השחקנית והזמרת האמריקנית היפהפייה בלה ת'ורן ספגה באחרונה איומים מהאקר שטעם שגנב תמונות פרטיות משלה, שפרץ לחשבון הטוויטר שלה ושיפרסם אותן שם, אבל החליטה להתמודד עם התופעה המכוערת ולא להיכנע לה. בסוף השבוע האחרון פרסמה השחקנית - שהייתה כוכבת בסדרת הנעורים "שייק" והשתתפה גם בסדרה "קייסי אנדרקאבר" בערוץ דיסני - טוויט ארוך שהסביר את שאירע וכיצד החליטה לקחת שליטה על המצב. "ב-24 השעות האחרונות הייתי מאוימת באמצעות העירום שלי עצמי", כתבה. "אני מרגישה רע, אני מרגישה חשופה, אני מרגישה שמישהו לקח ממני משהו שרציתי שרק אדם מיוחד יראה. הוא שלח לי כמה תמונות עירום של סלבס אחרים, הוא לא יעצור איתי או איתם, הוא פשוט ימשיך בכך", צייצה ת'ורן לעוקביה. Fuck u and the power u think you have over me. I’m gonna write about this in my next book???????????? pic.twitter.com/0Ep0iXgW51 — BITCHIMBELLATHORNE (@bellathorne) 15 ביוני 2019 "הנה התמונות שהוא איים עלי איתן" השחקנית, שמקדמת כעת ספר אוטוביוגרפי שלה, תיארה בציוץ כמה המצב ייסר אותה וכתבה: "אז הנה, לך לעזאזל, במשך 24 השעות האחרונות אני בוכה במקום לחגוג את הספר שלי", והוסיפה וציינה: "ה-FBI יהיה בבית שלך, בקרוב, אז תזהר", יחד עם כמה קללות עסיסיות. בסיום כתבה ת'ורן: "לך תזדיין, אתה והכוח שאתה חושב שיש לך עליי… הנה התמונות שהוא איים עלי איתן, במילים אחרות - הנה הציצים שלי", כתבה ל-6.8 מיליון עוקביה ברשת החברתית המצייצת. הכוכבת זכתה לתגובה אוהדת במיוחד ממרבית הגולשים, שהגיבו בחיוב ובברכות על ההתמודדות שלה עם המצב, שאותה תיארה ת'ורן בתקשורת באמירה: "החזרתי את השליטה לידיי". אבל הייתה גם תגובה אחרת שזכתה לכותרות - השחקנית המבוגרת וופי גולדברג, מגישה בתכנית The View, אמרה לצופים שהכוכבת הצעירה הייתה צריכה לדעת שהאקרים עלולים לגנוב תמונות שלה מהסוג החושפני. "ברגע שאת מצלמת תמונות כאלו זה נכנס לענן וזה זמין לכל האקר שרוצה אותן", אמרה גולדברג בתוכנית. "ואם את לא יודעת שב-2019 זה אישיו, ואני מצטערת, הדור שלך לא - את לא זכאית לעשות את זה". "תתביישי לך", השיבה ת'ורן לגולדברג בסטורי עתיר דמעות שהעלתה לאינסטגרם שלה אתמול (ג'). "אני לא באמת רוצה להגיע ל-The View יותר, כי אני לא באמת רוצה לחטוף השפלות מחבורה של נשים מבוגרות יותר בגלל הגוף והמיניות שלי".

