היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אבל אחרות מתאוששות ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. כשירות לקוראים.ות, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות. שימו לב: מטעמי נוחות, המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. הרשימה מפורסמת לפי סדר ה-א"ב. מדובר ברשימה ראשונה של חברות, וביום א' נפרסם רשימה נוספת, כך שיש מה לעקוב. חברות נוספות שמחפשות עובדים מוזמנות לפנות למערכת כאן. אלעד מערכות חברת התוכנה מגייסת 50 עובדים לחטיבת היועצים המומחים לתפקידי פיתוח אי-קומרס ודיגיטל, אצל לקוחות מובילים במשק. העובדים החדשים יועסקו בהמשך פיתוח והטמעת כלים דיגיטליים מבוססי Microsoft Dynamics שהחברה פיתחה. בין המשרות הפתוחות: מפתחת CRM Dynamics מנוסה, מפתח ABAP, מנהלת סיסטם, מפתח BI ומפתחת ג'אווה. מידע נוסף על המשרות שאלעד מערכות מציעה ניתן למצוא כאן. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. טלדור חטיבת ה-BPO של החברה מגייסת עשרות נציגים למוקדי שירות ומידע למשרדי הממשלה השונים, שמספקים מענה לאזרחי ישראל בימי הקורונה. כמו כן, דרושים לה עשרות עובדים לחטיבות החברה השונות, במגוון תפקידים, כגון: מנהלי ואנשי פיתוח, מנהלי אבטחת מידע, אנשי DevOps, אנשי סיסטם ותקשורת, ונציגי תמיכה טכנית. מידע נוסף על המשרות שטלדור מציעה ניתן למצוא כאן. מטריקס החברה מגייסת בימים אלה עשרות עובדים למגוון תפקידים מבוקשים. בין המשרות: מפתחי אוטומציה מנוסים בג'אווה / #C, בודקי תוכנה מנוסים בעולם הדיגיטל, תוכניתני אינטגרציה בעלי ניסיון (IIB / WMB / Data power / ESB), מקצועני אבטחת מידע מנוסים, ראשי צוותים ותוכניתני מובייל בעלי ניסיון במערכות iOS ואנדרואיד, תוכניתני Full Stack מנוסים, מומחי מיקרוסופט ואנשי DevOps בעלי ניסיון. לשליחת קורות חיים ולרשימת המשרות המלאה שמציעה החברה ניתן ללחוץ כאן. מק'אפי מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית האבטחה והסייבר מגייס בימים אלה עובדים לתפקידי מנהלת בדיקות, מתכנתת Win LL ומתכנתת Mac LL. על מנהלת הבדיקות להיות בעלת ניסיון של לפחות שלוש שנים בתחום, עם הבנה מעמיקה בבדיקות על עמדות קצה, ניסיון בבדיקות מערכות ניהול בסביבות און-פרמיס וענן, וכן אוריינטציה והבנה מעמיקה באוטומציה. מתכנתת ה-Win LL נדרשת ללפחות שלוש שנות ניסיון בפיתוח ++C\C וחשוב מאוד שיהיה לה (או לו, כאמור - כל המשרות בכתבה פונות לכל המינים והמגדרים) ניסיון ב-OS Internals וב-Low Level, עם יתרון ל-Win. על מתכנתת ה-Mac LL להיות בעלת מינימום שלוש שנות ניסיון בפיתוח ++C\C, וחשוב מאוד שיהיה לה ניסיון ב-OS Internals וב-Low Level, עם יתרון ל-Mac. [caption id="attachment_315733" align="alignnone" width="600"] שיהיה בהצלחה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] פייסבוק מרכז הפיתוח של פייסבוק ישראל מגייס בימים אלה יותר מ-100 