עינת ברעם פרנהיימר היא המנמ"רית החדשה של המועצה האזורית דרום השרון. כך נודע לאנשים ומחשבים. היא נבחרה לאחר תהליך מיון, לאחר שתקופה ארוכה יחסית תפקיד המנמ"ר לא אויש. היא תיכנס לתפקידה בתחילת פברואר. ברעם פרנהיימר מגיעה לתפקיד לאחר 10 שנים שבהן עבדה כאזרחית עובדת צה"ל באגף התקשוב של צה"ל, שם מילאה מגוון תפקידים. בין היתר, הייתה אחראית על מספר רב של מערכות מידע פיננסיות ויישום מודול ה-FI, המערכת החשבונאית ב-SAP של צה"ל. במסגרת תפקידה כמנמ"רית תהיה ברעם פרנהיימר אחראית על בנייתו של אגף חדש, האמון על מערכות המידע בארגון, וכן על פיתוח הדיגיטל עבור התושבים. ברעם פרנהיימר, תושבת הוד השרון, היא בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע ואסטרטגיה. לפני תפקידה בצה"ל כיהנה ברעם פרנהיימר בתפקידים טכנולוגיים במשרד העבודה, האגף להכשרה מקצועית. ברעם פרנהיימר אישרה את

המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) של בית הספר סמי עופר לתקשורת קיימה את האקתון ה-UX השלישי שלה והפעם בנושא טראוול-טק, במיקוד על חוויית המשתמש בתחום, שיש לה חשיבות רבה בעולם זה. סטודנטים בעלי רקע באפיון חוויית משתמש התקבצו ליום מאומץ, שבמהלכו ענו על צורך שמצאו בעולם הנסיעות המשתנה. בכירים מחברות טכנולוגיה הגיעו להציג את האתגרים הקיימים כיום בשוק, בהם מנכ"ל חברת גוליבר, זיו רוזן, שהציג את עומס קבלת ההחלטות שעבר לנוסע בעידן של שמיים פתוחים ואת השוני הרב בין פלטפורמת מובייל לדסקטופ. מנהל המוצר של חברת סיטו, המתמחה בהרכבת ביטוחים מודולוריים לחברות נסיעה, יהונתן ארד, הציג את האתגר של שינוי תפיסת הקהל לגבי ביטוחים, ומנכ"ל חברת ווי-סקי, יותם עידן, הציג את האתגר ביצירת חוויה הוליסטית לסוג תיירות ספציפי, הכוללת גם פתרון בעיות מקומיות, כגון שיתופי פעולה וכריית נתונים שאינם זמינים על גבי רשת האינטרנט. לסטודנטים שהשתתפו בהאקתון הצטרפו מומחי UX, בהם מאיה שוורץ מחברת DesinIT ואודי סלנט, שופטים מתחומים מגוונים, בהם הילה מנור, מומחית UX, מיכל אולמרט ועדו ולד מצוות המעבדה, ושני ברזל מ-DesignIT. השופטים בגמר היו זיו רוזן, מנכ"ל גוליבר, תומר אמסלם, אמסלם טורס, אבירם צור, צור UX, ענת קניסלקי, מנהלת מוצר, בוקינג.קום. במקום הראשון זכה פרויקט אדופטיק, (Adoptik), שיצר מרקטפלייס בין נוסעים המעוניינים לבטל טיסה למשתמשים שרוצים לקנות כרטיס ויכולים לקנות במחיר מוזל. היום מרבית חברות התעופה לא מאפשרות שינוי בשם הכרטיס. הקבוצה הציגה חוויית משתמש נכונה ומדויקת. חברי הצוות היו בר וינר, רז רוטשטיין ונדב וידצ׳ינסקי. [caption id="attachment_308165" align="alignnone" width="600"] זכו במקום השני. מימין: