ביולי 2018 נכנס לתוקפו חוק שקובע שמשרדי ממשלה לא יחייבו יותר את האזרחים לשלוח מסמכים בפקס ויהיה עליהם להעמיד לרשות האזרח פלטפורמות דיגיטליות (למשל, מייל), שיאפשרו להם לקבל שירותים אונליין. בכך ביקשו בממשלה לשפר את השירות לאזרח ולהנגיש אותו יותר, כמו גם לצמצם את הניירת והביורוקרטיה. זאת, כחלק ממדיניות כוללת של מימשל זמין. רשות התקשוב הממשלתי נערכה לכך מבעוד מועד, העמידה כלים והטמיעה מערכות במרבית משרדי הממשלה, ופעילות דומה נעשתה גם בשלטון המקומי. בפועל, יש משרדי ממשלה שעדיין מתעקשים לטרטר את האזרח, לדרוש ממנו להדפיס ולשלוח מסמכים בפקס, ולא מוותרים על הביורוקרטיה שמאחורי זה. אמנם ההיקפים הולכים וקטנים, אבל זה בהחלט עדיין קיים. ההתעקשות של המשפטנים על הניירת והפקסים הסיבות לדריכה במקום הן רבות ומגוונות, ונחשפו, לפחות בחלקן, לפני כמה ימים, בעקבות הנחיה מיוחדת שהוציא היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלביט, שקוראת ליועצים המשפטיים במשרדים הממשלתיים וברשויות המקומיות, להפסיק לעכב תהליכי אונליין, שנועדו לתת לאזרח שירותים מקוונים טובים יותר. מסתבר שלא מעט שירותים דיגיטליים נמנעים מהציבור, אף על פי שמנהלי המשרדים ערוכים לתת אותם, לאחר שהטמיעו מערכות מתאימות. אלא שהמשפטנים במשרדיהם נבהלו מהמעבר לדיגיטל, ובמקרים רבים פסלו את השירות וקידשו את התהליכים הידניים המעצבנים והלא יעילים. הנימוקים לכך מגוונים: חשש לפגיעה בפרטיות - בתחום הבריאות, למשל - ותקפות של חתימות על מסמכים שונים, על אף שחתימה דיגיטלית קיימת כבר מזמן במגזר הציבורי והיא אף קבילה בבתי המשפט, כל עוד היא עומדת בתקנים הנדרשים. אבל היועצים המשפטיים של המשרדים לא אוהבים לקחת סיכונים. שמירה על פרטיות או סודיות רפואית היא נימוק שאיש לא יכול למדוד אותו באמת, ורק אנשי המחלקה המשפטית הם הסמכות לקבוע היכן הגבול. ברור שאף מנהל שפוי לא יעז לדחות את ההמלצה של היועץ המשפטי של משרדו שלא לקדם את תהליכי הפיכת השירותים לדיגיטליים, וכך נמנעה כניסתם של שירותים אלה, שיכולים היו להקל במעט את חייהם של האזרחים. לזכותם של המשפטנים במשרדים ייאמר כי בתחום אחד הם צודקים: חלק מאותם תהליכים שצריכים להיות דיגיטליים לא עברו חקיקה מסודרת, או שהם תקועים אי שם בוועדות שונות של הכנסת, שלא ממש מתפקדת, עקב המשבר הפוליטי. מנדלביט תפס כאן את עמדת המבוגר האחראי, ובמכתב שהוציא לכל היועצים המשפטיים, שהוא הבוס שלהם, הבהיר שעליהם להוריד את הרגל מהברקס ולשחרר את התהליכים המקוונים בשירות לאזרח. בכל מקום שתתעורר שאלה לגבי שירות מקוון ואין חוק מפורש שאוסר זאת, היועץ המשפטי באותו משרד צריך לאשר אותו. יצוין כי מנדלבליט הבטיח להם גיבוי. היועץ המשפטי לממשלה בעצם מצפה מאנשי המשפט לסגל דפוס התנהגות שהוא הפוך לחלוטין ממה שהם רגילים אליו בעצם המקצוע שלהם: מנדלביט אומר להם לא להתעקש על המילה היבשה. יש מעט מקרים בעולם שעורך דין יגיד דבר כזה. אבל אפשר בהחלט להבין את היועמ"ש. הכסף הציבורי יורד לטמיון - בגלל הווטו של המשפטנים השירות הציבורי בישראל חולה וזקוק לניעור ולהתייעלות, כולל בעניין המחשובי, וגם כאן, את המחיר משלמים לא רק תקציב המדינה – הממשלה השקיעה מיליארדי שקלים במערכות מחשוביות שלא מנוצלות, בגלל הווטו של המשפטנים – אלא גם האזרחים, כרגיל. למעשה, הם - כלומר, אנחנו - משלמים פעמיים: פעם אחת בסבל ובזמן שאנחנו צריכים לבזבז במרוץ אחר המשרדים, ובפעם השנייה - העלות של הטמעת המערכות מגיעה מכספי משלם המיסים, וכאשר הן עומדות כאבנים שאין להן הופכין, מדובר בכסף שירד לטמיון ולא מומש ייעודו. המעבר לדיגיטל הוא חלק מהמאמץ המתמשך של הממשלות, ובראש ובראשונה של אלה שבנימין נתניהו עמד בראשן, לצמצום הביורוקרטיה, ולהקלה על יזמים ועסקים. יש יזמי היי-טק ואנשי קרנות הון-סיכון שמוותרים מראש על מחשבה להשקיע פה, כי הם יודעים מה מחכה להם. שורה של מהלכים שנעשו בשנים האחרונות, הקלו במעט את המצוקה אבל עדיין המצב לא טוב. ישראל מדורגת במקומות לא מחמיאים בכל דירוג שמשווה יעילות ואטרקטיביות של מדינות כלפי יזמים ומשקיעים. העובדה שנתוני ההשקעות הזרות והמקומיות הם חיוביים לא צריכה לעודד, כי מחקרים לא מעטים הראו מה היה שיעור הגידול בהשקעות במשק אילו הביורוקרטיה הישראלית הייתה מעטה יותר. השורה התחתונה: 2020 תהיה שנה מאוד משמעותית בפעילות התקשוב הממשלתי בכל מה שקשור למימוש החזון של ממשל פתוח ודיגיטלי. יש לקוות שבעקבות ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, המעוז האחרון של ההתנגדות לקדמה ולדיגיטציה ייעלם, ויותר ויותר משרדים ינצלו את החדשנות של אומת הסטארט-אפים לטובת תושבי המדינה.

פייסבוק הגישה אתמול (ג') תביעה כנגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. בתביעה, שהוגשה לבית משפט המחוזי בסן פרנסיסקו, נטען כי NSO ניצלה פירצה בווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, לצורך מעקב אחרי לפחות כ-100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. כך, התוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו את פגסוס, הרוגלה של NSO, המספקת יכולת השתלטות על הטלפונים החכמים של הקורבנות. גם אם הקורבן לא השיב לשיחה, הרוגלה הותקנה במכשיר שלו ואפשרה את הגישה למידע שבמכשיר שלו. בנוסף, השיחה לא נרשמה בפירוט השיחות שנעשו מהמכשיר. במאמר אותו פרסם הוושינגטון פוסט, אמר וויל קת'קארט, העומד בראש ווטסאפ, כי "בחודש מאי, ווטסאפ הודיעה כי היא זיהתה וחסמה מתקפת סייבר מסוג חדש, הכוללת פגיעות בשירות שיחות הווידיאו. כעת, לאחר חודשים של חקירה, אנחנו יכולים לומר בוודאות מי עומד מאחורי המתקפה. היום הגשנו תביעה לבית משפט פדרלי, אשר מסבירה מה קרה, ואנו מייחסים את הפירצה ל-NSO". לדברי קת'קארט, הם הצליחו לקשר את הפירצה ל-NSO לאחר שעלה כי התוקפים השתמשו בשרתים שמקושרים לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. "בנוסף", כתב, "הצלחנו לקשר מספר חשבונות ווטסאפ אשר שימשו במתקפה - בחזרה ל-NSO. בעוד המתקפה של NSO הייתה בעלת תחכום רב, הרי שהניסיונות שלה להסתיר את עקבותיה לא היו מוצלחים לגמרי". [caption id="attachment_194964" align="alignleft" width="300"] ווטסאפ[/caption] ווטסאפ מצויה כאמור בבעלות פייסבוק, שהיא גם תובעת בתביעה. ענקית המדיה החברתית מסרה בהצהרה כי היא מאמינה שההתקפה "כוונה לפחות כלפי מאה אזרחים, והיא מהווה דפוס של ניצול שלא ניתן לטעות בו". פייסבוק מבקשת למנוע מ-NSO גישה או ניסיון לגשת לשירותי ווטסאפ ופייסבוק, כמו גם פיצוי על נזקים שלא פורטו. על פי התביעה, המתקפה ניצלה את שירותי הווידאו של ווטסאפ, במטרה לשלוח את