עובדים למשרות פתוחות: מנהלי פיתוח מנוסים בתחומי הבינה המלאכותית ולימודי המכונה; מעצבי מוצר בתחומים של חוויית וממשק משתמש (UX ו-UI); מנהלי מוצר בעולמות של B2C עם ניסיון בפיתוחים למשתמשי קצה; ועוד. בנוסף לבעלי ניסיון, פייסבוק מגייסת סטודנטים למשרות התמחות בתחומים של עיצוב מוצר ומחקר בינה מלאכותית. מידע נוסף על המשרות שפייסבוק מציעה ניתן למצוא כאן. רד-האט מרכז הפיתוח של ענקית הקוד הפתוח ברעננה מרחיב את פעילותו ומעוניין לגייס השנה עשרות עובדים למשרות פיתוח תוכנה ואוטומציה בסביבת קוד פתוח. החברה מחפשת Senior Release and Continuous Release Engineer, מהנדס תוכנה בכיר לניהול סביבת קוברנטיס, מהנדס איכות בכיר לתשתיות קוברנטיס נייטיב, מהנדסת איכות לסביבת OpenShift ומהנדסת תוכנה לניהול אשכולות (Clusters) קוברנטיס. מידע נוסף על המשרות שרד-האט מציעה ניתן למצוא כאן. להגשת מועמדות לחצו כאן. SQLink בחברת התוכנה פתוחים בימים אלה 85 תקנים. ל-SQLink דרושים: Chip Designer מנוסה עם לפחות ארבע שנות ניסיון, וניסיון עם FPGA ועם פלטפורמות אבטיפוס מתקדמות (HAPS / Protium). מדעני נתונים, בעלי ניסיון עבודה מוכח של שנתיים לפחות עם SQL כמנתחי נתונים או מנתחי נתונים עסקיים; ניסיון של שנה לפחות בפיית'ון; מומחיות טכנית במודלים של נתונים; פיתוח תכנון בסיסי נתונים, כריית נתונים וטכניקות פילוח; הכרת סטטיסטיקות וניסיון באמצעות חבילות סטטיסטיות לניתוח מערכי נתונים - R, Excel, SPSS, SAS וכדומה; ותואר ראשון במתמטיקה, כלכלה, מדעי המחשב, ניהול מידע או סטטיסטיקה. מפתחת Full stack, עם ניסיון בפיתוח Nodejs ו-React, ניסיון עם דוקר / קוברנטיס וסיווג בטחוני בתוקף (הכרחי). מפתח אוטומציה ג'אווה, בעל בין שנה לשלוש שנות ניסיון בבדיקות בסביבת מובייל ובפיתוח אוטומציה ג'אווה, וכן ניסיון בסביבת Appium. מפתחת דוט.נט לאזור הצפון, בעלת חמש שנות ניסיון ומעלה בתחום, ניסיון בעבודה עם WPF ועם VB6, היכרות עם ++C ותואר ראשון בהנדסת תוכנה, מדעי המחשב או חשמל ואלקטרוניקה. מהנדס אלגוריתמים עם ניסיון בתחום עיבוד האותות, ניסיון עם מכ"מים ותואר שני רלוונטי. מנהלת פרויקט אבטחת מידע, עם ניסיון של שנתיים ומעלה בניהול פרויקטים בתחום בחברות היי-טק גדולות, אנגלית ברמה גבוהה ויכולת עבודה בצוות. מפתח קובול בעל חמש שנות ניסיון, לרבות בתחום הפיננסי, ואם הניסיון הוא בעולם ניירות הערך - ב-SQLink רואים בכך יתרון משמעותי. מפתחת BI שמאחוריה לפחות ארבע שנות ניסיון, חובה בעבודה ב-Qlick View או Qlick Sense, וניסיון עם SSIS. מנהל רשת עם התמחות באבטחת מידע, בעל ארבע שנות ניסיון בניהול רשתות, ניסיון מוכח בעבודה עם מוצרי אבטחת מידע וכן בהקמה, תחזוקה ותפעול שרתי IIS, ותואר רלוונטי. ניסיון בניהול או הובלת צוות - יתרון. להגשת מועמדות ושליחת קורות חיים לחצו כאן. כאמור, ביום א' נפרסם רשימה נוספת של חברות היי-טק וסטארט-אפ שמחפשות בימים אלה עובדים. שיהיה בהצלחה.

