במהלך ראיון טלפוני ארוך עם CNBC, שכיסה נושאים כגון מסי מסחר בכלל והיחסים עם סין בפרט, רשת הסלולרי המהירה 5G ואחרים, אמר הנשיא דונלד טראמפ כי ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות - כמו פייסבוק, גוגל ואמזון - "משתפות פעולה" נגדו עם המפלגה הדמוקרטית. הדברים נאמרו במסגרת התכנית Squawk Box, וכשנשאל על ידי המארח ג'ו קרנן לדעתו בסוגיה האם יש "לשבור" את חברות טכנולוגיה, בחר הנשיא לפצוח בתשובה בנימה אישית. "טוב, אני יכול להגיד לך שהן מפלות אותי", טען טראמפ. "אנשים מדברים על קנוניה. הקנוניה האמיתית היא בין הדמוקרטים לחברות האלו. הן היו כל כך נגדי במהלך מירוץ הבחירות שלי. כולם אמרו, 'אם אין לך אותן, אתה לא יכול לנצח'. טוב, זכיתי, אתה יודע, ואני אנסה שוב". כדאי לזכור שהאשמות דומות מטעם טראמפ כבר הוטחו למשל בגוגל, על כך שהיא מקפחת אותו ואת הרפובליקנים והשמרנים בתוצאות החיפוש של המנוע הדומיננטי שלה, עניין שזכה למענה ולהפרכה מוחלטת מטעם הענקית, כשמנכ"לה סונדאר פיצ'אי התייצב בשימוע שנערך בקונגרס לאחר מכן. לאחר מכן עבר טראמפ במהירות לנושא אחר, אולם קרנן החזיר את השיחה לתעשיית הטכנולוגיה וענקיותיה ושאל את הנשיא אם הוא מרגיש שחוקי ההגבלים העסקיים צריכים להתעדכן בכדי לשקף את המציאות הנוכחית בשוק. "משהו מתרחש, ג'ו", ענה טראמפ. "אלה חברות גדולות, אבל יש משהו שקורה שם". מתלונן על האירופאים - ורוצה לחקות אותם טראמפ הצביע על פעולות אכיפה רבות מטעם הרגולטורים של האיחוד האירופי. חברות הטכנולוגיה הגדולות נקנסו במיליארדי דולרים באותן פעולות, גוגל למשל ספגה ביולי 2018 באירופה קנס בגובה 5 מיליארד דולר. כפי שתיאר את הדברים טראמפ, האיחוד האירופי "תובע אותן כל הזמן". "הם פשוט תוקפים את החברות שלנו", טען הנשיא והבטיח למראיין שארה"ב לעומת זאת "הולכת, אולי, להסתכל על זה אחרת. יש לנו תובע נהדר. אנחנו נסתכל על זה אחרת". אלא שלמרות הדברים שביטא בתחילה, שהביעו טרוניה על האיחוד האירופי והתנהלותו, ועל כך שחברות אמריקניות משלמות באירופה מיליארדי דולרים בקנסות ולמעשה מעבירות בכך כסף גדול ליבשת אחרת, במהלך הראיון נשמע הנשיא כמשנה את הבטחתו שבאמריקה יתנהלו הדברים אחרת - טרמפ אמר למראיין שהגשת תביעה והחלת קנסות על הענקיות צריכה להתבצע גם בארצו. "אנחנו צריכים לעשות מה שהם עושים", קבע לפתע טראמפ. "הם חושבים שיש מונופול. אני לא בטוח שהם חושבים כך - הם פשוט חושבים שזה כסף קל. יש משהו שמתרחש במונחים של מונופול". הדאגה ההולכת וגדלה מפני כוחן של ענקיות ההיי-טק והשפעתו הרבה נמשכת, ועתידה להיות נושא מרכזי גם בבחירות הבאות של ארה"ב. שלא כמו שתיאר טראמפ, עיקר החששות מובעים בינתיים על ידי פוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. [caption id="attachment_279280" align="alignnone" width="600"] מטה גוגל במאונטיין וויו. צילום: BigStock[/caption] הדמוקרטים: דווקא רוצים לעצור את הכוח העולה של הטכנולוגיה אחת המבקרים הגדולים של עמק הסיליקון היא הסנאטורית של מסצ'וסטס ואחת המועמדות לבחירות 2020, הדמוקרטית אליזבת וורן, שאמרה מפורשות שברצונה "לשבור את ענקיות הטכנולוגיה". אליה הצטרפו רבים אחרים, כולל חברת הקונגרס הדמוקרטית, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, ויריבה של וורן להתמודדות על הובלת המפלגה בבחירות הקרובות, ברני סנדרס. וורן הציגה את הצורך לשבירת תאגידי הטכנולוגיה הדומיננטיים, בציינה ספציפית גם את אפל, מלבד השלוש האחרות ששמן הוזכר לעיל, בעיקר בעקבות הפרשיות האחרונות שחשפו הפרות פרטיות חמורות של המשתמשים וניצולם לטעמים שונים על ידי הענקיות, פרקטיקה מדאיגה שאפשר לומר כי נמצאת בהובלת פייסבוק. "הן שיטחו את התחרות, השתמשו במידע הפרטי שלנו למטרות רווח", כתבה וורן במרץ והוסיפה, "בכך הן פגעו בעסקים קטנים והחניקו את החדשנות". בעוד שטראמפ והדמוקרטים נוטים שלא להסכים על רוב הנושאים, נראה שהרצון לעצור את הכוח האדיר של ענקיות הטכנולוגיה, בניגוד למה שאמר טראמפ בראיון, דווקא משותף לשני צידי המתרס הפוליטי. יצוין כי ועדת הקונגרס מקיימת החל מהיום (ג') דיונים על הפרקטיקות העסקיות של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומשרד המשפטים והוועדה הפדרלית למסחר, ה-FTC, מתכננים לפתוח בחקירות של אמזון וגוגל על מנת לקבוע אם החברות הללו מתנהלות באופן מונופולי שמפר את תקנות ההגבלים העסקיים של ארצות הברית. פייסבוק, אמזון וגוגל לא הגיבו לדברי הנשיא.

