הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
12/08/19 15:31
12.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מי שמכיר את שמות המדפסות של HP יודע פחות או יותר מיד לפי השם מה מציעה המדפסת בגדול. מדפסות ה-OfficeJet לאורך השנים הן מדפסות הזרקת דיו, שמיועדות לעומסי הדפסה עסקיים קלים עד בינוניים, קרי עסקים קטנים, ביתיים, או קבוצות עבודה מוגדרות בתוך ארגון גדול.
OfficeJet Pro 9013 היא אחת משלוש מדפסות הכל כלול חדשות ששולחת HP לקרב על ההדפסה בשוק המשרדי הזה. היא האמצעית בין השלוש, כשההבדלים הם נפח מגירת ההזנה, מהירות ההדפסה המרבית ומחזור ההדפסה החודשי שהן מיועדות לו. היא מבוססת על ארבעה ראשי הזרקת דיו, כשהמחסנית של הצבע השחור גדולה באופן משמעותי מזו של שלוש חברותיה הצבעוניות.
9013, כפי שנקרא לה בקיצור, מציעה מהירות הדפסה של 22 עמודים לדקה בשחור ועד 18 עמודים לדקה בצבע. הנתונים האלה מתייחסים, כמובן, להדפסה שמכסה 5% מהדף בדיו באיכות טיוטה, ובמהלך הבדיקות התברר, שאפשר גם להגיע למהירות של 23 עמודים לדקה בשחור, אבל בצבע הגעתי בממוצע לכ-16.5 עמודים בלבד, אם כי עדיין קרוב מאוד למה שמבטיחה החברה.
קיבולת ההזנה של 9013 עומדת על 250 דפים, מול 225 דפים של המדפסת הקומפקטית יותר 8023 ומול 500 דפים של המדפסת הכבדה יותר 9023, שגם מציעה מהירות הדפסה מרבית של 24 דפים. כל שלוש המדפסות מצוידות בנוסף בקורא מסמכים אוטומטי בחלק העליון, שיכול להכיל עד 35 דפים. הוא תומך בסריקה דו צדדית, והוא עושה את זה היטב כשבוחרים באפשרות הזאת, גם כשמדובר בעשרות דפים.
לשלוש מדפסות ה-OfficeJet Pro החדשות, כולל ה-9013 כמובן, יש מסך מגע שמאפשר לשלוט בעניינים. מסך המגע במדפסת המסוימת הזאת הוא בגודל 2.6 אינץ' והוא מגיב מצוין ללחיצות. הוא גם עוזר היטב בזמן ההגדרות. תהליך ההוספה של המדפסת לרשת האלחוטית, והיא מציעה תמיכה בערוצי 2.4/5 גיגה-הרץ במקביל, היה מהקלים שבהם נתקלתי והוא עבר חלק ללא כל בעיות. גם שאר ההגדרות, כולל הרישום לאתר של HP כדי לאפשר שני דברים נחמדים מאוד: כתובת דואר אלקטרוני וגם הגדרת משימות חכמות.
כתובת הדואר, שלאחר קביעתה המדפסת מדפיסה דף עם הכתובת כדי לאפשר להעתיק אותה לתוכנת הדואר, מאפשרת שליחת קובצי תמונה וטקסט כחלק מהודעה. כשמגיעים למשרד, הדפים כבר מחכים במגש היציאה, שיכול להכיל עד 60 דפים לכל היותר, וזו אפשרות נחמדה ביותר. האפשרות להגדיר משימות חכמות מאפשרת לאחר מכן בלחיצת כפתור לבצע משימות כמו סריקת מסמכים לדואר או לתיבת ה-Dropbox, הדפסת תמונות ששמורות בתיקייה מסוימת ועוד.
נחמד, אך לא כל האפשרויות שחיפשתי היו שם - כולל גם בעמידה מול הפאנל עצמו. אחת האפשרויות שהיו מאוד חסרות לי זו סריקה ישירה לקובץ PDF במחשב. כדי לעשות זאת צריך להשתמש ביישום שמציעה HP לכל הפלטפורמות כמעט, כולל טלפונים, שעונה לשם HP Smart. היא גם מאפשרת להגדיר כל דבר שקשור למדפסת, והיא בעצם נמצאת במרכז של מה שב-HP מכנים עבודה משרדית חכמה, שההדפסה והסריקה היא חלק ממנה.
