בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים על מצב הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, כאשר כל הסימנים מצביעים על ראשיתו של מיתון עמוק במרבית המגזרים במשק. הבוקר (א') פרסמו רשות החדשנות וארגון IATI סקר שמציג תמונה קודרת שצפויה בחודשים הקרובים גם בהיי-טק הישראלי. על פי הנתונים, רבות מהחברות הקטנות בענף כבר פיטרו מאז תחילת משבר הקורונה ומחצית מהחברות מתכננות גל פיטורים נוסף עד סוף השנה. חלקן אף מעריכות שהן לא ישרדו. מדובר בנתונים מטרידים במיוחד נוכח העובדה שבמצבי משבר קודמים במשק, ההיי-טק תמיד היה רמה אחת מעל לשאר הענפים, ושידר שהוא מספיק יציב כדי שיוכל להסתדר לבד ואף לעזור לחלץ אותנו מהמצב. לא הפעם. הנתונים הקשים צריכים להדליק נורות אזהרה ענקיות ובוהקות בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה, לסייע להיי-טק ולא לראות זאת רק כסיוע נקודתי לענף, אלא לכלל המשק. ההיי-טק מבוסס בחלק ניכר ממנו על יצוא וצמצום היקפי היצוא של החברות בענף פירושו פחות הכנסות למדינה ופחות יכולת לעזרה לכל המעסיקים, העובדים והמפעלים. מה לעשות? לעשות! מה ניתן לעשות? פה בדיוק צריכה הממשלה להיכנס לתמונה. ההיי-טק אינו עוד מגזר, הוא נכס כלכלי אסטרטגי, שאמנם מעסיק רק 9% מכוח העבודה במשק, אבל מפרנס אקו-סיסטם רחב מאוד, והשפעתו על כלל המשק בולטת ביותר. יש לציין שהממשלה כבר עשתה מספר פעולות לסיוע להיי-טק בעקבות משבר הקורונה, בעיקר ברשות החדשנות, שקיבלה תקציבים ויצרה מסלולים ייעודיים כדי לתת מענקים והלוואות לחברות הצעירות. מדובר ב-1.2 מיליארד שקלים - סכום שאינו מספיק. בכלל, לא יכולה להיות תוכנית אחת שתכסה את כל הבעיות והאתגרים. על הממשלה לשלב את המעסיקים בתוכניות שלה, לשמוע מה מציק להם, לנסות לעבוד יחד איתם ובעיקר לשחרר חסמים - וכאלה יש בלי סוף. במיוחד נכון הדבר לחסמים שנוגעים ליכולת של החברות הצעירות לגייס כספים ולקבל הלוואות מהבנקים. מהסקר עולה שאחוז גבוה מהחברות הצעירות בענף שביקשו הלוואות בהתבסס על כך שהממשלה הבטיחה ערבות מדינה - סורבו, כי הערבות לא סיפקה את הבנקים. המצב כל כך מייאש עד כדי כך שאחוז לא מבוטל של חברות ויתר על הפניה למסלולים אלה, בגלל הביורוקרטיה. חסם אחר הוא מעורבותם החסרה של המוסדיים בהשקעות בחברות היי-טק. אחת התופעות היותר מוזרות היא שהמוסדיים לא מוכנים להשקיע בחברות חדשניות כחול לבן, שתופסות את המקומות הראשונים בשווקים בעולם ומוערכות על ידי גופים פיננסים בינלאומיים. לדידם של אותם משקיעים, נדל"ן או חיפושי נפט הרבה יותר אטרקטיביים מהחברות המהוות את אומת החדשנות. באחרונה נעשו מספר צעדים כדי לעודד אותם להשקיע בהיי-טק, אבל זה עדיין לא מספיק. קיים החשש שללא ההשקעות האלה, החברות הצעירות יגוועו בשקט. חייבים לשנות דיסקט המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים היותר קשים שההיי-טק הישראלי ידע, ומי שבונה על כך שעל כל חברה שנסגרת יבואו 2-3 יזמים ויפתחו חברות אחרות יכול לשכוח מזה. במשבר הזה, הרבה יותר מאשר במשברים אחרים, לאף אחד אין מושג מה יקרה מחר בבוקר. אבל בשביל זה קיימת המדינה, שיכולה לסייע לעסקים להתמודד עם הלא נודע, וענף ההיי-טק צריך להיות ראשון בסדר העדיפויות בהקשר זה. לא רק בגלל החדשנות שבו, אלא גם, ואולי אף בעיקר, מאחר שהוא מנוע לצמיחה של ענפים רבים אחרים. לא לחינם הוא נקרא הקטר של המשק. השורה התחתונה: ממצאי הסקר עגומים ועצובים, ומלמדים שאם לא יהיה שינוי, ספק אם הקטר יוכל למשוך את יתר הקרונות כמו בעבר, ואולי בכלל הוא לא יוכל להמשיך לנוע, בוודאי אם לא יהיו לו יעד ומצפן. לקיומם של אלה יכולה וצריכה לסייע הממשלה.