"המהפכה הטכנולוגית הבאה היא הכנסת רכיבי בינה מלאכותית לטלפונים. היא מהווה איום וגם הזדמנות: לצד חדירה נוספת לשאריות הפרטיות שלנו, שטרם נרמסו, זו הזדמנות להפוך את המכשיר כממשק בתווך אדם-מכונה", אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. בן צור דיבר במליאה המרכזית של Bynet Expo, האירוע השנתי של בינת תקשורת מחשבים. האירוע התקיים היום (ד') בביתן 2 בגני התערוכה, זו השנה ה-16 ברציפות, בהשתתפות אלפי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים ובהנחיית העיתונאי דרור גלוברמן. "הסלולר מאכל את הזמן הפנוי שלנו" הבינה המלאכותית, אמר בן צור, "הולכת לשני כיוונים. האחד עוד יותר מיקוד בלקוח והשני - האיומים, היא מתחילה לחשוב במקומנו, המוח האנושי חושב לינארי ובשל הבינה המלאכותית - חושב פחות ואינו מתאמץ. מול האדם באה טכנולוגיה המתפתחת בקצב מעריכי (אקספוננציאלי), לומדת את צורת החשיבה שלנו ומנפיקה תובנות מהירות יותר מהאדם, שהולך ומתנוון מטעמי נוחות". העולם הנייד, אמר בן צור, "הביא את הדיגיטל, נוחות וזמינות המידע. מנגד, באו עימו שלל חוליים ובעיות פיסיות בעמוד שדרה ובראייה, לצד דיכאון, בדידות, ניתוק מקשרים חברתיים. יותר מזה: הסלולר מאכל את הזמן הפנוי שלנו, גוזל את השקט הנפשי, מרדד את המחשבה, ומבטל את הגיוון החשיבתי". "ממכשיר מאד ידידותי", ציין בן צור, "הפך הטלפון לפלטפורמה המשבשת את החשיבה שלנו ומשפיעה עלינו ועל החלטותינו, פוגעת בפרטיות ובאינטימיות שלנו. כשאנו מדברים - יש מישהו ששומע אותנו. נוצר צורך להגן על עצמנו ועל זמן הפנאי שלנו". ממשק מבוסס דיבור ממשק האדם-מכונה, אמר בן צור, "יתבסס בעתיד על תווך הדיבור ולא על הקלדה, שהיא פעולה מלאכותית. הטלפון יהיה עוזר אישי הכי מוצלח, נקליד פחות - נדבר יותר. הטלפון יהיה המתאם בין האדם וכלל המכונות באמצעות API. המידע יועבר באופן יותר מדוייק ומהות הטלפון הנייד תשתנה. הוא יהיה מבוסס בינה מלאכותית, ויהיה איש הקשר שלנו מול עולם המכונות. הוא יברור את ההודעות החשובות לנו ויגן עלינו מפני מסיחי הדעת. אנו כעת בשקט שלפני הסערה של יצרניות המובייל - הדור הבא של הטלפון הוא מהפכה, שתקרה בתחילת העשור הבא". המגמות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, אמר בן צור, "היו משנות סדרי עולם, ועימן - גם ענקיות הטכנולוגיה השתנו, אמזון כבר לא רק מוכרת ספרים וגוגל אינה רק מנוע חיפוש. לאחר כמה שנים של הלם עם אימוץ הטכנולוגיות, הארגונים הבינו שנדרשת טרנספורמציה דיגיטלית, והם החלו לבנות כלים לדבר עם הלקוחות. בניסיון לבצע טרנספורמציה דיגיטלית הושקעו סכומי עתק, 1 טריליון דולרים נשרפו ו-70% מהארגונים נכשלו". לדבריו, "הסיבה: לא היה להם Mind Set לחיות שם, הם