גולן טלקום לא תידרש לשלם למדינה אגרות על תדרים שלא נעשה בהם שימוש, ובעקבות כך צפוי לחברה רווח חד פעמי של כ-118 מיליון שקלים – כך הודיעה היום לבורסה אלקטרה צריכה, החברה האם של גולן טלקום. משרד התקשורת הקצה תדרים מסוימים במקביל גם למפעילים ברשות הפלסטינית, וגולן חוותה בהם הפרעות ולכן לא השתמשה בהם. בעקבות כך ביטל משרד התקשורת את הקצאת התדרים לחברה. בהודעה מפרטת אלקטרה, כי "בהמשך לדיונים אותם ניהלה גולן טלקום עם משרד התקשורת במהלך השנתיים האחרונות באשר להפרעות משמעותיות בתדרי דור 3, אשר הוקצו לגולן בשנת 2012, הנגרמות מהקצאה במקביל של התדרים על ידי משרד התקשורת למפעילים סלולריים ברשות הפלסטינית, בוטלה הקצאת התדרים לגולן. גולן היא צד להסכם שיתוף רשתות, ולכן לאור ההפרעות בתדרים לא נעשה בהם שימוש במהלך השנתיים האחרונות, ולפיכך לביטול ההקצאה לא תהיה השפעה על איכות השירות הניתן ללקוחותיה. לאור האמור, גולן לא תידרש לשלם אגרות בגין התדרים, המסתכמות לסך של כ-20 מיליוני ש"ח בשנה ועד לשנת 2031. לפיכך, במסגרת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2019 צפויה החברה לבטל את ההתחייבות בגין חוזה מכביד ולזקוף רווח חד פעמי בסך של כ-118 מיליוני ש"ח". עוד מציינת החברה בדיווח, כי "ביטול הקצאת תדרי דור 3 כאמור עלול להעלות טענות על ידי סלקום בקשר למחויבויותיה של גולן על פי הסכם השיתוף. ככל שתועלינה טענות כאמור הן ייבחנו על ידי החברה ויועציה המשפטיים, לרבות השלכותיהן על הדו"חות הכספיים".  

גוגל שחררה את גרסה 76 של הדפדפן שלה כרום, וכפי שהבטיחה הוא מביא אל מרחבי הגלישה שני שינויים עיקריים. השינוי המשמעותי ביותר הוא שזו הגרסה הראשונה בה הדפדפן, בעת פתיחת חלון 'גלישה בסתר', יספק באמת גלישה בסתר, והאתרים לא יוכלו לזהות שמדובר בגולש שנכנס במצב נסתר. מדובר בסגירת API, שאפשר לאתרים לזהות פעילות של גולשים בסתר, בכניסה לאתר וגם ביציאה ממנו, מה שלמעשה בעצם הוציא את העוקץ מרצונם של גולשים לא להשאיר עקבות מאחוריהם. סגירת האפשרות לבדוק האם מבוצעת גלישה בסתר, כפי שדווח ברשת, עומדת לפגוע באופן לא קל באתרים שבנו חומות תשלום בכדי להסתיר את התכנים שלהם בפני גולשים שאינם מנויים, במיוחד באתרים בהם מסופקת כמות מסוימת של גישה בחינם לתכנים המוצעים. ברגע שנכנסים לאתר כזה ועוברים למצב גלישה בסתר, במקרים רבים מאוד תהיה גישה לכלל התכנים שלו. שינוי משמעותי אחר קשור לעוד החמרה ביחס ל-Flash של אדובי, שאמורה להפסיק את התמיכה בפלטפורמה הזו באופן סופי בשנה שעברה. כברירת מחדל התוסף מבוטל לחלוטין, וכדי להפעיל אותו צריך להיכנס להגדרות באופן יזום. שינוי נוסף, אם כי פחות משמעותי בהיבט של הגלישה, זו הקלה על התקנה של יישומי רשת פרוגרסיביים על שולחן העבודה. באתרים שעומדים בדרישות לאפשרות הזו יופיע כפתור 'התקנה' באופן אוטומטי בשורת הכתובת של האתר.  