עדי שפלר, יובל מירדנה ויעל הלוי. צילום: שגיא שלפר[/caption] במקום השני זכתה איזי-אייר (EasyAir), המאפשרת ניווט בתוך שדה התעופה - מהרגע הכניסה לשדה ועד השער. המערכת מאזנת בין צרכים עיקריים של המשתמש, ניצול יעיל של הזמן וסוג הניווט שהמשתמש רוצה (מעבר בין שטחי מסחר, שטחים לילדים, אוכל) ועוד. חברי הצוות היו עדי שפלר, יובל מירדנה ויעל הלוי. במקום השלישי  זכה פרויקט פלן-איי (Plan-A), שעסק באתגר תכנון הטיול לנוסע שאין לו זמן לתכנן מבעוד מועד. המערכת משלבת נתונים ידועים על הנסיעה, העדפות אישיות ומאגרי מידע קיימים ברשת, ומציעה באופן חכם העדפות למטייל. בנוסף, הפתרון מאפשר הכנת לו"ז פרטני לנסיעה. חברי הצוות היו מאיה תמיר, אופק תבור, תמר סיגל ונדב גוטמן. בתואר חביב הקהל זכה פרויקט קש-מייט (CashMate), המטפל בהמרת מטבעות מקומיים לזיכוי דיגיטלי באמצעות קיוסק בנמלי התעופה. הקבוצה הציגה חוויית משתמש פשוטה, הכוללת גם אפליקציה החוסכת זמן ושערי המרה. חברי הצוות היו יואב כהן, אור גרואר, דניאל בן אמוץ ועמית דרור. בין הנושאים שבהם עסקו הצוותים בהאקתון היו גם השכרת רכב יעילה בין תיירים לתושבים שנוסעים באותה תקופה לחופשה, מסייע קולי לנוסעים בעלי מוגבלות ראייה ועוד.

"ב-25 השנים האחרונות, ארגונים רבים הטמיעו עוד ועוד מערכות מחשוב בתוך הארגון, בהרבה מאוד כסף, על מנת שאלה ינהלו את התהליכים השונים. אלא שהמערכות האלה דורשות הרבה מאוד עבודה, עד כדי כך שאי אפשר 'לזוז', והעובדים הפכו לעבדים שלהן. ה-RPA בא להקל על זה", כך אמר אייל רוזנברג, מנכ"ל ניפנדו. רוזנברג סיפר למאות הנוכחים בכנס RPA 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, ש-"לכל חברה יש הרבה מאוד תהליכים שונים, וכל אחד מהם שונה מהאחרים. המטרה היא לעבור ממצב של בן אדם שיש לוודא שהוא מבצע את התהליך כמו שצריך למצב שבו המכונה תבצע אותו באופן אוטומטי ואוטונומי ככל האפשר, ורק במקרה הצורך תתבצע בדיקה ידנית. המכונה תדע לעבור שדה שדה, לבדוק את הדברים באופן דיגיטלי ולבצע את מה שצריך, מבלי שיהיה צורך ב-'צבא' של אנשים כדי לעשות את זה", אמר. ניפנדו, הוסיף רוזנברג, פועלת בתחום כבר יותר מעשור, ומציעה מערכת שכוללת יכולת ניתוח נתונים החל מהרמה הבסיסית, שמאפשרת לארגון לדעת מה קורה בכל עת, ועד לרמה המתקדמת, שמעניקה נתונים שיעזרו גם לספקים וללקוחות לשפר את התהליכים שלהם. "אנחנו לא מחפשים להמציא דברים, אלא לקחת את המערכות הקיימות, שהחברות השקיעו בהן הרבה מאמצים וכספים, ולאפשר להן לעבור שלב בלי שהן יצטרכו להיות מומחיות ב-RPA. זה עולם ייחודי, שבו הלקוחות וההיגיון מכתיבים שהכל ישב בענן, כי מדובר בתהליכים אוטומטיים שמתנהלים בין