האפליקציה עובדת מצוין גם בטלפון, כולל אפשרות להתחבר לשירותי אחסון ורשתות חברתיות שונות לצורך סריקה והדפסה. דרך אגב, תמונת צבע על דף A4 מלא שנשלחת מהטלפון להדפסה זקוקה לקצת יותר מ-52 שניות בממוצע כדי להגיע במלואה למגש היציאה.
כברירת מחדל מגיעה המדפסת עם מחסניות דיו מסדרת 963, שספקות יכולת להדפיס עד כ-700 דפים עבור מחסניות הצבע ועד כאלף דפים עבור המחסנית השחורה. אבל לאחר שהן מתרוקנות, עדיף, כמובן, מבחינת מחיר לרכוש את המחסניות מסדרת 963XL שמציעות, בהתאמה, כ-1,600 וכ-2,000 דפים. מחירי המחסניות בשוק נעים על טווח רחב במיוחד, אבל בממוצע המחיר למחסנית שחורה הוא 215 שקלים, שזה אומר כ-11 אגורות לדף בכיסוי של 5%, והמחיר למחסנית צבע הוא 145 שקלים, שזה אומר כ-38 אגורות לדף בכיסוי זהה. לא זול, אבל באמת שכבר לא כל כך יקר כמו פעם ועובר עסק בינוני אפילו סביר.
המחסניות הקטנות יותר, 963, עולות 150 ו-105 שקלים בהתאמה, ואז המחיר לדף שחור מגיע ל-15 אגורות ולדף צבעוני אפילו ל-60 אגורות. ממש לא משתלם, אלא אם ממעיטים להדפיס.
יש אולי עוד משהו שצריך לקחת בחשבון: המדפסת נראית טוב. העיצוב שלה אולי פשטני, בקווים ישרים לחלוטין, אבל השילוב של צבעי לבן בוהק עם אפור אלגנטי בהחלט מוצלח והוא ייראה טוב בכל משרד ובכל בית.
בשורה התחתונה: OfficeJet Pro 9013 היא מדפסת שמספקת את מה שהיא מבטיחה. במחיר של 599 שקלים היא מביאה אל השולחן מכונת הדפסה שקטה וקלה לתפעול, שמתחברת בקלות לרשת המקומית, במיוחד אם בוחרים להשתמש ב-Wi-Fi. היא אמנם לא מושלמת, ואת עבודות הסריקה באמת שעדיף לעשות מתוך היישום ולא ישירות מהפאנל, והיא לא מספיקה, לדעתי, למשרד שבאמת מדפיס כמויות של נייר בכל חודש - גם בגלל שיש לה רק מגש אחד, אבל לצרכים של משרד בינוני/ביתי או מדפסת קבוצתית היא בהחלט יכולה להתאים.
12/08/19 17:11
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מערכת הביטחון פותחת נתיב נוסף לקבלת טכנולוגיות מתעשיית ההיי-טק הישראלית: מפא"ת - המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון - והכלכלן הראשי של המשרד הודיעו על השקת אינופנס (Innofense), תכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזרים האזרחי והביטחוני.
מהמשרד נמסר כי מטרת התכנית היא קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום הביטחון, באמצעות חיזוק הקשר בין השוק האזרחי לשוק הביטחוני. מרכז החדשנות החדש יאפשר למפא"ת ולזרועות צה"ל לחבר טכנולוגיות מהעולם האזרחי - לשימוש ביטחוני. התכנית מופעלת על ידי שתי חברות: iHLS - מאיץ סטארט-אפים בתחום הביטחון והגנת המולדת, ו-SOSA - רשת חדשנות ישראלית-גלובלית, שלה מרכזים בארץ ובחו"ל. הפעילות בה תנוהל על ידי SOSA HLSTech.
במסגרת התכנית מיישם המשרד מודל התקשרות חדש מול סטארט-אפים, שיאפשר ליזמים לפעול בגמישות ונגישות מרבית אליו ואל הצבא. לסבב הראשון של התכנית "יגויסו" כמה מיזמים, למשך חצי שנה, וכל מיזם יקבל מענק של 200 אלף שקלים, בנוסף לליווי ותמיכה עסקית שיקבל ממרכז החדשנות. כמו כן, המיזמים יקבלו מהחברות המפעילות את השירותים הנדרשים להאצת המיזם שלהם ולפיתוחו. החברות יסייעו למיזמים החל משלב הרעיון, עבור בהוכחת היכולת הטכנולוגית, פיתוח עסקי וחדירה לשווקים רלוונטיים, וכלה בייעוץ משפטי ונטוורקינג עבור השקעות נוספות בהמשך. אליהם יצטרפו חונכים ומלווים אנשי מו"פ ממפא"ת ונציגים מהזרוע הרלוונטית לתחום הפיתוח בצה"ל.
