פרטנר כבר החלה בניסויים ראשונים של הפעלת הרשת ופלאפון תצטרף אליה בעוד מספר חודשים

במאי האימה מ. נייט שאמלאן עשה לעצמו שם עם יצירות כמו “החוש השישי”, “בלתי שביר”, “סימנים”, “הכפר” ועוד. כעת, הבמאי לוקח צעד אחורה ונשאר על תקן מפיק בלבד בסרט החדש “הם רואים הכל” (The Watchers), אותו תביים בתו – אישאנה שאמלאן. הסרט עוקב אחר מינה (דקוטה פנינג, “מלחמת העולמות”), אמנית בת 28, שנאבדת ביער עצום […]

הישג פורץ דרך בשוק התקשורת הישראלי: פרטנר ואריקסון בניסוי מוצלח ראשון על גבי רשת דור 5 המתקדמת - 5G Standalone

בעולם הטכנולוגיה, ישנם כלי רבים שיכולים להקל על החיים היומיים שלנו. מיקרוסופט מציעה מגוון רחב של אפליקציות…

התגלו גרסאות חדשות של נוזקת המגב (מוחק נתונים) BiBi Wiper. גל של מתקפות חדשות שמשתמשות בנוזקת ביבי זוהה בימים האחרונים בישראל. מדובר בארבע גרסאות חדשות שלה, שלפי וירוס טוטאל לא מזוהות על ידי מנועי אנטי וירוס. ביבי היא נוזקה שנועדה למחוק ולהשחית נתונים במערכות המותקפות. בניגוד לסוגים אחרים של נוזקות, שמטרתן לגנוב או לרגל אחרי נתונים, נוזקות מגב נוצרות במיוחד כדי לגרום נזק, וקשה מאוד לשחזר את הנתונים שנפגעו בעקבות התקיפות שלהן. נוזקת ביבי פותחה עם פתיחת המלחמה באוקטובר, על ידי קבוצת האקרים המזוהים כאוהדי ותומכי החמאס – מתוך כוונה להביע תמיכה בארגון הטרור. התקיפות שהם ביצעו התמקדו בחברות ישראליות, במטרה לגרום להן לנזק רב ככל האפשר, על ידי מחיקת והשחתת נתוני קבצים ומידע, ושיבוש מערכות ההפעלה שלהן. התוקפים לא דרשו תשלום של דמי כופר. את הגילוי הראשון, שכוון למערכות לינוקס, זיהו חוקרי סקיוריטי ג'ו כבר בתחילת המלחמה. בהמשך פותחה גרסה של הנוזקה גם למערכות Windows. כיצד ביבי פועלת? דרך הפעולה של נוזקת ביבי היא מעבר בין קבצים במערכת והשחתה שלהם, כשבסיומו של התהליך, בכל קובץ שהושחת על ידה הופכת הסיומת של שמו ל-BiBi. בנוסף, הנוזקה מוחקת את כל ה-Shadow Copies, משנה את המדיניות בבוט (Boot) של מערכת הקורבן ולבסוף משביתה את האפשרויות לשחזור אוטומטי. טכניקות אלה, שבהן השתמשו התוקפים, מונעות מהקורבנות לבצע שחזורי מערכת ומצמצמות את יכולתם לשחזר קבצים, מידע ושרתים רגישים. כעת, כאמור, מתברר שקבוצת ההאקרים עדיין פעילה, והיא ממשיכה לייצר גרסאות חדשות של הנוזקה – גילוי שעליו חתומה סימנטק. "טרם התגלו ארגונים שהותקפו בנוזקה החדשה, אבל זה לא אומר שאין כאלה" לדברי עידן מליחי, חוקר אבטחה ב-CyFox, שמתמחה בפתרונות אבטחה מבוססי בינה מלאכותית, "על רקע התמשכות המלחמה, הנוזקות החדשות שהתגלו מכוונות לארגונים ישראלים קטנים עד גדולים, מתוך כוונה להרוס את מירב המידע והתוכן שיש בתשתיות שלהם". לדבריו, "נכון לעכשיו, טרם התגלו שמות של ארגונים שהותקפו בגרסאות החדשות של BiBi Wiper, אבל זה לא אומר שאין כאלה". עידן מליחי, חוקר אבטחה ב-CyFox. צילום: יח"צ מליחי, שניתח את הגילוי הראשון של הגרסה מבוססת ה-Windows של הנוזקה, ממליץ "להשתמש בתוכנות אבטחה מעודכנות ולהפעיל מנגנוני אבטחה מתקדמים ככל הניתן על מנת להגן על מערכות המידע מפני נוזקות". קיומה של נוזקת ביבי צוין גם במחקר שפורסם באחרונה של חוקרי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל בשיתוף חוקרי מנדיאנט מבית גוגל ו-Trust & Safety. במחקר זה צוין שכאשר המתקפות הצליחו, ההאקרים שינו את שמות המערכות שנפגעו ל-NO2BIBI, ואף שלחו הוראות למדפסות להדפיס כיתוב זה. עם נוזקה זו, ההאקרים פרצו, או ניסו לפרוץ, לחברות ישראליות ברחבי הארץ, בניסיון לפגוע בתשתית של חברות הקורבן. ביבי, הכינוי הנפוץ של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מקודד בקוד בתוך הנוזקה, כמו גם בכל קובץ שנהרס.