בבילון הודיעה הבוקר (א') כי היא רוכשת את השליטה בשתי חברות IT - אורנטק ו-ITmyWay. השווי הכולל של שתי העסקאות עומד על כ-5.5 מיליון שקלים והן הרכישות הראשונות שהחברה מבצעת תחת המנכ"ל החדש, שי אוזון. אורנטק היא חברה ותיקה, בת 30 שנים, שעוסקת במתן ייעוץ והטמעת מערכות מידע בתחום ניהול הפרויקטים, וגם באבטחת מידע. יו"ר החברה ומי שייסד אותה הוא יוסי תדהר, שבשנות ה-80' ייסד את מערך ניהול התוכניות באלביט. כמנכ"ל שלה משמש צבי (ציקו) חפץ. היא מעסיקה כ-150 עובדים. בבילון תרכוש 51% ממניות אורנטק תמורת כ-4.8 מיליון שקלים, כאשר תדהר וחפץ ימשיכו להחזיק ב-49% הנותרים. על פי ההסכם, בבילון תוכל לרכוש את יתר המניות בשני שלבים נוספים עד סוף השנה הבאה. ITmyWay, שקיימת כ-15 שנים, היא שותף זהב של סיילספורס ונותנת מאז 2017 שירותי ייעוץ והטמעה של מערכת ניהול הלקוחות שלה. החברה מעסיקה כ-50 מומחי סיילספורס ומפתחים. בבילון תרכוש 60% ממניותיה תמורת כ-600 אלף שקלים. העסקאות הללו תואמות את האסטרטגיה החדשה של בבילון, שנוסדה כתוכנת תרגום, להיות חברת IT. אוזון אמר כי "רכישות אלה הינן הסנונית הראשונה למהלך שעליו הצהרנו בתחילת השנה, של שינוי האסטרטגיה של בבילון והפיכתה לחברת שירותי מחשוב מתקדמים. בחרנו בשתי חברות בצמיחה, שמשרתות לקוחות רבים וגדולים. בכוונתנו לשלב את היכולות שלהן בתוך מגוון שירותים ומוצרים שיהוו את בבילון המתחדשת". הרכישות מתבצעות לאחר שקרן אלפא רכשה את השליטה בבבילון. הקרן מתמחה בהשקעות ארוכות טווח, הכוללות ניתוח מעמיק ובחינת השווי הכלכלי של החברות אל מול המחיר בבורסה. גבי דישי, שותף מנהל בקרן אלפא ודירקטור בבבילון, ציין כי "אנחנו מאמינים כי הניסיון והידע שיש בקרן בבחינת השקעות לטווח ארוך, ביחד עם ההיכרות העמוקה שיש לאוזון בתחום מערכות המידע (אוזון היה בעבר מנכ"ל וואן - י"ה) תביא את בבילון להיות אחת מהחברות הבולטות בישראל בתחום מערכות המידע הארגוניות".

