כמעט ואין ישראלי שלא חושב על השקעה בנדל"ן. רבים מאיתנו בעלים של נכס נדל"ן, בין אם אנו מתגוררים בו פיזית או שוכרים ומשכירים במקביל. לחלקנו נכסים נוספים המהווים אלטרנטיבה להשקעות פיננסיות אחרות, במיוחד כשלמרות כל ההצהרות הפוליטיות מחירי הנדל"ן לא ירדו. לאחרונה, בעקבות הוזלת מס הרכישה על נכס שני ומעלה, חזר הנושא לכותרות. במדינה בה עתודות הקרקע מועטות וקצב הגידול של האוכלוסייה גבוה, ובזמן שכולם רוצים לגור במרכז או בקרבת ערים מרכזיות, ההיסטוריה מלמדת אותנו שהשקעה בנדל"ן היא השקעה כמעט בטוחה לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר, הכוונה לתשואה שנתית המתקבלת משכירות הנכס. לטווח הארוך, מדובר בהשבחת הנכס ועליית ערכו הכספי וכל המשמעויות מכך. לא פעם אנו מלווים לקוחות המעוניינים להשקיע בנדל"ן. לקוחות אלה מסונוורים מהבטחות שניתנו להם, אך מכיוון שמדובר בנכס להשקעה, רצוי מאוד בשלב הראשוני להתייחס לנכס כאל עסק ולא כאל דירת מגורים, לבחון את הנכס בעני המשקיע ורק לאחר מכן להתחבר לאנרגיות של הנכס.

מה צפוי מכאן וכמה זה יעלה לנו, מתי נראה כאן דור חמישי אמיתי והאם מישהו מהמפעילים שיחק מלוכלך? • "גלובס" עושה סדר בבלגן של המכרז על הדור ה-5 בסלולר

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את הסדר הנושים • הצעת הסדר החוב של רילייטד, שחוב האג"ח שלה מסתכם בקרוב ל-700 מיליון שקל, זכתה בחודש שעבר לרוב של 97% מקרב מחזיקי האג"ח

מדווחת כי במהלך שנת 2020, חתמה על חידוש הסכמי מסגרת עם 6 לקוחות קיימים של מגזר החלקים לתקופה של בין שלוש לעשר שנים; המניה צנחה בכ-50% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 11 על הרווח

בישראל מותר לצחוק על כולם – מאלוהים ואישי התנ"ך ועד לראשי הציונות, אבל לכתוב בתוכנית בוקר שאלה שצוחקת על שחקני "היהודים באים" – זהו, עד כאן • שחקני הסאטירה כנראה בטוחים שלהם מותר לירוק על כולם, אבל חס וחלילה שמישהו יפלוט משהו לכיוון שלהם

ההיקף המצטבר של ההסכם הוא 100 מיליון דולר ל-10 שנים, ללא אופציית הארכה ■ מניית בית שמש קופצת ב-8.3%

הסכם שהסדיר את חריגות השכר בתעשייה האווירית יחסוך חצי מיליארד שקל לחברה, אך בקופת חולים כללית ממשיכים 2,000 רופאים לקבל חריגות שכר לכאורה, כך עולה מהדוח לשנים 2018 ו-2019 שמפרסמות היום (ג') יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר בראשות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן. מהדוח עולה כי בשנת 2018 נמצאו חריגות לכאורה ב-75 גופים מתוקצבים ונתמכים, המהווים כ-10% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים. מדובר בשיפור קל לעומת 2017 - אז נמצאו חריגות בכ-12% מהגופים. לדברי בר-נתן: "פעילות יחידת האכיפה מביאה לידי ביטוי את המטרות העיקריות של האגף - ייעול עבודת המגזר הציבורי, שיפור השירות לאזרח והגדלת פריון העבודה". הדוגמה הבולטת שמציין בר-נתן היא של חריגות שכר לכאורה בהיקף נרחב שהתגלו תעשייה האווירית. בר-נתן ציין כי בעקבות שימוע קיבוצי שנערך לעובדים בחברה נחתם השנה הסכם קיבוצי מיוחד, במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות השכר הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. בר-נתן מעריך כי ההסכם יביא חסכון של כחצי מליארד שקל לקופת החברה. לדברי מנהל תחום בכיר ביחידת האכיפה שאדי עאזם, "פעילות היחידה הביאה לחתימה על מספר הסכמים קיבוציים המסדירים טיפול בחריגות שכר. הסכמים אלה מביאים לחסכון רב בכספי הציבור". עזאם הוסיף כי "פעילות היחידה הביאה לירידה משמעותית במספר הגופים החורגים לכאורה וגם בכמות החריגות באותם גופים". באוצר טוענים כי פעילות יחידת האכיפה בשנת 2019 הביאה לחיסכון של כ-600 מיליון שקל בהוצאות שכר חריגות. על-פי האוצר, מיום הקמת היחידה בשנת 1997, חסכה יחידת האכיפה במצטבר יותר מ-7 מיליארד שקל. לעומת ההצלחה בתעשייה האווירית נכשלו מאמצי הממונה להגיע להסכם עם רופאי קופת חולים כללית ובר-נתן מאיים להפעיל את סמכותו לפי החוק ולהפסיק את הסכומים המשולמים בחריגה לכאורה מהחוק לכ-2,000 רופאים, ואולי אף להורות על החזר הסכומים ששולמו שלא כדין.