הם מציעים עמידות בתקן IP67 כך שאין להם בעיה להתמודד עם תנאי שטח ויכולים לתפקד גם כסוללה ניידת במקרה הצורך

  המאבק המשפטי שמתחולל בימים אלו בין הניו יורק טיימס ל-OpenAI, חברת מחקר ופיתוח הבינה המלאכותית, הסלים השבוע לנוכח האשמות של הנתבעת, OpenAI, נגד גוף התקשורת המפורסם שביצע מניפולציה על מוצריה כדי להמציא ראיות לתביעתו. כזוכר, הטיימס הגיש תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה מיקרוסופט בדצמבר 2023, בטענה להפרת זכויות יוצרים של תכנים שפרסם, עליהם, לכאורה, אימנה החברה את מודל השפה הגדול שלה, GPT. בתביעתו המקורית טען הטיימס ספציפית ש-OpenAI השתמשה במיליוני מאמרים שלו ללא רשותו, כדי לאמן את מערכות ה-GenAI שפיתחה, ביניהם בולט בעיקר הצ'טבוט הפופולרי ChatGPT. אלא שכעת נחשף כי OpenAI משיבה מלחמה וטוענת שההאשמות של הטיימס מטעות וחסרות יושרה עיתונאית. נתונים שנחשפו באחרונה מהתיק המשפטי של המקרה מעידים כי OpenAI טענה שהטיימס השתמש ב"הנחיות מטעות", שהפרו את תנאי השירות שלה, כדי לאלץ את ChatGPT לשכפל את תוכן הטיימס. עוד הם טענו כי הניסיונות הללו דרשו "עשרות אלפי ניסיונות" והביאו ל"תוצאות חריגות ביותר", מה שמרמז שהטיימס תמרן את המערכת כדי לייצר תוצאות ספציפיות. OpenAI אפילו הרחיקה לכת וטענה שהטיימס "שילם למישהו כדי לפרוץ" למוצריה. "ההאשמות בתלונת הטיימס לא עומדות בסטנדרטים העיתונאיים הנוקשים המפורסמים שלו", ציינה OpenAI. "האמת, שתצא לאור במהלך התיק הזה, היא שהטיימס שילם למישהו כדי לפרוץ למוצרים של OpenAI". ה"טיימס", לעומת זאת, הפריך בתוקף את ההאשמות הללו. עורך הדין של כלי המדיה, איאן קרוסבי, אמר לתקשורת אתמול (ג') כי ההאשמות של OpenAI מציגות מצג שווא של פעולות הטיימס כ"פריצות", כאשר בפועל בסך הכל פשוט השתמשו בכלי החברה "כדי לחפש ראיות לכך שגנבו ושיכתבו את היצירה המוגנת בזכויות יוצרים של הטיימס". גנב תוכן או נוצל באופן מניפולטיבי על ידי הטיימס? ChatGPT. צילום: Shutterstock האם השימוש בתכנים לצורך "החכמת" ה-GenAI לגיטימי? התביעה היא סוגיה מרכזית בהקשר של חוקי זכויות יוצרים וההצטלבות של אלו עם טכנולוגיית ה-GenAI. שאלת הליבה סובבת סביב התהייה ללגיטימיות השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים, כדי להכשיר מערכות AI – הזקוקות לתועפות מידע כדי להצליח "לדבר" בשפת בני האדם, להבין את מה שנאמר להן ולספק מידע מסוגות שונות, בהתאם להנחיות המשתמש המילוליות. בית המשפט נדרש לחרוץ דין בשאלה האם שימוש שכזה מהווה "שימוש הוגן" – הגדרה השייכת לדוקטרינה משפטית אשר מאפשרת שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים, למטרות ספציפיות כגון חינוך או מחקר. OpenAI, יחד עם חברות טכנולוגיה אחרות, טוענות ששימוש בחומרים המוגנים בזכויות היוצרים עבור אימון AI נופל תחת ההגדרה "שימוש הוגן" והוא חיוני לפיתוח של טכנולוגיה זו, שיכולה לחולל מהפך באורחות החיים של האנושות כולה. הטיימס, לעומת זאת – כמו גם בעלי זכויות יוצרים אחרים שתבעו את OpenAI באותו עניין