לא ידעו איך לנהל ולהוביל את השינוי ואף לא היה להם מיומנות ארגונית לעשות את השינוי ולהתנהל בעולם החדש. רוב החברות המשבשות שהצליחו, לא התחרו בטכנולוגיה קיימת אלא המציאו משהו חדש, אחר, עוקף את הטכנולוגיה הקיימת ולא מתחרה בה ממש, משנה שפה ותפיסה ומגדיר מחדש את חוויית הלקוח". האפליקציה והברזלים התנתקו בעשרים השנים האחרונות, הסביר בן צור, "נוצרה תשתית למהפכה האמיתית שתתרחש בעשור הקרוב. נוצרה סטנדרטיזציה, שפה אחידה לטכנולוגיות - 'מוגדר תוכנה', מבוסס ענן, וירטואליזציה, קונטיינרים ו-API. התקבלה יכולת לעבוד בצורה פתוחה תוך התעלמות מהמיקום הפיסי. האפליקציה וה'ברזל' שהלכו יחד התנתקו בארבעה שלבים: חומרה ותוכנה יחדיו; ניתוק שלהן על ידי וירטואליזציה; קונטיינרים, המחלקים את האפליקציה למודולים נפרדים הרצים בסביבות שונות; ו Serverless המאפשר פונקציות (חלקי אפליקציות) בין תשתיות. כך, נוצרת גרעיניות גבוהה יותר של כלל הפעילויות וניתן למטב את התפעול". "בעבר, הגורם המבדל היה החיוך של המוכר בחנות", הסביר בן צור, "בעולם הדיגיטלי אין מפגש פרונטלי אתו, והבידול ייווצר על ידי פלטפורמה, מידע והשירות. אם הפלטפורמה בענן תהיה זהה והמידע העסקי יהיה חשוף הבידול יהיה רק ברמת השרות, האם זה יספיק בעידן דיגיטלי? לכן, יש צורך אמיתי לאמץ תפיסת ענן כארכיטקטורה בסביבה מעורבת מרובת עננים: נעבוד בתפיסת ענן, בכלים שפותחו בענן, בעננים שונים – פרטי, ציבורי, ענני מחשוב קצה ודטה סנטר בתפיסת ענן בתוך הארגון. נפעיל יישומים שונים במקומות שונים. נוציא החוצה את הנתונים הרגישים פחות ונגן על המידע הרגיש בסביבות סגורות". מצב חדש זה, ציין, "יוצר קושי: זה מחייב ידע, ניסיון, כישורים, אינטגרציה מורכבת בין מערכתית. לארגונים קשה להעמיד יכולות אלו בתוך הבית. התפקיד שלנו בבינת הוא לספק מענה לצורך הארגוני לפעול בסביבה מרובת עננים, היברידית. תפקיד האינטגרטור משתנה, מעולם 'הזזת קופסאות' - לפתרונות, וכעת משתנה שוב לעולם של פלטפורמות שירות ופלטפורמות ארגוניות מוכללות. גבולות הגזרה בין הטכנולוגיות המורכבות מטשטשים, טכנולוגיה משפיעה על רעותה, יש פחות ידע בארגונים וקושי לגייס מומחים. בנוסף, המנמ"ר לא נמדד על תפעול ה-IT - אלא על תוצאות עסקיות של הארגון והוא יבקש יותר אינטגרציה, אחריות כוללת ו-SLA מובטח". "אנו בבינת", סיכם בן צור, "מחזיקים יכולת רב-תחומית, המאפשרת בנייה של פלטפורמה שכזו - קונספט ידע רב-תחומי, עם תפיסה כוללת, עם דטה סנטר, עננים ושילוב ה-IT המסורתי. זה מאפשר לנו לענות לצורך בפלטפורמות עובדות – עם אחריות כוללת. הקמנו פעילות חדשה בעולמות הבינה המלאכותית והביג דטה, שתאפשר יישום פרויקטים המשלבים AI ללקוחות, אנו צורכים את זה כבר בעצמנו".

