ויקיפדיה מתמודדת עם לחץ פוליטי, שימוש מאסיבי של חברות AI במידע שלה וצנזורה מצד משטרים רודניים. בקרן ויקימדיה מזהירים כי האתר ניצב בצומת קריטי לעתידו

הרשת החברתית מוסיפה כלי עריכת וידאו עם כתוביות, מסך ירוק ואפשרויות התאמה אישית, כחלק מהמאמץ לעודד יצירת תוכן מקורי ולהפחית את החשיפה לסרטונים שמועלים מפלטפורמות אחרות

אחרי פשיטת הרגל והבעלות החדשה, iRobot מציגה לראשונה שואב שוטף שאינו רובוטי. ה-Roomba Electro Plus משלב שאיבה, שטיפה וחיטוי במכשיר אלחוטי אחד, ובמקביל החברה מרחיבה את סדרת רובוטי ה-Roomba עם חמישה דגמים חדשים והוזלות מחירים

"האיחוד האירופי גורר רגליים ולא פועל למניעת זיהומי רוגלות. זאת, על אף שה-iPhone של חבר בפרלמנט האירופי נדבק ברוגלת פגסוס (של NSO הישראלית – י"ה) באופן חצוף, פעמיים", כך האשימו אתמול (ב') ארגוני זכויות אדם ביבשת. NSO הודיעה פעמים רבות בעבר כי כלי המעקב שלה משמשים לגילוי פשעים חמורים ולהגנת ביטחון לאומי במדינות. החברה התמודדה עם האשמות רבות לפיה הייתה שותפה למעקב לא מוצדק ולעתים אף לא חוקי, אחר עיתונאים, פעילים חברתיים, מתנגדי משטר, יריבים פוליטיים ופעילי זכויות אזרח. פירצה לחבר בוועדה שהוקמה לחקר פריצות בשבוע שעבר פורסם מחקר של ארגון זכויות האדם סיטיזן לאב, שלפיו הטלפון של סטליוס קולוגלו מיוון, בעברו עיתונאי חוקר, ששימש כחבר הפרלמנט האירופי בין השנים 2014 ל-2023 – נפרץ על ידי פגסוס לפחות פעמיים בכמה חודשים: באוקטובר 2022 ושוב במרץ 2023. קולוגלו היה חבר בוועדת PEGA של הפרלמנט האירופי בזמן שהותקף בסייבר. PEGA הוקמה ב-2022 על מנת לחקור פריצות לטלפונים באיחוד האירופי. הוועדה התמקדה בעיקר בכלי פריצה ורוגלות. מסקנתה הייתה שממשלות רבות ממדינות האיחוד משתמשות ברוגלות, בדרכים שונות, לא כולן לגיטימיות. מועדי הפריצה לטלפון של חבר הוועדה חופפים את המועדים שבהם התקיימו שימועים מרכזיים בנוגע להמלצות הרשמיות שלה. "העובדה שהמכשיר של קולוגלו היה נגוע ומזוהם בסוג פולשני של רוגלה שרק ממשלות יכולות להשיג, בזמן שהיה מעורב באופן פעיל בוועדת החקירה הפרלמנטרית שחקרה שימוש לרעה ברוגלות על ידי מדינות אירופה, מעלה חששות רציניים לגבי שלמות הפיקוח העצמאי ברמות הגבוהות ביותר ביבשת", אמרה אלינה קסטיו חימנס, יועצת למדיניות במעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל. "המיקוד החצוף במישהו במעמדו מדגיש עד כמה המערכת הנוכחית לא מספקת, ומהווה קריאת השכמה נוספת לכך שההגנות שהוטמעו כדי למנוע מקרים של ניצול והתעללות שכאלה עדיין לא מיושמות באירופה". "האיחוד האירופי חייב לפעול כעת" ארגוני זכויות אדם קראו למנכ"ל ה-IT ואבטחת הסייבר של האיחוד האירופי (DG ITEC) לפתוח בחקירה מעמיקה בנוגע לפריצת ה-iPhone של קולוגלו, על מנת להביא לאיתור האחראים לה. עוד הם קראו למימוש "בדחיפות ובפומבי" של המלצות ועדת PEGA, שפורסמו במאי 2023, ולחשוף אילו מהנקודות המרכזיות שלה יושמו, או טרם יושמו. "על האיחוד האירופי להבטיח פתרונות יעילים לקורבנות, שיכולים לכלול גישה לראיות, התראות על מועד המעקב והיכולת להטיל אחריות על מי שעומד מאחורי הרוגלות. האיחוד האירופי לא פועל ביעילות במאבקו בתחום, מה שמאפשר התפשטות של רוגלות… אירופה לא יכולה להמשיך לעבור משערורייה לשערורייה בלא השלכות. האיחוד האירופי חייב לפעול כעת", סיכמו הארגונים.