במשך שנים, מיקרוסופט ומי שייסד אותה ועמד בראשה, ביל גייטס, היו הנמסיס של לארי אליסון, מייסד אורקל. אלא שלפני כמה שנים, ב-2013, נפל דבר: שתי ענקיות הטכנולוגיה החלו לשתף פעולה, ומוצרי אורקל הותאמו להפעלה בסביבות הענן והשרתים של מיקרוסופט. כך, לאליסון "נותרו" שני אויבים: מארק בניוף, מנכ"ל ומייסד סיילספורס, ולשעבר בכיר באורקל, והמובילה בענן, AWS. המאבק בין אורקל לחברת הענן של אמזון קיבל באחרונה דחיפה, על רקע משבר הקורונה. למרבה ההפתעה, בחודש שעבר, כשזום, פלטפורמת שיחות הוועידה בווידיאו, שצברה הרבה פופולריות בתקופת הקורונה, הכריזה על חוזה חדש לשירותי ענן, זה לא היה עם הספקיות הקיימות שלה, אמזון ומיקרוסופט, וגם לא עם גוגל. במקומן, זום עברה לענקית ה-IT שנשכחה במרוץ בין ספקיות הענן הגדולות - אורקל. שבועיים לאחר מכן, אורקל הודיעה כי 8X8, ספקית פלטפורמת שירותי תקשורת מבוססי VoIP, עברה לענן שלה. הסיבה, לטענתה, היא חיסכון של 80% בהשוואה ל-AWS. "מלחמת מחירים מסוג חדש" מגפת הקורונה מניעה ארגונים לקצץ בעלויות ולצד זה מעצימה את המגמה של עבודה מרחוק, על הענן. אנליסטים ציינו כי המהלכים של אורקל עשויים להביא למרוץ חדש להורדת מחירים בקרב ספקיות הענן. לדברי דיפאק מוהן, אנליסט בכיר לתחום ב-IDC, "הקורונה והאימוץ הגדל של שירותי ענן ימקדו את המבט על המחיר. זו מלחמת מחירים מסוג חדש". דייב ברטולטי, אנליסט בפורסטר, אמר כי "הורדת מחירים היא הדרך שבה חברות IT ותיקות, דוגמת אורקל, מנסות להשיג נתח שוק, והמצב מקבל משנה תוקף בעת הזו, כאשר עלויות ה-IT נבחנות תחת זכוכית מגדלת. כשהמצב הכלכלי לא שפיר, המחיר מדבר". [caption id="attachment_224127" align="alignnone" width="600"] נתח שוק קטן בענן - בגלל ההתנגדות המוקדמת של ארי אליסון לכניסה של אורקל לשוק זה. צילום: יח"צ[/caption] אליסון התנגד בעבר למגמת הענן. בשל כך, אורקל נכנסה לתחום באיחור יחסי, וכעת היא אוחזת רק ב-2% מנתח השוק העולמי. זאת, לעומת 32% של AWS, כשהסיבה העיקרית לנתח זה היא היותה חלוצה בתחום. אחריה נמצאות מיקרוסופט עם Azure וגוגל, המדורגת שלישית בשוק. יחסי (בעיקר) שנאה לא יותר מדי אהבה שוררת בין שתי ענקיות הטכנולוגיה, AWS ואורקל. מארק הרד המנוח, שהיה מנכ"ל משותף באורקל, אמר ב-2017 כי "תשתית הענן של AWS היא ישנה". אנדי ג'סי, מנכ"ל חברת הענן של אמזון, אמר בתגובה כי לאורקל יש מחירים גבוהים וחוזים המחייבים לטווח ארוך, ו-"ללקוחות שלה נמאס מזה". בכנס הלקוחות השנתי של החברה באותה השנה ג'סי מתח ביקורת על אורקל והציג קריקטורה שבה אליסון הוא הבריון השכונתי. ככלל, בשלוש השנים האחרונות, בכנסים השנתיים של שתי החברות הופרחו לאוויר ביקורות ועקיצות הדדיות, איש על רעהו וחברה על הענן של המתחרה, תוך הצגת מבחני ביצועים ומדדי תמחור. הקשר של דונלד טראמפ באחרונה אורקל חשפה כי היא זו שעמדה מאחורי הצעה משותפת עם מיקרוסופט לזכייה בחוזה הענק למחשוב הענן של הפנטגון, בשווי של 10 מיליארד דולר. אף שהיא יצאה מהמרוץ בשלב מוקדם יחסית, אורקל הובילה את המאבק על המכרז ונגד AWS. למכרז הגיעו שתי מתמודדות סופיות, AWS ומיקרוסופט. ההצעה המשותפת של אורקל ומיקרוסופט נפלה, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הודיע כי את הפרויקט תבצע ספקית ענן יחידה. מיקרוסופט הציעה הצעה לבד ולמרבה ההפתעה ובניגוד לתחזיות, היא זו שזכתה במכרז. הקרב טרם הסתיים, הפרויקט הוקפא לכמה חודשים והמאבקים בין AWS לענקית מרדמונד נמשכים בערוצים המשפטיים. [caption id="attachment_308692" align="alignnone" width="600"] לא חבר של טראמפ. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה[/caption] אחרי הכול, מדובר גם במאבקים אישיים. אליסון, כמו צפרא כץ, מנכ"לית משותפת באורקל, מקורבים לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אליסון אף הציע באחרונה את השירותים של אורקל לממשל האמריקני לטובת המאבק בקורונה ומציאת תרופה לנגיף. מנגד, ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, הוא יעד פופולרי לציוצי טוויטר נזעמים של טראמפ - הן כי הוא הבעלים של אמזון והן כי הוא הבעלים (באופן פרטי) של הוושינגטון פוסט, שמהווה, לפי הנשיא האמריקני, חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", שהוא אוהב לחבוט בה. מעבר לכל המאבקים, האנליסטים תמימי דעה על כך שלאורקל יש דרך ארוכה לעבור כדי לערער על ההובלה של AWS בענן. על הזכייה של אורקל בלקוחות זום ו-8X8 אמר טד צ'מברליין, אנליסט בגרטנר, כי "עבור AWS, זו מכה קלילה בכנף".