הרוגלה למכשירי הטלפון של הקורבנות. ווטסאפ מעריכה כי כ-1,400 משתמשים הותקפו. בהצהרה, ווטסאפ מסרה כי "זו הפעם הראשונה בה ספקית שירות מסרים מוצפנים תובעת בבית משפט ישות פרטית, אשר ערכה מתקפה שכזו כנגד משתמשים שלה". שאלות מטרידות החודש שלח דיוויד קיי, המפקח המיוחד של האו"ם לנושא ההגנה על חופש הביטוי וחופש הדעה, מכתב חריף לקבוצת NSO. המכתב מעביר ביקורת על ההכרזות של NSO שהיא אימצה מדיניות חדשה לגבי זכויות אדם ומיישרת קו, לטענתה, עם הקווים המנחים של האו"ם באשר לעסקים ולזכויות אדם. הכרזה זו של NSO על שינוי במדיניותה, שלטענתה גובש על ידי שורת שמות בינלאומיים של מומחים, היא שגרמה לקיי לשלוח את המכתב הנחרץ ל-NSO, לאחר שבעבר כבר קבע כי ישראל אינה מפקחת כראוי על חברות הסייבר ההתקפיות והריגול, ואף קרא להקפאת כל המכירות של תוכנות הריגול באופן מיידי, עד להצגתם של צעדים ממשיים ומספקים להבטחת מניעת הפרות זכויות אדם באמצעותן. במכתבו לקבוצה הישראלית – שנשלח כחודש לפני הדיון בבית המשפט המחוזי בעתירת אמנסטי אינטרנשיונל לביטול רישיון הייצוא הביטחוני של NSO, שהוגשה במאי האחרון – קובע קיי כי "המדיניות החדשה לזכויות אדם" שבה מתהדרת הקבוצה "מעלה שאלות רבות... המנגנון שלכם, נראה שנסמך באופן משמעותי על דיווח מצד לקוחותיכם על שימוש לרעה במוצרים שלכם... הדבר מעלה שאלה בסיסית: כיצד קבוצת NSO יכולה באופן אמיתי לאכוף את הקווים המנחים של האו"ם, כשאין לה כל דרך לפקח ישירות על השימוש במוצריה?". ריגול אחרי פעילי זכויות אדם שמן של חברת הסייבר הישראלית והתוכנה שפיתחה, פגסוס, נקשר לכאורה בכמה וכמה פרשיות מעוררות מחלוקת, בהן רציחתו של העיתונאי הסעודי מבקר הממלכה ג'מאל חאשוקג'י. על פי הנטען, ומה שלא הוכח, לפחות עד כה, החברה סיפקה לשלטונות הסעודיים את התוכנה, והם עקבו אחריו באמצעותה, עד לרציחתו בשגרירות הסעודית באיסטנבול. באמנסטי אומרים שחוקרים בתחום הסייבר תיעדו שימוש בפגסוס גם נגד עיתונאים וחברי פרלמנט במקסיקו ובמרוקו, וכן נגד הפעילים הסעודים עומר עבדול עזיז, יחיא עסירי ור'אנם אל מסאריר, פעיל זכויות האדם אחמד מנסור ואף כנגד איש צוות של הארגון. מ-NSO נמסר בתגובה כי "אנו דוחים בכל תוקף את הטענות של פייסבוק. המטרה היחידה של מוצרי NSO היא לסייע לגופי ביון ואכיפת חוק ממשלתיים מורשים להילחם בטרור ופשעים חמורים, שלעתים מסתתרים מאחורי פלטפורמות ואפליקציות מוצפנות. טכנולוגיה זו לא מיועדת או מורשית לשימוש נגד פעילי זכויות אדם או עיתונאים. היא נועדה להציל חיים ועשרות רבות של אנשים ברחבי העולם חייבים את חייהם לטכנולוגיה של NSO. המציאות היא שפלטפורמות ואפליקציות מוצפנות, משמשות לעיתים ארגוני פשיעה, פדופילים, ברוני סמים וטרוריסטים, ומאפשרות להם לחמוק מידיהם של רשויות החוק וארגוני הביון. הטכנולוגיות של NSO מספקות לממשלות פתרונות ממוקדים ומידתיים לבעיות אלה. אנו מתייחסים לכל שימוש במוצרינו שאינו מיועד למלחמה בטרור ופשיעה כשימוש לרעה, ואוסרים זאת במסגרת החוזים שלנו. אם אנו מאתרים שימוש לא ראוי, אנו פועלים בהתאם. טכנולוגיה זו מיועדת לשמירה על זכויות אדם, בין היתר הזכות לחיים ולביטחון, וזו הסיבה שהודענו על התאמת המדיניות שלנו לכללים המנחים של האו"ם לעסקים וזכויות אדם, כדי לוודא שהמוצרים שלנו מכבדים את כל זכויות האדם".