על הכוונת: מיזמים בעלי שימוש דואלי
במשרד הביטחון מבקשים לצרף לתכנית מיזמים בעלי שימוש דואלי (אזרחי וביטחוני יחד), במטרה לאפשר להם בעתיד להתרחב לשווקים נוספים. במשרד מדגישים כי הם יוכלו להשתמש במידע של המיזמים לשם בדיקת הטכנולוגיה, אולם לא ייכנסו כבעלי מניות או בעלי זכויות בקניין הרוחני שלהן. לדבריהם, הפעילות מול המשרד לא תגביל את היזמים בפעילותם העסקית בארץ ובחו"ל.
תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת, אמר כי "מרכז החדשנות יהיה האכסניה המקצועית והטכנולוגית של כל רעיון או יוזמה דואלית בשוק האזרחי התחרותי. צוות ליווי מקצועי צמוד, לצד מענק כספי, יסייעו לכל מיזם שיבחר לפרוץ רחוק וגבוה ככל שניתן. מפירות המיזם ייהנו גופי הביטחון השונים, לצד הצלחה עסקית כלכלית אזרחית של החברות. מפא"ת רואה במיזם ייחודי זה אבן יסוד במימוש אחריותה הלאומית - להפוך חזון לביטחון בהצלחה".
ד"ר שוקי ישורון, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מפא"ת, ציין כי המרכז "בא לעודד ולקדם רעיונות פורצי דרך, שיענו לצרכים של מערכת הביטחון של מדינת ישראל. הוא יאפשר להנביט ולהאיץ רעיונות חדשניים בסביבה תומכת - מרמת בדיקת ההיתכנות ועד ליישום. המרכז יהיה פתוח לשדה רחב של רעיונות דואליים, שיכולים להיות מתאימים הן לתחום האזרחי והן לתחום הביטחוני. זו הזדמנות לפרוץ - השמיים הם הגבול".
12/08/19 11:35
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חרושת השמועות בנוגע למכשירי ה-iPhone הצפויים של אפל רוחשת וגועשת בשל שמועה חדשה שפורסמה באתרים טכנולוגיים, על מכשיר אפל שיושק עם התוספת Pro לשמו.
לפי הדיווחים, השמועה החלה בציוץ בטוויטר של חשבון לא מזוהה, שבעבר כבר הוכיח אמינות בנוגע למידע על אפל, ולפיו אחד מן המכשירים שאפל תשיק השנה יישא בשמו את התוספת Pro.
החשבון האנונימי הוא CoinX, והוא זה שגם הדליף לראשונה את שמות מכשירי ה-iPhone בסדרת ה-XS. הוא גם דיווח כי כניסת האוזניות הוסרה ממכשירי iPad Pro של 2018 נוסף על שמועות נוספות שהתבררו מאוחר יותר כנכונות.
לפי אתר MacRumors, גם אצלם התקבל רמז אנונימי מוקדם יותר החודש, שה-iPhone הצפוי עם מערך מצלמות מרובע ייקרא iPhone 11 Pro.
לפי הדיווחים והשמועות עד כה, צפויה אפל להשיק בספטמבר הקרוב יורשים חדשים למכשירי ה-XS, ה-XS Max וה-XR, שלפי ההערכות יהיו דומים לקודמיהם, עם הבדל מהותי אחד, שהוא מערך משולש של מצלמות בתוך מודול מרובע.
שמועות נוספות טוענות שאפל תשיק השנה שני דגמים חדשים לגמרי, בעוד שלושת הדגמים הקודמים יקבלו גירסאות חדשות עם שיפורים פנימיים בלבד, ושני הדגמים החדשים יהיו אלה שיזכו לשדרוג עם מערך מצלמות משולש.
למרות כל השמועות, נותרים עדיין סימני שאלה רבים באשר למספר המכשירים שאפל תשיק השנה ולתכונות שלהם, אבל המועד הולך ומתקרב.
