עוצמת השמחה שכרוכה בגידול ילדים בישראל מתעמעמת לאור העלויות הכבדות שכרוכות בכך. יוקר המחיה בארץ אינו פוסח על הוצאות אלו, שצומחות לסכומים מפלצתיים בשנים הראשונות, עד הגיע הבן או הבת לגיל 3. ובכמה כסף מדובר? למשרד האוצר יש את התשובה. על פי מחשבון אותו בנו כלכלני המשרד, סך ההוצאה החד פעמית לשנה הראשונה עומדת על לא פחות מ-31,600 שקלים, או שלוש משכורות ממוצעות בישראל. וזה רק המתאבן, שכן לכך נלווית גם ההוצאה החודשית שעומדת על סכום נאה, בגובה של 6,550 שקלים לכל הפחות. חיבור של שני המספרים הללו, מציג על המחשבון את הספרות הבאות :110,200 שקלים לשנה הראשונה. לפיכך, בנטרול ההוצאה הראשונית ובחישוב תלת שנתי, מתקבלים 267,400 שקלים, וזאת לילד אחד. כאשר צוללים לתוך ההוצאות, מגלים כי למשל, עבור האכלה ישלמו ההורים (בהנחה כי האם אינה מניקה) סכום שמגיע ל-3,200 שקלים בשנה.

במשבר הקורונה איפשרו הבנקים לדחות החזרי חוב ב–173 אלף משכנתאות ■ כעת בנק ישראל ייאלץ לאזן בין הצורך לשמור על הלווים לבין הצורך למנוע מהבנקים להסתכן יותר מדי

חיים ישראל, אסטרטג מניות במריל לינץ' בנק אוף אמריקה, מעריך שמימן שייוצר מאנרגיה ירוקה יספק 24% מצריכת האנרגיה העולמית ב-2050

באוגוסט היה זינוק של כ- 230% בביקוש לרכישת דירות באילת לעומת פברואר ושל 56% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

בוויכוח סביב עיסקת הנשק המתוחכם בעולם לאמירויות מתעלמים הצדדים הניצים מעובדה פשוטה אחת: ההסכם כבר נחתם, השלום כבר כאן אבל החמקנים עוד טרם המריאו לא לאמירויות ולא לשום מדינה ערבית אחרת   ועד שזה יקרה עוד רחוקה הדרך. מאוד רחוקה.   אף אחד במערכת הגלויה לא יעז לומר לכם זאת כך אבל לשם כך קיים…

שוק המניות של תל אביב אמנם מפגר בביצועיו בשנים האחרונות אחרי שוקי המניות העיקריים בעולם, אבל בפרספקטיבה לטווח ארוך, גם לשוק המקומי אין מה להתבייש. גם שוק המניות בישראל הוכיח את עצמו לאורך זמן. כך למשל, מבדיקה שנעשתה על פני 25 שנים, מ-1980 ועד ל-2005, מתברר שמדד ת"א-100 השיג בתקופה זו תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 9.5%. זוהי תשואה שעולה בהרבה על תשואת שוק איגרות החוב הממשלתיות, וגם על תשואת ההשקעה בדירות. ולא שחסרו במהלך אותן 25 שנים בעיות בורסאיות - שלא לומר, מפולות. האינפלציה בראשית התקופה הייתה תלת-ספרתית גבוהה, ובאמצעה דו-ספרתית גבוהה, ורק לקראת סופה היא ירדה לרמה חד-ספרתית. והיו גם מפולות גדולות בדרך: מפולת המניות "החופשיות" בינואר 1983, מפולת המניות הבנקאיות באוקטובר אותה שנה, מפולת בועת האשראי של 1994, ומפולת בשנים 2001, ובמיוחד ב-2002, על רקע האינתיפאדה השנייה וניהול מדיניות כלכלית שגויה. מבדיקה שערכה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (בפברואר 2019) כחלק מקמפיין שלה לעודד את הציבור להשקיע בבורסה, עלה כי ב-20 השנים שבין 1998 ל-2018 הניבו המדדים ת"א-35 ות"א-125 תשואה חיובית של 375% ו-345%, בהתאמה - הרבה יותר משעשו מדדי מניות מובילים בעולם.