רד, ספקית גלובלית של פתרונות גישת טלקום, המשיכה גם השנה במסורת שהחלה בה לפני יותר מעשור ותרמה מלגות לימוד בהיקף של 65 אלף שקל ל-13 סטודנטים וסטודנטיות. המלגות ישמשו למימון הוצאות המחיה של מקבליהן. הטקס החגיגי התקיים ברוח הזמנים – בזום. "היכולות והגמישות להסתגל לסיטואציות חדשות – ומהר - של צעירים כמוכם, יאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על מקומו בזירה הגלובלית שמשתנה לנו בקצב מהיר מבעבר״, אמר זהר זיסאפל, ממייסדי רד וקבוצת רד-בינת, בדבריו למקבלי המלגות מבית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב יפו. ״יש ירידה בלא מעט תחומים, ומסתמן מיתון עולמי, וזה ישפיע על כולנו, אבל אני צופה שבהיי-טק יהיה עודף ביקוש ולכולכם תהיה עבודה בסיום הלימודים״, העריך זיסאפל. במפגש הווירטואלי לקחו גם חלק סמנכ"לית משאבי האנוש של רד, דניאלה אילן, נשיא המכללה האקדמית תל-אביב יפו, פרופ׳ שלמה בידרמן, סגנית הנשיא לקשרי חוץ, ליאת וייס שחף, מנכ״ל המכללה, בני אלון, דיקן בית הספר למדעי המחשב, פרופ׳ גדעון דרור ודיקנית הסטודנטים, מיכל רז. לדברי פרופ׳ בידרמן, המלגות יהוו חבל הצלה משמעותי עבור הסטודנטים בתקופה המאתגרת, שבה רובם הגדול איבד את מקור הפרנסה, ועדיין הם נדרשים לעמוד בכל חובותיהם לתואר התובעני. "גם בימים הלא קלים הללו, אנו עושים הכל כדי לאפשר לכם לצאת לעולם התעסוקה מצוידים בסט של כלים שיאפשר לכם לשגשג בשוק העבודה שהשתנה לנו בין יום", אמר פרופ' בידרמן. לדברי עדי שץ, סטודנטית שנה ב' למדעי המחשב במכללה, ללא המלגה הכל כך חשובה האת היא לא הייתה יכולה לראות את עצמה מצליחה לתמרן בין עבודה ולימודים ובטח שלא מצליחה לשמור על ממוצע ציונים כל כך גבוה. "זאת השנה השנייה שאני מקבלת את המלגה, והיא נתנה לי את השקט גם בשנה שעברה ועוד יותר השנה להמשיך ולהתרכז כל כולי בלימודים ולתת את המאה אחוז שלי בעשייה מקצועית. בתקופה הכל כך מאתגרת הזו, אנחנו סטודנטים טובים יותר היום ואנשי עבודה רווחיים יותר מחר".

