הידיעה על רצח יצחק רבין תפסה אותי יושב בסלון ביתם של חברים בקריות. עין אחת עסוקה בשיחה איתם, עין שנייה מכוונת אל "קרוקודיל דנדי", שרץ על מסך הטלביזיה, עד שנקטע השידור. ההלם הראשוני, הזעזוע ותחושת הקטסטרופה החזיקו לכל היותר שעתיים. כבר בדרך הביתה, במכונית, תוך כדי ההאזנה לרדיו, התחלתי להבין שבראש כתב האישום ההולך ומתנסח, מתנוסס שמי שלי ושל כל מי שנראה כמוני. הנסיבות הכתיבו גל פתוח, על כל מה שמשתמע מכך. פוליטיקאים ועיתונאים התיישבו באולפנים בזה אחר זה והצביעו עלינו, על כולנו, ...

מדינה נפלאה עם כתמים * אבו-מאזן נגד ה-BDS, "כוחות הקדמה" ועיתון "הארץ" בעד * הבריונות של "ארגוני הזכויות" * העיתונות הליברלית בעוד רגע של חרפהבמקצוע שבו אני עובד, כעיתונאי, חוששני שאני שייך למיעוט שטורח להזכיר מדי פעם שישראל היא מדינה נפלאה. ההישגים, כמעט בכל תחום אפשרי, הם מדהימים. שבעים גלויות שהתקבצו ויצרו את המדינה שהתרומה שלה לאנושות, פר-קפיטה, היא הגבוהה ביותר בעולם. מוצרי חקלאות, השקיה, התפלה, תרופות, אינספור פטנטים, פרסומים מדעיים, ...