Wix היא אחת מלא הרבה חברות שיצאו נשכרות ממגפת הקורונה: התוצאות שהחברה פרסמה אמש (ד') מראות כי היא רשמה ברבעון הראשון של השנה עליות ניכרות בהכנסות ובמספר המשתמשים שלה. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שבתקופה שבה חלק ניכר מהמשק עבד מהבית ומרבית העסקים היו סגורים, חברות פנו לפתרונות שמקדמים נוכחות אונליין, כמו אלה של Wix. לעומת זאת, החברה רשמה עלייה ניכרת גם בהפסד שלה. עוד לפני תוצאות הרבעון, נתון בולט שהשיגה החברה בחודש שעבר, אפריל, הוא 3.2 מיליון משתמשים חדשים שנרשמו במהלכו - זינוק של 63% בהשוואה לאפריל אשתקד והמספר הגבוה ביותר בחודש אחד מאז שהחברה נוסדה. הנתונים מראים שמספר המשתמשים החדשים בחודש שעבר היה קצת פחות מחצי מזה שהושג בכל הרבעון הראשון של השנה, שבו נוספו כ-6.9 מיליון משתמשים רשומים - עלייה של 16% במונחים של שנה לשנה. בסך הכול, מספר המשתמשים הרשומים לשירותי Wix עמד בסוף הרבעון על 172 מיליון. עוד יצוין כי הגבייה של החברה מלקוחותיה באפריל 2020 הייתה גבוהה ב-76% מאשר באפריל 2019. באשר לדו"חות הרבעוניים, Wix הציגה גידול של 21.2% בהוצאות ל-177.6 מיליון דולר אל מול עלייה רבה ותר בהכנסות, של 23.9%, ל-216 מיליון. חלוקת ההכנסות מעלה כי אלה ממנויים קריאטיביים - כך נקרא התחום - גדלו ב-16.6% ל-176.5 מיליון דולר ואילו ההכנסות מפתרונות עסקיים קפצו ב-72% ועמדו על 39 מיליון. מעבר מהכנסות להוצאות מימון וזינוק של 27% בחבות המס הביאו לקפיצה של 27% בהפסד הנקי של החברה, ל-39.1 מיליון דולר. ההפסד הנקי למנייה רשם עלייה של 22.6% ל-76 סנט. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות זינקו ב-56.3% ל-62 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-14.4% ל-154 מיליון והרווח הגולמי השולי הגיע ל-71.26%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 18.4% ל-192.3 מיליון דולר וההפסד זינק ב-38.1% ל-38.4 מיליון. "המשבר הנוכחי הגדיל את החשיבות של נוכחות אונליין יותר מאי פעם, ואנחנו ברי מזל להציע מוצר המספק לעסקים, למותגים ולעצמאיים הזדמנות לבנות ולצמוח, למרות הקשיים ההולכים וגדלים שהם חווים", אמר אבישי אברהמי, מנכ"ל ושותף מייסד של Wix. "משבר הקורונה כפה על המשתמשים שלנו שינוי מסיבי. הצורך של עסקים קטנים ובינוניים, יזמים ומותגים לעבור לאונליין במהירות מעולם לא היה ברור כל כך".

בתום מו"מ שהתקיים בשבועות האחרונים בין ההסתדרות, ועד עובדי פרטנר והנהלת החברה, הוסכם כי החברה תחזיר את כל עובדיה שהוצאו לחל"ת בחודש מרץ ואפריל, עד ליום ג' 19.5.2020. בנוסף, ובאופן תקדימי בענף התקשורת, תחל פרטנר בפיילוט מיוחד, שלפיו כל עובדי מטה החברה יעבדו מביתם ביום קבוע בשבוע. במקביל תורחב העבודה מהבית כך שגם עובדי מוקדי השירות, שישובצו למשמרות ערב בימי חול ולמשמרות סופ"ש, יבצעו אותן מביתם. המהלך, שנולד נוכח התפוקות המשמעותיות והתוצאות המוצלחות של עובדי החברה בתקופה האחרונה, יוגדר בשלב זה כפיילוט שיימשך כמה חודשים. בנוסף, על רקע השלכות משבר הקורונה הסכימה נציגות העובדים שלא לקיים השנה את נופש החברה, ומתוך התקציב שהוקצה לנופש השנה יוקצו מיליון שקלים לטובת מענק שיחולק לעובדים שהוצאו לחל"ת. כמחווה של סולידרית וערבות הדדית בין עובדי החברה, סוכם גם על הקמת קרן סיוע של תרומת ימי חופשה. במסגרת זאת עובדים יוכלו לוותר על מימון החברה לימי חופש