סיסקו מתכוונת לרכוש את חברת ניטור הרשת תאוזנד-אייז (ThousandEyes), כך היא מסרה בסוף השבוע. על פי סוכנות הידיעות בלומברג, תג המחיר יהיה כמעט מיליארד דולר. עילת הרכישה את החברה מעמק הסיליקון, הפועלת לאספקת נראות לאפליקציות ולניטור, ציינו אנליסטים, היא חלק מהמגמה של סיסקו להפוך מענקית תקשורת לספקית IT מבוססת תוכנה. "החלטנו להפוך לחלק מסיסקו כיוון שראינו את הפוטנציאל לעשות הרבה יותר, הרבה יותר מהר, וליצור באמת תשתית לאלפי עיניים (משחק מילים עם שם החברה, י.ה.)", אמר מוהיט לאד, מנכ"ל הנרכשת בפוסט. "זו ללא ספק תוצאה נהדרת עבור עובדי החברה והמשקיעים, אבל גם תוצאה נהדרת עבור הלקוחות שלנו". הנרכשת מונה 400 עובדים, ופיתחה תוכנה המספקת תובנות המניעות לפעולה, כדי לסייע לארגונים לשפר את החוויה הדיגיטלית שלהם, במיוחד כאשר יישומים ועומסי עבודה עוברים לסביבות ענן. הטכנולוגיה של החברה מעניקה לארגונים נראות וניטור טובים יותר לרוחב התשתיות שלהם כדי לזהות תקלות או צווארי בקבוק ברשת. החברה תיארה את עצמה כ"גוגל מאפס לאינטרנט". היא נועדה לעזור לצוותי IT לראות מה מאיץ או מאט את הנתיבים שאתרי האינטרנט, היישומים והשירותים משתמשים בהם בדרכם למשתמשי הקצה שלהם. כך, הם יכולים לטפל בבעיה לפני שהיא משפיעה על הלקוחות שלהם. בעבר אמר מנכ"ל החברה, כי "אנו מסייעים לצוותי IT 'לראות' מה המצב באינטרנט ובענן, ואז לזהות את הבעיה באופן מידי. כך, צוותי המחשוב הארגוניים ישקיעו את זמנם כדי לתקן את הבעיה, במקום לבזבז זמן בניסיון למצוא מה לא בסדר". עם לקוחותיה נמנים סלאק, ליפט, US Bank, אי-ביי, בוקס, ומאסטרקארד. סיסקו נמצאת בשלוש השנים האחרונות בתהליך של שינוי עסקי, שבמסגרתו היא מתרחקת מעולם החומרה ומתמקדת בהרחבת עסקי התוכנה והשירותים שלה. אנליסטים ציינו, כי הרכישה של ThousandEyes תשלים רכישה קודמת שלה, של אפ-דיינמיקס (AppDynmics). בינואר 2017 רכשה סיסקו את חברת התוכנה אפ-דיינמיקס תמורת 3.7 מיליארד דולרים. "רכישת החברה מתאימה במדויק לכיוון שאליו צועדת סיסקו בטווח הרחוק ולמעבר שלה לכיוון עולם התוכנה", אמר אז רוב סלבאגנו, סגן נשיא לפיתוח תאגידי בסיסקו. אפ-דיינמיקס פיתחה תוכנה שמנהלת אפליקציות ומנתחת את השימוש בהן והיו לה כ-2,000 לקוחות ארגוניים, בהם סיסקו עצמה, כמו גם נאסדא"ק ונייק. היא השתלבה בחטיבת האינטרנט של הדברים והאפליקציות של סיסקו, החטיבה שבה שולבה ג'ספר - הרכישה הגדולה הקודמת של ענקית הרשתות. "הנרכשת מספקת בינה אינטרנטית בקנה מידה ודיוק שמעולם לא נראו לפני כן. בתקופה שבה מפגשים מתקיימים ומסמכים משותפים דרך יישומים מחוברים - הצורך בטכנולוגיה שלה מעולם לא היה כה גבוה", אמר טוד נייטינגייל, סגן בכיר, נשיא ומנכ"ל עסקי הרישות והענן של סיסקו. אנליסטים ציינו, כי עסקים אלה מהווים כ-34 מיליארד דולרים מכלל עסקי החברה. הנרכשת החדשה תצורף לחטיבה חדשה שקמה בסיסקו, של שירותי רישות. לאד, מייסד משותף של הנרכשת, ימשיך בתפקידו בסיסקו כמנהל עסקי תאוזנד-אייז. ריקרדו ריברה, שותפו להקמה ו-CTO של נרכשת, יוביל את חזון המוצר ואסטרטגיית החדשנות שלה.

