המועד ההולך ומתקרב של השקת דגמי הגלקסי S11 החדשים של סמסונג מוליד שמועות והדלפות על מכשירים שיתחרו מולו, והפעם בגזרת המתחרים: G9 מבית LG. לפי הדלפה מבית המדליף הסדרתי OnLeaks@, שנעזר בבלוג Kashkarocom, המכשיר העתידי של החברה - ה-G9, יוכרז בתערוכת הסלולר העולמית MWC בברצלונה בחודש הבא. לפי תמונות ההדמיה שפרסם בטוויטר, נראה שהמכשיר החדש יציג גישה פשוטה, "על-בטוח", של מכשיר דגל המבוסס בעיקרו על שדרוגים ושיפורים של הדגם הקודם, G8. So... As my first 2020 leak, here comes your very first look at which I assume will be launched as the #LGG8 successor and thus, the #LGG9 I guess... 360° video + gorgeous 5K renders + dimensions, on behalf of my Friends over @Cashkarocom -> https://t.co/YzBRZ36YrV pic.twitter.com/HWguSeQHrG — Steve H.McFly (@OnLeaks) January 3, 2020 בגבו נראות ארבע מצלמות, ו-LG כנראה תצטרף למגמה של שילוב חיישן טביעת האצבע בתוך המסך, שיגדל ל-6.7-6.9 אינץ', ויהיה בעל מסגרת דקיקה מאוד. עוד עולה מהתמונות, כי המצלמה הקדמית תהיה ממוקמת בגומה בחלק העליון של המסך, ובשונה מחברות אחרות שנטשו אותו – יכלול המכשיר את שקע 3.5 מ"מ לאוזניות – אולי אפילו כהצהרת דווקא למגמה של העלמתו, כדי להותיר את האפשרות הזאת למי שלא מחבבים דונגלים ואוזניות בלוטות'.  

למי שמחכים למכשיר הגלאקסי Fold של סמסונג – בשורה משמחת, אם כי מתובלת במחיר כואב. סאני, יבואנית סמסונג לישראל, מפרסמת בדף הבית שלה מכירה מוקדמת של המכשיר המתקפל המדובר של החברה, תמורת מקדמה של 499 שקלים. המחיר הסופי יהיה כ-8,000 שקלים ההשקה הרשמית בארץ מתוכננת לעוד כשבועיים, כאשר הוא יוצע בכמות מוגבלת. החברה מציעה את המכשיר בשני צבעים: שחור וכסוף. מלבד האביזרים המקובלים, כמו כבל ומטען, בערכה שלו נכללים גם כיסוי ייעודי, אוזניות Buds ומתאם USB. כצפוי, המכשיר מציע את האפיונים והתכונות של מכשירי עילית: מעבד סנאפדראגון 855 של קוואלקום, זיכרון RAM של 12 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 512 ג'יגה-בייט, ללא אפשרות להרחבת הזיכרון באמצעות כרטיס זיכרון. חיישן טביעת האצבע ממוקם על השדרה הימנית של המכשיר, ולא במסך. מערך הצילום שלו כולל שש מצלמות -  מערך משולש אחורי, עם עדשה של 12 מגה-פיקסל, עדשת 12 מגה-פיקסל נוספת עם זום אופטי 2X ומצלמת 16 מגה-פיקסל עם זווית רחבה. בחזית המכשיר כשהוא במצב מקופל ממוקמת מצלמת סלפי של 10 מגה-פיקסל, וכשפורסים את המכשיר יש מערך סלפי כפול בצדו הימני העליון, של עדשת 10 מגה-פיקסל לצד חיישן עומק של 8 מגה-פיקסל לצילומי בוקה. המכשיר כולל טעינה מהירה וגם טעינה הפוכה, שמאפשרת הטענת אביזרים באמצעות הנחתם על הסמארטפון, אבל בהתאם למגמה במכשירים רבים – שקע האוזניות נעלם.