הרשת האפלה, הדארקנט, הופכת למקור העיקרי למכירת ומשלוח נוזקות המותאמות אישית לפריצות לארגונים ולמגזרי תעשייה ספציפיים, כך עולה ממחקר חדש. המחקר נערך על ידי קרימינולוגים מאוניברסיטת סארי שבגילפורד, אנגליה, בשיתוף חברת הגנת הסייבר ברומיום. החוקרים השתתפו בשיחות ובפורומים של האקרים בדארקנט והיו בקשר עם "ספקי" נוזקות. מהמחקר עולה כי ישנם יותר כלי פריצה מותאמים אישית לארגונים, ויש להם יותר ביקוש. עוד עולה כי ההאקרים זונחים את רשתות המסחר באינטרנט, כדי להקשות על מציאתם על ידי רשויות החוק, ופועלים יותר ויותר בפורומים סגורים בדארקנט. החוקרים גילו כי במקרים רבים, מוכרי הנוזקות וכלי התקיפה היו בעלי ידע מעמיק בתחומי IT שונים - מערכות דואר אלקטרוני, רשתות ואפילו פרוטוקולים של הגנת סייבר, בצורה שמעידה שהם עצמם השקיעו זמן רב של שהייה בתוך הרשתות הארגוניות. נושא זה, ציינו, "מעלה תהיות על רמת ההגנה בסייבר של חלק מהארגונים". "כמה קל ונפוץ להשיג נוזקות שכבר תוכנתו כדי לפגוע באופן ממוקד בארגון" "מה שהפתיע אותי הוא כמה קל ונפוץ להשיג נוזקות שכבר תוכנתו כדי לפגוע באופן ממוקד בארגון, או מגזר תעשייה ספציפי", אמר מייק מק'גוויר, מרצה בכיר לקרימינולוגיה באוניברסיטת סארי ומחבר המחקר, "נוזקה שבקלות יכולה לספק להאקרים את הנתונים התפעוליים של הארגון ונתונים הקשורים הארגון". לדבריו, "נראה שיש לפושעי הסייבר את המודעות והתחכום, הנדרשים על מנת להגיע ל'דגים הגדולים', למקום שבו הכסף הגדול מצוי. כך, ארגוני אנטרפרייז הם ה'לקוח' המושלם עבורם. למרות הכל, הופתעתי כמה קל להשיג את הנוזקות המותאמות אישית לתקיפה של ארגונים ספציפיים". מקגווייר וצוותו היו בקשרי 'עבודה' עם כ-30 מוכרים בדארקנט - בפורומים, בערוצי תקשורת מוצפנים, ולפעמים בדואר אלקטרוני - והממצאים פורטו בדו"ח הנושא את השם "דו"ח המראה השחורה שמאחורי הרשת האפלה". על פי המחקר, מאז שנת 2016, חלה עלייה של 20% במספר כלי פריצה לארגונים המוצעים למכירה, או להשכרה בדארקנט. נוזקות ומתקפות מניעת שירות מבוזרת, DDoS, מהוות כמעט ממחצית מההיצע של ההאקרים ברשת האפלה. רבע מההצעות הן של נוזקות וחמישית מההצעות הן של DDoS ובוטנטים. שירותים נפוצים אחרים המכוונים לארגונים שהיו למכירה, הם כלי ריגול למיניהם, כגון סוסים טרויאניים לגישה מרחוק ו- keyloggers. המדובר בתולעת ה"מאזינה" להקלדות שנעשות על המקלדת, וכך ההאקר יכול לקבל את סיסמאות הכניסה למחשב והסיסמאות למערכות הארגוניות השונות אליהן המחשב מחובר. בהיבט המגזרי, באופן לא מפתיע, מגזרי הבנקאות והפיננסים הם במוקד ההתעניינות של ההאקרים. 35% מההצעות למכירת כלי פריצה היו כאלה שנועדו לפרוץ לארגונים פיננסיים. היעד השני בחשיבותו עבור ההאקרים הוא ארגוני מסחר מקוון, ש-20% מהכלי יועדו אליהם. פרסום בולט היה גם לכלי פריצה לארגונים בתחום הבריאות, החינוך והתקשורת. יותר מ-60% מההצעות היו של גישה ליותר מעשר רשתות ארגוניות. במקרים מסוימים, אישורי הגישה הללו הוצעו במחיר נמוך של שני דולרים והגיעו עד 30 דולרים. כאשר המדובר לפריצה לארגוני ענק, כאלה הנמנים על פורצ'ן 500, המחיר כבר עלה: הוא החל מ-150 דולרים ונסק עד 10 אלפים דולרים. פריצה ממוקדת לארגון עולה 4,500 דולרים, ופריצה ממוקדת לאדם ספציפי עולה 2,000 דולרים. ערכת פישינג תימכר ב-40 דולרים. קבלות מזוייפות ואישורי מכירה כוזבים על רכישות שבוצעו לכאורה באמזון יעלו 52 דולרים. כלי ריגול וכלים לגניבת מידע ארגוני פנימי עולים מאלף ועד 15,000 דולרים.