שירותי בריאות כללית פרסמה בסוף השבוע מודעה, שלפיה היא מחפשת מועמד לתפקיד ראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל וסמנכ"ל הארגון. המועמד שייבחר יחליף, ככל הנראה, את משה שדה, מנמ"ר הקופה המכהו בתפקיד זה כיום, והוא עתיד להתקדם לתפקיד אחר בשירותי בריאות כללית, טרם פורסם לאיזה. שדה נכנס לתפקידו כמנמ"ר שירותי בריאות במרץ 2017 והוא החליף את המנמ"ר הוותיק, יחיאל גפנר. בטרם הגיע לכללית שימש שדה במשך חמש שנים כמשנה למנכ"ל של בית החולים סורוקה, לשם הגיע לאחר שעבד בכללית ומילא שורה של תפקידים בכירים. שדה היה אמון על כל נושא מערכות המידע והדיגיטל בעקבות החלטה אסטרטגית של הקופה, והוביל שורה של  מהפכות בתחומים אלו. בחודשים האחרונים עמד שדה בראש ההיערכות של הכללית לטיפול במגיפת הקורונה - הן ברמה הפנים ארגונית, כאשר גולת הכותרת הייתה טיפול מלא של הכללית בלקוחותיה מרחוק הן במרפאות הקהילה והן עבור המטופלים בבתי החולים, ומעבר של מרבית העובדים לעבודה בבית, כמו גם ברמת היישום של מערכות וטכנולוגיות של  רפואה מרחוק, שהיו גולת הכותרת בטיפול בקורונה. שדה זכה לשבחים רבים על תפקודו בקורונה. שדה יהיה אחד הדוברים המרכזיים בוובינר Corona Digital Health של אנשים ומחשבים, שישודר בשידור חי על פלטפורמת זום ביום חמישי 4.6.2020 פרסום המשרה יעורר עניין רב בשוק, מאחר שמדובר באחד מתפקידי המנמ"רים הבכירים ביותר הן במגזר הרפואי והן בשוק הציבורי הארגוני בכלל. הכללית היא ארגון הבריאות הגדול ביותר במזרח התיכון, והיא משרתת  4.5 מיליון מבוטחים ועוד חצי מיליון מטופלים של קופות אחרות. בישראל היא מחזיקה בנתח שוק של 52% ויש בבעלותה 14 בתי חולים. דרישות התפקיד  ותיאורו דרישות התפקיד למועמד שייבחר הם: אחריות למערכות מידע, תשתיות תקשורת, דטה, דיגיטל, רפואה מקוונת, סייבר. כמו כן יתבקש להכין תוכנית אב רב-שנתית להשקעות ופיתוח בתחום אחריותו, הובלת חדשנות, פיתוח ואיתור טכנולוגיות חדשות לניהול המידע והאונליין. דרישות השכלה:  תואר ראשון במערכות מידע, תואר שני במינהל עסקים או מינהל מערכות בריאות. כמו כן, נדרש ניסיון מקצועי של יותר מ-10 שנים, מתוכם שש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בארגון גדול, רצוי ציבורי. הקופה מבקשת לסיים את תהליך הבחירה בתוך  זמן קצר, ולכן המועד האחרון להגשת המועמדות הוא 11.6.2020.