12/08/19 13:52
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בקשת פטנט שהגישה מיקרוסופט רומזת לכך שהחברה שוקלת פיתוח שיהפוך את הסמארטפון לקונסולת Xbox ניידת.
בקשת הפטנט נוגעת להתקן טעינה לבקרי משחק נתיקים. אין בה אזכור של ה-xBox, אבל השרטוטים מראים בקרים עם כפתורים וסמלים מוכרים מה-xBox, ש"מתלבשים" על סמארטפון.
לפי מה שמצוין בבקשת הפטנט, הבקרים אמורים להתחבר למסך מגע כדי לספק לו אפשרויות שליטה, והם כוללים גם רמקולים, כניסת אוזניות ותמיכה באוזניות אלחוטיות.
[caption id="attachment_297376" align="alignnone" width="600"] אחד האיורים המצורפים לבקשת הפטנט. צילום: Microsoft Technology Licensing LLC[/caption]
היתרון של הבקרים הוא שהם יאפשרו להנגיש את פרויקט המשחקים בענן xCloud של מיקרוסופט במכשירי סמארטפון, ובייחוד הם עשויים לקסום לחובבי המשחקים כי הם יאפשרו גם לשחק במשחקי xBox בלעדיים.
תחום המשחקים המקוונים, המבוססים על פלטפורמת ענן, מושך בשנה האחרונה את חברות הטכנולוגיה, המחפשות ערוצי הכנסות משירותים ותכנים, כמו, למשל, גוגל שהשיקה את שירות Stadia, או אפל, שהכריזה כי תשיק בסתיו הקרוב את שירות Apple Arcade, ולצדן גם סוני ואנבידיה.
12/08/19 15:24
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי אקליפסיום, חברת אבטחה המתמחה לדבריה בהגנה על הקושחה והחומרה של התשתיות הארגוניות, הציגו בכנס DEF CON 27 תוצאות מחקר ממנו עולה כי הם מצאו בעיות אבטחה מובנות, עוד משלב התכנון, ביותר מ-40 מנהלי התקנים המקושרים לליבה התפעולית.
מדובר במנהלי התקנים המסופקים ומפותחים בידי כ-20 חברות, מהגדולות בתחום התשתית והחומרה, בהן משתמשים ארגונים בכל רחבי העולם. ברשימה ניתן למצוא את AMD, אינטל, נבידיה, וואווי, גיגה-בייט, רילטק, ועוד רבות אחרות.
לפי החוקרים, בעיית התכנון השכיחה ביותר היא יישומים שמורצים ברמת ההרשאה הנמוכה ביותר ויכולים לספק לגיטימציה לפונקציות שונות של מנהל ההתקן, כך שניתן יהיה בעצם לתפעל פעילויות שיכולות לגרום נזק בחלקים הרגישים ביותר של מערכות ההפעלה, בעיקר במערכת ההפעלה חלונות, ובעיקר בליבה שלה.
בעיות שנוצרות בגלל הרגלי כתיבת קוד רעים
"יש מספר משאבי חומרה שבדרך כלל נגישים רק באמצעות תוכנה שיש לה הרשאות, כמו לדוגמה הליבה של Windows. מכיוון שכך, יש להגן עליהם מפני פעולות קריאה/כתיבה מרושעות, שמגיעות מיישומים במרחב העבודה של המשתמשים. השגיאות בתכנון צפות כשמנהלי התקנים חתומים מספקים תפקודיות שניתנת לשימוש בידי יישומי משתמשים, ומאפשרים פעולות קלט/פלט במשאבים רגישים מבלי מגבלה או בדיקה בכלל של מיקרוסופט", סיפר מיקי שחטוב, אחד מהחוקרים הראשיים באקליפסיום.
לפי החברה, מדובר בבעיות שנוצרות בגלל הרגלי כתיבת קוד רעים שלא לוקחים בחשבון אבטחה, במיוחד בעידן הסייבר, כך שבמקום לכתוב קוד מוגדר לביצוע פעולות מסוימות בלבד, נכתב קוד גמיש יותר, שבסופו של דבר מאפשר תפעול מרושע.
שחטוב סיפר כי החברה שלחה הודעות על הבעיה במנהלי ההתקנים לכל החברות הנוגעות בדבר, ושחלקן כבר הוציאו עדכונים. הוא אף סיפר שיש עוד כמה חברות ברשימה שעדיין לא הוזכרו, כי קיבלו את ההודעה מאוחר מהאחרות, כשבהמשך מתכוונים באקליפסיום לפרסם את כל מנהלי ההתקנים הבעייתיים ב-GitHub.
