טוב, זה היה צפוי כמו רמזורים ישראליים שמפסיקים לפעול אחרי טיפת הגשם הראשונה או סרט המשך גרוע ב-MCU, אבל עכשיו זה רשמי: אחרי ההכרזה של פלאפון, ספקית הסלולר הגדולה הראשונה להציע ללקוחותיה eSIM, נפתרו כל הבעיות והאתגרים הטכנולוגיים של חברות הסלולר, שמנעו מהן עד עתה להשיק את התמיכה בטכנולוגיה. באורח פלא מודיעות עתה 3 חברות […]

תופעה חדשה מתפשטת בימים אלו ברחבי ארצות הברית במסגרתה אנשים מרכיבים משקפים גדולות, מסתובבים ברחוב ומזיזים את ידיהם בתנועות מוזרות • מדובר במשקפי ה-"Vision Pro" של אפל המשלבים מציאות רבודה עם חיי היומיום • חששות רבות עולות בנוגע לפרטיות המשתמש ותלותו בטכנולוגיה • כל הפרטים

חברת בזק פרסמה היום (ב’, 12.2) את דו”ח האינטרנט השנתי שלה, המציג את מגמות השינוי הגדולות שנערכו בתחום האינטרנט והטכנולוגיה בארץ, כאשר הפעם הדו”ח מקיף עוד יותר ומציג את השינויים בעשור האחרון מאז החלה החברה לפרסם את הדו”ח השנתי. הדו”ח החדש של בזק מציג לא מעט שינויים בהרגלי השימוש של הישראלים, בהם העליה בשימוש במכשירים […]

Vision Pro הם כנראה משקפי המציאות המעורבת המתקדמים ביותר שיצאו אי פעם, אבל מעטים יכולים להרשות אותם לעצמם. אם אתם בטוחים שמשקפיים חכמים הם העתיד, הכירו את החלופות שישאירו אתכם עם קצת יותר כסף בכיס

אפשרות הרכישה תהיה זמינה באתר החברה כבר בימים הקרובים ותהיה זמינה למי שמחזיק במכשיר תומך

הקופים האינטליגנטיים מתקרבים בצעדי ענק לעולם שראינו במקור בסרט “כוכב הקופים” משנת 1968. בטריילר החדש ל“כוכב הקופים: הממלכה” (Kingdom of the Planet of the Apes) נכנסים הקופים לעידן נאור יותר, הדומה לתקופת בני האדם משנת 3000 לפנה”ס. הסרט, שמתרחש 300 שנה אחרי אירועי “כוכב הקופים: המלחמה”, עוקב אחר נואה, היוצא למסע להציל את גורל האנושות […]

יעל יהודאי מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש (CHRO) בקבוצת הטראוול-טק טראוולייר (Travelier). יהודאי ותוביל את ניהול תחום ה-HR בשש חברות הקבוצה ברחבי העולם, המעסיקות כיום מעל 500 עובדים ונמצאת בתהליכי צמיחה וגיוס. יהודאי עבדה בשמונה השנים האחרונות בענקית הגיימינג פלייטיקה (Playtika) ושימשה בתפקידה האחרון כ-CHRO של החברה. היא הייתה אחראית על הובלת מערך ה-HR הגלובלי בארגון, המונה מעל 4,000 עובדים הפזורים ב-17 משרדי החברה ברחבי העולם. אסטרטגיית הצמיחה של ההון האנושי בארגון הייתה תחת אחריותה והיא ניהלה מחלקות מקצועיות בתחום. בנוסף, ליוותה יהודאי את פלייטיקה במהלכי רכישות והנפקת החברה. לפני הצטרפותה לפלייטיקה יהודאי כיהנה במשך חמש שנים כמנהלת HR בחברת קומסק (Comsec) בתחום אבטחת סייבר. יהודאי בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני מהאוניברסיטה העברית. במקביל לעבודתה, שימשה יהודאי  כמנטורית בהתנדבות בפרויקט "מדברות", היוצר מפגשים בין מנהלות בכירות ובין נשים המבקשות ללמוד ולפתח קריירה משמעותית בעולם העסקי. יהודאי מחליפה בתפקידה את נעמה אנגל, אשר כיהנה בתפקיד בשלוש וחצי שנים האחרונות. אנגל הובילה את משאבי האנוש של החברה בתהליך האינטגרציה של ארבעת החברות שנרכשו על ידי טראוולייר בתקופת הקורונה, במהלכו צמחה החברה במאות עובדים ברחבי העולם. נועם טויסטר, מייסד משותף ומנכ"ל טראוולייר: "אנו גאים לצרף לקבוצה את יעל, אשר מביאה עימה ניסיון עשיר ומוכח בתחום ה-HR. החברה שלנו עומדת בפני אתגרי צמיחה לא פשוטים, ולכן שמנו דגש על גיוס דמות מקצועית עם ניסיון מוכח בשלבי הצמיחה והאתגרים של חברות בסדרי גודל שלנו, עם משרדים וצוותים ברחבי העולם. הובלתה המרשימה של יהודאי בפלייטיקה לאורך השנים האחרונות היא אינדיקציה להתאמתה לתפקיד, ואין לי ספק שנוכל להוביל את הקבוצה לשלב הבא בצורה המקצועית והאיכותית ביותר".

