בין סוחרי הסמים וצרכני הזנות, על מדרכות מטונפות ממזרקים משומשים ועטיפות של קונדומים, חסרות הבית של תל אביב מצאו להן בית. יאמנגסט דסה וסמדר אמזלג - שתיהן מכורות, שתיהן דרות רחוב ושתיהן אימהות - מעניקות הצצה לחייהן של נשים ששכונת נווה שאנן שואבת לתוכה עד שהיא הופכת לכל עולמן. "כל שעה אני צריכה לקחת מנה, זה מחליף לי ערוץ במוח אם אני נזכרת בילדים שלי"

במרבית המקרים בעולם מילת נשים נעשית בהסכמת בנות המשפחה, ולעיתים אף על ידן ממש. מעטות מאוד הן הנשים האמיצת כמו מרים, שהתנערה מן המסורת האכזרית הזו והייתה מוכנה לשלם מחירים כבדים לצורך הגנה על בנותיה. אז למה לאיילת שקד כל כך מפריע שהיא קיבלה מקלט בישראל?

סליחה שאנחנו דביקים, אבל סיפור האהבה של ניקולה והגר שגדלו יחד כאחים במשפחת אומנה הוא מדהים – ואתם חייבים לשמוע אותו עד הסוף. פאולה וליאון ראיינו אותם הבוקר לכבוד יום האהבה: "גרנו באותו בית, עם אבא ואמא. זה היה ממש מוזר"

הקושי בשמירת נגיעה אינו הבעיה עצמה אלא תוצר הלוואי של הרווקות המאוחרת, שהיא היא הבעיה שלנו. אז בואו נדבר על זה

על מה  אנחנו רבים? מה הכי מקפיץ לנו את ה"פיוז"? מה לוחץ לנו על הכפתורים יותר מהכל? הלחץ הכלכלי מוליד מתוֹכֵנוּ את ההישרדות. ובמצב הישרדות אני עלול להוציא את התסכול והמגננות שלי כנגד האהובים שלי, ובפרט בן/בת הזוג

עצוב לי לראות את העליהוּם החדש על התפילין. כאילו אין שום דאגה אחרת במדינה, לא חינוך, לא בטחון, לא בחירות. הבעיה שלנו, כך מסתבר, היא התפילין. הדסה סאסי בטור אישי על סערת התפילין שסחפה את המדינה בשבוע האחרון

שי עצר פסטיבל של מוזיקה אלקטרונית, וובה התחפש לסנטה קלאוס בפריז וליאב הלך הכי רחוק, ופשוט הגיש לחברה שלו הזמנה לחתונה שלהם. פאולה וליאון בספיישל יום האהבה עם סיפורים מקוריים של כריעות ברך