12/08/19 00:08
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מה שנדרש להיי-טק הישראלי הוא לשים מיליארד דולרים, להקים בירושלים MIT Labs, ולייצר יכולת אמיתית של מחקר ופיתוח, תוך התמקדות במענה לצרכים העולמיים. עלינו להפוך מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן, עם יכולת מקומית להאיץ שינויים בעולם", כך אמר ח"כ צביקה האוזר ממפלגת כחול לבן.
ח"כ האוזר דיבר במסגרת רב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים, שנשא את הכותרת "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". רב השיח נערך במשרדי הרצוג פוקס נאמן בתל אביב לפני ימים אחדים. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה, הרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי, אנשים ומחשבים.
לדברי ח"כ האוזר, "המענה לשאלה אם ישראל היא מדינת היי-טק, טמון בעובדה שזו מדינה שהתל"ג שלה מוטה היי-טק, ויש פה תעשיית סטארט-אפים המייצרת 'וייב'. החלום של האמא הישראלית השתנה מילד רופא לסטארט-אפיסט העושה אקזיט. הכישלון של 96.3% מהסטראט-אפים, הוא נושא מטריד. יש אתוס לפיו כל כישלון הוא מפתח להצלחה עתידית. במדינה יש רוח יזמית-כלכלית. חל שינוי גלובלי במקורות המימון: אם השקעות התאגידים בחברות הזנק יביאו לצמצום אחוז הכישלונות, אני רואה בכך בשורה טובה".
"על מנת שלא נתעורר בעוד 25 שנים ונמצא שישראל בפיגור בתחום הטכנולוגי", סיכם ח"כ האוזר, "יש להמשיך ו'לחבק' את הסטארט-אפים. יש לבנות חזון ארוך טווח לתחום. המדינה צריכה להשקיע בהיי-טק, לטובת צמיחה עתידית ובתוכו – במו"פ. יש לחדול מהמצב הקיים, בו לא נעשה דבר למתן מענה לבריחת המוחות ולמחסור בכוח אדם. כלל הדברים הללו נמצאים באחריותה של הממשלה, הרשות המבצעת".
עוד השתתפו ברב-שיח: צחי וייספלד, אינטל; ניר שלום, AT&T ישראל; יובל וולמן, סייברפרוף; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, TERA; ד"ר צבי מרום, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; קארין מאיר-רובינשטיין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.
המשך הרב-שיח יפורסם בימים הקרובים.
12/08/19 15:04
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נדמה שלאחרונה כולם עושים טרנספורמציה דיגיטלית, או לפחות אומרים שהם עושים. אך בעוד שחלק מהארגונים מבצעים אותה ממש מצוין – כמו, למשל, חברות הגיימינג שאליהן נגיע בהמשך – הרי שחלק לא מבוטל מהארגונים לוקים בהבנה הבסיסית של המושג "טרנספורמציה דיגיטלית".
אז על מה אנחנו מדברים כשאנו מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית? האם על פיתוח אפליקציית מובייל חדשה ללקוחות? על אתר רספונסיבי, שמציע שירותים אישיים בקליק? נוכחות חזקה של המותג במדיה החברתית? ואולי איסוף נתונים וניתוחם לטובת פרסונליזציה של השירותים ללקוח? ובכן, אף תשובה אינה נכונה וגם כל התשובות נכונות.
מבולבלים? אז בואו נעשה מעט סדר. מנקודת המבט של המנמ"ר, או של מנהל הדיגיטל, השיווק וכמובן המנכ"ל, טרנספורמציה דיגיטלית מבוצעת כהלכה כשהיא מאפשרת לו להכניס יותר כסף לארגון. במהלך השנים, שאלות כמו "איך מרוויחים יותר כסף מהזנב הארוך", "איך מייצרים כסף מטכנולוגיה", או "איך מגבירים retention ומונעים נטישת לקוחות" הובילו להנעת מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, שהכניסו מיליוני שקלים לארגונים. אבל איך מנהלים טרנספורמציה דיגיטלית בפועל? זו כבר תורה בפני עצמה.
