ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי חתמו על הסכם קיבוצי כללי ולפיו תעודכן קצובת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ל-400 שקל ליום, לעומת 378 שקל לכלל המשק כיום. מדובר בתוספת שיכולה להגיע עד 220 שקל לעובד, כשבין 2 ל-3 מיליון עובדים במשק עשויים ליהנות מההעלאה. בפנייה לממונה הראשית על יחסי עבודה, עו"ד רבקה ורבנר, מבקשים הצדדים כי שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי תרחיב את ההסכם בצו הרחבה כך שיחול על כלל העובדים והמעסיקים במשק, וזאת בין היתר לאור העלייה החדה במדד ובשיעור האינפלציה. בפנייה נכתב גם כי מאחר שמדובר בעדכון תקופתי קבוע המתבצע אחת לשנה, ומתבסס על מנגנון מוסכם לפיו קצובת דמי ההבראה מתעדכנת בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן, אין בתקופת הבחירות כדי לעכב או למנוע את הרחבת ההסכם.

"תקופת החסד" של רוסיה תמה והמועד האחרון לתשלום ריביות בסך של כ-100 מיליון דולר עבר. כמה רוסיה חייבת בסך הכל, מה המשמעות של חדלות הפירעון על הכלכלה הרוסית וכיצד המצב צפוי להשפיע על השווקים בעולם?

רוסיה שבה והבהירה בימים האחרונים כי מדובר ב"פשיטת רגל מלאכותית" לכל היותר • לפי הכללים הקיימים, לרוסיה הוענקה "תקופת חסד" של כ-30 יום לשלם בדרך כלשהי את התשלומים על אגרות החוב שלה • המועד פג בחצות ולפי ההערכות הגדרה רשמית היא עניין של עד יממה

אלביט מערכות זכתה בחוזה לספק טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית ללקוח בינלאומי

בית המשפט העליון הפך פסק דין של בית המשפט המחוזי וקבע לראשונה כי רשות מקומית יכולה להתקשר עם משרד עורכי דין למתן יעוץ משפטי, בפטור ממכרז, זאת בהסתמך על תקנה שהוציא בעבר משרד הפנים, הקובעת כי רשות מקומית רשאית להתקשר עם נותני שירותים בתחומים שבהם העבדה דורשת "ידע ומומחיות מיוחדים", או יחסי אמון - בפטור ממכרז. בכך, נדחתה העתירה שהגישה עמותת "עורכי דין לקידום מינהל תקין", שטענה כי אין לתת לתקנה של משרד הפנים פרשנות צרה וכי אין זה המקרה המצדיק פטור ממכרז. בפסק דין מנמק קבעו שופטי העליון דפנה ארז-ברק, דוד מינץ וגילה כנספי שטייניץ, כי פטור ממכרז - שעלול להיות לעתים הליך אורך ויקר - אינו אומר שמדובר גם בפטור מהחובה להעניק הזדמנות שווה לשאר המועמדים ולתחרות הוגנת בין המציעים, וכך נעשה במקרה של עיריית כפר יונה.

ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי הסכימו לעדכון דמי ההבראה ל-400 שקל ליום במקום 378 שקל, אך אין לסיכום הזה שום משמעות לעובדים במגזר הפרטי בלי חתימת שרת הכלכלה על צו הרחבה. לפני שנה סיכמו להעלות ל-382 שקל, אך גם זה לא קרה. משרד הכלכלה: "רק היום קיבלנו את ההסכם, תהליך הבדיקה ייקח חודשיים". בינתיים במגזר הציבורי הסכום עלה ל-449 שקל השנה

בניסיון אחרון להציל את עסקת החבילה תכנס הבוקר יו"ר ועדת העבודה ישיבה דחופה במטרה להביאה לחקיקה מואצת בכנסת. נשיא הארגונים העסקיים: "מחויבים רק לעסקה המקורית, שכללה העלאה של 100 שקל בלבד"

בעוד שמחירי הדיור מרקיעים שחקים ומחירי הדירות החדשות השלימו עלייה של 21.8% מהשנה שעברה, כאשר במקביל גם מחירי השכירות קפצו גם באחוזים ניכרים, נשאלת השאלה: האם השכר הממוצע שאנו מרוויחים יספיק כדי לשלם את שכר הדירה? ואם הוא עלה, האם העלייה תואמת את העלייה בסעיף הדיור בהוצאותינו? לפני שנעבור לשכירות, חובה לציין שעליית הריבית, עליה הכריז נגיד בנק ישראל בחודש שעבר, העלתה את ההחזר החודשי של בעלי משכנתאות קיימות בסכום. כמובן שיש מי שנפגעו פחות ומי שנפגעו יותר, אבל אין מי שמחזיר משכנתא ולא מרגיש את עליית הרבית בכיס.עדיין, בהתייחס לגובה המשכנתא הממוצע בישראל, מצבם של בעלי הדירות-משלמי המשכנתאות, הוא טוב לאין ערוך ממצבם של רוב השוכרים. כדי לדעת האם השכר הממוצע מספיק לעמוד בתשלום מחירי הדיור, אספנו נתונים באמצעות אתר הדרושים AllJobsעל השכר הממוצע לפי ערים שונות בישראל, כדי להשוות אותו לעליית מחירי הדיור בהן.