"הדור החמישי של הסלולר יביא עמו מהפכה של ממש, גם בהשוואה לדור הרביעי, שהיא בפני עצמה הובילה לכך שדברים רבים הפכו לאפשריים, והיא זו שבאמת "פתחה את העולם". אבל היא שונה ומרתקת מאוד, ותאפשר פיתוח של יישומים רבים מאוד בגלל רוחב הפס המסיבי, דברים שלא יכולנו לחשוב עליהם בעבר מכיוון שהם פשוט לא היו עובדים", כך אמרה מישל אינגרטו, סגנית נשיא בחטיבת פתרונות התקשורת של קורנינג. קורנינג ידועה כזו שהמציאה את הסיב האופטי, והיא עדיין אחת הספקיות הגדולות של סיבים אלו עד היום, אם לא הגדולה ביותר, ואינגרטו מתארת את התחום הזה "כעדיין גדול מאוד לחברה, עם פתרונות פנימיים, חיצוניים וגם לכבלים תת-ימיים, ועם מעטפת של מוצרים משלימים שמתחברים לסיבים. מבחינתי," היא מציינת "זה חלק ממה שאנחנו מגדירים כמשימה שלנו: לבנות את הקישוריות שהאנשים זקוקים לה. אנחנו רוצים שהעולם יהיה יותר מחובר, כדי שנוכל להיות יצירתיים יותר, כדי שנוכל להעביר נתונים ברמה גבוהה יותר, כדי שהעולם יוכל להתקדם". אבל התקשורת כיום בנויה יותר ויותר על אמצעים סלולריים, וקורנינג, כאמור, שם. "אתה לא יכול לאפשר למכוניות להתנגש זו בזו, אתה לא יכול לבצע פעילות רפואית ואפילו ניתוחים מרחוק אם אתה לא יכול לסמוך על האות, ואם זה לא קורה cזמן אמת, אבל באמת בזמן אמת, הרבה מאוד פרויקטים שבהם יש צורך בעיבוד מהיר של כמות מידע מסיבי באופן מקוון – כל אלה דברים שיכולים להתרחש עכשיו עם כניסת ה-5G", היא אומרת ולא מסתירה את התלהבותה. היא מספרת, כי בארצות הברית החברה כבר מציגה פתרונות אפשריים בערים לא מעטות, גם בגלל שהטלפונים שמציעים תמיכה מתאימה כבר מגיעים לשוק בכמויות גדולות החל מתחילת השנה הנוכחית. "כמובן, זה לא קורה רק בגלל הטלפונים. אנשים אמנם מדברים בעיקר על טלפונים בהקשר של הדור החמישי, כי על זה הם רגילים לדבר בעיקר, אבל אם היה לך אינטרס בתחום של ערים חכמות ובניינים חכמים כמו לנו בקורנינג, אז היית מבין עד כמה זה חשוב", היא ממהרת לציין. אז עד כמה זה חשוב? "בערים החכמות זה יאפשר לקהילות, לעסקים וגם ליחידים להיות חכמים יותר לגבי המידע שיהיה להם זמין וכיצד לקבל החלטות טובות יותר בחיים שלהם. זה כיצד קהילות יכולות לקבל החלטות טובות יותר לגבי היכן להשקיע בתשתיות וכיצד להעביר שירותים לטובת האנשים שזקוקים להן במהירות וביעילות ובאופן מתאים. יש כמות בלתי מוגבלת של רעיונות שאפשר לחשוב עליהם לשיפורים שאפשר להשיג בזכות ה-5G. יהיה ממש מרתק לעקוב אחרי מה שיקרה ככל שהטכנולוגיה תהיה זמינה יותר". אבל אם היינו משתמשים