מאקרו: תשואות אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים מאתגרות את השיא של שנה שעברה ומטילות צל על המשך הראלי בשוק המניות; וגם - האם האינפלציה חוזרת? מיקרו: ג'י פי מורגן חושפים את המשקיע הפשוט לאסטרטגיה שמניבה דיבידנד חודשי קבוע ומאפשרת להנות מהעליות בשוק המניות (ולהפסיד פחות בירידות) 

מלחמת המחירים בין יצרניות הרכבים החשמליים בסין משתוללת - איך זה ייגמר?

מדובר בתוצאות של מכרז במערב העיר שנסגרו במחירי קרקע נמוכים יחסית לשיא. ההצעות של היזמים היו נמוכות משמעותית מהשומה שקבעה המדינה לקרקע. למרות הקיפאון בענף בכל המתחמים הוכרזו זוכים

ההון הממוצע בידי אנשים בוגרים בישראל הצטמצם בכ-24 אלף דולר, וכעת עומד על כ-235 אלף דולר לאדם בוגר, לפי דוח משותף של UBS וקרדיט סוויס • עוד לפי הדוח, סך העושר העולמי הצטמק לראשונה מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, וירד ב-2.4%

צרכן חילוני שרשום לרשימת התפוצה של קופונופש, קיבל מייל פרסומי שכותרתו: "הנחה לפארק המים הצף כולל מועדי רחצה בהפרדה". לפי הבעלים של הפארק, אקווה כיף, ההפרדה קיימת כבר כמה שנים והשעות לבנים או לבנות בלבד משתנות לפי הביקוש: "חצי מהעם מעוניין בהפרדה". קופונופש: "רוצים לאפשר למקסימום אנשים ליהנות". פרסומת דומה גם בנס ציונה

במחצית הראשונה של השנה, נחתכו ביצועי הבנקים בתחום המשכנתאות ב–50% כמעט לעומת התקופה המקבילה אשתקד • מזרחי טפחות שומר על נתח השוק הגדול במערכת, ואף הגדיל אותו עם כ-35% מהמשכנתאות החדשות • לאומי מבסס את מקומו במקום השני

מחיר לשכירות בדירת 80 מ"ר משופצת בברלין עלה ליותר מ-7,600 שקלים • ישראלית שחיה בברלין כבר 6 שנים ומחפשת דירה גדולה יותר משתפת בייאוש: "ממש מחירים של תל אביב, לא נורמלי" • במקביל, חלה ירידה במחירי הדירות בעיר - אחת הסיבות המרכזיות: עליית הריבית שהפכה את המשכנתה ללא משתלמת עבור הזוגות הצעירים

לפני כשבועיים, לקראת הדיונים בבית המשפט העליון בעתירות ב"חוק הנבצרות" ו"חוק הסבירות" הופיעה במהדורת החדשות של ערוץ 14 שקופית ובה חלוקה של שופטי בית המשפט העליון לשלושה מחנות: אקטיבסטים, שמרנים וקבוצה שלישית של שופטים שלא ברור שיוכם. בין השופטים שנצבעו כשמרנים נכללה גם השופטת גילה כנפי-שטייניץ. הכללתה של השופטת כנפי-שטייניץ בקבוצת השמרנים נבעה, ככל הנראה, מהקשר המשפחתי הברור שלה - נישואיה לשר וחבר הכנסת מטעם הליכוד לשעבר - יובל שטייניץ. פסק דין חדש של השופטת כנפי-שטייניץ שפורסם השבוע, שדווקא לא עוסק בסוגיות חוקתיות או מנהליות, מלמד שהכללתה של השופטת כנפי-שטייניץ כשייכת לקבוצת השמרנים אינה מבוססת על עובדות או על פסיקות השופטת, אלא בעיקר על תדמיתה. פסק דין זה, ופסקי דין נוספים שניתנו לאחרונה בסוגיות אחרות (כמו בג"ץ בעניין הבחירות בטבריה) צריכים ללמד את כל מי שמתיימרים לצבוע את שופטי בית המשפט העליון בצבעים דיכוטומיים של שמרנים או אקטיבסטיים - שישראל אינה אמריקה. הרקע לפסק דין שפורסם חוזר עוד לשנת 1958, אז קבע בית המשפט העליון את ההלכה המכונה "הלכת פיצול הסעדים" (או הלכת עקריש). הלכת פיצול הסעדים קובעת כי לנוכח ההפרדה בחוק בין סמכויות בתי משפט השלום לבין בתי המשפט המחוזיים, במקרים רבים, על תובע בענייני מקרקעין לפצל ולהגיש שתי תביעות שונות (האחת לבית משפט השלום והשניה לבית המשפט המחוזי). זאת, גם אם מדובר באותו המקרה ובאותה המסכת העובדתית. בית המשפט העליון הסתמך בהלכת פיצול הסעדים, כאמור, על לשון חוק בתי המשפט דאז, שנוסחו כמעט זהה לנוסחו היום. הלכת פיצול הסעדים הובילה לתוצאות אבסורדיות ממש. אם תובע ביקש להגיש תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין וקבלת פיצויים שנגרמו עקב ההפרה, היה עליו להגיש את תביעת האכיפה לבית המשפט המחוזי ואת תביעת הפיצויים לבית משפט השלום (במקרה שסכום הפיצוי נמוך מהסכום שבסמכות בית המשפט המחוזי). מטבע הדברים, ההלכה הובילה להתדיינות רבות ומיותרות בשאלת הסמכות והובילה גם לפסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו בסוגיה.