הלקוחות לשותפים שלהם", סיכם רוזנברג. [caption id="attachment_308208" align="alignnone" width="600"] רון הולצמן, מנהל פתרונות אוטומציה בנספרו. צילום: ניב קנטור[/caption] רון הולצמן, מנהל פתרונות אוטומציה בנספרו, הצביע על כך שעדיין, ארגונים לא מצליחים למכן 80% מהתהליכים. "התוצאה היא שאנחנו סוגרים את הפער באמצעות הידיים, וכאן ה-RPA נכנס, כי ה-20% שאנחנו מצליחים למכן חוסכים הרבה כסף ועוזרים מאוד לייעל את התהליכים", אמר. לטענתו, עולם השיווק השתנה, וזאת עוד סיבה לאמץ את ה-RPA כמה שיותר והיכן שאפשר. "חל שינוי בנקודה שעליה ארגונים צריכים להסתכל בהקשר זה", ציין הולצמן. "אין יותר עסק לעסק (B2B) ואוי לארגון שלא רואה את לקוח הקצה. כלל החברות צריכות להפוך לחברות עסק ללקוח (B2C), ואם הן לא ישנו את הגישה, הן עלולות לאבד את הלקוחות שלהן. אם חברות רוצות שזה לא יקרה, הן צריכות כלים רובוטיים. השורד יהיה מי שיסתגל לשינויים הללו הכי מהר, ולא מי שהוא הכי עשיר והכי גדול", הוסיף. הולצמן אמר שהשימוש במילה אוטומציה אינו נכון בהקשר זה. "זאת לא אוטומציה, אלא היכולת לתזמר את כל הטכנולוגיות הללו פנימה ולקדם את כל הכלים ממקום אחד, כדי להביא תועלת. אנחנו מחוברים להכל ויודעים לעשות את התזמור הזה מאחורה", סיפר. [caption id="attachment_308209" align="alignnone" width="600"] סרירם נארינן, סמנכ"ל המכירות של Automation Anywhere. צילום: ניב קנטור[/caption] נספרו מייצגת בישראל מזה כשנה את הפתרונות של Automation Anywhere וסמנכ"ל המכירות של החברה, סרירם נארינן, הגיע כדי להשתתף בכנס. הוא הציג את הפתרון שמציעה החברה, הראה כיצד ניתן ליצור בוטים שונים בזריזות יחסית והציג את חנות הבוטים שהיא מציעה - מה שמאפשר ללקוחות להשתמש בפתרונות מוכנים מהמדף, תוך ביצוע שינויים בהתאם לסביבת העבודה, אם בכלל. "אנחנו מציעים שילוב של שיטות אוטומציה שונות וכמו שאנחנו אומרים, זה מספק קצת יותר פרטים ומועיל ליצירת התהליכים שהארגונים צריכים", אמר נארינן. לדבריו, "האוטומציה כבר נמצאת בכל מקום. הכלכלה הדיגיטלית תגיע ל-10 טריליון דולר עד 2025. זה כבר משפיע וצריך להשפיע על אלה שזה עדיין לא קורה אצלם. אנחנו מאמינים בבוטים, או יותר נכון בשילוב של אנשים עם רובוטים, שזה דבר קריטי. העבודה תהיה בעתיד בהרמוניה". למה לבחור דווקא בפתרונות שמציעה Automation Anywhere? "כשמשחקים לא שולטים בגלגול הקובייה, אבל הלקוחות שלנו לא מהמרים: אנחנו משמשים עבורם שותפים לאורך הדרך שלהם אל עבר כוח העבודה הדיגיטלי. הבוטים שאנחנו מציעים בחנות מקצרים את זמן ההגעה של מוצרים לשוק, ויכולים לבצע פיתוח למשל בשבועיים במקום בשלושה חודשים", סיכם נארינן.