"#אל_תשאלו", מיזם חדש פרי שיתוף פעולה של קהילת פורום הנשים בתעשייה בפייסבוק, ליידיס פירסט, שדולת הנשים בישראל וקהילות נשים נוספות קורא בימים אלו למועמדות שנשאלו במהלך ראיונות עבודה לענף ההיי-טק שאלות לא ראויות ולא רלוונטיות לראיון העבודה להתלונן על כך וליצור מאגר שמות חברות שעשו זאת בניגוד לחוק. במידה ויעלו הצלבות של אותם שמות חברות היי-טק בהן הועלו שאלות מסוג זה, תעביר השדולה מכתב לאותה חברה ובו תבהיר לאותם גורמים כי הדבר אינו במקום תוך העלאת המודעות לנושא זה. "אם עברת ראיון בו נשאלת שאלות אסורות על פי חוק או מפלות באופן כלשהו, אם נדרשת לבצע מטלות בלתי סבירות או אם הרגשת לא בנוח באופן כלשהו גם אם אינך יודעת לשים את האצבע על הבעיה במדויק - זה המקום לדווח על כך", קורא המיזם לנשים. #אל_תשאלו. רטווטו! מאגר חדש שמרכז שאלות מפלות בראיונות עבודה. אם עברת ראיון בו נשאלת שאלות על מצב משפחתי, ילדים או הורות - זה המקום לדווח! באמצעות הדיווח שלך נוכל להצליב נתונים ולאתר ארגונים בהן התופעה חוזרת על עצמה ולפנות אליהם באופן רשמי. לינק לדיווח: https://t.co/i2zolUD8A9 pic.twitter.com/aexghgreQF — Israel Women's Network || שדולת הנשים בישראל (@ISRWN) June 9, 2019 הציוץ בטוויטר של שדולת הנשים. המיזם החל לפני ימים ספורים ועד כה הוגשו במסגרת המיזם כ-150 פניות מקרב נשים. מתוכן עלו שמות של חברות מספר פעמים באופן עקבי. בין השאלות שנשאלו נשים נמנות שאלות כמו האם יש לך ילדים? האם יש לך בן זוג? איך תוכלי לעבוד משרה מלאה ולהוציא הילדים מהגן? האם את מתכננת להיכנס להריון? את נשואה? מי יעזור לך? וכדומה. "הפניה לחברה לא תהיה פרסונלית" לדברי תחיה בן צור, מנהלת קהילת פורום הנשים בתעשייה וקהילת המנהלות בפייסבוק, "במסגרת המיזם ניתן למלא טופס כשאת התשובות רק מישהי אחת משדולת הנשים רואה. זה לא אוטומטי ואנו לא תובעות אף אחד. המטרה שלנו היא הסברה". "כששם של חברה עולה כמה פעמים וחוזר על עצמו, המחלקה המשפטית של שדולת הנשים מוציאה אליה מכתב הסברה שיש פה תופעה כך וכך. יש הרבה מנהלי משאבי אנוש או מנכ"לים בדרך, שעושים דברים לא כשורה. למעשה אנו לפני כן מאמתים עם אנשים את הדברים"., הוסיפה בן צור. במיזם מדגישים כי "הפניה לחברה לא תהיה פרסונלית ולא תכלול מקרים פרטניים, למעט מקרים בהם את כמדווחת המקרה מעוניינת בכך. עם זאת, על מנת לשמור על אמינות המאגר וכוח ההשפעה שלנו מול מעסיקים אנחנו צריכות לדבר איתכן ולהבין את מה שקרה בראיון לפני הוצאת המכתב. לכן עליכן כפונות לספק פרטים אשר ישמרו במאגר משותף של שדולת הנשים ומובילות הקהילות השותפות, לשם יצירת קשר במקרה הצורך. הפרטים שלכן לא יועברו לחברות". לדברי בן צור, "יש לנו כל הזמן סיפורים על דברים שהם לא נעימים שקורים בראיונות עבודה לנשים. לפעמים סתם משהו כמו מישהי שהתאמצה והגיעה מרחוק לראיון עבודה, התקשרה לשאול איפה זה בדיוק כשהייתה כבר קרובה ואמרו לה 'עזבי, הריאיון מבוטל - המשרה נסגרה', ויש סיפורים של דברים שהם ישאלות לא ראויות במהלך ראיון עבודה. לפעמים המצב עמום ולא ברור מה היה, אבל אם הרגשת לא נח מסיבה כלשהי – את מוזמנת לספר לנו על זה, כי יכול להיות שיש כמה נשים עמוך שלא יכולות לשים את האצבע על הבעייתיות בסיטואציה, אבל ישנה בעיתיות מסוימת. המטרה שלנו היא לא רכילותית, לא נוציא השמות החוצה, זו לא הפואנטה. הפואנטה היא קודם כל להגיד לנשים 'אנחנו איתכן, יודעות שזה קורה, בוא נראה אם זו תופעה או מקרה חד פעמי, כי אנו יודעות שזה קורה'. אם זו תופעה, נעזור על ידי הסברה". ומה מומלץ לענות במקרה של שאלה לא רלוונטית בראיון עבודה? לדברי בן צור, כדאי להיות אותנטית. "אני ממליצה לתת תשובה אמיתית. להגיד למראיין 'זה לא קשור למקצועיות שלי, אני מוכנה לענות לשאלה למרות שלדעתי זה לא רלוונטי. אני נמצאת כאן כי מוכנה לבצע את התפקיד, וכן, יש לי שלושה ילדים ואני חד הורית'. המראיין צריך לדעת שזה לא לגיטימי לשאול זאת". לפרטים נוספים והגשת תלונה לחצו כאן  