השימוש בבינה מלאכותית ואוטומציה של תהליכים עסקיים מחולל שינוי בכל מגזרי התעשייה. על פי מחקר של דלויט שפורסם לאחרונה, מעל 95% מהבכירים ומקבלי ההחלטות בארגונים גדולים בארצות הברית מאמינים כי בינה מלאכותית תשנה במידה ניכרת את עסקיהם ואת כל התעשייה שבה הם פועלים. אנו עדים לכך שרמת האיכות והדיוק של טכנולוגיות בינה מלאכותית מתפתחת במהירות מרשימה, אך נשאלת השאלה - האם הגענו כבר לשלב בו אפשר להפקיד את כל האופרציה המחשובית של הארגון בידי מערכות אוטומטיות? אין ספק שכל ארגון שבונה את התשתיות שלו בענן יכול להפיק תועלת מאוטומציה של תהליכים עסקיים. אוטומציה מאפשרת להגביר את התפוקה, להפחית משמעותית את העלויות, ועדיין לקבל גמישות תפעולית  וביצועים גבוהים הודות ליכולות המתקדמות של טכנולוגיות בינה מלאכותית. מצד שני, הסתמכות על תהליכים אוטומטיים עלולה להיות בעייתית לעתים, ויש מקרים מסוימים בהם נחוץ גם השכל הישר והמגע האישי של צוות אנושי לצד האלגוריתמים - כמו למשל בסיפור שקרה לאחרונה באחת מחברות הענן בארצות הברית  עם אחד מלקוחותיה. סיפור עגום, עם לקח בצדו הסיפור החל, בקצרה, כשמערכת אוטומטית של חברת ענן אמריקנית זיהתה בטעות בעיית אבטחה אצל אחד מלקוחותיה – סטארט-אפ מבטיח עם כמה לקוחות גדולים מאוד. בהתאם לנהלי האבטחה, המערכת של אותה חברת ענן ננעלה והשביתה מיד את חשבון הלקוח וגם מנעה מאנשיו גישה למידע שלהם. התקלה תוקנה רק לאחר 12 שעות, אך כעבור שלוש שעות נוספות חזרה על עצמה, כששוב המערכת האוטומטית זיהתה את אותה בעיית אבטחה בחשבון של אותו סטארטאפ (בעיה שלא הייתה קיימת למעשה) ונעלה בהתאם לנהלים את החשבון שוב, כולל חסימת הגישה לכל המידע והגיבויים של הלקוח. אלא שהפעם ההשבתה נמשכה כ-30 שעות שבמהלכן נגרם נזק רב לחברה. מכאן הפרשה תפסה תאוצה עם אלפי תגובות בטוויטר ועשרות כתבות באתרים ובפורומים המובילים של קהילת המפתחים בארצות הברית. בסופו של דבר חברת הענן לקחה אחריות, התנצלה בפני הלקוח שלה, וכעבור מספר ימים פרסמה ניתוח מפורט של השתלשלות האירועים, כולל הפקת לקחים והמלצות למניעת תקלות דומות בעתיד. חלק מהמסקנות והלקחים שהופקו מהאירוע הוקדשו לקלות שבה תרחיש אוטומטי יכול להשבית חשבון של לקוח, וההמלצה לעתיד היא לחייב אישור של שני נציגים אנושיים לפחות, במקרה דומה. כמו כן, התקלה הראשונית נגרמה כזכור על ידי מערכת אוטומטית, אך מה שהחמיר את המצב שבעתיים היה שגם מערך השירות שהיה אמור לתת מענה לטיפול בתקלה, התבסס על סוכנים אוטומטיים אף הוא. זו בדיוק הנקודה שבה אנו צריכים את האדם שלצד המכונה. מי שהיטיבו לתאר זאת הם אלפי המגיבים בטוויטר, שאחד מהם כתב בפשטות: "טעויות קורות, כולנו מבינים זאת, ועדיין אלגוריתמים הם חלק הכרחי בעבודה יעילה ומהירה, אבל מה קורה כשאין מי שיתקן את הטעות של האלגוריתם?". יש להניח כי באותם רגעים קריטיים, צוות של אנשי Professional Services היה מצליח לטפל בתקלה ולסיים את הסיפור תוך דקות. בדיוק בשביל המקרים הבודדים הללו שבהם האלגוריתמים מפספסים, הלקוח צריך שיהיה מולו אדם מקצועי וטכנולוגי שניתן לדבר איתו, שמכיר את הביזנס שלו, את התהליכים העסקיים שלו, הארכיטקטורה והכלים הטכנולוגיים שלו - מישהו שחולק איתו בצורה מלאה את האחריות על תשתיות המחשוב הקריטיות של הארגון. רוב החברות מעניקות שירות אנושי מסוג זה, והוא רלוונטי במיוחד לחברות גדולות ולארגוני אנטרפרייז המשרתים לקוחות Fortune 500 – מפני שעבורם כל תקלה או downtime מתבטא מיד בנזק כספי גדול ובפגיעה עצומה במוניטין ובאמון הלקוחות. במקרים כאלה, כמו שראינו באירוע שקרה לאחרונה בארה"ב – האדם שלצד המכונה הוא היחיד שיוכל למנוע נזק כספי ותדמיתי לארגון. הכותב הוא מהנדס בכיר ומנהל בישראל ובאירופה של צוותי שרותים מקצועיים בגוגל קלאוד.    