אל"מ יעל גרוסמן תמונה בקרוב לתפקיד מפקדת ממר"ם - כך נודע לאנשים ומחשבים. אמנם, במינויה, אל"מ גרוסמן לא שוברת תקרת זכוכית, אולם עדיין, המינוי ראוי לציון: זו הפעם הרביעית שבה מונתה אישה לתפקיד הבכיר באגף התקשוב וההגנה בסייבר. תפקידה הנוכחי של אל"מ גרוסמן (42) הוא ראשת מחלקת עתי"ד, הגוף האחראי על המעבר של אגף התקשוב לנגב. בשנים 2003 עד 2005 היא שימשה כראשת מדור חד-פס וקרקע אוויר במחלקת פרויקטים בלוט"ם. בין 2005 ל-2007 היא הייתה ראשת מדור תקשורת ארוכת טווח במחלקת מערכות ופרויקטים בלוט"ם. לאחר מכן, בשנים 2007 עד 2009 עמדה גרוסמן בראש מדור מערכות לוויין במחלקת אמל"ח שבאגף התקשוב. בין 2009 ל-2011 היא ניהלה את לשכתו של האלוף עמי שפרן, שהיה אז ראש אגף התקשוב. לאחר מכן, בשנים 2011-2016, היא שימשה בשני תפקידי ראשת ענף - האחד ביחידת לוט"ם והשני באגף התקשוב וההגנה בסייבר. בשנים 2016 עד 2017 היא למדה במכללה לביטחון לאומי - לימודים שאותם סיימה בהצטיינות. כמו כן, יש לה תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה, שאף אותו סיימה בהצטיינות. במקביל לתפקידיה אלה, אל"מ גרוסמן הובילה את She shark 2019 - תכנית מצוינות למנהיגות נשית טכנולוגית בצה"ל לדרג הקצונה הזוטרה. היא אף הובילה שותפויות ליצירת אקו-סיסטם בבאר שבע, לקראת המעבר של צה"ל דרומה, ועשתה זאת בשיתוף מינהל המעבר דרומה בצבא, העירייה, האקדמיה והתעשייה המקומית. עוד היא עסקה בהובלה של מגוון פעילויות למועמדים לגיוס (מלש"בים), ובעיקר למועמדות לגיוס, בתחומי הטכנולוגיה. ממר"ם על קצה המזלג ממר"ם היא יחידת המחשב הראשונה שקמה בצה"ל וככזו, נותנת שירותי מחשוב לחילות השונים ולאגפי המטה הכללי. היחידה נוסדה ב-15 ביולי 1959, לקראת רכישת המחשב הראשון של הצבא. פירושם המקורי של ראשי התיבות ממר"ם היה "מרכז מחשבים ורישום ממוכן", אולם במשך השנים חדלו המילים "רישום ממוכן" לשקף את עיקר פעילות היחידה, ולראשי התיבות ניתנו משמעויות חדשות מדי זמן מה, בהתאם לשינוי תחומי הפעילות שלה. ראשי התיבות הנוכחיים הם "מרכז מחשבים ומערכות מידע". אחת הפעילויות של ממר"ם היא לוודא, בעת שהכוחות בשטח עושים שימוש במערכות השליטה והבקרה הרב זרועיות של אגף התקשוב, שכל הפעילות המבצעית בזירת הלחימה מסונכרנת עם המטה ועם שאר הכוחות. בה בעת, מאחור, חיילי היחידה ושאר גופי האגף פועלים לשמור על התפקוד הרציף של אותן מערכות IT קריטיות. אל"מ גרוסמן תחליף את אל"מ ע', המפקד הנוכחי של היחידה. עם מינויה לתפקיד החדש היא תהיה המפקדת ה-19 של ממר"ם וכאמור, האישה הרביעית בתפקיד. קדמו לה אל"מ מירי קדמיאל, שהייתה המפקדת האישה הראשונה של היחידה ושימשה בתפקיד בין 1994 ל-1999; אילה חכים, לימים תא"ל ומפקדת יחידת לוט"ם, שפיקדה על ממר"ם בשנים 2006-2010 ולאחר שחרורה מונתה למנהלת חטיבת הטכנולוגיה (מנמ"רית) של בנק מזרחי-טפחות; האישה ואל"מ טליה גזית, ששימשה בתפקיד בשנים 2015 עד 2018.

