למי מאיתנו לא קרה שרוקנו את סל המחזור ואחרי כמה דקות גילינו שעשינו טעות חמורה, כי היה בו קובץ חשוב? כעת, מיקרוסופט (Microsoft) מציעה כלי חינמי חדש למערכת Windows, בשם Windows File Recovery, שמאפשר לשחזר סוגים שונים של קבצים מדיסקים קשיחים, מכונני USB ואפילו מכרטיסי זיכרון של מצלמות. הכלי אינו פועל על קבצים המאוחסנים בענן או ברשת, והוא מיועד לשחזור קבצים שנמחקו לצמיתות מהדיסק וכבר לא זמינים בסל המחזור. בדומה לכלי שחזור אחרים, יש צורך לבצע את השחזור מהר ככל האפשר לאחר המחיקה, לפני שהמערכת תאחסן קובץ חדש באותו מיקום באמצעי האחסון. הכלי מאפשר לשחזר קובצי MP3, MP4, מסמכי PDF, תמונות JPEG ומסמכי Office. הכלי זמין בחינם בחנות של מיקרוסופט, ופועל כשורת פקודה, והחברה מציינת כי הוא תומך במערכות קבצים מסוג FAT, exFAT, ו-ReFS. בנוסף, דרישות המינימום להפעלתו הן גירסה 19041 של Windows 10 ומעלה.

פרויקט הטרנספורמציה הדיגיטלית פורץ הדרך של קבוצת מנורה מבטחים זכה בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, בקטגוריות חדשנות במעבר לענן, טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. הפרויקט, שבו הוטמעו פתרונות טכנולוגיים של F5, התמקד בבניית שירותים דיגיטליים חדשים הן לשירות סוכני הביטוח והן לציבור הרחב. "הזכייה בפרס מצטייני מחשוב מבטאת את קפיצת המדרגה שמנורה מבטחים עשתה בשנים האחרונות באימוץ טכנולוגיות חדשניות, המאפשרות הנגשת תהליכים דיגיטליים פשוטים וחדשניים", אמר יניב גואטה, סמנכ"ל תחום תשתיות טכנולוגיות בחברה. גואטה ציין כי "מדובר בפרויקט שאפתני ופורץ דרך. הבחירה בתשתיות של F5 הצעידה את התשתיות שלנו לקדמת הטכנולוגיה וסייעה רבות בהטמעת תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. הזכייה בפרס מבטאת את קפיצת המדרגה שמנורה עשתה בשנים האחרונות באימוץ טכנולוגיות חדשניות, שמאפשרות הנגשת תהליכים דיגיטליים פשוטים וחדשניים". [caption id="attachment_318412" align="alignnone" width="600"] מימין: אלי רטנר, ארכיטקט אבטחת מידע במנורה מבטחים; יניב כץ, מנהל מחלקת תשתיות החומרה במנורה; קובי כהן מצוות תשתיות תקשורת ואבטחת מידע ב-F5; אופיר קפלושניק, מהנדס מערכות בכיר ב-F5 ישראל; אלעד אפשטיין, ארכיטקט אבטחת מידע במנורה; יניב גואטה, סמנכ"ל תחום תשתיות טכנולוגיות במנורה; ואיתי אמויאל, מנהל מכירות המגזר הפיננסי ב-F5 לישראל, יוון וקפריסין. צילום: ניב קנטור[/caption] יניב כץ, מנהל מחלקת תשתיות החומרה במנורה מבטחים, ואת אופיר קפלושניק, מהנדס מערכות בכיר ב-F5 ישראל, סיפרו לדיילי ציפי כיצד המעבר לפתרונות F5 אפשר קונסולידציה של ריבוי מוצרים לפלטפורמה אחת והביא לפשטות תפעולית, יעילות וחסכון בעלויות. מהם האתגרים שאתם התמודדה מנורה? כץ: "אחד האתגרים הקריטיים שהתמודדנו אתם היה ריבוי מוצרים וספקים, שבמידת מה ייקר את ההתנהלות התפעולית. חלק מהמערכות שעבדנו אתן היו ישנות, עלות התחזוקה שלהן הייתה גבוהה, ולא קיבלנו תמיכה ושירות