משקיע ההון סיכון וחבר דירקטוריון פייסבוק, פיטר ת'יל, שהוא גם תומך טראמפ מוצהר וגאה, כינה באחרונה את מנכ"ל טסלה והיזם הדרום אפריקני במוצאו, אילון מאסק, "מודל חיקוי שלילי". אך ת'יל לא התכוון למהלכים השליליים שעשה מאסק - ויש כמה וכמה שמסומנים ככאלו - אלא דווקא הציג את הדברים בהקשר לחידושיו הרבים כל כך של היזם התזזיתי, ולכך שאלו פשוט מקשים על אחרים לחקותו ומציבים רף גבוה מדי ליזמי העולם הטכנולוגי. ת'יל אמר את הדברים תוך כדי דיון בשאלה: "האם החדשנות האמיתית נתקעה?", כששוחח עם רוברט מטקאלף, פרופסור מאוניברסיטת טקסס, במהלך אירוע Internet50 של UCLA. האירוע נערך אתמול (ג'), בנוכחות לאונרד קליינרוק, פרופסור למדעי המחשב מבית הספר להנדסה של UCLA, לציון 50 שנה ליום שבו הצוות של קליינרוק שלח את ההודעה הראשונה על ארפנט, מה שהפך להיות האינטרנט המודרני של ימינו. הקשר של ת'יל עם מאסק נוצר בעבר. ת'יל היה המייסד המשותף של פייפאל, שהתמזגה עם חברת השירותים הפיננסיים של מאסק, X.com. לפי עדותו של ת'יל בשיחה, הוא ומאסק חברים טובים. הוא אף השווה את המייסד והיזם - שעומד מאחורי החברות הרבות טסלה, SpaceX, The Boring Company, נוירלינק ואחרות - למנכ"ל אפל המנוח, סטיב ג'ובס, ואפיין אותו כחדשן יחיד וגדול במיוחד. ת'יל אמר כי "אילון הוא הדוגמה ההפוכה" לחשיבה שחדשנות אמיתית נתקעה. "זה דבר מאוד מוזר", שטח ת'יל את ה"תלונה" שלו על מאסק, "שהסיפור הוא שיש לנו אדם אחד שעזר לפתח מכוניות חשמליות ורקטות לשימוש חוזר". "אבל אם אתה אומר לאדם צעיר, למה אתה לא כמו אילון? זה מודל לחיקוי שלילי, שבו התגובה הבסיסית היא שזה קשה מדי, אני לא יכול לעשות את זה", הוסיף ת'יל והסביר את כוונתו. [caption id="attachment_247784" align="alignnone" width="600"] הרקטה פלקון 9 של SpaceX שנשלחה למשימה בתחנת החלל הבינלאומית ביוני השנה. מקור: SpaceX[/caption] טילים למאדים, לוויני תקשורת מהחלל, מנהרות תת-קרקעיות ועוד ועוד כדי להבין על מה מדבר ת'יל, כדאי לציין קומץ משלל החידושים וההמצאות שהביא מאסק לעולם, מלבד המכוניות החשמליות שמייצרת, ומוכרת בהצלחה, טסלה שלו. למשל הוא שוקד, יחד עם נוירלינק - שנוסדה ב-2016 כחברת מחקר רפואי, וששכרה כמה מדעני מוח נבחרים מאוניברסיטאות שונות לשורותיה - על פרויקט שמטרתו לחבר בין המוח האנושי למחשבים, כשהמטרה היא בסופו של דבר להתחיל להשתיל התקנים בבני אדם – למשל במשותקים – ולאפשר להם לשלוט על טלפונים או מחשבים. פועלה של "החברה המשעממת" שלו, The Boring Company, מתמקד בייצור תחבורת מנהרות תת קרקעיות מעגלית, רעיון שצץ יום אחד במוחו היצירתי של מאסק בזמן שעמד בפקק בלוס אנג'לס, בדרכו לשדה התעופה. הוא הגה חפירת מנהרות שיקשרו את העיר עם סן פרנסיסקו באופן ישיר ומהיר במיוחד, ושמכוניות פרטיות חשמליות יוכלו "לטוס" בתוכן ולצאת מהן בתחנות קבועות באמצעות מעליות. לתחום זה מציע מאסק גם את הפתרון המכונה הייפרלופ (Hyperloop), מנהרות שקפסולות נוסעים יסעו בהן בעזרת לחץ אוויר. בנוסף SpaceX הפכה לחלוצת תחום החלל בהיי-טק. היא מטיסה לחלל החיצון רקטות מתוחכמות, על אחת מהן אפילו הונחה מכונית טסלה, וכן יוזמת פרויקטים עתידניים ושאפתניים, בראשם בניית חללית ענק, בשםStarship, שעתידה להטיס עשרות אנשים בבת אחת ולהנחית אותם בבטחה בירח ואף במאדים, במטרה להקים שם מושבות אנושיות קבועות.  אם כל זה לא מספיק, הרי ש-60 לוויני סטארלינק, שהוטסו במאי האחרון על רקטת פלקון 9 של החברה אל החלל, אמורים לחבר כל פינה נידחת בעולם לאינטרנט המהיר, ומאסק הדגים לאחרונה ציוץ שביצע באופן החדשני הזה. 