עוד אקזיט ענק - הפעם בעולם הסייבר: אינסייט פרטנרס, מהקרנות הגדולות בעולם התוכנה, הודיעה הלילה (בין ב' ל-ג') כי רכשה את חברת אבטחת רכיבי ה-IoT הישראלית ארמיס תמורת 1.1 מיליארד דולר במזומן. לסכום זה יתווספו 100 מיליון דולר מ-CapitalG, קרן ההשקעות של גוגל, וסכומים נוספים שיועברו בהשקעות Rollover ממשקיעים מסוימים. העסקה צפויה להיסגר סופית בחודש הבא. מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברת סייבר ישראלית פרטית. ארמיס נוסדה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב, מנכ"ל החברה, ונדיר יזרעאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. היא גייסה עד כה 115 מיליון דולר, כאשר אחד המשקיעים בה הוא אסף רפפורט, מייסד אדאלום ועד לאחרונה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. תחת הכנפיים של אינסייט, ארמיס תמשיך להתנהל כיחידה עצמאית, בניהולם של שני מייסדיה. כמו כן, כחלק מהעסקה יצטרפו למועצת המנהלים שלה שלושה חברים חדשים: מייסד אינסייט, ג'ף הורינג, מנכ"ל החברה, טדי ווארדי, ומייסד סייבר סטארטס, גילי רענן, שעם העסקה הופך ליו"ר ארמיס. הפתרונות של ארמיס מיועדים לאבטחת רכיבי אינטרנט של הדברים ומכשירים מנוהלים, כגון לפטופים וסמארטפונים, וכאלה שאינם מנוהלים, למשל טלוויזיות חכמות, מצלמות רשת, מדפסות ומכשירים רפואיים. הם מאפשרים לארגונים לזהות את המכשירים, לנטר את פעילותם ולהגיב לאיומים, במקרה הצורך. ארמיס מציעה את פתרונותיה לארגונים מכל הגדלים וה-ורטיקלים. על לקוחותיה נמנות חברות ממגזרים שונים, בהם ההיי-טק, הבריאות, התעשייה, הקמעונות, התחבורה, וכן ערים חכמות ובניינים חכמים. רבע מחברות הפורצ'ן 50 משתמשות בפתרונות שהיא מציעה. אחת מלקוחותיה הגדולות היא אורקל. הרוכשת, אינסייט פרטנרס, היא קרן הון-סיכון מהבולטות בתחום התוכנה. היא מנהלת למעלה מ-20 מיליארד דולר, ומאז שנוסדה לפני 25 שנים היא השקיעה ביותר מ-300 חברות ברחבי העולם. "ארמיס פותרת בעיה גדולה" לדברי הורינג, "הפתרונות של ארמיס הם בין הבולטים בעולם אבטחת הנתונים לארגונים, שמגנים באופן אקטיבי על עסקים מודרניים, והחברה השיגה עד כה צמיחה בצורה אקספוננציאלית. נסייע לאנשי ארמיס בהגנה על מכשירים לא מנוהלים בכל ורטיקל שהוא ברחבי העולם. הם פותרים בעיה גדולה". יזרעאל ציין כי "אחד האתגרים שמדירים שינה מעיני מנמ"רים ומנהלי אבטחה הוא איך לאבטח את המכשירים הלא מנוהלים, שהולכים ומתרבים בארגונים שלהם - ממפעלי ייצור ועד למחלקות בתי חולים, משדות תעופה ועד לחדרי ישיבות של מועצות מנהלים. על המכשירים האלה, שכוללים מידע עסקי קריטי, עובדים בקווי הייצור ומנהלים טיפולים רפואיים, אין כל הגנה וצרייכם פתרון אבטחתי. הצמיחה המהירה שלנו עד כה מראה עד כמה קריטי עבור ארגונים לאבטח את המכשירים האלה. עם הגיבוי של אינסייט, נרחיב את יכולות הטכנולוגיה שלנו". רענן אמר ש-"ארמיס פועלת בשוק ענק, של עשרות מיליארדי דולרים, ונהנית משלושה מנועי צמיחה - ארגונים, בתי חולים ותעשייה. הגידול הצפוי בעסקי ארמיס ידרוש בשנה הקרובה את הכפלת כוח האדם בחברה, שכבר כיום מעסיקה כ-250 עובדים, מהם 130 בישראל".