מסוימים שנקבעו בהסכם, וזאת לטובת עובדים אחרים שניצלו את מלוא מכסת ימי החופשה שלהם. כמו כן, סוכם כי עובדי החברה ינצלו עד סוף השנה את מלוא יתרת ימי החופשה שלהם לשנת 2020. לצד אלה, התחייבה הנהלת החברה שלא לנקוט במהלך של פיטורי צמצום או התייעלות עד סוף השנה לפחות. איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, אמר, כי "החדשנות שמאפיינת את פרטנר באה עכשיו לביטוי גם בדרך הניהול החדשה שבחרנו בזכות התוצאות המוצלחות שהניבה העבודה מהבית, שלאחרונה נכפתה עלינו, ועכשיו אנו עושים אותה מבחירה". קרן אופק, יו"ר ועד פרטנר,  אמרה: ״כשבחוץ משבר כלכלי חסר תקדים, הצלחנו לשמור על הבית ועל הביטחון התעסוקתי של כל עובדי פרטנר, ואני בטוחה ומאמינה שנוכל בכוחות משותפים לצאת מהמשבר אל עבר עתיד טוב ובטוח יותר. נגיף הקורונה אילץ אותנו לחשוב מחוץ לקופסה ולהתאים מחדש את סביבת העבודה כך שתהיה נגישה וידידותית יותר לעובד, מבלי לפגוע כמובן בפן המקצועי. אין לי ספק כי אותו שינוי יחולל מהפכה של ממש בשוק העבודה ויגרום לחברות רבות במשק לצעוד בעקבותינו והכל לטובת העובדים״. ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, מסר, כי: "ההסתדרות ופרטנר מוכיחות פעם נוספת כי יחסי עבודה קיבוציים טובים יכולים להביא לשיח ולשיתוף פעולה שמולידים התנהלות אחראית. הקורונה הציבה בפני החברה הישראלית ומקומות העבודה משבר שהם מעולם לא נתקלו בו, אך דווקא מתוך הבנה כי ממצב זה אפשר רק לצמוח, נחתם הסכם שמתמודד בצורה יצירתית וחכמה עם הסיטואציה שנכפתה על כולנו".  

"מדע נתונים ולמידת מכונה הם לא מטרה בפני עצמה. מטרתם היא הבאת ערך עסקי ותפעולי לארגון. מטרתם לענות לשאלה: מהו הדבר אשר לו היית יודע אותו כעת, היית יכול מחר לעשות את תפקידך טוב יותר?", כך אמר חזי הבר, מנכ"ל ג'יניוס דטה סיינס. הבר דיבר בכנס וירטואלי שנערך אתמול (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, תחת הכותרת IBM 5 Tools to keep continuity in the digital business . לדבריו, "החברה פועלת מזה שני עשורים, ומתמחה בהיבטים השונים שבניתוח ובמדע הנתונים. אנחנו עונים לבעיה עסקית-תפעולית, עם חיבור התחום לפן העסקי, ניתוח נתוני הארגון ובחירה בגישה אנליטית מתאימה". "מדע נתונים", אמר, "זה לא רק לכתוב בשפות פיתוח, או רק אוסף אלגוריתמים, מתקדמים ככל שיהיו. מדע נתונים בא לפתור בעיה ולתת ערך עסקי. נדרש שילוב של שלושה תחומים: ייצוג הבעיה העסקית; הכרת הנתונים, היכן הם יושבים ומה משמעותם ואיכותם; והיכולת לבחור גישה אנליטית נכונה כמענה לבעיה עסקית. נדיר למצוא מישהו שמתמחה בשלושת התחומים, יש מרחק בין אנשי דטה, קוד ואנליטיקה וביזנס". הבר ציין כי "אנחנו מכירים את כל שכבות האנליטיקה: תיאורית, מה קרה, עם כלי BI; למה זה קרה, עם אלגוריתמים ולימוד מכונה, שלומדים את היסטוריית הנתונים וממדלים מערכת חוקים, שמסבירה למה זה קרה ומה השפיע; חיזוי, ניבוי מה יקרה בעתיד אם נעשה כך וכך; וניתוח בעל יכולת להציע ללקוח את המסלול המיטבי בו ישיג את מטרותיו העסקיות באופן מרבי". "ג'יניוס דטה סיינס יודעת לנתח מידע מובנה ולא מובנה", אמר. "אנחנו עובדים עם כלי ווטסון של יבמ ומנצלים את הנתונים בארגון לטובת האתגר העסקי".