במכונת זמן לתחילת השימוש ב-4G זה בדיוק מה שהיית אומרת גם אז. אז מה ההבדל? "לא, 5G זה משנה משחק אמיתי. זו לא אותה טכנולוגיה של הדור השלישי והרביעי. עם זאת, שלא יהיה ספק, לא היינו יכולים עכשיו לצאת לדרך עם 5G אם טכנולוגיית ה-4G לא הייתה כאן מבוססת היטב, כמעט בכל מקום. היא תמשיך להיות 'סוס עבודה' יציב ואמין שעובד בתחום תדרי הביניים. יש מספיק מרחב תדרים כדי לקיים את כל שיחות הטלפון. אז ה-4G יישאר? "בוודאי. אנחנו נשתמש ב-5G כשבאמת נצטרך יכולת לטובת יישומים שזקוקים לרוחב פס מסיבי וזמן השהיה נמוך במיוחד. אנחנו לא נשתמש בזה כל הזמן, בכל מקום ומכל סיבה. הטכנולוגיות ימשיכו לעבוד זו לצד זו לאורך זמן רב, ויותר מכך - השימוש ב-4G צומח וימשיך לצמוח לאורך עוד תקופה ארוכה". אחד ההיבטים שקורנינג משקיעה רבות בפיתוח ובמחקר שלהם הוא הכנסת האות הסלולרי לתוך הבניינים, בעיקר, כמובן, בשוק העסקי. "הרי ברור שהבעיה הראשית היא שטלפונים לא עובדים טוב בתוך בניינים. בכל מה שקשור לתקשורת המאקרו, מחוץ לקירות, לספקיות זה קל יחסית לספק ומאוד רווחי, אבל פנימה לתוך הבניינים מתחילה הבעיה", מספרת אינגרטו. לדעתה, הבעיה היא מי צריך להשקיע את הכסף, ובכל מקרה, היא טוענת, התמורה לכסף היא בדרך כלל כזו שלספקיות לא ממש כדאי להיכנס לפרויקט. "הן מסתכלות על זה ואומרות לעצמן: יש לנו בחוץ דג גדול יותר לאפות, לא רוצות להתעסק עם הדג הקטן מדי הזה. אז מה שקורה הוא, שרואים אנשים עומדים ליד החלון או יוצאים החוצה כדי לדבר. אבל בהרבה מאוד עסקים כבר לא רואים טלפונים שולחניים, כולם עם מכשירים שהם אפילו מביאים מהבית. אי אפשר כל הזמן לגשת לחלון או לצאת החוצה כדי לעשות שיחה, ובדור החמישי, בשילוב עם החומרים המודרניים שמהם מייצרים כיום בנייני משרדים עם הרבה מאוד זכוכית, הגלים לא יחדרו פנימה בכלל. מכיוון שכך, אנחנו מפתחים את הפתרונות שיאפשרו להביא פנימה את התקשורת, והבניין שלנו מהווה דוגמה חיה למוצרים ולפתרונות שאנחנו יכולים לספק, אנשים יכולים להסתובב עם הטלפון והמחשב בכל מקום, ותהיה להם קליטה בלי בעיה ולא משנה של איזו ספקית, זו מערכת ממש יפה", היא סיפרה. ומה לגבי הרתיעה של אנשים מהדור החמישי, בעיקר כשלומדים שיהיו יותר אנטנות? "הפתרונות שאנחנו מציעים לשילוב בבתים דווקא משתמשים בעוצמה קטנה יותר, ואפילו להיפך - הם מפחיתים את רמת הקרינה. במקום התחברות החוצה בעוצמה גדולה – יש התחברות למקור פנימי בעוצמה מאוד נמוכה. וחוץ מזה, מגוון האפשרויות שזה יפתח יראה עד כמה זו טכנולוגיה שתסייע לאנושות".