ארבע מדינות בארה"ב דורשות ממטא קנס חסר תקדים, בטענה שפייסבוק ואינסטגרם תוכננו לעודד שימוש ממושך בקרב בני נוער

מבוטים חכמים ועד סרטוני דיפ-פייק פוגעניים בקבוצות הווטסאפ, עולם הסייבר מציב הקיץ אתגרים טכנולוגיים חסרי תקדים בפני ההורים בישראל - אלו הצעדים הפשוטים שישמרו על בטיחות הילדים במסכים

דו"ח נוסף מצביע על הטרנספורמציה שעוברים מקצועות ההיי-טק בעידן הנוכחי: על פי נתונים של חברת ההשמה לענף גוטפרנדס, השוק מתגמל כיום מומחיות עמוקה בתחומי ה-AI, הסייבר והתשתיות – ולא רק את עצם הכרת הכלים. בממוצע, השכר בהיי-טק של סניורים – בעלי חמש שנות ניסיון ומעלה – עלה במחצית הראשונה של השנה ב-4.8% ועמד על 41,722 שקלים בחודש, לעומת 39,810 שקלים ב-2025. בעלי המקצוע המתגמלים ביותר בהיי-טק הישראלי הם כבר לא מפתחי התוכנה ה-"קלאסיים", אלא חוקרי האבטחה, עם שכר ממוצע של 57,643 שקל בחודשים. אחריהם נמצאים מהנדסי האלגוריתמים עם 47,273 שקלים ומהנדסי הבינה המלאכותית, שהסכום הממוצע שרשום בתלוש השכר החודשי שלהם הוא 45,286 שקלים. בחציון הראשון של 2026 נרשמה עלייה בביקוש למפתחי ++C ו-C, וכך גם בשכר שלהם, שהוא מהגבוהים בשוק – 42,600 שקלים בחודש בממוצע. בגוטפרנדס מייחסים זאת למחסור במומחים בתחומי הסייבר, התשתיות והמערכות המורכבות, וכן לאתגרים ההולכים וגוברים בעולמות החומרה והאופטימיזציה של חומרה בעידן ה-AI. מנגד, מפתחי Node.js נמצאים נמוך יחסית למפתחי שפות בקאנד אחרות. נראה שזאת תוצאה של הצפת מפתחי ה-Node.js שיש באחרונה, עקב הפיטורים של רבים מהם. לא מדובר ב-"בועת שכר" חדשה למרות העלייה בשכר, בגוטפרנדס אומרים ששוק ההיי-טק לא נמצא ב-"בועת שכר" חדשה, אלא בתהליך עמוק של סינון, הסתגלות ושינוי ארגוני. הנתונים מעלים שבעוד שבשנה שעברה החברות תגמלו יותר על עצם ההיכרות עם כלי AI, השנה יש שיפט ליכולת מוכחת לשלב בינה מלאכותית בתוך תחומי ליבה, לייצר ערך עסקי, לפתור בעיות מורכבות ולהאיץ תהליכי פיתוח. בהתאם, פרמיית ה-AI הנהוגה בשוק אמנם נשארה על כ-9%, אבל כבר לא ניתנת על עצם החשיפה לטכנולוגיה, אלא על יכולת יישומית מוכחת. המשמעות היא שמועמדים שמציגים ניסיון בבניית מערכות AI, שילוב אייג'נטים בתהליכי עבודה, פיתוח על בסיס LLMs, פתרון בעיות מורכבות, ארכיטקטורה ויכולת לחבר טכנולוגיה לערך עסקי נהנים מיתרון משמעותי בתהליכי גיוס ובשכר. "השוק ממשיך לתגמל מועמדים חזקים בתחומי ה-AI, הסייבר, התשתיות, האלגוריתמיקה והדאטה, אך במקביל, מועמדים שאינם מצליחים להתאים את עצמם לדרישות החדשות עלולים להתמודד עם חיפוש עבודה ממושך יותר", נכתב בהודעת החברה. לדבריהם, לקראת 2027 תיתכן סטגנציה ואף ירידה בשכר בחלק מהמקצועות, בין היתר בשל מועמדים רבים שנפלטו אל השוק בעקבות גלי פיטורים. ניסיון ניהולי כבר לא מספיק אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא השינוי במעמדם של המנהלים הטכנולוגיים. בעבר, תפקיד ניהולי בכיר כמו סמנכ"ל מו"פ הספיק לבדו