מיצ'ו קאקו, פרופסור לפיזיקה תאורטית בסיטי קולג' של אוניברסיטת העיר ניו יורק, ממנסחי תאוריית שדה המיתרים ומחבר רבי מכר בתחום המדע הפופולארי, שבהם הוא מנגיש את המדע לציבור, היה אחד הנואמים המרכזיים בכנסScience in the age of experience, שערכה חברת דאסו סיסטמס בבוסטון. בהרצאותו דיבר קאקו על הגלים הבאים של הטכנולוגיה, וכיצד ישתנו חיינו בעתיד בעקבות התבונה המלאכותית והננוטכנולוגיה. "העושר לא מגיע מכך שאחד ימכור לשני, או שהממשלה תיקח מסים ותדפיס כסף" אמר קאקו בהרצאתו, "כל אלו משחקים סכום אפס, העושר נוצר בשל התקדמות המדע והטכנולוגיה. אבל מדע וטכנולוגיה לא נוצרים בבת אחת, הם באים בגלים. "הגל הראשון היה לפני 200 שנה, כשהפיזיקאים חקרו אז על חוקי התרמודינמיקה – תורת החום. אנחנו יכולים לחשב לפי חוקי ניוטון כמה אנרגיה נדרשת כדי להסיע קטר ולהפעיל מנוע קיטור. זה הניע את המהפכה התעשייתית. פתאום היה לאנשים עושר בלתי יתואר בזכות הקמת קווי הייצור. שמונים שנה לאחר מכן, גילו מדענים את חוקי החשמל והמגנטיות, והמצאות אלה הכניסו אותנו לעידן החשמל. "שמונים שנה לאחר מכן, אנחנו הפיזיקאים עבדנו על תורת הקוונטים. גילוי זה נתן לנו את הטרנזיסטורים, הלייזר וכל הפלאים שאתם רואים מסביבכם, בבית, בטלפון הסלולרי ועוד. "אם הקיטור גרם לגל הראשון, החשמל לגל השני, ותורת הקוונטים הביאה לגל השלישי של הטכנולוגיה, מה יהיו הגלים הרביעי והחמישי, שיהפכו את החברה על פניה? אני אומר, שהגל הרביעי יהיה פיזיקה ברמה המולקולרית. הגורמים שאנו מזהים עם גל זה הם התבונה המלאכותית – ירידה לרמת הנוירונים, ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. הגל החמישי שיתממש בין אמצע לסוף המאה ה-21 יהיה כאשר נגלה את חוקי הפיזיקה ברמה האטומית – הינע היתוך, מחשבים קוונטיים ורשתות מוחיות". יום אחד, די בקרוב, חוק מור יתמוטט "אנו מכירים את חוק מור, שלפיו עוצמת המחשוב מכפילה את עצמה כל 18 חודשים. זו הסיבה למהפכת המחשוב של היום, אך חוק מור מתחיל להאט את הקצב. יום אחד, די בקרוב, הוא יתמוטט. עמק הסיליקון יהפוך לחגורת החלודה מהר יותר ממה שאתם חושבים. עושרן של מדינות רבות ישובש כאשר חוק מור יתמוטט. זה עשוי לקחת חמש, עשר או 15 שנים, אבל לאחר מכן נצטרך לעבור לדורות חדשים של מחשוב – מחשבים אטומיים, מחשבי DNA, מחשוב אופטי, מחשבים קוונטיים – אבל איננו מוכנים כרגע לאף אחת מהאפשרויות. "בשלב הבא נגיע לרמה האטומית של המוח עצמו. העתיד של האינטרנט הוא הרשת המוחית, Brain net. במקום לשלוח אותות דיגיטליים, נשלח רגשות, תחושות, זיכרונות. הזיכרון הראשון נשלח באינטרנט כבר לפני שנתיים. אנו גם יכולים לצלם חלומות. הרשת המוחית תגרום למהפכה בכל התחומים. מי ירצה לצפות בטלוויזיה? הטלוויזיה והקולנוע לא השתנו משמעותית (למרות השיפורים הטכנולוגיים) עשרות שנים. עדיין מדובר על צפייה בסרטים והאזנה לפס הקול ברמקולים. חישבו על זה, צעירים – במקום לשלוח אימוג'י של פנים מחייכות, הם ישלחו רגשות וזיכרונות מהמוח שלהם בסוף כל משפט". מה יניע את עידן המידע? "נחזור לגל הרביעי, מה יקרה בעשרים השנים הקרובות? ראשית, הנפט עם דלקים מאובנים אחרים הניעו את המהפכה התעשייתית. מה יניע את עידן המידע? ובכן, התשובה היא נתונים. נתונים יחליפו את הנפט כמטבע של העתיד. אבל נפט גולמי צריך לעבד ולהפוך לתוצרי נפט באמצעות בתי הזיקוק. אותו הדבר עם הנתונים. הנתונים