מהספקים. אתגר נוסף היה להקים תשתית דיגיטלית חדשה, שתאפשר ללקוחות ולסוכנים גישה מאובטחת למערכות שלנו. בנוסף לכך, היה עלינו לאפשר חשיפה פנימית של יישומים, תוך ביצוע ניהול זהויות עבור העובדים שלנו". קפלושניק: "האתגר המשמעותי ביותר בחברות הביטוח כיום הוא לאפשר לסוכנים בשטח זמינות למערכות. סוכן שנמצא מול לקוח חייב גישה מלאה ליישומים כדי לקדם עסקאות או לייצר פוליסות ביטוח. מאחר שמנורה היא חברה ותיקה, היה צורך לבצע טרנספורמציה דיגיטלית ומיגרציה לענן, כך שכל התפעול יהיה פשוט, מהיר ונגיש יותר". מדוע בחרה מנורה ב-F5? כץ: "הפלטפורמה שמציעה F5 מאפשרת קונסולידציה של מספר מוצרים ויצרנים שונים לתוך מוצר אחד, שמספק את המענה לכלל האתגרים שלנו בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בצורה מאובטחת. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת להפעיל יכולות נוספות על גביה, דוגמת Advanced Web Application Firewall ואיזון עומסים, שאותם היינו צריכים לרכוש בנפרד אם היה מדובר בפלטפורמה של יצרן אחר. F5 מספקת לנו פתרון מקצה לקצה, שאותו אנחנו יכולים לנהל עם אותו צוות ואותו סט יכולות. מדובר בפלטפורמה גמישה וקלה לתפעול, מובילה ומוכרת, ול-F5 יש ניסיון רב בהטמעתה בארגונים בסדר הגודל שלנו". אילו פתרונות הוטמעו? קפלושניק: הוטמעה פלטפורמת BIG-IP עם מנגנון Advanced Web Application Firewall, שכוללת מנגנונים של הגנת DDoS לשכבות האפליקטיביות, יכולות של למידת מכונה, מנגנוני Anti bot ו-Anti fraud, והגנה על API. במהלך הפרויקט הוטמע מודול Access Policy Management, שאחראי על גישה ליישומים עצמם ומאפשר Single sign on, הזדהות של המשתמש ושל הלקוח וכן המשכיות של זיהוי המשתמש לאורך כל השימוש ביישום עצמו וביישומים אחרים של החברה". מהם היתרונות העיקריים להם זכתה מנורה בעקבות הפרויקט? כץ: "המעבר ל-F5 הביא לחסכון בעלויות תפעוליות ובעלויות תחזוקה של מוצרים ישנים דרך קונסולידציה של ריבוי המוצרים לפלטפורמה אחת. אסטרטגית, אנחנו יכולים לחשוף את היישומים שלנו ללקוחות, סוכנים ועובדים שלנו בצורה פשוטה, מאובטחת, גמישה וקלה לניהול. חשוב לציין שיכולות ה-API מאפשרות לנו לפשט תהליכים תפעוליים עבור המפתחים ואנשי ה-DevOps שלנו - דבר שמספק זמן הגעה לשוק קצר ויכולת לחשוף יישומים במהירות ללקוחות הקצה". קפלושניק: "הפרויקט במנורה משקף את המודל המוביל של F5 - מהקוד ללקוח (Code to Customer). אנחנו מספקים את סט היכולות הרחב ביותר בתעשייה בין שלב פיתוח הקוד לשלב היישום שמוגש לצרכן הסופי. F5 היא הלב של התשתית האפליקטיבית במנורה, שעברה במהלך הפרויקט טרנספורמציה ממצב של שירותים מורכבים ומסורבלים לעולם של מיקרו-שירותים, ממשקי API ויישומים מבוזרים. כלי האוטומציה והניהול שהוטמעו במהלך הפרויקט מאפשרים פישוט תהליכים תפעוליים. אנחנו מאמינים כי שינוי זה בחברות הביטוח מספק שירות מצוין ללקוחות הקצה וחוויית משתמש מעולה לסוכני השטח - דבר שיש לו השפעה משמעותית על העסק, עובדיו ולקוחותיו".