פרצת אבטחה חמורה התגלתה במערכת ההפעלה Windows 10 מבית מיקרוסופט. הענקית מרדמונד שחררה טלאי אבטחה מעודכן אמש (ג'). מערך הסייבר הלאומי קרא לציבור הרחב ולארגונים להתקין בהזדמנות הראשונה את עדכון האבטחה שמיקרוסופט שחררה. החברה משחררת מדי חודש עדכוני אבטחה, אולם פרצת האבטחה שהעדכון שלה פורסם אמש נחשבת חמורה במיוחד בשל היקפה החריג. הפרצה נוגעת למערכות ההפעלה Windows 10, Server 2016, 2019 ו-Server core, הנפוצות מאוד ומותקנות על מאות מיליוני מחשבים בעולם. הפגיעות נמצאת ברכיב קריפטוגרפי בן עשרות שנים, שמצוי ב-Windows ומכונה CryptoAPI. לרכיב יש מגוון פונקציות, שאחת מהן מאפשרת למפתחים לחתום באופן דיגיטלי את התוכנה שלהם, ובכך להוכיח שהיא תוכנה שלא עברה שינויים שעלולים להזיק. אלא שהבאג עלול לאפשר לתוקפים לזייף תוכנות לגיטימיות, ובכך להקל על הפעלת נוזקות, דוגמת כופרה, במחשב הפגיע. "למשתמש לא תהיה שום דרך לדעת אם הקובץ היה זדוני, מכיוון שהחתימה הדיגיטלית תיראה כאילו היא באה מספק מהימן", מסרה מיקרוסופט. לדברי CERT-CC, מרכז גילוי הפגיעויות באוניברסיטת קרנגי מלון, ניתן להשתמש בבאג גם כדי ליירט ולשנות תקשורת HTTPS (או TLS). מיקרוסופט מסרה שהיא לא מצאה שום הוכחה לפיה הבאג נוצל באופן פעיל על ידי האקרים, וסיווגה את הפרצה כ-"חשובה". האם ה-NSA השתמשה בפגיעות להתקפות לפני שיידעה את מיקרוסופט? ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, אישרה כי היא זו שמצאה את הפגיעות והעבירה את הפרטים למיקרוסופט, שבנתה את עדכון האבטחה. אן נויברגר, ראשת מנהלת אבטחת סייבר ב-NSA, אישרה את הדיווח של מיקרוסופט שלא נמצאו עדויות לכך שהאקרים ניצלו את הפרצה. היא אמרה שברגע שהתגלה הפגיעות, היא עברה את תהליך הערכת הסיכון, ולאחריה תהליך קבלת ההחלטות, המשמש את הממשל האמריקני כדי לקבוע מהי דרך הפעולה שתיושם - האם לשמור על השליטה בפגיעות כדי לנצל אותה לפעילות סייבר התקפית או האם לחשוף אותה לספק. לא ידוע אם ה-NSA השתמשה בבאג לצורך פעולות התקפיות לפני שהוא דווח למיקרוסופט. יצוין כי הסוכנות עשתה כך בעבר. לפני כשנתיים נמתחה ביקורת על ה-NSA, על שניצלה פגיעות ב-Windows לצורך ביצוע מעקב - במקום להתריע בפני מיקרוסופט על הבאג. אז היה ניצול של חולשה בשם EternalBlue, כדרך להגעה למחשבים פגיעים בחשאי, דרך דלת אחורית. אולם לאחר מכן, החולשה הודלפה ושימשה להדבקה של מאות אלפי מחשבים בכופרה WannaCry. ההאקרים עלולים לנצל את הפרצה בקרוב על אף שטרם נצפו תקיפות המנצלות פרצה זו, במערך הסייבר העריכו אמש כי לא ייקח זמן רב עד שפגיעויות אלה ישמשו בפועל למתקפות סייבר. זאת, כי פוטנציאל התקיפה דרכן חריג בהיקפו. המשמעות היא שכל מחשב שמריץ גרסה פגיעה של מערכת ההפעלה עלול להוות יעד לתקיפה בפוטנציה, אם לא יעודכן בו עדכון האבטחה הנוכחי. לכן, מערך הסייבר הלאומי קורא לציבור ולארגונים לוודא שמערכות ההפעלה שלהם מעודכנות עם העדכון האחרון. המערך ציין כי הנחיות נוספות נמצאות באתר שלו וכי ניתן להסתייע במרכז המבצעי של מערך הסייבר, בחיוג ישיר 119.