"עולם המיקרו-שירותים נחשב למהפכני, לכזה שמאפשר לספק את השירותים בדרך שלא הכרנו עד כה. אבל מי שמסתכל עליו במבט עמוק רואה שהוא מבוסס על קונספט קיים, שהכל בו, או הרוב, כבר נוסה ובוצע", כך אמר מני מלר, הטכנולוג הראשי של אורקל ישראל. מלר דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים ועסק בענן היברידי, קוברנטיס ומה שביניהם, לקראת כנס שייערך בנושא ב-10 ביולי. מנחי הרב שיח היו מני צרפתי, מנהל אזורי לארכיטקטורת פתרונות בישראל, יוון וקפריסין ברד-האט, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי מלר, "הרצון של ארגונים רבים הוא ניהול של הנתונים של כל שירות שהוא נותן בנפרד. כשכל קונטיינר מנהל את הדטה שלו נוצרות שכבות מידע (Silos), מה שמייצר אתגרים חדשים של ניהול מידע, לדוגמה: איך מייצרים אנליטיקות מתקדמות ודו"חות? ואיך מוודאים שהמידע כולו מוצפן? כשמסתכלים על ארכיטקטורת מיקרו-שירותים, חשוב לדעת כיצד מנהלים את הנתונים ולא מאבדים שליטה עליהם". הוא ציין כי אורקל מציעה מאגר נתונים אוטונומי מותאם לעולם המיקרו-שירותים. "תפיסת המידע שעומדת בבסיס המוצר שלנו שונה מתפיסת ביזור מאגרי המידע בעולם המיקרו-שירותים. אורקל השקיעה רבות על מנת להתאים את שכבות המידע לתצורות הפריסה והפיתוח המודרניות בקוברנטיס בפרט ובמיקרו-שירותים בכלל", אמר. מלר דיבר על ההבדל בין תפיסת הקוברנטיס והמיקרו-שירותים בארגונים גדולים לעומת ארגונים אחרים ואמר כי אצל הראשונים, "קוברנטיס הוא חלק קטן ממה שקורה בענן הציבורי. ארגונים גדולים לא יפתחו מערכות תוכנה כשירות בעצמם, הם נמצאים בענן. פיתוחים חדשים שלהם יכולים לשבת בענן הציבורי או בקוברנטיס. המוצר שלנו מבוסס על ענן ציבורי ולכן, אפשר לסמוך על זה שהוא בנוי בצורה מאובטחת". אבישי סבן, פריסייל באורקל ישראל, אמר כי "כולם רוצים להיות בקוברנטיס, אבל מפספסים את הנקודה הכי חשובה: זה מתחיל בתרבות הניהול - איך מנהלים, מי לוקח את האחריות. אנחנו שומעים הרבה על קוברנטיס ומיקרו-שירותים, אבל ארגונים, ואפילו מנהלי טכנולוגיות, לא מבינים לעומק מה עומד מאחורי זה. קוברנטיס זה לא הפתרון להכל. אבני הדרך הראשונות ביישומי הן שינוי תפיסתי ואסטרטגיה חדשה". [caption id="attachment_291353" align="alignnone" width="600"] אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow ביעל תוכנה. צילום: סלי פרג'[/caption] אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow ביעל תוכנה, ציין כי החברה מוכרת מוצרים של ספקי ענן שונים ו-"משנה את הייעוד לעולם השירותים המנוהלים". "הסביבה מרובת העננים והקוברנטיס מייצרים ערך ללקוח בכך שהוא יכול לראות את כל התמונה, את כל הפעילות. ארגונים נמצאים בתהליכי מעבר לדיגיטל, לקוברנטיס ולטכנולוגיות נוספות. אנחנו רואים את זה מהשטח. האתגר בקוברנטיס הוא הגמישות המחשבתית ואיך מביאים אותה לארגונים", אמר. [caption id="attachment_292720" align="alignnone" width="600"] ירון כהן, נוטניקס. צילום: יניב פאר[/caption] ירון כהן מנוטניקס ציין כי "ההיענות למעבר למיקרו-שירותים הולכת וגוברת. יש ארגונים שיש בהם צוותים שמיועדים לכך". "אנחנו עוסקים בכל המרכיבים שיש בדטה סנטר וקשורים בתוכנה", העיד כהן על החברה שבה הוא עובד. "לפני כחמש שנים התחלנו להיכנס לעולם ההיברידי ואנחנו משתפים פעולה עם כל ספקי הענן הגדולים בעולם. בנוסף, מהשנה שעברה אפשר לממש באמצעותנו פתרון היברידי אמיתי. האני מאמין שלנו השתנה בשנים האחרונות והפך להיות היברידי, כל האקו-סיסטם שלנו הפך להיות כזה. המוצר שלנו מתממשק לקוברנטיס, במתכונת של קוברנטיס כשירות". הוא הוסיף כי "הקושי בעולם הענן ההיברידי הוא במיקום המידע, בפרט באזור של ישראל. אין לחברות הגדולות בתחום הענן שרתים באזור, בה בשעה שיש סביבות עבודה רבות שנמצאות בעננים, בעיקר כשזה מגיע לחברות היי-טק וסטארט-אפים. חברות שהענן שלהן לא בארץ נאלצות להשקיע יותר". [caption id="attachment_292723" align="alignnone" width="600"] עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. צילום: יניב פאר[/caption] דובר נוסף באירוע היה עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. הוא אמר כי "ההיברידיות משפיעה גם על תחום ניהול השירותים, כי הציפייה היא שהשירותים שארגונים יתנו יהיו מבוססים על כל מיני טכנולוגיות. זה