גוגל ואפל – שתי יריבות ותיקות בימים בלי קורונה – משתפות פעולה בימים אלה, בניסיון לסייע לרשויות ממשלתיות ברחבי העולם לזהות ולבלום את התפשטות הנגיף, ומפתחות מערכת למעקב מגע שתופץ בחודש הבא ברחבי העולם. ואולם להערכת חוקרים, לפחות שני מיליארד משתמשים בטלפונים סלולריים בעולם לא יוכלו להשתמש באפליקציה, שתאפשר למשתמשים לעקוב האם היו במגע כלשהו עם אנשים שחלו בקורונה. בתוך אותם שני מיליארד נכללים גם אנשים מבוגרים ועניים – המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף הקורנה. מכשירי iPhone ואנדרואיד מהווים כיום רוב מתוך 3.5 מיליארד הסמארטפונים הפעילים בעולם. עובדה זו תאפשר רשת פוטנציאלית אדירה למעקב אחר המגיפה, ומחקרים שונים מעידים על תמיכה ציבורית רחבה ברעיון. הבעיה היא שהמערכת מסתמכת על שבב מסוים ועל תוכנה שנעדרת ממאות מיליוני סמארטפונים שמצויים עדיין בשימוש, בייחוד כאלה ששווקו לפני יותר מחמש שנים. "המגבלה שבבסיס הטכנולוגיה נוגעת לעובדה, שעדיין יש בשימוש מכשירי סלולר שלא כוללים רכיב בלוטות' או את מערכת ההפעלה העדכנית ביותר", אמר בן ווד, אנליסט ב-CCS Insight. "מי שיש להם מכשיר ישן או בסיסי לא יוכלו לנצל את היתרונות שהאפליקציה הזאת תציע". שבב הבלוטות' המסוים, המשמש לזיהוי סמיכות בין מכשירים בלי לחסל משאבי סוללה, נעדר מכרבע מהסטארטפונים הפעילים ברחבי העולם כיום, לדברי אנליסטים בחברת קאונטרפוינט ריסרץ', וכ-1.5 מיליארד אנשים משתמשים עדיין במכשירים בסיסיים, שאינם מריצים כלל iOS או אנדרואיד. "בסך הכל", מציין ניל שה, אנליסט מקאונטרפוינט, "שני מיליארד משתמשי סלולר בעולם לא יוכלו ליהנות מהיוזמה הזאת, ומרבית מאותם משתמשים עם המכשירים הלא תואמים דווקא מגיעים מפלח האוכלוסייה של בעלי הכנסה נמוכה או מפלח המבוגרים, שלמעשה פגיעים יותר לנגיף". בקאונטרפויט טוענים, כי בשווקים מפותחים, כמו ארצות הברית, בריטניה ויפן, קיימת תאימות של 88%, בעוד בשווקים מתפתחים כמו הודו, רק מחצית מהאנשים הם בעלי מכשירים תואמים.

הודעת ווטסאפ, שמתחזה כאילו הגיעה ממערך הסייבר הלאומי, הופצה הלילה (ד'). בהודעת הפישינג יש קישור, שפתיחתו גורמת להורדת נוזקה למכשיר. ההודעה נשלחה עם הנושא "תוכנת הגנה של מערך הסייבר הלאומי" והיא כוללת המלצה להורדת תוכנה להגנה לפני שמשתמשים בזום. אלא שלא דובים ולא זומים: במערך הסייבר מבהירים שלא מדובר בהודעה מטעמם, וכי הם בודקים מי עומד מאחוריה. אנשי המערך פעלו במהירות להורדת האתר, שכבר לא זמין ולא מזיק, והם ממשיכים לחקור את הנושא. "אנחנו מבהירים כי הודעות ממערך הסייבר הלאומי מופצות לציבור רק בערוצים הרשמיים של המערך - האתר, הפרופילים הרשמיים ברשתות החברתיות (עם V כחול בפייסבוק), המייל הרשמי ומערכת סייברנט. כמו כן, תשומת ליבכם כי עדכוני תוכנה אינם מועברים בקישור bit.ly", נמסר מהמערך. חוקרי מערך הסייבר הסבירו כי הודעת הפישינג שנשלחה הלילה "מנצלת את השיח הציבורי הער סביב אפליקציות שיחות הווידיאו בזמן משבר הקורונה". אנשי המערך חזרו והזכירו כי באתר שלו,  cyber.gov.il, מופיעים כמה מדריכים והמלצות לשימוש בטוח באפליקציות שיחות וידיאו. כמו כן, הם פרסמו כמה כללי בסיס לזהירות מפני מתקפות פישינג והתמודדות אתן: "היו חשדניים, במיוחד כלפי קבצים מצורפים ולינקים חשודים; מומלץ לגלוש ישירות לאתר הרשמי - ולא להקליק ישירות על הקישור בהודעה, או ליצור קשר עם הגורם ששלח אותה בדרכי תקשורת אחרות; שימו לב לנוסח ההודעה שנשלחה וכן לכתובת הדוא"ל המופיעה בה. במקרה זה, מערך הסייבר הוא גוף ממשלתי ולכן, סיומת ה-URL תהיה gov.il. כמו כן, שימו לב לנוסח המחשיד בהודעה, שלפיו 'אין לפנות לצוות המחשוב'. במידה והקלקלתם על הקישור, פנו לגורם הרשמי בארגון שלכם או למערך הסייבר הלאומי - בחיוג ישיר למספר 119".

