המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף השתתף בכנס של רואי החשבון באילת ואמר: "רוב המזון בישראל מיובא, כולל התערובות למשקי העופות. וברגע שמייבאים מזון, אנו מייבאים אינפלציה"

עליית הריבית ויוקר המחיה צפויים להגדיל את חדלות הפירעון, ובמשק ממתינים לנתוני הממונה על הנושא במשרד המשפטים, כדי להבין את גודל המכה. בהלת בעלי העסקים מובנת, אך מומחים מסבירים כי ניהול נכון של ההליך יכול להציל את החברה

ההאטה ברכישת דירות והריבית הגבוהה גורמות לקבלנים להמשיך למצמץ: בדיקת ynet מגלה מבצעים כמו היעדר הצמדה, דחיית תשלומים והנחות גדולות למועדוני לקוחות. גורמים בענף הנדל"ן מודים: "יש לחץ למכור - ומהר". עם זאת, כדאי לשים לב לאותיות הקטנות

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת • בשוק המט"ח השקל התחזק • החוזים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת • עפר קליין, ראש אגף הכלכלה של הראל: "השכר של העובד הישראלי לא נשחק עדיין מול האינפלציה הגבוהה ונותן לגיטימציה לבנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית" • גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

בעלי דירה בבניין בגבעת אולגה בנו תוספת של 35 מ"ר. כשהוגש נגדם כתב אישום בעניין, הם טענו להגנתם ששכנתם מהקומה למטה עשתה בדיוק אותו דבר - וזכו

לפני מספר ימים הלך לעולמו הרב גרשון אדלשטיין, מבכירי הרבנים בישראל וממנהיגי תנועת דגל התורה, המייצגת את רוב הציבור החרדי-ליטאי. לאור שיעור קומתו, נערכה לו הלוויה בה נטלו חלק מאות אלפי אנשים, שהביאה גם לפקקי ענק בכל אזור גוש דן. כן ספדו לו בכירי המערכת הפוליטית, ובעיצומה של השבעה, הופיעו בביתו גם בכירי מאפיית אנג'ל שביקשו להתנצל על המחאה בה נטל חלק היו"ר, עומר בר לב, לא הרחק מביתו של הרב. אך בשולי הדברים, לאחרונה נחשף באתר החרדי "כיכר השבת", תלוש השכר שניתן לו מהישיבה בה עבד במשך לא פחות מ-75 שנים, ככל הידוע - שיא ישראלי לוותק במקום העבודה. "שיא ישראלי" כתבנו? למעשה מדובר בתקופה שראשיתה עוד בימי המנדט. הרב המנוח החל לעבוד בישיבה בתאריך 01/09/1947. מומחים בתחום דיני העבודה שנחשפו לתלוש השכר, שהופק על ידי תוכנת טריו של חברת עוקץ מערכות, מציינים כי בתלוש לא מצוינים מספר נתונים, שמעידים על כך שיתכן ומעסיקתו - הישיבה בה הועסק, לא העניקה לו, ככל הנראה, את מלוא הזכויות הסוציאליות שלהן הוא זכאי מכוח החוק. עו"ד הילה אהרוני, מומחית לדיני עבודה, מציינת כי בתלוש חסרים שני פרטים מהותיים. הראשון: צבירת ימי חופשה. לדבריה כל עובד במשק הישראלי זכאי לכמות מסוימת של ימי חופשה מדי שנה, כתלות בוותק שלו במקום העבודה, היקף העסקתו ומתכונת ההעסקה (עובד בשכר חודשי, יומי או שעתי). לדבריה, החוק בישראל קובע כי צבירת ימי חופשה ניתן לפדיון בסיום יחסי ההעסקה של העובד עם מעסיקו, על פי סעיף 13 בחוק חופשה שנתית. פירוש הדבר הינו שהעובד שמסיים את עבודתו יוכל לקבל תשלום עבור ימי החופשה שאותם הוא לא ניצל. עוד היא מוסיפה, כי זכות הצבירה הינה בגין שלוש שנים האחרונות להעסקת העובד בצירוף שנה שוטפת. בשורה התחתונה, מציינת עו"ד אהרוני, חובה היה על מעסיקתו לציין את מספר ימי החופשה שנצברו לזכותו במסגרת תלוש השכר, ואי ציונם מהווה עבירה בגינה יכולים יורשיו להגיש תביעה. למעשה, מדובר על הפרה של חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 וליתר דיוק סעיף 25 - פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014, שקובע כי יש חובה לציין בתלוש השכר את צבירות ימי המחלה והחופשה וכן כל רכיב אחר לו זכאי העובד, שמקורו בהסכם ההעסקה של העובד או בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החל על העובד. לדבריה, חשוב לציין כי טעות זו מקורה בהתנהלות חשב השכר, ולא בתוכנה בה נעשה שימוש לצורך הפקת התלושים.

דוח התחזית הכלכלית של ארגון ה-OECD מתפרסם פעמיים בשנה ומציג את המצב הכלכלי העולמי ובהקשר מדינתי • על פי ההערכה, בסוף השנה הצמיחה בישראל תעמוד על 2.9%, ובשנת 2024 תגיע ל 3.3% • הארגון התייחס גם לתקציב המדינה שאושר לפני כשבועיים