משבר הקורונה פגע בכמחצית מחברות ההיי-טק, והן לא אופטימיות לגבי סיכויי הצלחתן להתאושש, בעתיד הנראה לעין, זאת למרות המאמצים להחזיר את המשק לשגרה והתוכניות השונות של הממשלה למענקים שונים. כך עולה מסקר של רשות החדשנות וארגון IATI, שנערך בחודש מאי בקרב 414 חברות,קטנות ובינוניות, המעסיקות עד 50 עובדים. הסקר נועד לבדוק את המגמות בקרב החברות המוגדרות כחברות קטנות, על רקע ההתאוששות במשק ותחילת החזרה לפעילות. הנתונים מהסקר מציירים מגמה מדאיגה ביותר שרחוקה מאוד מחזרה לשגרת פעילות לפחות לגבי חברות אלו, ומעיד שיותר ממחצית מהן יפסיקו את פעילותן תוך כחצי שנה ללא תמיכה או גיוס. [caption id="attachment_316568" align="alignnone" width="600"] 65% מהחברות עם 1-10 עובדים לא יוכלו להמשיך פעילות מעבר לחצי שנה. מקור: רשות החדשנות[/caption] מנתוני הסקר עולה, כי יותר מ-57% מהחברות נערכות לגל פיטורים שני במחצית השנייה של השנה, זאת אם המצב הנוכחי בארץ ובשוקי העולם יימשך ולא תהיה אפשרות לחזור לפעילות מלאה. [caption id="attachment_316567" align="alignnone" width="600"] מדיניות גיוסי עובדים חדשים בעקבות המשבר. מקור: רשות החדשנות[/caption] כרבע מהחברות שהשתתפו בסקר פיטרו עובדים, לעומת 17% מהחברות שדיווחו על פיטורים בחודש אפריל. נתון מעניין נוסף הוא, שעיקר הפיטורים היו בחברות בתחום התוכנה והתקשורת (19% מהחברות), כאשר האחוז הנמוך יותר בקרב חברות התוכנה היה בחברות תוכנה שעוסקות בתחום הבריאות. עוד נתון מעניין: 71% מהחברות הקפיאו גיוסים שונים. עורכי הסקר מציינים, כי הנתונים האלו מבטאים הרעה לעומת סקר שנערך באפריל, אז 17% מכלל החברות דיווחו על פיטורים לעומת 25% אחוזים מסך כל החברות. יותר משליש מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו, כי הוציאו עובדים לחל"ת, כאשר חלר העובדים שיצאו לחל"ת בחברות שמעסיקות עד 10 עובדים גבוה יותר מהעובדים שיצאו לחל"ת בחברות הגדולות יותר – עד 50 עובדים. בנושא השכר, שליש מהחברות אישרו כי ביצעו הורדת שכר נרחבת (יותר מ-15%), כאשר האחוזים גבוהים באופן משמעותי אצל חברות בצמיחה. עיקר הקיצוצים היו בקרב חברות שנמצאות בשלבי גיוס שונים (49%), ורבע מהחברות האחרות אמרו כי הן שוקלות הורדת שכר. גם כאן מסתמנת הרעה לעומת הסקר מאפריל, אז רק 33% מהחברות ביצעו הורדה בשכר, לעומת 50% מכלל החברות שהורידו או שוקלות להוריד שכר בקרוב. משתתפי הסקר נשאלו גם לגבי מקורות מימון. כך, למשל, לגבי גיוסי כספים - 91% מהחברות דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. ל-40% מחברות ההיי-טק שנמצאות בתהליך גיוס הון המשקיעים הודיעו שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. 51% העידו כי התהליך מתקדם באופן איטי ורק 9% העידו כי תהליך הגיוס מתקדם כמצופה. מנהלי החברות דיווחו, כי רוב המשקיעים של אותן חברות יושבים על הגדר ולא ממהרים להזרים כספים לחברות שהם משקיעים בהן. רק 19% מהמשקיעים הזרימו כספים. נתון מדאיג נוסף הוא, שמחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי נדחו, ושליש טרם קיבלו תשובות? כיצד נערך הסקר? מאפייני המידגם של הסקר הם: מתוך 414 חברות 41% הם חברות תוכנה, ו-18% בתחומי התקשורת והחומרה. מדובר בחברות קטנות, רובן מעסיקות עד 10 עובדים (65%) והיתר - עד 50 עובדים, בהתאמה. חצי מהמשיבים נמצאים בשלבי גיוס פרה-סיד וסיד(51%), 22% נמצאים בסבב גיוס A, 13% בסבב גיוס B, 10% בסבב גיוס C+ והיתר הן חברות ציבוריות. תגובות אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בתגובה לסקר: "העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית. חשיבות זו גם עולה מכך, שרוב החברות בסקר דיווחו כי הן מתכוונות לפנות לערוצי התמיכה של הרשות, ובפרט לערוץ המענקים המהיר". הוא ציין לחיוב את המגמה העולה מהסקר, שלפיה חלק גדול מהחברות אמרו, כי הן מתכוונות לפנות לקבל סיוע מהרשות במסגרת התוכניות השונות שהוכנו בעקבות המשבר. [caption id="attachment_139468" align="alignleft" width="300"] קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI[/caption] קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, מזהירה, כי "נתוני הסקר מראים, כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל". עוד ציינה רובינשטיין, כי "הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי", והדגישה, כי "תעשיית החדשנות היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק ומובילה את הכלכלה הישראלית על גבה לצמיחה ושגשוג חסרי תקדים, כמעט ללא תמיכה ממשלתית. אין ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מקיפה ודחופה לבעיות שכבר נוצרו בתעשייה בשל המשבר, וכן לבעיות הצפויות ב'יום שאחרי'".