פרק 4 – סייבר חלק שני.mp3 transcript powered by Sonix—the best audio to text transcription service פרק 4 – סייבר חלק שני.mp3 was automatically transcribed by Sonix with the latest audio-to-text algorithms. This transcript may contain errors. Sonix is the best way to convert your audio to text in 2020. יהודה קונפורטס: שלום וברוכים הבאים […]

שתי עובדות בעיריית קריית גת "התפוטרו" לאחר שעזבו קבוצת ווטסאפ של העירייה. העובדות לא הודיעו על כוונתן להתפטר, אולם ראש העיר, אבירם דהרי, כתב להן בעקבות עזיבתן את הקבוצה: "התפטרותך התקבלה" - כך נחשף אמש (ג') בחדשות ערוץ 12. דהרי מסוכסך מזה כמה חודשים עם ועד עובדי עיריית קריית גת, ובאוגוסט העירייה אף הודיעה על כוונתה לפטר מאות עובדים, במסגרת תכנית הבראה, על מנת לצמצם הוצאות. בהסתדרות תקפו אותה אז על כוונה זו והכריזו על סכסוך עבודה. העובדות עזבו את קבוצת הווטסאפ כצעד מחאתי, במסגרת סכסוך זה. אחרי שהעובדות עזבו את הקבוצה, ראש העיר שלח להן הודעה בזו הלשון: "לאחר שהעירייה הבהירה לך שמעשה זה של עזיבת קבוצת העבודה של העירייה כמוהו כהודעה על התפטרותך מעבודתך בעירייה, ולאחר שניתנה לך האפשרות להצטרף מחדש לקבוצת העבודה ובחרת שלא לעשות כן – הריני להודיעך שהתנהלות זו מהווה בעיני העירייה הודעת התפטרות לכל דבר ועניין". מדובר בעוד צעד לא שגרתי של דהרי, שבעבר ניהל הליכים משפטיים נגד אנשים שביקרו את העירייה, והפסיד בחלקם. לאחר הודעת ה-"התפטרות" בתגובה לעזיבתן של העובדות את הקבוצה פנו בהסתדרות לבית הדין לעבודה, על מנת למנוע את המהלך. בארגון העובדים מקווים שגם הפעם דהרי ועיריית קריית גת יפסידו. בעיריית קריית גת סירבו להגיב.

"על הרגולטורים לאפשר התקדמות במתן שירותים פיננסיים לאזרחי ישראל, אך לצד זה לשמור על האזרחים החוסכים והמשקיעים", כך אמר אתמול (ג') שר הכלכלה, אלי כהן. השר כהן דיבר באירוע ההקמה של קהילת פינוביישן, המאגדת בתוכה את נציגי תעשיית הפינטק, הבנקים והרגולטורים שיש להם נגיעה לתחום הפיננסי. לדבריו, "העולם הפיננסי הולך ומשתנה לנגד עינינו. מדינות במזרח הרחוק מקדימות אותנו באופן משמעותי. אני פונה לרגולטורים לשמור על האזרחים, אבל לנקוט ברגולציה מאפשרת, שתוביל לפיתוח בשוק, על מנת שבמדינת ישראל ניתן יהיה להעניק שירותים פיננסיים דיגיטליים לאזרחים". "עברנו את ה-500 חברות פינטק שעובדות בישראל ויש יותר מ-400 חברות עולמיות שפתחו מרכזי מו"פ בארץ. כמו כן, השאיפה היא לפתח חברות בישראל, ושהן יהיו כאן ויתנו את השירותים בישראל ולא החוצה. אנחנו, כמשרד, נותנים הטבות לפיתוח של חברות כאלה. מעבר לציונות, אנחנו פועלים גם כדי לתת אפשרות לתחרות במס מול מדינות אחרות בעולם", אמר כהן. "ארגז חול" של נתונים פיננסיים הקמת קהילת פינוביישן היא חלק ממהלך של משרד הכלכלה לעידוד הצמיחה, שכולל הקמת מערך של קהילות חדשנות במגוון תחומים, בהם, לצד