זירוקס השיגה מימון וגיבוי כספי משלושה בנקים, בסך של 24 מיליארד דולר, על מנת להשתלט על המתחרה שלה, יצרנית המדפסות HP - כך מסרה החברה במכתב ששלחה אתמול (ב') ליריבתה. "אתה (אנריקה לורס, מנכ"ל HP - י"ה) והיועצים שלך הטלתם ספק ביכולת שלנו לגייס את ההון הדרוש למימון ההצעה שלנו", כתב ג'ון ויסנטין, מנכ"ל זירוקס. "תמיד ציינו שההצעה שלנו אינה כפופה למגבלות פיננסיות, אך כדי להסיר ספק, השגנו התחייבויות למימון, כאלה שאינן כפופות לתנאי בדיקת נאותות כלשהן - מסיטי, ממיזוהו ומבנק אוף אמריקה". הצעת הגיבוי והמימון של שלושת המוסדות הפיננסיים הגדולים מצביעה על כך שהם תומכים בתחזיות ההכנסות ובהגיון הכלכלי העומד מאחורי הרכישה, שעשוי להניב חיסכון בעלויות של שני מיליארד דולר - כך על פי אנשי זירוקס' ששוחחו עם הוול-סטריט ז'ורנל. במכתבו ציין ויסנטין כי במהלך השבועות האחרונים זירוקס ניהלה שיחות "בונות" עם כמה מבעלי המניות הגדולים של HP Inc, שהוא לא חשף את זהותם. לדבריו, רוב בעלי המניות של החברה תומכים במיזוג. "ברור לכולנו שהמיזוג בין שתי החברות שלנו יביא לסינרגיה משמעותית ולתזרים מזומנים משמעותי שיכולים, בתורם, לאפשר השקעות גדולות בחדשנות ולהניב תשואות גבוהות יותר לבעלי המניות", כתב ויסנטין. האם זירוקס תשתלט על HP למרות החלטות הדירקטוריון? השיחות עם בעלי המניות מהוות מימוש של דבריו של וינסטין מסוף נובמבר האחרון, אז הוא אמר שזירוקס תפנה ישירות אליהם, על מנת שאלה יתמכו בהשתלטותה המוצעת. זאת, בעקבות שורת דחיות של דירקטוריון HP את ההצעה של זירוקס. מוקדם יותר באותו החודש חזר הדירקטוריון על התנגדותו להצעת ההשתלטות על ידי זירוקס, ובכך התווה דרך למאבק מדמם אפשרי בין שתי החברות. במכתב שנשלח למנכ"ל זירוקס ופורסם באתר HP מסר דירקטוריון החברה כי היא "בחנה, שוב, את התקשורת בין שתי החברות, וקובעת, שוב, כי זירוקס לא סיפקה כל מידע חדש מעבר למכתבך מה-5 בנובמבר". על פי HP, "הנהגת זירוקס משתמשת במילים ובפעולות אגרסיביות במסגרת הצעת ההשתלטות שלה, אך עושה זאת בלא לספק מידע הולם, כזה שיתמוך בהצעה. אנחנו חוזרים ומדגישים כי אנחנו דוחים את ההצעה של זירוקס, כיוון שהיא מעריכה בחסר משמעותי את HP. בנוסף, זו הצעה מותנית וחסרת ודאות". עוד בנובמבר האחרון, דירקטוריון HP דחה פה אחד את הצעתה של זירוקס לרכישת החברה, מכיוון שהיא "לא לטובת בעלי המניות ומשקפת ערך חסר ל-HP". זירוקס הציעה לרכוש את HP לפי ערך של 22 דולר למניה, המשקף שווי שוק של 33 מיליארד דולר. HP גדולה ביותר מפי שלושה מזירוקס: ערכה של הנרכשת עומד על 27 מיליארד דולר וזה של הרוכשת - על שמונה מיליארד. המצב בשוק לא מאיר פנים ל-HP ולזירוקס כאחד HP, מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם, וזירוקס, מהספקיות הגדולות של מכונות צילום, נאבקות