הבעיה אינה בסדרה המדוברת, אלא בסוד השמור שאיש לא מדבר עליו בטלוויזיה.

שלושה חודשים וחצי לתוך המלחמה, וזה בעיניי זמן לספר סיפור שאני מסתובב איתו כבר כמה שנים, ומאז שמחת תורה נזכר בו בערך כל יום: בצבא שירתי במחלקת המודיעין של אחת החטיבות באיו"ש. פעם שאל אותי קרוב משפחה (שנלחם בעצמו במלחמת יום הכיפורים): "תגיד לי, הצבא מתכונן לתרחיש של מלחמה בגזרה? הוא יודע להתמודד עם מתקפה […]

צריך לכאוב את הכאב, להתאבל ולהצטער על הרע שמתרחש. אבל, יחד עם זאת - אסור לנו להישאב לכך.

המלחמה הגדולה עוד לפנינו, ואין רע יותר מלקיים בחירות בזמן מלחמה או בעת ההכנה אליה, משום שבחירות זהו דבר מפלג

באיזו מלחמה ממלחמות ישראל, שאלת 'היום שאחרי' גובשה תוך כדי המלחמה? תשובה לא מפתיעה: אף לא באחת מהן!

מתפלל שהשארנו מאחור את השנאה. לצערי נראה שכמה מאלו שלא קמו והלכו להלחם, נשארו איתה במלא התוקף.

אנחנו חייבים את זה לעצמנו, ועוד יותר לחיילנו שמחרפים את נפשם להגנת המדינה, ולנופלים שנפלו במערכה

בשיח בתקשורת ישנה תחרות סמויה וגלויה מי מוכן לשלם יותר לסינוואר תמורת השבת החטופים וכביכול מי יותר הומני