משרד האוצר אישר היום (ד') העברה של 1.2 מיליארד שקלים לרשות החדשנות, לסיוע לענף ההיי-טק, בעקבות משבר הקורונה. חצי מיליארד שקלים מתוך סכום זה יוענקו לחברות קטנות ובינוניות בענף שנקלעו למשבר כלכלי, דרך ערוץ מהיר להגשת בקשות למענקים שהרשות משיקה. ההשקעה תינתן במשותף עם משקיעי הון-סיכון בחברות עם סיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות משאבים כספיים מוגבלים וצורך מימון מידי. זאת, כדי להבטיח פעילות של חברות שיש להן פוטנציאל לסייע בהמשך למשק. ערוץ המענקים יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, לחברות שזקוקות למזומנים נוספים על מנת לצלוח את תקופת המשבר. ברשות מבטיחים כי התשובות לפניות יינתנו בטווח זמן של עד ארבעה שבועות מיום קבלת הפנייה, ותינתן מקדמת מימון בשיעור של עד 50% מהמענק המאושר כנגד מימון משלים שתציג החברה. הערוץ המהיר מיועד לתמיכה בתוכניות מו"פ חדשניות של חברות בתחילת שלבי הצמיחה ובשלבי פיתוח מתקדמים, שצברו נכסים מהותיים - קניין רוחני, גיוסים ושווי, אך בעלות "מסלול המראה" (Runway) הקצר משנה ויש להן צורך דחוף בכסף. איך יבדקו? חברות שיפנו לערוץ זה יתבקשו לספק במהלך קליטת בקשותיהן טפסים לבדיקה מקצועית ומסמכים מימוניים לצורך בדיקה פיננסית. בנוסף לבדיקה המקצועית (טכנולוגית-עסקית), הרשות תחשב את יתרת המזומנים של החברה, תנתח את מצבה הפיננסי ותבחן את יכולת השרידות שלה במהלך המשבר, כמו גם את הצעדים שהיא ביצעה לצורך כך. בחינת "מסלול ההמראה" ויכולות השרידות של החברה תצטרף להערכת הבקשות על פי אמות המידה של מסלול קרן המו"פ ברשות החדשנות. דגש נוסף בהודעה הוא שחברות שמעוניינות לקבל מענק יוכלו לגשת לבדיקה מקוצרת גם אם אין להן בשלב ההגשה יכולת להציג מימון משלים. במקרה זה תינתן לחברה תקופת זמן של שלושה חודשים כדי למצוא את המימון המשלים. במידה שהיא תצליח בכך, יבוטל אישור המענק מהרשות. יצוין כי ניתן להגיש תכניות מו"פ בתקציב מצרפי של עד 15 מיליון שקלים. "חשש שצינור החמצן של ההיי-טק ייפגע אנושות" לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "הערוץ המהיר להגשת הבקשות למענק נועד על מנת לספק לחברות מצטיינות עם נכסים משמעותיים וסיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות יתרת מזומנים קצרה, ודאות וכסף, שיסייעו להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו". אהרון הוסיף כי "תעשיית ההיי-טק נפגעה משמעותית מהמשבר וצפויה לחוות ירידה של כ-25% מהשקעות ההון הפרטי ושל כרבע מסך ההכנסות ממכירות. כתוצאה מכך, חברות רבות מקפיאות גיוסים, מוציאות עובדים לחל"ת ואף מתכננות פיטורים בהיקף רחב. תעשיית ההיי-טק תלויה, יותר מכל ענף אחר, במשקיעים גלובליים, שאחראים על מרבית ההון שמממן אותה. בתקופה הזו קיים חשש ממשי כי צינור החמצן של התעשייה ייפגע אנושות. מדיניות תמיכה מהירה, שקולה וחכמה של הממשלה תמנע פגיעה קריטית ביצוא, בתוצר, בהכנסתם של מאות אלפי האנשים העובדים בענף ההיי-טק ובעסקים התומכים בה. מדיניות זו תהווה עוגן מרכזי ביכולתה של כלכלת ישראל לצמוח חזרה עם שוך המשבר".