אבטחת מידע היא אתגר לא קטן עבור עסקים בכל הרמות. לקראת כנס ISUG, האירוע השנתי של משתמשי סאפ בישראל, מסביר בועז שוורצפוקס, מנהל תחום פיננסים וניהול סיכונים בסאפ ישראל, איך ארגונים יכולים להתמודד מול מבול האיומים הפנימיים והחיצוניים ולשמור על מידע יקר ערך של הארגון. מהם האתגרים המרכזיים של ארגונים כיום בתחום הגנת הפרטיות? "העידן הנוכחי הוא מורכב מאוד בכל מה שקשור להגנה על המידע המוחזק על ידי ארגונים עסקיים. האתגר הראשון הוא למפות ולהבין את מקורות האחסון שמכילים מידע יקר ערך. כמובן שזה משתנה מארגון לארגון, אבל מיד אחרי התהליך הראשון אפשר לשרטט דרכי פעולה שיסייעו בהגנה ובניטור של אותו מידע פרטי". כיצד ניתן לפתור את האתגרים הללו? "קיימים מספר תהליכים שניתנים לביצוע, כאשר הראשון הוא סינון וזיקוק של המידע שבאמת נחוץ לניהול השוטף של החברה, על מנת לוודא שרק בעלי הרשאה יורשו להיחשף אליו. אפשר לעשות זאת באמצעות ניהול מערך הרשאות דינמי ויעיל, ובאמצעות ניטור מפורט ומסודר של פעילויות המשתמשים". מהם הפתרונות שתציגו ב-ISUG השנה בתחום הגנת הפרטיות? "סאפ משקיעה המון משאבים כדי לסייע ללקוחותיה לשמור על פרטיות והגנה על המידע שלהם. ב-ISUG השנה נדבר על חלק מהפתרונות, כמו UI Logging ו-UI Masking, שמאפשרים ניטור ומיסוך של מידע במערכות סאפ. בנוסף, יוצג פתרון Enterprise Threat Detection, שמהווה פלטפורמת Big Data לניטור מקיף של כל הפעולות המתבצעות במערכות השונות". כיצד אתה מסכם את השנה האחרונה בתחום פעילותך בישראל? "השנה האחרונה הייתה בהחלט עמוסה בעשייה סביב נושא פרטיות המידע. התחום מאוד מעניין את לקוחותינו, והם נהפכו למעורבים וקשובים יותר לרמת הסיכון. כל לקוח מנתח את רמת החשיפה של המידע שברשותו ואת הנזק שייגרם לארגון במקרה של תקיפת סייבר ודליפת מידע". למידע נוסף אודות הכלים החדשניים של סאפ בתחום הפיננסים בקרו במסלול Risk & Finance ב-ISUG, האירוע השנתי של משתמשי סאפ בישראל. .