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, מככב בימים אלה על מודעות ושלטי חוצות, במסגרת קמפיין שבו העובדים והתעשייה בארצות הברית ובאירופה מודים לעובדים ולממשלת ישראל. הקמפיין הזה נועד להתריע, שוב, על הסכנות שצפויות לתעשייה בישראל, כאשר יותר ויותר תעשיינים מעבירים את הייצור לחו"ל, וחברות היי-טק ובתי תוכנה ישראליים רבים מנצלים את כוח האדם הזול שנמצא במזרח אירופה ובמדינות אחרות. שני גורמים משפיעים על יכולת התחרות של התעשייה בישראל: האחד הוא היחלשות הדולר והתחזקות השקל, שפוגעות ברווחיות וביצוא של החברות הללו. הגורם השני הוא חוסר היכולת של מפעלים רבים להתמודד עם התחרות בחו"ל בגלל העדר חדשנות מספיקה. בעוד שהגורם הראשון אינו בשליטת התעשיינים והטיפול בו צריך להיות מצד הממשלה, הרי שזה השני תלוי בעיקר במנהלי המפעלים ובהתאחדות עצמה. אנומליה שזועקת לשמיים ישראל נמצאת בפיגור משמעותי בכל מה שקשור לתעשייה 4.0 - מגמה שקיימת כבר שנים בעולם ועיקרה הטמעת כלים מודרניים בקווי הייצור, בניהולו ובכל מה שקשור לאוטומציה בתהליכים. המשק הישראלי מתנהל מצד אחד תחת השפעת החדשנות והטרנספורמציה הדיגיטלית, שנכנסת כמעט לכל תחום, בעיקר שירותי, אבל מצד שני, מפעלי תעשייה רבים בארץ עובדים עדיין בשיטות של המאה הקודמת. האנומליה זועקת לשמיים: ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל פרסם לא מכבר דו"ח שקובע שבישראל יש הרבה מאוד סטארט-אפים בתחום התעשייה 4.0, אבל אלה שנהנים מהפיתוחים שלהם הם עובדי ייצור במקומות שונים בעולם, חוץ מאשר אצלנו. זאת ועוד, לפי הדו"ח, ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד בכל מה שקשור בהשקעות של הממשלה וגופי השקעה בתעשייה 4.0, בין היתר באמצעות מהלכים ארוכי טווח של רשות החדשנות, אבל ההשקעות הללו לא מחלחלות למפעלים המקומיים. על פי נתונים רשמיים, כמחצית מהמפעלים בארץ עדיין לא החלו בתכנון של מפעל מתקדם, רבים מהם לא עומדים בתקנים בינלאומית בנושאי טכנולוגיה והם עדיין מורגלים בתהליכי ייצור מסורתיים, שמביאים לפריון נמוך. כל זה מוביל, בסופו של דבר, לסגירת מפעלים או להעברת קווי יצור לחו"ל. כמו כן, למרות הגידול בפעילות הממשלה בתעשייה 4.0, עדיין, מרבית המשקיעים בתחום זה בישראל הם גורמים זרים. חציה המלא של הכוס הצד החיובי בעניין הוא שמתפתחת תעשייה שלמה של חברות שמתמחות בהטמעת תהליכים במפעלי תעשייה לקראת דור ה-4.0. גם גופים בינלאומיים גילו את הפוטנציאל הרב שיש בארץ והם פותחים כאן מרכזי חדשנות בתחומי הרכב, האנרגיה, הבריאות, פיתוח רובוטים ועוד. הכדור נמצא כעת בידי התעשיינים עצמם. העובדה שהם לא עושים זאת לא נובעת מחוסר מודעות שלהם, אלא מהעדר תשתיות מתאימות ומשאבי מימון מספיקים שיאפשרו להם להתחיל את המהפכה. [caption id="attachment_249751" align="alignleft" width="300"] שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: דוברות ההתאחדות[/caption] במסגרת המאמצים לסייע לתעשייה להתקדם ולהתחדש, קבוצת אנשים ומחשבים מקיימת, זו השנה השנייה ברציפות, את הכנס תעשייה חכמה 4.0, בשיתוף התאחדות התעשיינים, מכון היצוא וגופים נוספים. בכנס יוצגו החידושים הטכנולוגיים האחרונים, שירותים המיועדים לתעשייה 4.0 ולמפעל החכם, האינטרנט התעשייתי של דברים (IIoT), מערכות אוטומציה ורובוטיקה, בינה מלאכותית וכן מערכות סייבר ואבטחת מידע שמיועדות לרצפת הייצור. בין המרצים באירוע יהיו רובי ניגל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים; דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל ולכלכלה; זוהר ברנור, מנהל Lean ישראל; ואגמון פורת, מנכ"ל מעבדות החדשנות לתעשייה חכמה. כמו כן, ייערכו בו שני פאנלים בהשתתפות תעשיינים ומנהלי חברות. את הכנס ינחה יועץ התכנים שלו, אילן אלתר, המנכ"ל והבעלים של אלתרנט. השורה התחתונה: הגיע הזמן שגם התעשייה בישראל תיהנה מהחדשנות של אומת הסטארט-אפים. הממשלה וגופים רשמיים משקיעים לא מעט משאבים כדי לעודד את התעשייה, על מנת ששרגא ברוש לא יהיה יו"ר התאחדות התעשיינים במזרח אירופה או בניו-יורק. אבל כנראה שזה לא מספיק, ועל הממשלה והתעשיינים לפעול בהתאם.