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון הבר סיפר על כמה פרויקטים שהחברה ערכה: "בנמל אשדוד, האתגר היה איפה למקם כל מכולה ספציפית, בהינתן שאם הלקוח-היבואן ירצה אותה - הוא יקבל אותה במהירות וקלות. פיתחנו מודל המתבסס על היסטוריה ונתוני הנמל לניבוי ברמת מכולה, והנמל בנה תוכנית הקצאת משאבים מיטבית, עם שיפור שירות ללקוח. בנוסף, פיתחנו מערכת ליצרנית מזון שמוכרת אלפי מק"טים לאלפי לקוחות. המערכת בודקת האם ההזמנות ממוקסמות. עד אז איש לא בדק האם החנות יכולה למכור 150 מק"טים ולא 100 שהזמינה. המטרה היא גידול במכירות עם החזר השקעה". פתרון נוסף שאותו הבר ציין מזהה אנומליות בכלי טיס, והוא בעל מאות חיישנים שמשדרים נתונים. "אנחנו רוצים לזהות האם בכל רגע הפעילות תקינה או יש אנומליות שעוד לא התגלו, לטובת חיזוי תקלה שטרם נראתה הסטייה שלה". "בעולם חיזוי הפשיעה", אמר, "פיתחנו מערכת היכן למקם כוחות. חילקנו את העיר לתאי שטח, למדנו דפוסי התנהגות בכל תא שטח ואז יכולים היינו לנבא מה יקרה במשמרת ולהקצות כוחות למניעת הפשיעה בהתאם". לדבריו, "למפעל ייצור פיתחנו מערכת המגלה באופן מוקדם ככל האפשר מוצר פגום, כדי לצמצם את ההשקעה בו". "כעת", סיכם הבר, "עם התעוררות השוק, זה הזמן ליצור בידול תחרותי על ידי הוספת ערך לנתונים וניתוח שלהם". [caption id="attachment_315791" align="alignnone" width="600"] צחי כהן, סמנכ"ל המכירות בג'יניוס דטה סיינס. צילום: אורי אלון[/caption] פרויקט ביצרנית חלפים לרכבים צחי כהן, סמנכ"ל המכירות בג'יניוס דטה סיינס, סיפר על פרויקט שהחברה ערכה בחברה ישראלית-גלובלית, יצרנית חלפים לרכבים. "החברה מתמודדת עם 1,500 מוצרים ב-150 משפחות מוצר ו-100 אלף הזמנות בשנה, בשמונה קווי ייצור". "האתגר היה איך הם ממקסמים רווחיות על בסיס התשתיות הקיימות. התשובה: עושים זאת עם אופטימיזציה. לוקחים את משאבי הארגון ומארגנים אותם באופן המיטבי כדי להגיע למירב רווח במינימום משאבים", אמר כהן. הוא ציין ש-"עשינו זאת עם CPLEX Optimizer של יבמ. הכלי מאפשר פיתוח מודלים מתמטיים המתאימים לבעיות אופטימיזציה. זו גם תוכנה תשתיתית, שמאפשרת ריצה יציבה ומהירה של המודל המתמטי".

שם ותפקיד: נגה שטרן, חוקרת סייבר בג'נרל אלקטריק דיגיטל. האתגר בתפקיד הזה הוא, במובן מסוים, לחשוב הפוך ממפתח. מפתח חושב איך לגרום לתוכנה לעבוד כמו שהיא צריכה לעבוד – אנחנו חושבים איך לגרום לה לעשות דברים לא צפויים, איפה יש פרצות. ותק בתפקיד: שנה וחצי. תפקידים קודמים: זה התפקיד הראשון שלי, הגעתי לפה מיד אחרי שסיימתי את הלימודים. ג'נרל אלקטריק דיגיטל אפשרו לי להצטרף לחברה ללא ניסיון או ידע רב בתחום הסייבר. קיבלתי הזדמנות מדהימה ללמוד, ועד היום, שנה וחצי אחרי, אני לומדת המון. השכלה / שירות צבאי: בוגרת תואר ראשון דו-חוגי במדעי המחשב וערבית באוניברסיטה העברית. בשירות הצבאי שלי שירתתי כמדריכה בחיל המודיעין. משפחה: רווקה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התחלתי את הלימודים בכלל בחוג לפיזיקה, ואחרי שנה החלטתי שאני רוצה לשנות תחום. היה לי ניסיון מאוד מינימלי עם התחום (למדתי קצת מחשבים בתיכון, אבל לא עשיתי בזה בגרות), אבל הוא הספיק בשביל לדעת שזה משהו שאני יכולה ליהנות ממנו. החלטתי לנסות ועברתי למדעי המחשב. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן, אני חושבת שיש אפליה שקיימת בחברה שבה אנו חיים באופן כללי. יש מיעוט של נשים בתעשייה וזה לא קורה במקרה. אני מאמינה שזה מתחיל כבר בילדות, כשיש לילדה בעיה עם המחשב ומישהו אומר לה שתבקש מאבא שלה לעזור לה (למה לא מאמא?) או כשהורים שולחים ילדות לחוג בלט וילדים לחוגי כדורגל ומחשבים. זה לא אומר שאין מקרים של אפליה ישירה יותר, וזה לא אומר שחברות היי-טק לא יכולות לפעול כדי לשנות את המצב, אבל נראה לי שחלק משמעותי מהבעיה לא מתחיל בתעשיית ההיי-טק וגם לא בהכרח ייחודי לה. שווה להזכיר שיש מאמצים לשנות את המצב הזה. בתור סטודנטית הדרכתי בעמותת QueenB, שבמסגרתה סטודנטיות מלמדות ילדות בחטיבת ביניים תכנות במטרה לחשוף אותן לעולם המחשבים ולהגדיל את מספר הבנות והנשים בתחום. היה לי חשוב ללמד אותן, אבל יותר מזה – חשוב לי שהן יידעו שהן יכולות להגיע לתחום הזה אם הן ירצו, ושהן לא יחשבו, במודע או לא במודע, שזה לא בשבילן כי הן בנות. אני מאמינה שמסגרות כאלה יכולות לעזור בזה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי אישית, לשמחתי. ובאופן כללי בחברה שבה אני עובדת מחפשים ורוצים מאוד לגייס נשים נוספות.

סיזר סרנודה, לשעבר בכיר במיקרוסופט, מונה לתפקיד נשיא נט-אפ העולמית. סרנודה ידווח לג'ורג קוריאן, מנכ"ל נט-אפ. מתחילת יולי הוא יוביל את תפעול החברה כולל מכירות, שיווק, שירותים ותמיכה. סרנודה הצטרף לנט-אפ לאחר שעבד במיקרוסופט. בתפקידיו האחרונים היה נשיא החברה לאזור אמריקה הלטינית וסגן נשיא עולמי של התאגיד. בתפקידיו אלה עסק בהובלת שינוי עסקי, בניית צוותים והנעה של ארגונים למעבר לענן. הוא החל כמנהל מכירות לעסקים בינוניים קטנים של מיקרוסופט בספרד, ולאחר מכן שימש במשך שלוש שנים כנשיא הענקית מרדמונד לאזור APAC, אסיה-פסיפיק. בתפקידו כנשיא, סרנודה ימשיך לפתח את אסטרטגית השוק של נט-אפ ויעודד את צמיחת החברה, בעיקר בקשר לענן.  "אנו שואפים להאיץ את אסטרטגיית התוכנה והענן שלנו, ולכן הניסיון של סרנודה בשינוי ארגונים גלובליים יחזק את העמדה שלנו כמובילה בתחום הנתונים בענן", אמר קוריאן, המנכ"ל, "אני מצפה להוסיף את המחויבות והניסיון שלו לפיתוח אסטרטגיית השוק שלנו ולסביבה המשתנה של לקוחותינו הארגוניים". בפרופיל הלינקדאין שלו כתב סרנודה, כי בכוונתו לעזוב את מיקרוסופט לאחר 23 שנים בחברה, "לטובת אתגר אישי ומקצועי חדש. זו כנראה אחת מההחלטות המקצועיות הקשות ביותר שהייתי צריך לעשות בחיי. היה זה מסע מדהים, לעבוד עם לקוחות, שותפים ועמיתים לאורך השנים במיקרוסופט, ועל כך לנצח אהיה אסיר תודה על הלימוד. אשאר בחברה עד 30 ביוני. נט-אפ, להתראות בקרוב". מינויו של סרנודה, ציינו אנליסטים, "מגיע במועד חשוב לענקית ה-IT". קוריאן, שמונה למנכ"ל נט-אפ בשנת 2015, הוביל את החברה לצמיחה יוצאת דופן במשך המחצית השנייה של העשור האחרון. לאחריה חוותה החברה שנה של ירידה בהכנסות, כאשר עברה שינוי ובמקום להתמקד באחסון ברישוי מסורתי, הייתה לחלוצה בתחום החיבור בין סוגי אחסון שונים - ברישוי מסורתי, בענן היברידי ובענן הציבורי – לתוך ארכיטקטורה שקופה באמצעות פלטפורמת Data Fabric, מארג הנתונים, שלה. כך, נט-אפ עברה שינוי – מחברת אחסון לחברה לניהול מידע. החברה לא חדלה לעסוק בחומרה, אולם כיום היא מציעה לארגונים פתרון בכל צורה שהיא: בענן, פתרון מבוסס תוכנה, בצורה של רכיב, התקן, או במסגרת תשתיות משולבות באופן עמוק, Hyper Converged. חזון מארג הנתונים הוא לפיתוח ולשמירה של הנתונים בארגונים מכל הסוגים. זאת, כי הנתונים והמידע כיום הם במרכז העשייה המחשובית, ולא משנה על איזו אפליקציה הם נמצאים.

