והציבור. "כך", אמר ורדי, "אנחנו מתנדבים עם חקלאים וקונים כל תוצרת חקלאית שהם מוכרים. הפסקנו לייבא מחו"ל מוצרים שמבוססים על חקלאות. לקוחות רבים ביקשו שנסמן אילו מוצרים מיוצרים אצל החקלאים הישראליים, ומערכות המידע סייעו לנו לעשות את זה". פרויקט נוסף הוא סופרמרקט לטובת המפונים שנמצאים במלונות בים המלח, בנווה זוהר: "אין שם אף סופר. בנינו ב-48 שעות סופר על גלגלים עם מערכות ניידות, מבוססות סלולר. הצענו הנחות מטורפות, אנחנו מפסידים בכל יום שהסופר הזה עובד. קיבלנו תגובות חיוביות רבות", הוסיף. משאית בסניף הנייד של שופרסל באזור המלונות בים המלח. צילום: יח"צ "עוד פרויקט הוא עם מטה משפחות החטופים – בנינו באפס זמן פרויקט לייצור צמידים למען החזרתם, כאשר כל אחד מהצמידים עולה 10 שקלים וההכנסות הולכות לתרומה. ההוצאות שלנו על הפרויקט הזה הן עלינו, זאת התרומה שלנו. אנחנו 'מנדנדים' לחברות שעובדות אתנו לתרום על ידי רכישה של 100 צמידים. מדובר בתרומה צנועה, של 1,000 שקלים, אבל התרומות האלה מצטברות למיליונים, שאנחנו מעבירים למען החטופים ומשפחותיהם", ציין. לסיכום אמר ורדי כי "הטכנולוגיה והחדשנות הן חלק מערכי הבסיס של שופרסל, והן הוכיחו ומוכיחות את עצמן במלחמה הנוכחית".

בתוך ימים ספורים הצליחה אפל לחסום אפליקציה חדשה שהביאה את iMessage לאנדרואיד כמעט באופן מושלם