מכניס מורכבות. BMC מנסה להתמודד עם זה בכל מיני צורות, כולל מולטי קלאוד, שירות מבוסס סיילספורס וארכיטקטורת קונטיינרים. היא מנסה להפוך את מעגלי החיים של מוצרים בענן לכמה שיותר פשוטים". [caption id="attachment_292721" align="alignnone" width="600"] אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל. צילום: יניב פאר[/caption] אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל, ודני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים, סיפרו על היישומים של ענן היברידי וקוברנטיס בארגונים אלה. סלע אמר כי "הענן בדואר ישראל הוא אמצעי ולא מטרה". הוא ציין כי "בחמש השנים הקרובות נראה עוד ועוד דטה סנטרים היברידיים. הדטה סנטר של הדואר הוא כבר היברידי, ונמצא ב-Azure של מיקרוסופט ובסיילספורס. בנוסף, אנחנו בין הגופים הגדולים היחידים בארץ שמאמצים התאוששות מאסון כשירות (DRaaS). כשיצאנו לדרך, חשבנו על התאוששות מאסון סטנדרטית. או אז ראינו שחד משמעית, DRaaS בענן מוזיל את העלויות, קודם כל את העלויות הפיזיות, וחוסך במחזור החיים של הציוד". [caption id="attachment_292722" align="alignnone" width="600"] דני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים. צילום: יניב פאר[/caption] לדברי סלע, "אנחנו משתמשים ב-OpenShift של רד-האט, בעיקר כי אנחנו רוצים לקצר את זמן ההגעה לשוק. הענן החיצוני מצריך אותנו להיענות לכללי הרגולציה של בנק ישראל בתחום. בהתחלה בנק ישראל אסר עלינו להשתמש בענן החיצוני, אולם אחר כך הוא קבע שאנחנו יכולים, אבל האחריות הפלילית במקרים הרלוונטיים היא עלינו. כיום, הרגולטור מכריח אותנו לעבור לבנקאות פתוחה, ואנחנו בהחלט עושים זאת".

ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית שמשפיעה על העולם כולו, אבל עדיין, כל ביקור של מנכ"ל של אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם מעורר אצלנו התרגשות ונחשב לאירוע תקשורתי ורחב. ההתרגשות נובעת בעיקר מאחר שבדרך כלל, המנכ"לים הללו מגיעים עם הרבה כסף להשקעות בישראל, וגם מאחר שבדרך כלל, הם נפגשים בביקורם עם בכירי הממשלה בישראל - עד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. אותו נתניהו, כשהיה שר האוצר בעשור הקודם, נהג לומר בצחוק כי המנכ"לים שהוא נפגש אתם משאירים צ'ק ביציאה. בשבוע הבא אמורים לנחות בישראל שני מנכ"לים של חברות טק גדולות: בוב סוואן מאינטל ופט גלסינגר מ-VMware. סוואן מגיע לארץ ארבעה חודשים לאחר שמונה לתפקידו באופן קבוע. הוא כבר ביקר בישראל, כאשר כיהן כמנכ"ל זמני במקום בריאן קרזניץ', שנאלץ להתפטר באופן מידי. בביקורו הראשון נפגש סוואן עם ראש הממשלה נתניהו ורמז על העמקת ההשקעות בישראל. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר האחרון, הכריזה אינטל כי תשקיע 38 מיליארד שקלים במפעל שלה בקריית גת. זוהי החלטה משמעותית, שמוסיפה אלפי מקומות עבודה לתושבי העיר והסביבה. אינטל היא בין חברות ההיי-טק הרב לאומיות הבודדות שמפעילות בישראל לא רק מרכזי פיתוח אלא גם קווי ייצור, היא נחשבת למעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר בארץ וייצאה מכאן ב-2018 בהיקף של 3.9 מיליארד דולר - גידול של 8% לעומת 2017. לא ברור אם גם הפעם יביא סוואן עם צ'ק בכיס - הוא לא אמור להיפגש בביקור הנוכחי עם נתניהו - אבל גם אחרי ביקורו יישמר מעמדה של אינטל כענקית טכנולוגית שמשקיעה בישראל בהיקפים שחברות אחרות לא משקיעות. [caption id="attachment_249594" align="alignnone" width="600"] פט גלסינגר, מנכ"ל VMware. צילום: פלי הנמר[/caption] גלסינגר הוא כבר "תייר ותיק" בישראל. הוא ביקר כאן עשרות פעמים ולא מסתיר את אהבתו למדינה שלנו. מאז שהחל לכהן בתפקידו ב-2012 הוכפלו היקפי הפעילות של החברה, וישראל נחשבת לאחת המדינות שבאופן יחסי לגודלה, תרמה לכך תרומה רבה. במפגש בכירים שייערך ביום ג' הקרוב יציג המנכ"ל את תפיסת העולם שלו וייתכן שיצהיר על הגדלת ההשקעות בישראל. הביקורים של השניים הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, ומאירים באור לא כל כך מחמיא חברות אחרות שמנכ"ליהן לא מרבים לבקר בישראל, אם הם