מאת גיא לוינגר "לבנות סוכן AI זה פשוט", אומר כל מי שבנה אחד לדוגמה והמשיך הלאה. אבל בפועל, רק מעטים מצליחים ליצור סוכני AI שמספקים ערך אמיתי ומתמשך בסביבות מורכבות, שבהן נדרשים דיוק, יציבות ועמידה במדיניות אבטחה. בעולם שבו כולם משחררים אייג'נטים חדשים כמעט מדי חודש (ואפילו על בסיס שבועי), האתגר האמיתי לא נמצא בדמו […]

פרצת הסייבר שמטלטלת את העולם אוטובוסים חשמליים מסין – והחשש: שליטה עולמית מרחוק דמיינו את הרחוב העירוני: אוטובוס חוסם צומת, נעצר פתאום, הנהג מנסה להבין למה, הנוסעים מבולבלים. בתוך שניות, מערכת הבקרה על הצג מהבהבת: “ננעל מרחוק.” ברגע הזה, ברחבי אירופה וכנראה גם בישראל, עולה שאלה שמחייבת תשובה: האם המהפכה החשמלית שביקשה להפוך את העולם… קראו עוד סכנה מוחשית ודאגה גוברת: סין עלולה לשתק בכל רגע את כבישי העולם כולו

אתם גולשים לתומכם ברשת, ולפתע נתקלים בכותרת מעניינת למדי. אתם נכנסים לקרוא את הכתבה, קוראים כמה מילים ראשונות, והופה, הכתבה נחסמת ומופיעה הודעה שמבשרת שהכתבה נעולה מאחורי חומת תשלום. מעט מעצבן, אבל דרך לגיטימית לגמרי לממן תוכן בעידן הלא פשוט של AI. אבל בדיוק כמו עם מוסיקה, סרטים ואפליקציות, גם כאן יש מעקפים, שמאפשרים למשתמשים […]

מוקדם יותר השנה הורשעה היזמת צ'ארלי ג'אוויס בכך שהונתה את הבנק הגדול בעולם, JPMorgan-Chase, יחד עם יד ימינה הישראלי – אוליבייה עמר. בספטמבר האחרון נגזרו עליה שבע שנים בכלא, וכעת הגיע גזר הדין של עמר. ניסה להשתמש ב"קלף הישראלי" כחודש אחרי גזר הדין של ג'אוויס, שהואשמה בכך שמכרה את הסטארטאפ שלה לג'ייפי מורגן-צ'ייס על סמך […]

קרן ההון-סיכון הישראלית Flag Capital, שהוקמה על ידי שני מייסדי גיקטיים יניב פלדמן ומורן לשם-בר, נחשפת היום (א') עם גיוס של 15 מיליון דולר להשקעה בסטארטאפים בשלבי Pre-Seed. פלדמן ולשם-בר גם הקימו את VentureGeeks – האקסלרטור הישראלי הראשון שהוקם ב-2011. כבר רשמו השקעה ראשונה הקרן החדשה תפעל במודל "קרן-מייסדים" (Founders-Fund model), שרוצה לחבר בין יזמים מנוסים, […]

בזמן שעבד בגוגל נחשב נועם שזיר לאחד החוקרים הבכירים והמבריקים של החברה בתחום מודלי השפה הענקיים והטרנספורמרים, וגם היה חתום על אחד המאמרים החשובים בתחום ("Attention is all you need"), שבזכותו גוגל מדגישה כל הזמן את תרומתה לתחום. אבל שזיר עזב את גוגל ב-2021 כי היה מתוסכל מכך שהחברה סירבה להמשיך לפתח ולהשיק את הצ'אטבוט […]

מפת דרכים רומית חדשה חושפת אלפי נתיבים נשכחים בני 2,000 שנה, ומאפשרת למשתמשים לטייל וירטואלית באימפריה ששלטה בעולם העתיק