צריכים לעבור האחדה, צריך לנתח אותם ולאחר מכן יש צורך לעשות ויזואליזציה שלהם. כמעט כל דבר שאנו עושים בחיי היום יום, כמעט כל תעשייה וכל תחום אחר בחיינו בסופו של דבר ימוחשב, יעבור דיגיטציה ויעובד חזותית באמצעות מציאות מדומה וטכנולוגיות נוספות. "עכשיו עומדים בפנינו כמה אתגרים – הראשון, האם אנו יכולים לסמלץ את החיים עצמם? כבר היום בחדרי ניתוח המנתחים יכולים לקבל את האינטרנט לתוך המשקפיים שלהם ולהוריד סריקות MRI. בבתי ספר לרפואה עושים היום דיגיטציה של גוף האדם כדי שלא יהיה צורך לנתח גוויות. למעשה, כבר היום אנו משתמשים ברובוטים לביצוע הניתוח (כדוגמה הוצג הרובוט דה וינצ'י הישראלי. א.ב.). בעוד זמן לא רב, הרובוטים יבצעו את כל הניתוח. ניצור הדמיה של גוף החולה ונתכנן את הניתוח, נלחץ על כפתור והניתוח יתבצע על ידי הרובוט. "הכוח של התבונה המלאכותית ישנה את פני הרפואה, כי בינה מלאכותית טובה בזיהוי תבניות. כבר היום, אם נעשה תחרות בין רופאים שמפענחים צילומי רנטגן, CT או MRI  לבין רובוטים, הרובוט ינצח בכל מבחן. רובוט יוכל לגלות סרטן, יוכל לזהות אלצהיימר בשלבים הראשונים, ובכלל יוכל להכיר את גוף האדם טוב יותר מהאדם עצמו. האם משמעות הדבר שנחליף את הרופאים האנושיים? לא. בסופו של דבר האדם הוא זה שיצטרך לקבל את ההחלטה הסופית. רק האדם יוכל לקבל החלטות בנושאי חיים ומוות. אבל העומס בפענוח אינספור צילומי MRI, העומס בחיפוש כימיקלים מתאימים לתרופות חדשות והעומס של ניתוח הנתונים הגולמיים יתבצע על ידי רובוטים. "גם המציאות המדומה תשתלב בכל פעילות אנושית. מדענים יוכלו לצעוד דרך מולקולת DNA. אדריכל יוכל לצפות במה שתכנן וללכת בתוך המבנה. נשתמש במציאות מדומה כדי להמחיש תופעות מורכבות. ואם אתם לא אוהבים משקפי מציאות מדומה, נכניס את המציאות המדומה לעדשות מגע. זה העתיד של האינטרנט בשנים הקרובות... תמצמצו ותהיו און ליין. עדשות המגע האלה גם יזהו פנים אנושיות: כתסתכלו על מישהו תראו את הביוגרפיה שלו ליד הגוף שלו. אם ידברו איתכם בסינית, המחשב יתרגם מיידית לאנגלית. תוכלו להבין עם מי אתם מדברים. נניח שאתם נמצאים במסיבת קוקטייל ויש שם לקוחות חשובים, אך אינכם יודעים מי הם - בעתיד נוכל לדעת בדיוק למי כדאי להיצמד במסיבת קוקטייל. "לחיות בעתיד זה כמו לחיות על הסיפון של מסע בין כוכבים - תלך לחדר, תזיז את ידיך ותעביר את עצמך לחלל, לירח, למאדים, או סתם לאתר נופש על כדור הארץ. תוכל להתאים את המציאות לצרכים שלך".

ענקית השבבים AMD סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם תוצאות טובות הן בהכנסות, שהגיעו לתוצאה הגבוהה ביותר ב-14 השנים האחרונות, והן ברווח הנקי - כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ג'). לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של השנה היא הציגה קיטון בהכנסות וירידה דרסטית ברווח. הוצאות החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 קטנו ב-6.3% ל-4.3 מיליארד דולר וההכנסות ירדו יותר - ב-8.9% - ל-4.6 מיליארד. כתוצאה מכך נרשמו ירידות חדות בסעיפי הרווחיות: הרווח התפעולי צנח ב-33.1% ל-283 מיליון דולר וזה הנקי צלל ב-42.8% ל-171 מיליון. הביצועים ברבעון השלישי היו, כאמור, טובים יותר. בעוד שבתשעת החודשים הירידה בהכנסות הייתה גדולה יותר מזו שנרשמה בהוצאות, ברבעון היה זה סעיף ההכנסות שהוביל על פני סעיף ההוצאות בעלייה של