בכלל הגיעו אליה. יש בין החברות הללו כאלה שלא ביצעו השקעות בארץ. חלק גדול מענף ההיי-טק הישראלי מבוסס על החברות הרב לאומיות המעטות שהקימו כאן קווי ייצור ומשקיעות מאמצים רבים על מנת להפיק את המרב מהמשאב האנושי הטוב שיש כאן. מעמדו של הענף נחלש במידה רבה מאחר שבשנים האחרונות לא קמו בישראל מפעלים נוספים כמו אלה של אינטל. אלמנטים נוספים שמביאים להיחלשות הם שכבר מזמן לא קמה כאן חברה מקומית גדולה כמו צ'ק פוינט ושחברות שנחשבו לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, כמו מלאנוקס, עוברות לידיים זרות. כתוצאה מכך, המוחות והתוצרים שלהם אולי נשארים כאן, אבל הם מפרנסים ידיים שאינן ישראליות ורשויות מס במדינות אחרות, והיכולת של הענף בארץ לעמוד על רגליו בכל מצב הולכת ומתערערת. שני משתנים שמביאים לכך שלא קמים פה בשנים האחרונות מפעלי ייצור ותעשייה בתחום הטכנולוגיה הם המחסור החמור בכוח אדם והביורוקרטיה הישראלית, שמבריחה יזמים רבים. לפקידים ממשלתיים לא מעטים יש תפיסה מיושנת, שלפיה מאחר שהחברות הזרות שפועלות בישראל לא משלמות מספיק מס הן יקבלו מהממשלה מענקים מופחתים. עם זאת, הגישה הזאת הולכת ומשתנה במשהו, בין היתר בגלל מספר ניסיונות לא טובים שהיו לנו דווקא עם אינטל, ובראשם ההחלטה שלה להקים מפעל חדש באירלנד ולא בארץ - בגלל כוחניות יתר של פקידים בירושלים. לאחר מכן, פקידי הממשלה החלו להגיע למשאים ומתנים עם אינטל עם רוח חיובית יותר, והתוצאה הייתה המיליארדים שהחברה הכריזה כי יושקעו בארץ. אבל כל עוד אינטל תישאר בודדה ולא יהיו כאן עוד השקעות של חברות רב לאומיות במפעלי ייצור, עלול להיווצר מצב שבעוד כמה שנים נאבד גם את מה שיש לנו כיום וביקורים כמו אלה שלה ושל VMware יהיו נדירים עוד יותר.

התיירים הרבים שמגיעים לישראל לקראת מצעד הגאווה בתל אביב, שיתקיים ביום ו' הקרוב, והלהט"בים המקומיים לא מסתפקים באירוע הקיים ובהפנינג שיתקיים לאחריו, ורוצים לחגוג על פני כל סוף השבוע. בצדק, כמובן. מפיקי מסיבות וליינים מוציאים בתקופה הזו את התותחים הכבדים ביותר שלהם ומקיימים מסיבות ענק, ובראשן מסיבת הפרייד השנתית של המגה DJ עופר ניסים ("עופרה" בפי חברי הקהילה). עד היום, המקום הכמעט יחיד שבו גיי ממוצע יכול היה לבדוק מתי ואיפה מתקיימות המסיבות השוות - סביב מצעד הגאווה ובכלל - ולהחליט לאן לצאת היה אתר אטרף, שידוע יותר בכלל כאתר היכרויות. לקראת חודש הגאווה קם לו סוג של מתחרה בתחום המסיבות - Chillz, אפליקציה שמרכזת את המידע על חיי הלילה הגאים. [caption id="attachment_292733" align="alignnone" width="600"] יואב מזרחי, מייסד ומנכ"ל Chillz. צילום: אורון צמח[/caption] את Chillz הקים יואב מזרחי, שמשמש כמנכ"ל החברה. זהו המיזם הראשון שלו בעולם ההיי-טק, אם כי הוא עסק בעבר בתכנות כתחביב. מזרחי החליט על הקמת המיזם לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, עבר לחו"ל והבין שקשה לאתר מקומות שבהם אפשר לצאת ולבלות - תחת קורת גג אינטרנטית או סלולרית אחת. כן, גם בברלין הקוסמופוליטית והמאוד גיי פרנדלית, שבה גר אז. בנוסף, לדבריו, "הרבה מאוד פרסומים שמתעסקים בחיי לילה, כמו טיים אאוט ולונלי פלאנט, מביאים את המידע בצורה מאוד מגזינית ולפעמים ארכנית. אין כמעט מקום שבו אפשר למצוא מידע ממוקד, קונקרטי ובזמן אמת. מה גם שבהרבה מקרים אפשר למצוא מסיבות רק לפי המועדון שבו הן מתקיימות ולא לפי סוגי המוזיקה שמושמעים בהן, למשל". לא רק מידע ומכירת כרטיסים למסיבות בניגוד למה שניתן היה לחשוב, מזרחי לא הגיע להקמת Chillz מהמקום של חיי הלילה - הוא מעיד שהוא לא היה בליין כזה גדול ונכנס חזק לתחום רק בחודשים האחרונים. "למי ש-'שוחה' בחיי הלילה אין בעיה לדעת על המסיבות החמות, אבל למי שלא מכיר את התחום הזה חסר מקום אחד לקבל בו את כל המידע. אנשים שאינם בליינים שרוצים לחפש מסיבה טובה בגוגל - כנראה שלא ימצאו תוצאה שתעניין אותם ואם הם ישאלו מקומיים, יכול מאוד להיות שמה שהם 'ימצאו' הוא לא מה שהם חיפשו", אמר. [caption id="attachment_292734" align="alignleft" width="300"] Chillz[/caption] לאחר שהגיע לתובנות האלה, ציין מזרחי, "חשבתי איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת ו-'שיחקתי' עם זה. אחרי שנה של הפסקה, שבה התחלתי ללמוד תואר במדעי המחשב ומדעי המוח, התחלתי להתעסק בזה יותר ברצינות, גייסתי שותפים לדרך והקמנו חברה". "אנחנו מעוניינים לחבר בין מועדונים וליינים למבלים. כרגע אנחנו אוספים את המידע לבד ומפרסמים אותו, אבל המטרה שלנו היא שבעלי העסקים יפרסמו דרך Chillz וייצרו דרכה מנגנון תקשורת בלתי אמצעי בינם לבין הלקוחות", אמר. כמו כל מיזם דיגיטלי שמכבד את עצמו, גם ב-Chillz נותנים מקום מרכזי לחוויית הלקוח, או, במקרה הזה, המבלה. "הבליינים ומחפשי המסיבות מקבלים אצלנו חוויה יותר נעימה, יותר נוחה ויותר חדשנית. אנחנו הופכים את חוויית המסיבות לדבר שלם וגדול יותר מחיפוש מידע על מסיבות וקניית כרטיסים, שגם את זה אנחנו מציעים. בעתיד הקרוב נשיק פעילות חברתית, שתאפשר למבלים לתקשר זה עם זה ועם בעלי הליינים והמועדונים, ולמשל למצוא פרטנר לצאת ביחד למסיבה. הרבה אנשים לא הולכים למועדונים כי אין להם את הפרטנר הזה, ואצלנו הם יוכלו למצוא אותו", אמר. לקראת שבוע הגאווה השיקו אנשי Chillz התחלה של זה - פיצ’ר חדש  שנקרא קבוצות בילוי, שבמסגרתו קבוצות של ארבעה אנשים ומעלה מקבלות הנחות על הכרטיסים למסיבה שהם רוצים ללכת אליה. אם הקבוצה שלהם לא גדולה מספיק, הם יכולים לנסות להצטרף לאחת הקבוצות הפעילות וגם בדרך זו להכיר פרטנרים חדשים. למה אתם פונים דווקא לקהילת הגייז? "משום שהגייז הם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות. זאת קהילה קטנה שמבינה היטב שהרבה דברים מתבצעים כיום באופן דיגיטלי. למשל, גריינדר (אפליקציית היכרויות פופולרית לקהילה הגאה – י"ה) מחליפה את הגיי ברים. אולם, אנחנו לא רק טכנולוגיים, אלא גם רוצים להוציא את האנשים מהמסכים, ומאמינים שהטכנולוגיה שאנחנו מביאים לעולם תגרום לפעילות רבה יותר בעולם הפיזי. אני מקווה שהיא תסייע ליצור עולם טיפה פחות מנוכר". לאנשי האנדרואיד, כמו כותב שורות אלה, שמעוניינים להוריד את Chillz נכונה אכזבה, כי האפליקציה זמינה בינתיים רק ל-iOS. אם הם ממש רוצים, הם יכולים להשתמש במרבית הפיצ'רים שהאפליקציה מציעה באתר שלה.

בכירים רבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית הוזמנו בסוף השבוע האחרון למפגש לקוחות של טלדור. המפגש נערך בסינמה סיטי בכפר סבא וכלל הקרנת בכורה של המועמד המוביל לאוסקר 2020 ואחר הסרטים הבולטים של השנה, רוקט מן, שמגולל את סיפור חייו של אלטון ג'ון. לפני ההקרנה, נהנו המוזמנים מארוחת ערב. נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור, אמר בדברי הפתיחה שנשא כי "אנחנו שמחים לנצל את ההזדמנות לארח את הלקוחות שלנו ולהודות להם על העבודה הרבה המשותפת. אירועים מעין אלה, המתקיימים מחוץ לשעות העבודה, מאפשרים לנו ליצור קשר בלתי אמצעי, שאנחנו מאמינים שהוא הבסיס שמאחורי הפתרונות העסקיים והטכנולוגיים שלנו". בין המשתתפים היו שחר מרקוביץ', סמנכ"ל באל על; מריו וינגורטין, משנה למנכ"ל בנק ירושלים; אליעזר (איקו) חסון, סגן בכיר לתקשוב ומודיעין לראש מנהל הרכש במשרד הביטחון; רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל; אלון ג'וס, מנמ"ר רשות שדות התעופה; שי ורדי, מנמ"ר ישראכרט; תמי אוחנה, מנמ"רית ומשנה למנכ"ל מגדל; שלום סננס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של משרד החינוך; רותי קורצברג, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת; ויעקב כהן, מנהל תקשורת ואבטחת מידע במכבי שירותי בריאות. דיילי ציפי, שאוהבת נצנצים ומשקפי שמש מוזרים כמו של אלטון ג'ון, צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. [caption id="attachment_292660" align="alignnone" width="600"] מימין: נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור; לימור רזניק, מנהלת השיווק של החברה; ושי ורדי, מנמ"ר ישראכרט, ורעייתו. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_292661" align="alignnone" width="600"] מימין: נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור, ותמי אוחנה, מנמ"רית ומשנה למנכ"ל מגדל. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_292662" align="alignnone" width="600"] מימין: אליעזר (איקו) חסון, סגן בכיר לתקשוב ומודיעין לראש מנהל הרכש במשרד הביטחון; ואילן נימני, סמנכ"ל המכירות של טלדור תקשורת. צילום: יח"צ[/caption]