וואווי סגרה את המחצית הראשונה של השנה עם עלייה של 23.2% בהכנסות וזינוק של 24% במספר משלוחי המכשירים שלה - כך ציין רן ז'נגפי, מנכ"ל החברה, במסיבת עיתונאים שערך אמש (ד'). עם זאת, התוצאות אינן חיוביות כל כך, משום שמדובר בהאטה במגמת הצמיחה של הענקית הסינית: ברבעון הראשון של השנה ההכנסות שלה צמחו ב-39% ומשמעות הדבר היא שברבעון השני, הגידול היה נמוך הרבה יותר. וואווי לא מחויבת לפרסם את התוצאות הכספיות שלה. מהנתונים שז'נגפי בכל זאת שחרר במסיבת העיתונאים עולה כי במחצית הראשונה של 2019 היא הכניסה לקופתה 58.26 מיליארד דולר ושיווקה 118 מיליון טלפונים סלולריים - כמחצית מהם בכל אחד מהרבעונים. הנתונים בולטים במיוחד על רקע ההשפעה השלילית של מלחמת הסחר האמריקנית-סינית על וואווי. לפני כחודשיים הוציא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, צו חירום האוסר על סחר עם החברה - צו שאותו הוא הסיר חלקית בעקבות ועידת ה-G-20 של מנהיגי המדינות המתועשות, שהתקיימה בחודש שעבר. כתוצאה מכך, נפתחו הליכים נגדה גם במדינות אחרות, ובשבוע שעבר אף הועלו חשדות שלפיהם היא משתפת פעולה עם צפון קוריאה. ברמזו למהלכים אלה אמר ז'נגפי במסיבת העיתונאים כי "הייתה זו תקופה מיוחדת בדברי הימים הקצרים של וואווי. לנוכח המצב הקיים, אפשר היה לחשוב שאנחנו במצב של כאוס, אך זה רחוק מאוד מהמציאות, שכן אנחנו עובדים חזק כדי שנמשיך לפעול בצורה חלקה והחברה שלנו מוצקה כבעבר. יש לנו צוות ניהולי מקצועי ויעיל, והביצועים שלנו היו טובים, כך שנשארנו ארגון מוצק גם במחצית הראשונה של 2019". ז'נגפי ציין בנוסף כי עד סוף השנה וואווי תגדיל את תקציב המו"פ שלה לקראת הדור החמישי ב-20% ל-17 מיליארד דולר. מדובר בנתון מעניין במיוחד על רקע העובדה שהחרם שהטיל טראמפ נוגע בעיקר לפיתוחי הדור החמישי של הענקית הסינית.

שילה כגן מונתה למנכ"לית וובפאלס - כך הודיעה אתמול (ד') חברת השיווק הדיגיטלי. היא תחליף את ענבל לביא, שמסיימת את תפקידה אחרי 5.5 שנים. וובפאלס מציעה פלטפורמה טכנולוגית מבוססת מודלים סטטיסטיים ובינה מלאכותית, שמאפשרת חיבור בין תכנים ייעודיים לצרכנים ב-20 שווקים בעולם וב-18 שפות שונות. היא פועלת מרמת החייל שבתל אביב, מעסיקה כ-400 עובדים ונמצאת בבעלות XLMedia, שנסחרת בבורסה המשנית של לונדון - ה-AIM. כגן הצטרפה לוובפאלס ב-2016 וכיהנה כמנכ"לית דאו-אפ ובהמשך דאו-אפ-קליקסמוב - חברות שאותן היא רכשה. בתפקידה האחרון היא שימשה כמנהלת עסקים ראשית (CBO) בקבוצה, וניהלה את היחידות העסקיות והמדיה של תחומי הספורט והמשחקים. לפני הצטרפותה לוובפאלס, כגן ייסדה וניהלה סטארט-אפ בתחום האי-קומרס, כיהנה כסמנכ"לית ניהול לקוחות בכירה במטומי והייתה דירקטורית שותפים ותפעול ב-888. לדברי כגן, "מינויי הוא הבעת אמון של הדירקטוריון בי. וובפאלס פועלת בשוק תחרותי עם אתגרים רבים, ואין לי ספק שבזכות ההון האנושי והטכנולוגיה של החברה נמשיך להגיע להישגים טכנולוגיים ושיווקיים מרשימים". עמית בן יהודה, יו"ר דירקטוריון וובפאלס, אמר כי "אין בקיאה מכגן בפעילות החברה, ואין סיפוק גדול יותר מלקדם אנשים מתוך המערכת".