הפינטק, תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית, בנייה חכמה, חינוך ולמידה ועוד. הקהילה החדשה תתמקד בעולמות הפינטק והאינשורטק, ותהווה מוקד לשיח בין כלל השחקנים בארץ השותפים לזירה הפיננסית: סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון, מוסדות פיננסיים ורגולטורים. באירוע השקת הקהילה השתתפו, בין היתר, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן פס; יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת; המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר; יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה; יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום; וכן יזמים ובכירים נוספים במשרדי הממשלה, בבנקים, בחברות הביטוח ובהיי-טק. רבים מהדוברים הזכירו את הפיכת התחום הפיננסי לתחום מבוסס מידע וקראו לאפשר בנקאות פתוחה, שבמסגרתה יוקם מעין "ארגז חול" של נתונים פיננסיים, כאשר תינתן לסטארט-אפים גישה לנתונים, כדי לפתח את המוצרים והשירותים שלהם. ד"ר בר ציינה כי "הפיקוח על הבנקים מקדם בשנים האחרונות את החדשנות בהרבה אמצעים, והרבה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות פינטק כבר נעשו והביאו הרבה ערך, עד כדי שינוי דרמטי. בין היתר, אנחנו מקדמים בנקאות פתוחה - תפיסה שמשתרשת בהרבה מדינות, שלפיה הידע הוא לא של הבנק אלא של הלקוח, ואם הוא רוצה להעביר אותו למתחרה בנקאי או חוץ בנקאי, כולל לחברות פינטק, הוא רשאי לעשות זאת". "הקמנו צוות שעוסק בקידום חדשנות והסרת חסמים, לצד צוותים שעוסקים בניהול הסיכונים. הצוות הזה פוגש נציגי חברות פינטק באופן שוטף, כשהמטרה שלנו היא לא חדשנות לשמה, אלא חדשנות כמאפשרת קידום תחרות בתחום הפיננסי וקידום שירות טוב יותר ללקוחות", הוסיפה. עוד היא אמרה ש-"אישרנו לבנקים לעבוד בטכנולוגיית ענן, שבה עובדות חברות הפינטק. הוצאנו הוראה ייעודית והיא תאפשר יותר שיתופי פעולה בין בנקים לחברות אלה". "ישראל יכולה להפוך לבטה סייט בתחום הפינטק" לדברי דורון גדליהו, מנהל קהילת פינוביישן, ישראל יכולה להפוך לבטה סייט גלובלי בעולם הפינטק, תוך התמקדות בשיתוף פעולה בין העולם הפיננסי לתחומים אחרים שבהם ישראל מתקדמת ביחס למדינות אחרות, למשל הבריאות הדיגיטלית. עוד הוא ציין ש-"הטכנולוגיה הפיננסית היא הפלטפורמה המאפשרת הרביעית לאחר האינטרנט, המובייל והענן. הפינטק והאינשורטק הם המהפכה הבאה". על קהילת פינוביישן אמר גדליהו כי היא "שמה לה למטרה להתמודד עם האתגרים הנדרשים לעידוד חדשנות בחברות פיננסיות וחברות ביטוח בארץ, וכן לאפשר לסטארט-אפים בשלב ראשוני לצמוח ולהתבסס בישראל ובהמשך בעולם. הקהילה תהווה גורם שמבין וממפה את צרכי חבריה, על מנת ליצור רגולציה מאפשרת, שמותאמת לצרכי היזמים, ויתרה מכך, שתאפשר להפוך את ישראל לבטא סייט בתחום. כך יוכלו אזרחי ישראל להשתמש במה שיש לטכנולוגיה הזו להציע".