קריאת מחשבות באמצעות בינה מלאכותית היא לא דבר חדש. ה-AI כבר יכולה להבין מילים שאנחנו אומרים, ולקשר אותן עם אותות במוח שלנו. לאילון מאסק יש חברה שעוסקת בתחום הזה, וכבר השתילה שבב במוח של בן אדם – נוירולינק. אלא שמחקר חדש ופורץ דרך מקרב אותנו צעד אחד נוסף אל עבר בינה מלאכותית שיכולה לקרוא מחשבות של בני אדם. במסגרת המחקר, שהתפרסם ב-Science Advances, פיתחו החוקרים מודלים שיכולים ליצור טקסט שמתאר במה האדם צופה או במה הוא נזכר. הם עושים זאת על ידי פענוח דפוסים של פעילות מוחית, שנלכדו בסריקות fMRI. המטרה של החוקרים הייתה לענות על אחד האתגרים המרכזיים, לדבריהם, של המדע הנוירולוגי – לכידת פעילות מוחית כדי לגלות מה מתחולל בנפשו ובמוחו של האדם, באמצעות רכיבים והאינטראקציות ביניהם. מדובר בשני מודלים, שפותחו על ידי ד"ר טומויאסו הוריקאווה וצוותו ממעבדות NTT ביפן. הם עובדים בשני שלבים: ראשית, הבינה המלאכותית מפענחת אותות מוחיים שמצביעים על איך אנחנו תופסים אובייקטים חזותיים, באמצעות מודלים לינאריים. לאחר מכן, מודל AI אחר, שאומן על גבי Masked Language Modrling, מתרגם את האותות האלה לתיאורים טקסטואליים. כלומר, המודלים יכולים להבין מה אנחנו חושבים או במה אנחנו נזכרים כשאנחנו רואים משהו, ולהעביר את זה לטקסט, למשפטים. רמת דיוק של 50% בחלק הראשון של המחקר, שישה אנשים, ילידי יפן שאנגלית אינה שפת האם שלהם, צפו ב-2,196 סרטוני וידיאו, שכללו אובייקטים, סצינות, אירועים ופעולות רנדומליים. בשעה שהם צפו בסרטונים, החוקרים סקרו את הפעילות המוחית שלהם עם מערכת fMRI. החוקרים כתבו כי "בהתחלה, התיאורים (שהפיקה הבינה המלאכותית – י"ה) היו מקוטעים וחסרו משמעות ברורה. עם זאת, באמצעות אופטימיזציה איטרטיבית (שבה מוצע פתרון ראשוני שאחר כך מתפתח לפתרון כולל יותר – י"ה), תיאורים אלה התפתחו באופן טבעי למבנה קוהרנטי, והמודלים לכדו ביעילות את המחשבות המרכזיות של הנחקרים על הסרטונים שהם צפו בהם. התיאורים האלה שיקפו במדויק את תוכן הסרטונים, כולל שינויים דינמיים באירועים שהם כללו". "יתר על כן", הוסיפו עורכי המחקר, "גם כאשר המודלים לא זיהו נכון אובייקטים ספציפיים, התיאורים עדיין העבירו בהצלחה את נוכחותן של אינטראקציות בין אובייקטים מרובים". לאחר מכן, כדי לוודא את רמת הדיוק של המודלים, החוקרים ערכו השוואה בין התיאורים שהם הציגו על מה שהנחקר חושב לדברים שהוא אמר – וגם כאלה שלא. לדבריהם, מדובר ברמת דיוק של 50% – רמה שעוקפת גישות אחרות לנושא ומהווה הבטחה להתפתחויות עתידיות בתחום. החוקרים גם רצו לוודא שהמודלים יודעים לקרוא זיכרון אנושי. לכן, בשלב הבא, הם ביקשו מאותם שישה נחקרים לשחזר את הסרטונים בעת סקירה של מערכת ה-fMRI. המודלים הציגו כאן רמת דיוק של 40%, שגם היא מבטיחה. ההיבטים האתיים – ולמי הגילוי יכול להועיל? השיטה והמודלים של החוקרים יכולים להועיל להבין מה רוצים ועל מה חושבים אנשים שאין להם יכולת טובה להביע את עצמם, או שהם נטולי יכולת כזו. עם זאת, ד"ר הוריקוואה ענה מראש על חששות שעלולים ממצאי המחקר להעלות ואמר שלא מדובר בקריאת מחשבות במובן הדיסטופי של המילה. "השיטה שלנו לא מאפשרת שחזור של מחשבות פרטיות. היא מפרשת את המאפיינים הסמנטיים של המוח – את המשמעות שאנחנו נותנים לדברים ולאובייקטים – כדי ליצור תיאורים טקסטואליים", ציין. החוקרים אף הזהירו שככל שהבינה המלאכותית תדע טוב יותר לשחזר את הפעילות המוחית של בני האדם, כך הגנה על "הפרטיות המנטלית" שלנו תיעשה קריטית יותר ויותר. לדבריהם, פירוש לא נכון או מוטעה של המחשבות שלנו, במתכוון או שלא, עלול ליצור סיכונים, בפרט בעידן הנוכחי, שבו יש מעקב אחר נתונים פרטיים של אנשים, ושימוש מגמתי ומניפולטיבי במידע. החוקרים כתבו כי "צריך לראות את התוכן המשוחזר כאינטרפטציה, כאופן שבו אנחנו מפרשים את מה שאנחנו רואים, ולא כשחזור של מה שהמוח 'אומר'".