העשור הדיגיטלי האחרון שינה את הדרך שבה המוח שלנו עובד, לטובה ולרעה, והמכשירים החליפו את הזיכרון ואת היכולות הקוגניטיביות שלנו בתחומי חיים רבים, כך עולה מדו"ח האינטרנט של העשור של חברת בזק. על פי הדו"ח, 58% מהישראלים מודים כי הם לא זוכרים תאריכים חשובים, מספרי טלפון ועוד, 43% מודים שהשימוש בווייז ובגוגל מפות פגע ביכולת הניווט שלהם, 48% מעידים כי השימוש בנייד ובאפליקציות פוגעים להם בקשב ובריכוז, 71% מוסחים מהתראות ברשתות ובווטסאפ מהפעולה שתכננו לבצע בנייד ו-41% רואים שני תכנים שונים על גבי אותו מסך. אבולוציה קוגניטיבית. צילום: בזק הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי, שנערך על ידי מכון המחקר קנטר ובמדגם ארצי ומייצג של 4,500 מרואיינים. המחקר הקיף את ציבור הבוגרים בישראל (גילאי 18 ומעלה), בני נוער (גילאי 13-17), ילדים (גילאי 8-12), והמגזר הערבי. הדו"ח מראה, כי לאינטרנט ולרשתות החברתיות יש השפעה שלילית גם על התחושות הרגשיות שלנו. כשבודקים את 2023 מול 2019 מגלים, כי בקרב הבוגרים (גילאי 18 ומעלה) יש ירידה בהשפעה החיובית של הרשתות החברתיות. כך, בשנת 2019 העידו 60% מהישראלים, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש חלק מהקהילה מול 46% בלבד בשנת 2023. ב-2019 אמרו 45%, שהרשתות החברתיות גורמות להם לבטא טוב יותר את עצמם מול 32% ב-2023. הרשתות החברתיות שגרמו ב-2019 ל-23% מהישראלים הבוגרים להרגיש טוב עם הגוף שלהם – גורמות נכון ל-2023 רק ל-17% לתחושה חיובית. אצל הצעירים המצב גרוע יותר, והרשתות החברתיות גרמו לעלייה בהשפעה השלילית: ב-2019 העידו 28% מבני הנוער, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש פחות טוב עם הגוף שלהם, וב-2023 חל זינוק ל-41% שמעידים כך. ב-2019 העידו 45%, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש שהחיים של אחרים מאושרים ומושלמים יותר, וב-2023 חיים עם התחושה הזאת כבר יותר ממחצית מבני הנוער – 55%. ב-2023 חלה גם עלייה קלה באלו שמעידים שהרשתות החברתיות פוגעות להם באיכות ושעות השינה – 63% ב-2023 מול 58% ב-2019. מעדיפים לתקשר בהודעות טקסט העשור האחרון התאפיין גם בשינוי הרגלי התקשורת המילוליים שלנו: השיחות הולכות ומתמעטות וההקלדות הולכות ומתרבות: 57% מהישראלים מעדיפים לא לענות לטלפון ולכתוב הודעה במקום ו-58% מעדיפים באופן כללי לתקשר רק באמצעות הודעות טקסט או הודעות קוליות. הסיבות לכך תלויות בגיל: בני הנוער טוענים שהשיחות מלחיצות אותם (25%) והם מודאגים מכך שאי אפשר לתקן או למחוק (23%). אצל המבוגרים (18+) הסיבות דומות אבל "בוגרות" יותר: 37% מודאגים מכך שהם צריכים להיות מרוכזים ולהגיב בזמן אמת – די דומה לנימוק של בני הנוער, ששיחות הטלפון מלחיצות אותם. 32% טוענים שהם מודאגים מכך שהם לא שולטים באורך השיחה. 