כל אחת על עתידה הכלכלי, בשל פגיעה בליבה העסקית של השתיים: התעניינות הולכת וקטנה של ארגונים בהדפסות משרדיות. גם עסקי המחשבים של HP לא צומחים. שתי החברות הגיבו לשינויים בשוק בקיצוץ בעלויות. HP החלה בארגון מחדש, גדול, תחת המנכ"ל החדש שלה, אנריקה לורס. אשתקד הודיע לורס שהחברה תפטר 7,000 עד 9,000 מעובדיה - פיטורי ענק של בין 13% ל-16% מכוח האדם שלה, שעומד על 55 אלף עובדים. הצעד, שעלותו מוערכת בכמיליארד דולר, יביא לחיסכון של סכום דומה עד 2022. ב-2019 החברה הפסידה כמעט שליש מערכה - מנייתה ירדה ב-29%. זירוקס, מצדה, אמרה שתקצץ השנה בהוצאותיה 640 מיליון דולר. היא צפתה כי המיזוג בין השתיים יניב חיסכון של לפחות שני מיליארד דולר.

מומחים ואנשי צבא חזו שאיראן תגיב על חיסולו של קסאם סולימאני, מפקד כוח קודס והאיש מספר שתיים באיראן, במתקפות פיזיות, והיו שהעריכו שהיא תבצע גם מתקפות סייבר, בעיקר על מטרות אמריקניות. בקלירסקיי, מחברות האבטחה הישראליות הבולטות, מעריכים שמדובר באיום ממשי, בעל סבירות גבוהה, ושכדאי לארגונים ולמדינה לשים לב ולהתכונן לכך ביתר שאת - בפרט בשבועיים הקרובים. חוקרי החברה ממליצים "להעלות בשבועיים הקרובים את רמת הכוננות מפני תקיפות סייבר לרמה גבוהה יותר, של 'הגברת ערנות'. החיסול של סולימאני נתפס כאירוע קיצון, כמעט חסר תקדים, בעימות מול איראן". סולימאני חוסל על ידי כוח אווירי אמריקני בלילה שבין יום ה' ליום ו' בשבוע שעבר ליד נמל התעופה של בגדד, לאחר שהגיע לשם מדמשק. הוא היה אחראי על פיגועי טרור ועל הפעולות של איראן במזרח התיכון, בהם התבוססות ההשפעה האיראנית בסוריה ובלבנון. [caption id="attachment_231872" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור[/caption] בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "בשלב זה, אין בידינו כל אינדיקציות לתקיפות סייבר איראניות שניתן לשייכן לאירוע. להערכתנו, פעולת נקמה בסייבר לא תיצור את האפקט שאותו יבקשו האיראנים להשיג, והם ישאפו לגרום לאובדן ולנזק פיזי, כאשר היעד הראשון שלהם יהיו מטרות אמריקניות". לדברי דולב, "בשלוש השנים האחרונות האיראנים נמנעו מלנסות ולתקוף חברות וארגונים בישראל בנוזקות. להערכתנו, יש לכך כמה סיבות עיקריות: לישראל יש הרתעה אפקטיבית במרחב הסייבר; יש למדינה מערך הגנה מדינתי אפקטיבי; והפעילות האיראנית בסייבר מיועדת ברובה להשגת מודיעין - ולא לגרימת נזק". אולם, ציין, אסור להיות שאננים, בפרט לאחר אירוע רגיש כמו חיסול הבכיר האיראני. "למרות ההרתעה הישראלית, ואולי במענה אימפולסיבי ובלי תכנון מחושב, ייתכן שהאיראנים יחליטו בכל זאת לפעול בסייבר מול חברות וארגונים בישראל. להערכתנו, טווח הזמן של השבועיים הקרובים הוא רגיש למתקפות אפשריות, אמר. מהי הדרך האפקטיבית ביותר לחסימת מתקפות סייבר איראניות? "וקטור