כל אחד מהם. כך, ההוצאות של AMD גדלו בתקופה זו ב-7.5% ל-1.6 מיליארד דולר וההכנסות עלו ב-9% ל-1.8 מיליארד. הרווח הנקי הרבעוני רשם עלייה יפה של 17.7% ל-120 מיליון דולר והרווח למנייה זינק ב-22.2% ל-11 סנט. החברה הציגה תוצאות טובות גם בשאר הסעיפים הבולטים: הרווח הגולמי צמח ב-17.6% ל-777 מיליון דולר, עם עלייה של 3.1% בהוצאות הגולמיות לקצת יותר ממיליארד דולר, והרווח התפעולי האמיר ב-24% ל-186 מיליון דולר, כאשר ההוצאות התפעוליות גדלו ב-15.7% ל-591 מיליון. יצוין שהחברה רשמה ירידה דרסטית – של 42% - בחבות המס שלה, שעמדה ברבעון על שבעה מיליון דולר בלבד. ד"ר ליסה סו, נשיאת ומנכ"לית AMD, אמרה לאחר פרסום התוצאות ש-"היה זה הרבעון השלם הראשון השלם שבו מכרנו את מעבדי ה-Ryzen בתצורת ה-7 ננו-מטר, את הכרטיס הגרפי Radeon ואת מעבדי ה-EPYC, ומוצרים אלה העלו את ההכנסות הרבעוניות שלנו לרמה הגבוהה ביותר מאז 2005, כמו גם את הרווחיות. יש היענות גדולה למוצרינו והצפי שלנו ל-2020 הוא מצוין". יש לציין שד"ר סו דורגה באחרונה במקום ה-26 ברשימת 100 המנכ"לים הטובים בעולם של כתב העת הרווארד ביזנס ריוויו, מגזין הניהול מבית האוניברסיטה היוקרתית

רונית אטד נכנסה לתפקיד מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, במקומה של שלי לנצמן. היא תוביל את הזרוע העסקית של החברה, שמקדמת את המוצרים הבולטים שלה לארגונים - Office 365 ו-Azure, זאת, לצד אסף רפפורט, שמשמש כמנכ"ל המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בארץ. אטד, שעל מינויה לתפקיד הכריזה החברה ביולי האחרון, מצטרפת למיקרוסופט ישראל לאחר שמינכ"לה בשנתיים האחרונות את חברת אלעד מערכות, מחברות התוכנה הגדולות בישראל המונה כ-1,000 עובדים. לאטד ניסיון של 20 שנים בניהול מערכות IT מורכבות וגדולות, ידע וניסיון עשיר בהובלת תהליכים עסקיים, הטמעת טכנולוגיות חדשניות ורכישות. בעבר כיהנה כסמנכ"לית בכירה במגוון תפקידי ניהול ומכירות באמדוקס, תחילה בארה"ב בחטיבת AT&T במשך 12 שנים ועם חזרתה לארץ כיהנה כסמנכ"לית בחטיבה העסקית של אמדוקס, תפקיד בו גם לקחה חלק ברכישת חברת קומברס ושילובה באמדוקס. [caption id="attachment_171466" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט ישראל. צילום: BigStock[/caption] רונית נשואה +2 ובעלת תואר ראשון B.Sc ותואר שני M.Sc בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון. היא בוגרת מסלול המצוינות בניהול באמדוקס, וחברה בארגון YPO העולמי. בדומה למיקרוסופט העולמית, מיקרוסופט ישראל מתמקדת בטכנולוגיות ובפתרונות ענן הוליסטיים מבוססי 3 העננים של החברה - Azure, Office 365 ו-Dynamics 365 - כמו גם בליווי חברות וממשלות בטרנספורמציה הדיגיטלית, ובקידום הטמעת מגוון פתרונות החברה לגופים עסקיים (חברות אנטרפרייז וסטארט-אפים) ולמשתמשים פרטיים. במכתב ששלחה אטד לעובדים כתבה: "כאשר הסתכלתי על מיקרוסופט מבחוץ, הדבר שהכי הרשים אותי הוא העוצמה של מיקרוסופט, היכולת שלה לגעת בחיים שלנו ושל אחרים במגוון תחומים אישיים ומקצועיים. מעבר להיותה חברה טכנולוגית פורצת דרך במגוון תחומים, החיבור לקהילה והפתיחות לשנות ולהשתנות הינה נכס בעידן שבו כמעט בכל יום קורה משהו חדש. אני נרגשת ושמחה להצטרף למיקרוסופט ולהוביל את פעילות מיקרוסופט בישראל בזכות מה שאתם כבר עושים ובשביל כל הדברים הגדולים שעוד נעשה ביחד".