72% מהישראלים במקרים רבים ישלחו בכלל תמונות במקום הודעה. ב-2016 רק 44% מהישראלים העדיפו לעשות זאת. פייסבוק – הרשת החברתית הגדולה והיציבה ביות בישראל פייסבוק חוגגת 20 שנה ויש לה סיבות לחגוג. למרות שיש כאלה שכבר הספידו את הרשת החברתית יותר מפעם אחת, ל-76% מהישראלים הבוגרים (18+) יש פרופיל פייסבוק ב-2023, ירידה של 2% בלבד לעומת 2016, מה שהופך אותה לרשת החברתית הגדולה והיציבה ביותר בישראל. ל-58% מהישראלים הבוגרים יש אינסטגרם לעומת 19% בלבד שהיה להם פרופיל ב-2014, ול-40% יש חשבון בטלגרם – הרשת שצברה תאוצה מאז ה-07.10. לשם השוואה, ב-2018 רק ל-11% היה חשבון טלגרם. ליותר מרבע מהישראלים הבוגרים (26%) יש חשבון טיק-טוק לעומת 2% בלבד שהיה להם חשבון ב-2018. ל-13% מהישראלים הבוגרים יש חשבון X (לשעבר טוויטר) לעומת 7% ב-2015, אבל זה עדיין לא הופך אותה לרשת החברתית הכי פחות צומחת, כי בתואר מחזיקה דווקא לינדקאין, עם כ-16% מהישראלים הבוגרים שמחזיקים חשבון כיום מול 14% שהחזיקו חשבון לינקדאין ב-2014. אמנם כמות הפרופילים ברשתות החברתיות רק הולכת וגדלה אבל השימוש בהן במגמת ירידה. כך, למשל, רק 72% מגיבים לתכנים בפייסבוק באמצעות לייק או תגובה מול 83% שהיו עושים זאת ב-2019, ורק 45% מעלים פוסטים לעומת 54% ב-2019. בני הנוער באינסטגרם, והילדים – בטיק-טוק אצל הילדים ובני הנוער המציאות שונה בתכלית. הרשת הפופולרית ביותר אצל בני הנוער היא אינסטגרם, עם 66% שמחזיקים חשבון פעיל. בשנת 2015 רק ל-51% היה חשבון אינסטגרם. במקום השני נמצאת טיק-טוק, עם 48% שמחזיקים חשבון ברשת החברתית ב-2023 לעומת 18% שהחזיקו חשבון ב-2018 – מה שהופך את טיק-טוק לרשת הצומחת ביותר, ובקרב הילדים, היא גם הרשת הפופולרית ביותר (74%). הטיקטוק ממלא עבור הילדים ובני הנוער גם תחליף לסטרימינג – 65% מבני ה-18 ומטה מעדיפים לצפות בתכנים בטיק-טוק  ורק -35% בסטרימינג. ב-2022, לשם השוואה, הקרב היה עוד צמוד: 51% העדיפו את תוכני טיק-טוק מול 49% שהעדיפו את תוכני הסטרימינג. במקום השלישי בדירוג הרשתות החברתיות נמצאת פייסבוק, הרשת הפופולרית ביותר אצל המבוגרים, שבה משתמשים קצת פחות מרבע מבני הנוער (24%). בשנת 2015 התמונה הייתה שונה לחלוטין – כ-60% מבני הנוער החזיקו פרופיל פייסבוק. 47% מבני הנוער לא מסתפקים רק בפרופיל אחד בכל רשת חברתית, והם מחזיקים פרופיל נוסף פיקטיבי/בדוי לעומת 10% מבני 18+ שהודו שהם עושים זאת. סמארטפון כבר בגיל שש הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון "הידרדר" מ-11 בשנת 2014 ל-6.7 בשנת 2023. בשנת 2014 ל-34% מבני 6-9 היה סמארטפון והיום זה הפך כמעט לנורמה, עם יותר ממחצית מהילדים – 59% – שמחזיקים כבר סמארטפון בגילאים צעירים אלו. בני הנוער מבלים מול מסכים כ-12.1 שעות ביום וזה מטריף את ההורים, אבל מה קורה כשזה הפוך? 57% מבני הנוער ו-50% מהילדים מרגישים שההורים לא קשובים לשיחה איתם כיוון שההורים עסוקים בנייד ול-79% מהם זה