שם ותפקיד: ליזה כץ, מפתחת בצוות Kibana בחברת אלסטיק (Elastic) Kibana היא הפתרון שלנו ליצירת אנליזות, גרפים ודשבורדים עשירים ומגוונים, כדי להפוך את המידע לנגיש וזמין לעובדים בחברות, ואני עובדת בצוות מאז שהצטרפתי לחברה. מכיוון שהמוצר שלנו מבוסס קוד פתוח, אחד הדברים המשמעותיים בשבילי הוא העובדה, שאני תורמת קוד שיכול לשרת ארגונים גדולים, אך גם ארגונים קטנים ועמותות ללא מטרת רווח, כדי להשיג הבנה טובה יותר של הנתונים בעסק שלהם. בנוסף, אני לוקחת חלק בתוכנית הכשרת מדריכים, כך שיוצא לי ללמד קורס לפחות פעם בחודש. ותק בתפקיד: שנה וחודש. תפקידים קודמים: אני עובדת בתעשיית ההיי-טק מגיל 17, כולל במסגרת השירות הצבאי שלי. כשהשתחררתי מהשירות הצבאי עבדתי בשרשרת של סטארט-אפים, ולאחר סיום הלימודים באוניברסיטה עבדתי חמש שנים באיירון-סורס. השכלה / שירות צבאי: התגייסתי לתוכנית תלפיות, ממנה פרשתי לאחר שנה. שירתתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לאחר השחרור סיימתי תואר ראשון בגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. משפחה: רווקה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התעניינתי במדע ובטכנולוגיה מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד רציתי ללמוד ולהבין איך דברים עובדים, ולא הפסקתי לחקור, עד שירדתי לעומקם של דברים. מגיל צעיר תכננתי ללמוד הנדסת מכונות, כמו אבא שלי. בעקבות השירות הצבאי שלי, הבנתי שגם בתחום הנדסת התוכנה אנו בונים "מכונות וירטואליות": אנחנו מאפיינים ממשקים, בוחרים כלים, בונים רכיבים, מחברים אותם אחד לשני, עושים בדיקות אינטגרציה וכדומה, רק שהכל קורה "בדמיון". המהירות הגבוהה שבה אפשר ליצור בתחום התוכנה, יחד עם מגוון התפקידים העצום וכמובן גם התגמול הכספי ההולם,  גרמו לי לבסוף להתאהב בתחום הפיתוח ולהישאר בו יותר מ-15 שנים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מצד אחד יהיה תמים לשלול את זה לחלוטין, אך מצד שני - אני בוחרת במודע שלא להתנהל במנטליות של מיעוט מופלה. במקום, אני בוחרת להתנהל כשווה בין שווים ולהניח שקונפליקטים מונעים משיקולים מקצועיים או אישיים, אך לא מגדריים. עם זאת, במקרים הנדירים, כאשר אני נתקלת באפליה, כלפי או כלפי קולגות (ואלה לא חייבות להיות נשים), אני לא עוברת על זה בשתיקה. אני חושבת שבמקרים כאלה חשוב לתקשר את זה ואף לפנות לממונים בעת צורך, לגישור או לטיפול. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כן, אני זוכרת איך לפני כמה שנים, קולגה לקח אותי לשיחה במרפסת, ואמר שלדעתו, ולטובתי, כדאי לי להתנהג בצורה "נשית" יותר: לצחוק יותר, להיות פחות אסרטיבית וקלילה יותר בדיונים. הקשבתי לו בסבלנות, הודיתי לו על הדאגה בחיוך, והסברתי לו שאני מתכוונת להמשיך להתנהג כמו שאני, כי אני לא פה כדי לשעשע אותו, אלא כדי לשרת את טובת הפרויקט ואת מסלול הקריירה שלי. אני אוהבת לחשוב מדי פעם על המקרה הזה, כדי לזכור שלפעמים להיות מובילה בתחומך, קל וחומר כאישה, עלול לגרום לאנשים לתייג אותך בצורה מסוימת או לא לחבב אותך.  וזה בסדר גמור.