קוואלקום הציגה ברבעון השלישי של שנתה הכספית עלייה גדולה בהכנסות - אלא שהמקור של כמעט מחצית מהן אינו בפעילות העסקית, כי אם בהסדר הענק שאליו הגיעה עם אפל, לסיום הקרבות המשפטיים הממושכים ביניהן. שתי חברות הענק ניהלו מאז ינואר 2017 מאבקים משפטיים שנגעו בעיקר בסוגיות של קניין רוחני. במסגרת המאבקים הללו הן הגישו כ-80 תביעות זו נגד זו. אלא שבאפריל האחרון, באי בית המשפט, שציפו לעוד דיון ארוך בסאגה הלא נגמרת, הופתעו מהודעת אפל וקוואלקום כי הן נצרו את האש והגיעו להסדר - שאותו בית המשפט קיבל. פרשנים תלו את הפשרה באינטרסים משותפים של שתי החברות בדור החמישי הסלולרי. אפל וקוואלקום לא פרסמו את תנאי ההסכם, אולם במאי האחרון, עם פרסום תוצאות הרבעון הקודם, דיווחה ענקית השבבים שהיא צופה כתוצאה ממנו הכנסה חד פעמית בסך של 4.5 מיליארד דולר - סכום שאותו היא אמנם קיבלה. כתוצאה מכך, החברה רשמה ברבעון השלישי של השנה הכספית זינוק של 143.71% בהכנסות ל-9.64 מיליארד דולר. ההכנסות מרישיונות - הסעיף שתחתיו הכניסה קוואלקום את כספי הפיצויים שקיבלה מאפל - האמיר מ-1.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה הכספית הקודמת ל-6.1 מיליארד ברבעון המדווח. בנטרול הסכום החד פעמי, ההכנסות של קוואלקום צנחו ב-85% והחמיצו את תחזיות האנליסטים. סטיב מולנקופף, מנכ"ל החברה, תולה את ההכנסות המאכזבות בגידול שחווה וואווי בשוק הסיני - מה שפוגע בחברות אמריקניות. לדבריו, "האיסור על היצוא לוואווי, יחד עם המעבר מהדור הרביעי לזה החמישי, שגדל בחודשים האחרונים, יצרו תנאים מסוימים בשוק, שאנחנו מעריכים שיימשכו בשני הרבעונים הבאים". עם זאת, הוא אמר כי "הפיתוחים שלנו בתחום הדור החמישי ממקמים אותנו במצב טוב לקראת 2020". זינוק ברווח הנקי אל מול ההכנסות המאכזבות, בנטרול ההכנסה החד פעמית מאפל, הרווח הנקי של קוואלקום קפץ ב-78.77% לכ-15 מיליארד דולר והרווח למנייה האמיר ב-116% ל-1.75 דולר. זאת, על אף שהחברה עברה מהחזר מס של 268 מיליון דולר לחבות מס של יותר משלושה מיליארד. ההוצאות הגולמיות קטנו ברבעון השלישי של השנה הכספית ב-15.13% ל-2.11 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-143.71% ל-7.52 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 78.06%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות של קוואלקום גדלו בכ-1% ל-2.2 מיליארד דולר והרווח קפץ בכמעט פי שישה, או 488.82% - גם כאן כתוצאה מפירות ההסכם בינה לבין אפל. לצד הנתונים הרבעוניים פרסמה החברה את הדו"חות לתשעת החודשים הראשונים של השנה הכספית. בעוד שההוצאות של החברה ירדו בתקופה זו ב-20%, ההכנסות גדלו ב-15.7% ל-19.5 מיליארד דולר. נתונים אלה שיפרו את הרווחיות: הרווח התפעולי גדל ביותר מפי חמישה – ב-436% - והחברה רשמה מעבר מהפסד נקי של 4.45 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הכספית לרווח נקי של 3.88 מיליארד בתקופה המדווחת. סעיף זה הושפע גם מירידה של כמעט 50% בחבות המס.