כתב: שלומי נחום, מנהל חטיבת התמיכה והסיסטם בטריפל סי. טריפל סי, מפעילת הענן של ישראל, משיקה שירות התאוששות מאסון (DR) חדש, מבוסס VMware, בשם vCloud Availability. השירות מאפשר רפליקציה של מכונות וירטואליות באופן שוטף בשתי צורות: ממערכות באתר לקוח למתקן בפתח תקווה או בחיפה, ומסביבות הענן במתקן בפתח תקווה למתקן בחיפה, לצורך שמירת נתונים במתקן מרוחק והקמת שרתים במקרה אסון. השירות, הפועל על סביבת vCloud, זמין החל מחודש זה, ומאפשר הקמת שירות DR ברמה גבוהה עם יכולת ניהול גבוהה, זמינות גבוהה ועלויות נמוכות. בשנים האחרונות אפשר לראות שהצורך בשירותי DRaaS (התאוששות מאסון כשירות) גובר. זאת, עקב שלוש סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שארגון חייב המשכיות עסקית ברמה גבוהה במקרה של כשל מערכות במערכות הייצור. המשכיות עסקית זו דרושה לכל ארגון והעלויות הנמוכות מאפשרות אבטחה של ההמשכיות במקרה של אסון במערכות הייצור או במתקן הלקוח. הסיבה השנייה היא מענה לאיומי הסייבר שהולכים ומתעצמים מדי יום ומהווים איום על כל פעילות של כל ארגון. מענה זה מאפשר להתגבר על אירוע סייבר משמעותי ומבטיח המשכיות עסקית של הארגון, גם במקרה של פריצת אבטחת מידע והשבתת השירותים במערכות הייצור. תופעות אלה כבר קרו, ויקרו בעתיד בעוצמה הולכת ומתגברת. הסיבה השלישית והאחרונה היא בעקבות חקיקה ורגולציה לחברות המחזיקות מאגרי מידע ונתונים רגישים, שדורשות שירותי המשכיות עסקית הכוללים DR ו-BCP (המשכיות עסקית). שירותי ה-DR של טריפל סי מספקים מענה עם יתרונות מובהקים לזמינות, טכנולוגיה ועלות, שלא באים על חשבון איכות. השירות מאפשר פתרון התאוששות מאסון ללא צורך בתכנון מורכב, הקמה יקרה וארוכה, שמירת משאבים וניהול של סביבה זו. ה-DRaaS מאפשר להקים שירות בצורה מהירה, ללא תקורות של תכנון וניהול, וללא צורך בהקצאת משאבים מראש, אלא רק בחירום או בתרגיל, לפי ראות הארגון. כמו בכל שירות ענן, כלל טיפולי התשתיות, העדכונים והתחזוקה כלולים במסגרתו, עם ממשק ניהול עצמאי ומאובטח. כמו כן, הגדרת השרתים לסנכרון, ביצוע תרגיל DR ועבודה בזמן חירום קלים מתמיד. [caption id="attachment_292671" align="alignnone" width="600"] DR ברמה גבוהה, עם יכולת ניהול גבוהה, זמינות גבוהה ועלות מינימלית[/caption] שירות ה-DRaaS של טריפל סי כולל ארבעה מרכיבים: שירות DR מבוסס פתרון vCloud Availability במתקן חיפה או פתח תקווה. רישוי רפליקציה לכל שרת מקור שעובד בייצור. דיסק בנפח מתאים לרפליקציה של הנתונים הנדרשים. קישוריות בין מערכות הלקוח למערכות ה-DR (פרומו לקישוריות בין שני המתקנים ללא תשלום). השירות פועל בשתי תצורות עיקריות: שירות DRaaS - Cloud To Cloud (ללקוחות הענן) לקוחות שירותי הענן המותקנים במתקן בפתח תקווה מקבלים את שירותי DRaaS מהמתקן בחיפה. לטובת הפעלת השירות, יש צורך ברישוי מתאים ושטח דיסק לשימוש לסנכרון. קישוריות בין שני המתקנים מוצעת ללקוחות הענן בפרומו ללא תשלום (לרפליקציה של הנתונים). בזמן חירום ניתן להשתמש במשאבים במתקן בחיפה במקום במתקן בפתח תקווה ללא תוספת תשלום (החלפה בין מתקנים). בזמן ביצוע תרגיל ניתן לרכוש משאבים דומים או חלקיים למשאבים הקיימים ללקוח בענן (שירותי vCloud או VM) לימים בודדים לפי דרישה, ולבצע תרגילים במינימום עלות. שירות DRaaS - On Prem To Cloud לקוחות המעוניינים בשירותי DRaaS למערכות השרתים שמותקנים באתר הלקוח (או באירוח) יכולים לבחור מאיזה מתקן יקבלו את השירות - בפתח תקווה או בחיפה. לטובת הפעלת השירות יש צורך ברישוי מתאים ושטח דיסק לשימוש לסנכרון. קישוריות לשירות ניתנת על גבי האינטרנט, לצורך העברת הנתונים או הקמת קו תמסורת. אין צורך לרכוש שרתים לזמן חירום. בזמן חירום ניתן להפעיל את השירות בעזרת משאבי ענן vCloud לפי דרישה לימים בודדים או יותר ולקיים את המערכת בזמן החירום. בנוסף, ניתן לבצע תרגילים במתכונת דומה, במינימום עלות.