מספר תקריות אנטישמיות אירעו בשבועות האחרונים, כולל שלשום (ב'), ערב יום השואה, במפגשים וירטואליים שבוצעו בתוכנת שיחות הווידיאו זום, שצברה פופולריות רבה באחרונה, בצל משבר הקורונה. פעילים אנטישמיים ניצלו אירועים שהתקיימו לציון יום זה ואירועים יהודיים אחרים, נכנסו לשיחות והחלו להפיץ שם תמונות וסרטונים של שנאת יהודים. מקרים שבהם משתמשים נכנסים לשיחות זום ומפריעים להן בכוונה נקראים "זום בומבינג". כך היה גם הפעם: באחד המקרים, באירוע זיכרון בסלון שיזמה שגרירות ישראל בברלין ונערך בזום, פרסמו ה-"מפציצים" סלוגנים אנטישמיים ותמונות של אדולף היטלר בעת שניצול השואה צבי הרשל העיד את עדותו. אלא שהניסיונות של המשתמשים האנטישמיים לסכל את האירוע לא צלחו והוא המשיך כמה דקות לאחר מכן. שגריר ישראל בברלין, ג'רמי יששכרוף, צייץ בחשבון הטוויטר שלו לאחר האירוע כי "לא לכבד את זיכרון השואה ואת הניצול זה דבר שהוא מעבר לבושה ולגועל, ומראה את הטבע האנטישמי של הפעילים (שביצעו את המקרה - י"ה)". שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, גינה אף הוא את המקרה וצייץ: "באירוע של שגרירות ישראל בגרמניה ביום השואה, אנטישמים מראים תמונות של היטלר. איזה חוסר כבוד ללא תחתית כלפי הניצולים וזיכרון הנספים בשואה. זו בושה בלתי ניתנת לתיאור!". בשתי "הפצצות זום" אחרות, שאירעו מוקדם יותר החודש, הותקפו תפילות ערב שבת שערך המרכז היהודי במחוז ווסצ'סטר שבמדינת ניו-יורק, ארצות הברית, באמצעות שירות מפגשי הווידיאו. בשני המקרים, הנהלת המרכז שלחה לכל מי שביקש אימייל עם הזמנה לתפילה, ואדם לא ידוע (אחד או יותר) חדר למפגש הווירטואלי ופרסם חומרים אנטישמיים. אחד המקרים אירע ב-3 באפריל והמקרה השני - שבוע לאחר מכן. התובע הכללי של המחוז פתח בחקירה. האירועים הללו נותנים משנה תוקף לפרסום של הליגה נגד השמצה, שדיווחה באחרונה כי עליית הפופולריות של שירותי מפגשי הווידיאו עקב משבר הקורונה הביאה לגידול במספר התקריות האנטישמיות שקורות בהן.

מייקל דל, מייסד ומנכ"ל דל טכנולוגיות, הצטרף לפני חג הפסח ממקום מושבו באוסטין, טקסס, למפגש זום והרמת כוסית עם מאות עובדי מרכזי הפיתוח של החברה בישראל. [caption id="attachment_314552" align="alignnone" width="600"] מייקל דל מרים כוסית לחיים עם עובדי דל טכנולוגיות בישראל. צילום: דל טכנולויגות[/caption] דן ענבר, נשיא חטיבת האחסון העולמית ומנכ"ל מרכזי הפיתוח בארץ, פתח את המפגש בסקירת הפעילות העסקית וההישגים בישראל בתחומי האחסון והסייבר, לצד ההזדמנויות העומדות בפני החברה בתקופה ייחודית זו, וההתארגנות לרציפות תפקודית של עבודה מהבית, כמו גם פעילות תומכת שסופקה לעובדים ומשפחותיהם, דוגמת אימוני כושר והרצאות העשרה בזום. דל הפתיע וריגש עם ברכת חג שמח בעברית, הרים כוסית לחיים ואיחל בריאות לעובדים ולבני משפחותיהם. הוא שיבח את החדשנות הטכנולוגית שיוצאת מישראל ואת המאמצים הרבים של צוותי הפיתוח להמשיך בשגרת העבודה למרות המצב. הוא ציין במיוחד את הערכתו הרבה למאמץ לקראת היעד הקרוב של השקת מוצר הדגל של החברה העולמית בתחום האחסון, אשר הובלתו והפיתוח שלו בוצעו מישראל.