המכוניות החשמליות של חברת טסלה אמורות להיות חדשניות בהיבטים רבים. פיצ'ר שעליו הכריזה החברה בפברואר השנה אף התיימר לסייע לבעלי חיות מחמד שבבעלותם הרכב, ועל כך רימז גם שמו, 'מצב כלב', או באנגלית Dog Mode. הרעיון היה לסייע למי שנאלצים להשאיר במכוניתם לזמן קצר וללא השגחה חברים על ארבע - אגב, מעשה שלא תמיד מותר בחוק בכל המקומות, ושיש לא מעט ארגוני זכויות חיות שמתנגדים לו, משום שבעל החיים הרי אינו יודע אם בעליו ישוב או לאו. כך או כך, מצב הכלב של טסלה היה אמור לפחות לדאוג לכך שתא הנוסעים ישאר צונן ובטמפרטורה נוחה כשהמכונית חונה ובתוכה חיית המחמד, על ידי הקשה פשוטה על סמל המאוורר וכיוון הטמפרטורה לסימון 'כלב'. מעבר לכך המצב גם דואג להציג את הטמפרטורה בגדול על גבי הצג הפנימי של המכונית, בתקווה שזה ירגיע עוברי אורח מודאגים ובעלי כוונות טובות שיחששו לבעל החיים. במקרה ששהות הבעלים התארכה, הבטיחו בטסלה שאם הסוללה של המכונית מגיעה למצב של פחות מ-20 אחוז כש"מצב כלב" מופעל, תשלח הודעה לטלפון של הבעלים. Introducing Dog Mode: set a cabin temperature to keep your dog comfortable while letting passersby know they don't need to worry pic.twitter.com/xFU6MGZT53 — Tesla (@Tesla) 14 בפברואר 2019 קושי בהפעלת המצב כמעט הרג את הכלבלב עד כאן טוב ויפה אלא שבאחרונה הסתבר שיש סיכון שמשהו ישתבש ויעלה במחיר כבד לבעל החיים ולבעליו האוהב. אתמול (ד') צייץ אדם בשם רחול סוּד, מנכ"ל Unikrn - חברה העוסקת בהימורי esports וחדשות - וחשף כי השאיר את הגור שלו בתוך מכונית הטסלה שבבעלותו בזמן שיצא לזמן קצר לסיבוב בסיאטל. משום שהעיר חמה מאוד בתקופה זו של השנה, הוא הסתמך על מצב הכלב של טסלה, אבל במפתיע זה לא עשה את שהיה אמור לעשות. למרבה המזל, סוד סיפר לעוקביו ששם לב לטמפרטורת המכונית דרך האפליקציה של הרכב, והבחין שזו עולה ועולה. זה מה שהביא לכך שהוא הצליח להציל את הגור שלו מהחום הבלתי נסבל. "למזלי שמרתי את האפליקציה פתוחה, ולחרדתי הטמפרטורה במכונית הייתה כבר 85 מעלות, וטיפסה עוד!", כתב סוד. הוא הסביר את הבעיה וטען כי מצב כלב פועל רק "כשבמצב אוטומטי, אתה מכוון את המאוורר באופן ידני ומשאיר את המיזוג כבוי". @elonmusk @Tesla warning about dog mode... It's hot as all hell in Seattle. Today I used dog mode and luckily I kept the app open, to my horror the car was 85 degrees and climbing! Dog mode only works if in auto, if you manually set the fan and leave the AC turns off. — Rahul Sood ???? (@rahulsood) 31 ביולי 2019 סוד תייג את מנכ"ל טסלה והיזם אילון מאסק, הידוע בפעילותו המוגברת בטוויטר, ומאסק הגיב לפרסום והתחייב פשוט מיד שהחברה שלו "מתקנת" את הבאג בתכונה. נמשיך לעקוב, וטוב שסוד גילה לבעלי המכוניות את הסוֹד והבטיח שבינתיים לא יסתמכו רק על הטכנולוגיה כדי לשמור על יקיריהם.