"מה לנוקיה ולכנס רחפנים? זו חברה שהרי מאוד מזוהה עם הסיסמה 'נוקיה מחברת אנשים', אבל אנחנו מזמן הבנו שלא מספיק לחבר אנשים, אלא צריך לחבר גם דברים, וזו אחת הסיבות ששיננו את הסלוגן שלנו ואנחנו אומרים כעת 'אנחנו מייצרים את הטכנולוגיה שתשנה את העולם'. רחפנים הם דוגמה לתחום שמשנה את העולם, וכדי לאפשר את זה הם צריכים, בין השאר, גם את הטכנולוגיה שלנו", כך אמר שלומי אנג'י, CTO של תחום המכירות בנוקיה ישראל. אנג'י סיפר כי נוקיה היא אחת מהחברות הוותיקות בשוק, והיא פעילה מ-94% מחברות התקשורת הגדולות בעולם, תוך שהיא מציגה התמחות בתשתיות עירוניות ולאומיות. בישראל יש לה 200 עובדים, כשלדבריו מדובר בכמות משמעותית של עובדים, ומחציתם פועלים בפיתוח בתחום הענן עבור כל החברה. "מחצית מהתקשורת במדינה עוברת דרכנו וזה הופך אותנו לספק תשתיות התקשורת העיקרי בישראל", טען אנג'י בפני מאות הנוכחים בכנס אנשים ורחפנים הרביעי, שנערך השבוע באולם האירועים אווניו, קריית שדה התעופה, ושוב כמו תמיד בהפקת אנשים ומחשבים. "רחפנים חכמים משמשמים כיום סקטורים שונים. אם אני בודק באופן כלכלי, הם משמשים להרבה מטרות בעולמות הלוגיסטיקה, פיקוח הבנייה, התחבורה ומה לא. אני חושב שהכמות תלך ותגבר, והשימושים הולכים ומתרבים. כדי לאפשר את כל זה הם צריכים את הדור הסלולרי החמישי, ואז זה יוכל גם להגיע להסעת אנשים ושינוע אווירי מלא. תחשבו מה זה אומר מבחינת איכות התשתית וזמני התגובה של התשתית. נכון להיום, עקב האכילס נמצא עדין בתשתיות התקשורת, ואין עדיין מודעות כמה חסרה האיכות הגבוהה של התקשורת", קשר אנג'י בין התחום לבין נוקיה. הוא הסביר כי מטרות התקשורת הן לאפשר ניהוג מרחוק, להגדיר תכניות משימה כדי שהרחפן יוכל לטוס באופן אוטונומי, וגם להעביר אותות חיישנים, טלמטריה, קול ו-ווידיאו מהרחפן לחדר הבקרה, ולכך יש גם להוסיף תקשורת בין הרחפנים עצמם, כדי לתאם מסלולים ואזורי כיסוי. [caption id="attachment_308203" align="alignnone" width="600"] נוקיה[/caption] "המשימות שאנחנו מטילים על רחפנים הולכות ונהיות קריטיות" "כל הדברים האלה אומרים שהמשימות שאנחנו מטילים על רחפנים הולכות ונהיות קריטיות יותר ויותר. חשבו למשל על הצלת חיים. אי אפשר להסתמך יותר על תקשורת שפעם יש ופעם אין, ולכן נדרשת תקשורת אלחוטית שמבטיחה איכות קשר שמבטיחה רציפות, קצב מידע, זמני תגובה וכדומה, וזה כאמור חשוב במיוחד למטלות קריטיות", סיפר. הוא אמר כי נוקיה  מספקת לעולם הרחפנים שני פתרונות: רשת סלולרית פרטית נייחת/טקטית, וגם שירות רחפנים מלא מקצה לקצה. היא גם מספקת פוד נתיק שמאפשר להחליף ציוד. "למה לא להשתמש בסים רגיל? כי רשת ציבורית לא יודעת להבחין בין סוגי התקשורת, היא לא יודעת לתת תיעדוף. ברשת סלולרית פרטית יש את האפשרות. היא יכולה לתעדף סוג תקשורת מוגדר באופן קבוע. ומה עם זמני תגובה? רשת סלולרית ציבורית לא יכולה להבטיח קצב בקביעות, ופרטית - כן, ומאוד מהיר, והיא יכולה לתמוך בפריסה מהירה של כלים, כשמקרה אסון זו דוגמה ברורה. רשת פרטית גם הרבה יותר מאובטחת והיא גם מגובה במקרה חירום מול הרשת הציבורית, כך שהיא האופציה המועדפת לתקשורת רחפנים", הוא אמר. ממי קונים רשת סלולרית פרטית? "זה שירות שקונים מחברת סלולר. הרשת שלנו נמכרת דרך כמה מספקיות השירות, אבל היום, כאמור, מקבלים דור רביעי שזה סביר ולא יותר. דור חמישי יביא מהירות גדולה יותר, אבל מה שחשוב בדור הזה זו אפשרות לתמוך בכמויות גדולות של תרחישים וחיישנים, וכן היכולת לזמני תגובה ואיכות קשר", הוא סיכם.