התקיפה העיקרי של האיראנים בכל המתקפות האחרונות שלהם הוא באמצעות חדירה למערכות ליבה, תוך שימוש בכלי גישה מרחוק למערכות המחשוב הארגוניות", הסביר דולב. "אנחנו ממליצים בשבועיים הקרובים לצמצם ולסגור ככל האפשר גישה מרחוק למערכות הליבה, אם באמצעות VPN או בכל דרך אחרת. זוהי, כך אנחנו מעריכים, הדרך האפקטיבית ביותר לחסום מתקפות אפשריות. בנוסף, אנחנו ממליצים להקשיח את המדיניות הארגונית לגבי קבלת קבצים מצורפים במייל". הוא הדגיש כי "אופן הפעולה של יחידות הסייבר האיראניות אל מול ערב הסעודית, עיראק ומדינות המפרץ שונה לחלוטין מאשר מול ישראל. מול מדינות אלה האיראנים מנסים מעת לעת להחדיר נוזקות, במטרה לפגוע ולגרום נזק כבד לתעשיית הנפט בהן, ובדרך זאת לפגוע באמריקנים. להערכתנו, ייעשה ניסיון בטווח הזמן הקצר עד בינוני לבצע פעולות הרס שכאלה אל מול מדינות המפרץ, ערב הסעודית ומתקני הנפט בעיראק". דולב התייחס בדבריו גם להערכת רמת התחכום של מתקפות הסייבר האיראניות: "הרמה הטכנית ורמת התחכום של התקיפות הן בינוניות. האיראנים ניחנים בסבלנות רבה וביכולת לנסות ולנצל שוב ושוב חולשות ידועות, ולעשות זאת בפרק זמן קצר ולפני שהותקן טלאי אבטחה. בנקודות אלה נמצא עיקר כוחם והצלחתם".

האם מותר לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להודיע לקונגרס על מלחמה בטוויטר? שאלה זו עומדת במרכז ויכוח ציוצים לוהט שמתקיים ביומיים האחרונים בין נשיא ארצות הברית וחשבונו ברשת המצייצת לבין החשבון של ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, שבראשה עומד הסנאטור הדמוקרטי אליוט אנגל. בציוץ שפרסם אתמול (ב') כתב טראמפ, שידוע כחובב טוויטר, כי " — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 5 בינואר 2020 טראמפ אמנם לא השתמש במפורש במילה "מלחמה", אבל הוא מתכוון בפוסט לפעולות מלחמתיות, גם אם בעקבות מתקפה של הצד השני. לפי חוקת ארצות הברית, הכרזת מלחמה היא דבר שנתון בידי הקונגרס, הגם שהנשיא מוגדר כמפקד העליון של הצבא. מה גם שבעבר, כשנשיאי ארצות הברית רצו להכריז על מלחמה, הם התייעצו עם בכירי הקונגרס, במה שכונה "חבורת השמונה". לכן, הציוץ של טראמפ עורר עליו את ועדת החוץ של בית הנבחרים. בתגובה לציוץ של הנשיא נכתב בחשבון הרשמי של הוועדה: " מלחמת הציוצים הזו באה בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח אל קודס ומספר שתיים באיראן, על ידי צבא ארצות הברית ביום ו' האחרון. לאחר החיסול איים השלטון בטהרן בנקמה נגד ארצות הברית וטראמפ הודיע בתגובה - שוב, בציוץ - כי אם זה יקרה, הצבא האמריקני יתקוף 52 אתרים מרכזיים באיראן, כולל אתרי תרבות. יצוין כי חברי קונגרס דמוקרטיים בכירים, בהם יו"רית הסנאט, ננסי פלוסי, ביקרו את טראמפ על כך שלא התייעץ עם הקונגרס לפני שהחליט על חיסול סולימאני.