שם ותפקיד: סבטה סורוקה רביזנוביץ', מנהלת מוצר שיווקית בחברת מוטורולה סולושנס. ותק בתפקיד: כמעט שלוש שנים. תפקידים קודמים: התחלתי כבודקת תוכנה תוך כדי שילוב העבודה עם לימודי תואר ראשון. לאחר מכן מוניתי לנהל צוות בודקים, קודמתי למנהלת פרויקטים ולמהנדסת מערכת תקופה קצרה לאחר מכן, ובסיום התואר השני החלטתי שאני רוצה להרחיב אופקים ופניתי לתחום ניהול המוצר, כאשר כרגע אני מתמחה בפן השיווקי. השכלה / שירות צבאי: בשירותי הצבאי הייתי חלק מעתודה טכנולוגית. לאחר השחרור הלכתי להשלים את התואר הראשון בתחום הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. לאחר מספר שנים הרגשתי צורך להרחיב את הידע שלי לתחומים שונים מהנדסה או מנהל עסקים, לקח קצת זמן, אך בסופו של דבר מצאתי תואר שני שמאוד סקרן אותי בתחום ניהול, יישוב סכסוכים ומשא ומתן, אותו סיימתי בהצטיינות. לעניות דעתי זהו תואר שנותן כלים מדהימים לכל אחד שעובד בסביבה מרובת ממשקים (ממונים, עמיתים, כפיפים, לקוחות, ובעלי עניין אחרים), גם תורם בחיי המשפחה היומיומיים. העניין בתחום הביא אותי להשלים קורס גישור,לבצע סטאז', ללמוד קורס בוררות עסקית.תשאלו האם ניהול מוצר מתנגש עם גישור ובוררות ומה הקשר בין התחומים? לדעתי לא רק שזה לא מתנגש אלא מהווה יתרון משמעותי עבורי, השילוב של ראיה מערכתית עם ראיה גישורית נותן פרספקטיבה שונה בשני התחומים ומסייע לי להשיג את מטרות הארגון והצלחת המוצרים עליהם אני אמונה. משפחה: נשואה פלוס אחת. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני מגיעה ממשפחה שבה כמה דורות של נשים הינן מהנדסות בתחומים שונים, אז ניתן לומר שגדלתי לתוך זה, ותמיד הייתה לי חיבה לדברים טכניים גם מבחינת משחקים ששיחקתי בתור ילדה, חיבה שכנראה התחזקה. אני לא חושבת שתחום טכנולוגי מונע או חוסם את תחום מדעי החברה לדעתי נכון וצריך לשלב בין שניהם. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לדעתי, ולפחות לפי הסטטיסטיקה, האפליה עדיין קיימת. היא פשוט שינתה קצת את צורתה ובאה לביטוי הרבה פעמים בצורה שקשה יותר לשים עליה את האצבע. יחד עם זאת לא בכל אי הצלחה ניתן להאשים את האפליה, לפעמים זה רק יכולות מקצועית של אותו אדם. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לצערי, לא נראה לי שיש אישה שלא חוותה סוג כלשהו של אפליה. זה יכול להיות במשהו מאוד קטן ומינורי לכאורה ויכול להיות ברבדים הרבה יותר עמוקים, אך זה קיים בהערות ותשובות שאני נוטה להאמין שגברים אינם נתקלים בהן. יחד עם זאת, לאורך השנים חל שיפור בתחום.