מפריע. תשלומים בנייד צוברים תאוצה התשלומים הדיגיטליים ממשיכים לצבור תאוצה: ב-2023 שילמו 81% מהישראלים באמצעות אפליקציית תשלומים דוגמת Bit או PayBox ו-51% שילמו עם הנייד באמצעות Google pay או Apple pay. ב-2021 לעומת זאת, 72% שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים ורק 19%! שילמו באמצעות הטלפון הנייד – זינוק של 30% בשנתיים. האפשרות להעביר כסף באמצעים דיגיטליים סייעv גם לתרומות במלחמה, כאשר 49% מאלו שתרמו למטרות שונות הקשורות למלחמה עשו זאת באמצעים דיגיטליים. אחוז חדירת אפליקציות התשלומים הדיגיטליים בישראל נחשב גבוה מאוד ביחס לעולם. ל-54% מהישראלים בעלי אנדרואיד יש אפליקציית Bit (האפליקציה הפופולרית ביותר) לעומת 35% מהאמריקנים בארה"ב שהורידו את אפליקציית Cash APP, זאת לפי נתוני חברת Similarweb. הפורמט הדיגיטלי כל כך אהוב על הישראלים, עד ש-69%  הביעו רצון להעביר את הכרטיסים הפיזיים כמו ת.ז. רישיון, כרטיס קופ"ח וכו' לטלפון הנייד, ו-51% מוכנים לקבל את המשכורת שלהם בביט. אוהבים קניות אונליין הישראלים גם מאוד אוהבים לקנות באונליין כאשר 87% רכשו השנה דרך אתרים או אפליקציות. כשמשווים את הקניות בשנת 2023 לעומת 2014 רואים זינוק בכל התחומים: גידול של פי 2.6 ברכישת בגדים ונעליים באינטרנט, גידול של פי 3 ברכישת מזון באינטרנט וגידול של פי 1.8 ברכישת ביטוח ומוצרים פיננסים. גם הרשתות החברתיות לוקחות חלק בחגיגת הקניות כש-28% רוכשים מוצרים באמצעות רשתות חברתיות. הרשתות המובילות לכך הן אינסטגרם ופייסבוק, ככל הנראה הודות לעבודתם של המשפיענים שהפכו לפופולריים מאוד. מהפכת ה-AI – הישראלים מסתערים וחוששים הישראלים מסתערים על טכנולוגיית ה-AI החדשה: 63% מהבוגרים משתמשים בטכנולוגיית AI ו-82% מגילאי 13-18– בעיקר ב-ChatGPT. אחוז השימוש בישראל גבוה יותר מארה"ב, שם הוא עומד על 51% בלבד. 78% מהמשתמשים מחליפים במידה מסוימת את החיפוש בגוגל בחיפוש באמצעות AI והשימושים העיקריים בצ'אטבוט AI בקרב מבוגרים (18+) הם ליצירת טקסט (46%), בניית מצגת (15%), שכתוב טקסט (28%), תרגום (21%), עיצוב תמונות (19%), ויצירת סרטונים (9%). לטכנולוגיית ה-AI יש גם צדדים פחות יפים: 48% מאמינים כי השימוש ב-AI מגדיל את כמויות הפייק ניוז, ואחוז זהה חושבים שהשימוש בכלי AI יפגע בעובדים, אך למרות זאת 71% לא חוששים שהתפקיד שלהם ישתנה מהותית או יהפוך למיותר. טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, ציינה עם פרסום הדו"ח, כי "בעשור האחרון השתנו חיינו לבלי הכר. באבולוציה הדיגיטלית, צעדים קטנים ויומיומיים הצטברו לכדי שינויים משני חיים ומשני תודעה. עברנו שינויים בכל אספקט של החיים, בכל פעולה ובכל מחשבה, עד כדי שינוי בחיווטי המוח. אנחנו רואים היום עד כמה מיומנויות כמו זיכרון הפכו לפחות הכרחיות בעוד שפיתחנו מאוד מיומנויות אחרות כמו פיצול קשב והסתגלות לשינויים".