"הפיתוחים שלנו בעולמות ה-VR מתמקדים בשלושה תחומים עיקריים: רפואה, סימולציות ותחום הבידור", מספר צבי טובול-לביא, מנהל פיתוח עסקי ופיתוח תוכן ב-SYNC1. במסגרת תפקידו בחברה, אחראי טובול-לביא על הכרת שוק המציאות המדומה בעולם, ניהול הקשר עם חברות פיתוח בינלאומיות ובחינת מודלים עסקיים של אימוץ טכנולוגיות חדשניות בתחום ה-VR. במקביל, מנהל טובול-לביא את אפיון המוצרים שהחברה מפתחת עבור ארגונים ולקוחות. בצד ההכשרה האקדמית ביזמות טכנולוגית (תואר שני) ובתקשורת, עסק טובול-לביא גם בצילום אמנותי, ואף זכה בשתי תחרויות צילום משמעותיות: כבחירת העורכים בתחרות סוני ובמוזיאון הלובר. רקע אמנותי זה, לדבריו, מסייע לצד הקריאטיבי בעבודתו הנוכחית. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי שלושה שותפים, כאשר מלבד טובול-לביא מובילים אותה ארתור אהרוני, מנהל תחום אירועי חוץ ומדיה דיגיטלית, ומוטי מליקוב, מנהל תחום SEO ורשת המתחמים Tower-Tag. בסיס החברה שוכן ברחובות, ומלבד סניף נוסף בפתח תקווה, היא מחזיקה בקשרים עסקיים עם משרדים שותפים בגרמניה, בפולין, והחל מתחילת 2020 גם בקנדה. במשרדים השותפים מתקיימת בעיקר פעילות של צוותי פיתוח וייצור עם התמחות בנישה ספציפית, כמו, לדוגמה, פיתוח Multi Player, ולעתים כוללת מערכת היחסים גם שירותי הפצה וחדירה לשוק הישראלי. החברה בארץ מעסיקה כעשרה עובדים והיא עוסקת בעיקר באפיון, בפיתוח ובהפעלה של החוויות. VR לטיפול בנשים בהריון: מחקר עם בית החולים קפלן ברחובות "אנחנו בעיצומו של מחקר בשיתוף עם ביה"ח קפלן לשימוש ב-VR במהלך טיפולים בנשים בהריון, על מנת לשפר אחוזי הצלחה של הפרוצדורות השונות", מספר טובול-לביא. שיתוף הפעולה צמח לפני כשנתיים, מהיכרות עם פרופ' אדי וייסבוך, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים", הוא מפרט. "תרנו אחר נושא למחקר בשילוב הטכנולוגיה, אשר ישפר את איכות הטיפול במחלקה. בחרנו להתמקד בשני מחקרים בתחום המוניטורים ופרוצדורה של ECF = היפוך העובר ממצג עכוז לראש,  המצב התקין ללידה רגילה. מבין המטרות שהוגדרו: השפעה על מדדים אובייקטיבים בעזרת מציאות מדומה במחקר הראשון, והעלאת אחוזי ההצלחה בפרוצדורה במחקר השני. את מחקר ה-ECF מבצעת ד"ר מירי סקג'יו ואת המחקר על המוניטורים וההשפעה על מדדים אובייקטיבים עורכת ד"ר מאיה הוברמן. המוצר שיבשיל הוא בין הבודדים בעולם שמחזיק באישורים רלוונטיים ומתוקף במחקר מדעי, תוך שינוי מתמיד של תכנים והתאמתם לפידבק מהשטח באמצעות שאלונים איכותניים", הוא מסביר. מהזווית האישית, מוסיף טובול-לביא אנקדוטה מחויכת, אמנם בהריון לא אהיה, אבל אני סובל מחרדה מזריקות, וכשנדרשתי לעבור פרוצדורה כזו, ניסיתי את המוצר לשביעות רצוני". [caption id="attachment_307486" align="alignnone" width="599"] VR