כולם מכירים את פאוור פוינט של מיקרוסופט - התוכנה שמיודעת לעיצוב מצגות - אבל לא תמיד מצליחים לבצע את המשימה של שיתוף התוכן שמכילה המצגת, יפה ככל שתהיה, ואת הפרזנטציה שלה מול קהל בלייב. לענקית מרדמונד יש פתרון: החברה הציגה אתמול (ג') את ה-Presenter Coach - מאמן אישי מבוסס בינה מלאכותית, שיכלל בתוכנה וילמד את המשתמשים כיצד למטב את הופעתם עם המצגות. התכונה החדשה תציע הצעות בהתאם לאופן הגשתכם את המצגת - זאת אומרת, היא תאמוד את קצב הדיבור שלכם, תיידע את המציג אם הוא משתמש במלל סתמי, כמו "אה" או "מממ", תעדכן את הדובר אם הוא סתם "מקריא" את השקפים, וכדומה. בסיום האימון על ההרצאה עם המצגת יעניק המאמן לדובר ציון והצעות לשיפור.  צילום: מתוך יוטיוב "הצגה מול קהל חי היא מיומנות חיים חיונית. בהתבסס על מחקר אקדמי ומחקרי שדה, שילבנו את שיטות העבודה המומלצות למצגת ב-Presenter Coach בכדי לעזור לאנשים להציג מצגות יעילות יותר", עדכנה מיקרוסופט את משתמשי פאוור פוינט. לפי החברה, "תכונה זו מאפשרת לך להיכנס למצב חזרות ובזמן שאתה מדבר אתה מקבל הדרכה על המסך על הקצב, השפה הכללית, השימוש במילות מילוי וביטויים רגישים מבחינה תרבותית". המאמן יגיע ל-פאוור פוינט באינטרנט, שמהווה חלק מ-Office 365 לשולחן העבודה, כבר הקיץ. PowerPoint Designer - מסייע מבוסס בינה מלאכותית לבניית מצגות טובות יותר עוד הציגה מיקרוסופט השבוע גם את ההתפתחויות האחרונות ב-PowerPoint Designer - מסייע מבוסס AI שעוזר למשתמשים לבנות מצגות טובות יותר. לפי החברה, עד נכון לאפריל הוכנו כבר מיליארד מצגות באמצעות ה-Designer שלה, וכעת היא משדרגת עוד את היכולות שלו, למשל באמצעות תבניות ממותגות, שמותאמות לעסק שאותו מציגים או שדובר מטעמו מעביר את ההרצאה. זאת אומרת, שכל המראה של המצגת יותאם לצבעים, לפונטים ולעיצוב המאפיין את החברה, ויהיה מסונכרן עם הלוק הכללי הרצוי. ה-Designer גם יציע למעצבים בני האנוש אפשרויות ייעול משלו, כשהמטרה הזו על הכוונת. בעבור מי שאין להם צורך בתבנית ממותגת, אבל רוצים לייצר מצגת במהירות ובקלות, יש גם רעיונות למצגות לפי נושא ב-Designer, ואלו אמורים לסייע ולהקליל את ההכנה והעבודה. כאשר משתמש פותח מצגת ריקה ומכניס מילים לשקופית, ה-Designer ימליץ לו על מבחר תמונות חדשות באיכות גבוהה, המשקפות את הטקסט, יחד עם סגנונות נושא וצבעים משלימים. התמונות האלו מורשות במלואן לשימו מסחרי, ובשילוב יחד עם אחד מה"נושאים" המובנים כבר בתוכנה והצבעים המתאימים להם, אמורעם כל אלו, כך על פי מיקרוסופט, "לסייע לכל אדם ליצור בקלות מצגות בעלות השפעה ויזואלית עם מאמץ מינימלי".

ארגו מוזילה מתגאה יותר מאחת ביכולות ההגנה על פרטיות המשתמש של הדפדפן שלו פיירפוקס, אבל כעת מתברר שבעיות אבטחה מתרחשות אצל כולם, בסופו של דבר. פגיעות חמורה שהתגלתה בדפדפן דורשת עדכון מיידי לגרסה החדשה שהחברה הפיצה כבר אתמול (ג'), בשל זיהוי שהיא כבר נוצלה בפועל. לפי הידוע, מדובר בבאג, קריטי כאמור, שמאפשר להאקרים לנצל אותו בפועל כדי להשתלט על מערכות מחשבים. ההשתלטות יכולה להתבצע באמצעות הזרקת קוד בעת ביקור באתר תוך כדי שימוש בגרסה בה התקלה קיימת. גופי ההגנה שגילו את דבר הפגיעות, ביניהם חוקר מ-Project Zero של גוגל לאיתור פגיעויות מסוג יום אפס ואנשי האבטחה של אתר מסחר הקריפטו Coinbase, העבירו את המידע באופן מיידי לאנשי מוזילה, שכאמור שחררו גרסה מעודכנת של פיירפוקס לנוכח העניין. משתמשי פיירפוקס צריכים לבדוק האם הגרסה החדשה, גרסאת 67.0.3, כבר זמינה בתפריט ההגדרות שלהם להתקנה, או להוריד אותן בעצמן עבור מערכת ההפעלה שלהם - במוזילה שחררו גרסה מעודכנת עבור Windows ו-Linux ב-32 ו-64 ביט, וכן עבור macOS. כן קיימת גרסה חדשה ומותקנת עבור המהדורה המאובטחת לתאגידים של הדפדפן, ESR 60.7.1.