חברת הגנת הסייבר הישראלית ניוטרון מחפשת קרן הון פרטית שתרכוש אותה - כך לפי דיווח שפורסם באתר PE Hub. לאנשים ומחשבים נודע כי החברה מנהלת משאים ומתנים עם כמה קרנות הון פרטיות, כשבכוונתה להימכר, כולה או חלקה, לפי שווי של 80 עד 100 מיליון דולר. ניוטרון החלה בתהליך התמחור בתחילת השנה, תוך שהיא ממקדת אותו בכמה קונים אסטרטגיים, אך השהתה את המהלך בשל התפרצות מגפת הקורונה. בימים האחרונים היא חזרה לנהל משא ומתן על רכישתה, ומסתייעת בשירותי הייעוץ של בנקי ההשקעות ברקרי נוי ודרקסל המילטון. החברה הוקמה ב-2008 על ידי האחים ניר ועופר גייסט. ניר גייסט, בן 32, הוא מומחה ללוחמת סייבר ואבטחת מידע, שהחל את לימודיו האקדמיים בטכניון בגיל 10 (!), ובאותו הזמן כבר היה יועץ אבטחת מידע לבנקים גדולים בישראל. במשך שנים הוא פעל כ-"כובע לבן" - משמע, "האקר חוקי", שמבצע בדיקות חדירה ופריצות למערכות רגישות של ארגונים על מנת לבחון את רמת חוסן הסייבר שלהן. בעבר הוא כיהן כמנכ"ל החברה, כשלצידו האלוף (מיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, שהיה היו"ר שלה ואף השקיע בה בעבר. כיום, גייסט הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה ואת החברה מנהלת שגית מנור, בעבר בכירה ב-וריפון. עם הקמת ניוטרון היה לגייסט יעד יומרני משהו: "אני רוצה לשנות את הדיסק אצל מנהלי אבטחת המידע", אמר בראיון לאנשים ומחשבים. "אני רוצה לחולל מהפכה בעולם האבטחה על ידי שינוי פרדיגמה. לכן הקמתי את החברה: לתת מענה מקיף לבעיה שממנה סובלים כל הארגונים - חוסר היכולת שלהם להתגונן מפני איום שעליו הם לא יודעים דבר". מוצר "פרנואידי" יחד עם אנשי צוותו פיתח גייסט תוכנה שאמורה לענות בדיוק על צורך זה. במהלך ספק מחייך וקורץ ספק שיווקי, הוא כינה את מוצר התוכנה פרנואיד, כשהוא מתייחס לפסוק בספר משלי: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". תוכנת פרנואיד יושבת על ליבת מערכת ההפעלה (קרנל) בזמן אמת ומנתחת את הפעולות לפני שהמערכת מבצעת אותם. שפת הניתוח נקראת BPM (ר"ת Behavior Patterns Map), שמאפשרת לה ניתוח לוגי של התנהגות אפליקטיבית, הראשון מסוגו בעולם. באמצעות שפת הניתוח, פרנואיד מבצעת מיפוי קונטקסטואלי של כלל הפעולות במחשב, תוך דירוג רמת הסיכון שלהן בכל שלב.  באמצעות הניתוח ההתנהגותי והבינה המלאכותית שלה, פרנואיד מצליחה לזהות ולנטר גם איומים ונוזקות חדשות שטרם נצפו. הגישה של ניוטרון פועלת לעצירת כל סוגי המתקפות הלא ידועות, כולל מתקפות כופרה ו-APT, איומים עקביים מתקדמים, ומתקפות זדוניות אחרות. בפיתוח הטכנולוגיה היו שותפים בכירים בתעשיות אבטחת המידע המקומית והבינלאומית, בהם ד"ר טאהר אל-גמאל, ממציא פרוטוקול SSL לתקשורת מוצפנת בין רשתות מחשבים, ועמית מלצר, לשעבר מבכירי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון. פתרונות ניוטרון מותקנים בארגונים טכנולוגיים מהמתוחכמים בעולם, בכלל זה בסוכנות אכיפת חוק אמריקנית גדולה, אל על, אירונאוטיקס, אוניברסיטת חיפה, בנקים בארץ ובחו"ל, ובארגונים מהמגזר הביטחוני הישראלי. באותו ראיון התהדר גייסט כי "זיהינו את התולעת סטוקסנט כבר בשלב ההדבקה". סטוקסנט פגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני, ולפי פרסומים זרים פותחה על ידי ארצות הברית וישראל. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום שנמצא בסמוך לעיר נתאנז באירן. ב-2017, ניוטרון גייסה 21 מיליון דולר, ובסך הכל, היא גייסה 43 מיליון בארבעה סבבים. מטה החברה יושב בסנטה קלרה, קליפורניה, ויש לה מרכז פיתוח בהרצליה. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-10 מיליון דולר ולה כ-50 עובדים. הצמיחה שלה בשנים האחרונות עמדה על מאות אחוזים בשנה. בנקי ההשקעות המייעצים לניוטרון וגייסט לא השיבו לבקשות תגובה שהופנו אליהם. השתתף בהכנת