אחרי יותר משני עשורים של היעדרות, חוזרת היום (שלישי) למסך ישראלי סדרת הניינטיז הקסומה "חשיפה לצפון". עלילתה עוקבת אחר ג'ואל פליישמן (רוב מורו, "מיליארדים"), רופא צעיר ונרגן מניו יורק שנאלץ לעקור אל אלסקה מאחר שהמדינה הצפונית מימנה עבורו את לימודי הרפואה. הוא נחרד לגלות שבמקום להגיע כמתוכנן לעיר הגדולה אנקורג', הוא נשלח אל עיירה קטנה בקצה הספר, סיסלי, כדי לשמש כרופא המקומי. שם הוא נתקל בתושביה השונים והמשונים, שכוללים בין היתר את מגי אוקונל היפה והעשויה ללא חת (ג'נין טרנר), שמשמשת כבעלת הבית שלו, ושהריבים והמתח המיני בינה ובינו הם מרכיב מהותי בסדרה; וגם את האינדיאני הצעיר חובב הקולנוע אד צ'יגליאק (דארן אי בורוז), הפטרון המקומי מוריס מיניפילד (בארי קורבין, "סמוך על סול"), בעלי הבר המקומי, הזוג שלי טמבו (סינת'יה גירי) והולינג וינקור (ג'ון קאלום, "מקום טוב באמצע", "מד מן"), שהפרש הגילים שלהם הוא עשרות שנים, את כריס שדרן הרדיו המקומי (ג'ון קורבט, איידן מ"סקס והעיר הגדולה" בתפקיד הפריצה שלו) ורבים אחרים. "חשיפה לצפון" שודרה במקור בין השנים 1990 ל-1995 ברשת CBS. יצרו אותה ג'ושוע ברנד וג'ון פולסי, שבשנות השמונים עמדו מאחורי אחת הסדרות החשובות ופורצות הדרך בטלוויזיה - הדרמה הרפואית "מקום אחר" (" St. Elsewhere"). היא החלה את דרכה בלי שנתלו בה הרבה ציפיות - הרשת הזמינה ממנה שמונה פרקים בלבד ושיבצה אותם בעונת המלפפונים, יולי 1990, כשמלכתחילה לא היו צופים רבים מול המסך. בכל זאת היא הפכה מיד להצלחה גדולה, התברגה בין עשר הסדרות הנצפות בגילי 18-49 האהובים על המפרסמים, והייתה מועמדת לשלושה פרסי אמי, בהם לסדרת הדרמה הטובה ביותר והתסריט הטוב ביותר על פרק הפיילוט. גם העונה השנייה הייתה קצרה ושלא במסגרת העונה הרגילה - שבעה פרקים ששודרו באפריל-מאי 1991, אבל בספטמבר של אותה שנה היא כבר חזרה במלוא עוזה לעונת הסתיו עם 22 פרקים. בטקס פרסי האמי שלאחר מכן, "חשיפה לצפון" הייתה מועמדת ל-16 פסלונים, מתוכם זכתה בשישה, כולל על סדרת הדרמה הטובה ביותר והתסריט הטוב ביותר בדרמה.

"הכוכב הבא" של קשת 12 ו"הפטריוטים" של ערוץ 14 הצליחו לשמור על יציבות, אך התכניות האחרות התדרדרו לתחתית הטבלה ופינו את מקומן למשחק ליגת העל ששודר בערוץ הספורט

לראשונה מזה עשור יוצא היום (שלישי) אלבום חדש לפרויקט של עידן רייכל. האלבום - "מגדל של אור" - מכיל שיתופי פעולה רבים ומגוונים, ביניהם עם גידי גוב, ארקדי דוכין, שי צברי, רוני דלומי, לואי עלי ומאי ספדיה. האלבום כולל עשרה שירים ומשולבות בו שלוש שפות - עברית, ערבית ורוסית.

שירים מקוריים, עיבודים יוצאי דופן ואישיות שכבשה את השופטים והקהל מהרגע הראשון - מיקה משה החליפה את סימני השאלה בסימני קריאה ומסתערת על המטרה האחרונה שהציבה לעצמה: לייצג את ישראל באירוויזיון 2024. רגע לפני שתנסה לזכות בתחרות הערב, חזרנו לכמה רגעים בולטים שמסכמים את המסע שעברה. אל דאגה, בהשראתה ננסה שזה יהיה פשוט וכובש

סרט האנימציה החדש של דרימוורקס, שעלה בנטפליקס, עוסק בילד עתיר-פחדים המצטרף אל דמותו של החושך - הפחד הגדול ביותר שלו - להרפתקה משובבת. אבל זהו לא עוד סרט אנימציה, אלא אחד שאותו כתב התסריטאי המהולל והמקורי צ'רלי קאופמן - והוא עוטף את הסיפור הבסיסי בשכבות של תחכום ורגש, לכדי חוויה משפחתית מומלצת בהחלט

הדוקומנטריסט והעיתונאי בנואה ברינגר יביים את "כן היו הדברים מעולם" (שם זמני), סרט דוקומנטרי בינלאומי בהפקה משותפת של פדריישן סטודיוז וסטודיו ענני שיעסוק בפשעי האלימות המינית באירועי 7 באוקטובר. הסרט יתמקד בשימוש של חמאס באונס ובטרור מיני כנשק מלחמה. במהלך המתקפה ואחריה, דווחו אינספור מקרים של אלימות מינית, בפרט כלפי נשים, ותועדו באמצעים שונים - הן בפסטיבל נובה והן בקיבוצים וביישובים הסמוכים. הסרט יחקור את האירועים הללו לעומק בהתבסס על ראיות וכן יעקוב אחר המסע הארוך של הקורבנות לעבר החלמה. בנואה ברינגר, שביים את הסרט "עלייתה של וגנר", מסר: "בעקבות אירועי 7 באוקטובר, החל בישראל מרדף עיקש אחר האמת - משימה בעלת חשיבות היסטורית לתעד באופן עצמאי את מה שהתחולל, בייחוד כלפי נשים, במהלך יום הטרור הזה. הפרויקט הזה ילווה את המסע המורכב לבסס את העובדות ולעורר מודעות ברחבי העולם לשימוש באלימות מינית כנשק מלחמה". ברינגר חבר בפורום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ), אשר זכה בפרס פוליצר על החקירה של מסמכי פנמה. לפני שהפך לדוקומנטריסט עצמאי, היה כתב בפקיסטן ובאפגניסטן וסיקר את המלחמה בטרור במדינות אלה מטעם שידורי הרדיו הצרפתיים וערוץ הטלוויזיה הציבורי הגרמני-צרפתי ארטה.

כשעלה נושא שחרור החטופים בפעימה אחת מהרצועה, הפרשן הצבאי של חדשות 12, ניר דבורי, הטיח ביקורת בהתנהלות המדינה נוכח האירועים האחרונים, וקרא: "אנחנו צריכים להשתגע" | צפו

רבות כוכבות הפופ שעולות על הבמה ומרסקות אותה, אבל מעטות הזמרות שהופכות את הבמה ואת הקהל לשלהן בקלאס ונונשלנטיות כאילו הן עושות את זה תוך כדי שינה. כזו היא עדן גולן, דיווה וירטואוזית שלא משנה איזה שיר היא תבצע - היא תעשה את זה מדויק, בועט ופנומנלי. רגע לפני הערב הגורלי, חזרנו לכמה רגעים בולטים שמסכמים את המסע שעברה בפני מדינה שלמה