כדי להצדיק רמות שכר גבוהות. כיום, המנהלים המבוקשים ביותר הם אלה שמשלבים בין ניסיון ניהולי לקרבה לטכנולוגיה, הבנה בבינה מלאכותית, חשיבה מוצרית ויכולת לבנות צוותים שמשלבים עובדים לצד כלי AI ואייג'נטים. בגוטפרנדס אומרים שמנהלים שלא נשארו קרובים לטכנולוגיה עלולים למצוא את עצמם מחפשים עבודה במשך תקופה ארוכה יותר, בעוד שמנהלים שיודעים להטמיע AI בתהליכי פיתוח, לשפר פרודוקטיביות ולבנות מערכי עבודה חדשים נהנים מביקוש גבוה יותר. שירות סדיר ביחידה טכנולוגית בצה"ל? דרוש יותר באופן לא מפתיע, גוטפרנדס מציינת שגם ב-2026, עובדים שרשום להם בקורות החיים שהם יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל מקבלים העדפה ברורה, במיוחד אם הם שירתו בהן מעבר לשירות הסדיר: שכרם של מועמדים שמשתחררים עם שש שנות ניסיון בעולמות הפיתוח עלה השנה ב-3% ועומד על ממוצע של 40,800 שקלים בחודש. עם זאת, חלה ירידה בדרישה למועמדים בעלי שלוש שנות ניסיון בלבד ביחידה טכנולוגית (תקופת השירות הסדיר), ובחלק מהמקרים הם נדרשים לחפש עבודה במשך יותר מחצי שנה. כבר לא העיר עם השכר הגבוה ביותר בהיי-טק. תל אביב. צילום: Boris-B, ShutterStock השכר בפתח תקווה גבוה יותר מאשר בתל אביב מעניין לציין שהעיר שבה השכר הממוצע לעובדי היי-טק הוא הגבוה ביותר כבר איננה תל אביב: אזור השרון מוביל עם 44 אלף שקלים בחודש, לאחר מכן פתח תקווה עם 43,083 שקלים ותל אביב רק במקום השלישי, עם 42,461 שקלים. מדובר בשינוי לעומת השנה שעברה, אז תל אביב הייתה במקום הראשון והשכר הממוצע להיי-טקיסט בה היה גבוה ב-3.3% מבשאר הארץ. נתון מעניין נוסף הוא שלמרות המאמצים של חברות להחזיר עובדים למשרדים, עבודה מהבית היא עדיין סטנדרט בתעשייה, ונותרה ציפייה בסיסית של עובדים ומועמדים. על פי הנתונים, 48% מהמשרות מציעות יומיים עבודה מהבית בשבוע, 31% מהמשרות מציעות יום אחד מהבית ורק ב-12% מהמשרות, העבודה היא מהמשרדים בלבד. לעומת זאת, מספר המשרות שמאפשרות לעבוד רק מהבית הוא רק 0.4%. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס, אמרה כי "2025 הייתה השנה שבה כולם דיברו על .AI בחציון הראשון של 2026, השוק למד להבדיל בין מי שמכיר את הכלים לבין מי שבאמת יודע לייצר מהם ערך. החברות ממשיכות לגייס ולשלם שכר גבוה, אבל הן הרבה יותר מדויקות ובררניות. היתרון האמיתי נמצא אצל מועמדים שיודעים לשלב AI בתוך מומחיות עמוקה, בסייבר, בתשתיות, באלגוריתמיקה, בדאטה ובפיתוח מוצרים מורכבים. זה לא שוק במשבר, אלא שוק שעובר סינון, התמקצעות והתאמה לעידן החדש".

⭐ נקודות עיקריות DeepSeek מפתחת שבב AI עצמאי המיועד להרצת מודלים בשלב ההסקה ולא לאימון שלהם. המהלך נועד להעניק לחברה שליטה רחבה יותר בתשתיות שלה ולהפחית את התלות בשבבי וואווי ואנבידיה. הפרויקט נמצא בשלב מוקדם וכולל מגעים עם חברות עיצוב שבבים, מפעלי ייצור ויצרניות זיכרון. הפיתוח מתבצע תחת מגבלות הסחר האמריקאיות, שמקשות על חברות סיניות […]