כ-1,000 מתכנתים מחברות בולטות כגון מיקרוסופט, פייסבוק ומובילאיי ישתתפו בשבוע הבא בהאקתון על שם מיכל סלה ז"ל, שנרצחה על ידי בן זוגה בפרשה שהסעירה את המדינה. במסגרת ההאקתון, שייערך החל מיום ב' הקרוב, יום הולדתה של סלה, במשך שלושה ימים, הם יפתחו טכנולוגיות שמטרתן לסייע במיגור האלימות במשפחה ובהצלת חיים. אירוע הגמר יתקיים ביום ד' בבית הנשיא בירושלים, במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וישודר בלייב בעמוד הפייסבוק של פורום מיכל סלה, שיזם את קיומו. הטכנולוגיות הזוכות ייבחרו על ידי צוות שופטים שכולל, בין היתר, את השר היוצא לביטחון פנים, גלעד ארדן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, רונית אטד, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני. ההאקתון, ששמו Safe@Home, נוצר מתוך "השליחות שמיכל הותירה במותה - להושיט יד, לעזור ולהציל חיים", כך על פי פורום מיכל סלה, עמותה שפועלת כדי למנוע את הרצח הבא. בעמותה אומרים כי היא "פועלת לתרגם את תמרורי האזהרה לציבור באמצעות חשיבה חדשנית, מחוץ לקופסה, והכנסת שחקנים חדשים למגרש. היעד הוא שיח משותף ואקו-סיסטם של מומחים וגופים שעוסקים בתחום אלימות במשפחה עם הקהילה הטכנולוגית, להגשמת החזון של פורום מיכל סלה - אפס נרצחות בשנה". מי בחברות המשתתפות ובחבר השופטים? לצד הפורום, ההאקתון נערך ביוזמת קודה וקהילת המפתחים in.dev. מדובר באירוע וירטואלי, שיתקיים על גבי מיקרוסופט טימס, ותומכים בו גופים בולטים בתעשיית ההיי-טק, המגזר הציבורי והמגזר השלישי. צוות השופטים שיבחרו את זוכי ההאקתון מורכב מ(לפי סדר ה-א"ב): רונית אטד, מנכ"לית מייקרוסופט ישראל; גלעד ארדן, השר היוצא לביטחון פנים; טל בביוף, סגן נשיא מובילאיי; לילי בן עמי, יו"רית פורום מיכל סלה ואחותה של מיכל; אפרת דובדבני, מנכ"לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות; הראל טובי, מנכ"ל בית הנשיא; עו"ד צילית יעקובסון, יו"רית עמותת בת מלך; עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל; ואיריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד העבודה והרווחה וראשת הוועדה הבינמשרדית להתמודדות עם אלימות במשפחה. רשימת השותפים כוללת את מיקרוסופט, in.dev, קודה, פייסבוק ישראל, פנגאה, אמדוקס, מובילאיי, אטנטי, אלביט, אינטל, Wix, פיליפס, מרכז פרס לשלום ולחדשנות, עמותת בת מלך, נעמ"ת, ויצ"ו, ל.א לאלימות, פורום המקלטים, משרד עורכי הדין מיתר, Xtra-mile, מנורה, ג'וינט אלכא, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון פנים והאוניברסיטה הפתוחה. בן עמי אמרה כי "לאחר הרצח של אחותי שאלתי: איך ניתן היה להציל את מיכלי? תשובה שמצאתי היא להעתיק את הטכנולוגיות הקיימות מעולם הלוחמה בטרור לעולם שבתוך הבית. העשייה במסגרת פורום מיכל סלה יוצקת סוג של משמעות לרצח המיותר כל כך של מיכל, וזורעת תקווה שהסיפור שלנו יציל חיים של נשים ומשפחות". להצטרפות להאקתון לחצו כאן.