להלן עשרה עקרונות ליישום תהליך טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית בארגון:
1. טרנספורמציה דיגיטלית היא תפיסה עסקית, לא טכנולוגית, שלמעשה אומרת דבר פשוט: עלינו לזהות את ההזדמנויות העסקיות שהחמצנו או שלא היו לנו הכלים המתאימים למימושן, ולהשתמש בטכנולוגיה כדי לבנות פתרון למיצוי הזדמנויות אלה. הכל מתחיל בלשאול את השאלות הנכונות, שבעיקרן סובבות סביב השאלה הנצחית - כיצד להגדיל את ההכנסות?
2. כל מהלך של טרנספורמציה דיגיטלית מוכרח להיות מעגלי, בעל דפוס מחזורי של ניסוי וטעייה. צריך להבין שמדובר בדרך חיים שהארגון מסגל לעצמו ולא בקמפיין עם התחלה, אמצע, וסוף. חברות דיגיטליות שהוקמו כסטארט-אפים טכנולוגיים, כמו, למשל, חברות הגיימינג המובילות, לא מבצעות טרנספורמציה דיגיטלית – הן פשוט חיות אותה באופן טבעי. ארגונים מסורתיים יותר מתקשים לעתים להפנים תפיסה זו וליישם אותה. בחלקם אין צוותי דיגיטל, וגם כשיש צוות כזה - הוא נבנה על פי תפיסה מסורתית שקיימת בארגון ולא על פי העקרונות הדיגיטליים החדשים.
3. מוצרים ותהליכים דיגיטליים מיועדים בדרך כלל לקהל מטרה ענק. כדי להגיע לאפקטיביות יש לפלח את הקהל שלכם ולהגדיר למי בדיוק אתם פונים, כדי שתוכלו להתאים לכל אדם באופן מיטבי את המאפיינים הרלוונטיים של המוצר ואת התהליך שהוא צריך לעבור.
4. חוויית הלקוח היא הבסיס להצלחה. יש חברות שכל הבסיס לקיומן הוא מהלך דיגיטלי מדויק, שנותן מענה לצורך אמיתי של מיליוני אנשים. השקיעו מחשבה בהגדרה ובאפיון של המוצר מנקודת המבט של הלקוח ולא של הארגון. זכרו, שלכל מוצר או רעיון יש מתחרים רבים, לכן המפתח להצלחה טמון בחוויה שתעניקו ללקוח.
5. קחו בחשבון את רעיון ההתמכרות. זהו "הגביע הקדוש" של חברות מסחריות, והדוגמה הטובה ביותר היא אולי פייסבוק עם תופעת ה-infinite scrolling שהכניסה לחיינו ושמיושמת כבר באינספור אתרים ואפליקציות שאימצו אותה בחום. דוגמה נוספת היא השימוש בפידבק מהסביבה או מהמערכת עצמה למשתמש: אנחנו מכורים ל-"לייק".
6. העניקו ללקוח תחושה קבועה של גיוון ורעננות. ממש כמו בזוגיות, המפתח ליחסים יציבים וארוכי-טווח הוא שמירה על רעננות וגיוון. לא במקרה נטפליקס מחליפה את תמונת התצוגה של סרטים וסדרות מובילות מדי כמה ימים. בכך היא יוצרת אצל הצופים תחושת התחדשות תמידית, שמגבירה את המוטיבציה להיכנס שוב ושוב כדי לראות "מה חדש".
7. חדשנות היא שם המשחק גם בתרבות הארגונית שלכם. כחלק אינטגרלי מהטרנספורמציה הדיגיטלית חשוב לעודד את העובדים שלכם להציע רעיונות חדשניים וקונוונציות שונות, ולבחון אותם מול הלקוחות כל הזמן.
8. חזרו וערכו מחקר מעמיק של הרגלי משתמשים, התנהגויות, צרכים וכל מה שאתם לא יודעים עליהם. היכולת של ארגון להבין את המשתמשים שלו היא מפתח חשוב להצלחה. אפשר לחפש מתחת לפנס, ולחלופין, אפשר להפעיל מערכות לומדות ולגלות עולמות חדשים של דטה שימושית.
9. לפני השקה של תהליך או מוצר הגדירו לעצמכם יעדים ברורים של כמות הורדות, כניסות, אינטראקציות וכד'. בהחלט מותר לבחון מחדש את היעדים לאורך הדרך, ואפילו לעדכן אותם, אבל ללא קיומם של יעדים כמותיים וניתנים לבחינה תגלו שכל התהליך לוט בערפל ותמצאו, שקשה להעריך את מידת ההצלחה שלו. בחנו את התוצאות שלכם כל יום, הגיבו להתפתחויות ושמרו כל הזמן על מגמת שיפור והתקדמות.