ממש, ביניהם הקומיקאית והסופרת שרה סילברמן – לא מסכימים עם הקביעה הזו. הגורמים התובעים, שהוכח כי ה-GenAI של OpenAI ו-מיקרוסופט אומנה על תכנים שלהם, מאמינים ששיטות עבודה כאלה מפרות את זכויות הקניין הרוחני שלהם, ומפיקות תועלת בלתי הוגנת מיצירת התוכן המקורי שלהם עבור ענקיות הטק. נראה שתפסיד בתביעה שהגישה נגד OpenAI. הכותבת והקומיקאית שרה סילברמן. צילום: ShutterStock כאמור, התביעה הזו אינה אירוע בודד, אלא אחד מהמקרים הבולטים שמייצג מגמה הולכת וגוברת של תביעות זכויות יוצרים המכוונות לחברות טכנולוגיה על רקע שיטות הכשרת ה-AI שלהן. בתי המשפט עדיין לא קבעו תקדימים משפטיים ברורים סביב השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים באימון בינה מלאכותית, אבל במשפטה החלוצי של סילברמן נגד OpenAI כבר מסתמן כי בית המשפט לא מקבל את טענות התובעת ושותפיה, וכבר כעת מסתמנת תבוסה שלהם בתביעה המתוקשרת. צו שהוציאה באמצע פברואר השופטת המחוזית של ארה"ב, ארסלי מרטינז-אולגוין, הממונה על תיק סילברמן-OpenAI כבר דחה את רוב טענות התביעה. השופטת מצאה כי לא חלה, כפי שנטען, הפרת זכויות יוצרים שילוחית (Vicarious copyright infringement) – שמשמעותה היא שהחברה ידעה על ההפרה, לכאורה, והרוויחה ממנה. כמו כן פסלה מרטינז-אולקוין את הטענות בדבר שיטות עסקיות בלתי חוקיות, אשר באו לידי ביטוי בהפרת 'חוק המילניום הדיגיטלי' (DMCA – ר"ת Digital Millennium Copyright Act), וכן טענות להתנהלות רשלנית ולהתעשרות לא הוגנת, על חשבון התובעים. המקרה כולו נותר תלוי כעת בעצם רק בשאלה האם ChatGPT מעתיק ישירות אלמנטים המוגנים בזכויות יוצרים מיצירותיהם של המחברים – אם לאו. לפי הדיווחים, בית המשפט סבור כי טרם הוצגו ראיות משכנעות לכך. בנוסף, גם במקרה זה OpenAI מצידה טוענת שהשימוש בתכנים של הקומיקאית ויתר התובעים לשם אימון הבוט החכם שלה נופל תחת הקטגוריה "שימוש הוגן". בנוסף, עורכי הדין של הנתבעת טוענים שיצירות המוגנות בזכויות יוצרים מהוות חלק קטן מכלל הנתונים שעליהם הוכשר מודל השפה הגדול של החברה – דבר המחליש את טיעוני התביעה. למרות העיניים שנשואות למקרה של סילברמן-OpenAI, דווקא לתוצאות התביעה של הטיימס נגד החברה אמורות להיות תוצאות שישפיעו הכי הרבה על סוגיית זכויות היוצרים וה-GenAI. לתביעה זו יש פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על עתיד פיתוח הבינה המלאכותית ויישום חוקי זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי. פסיקה לטובת OpenAI יכולה לבסס את טיעון השימוש ההוגן ולנרמל אותו למקרה החדשני, בעוד שהחלטה לטובת ה-טיימס יכולה להטיל מגבלות מחמירות יותר על שיטות אימון ה-AI, ואלו יכולות להשפיע באופן ניכר על מסלול התעשייה.

בצעד מפתיע, מאמץ של מיליארדי דולרים הולך לפח: ענקית הטכנולוגיה אפל מבטלת את תכניותיה לבניית רכב חשמלי, פרויקט עליו עמלו בחברה במשך כעשר שנים, כך על פי דיווח באתר בלומברג • ההחלטה של אפל לגבי 'Project Titan', תוביל להעברה של רבים מהעובדים לעבודה ב-AI וחלקם אף יפוטרו