אימיוניטי, ספקית ותיקה של הממשל האמריקני, הודיעה כי פיתחה כלי פריצה עבור פגיעות BlueKeep. כלי הפריצה שולב במערך כלי בדיקות החדירה קנבס של החברה, הזמין למנויים משלמים. המשמעות היא שלקוחות קנבס יכולים לנצל את הבאג הזה באמצעות הקוד של אימיוניטי. בסוף מאי שחררה מיקרוסופט עדכון לבאג חדש במספר גרסאות של Windows. הבאג היה מאיים כל כך עד שהחברה החליטה לעדכן אפילו את Windows XP - מערכת הפעלה שכבר לא נתמכת בחמש השנים האחרונות. בחודש שעבר, ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, פרסמה אזהרה לארגונים ולמשתמשים פרטיים על פרצת האבטחה שב-Windows וקראה למשתמשים להטליא את עדכון האבטחה שמיקרוסופט פרסמה בחודש מאי. מיקרוסופט הזהירה את משתמשי Windows ופרסמה שתי הטלאות אבטחה. בעקבותיה, הדהדה הסוכנות לביטחון לאומי את האזהרה, מתוך רצון להימנע מעוד אירוע בסגנון WannaCry. על פי מיקרוסופט, מדובר בפרצה בעלת "סיכון ברמה קיצונית", כיוון שניתן לנצל אותה להדבקה בנוזקות המפיצות את עצמן, כמו שאירע במקרה של WannaCry. אזהרות - גם בישראל גם מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה התריע על הפרצה. לפי ההתרעה שהנפיק המערך, אחת מהפגיעויות (CVE-2019-0863) מנוצלת בפועל לתקיפות ועלולה לאפשר לתוקף מקומי העלאת הרשאות והרצת קוד ברמת הקרנל (הגרעין). לדברי אנשי מערך הסייבר, "הפגיעויות החמורות ביותר עלולות לאפשר לתוקפים הפעלת קוד מרחוק (RCE)". מערך הסייבר הלאומי של ישראל לא היה לבד: גם המשרד להגנת המולדת של ארצות הברית, מרכז אבטחת הסייבר הלאומי של בריטניה ורשויות סייבר נוספות בעולם הנפיקו התרעות חמורות בנושא. BlueKeep גרמה לחוקרי אבטחת מידע רבים לחוסר שינה. הם דאגו שמישהו יוכל לכתוב כלי פריצה שינצל את הבאג וייצור תולעת שתמיט הרס הדומה בהיקפו ל-WannaCry ו-NotPetya - שתי נוזקות שהתפשטו כמעט בלא שליטה בכל העולם והשביתו אלפי מחשבים. החוקרים היו כה מודאגים מהפגיעות הפוטנציאליות, עד שבמשך חודשים אף לא אחד מהם פרסם קוד להוכחת יכולות של ניצול הפרצה, משום שאף לא אחד מהם רצה להיות זה שיוכיח שניתן לכתוב נוזקה שכזאת. אלא שאימיוניטי בחרה בדרך אחרת - וחלק מחוקרי האבטחה כבר ביקרו את המהלך שלה. על אף הביקורת, החברה ממשיכה לעמוד מאחוריו. דייב אייטל, מייסד אימיוניטי, אמר שהוא לא מודאג שאנשים ינצלו את כלי הפריצה שהחברה שלו פיתחה - למטרות עוינות. החשש: שיטות לבניית נשק תהפוכנה למוצר מדף הערכות שונות דיברו על כך שיותר ממיליון מערכות Windows פגיעות ל-BlueKeep. קשה לדעת כמה מהן מהוות מטרות בעלות ערך לעבריינים, אבל אין ספק שמדובר בפיתוי גדול עבורם - להדביק אותן כדי לבקש כופר או כדי לכרות מטבע קריפטוגרפי. לאור הגילוי, חוקרי פורסקאוט העריכו ששיטות המשמשות לבניית כלי תקיפה על בסיס פרצות מעין אלה תהפוכנה יותר ויותר למוצר מדף, למשל בצורת ערכות לניצול פרצות הנמכרות ברשת ובמסגרת מיזמים משותפים של עברייני סייבר. החוקרים צופים שהתקפות על נקודות קצה החשופות כלפי הרשת - אלה הנקלטות בסורקים ציבוריים - צפויות להתרחש בקרוב. הם גם מעריכים כי התקפות מצד שחקנים ברמת תחכום גבוהה כבר יצאו לדרך. למשתמשים ביתיים ממליצים בפורסקאוט לעדכן את מערכת ההפעלה עם העדכונים האחרונים. למשתמשים ארגוניים, ההמלצה היא לקצר את משך תהליכי התיקון: להשתמש בכלים אוטומטיים לחשיפת כל המכשירים המכילים פגיעויות ולעדכן אותם בהקדם האפשרי.