10. נהלו מערך יעיל ונדיב של שירות לקוחות. גם בשירות או במוצר המוצלחים ביותר ישנם לעתים מקרי קיצון, וחשוב שתהיו מכוסים היטב מפני הנזק שעלול לגרום לכם לקוח זועם או מאוכזב. המענה ללקוחות צריך להיות מהיר ואדיב, וחשוב מאוד שיהיה לכך גיבוי מלא ועקבי מהדרג הגבוה ביותר בהנהלת הארגון.
לסיכום, הפוטנציאל העסקי של מרבית העסקים סביבנו טרם מוצה עד תום. באמצעות מהלכים חכמים של טרנספורמציה דיגיטלית ניתן לייצר עוד לקוחות ועוד הרבה כסף חדש. סביב כל מוצר או שירות קיימים ניתן לייצר תוספים דיגיטליים, שיגבירו את הערך ויהפכו את המוצר ליותר אטרקטיבי, חדשני ומפתה עבור הלקוחות הקיימים ועבור לקוחות פוטנציאלים.
הכותב הוא מנכ"ל Tingz, חטיבת פתרונות דיגיטל וחדשנות, One1.
12/08/19 13:07
4.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מה משותף לתוסף דפדפן, אקולוגיה ומערכת סיוע לפליטים פלסטינים? שלושתם ועוד היו פרוייקטי גמר באירוע מפגש חינוך וטכנולוגיה למען המזרח התיכון של עמותת MEET (ר"ת Middle East Entrepreneurs of Tomorrow) - עמותה הפועלת לחיבור בין מנהיגים צעירים, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים.
האירוע התקיים במרכז הפיתוח של דל טכנולוגיות בהרצליה ובמסגרתו הציגו הצעירים את הסטארט-אפים הדו-לאומיים שלהם בתחומי הטכנולוגיה, האקולוגיה והחברה בפני שני שופטים - יאיר שניר, מנהל דל קפיטל טכנולוגיות ישראל ואירופה, ופאדי סוידאן, מנהל המאיץ הטכנולוגי היבריד והחממה בנצרת.
המיזמים שהוצגו באירוע היו מגוונים מאוד והשתרעו על פני נושאים מגוונים: Trues - תוסף לדפדפן המבוסס על למידה עמוקה, המזהה הטיות בחדשות ובמאמרים במדיה בעברית, אנגלית וערבית, למניעת הפצה של פייק ניוז; LocalEat - פלטפורמה המסייעת לאנשים להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלהם על ידי קישור ישיר לחקלאים בסביבת מקום מגוריהם; Reflect - פלטפורמת תמיכה ללא כוונת רווח לפליטים פלסטינים, המשלבת ימי כיף שבועיים המנוהלים על ידי מתנדבים מהארץ ומחו"ל; Language for two - מערכת אינטרנטית המקשרת בין אנשים המעוניינים ללמד עברית ו/או ערבית עם תלמידים פוטנציאליים, הכוללת מערכת תמריצים כספית וכלים למעקב אחר תהליך הלמידה; וכן GOW - קהילה אופרטיבית ללא מטרות רווח המציעה חללים, תכניות לימודים ופעילויות לשעות אחר הצהריים לנוער בסיכון, המספקת להם תמיכה אישית והזדמנויות למידה והתפתחות.
עמותת MEET פועלת לחיבור בין מנהיגים צעירים (בני נוער) ישראלים ופלסטינים, יהודים וערבים, ונותנת להם כלים מעולמות הטכנולוגיה והיזמות ליצירת רעיונות משותפים לרווחת הקהילות המקומיות.
"אנו תומכים בפעילות עמותת MEET כחלק מתפישתנו החברתית-עסקית, כי יש לקדם ולספק שוויון הזדמנויות בעולם התעסוקה, ללא הבדל דת, גזע ומין. אנו בעד יצירת גיוון מגדרי, אתני וחברתי בתעשיית ההיי-טק, בחברה ובעולם התעסוקה בפרט, ועובדי החברה פעילים בקבוצות חברתיות שונות שמקדמות מטרות אלו", כך אמר באירוע שלומי ליברמן, סמנכ"ל התפעול של מרכזי הפיתוח של דל טכנולוגיות.