אדובי מסכמת את הרבעון השני וכתוצאה מכך את המחצית הראשונה של שנתה הכספית עם תוצאות טובות מאוד בסעיף ההכנסות: מהדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ג') עולה שלא רק שהיא הציגה בכל אחת מהתקופות הכנסות שיא, אלא גם עקפה את תחזיות האנליסטים. עם זאת, העליות בהוצאות של החברה השפיעו לרעה על סעיפי הרווחיות. מבט על הדו"חות מעלה שבמהלך המחצית הראשונה של השנה הכספית, ההוצאות הכלליות של אדובי עלו ב-1.03 מיליארד דולר, או 35.77%, ל-3.9 מיליארד. ההכנסות, לעומתן, רשמו גידול ניכר יותר - של 1.07 מיליארד דולר, או 25.05%, ל-5.35 מיליארד. הרווח התפעולי גדל בתקופה זו ב-3.25% ל-1.44 מיליארד דולר והרווח הנקי - ב-4.86% ל-1.31 מיליארד. גם ברבעון השני, ההוצאות גדלו פחות מאשר ההכנסות: הן עלו ב-497.86 מיליון דולר, שהם 27.71%, ל-1.99 מיליארד, בעוד שההכנסות צמחו ב-548.92 מיליון דולר, שהם 25%, ל-2.74 מיליארד - 400 מיליון יותר מאשר הערכות האנליסטים. כ-90% מההכנסות - 2.46 מיליארד דולר - הגיעו ממכירת מנויים, ואילו מכירות המוצרים הניבו לחברה 152.82 מיליון דולר ומכירות השירותים והתמיכה - 135.37 מיליון. הרווח הנקי ירד ב-4.6% ל-632.6 מיליון דולר, לאחר שהושפע מעליות תלולות בהוצאות הפיננסיות ובחבות המס, שזינקו ב-405% וב-83%, בהתאמה. הרווח הנקי למנייה Non-GAAP עלה ב-10.24% ל-1.83 דולר – בדיוק כפי שהאנליסטים העריכו. עוד עולה מהדו"חות כי במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות של אדובי זינקו ב-44.84% ל-407.49 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-22.09% ל-2.34 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 85.15%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות האמירו ב-30.58% ל-1.59 מיליארד דולר והרווח גדל ב-7.31% ל-749.55 מיליון. שאנטאנו נרייאן, מנכ"ל אדובי, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "התנופה החיובית של החברה מושפעת בין השאר מהלקוחות שלנו, שמציעים ללקוחות שלהם חוויה עסקית מעניינת. המכירות שלנו עלו גם משום שאנחנו מיישמים תכנית עסקית נבונה - שתמשיך להעלות את ההכנסות גם במחצית השנייה של השנה הכספית שלנו".

NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, ערכה יחד עם RiskIQ, המיוצגת על ידה בישראל, סדנה ייחודית לציידי איומים בארגונים. בסדנה נכחו עשרות מומחי הגנת סייבר ממגוון ארגונים במגזרי המשק השונים, ובהם הממשלתי-ציבורי, הפיננסי והעסקי. המשתתפים למדו כיצד לאתר סימנים מעידים שונים לגבי כוונות תקיפה, וכיצד לבצע חקירות על גורמי איום באינטרנט כדי לקבוע את היקף התקיפות ובאיזו תשתית הם משתמשים. כמו כן, למדו המשתתפים לזהות תשתיות לגיטימיות ותשתיות חשודות, כדי לבצע מצוד אחר איומים. "90% מתקציבי האבטחה מוקדשים לאבטחה היקפית ואבטחת תשתיות. אולם, הרשתות החברתיות, תקשורת המובייל, האינטרנט והדארקנט יצרו תחומי תקיפה דינמיים חדשים", אמר בנג'מין פאואל, מנהל השיווק הטכני של RiskIQ. "יותר מ-75% מהאיומים נגרמים על ידי תוקפים חיצוניים, מחוץ לפיירוול". כך, לדוגמה, הוא ציין כי ב-2016 אותרו 155 אלף אתרי פישינג ו-2,754 מקרים של ניצול לרעה של מותגים. פאואל הוסיף כי המערכות של RiskIQ מעשירות את הנתונים שבידי אנשי אבטחת המידע גם במודיעין שמקורו במידע היסטורי ומידע המצוי בידי צדדים שלישיים. המערכות מספקות תובנות על איומים, נקודות תורפה בארגון, ומידע נוסף הדרוש לביצוע חקירות ונקיטת צעדים. לדבריו, נכסים דיגיטליים רבים של ארגונים נגישים מהאינטרנט, כולל מתקשורת מובייל ומרשתות חברתיות. לא זו בלבד, אלא שהאינטרנט מלא "נכסים מתחזים" וכאלה המופעלים על ידי נוכלים, שלא לדבר על "הרשת העמוקה" (Deep web) והדארקנט, שיכולות להוות סכנה של ממש לארגון, לעובדיו וללקוחותיו. לעתים, גילוי איומים יכול להתחיל כבר בשלב הרישום של דומיינים בעייתיים, כגון כאלה הדומים לדומיינים לגיטימיים קיימים. לאחר מכן, האתר או דף האינטרנט החשוד נמצאים בתהליך של בנייה, ובסיומו עולה לאוויר אתר מתחזה (פישינג), שממנו יוצאות תקיפות שונות העלולות להזיק. פאואל הדגיש כי התוקפים לא יכולים להימנע מלהשאיר עקבות כלשהם באינטרנט כגון כתובות IP, מספרי AS, פרטי ספקי האינטרנט שלהם, ספקי האימייל שלהם וכדומה. "העקבות הם ארעיים ובדרך כלל בלתי נראים, אלא אם מישהו שם אליהם לב", אמר. "כאשר מאתרים עקבות כאלה, הם יכולים לחשוף שלבים, אלמנטים או תשתית של תקיפה". עוד הוא ציין כי RiskIQ סורקת באופן קבוע את רשת האינטרנט באמצעים טכנולוגיים שונים ובאמצעות שאילתות רבות מדי יום. בנוסף לכך, אוספת RiskIQ מודיעין רב ממקורות רבים ומגוונים. מאחר שתשתיות תקיפה שונות עלולות להשתנות בכל רגע, המערכת מבצעת ניטור ואנליזה קבועים של הרשת, כדי להישאר עדכניים ומדויקים במידה מקסימלית. מקרה לדוגמה בהמשך הסדנה תיאר אייל סלע, מנהל מערך המודיעין ב-ClearSky, תחקור תשתית תקיפה של קבוצה התוקפת ארגונים שונים בעולם. הוא הציג איתור של תשתיות שונות של הקבוצה. המקרה שתיאר החל מהתרעה על וירוס מסוים שנשא חתימה של אותה קבוצה. לאחר תחקורים וניתוחים מעמיקים, כולל באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, נתקבלה סדרה של כתובות IP שדומיין מסוים של אותה קבוצה הצביע עליהן. סלע הדגים כיצד המשך התחקור כלל הצבעה על דומיינים שונים הקשורים לאותן כתובות IP ואיתור מידע עליהם. בהמשך אותרו נוזקות שונות הקשורות לאותם דומיינים, ולאחר מכן איתור מידע ממקורות שונים על אותה קבוצה וביצוע הצלבות מידע. באמצעות שיטות אלה ואחרות הצליחה ClearSky לבנות תמונה של תשתיות איומים פוטנציאליים שונים הקשורים לאותה קבוצה. לסיכום אמר אבנר מימון, מנהל תחום הסייבר ב-NessPRO, כי "הסדנה הייתה הזדמנות מצוינת להסביר למומחי אבטחת סייבר בארגונים מובילים בישראל כיצד ניתן לאתר ברחבי הרשת איומים פוטנציאליים עוד לפני שהם פוגעים בארגון. הגילוי המוקדם של איומי סייבר הוא קריטי להצלחת ההגנה על עסקים וארגונים".