נשיא ומנכ"ל חברת אבטחת המידע הישראלית אימפרבה, כריס היילן, הודיע על התפטרותו מתפקידיו בה עקב פרצת האבטחה החמורה שנחשפה באוגוסט האחרון. הוא יוחלף לתקפות ביניים על ידי צ'ארלס גודמן, מי שהיה מנכ"ל ספקית התוכנה הפיננסי פאוורפלן עד סוף 2018. היילן הצטרף לאימרבה כנשיא ומנכ"ל באוגוסט 2017, לאחר כמעט ארבע שנים בחברת סיטריקס. הוא הוביל את מכירתה לקרן השקעות ההון הפרטית תומא בראבו ב-2.1 מיליארד דולר בינואר 2019. החברה הישראלית - שבסיסה בקליפורניה ואשר מוכרת אבטחת סייבר - אישרה השבוע (ב') את עזיבתו של היילן. על פי דובר אימפרבה, ההחלטה על עזיבתו "התקבלה הדדית על ידי מר היילן ודירקטוריון תומא בראבו". באתר אימפרבה כבר כתוב כי גודמן הוא כעת המנכ"ל הזמני שלה. בנובמבר 2018 הפך גולדמן לשותף תפעול בחברת תומא בראבו וליו"ר מועצת המנהלים של אימפרבה, כך על פי עמוד הלינקדאין שלו. מוקדם יותר החודש, אימפרבה הכירה בפומבי בפוסט שפרסמה בבלוג שלה כי אכן נעשה שימוש לא מורשה במפתח API ניהולי באחד מחשבונות ה-AWS של הייצור שלה, ושזה התרחש כבר באוקטובר 2018. הדבר הביא, כפי שהחברה חששה, לחשיפת מסד נתונים המכיל כתובות דוא"ל, כמו גם סיסמאות של לקוחות אימפרבה. לדברים קדם גילוי מטעם החברה באוגוסט אודות חשיפת פרצת האבטחה, והחשש מכך שזו עלולה לפגוע בלקוחותיה הארגוניים שמשתמשים בפיירוול שלה לענן, WAF (ר"ת Cloud Web Application Firewall). המוצר שבו נחשפה הפרצה כונה בעבר אינקפסולה. ה-WAF מנתח בקשות שמגיעות מהאפליקציות ומאשר או חוסם פעילויות החשודות כזדוניות. עוד נמסר בזמנו כי גם מפתחות API ותעודות אבטחה (SSL) עלולים להיות מושפעים מהפירצה. בהודעתה באתר שלה מסרה החברה שנודע לה על הפרצה, דרך צד ג', ב-20 באוגוסט השנה וכתבה כי הארגונים שניזוקו, או עלולים להינזק, הם כאלה שהיה ברשותם גרסה ישנה של אינקפסולה – מסוף 2017. זאת, מאחר שאימפרבה גילתה שנחשף בסיס הנתונים של ה-WAF מ-2017.

אתמול נפתח בקייב, בירת אוקראינה, "שבוע החדשנות הישראלית" (IIUV) בקבלת פנים חגיגית במשרדי מרכז ההדרכה וההשמה DAN-IT. את הכנס מארגנת זו השנה השלישית אילונה נוברוסקייה מישראל ושותפה דימיטרי. היום ייערך הכנס המרכזי, ובמימיו האחרים של השבוע יתקיימו קבלות פנים נוספות. [caption id="attachment_301993" align="alignnone" width="598"] מימין: ערן לסר, שותף ובעלים של חברת DAN-IT, אילונה נוברוסקייה, בעלים של החברה היזמית ומפיקת הכנס הנערך זה שלוש שנים, ואדי פרילפסקי, שיחד עם שותפו, ערן לסר, הקימו לפני כשלוש שנים את מרכז ההדרכה וההשמה DAN-IT בקייב, ולאחרונה הם פותחים סניפים בערים נוספות במרכז ובמזרח אירופה. צילום: פלי הנמר[/caption] מיזם זה נועד להצגת החדשנות והיזמות הישראלית בתחומים טכנולוגיים שונים, בעיקר IT. משתתפים בו יותר מ-600 איש, המגיעים מ-70 חברות ויותר מ-100 חברות הזנק. [caption id="attachment_301996" align="alignnone" width="601"] חנדי נדולנקו, שגריר אוקראינה בישראל, מברך את מאות האורחים מישראל, המהווים את הרוב מתוך 48 המרצים והמשתתפים בפנלים בכנס. צילום: פלי הנמר[/caption] אוקראינה היא כר נרחב לפעילותן של חברות ישראליות, ויש לכך כמה סיבות: יש בה מפתחי תוכנה רבים ברמה גבוהה, מה שמציב אותה רביעית באירופה; יש בה השקעות הון-סיכון בהיקף של מיליארד דולרים בשש השנים האחרונות; 25 מיליון דולר הושקעו בה במיזוגים ורכישות בשנה שעברה; כל שנה מצטרפים כ-300 סטארט-אפים חדשים; פועלים בה יותר מ-110 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ויותר מ-100 חברות מתוך רשימת הפורצ'ן-500 פועלות בשוק ה-IT שלה. חברת AllStars-IT, מובילת מיקור החוץ בפיתוח תוכנה, שבבעלותו ובניהולו של שלמה-סולומון עמר, תארח הערב את קבלת הפנים השנייה במשרדיה במגדל היפה בקייב, גוליבר, הבולט ומוכר לכולם והשוכן במרכז העיר. [caption id="attachment_301994" align="alignnone" width="608"] מימין: ד"ר איתן לסרי, יו"ר ועדת הכנס, ערן לסר, DAN-IT, רוסלנה טצ'יצ'יקו, סלקט גלובל. צילום: פלי הנמר[/caption] [caption id="attachment_301997" align="alignnone" width="601"] משמאל: ג'ון מדווד, מייסד ourcrowd, ובנו עו"ד משה, מנהל תחום ההיי-טק במשרד עו"ד יגאל ארנון. צילום: פלי הנמר[/caption]