בבית חולים. צילום: יח"צ[/caption] מורה לחיים: סימולציות של עמידה בפני קהל "בתחום הסימולציות, אנחנו יוצרים סיטואציות שונות לצורכי הכשרה, כאשר את אחד הפרויקטים המעניינים בתחום יצרנו בשיתוף פעולה עם מכללת דוד ילין", מספר טובול-לביא. "הפרויקט היה מורכב מאוד מבחינת האיזון הנדרש בין המענה לצרכים הפדגוגיים לבין המגבלות הטכנולוגיות, וכמובן גם עמידה בתקציב שהוקצה לפרויקט. הפלטפורמה שיצרנו יחד עם המכללה מאפשרת לפרחי ההוראה לתרגל עמידה מול כיתה וטיפול בהתנגדויות, זאת לפני עמידה מול כיתה אמיתית. כיום, עדיין עורכים את התרגולים הללו עם שחקנים אמיתיים, ויש לכך חסרונות רבים: הם יקרים, לא ניתנים לשכפול והם גם נשחקים אחרי כמה שעות. הפלטפורמה מאפשרת לתרגל שיעור מעשי בכיתה, כאשר מי שמעביר את הסימולציה יכול להפעיל את הדמויות, להפריע בכל שלב בשיעור ולבדוק את תגובת הנסיין. בשיטה זו, אין צורך בהקמת מרכזים מיוחדים לסימולציות, ניתן להפעיל כמות גבוהה של אנשים ביחד והסיטואציות הן אין סופיות". בנוסף, מציין טובול-לביא, "ההרגשה בכיתה היא אמיתית, הסטודנטים שהתנסו אפילו ניסו לדפוק על השולחן הווירטואלי כמה פעמים! כל הפעילות מוקלטת, וניתן לבצע עליה תחקיר לאחר מכן. לאחרונה, הזמינו אותנו להציג את הפלטפורמה בכנס חינוך בסין וגם תרגמנו את המערכת לסינית ולאנגלית", הוא מספר. כשהמציאות עולה על כל דמיון - הכשרות צוותים לארגונים "אנחנו מבצעים הכשרות חווייתיות לארגונים גדולים, בהם חברות היי-טק, אקדמיה, ארגוני בריאות ובנקים, כמו אינטל ומכון וייצמן, באמצעות VR. לדוגמה, קידום תקשורת בינאישית בתוך הצוות באמצעות חדר בריחה במציאות מדומה, שדורש תקשורת בין השחקנים. למעשה, הוא מדגיש, "בתחום ההכשרות יש האצה משמעותית בנישה של הדרכה וגיבוש צוותים. הסיבה לכך נעוצה, לדבריו, בכך "שהתחום הזה ראה כמעט הכל, הוא פשוט חוזר על עצמו עם אותן מתודות, אותם המשחקים ואותן פעילויות החוץ או ההרצאות". מסיבה זו, לדעתו, "החוויות של המציאות המדומה מספקות ערך מוסף והן בהחלט Game changer רציני. צורכי ההדרכות משתנים, וכוללים משימות כמו הכשרת המנהלים הבכירים בתקשורת עם העובדים, קושי באימוץ טכנולוגיה, שיתוף ידע, פתרון בעיות יצירתי וכיו"ב. התוכן הוא השלב המתודי, שבו אנחנו בוחנים את סל הכלים שהארגון רוצה לצייד בו את עובדיו, ובונים תוכנית של פעילויות בנושא. באמצעות ה-VR כל מתודה משעממת הופכת לחוויה עוצמתית, שיש בה בדרך כלל גם טוויסט מפתיע כדי לחרות את החוויה בזיכרון בדרך חיובית. העובדה שלפיה אנשים זוכרים ולומדים טוב יותר דרך חוויות הוכחה גם מחקרית, ולכן הלימוד באמצעות VR הוא כה אפקטיבי - יש בו את היכולות להעביר תחושות ורגשות בצורה שלא מתאפשרת באף אמצעי אחר, ולעתים אף יותר מהמציאות עצמה", הוא מסכם.