צליל מגן תפקיד: מהנדסת תוכנה MTS בסיילספורס ישראל. מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי פירושה לקבל את עצמי ללא סייגים. להיות גאה במי שאני, בהצלחות ובהישגים שלי, בחוויות ובניסיונות שלי, ביכולת שלי לעמוד זקופה, לדעת שרק אני בוחרת איך להגדיר את עצמי ולהיות שלמה עם עצמי בתוך כך. גאווה בשבילי היא גם תחושת ביטחון: כל איש.ה צריכ.ה להרגיש בטוח.ה וגאה מאחוריי האמונות וההעדפות שלו.ה. גאווה בשבילי זה להיות מסוגלת ללכת בגאווה ברחוב עם אשתי ועם הבת שלנו. להצליח להגיד לעולם: 'זו אני, נקודה'". [caption id="attachment_318442" align="alignnone" width="600"] צליל מגן, מהנדסת תוכנה MTS בסיילספורס ישראל. צילום: ענת רג'ואן[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "אני חלק מקבוצת התנדבות ייעודית בתוך סיילספורס, שעונה לשם אאוטפורס (Outforce). הקבוצה פועלת במהלך כל השנה לקידום זכויות קהילת הלהטב"ק בישראל, וקידום שיח מגדרי שוויוני ומכבד דרך דיאלוג פתוח בנושאים החשובים שעל סדר היום. בנוסף, היא מקיימת אירועי הסברה בתוך החברה ומחוצה לה, מארגנת ימי התנדבות ותרומה לקהילה, מעניקה רישיונות בחינם לעמותות ומסייעת בהטמעת מערכות סיילספורס ללא עלות, במסגרת פרויקטי פרו בונו ותרומות כספיות למלכ"רים ולארגונים ברחבי הארץ". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "קשה לדבר על אפליה בתעשיית ההיי-טק במנותק משאר הזירות החברתיות. אפליה סמויה וגלויה באה לידי ביטוי בצורות שונות, והיא פוגשת אותנו במקומות שונים לאורך החיים. באופן אישי, אני לא מכירה הרבה חברים מהקהילה שנמצאים בהיי-טק. רוב הסביבה הקרובה אליי עוסקת בתחומים אחרים, וגם הם חווים פחות או יותר את אותם האתגרים. ציינתי שמבחינתי יש קשר הדוק בין תחושת גאווה לתחושת ביטחון, וכאן זה בא לידי ביטוי. אחת הדרכים עבור הארגון לספק לעובדים שלו, או לעובדים הפוטנציאליים שלו, את תחושת הביטחון הזו היא דרך נראות: להצהיר בקול רם על התמיכה בקהילה, להשתתף באירועים השונים ולקחת חלק פעיל בשיח לקידום השוויון. העובדה שמדי שנה סיילספורס משתתפת במצעד הגאווה בתל אביב היא דוגמא מעולה ליצירת נראות, וכן העובדה שהחברה צובעת את עמודי הפייסבוק שלה בצבעי דגל הגאווה. לא סתם חלק מהשיח מדבר במונחים של 'הסתרה' ו-'הצהרה'. התמיכה של הארגון חייבת להיות גלויה לעין ומוצהרת". יעל הר זהב תפקיד: מיישמת סיילספורס בסרוויס ווייז. מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא להגשים את האמת שלי". [caption id="attachment_318443" align="alignnone" width="600"] יעל הר זהב, מיישמת סיילספורס בסרוויס ווייז. צילום עצמי[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "הגאווה באה לידי ביטוי בסרוויס ווייז בכך שהיא מורכבת ממגוון של אנשים עם אמונות ותפיסת עולם שונות, אך עם זאת מרגיש שאנחנו משפחה וכולם מתקבלים כפי שהם בברכה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "יש בחברה הישראלית אפליה לא מעטה נגד להט"בים, שמורגשת בקבלה למקומות העבודה ולעתים גם במקום העבודה עצמו. אמנם בהיי-טק, לפי דעתי, זה פחות מורגש, אך עדיין דורש שיפור. על מנת לשפר, חשוב לציין את אירועי הגאווה השונים ובכך לתת לקהילה לגיטימציה בעיני האוכלוסייה שפחות מודעת או מקבלת, ולתת הרגשת קבלה ושייכות בקרב אנשי הקהילה עצמה". אלכס לכנר תפקיד: דירקטור HR בפייבר (Fyber). מה זו גאווה בשבילך? "גאווה עבורי היא להיות מודע לכך שחופש לא מגיע בחינם. אנשים רבים משלמים מחיר גבוה בכדי להשיג אותו עבורם ועבור אחרים, ולכן עלינו לא לקחת אותו כמובן מאליו, אלא תמיד להודות על מה שיש לנו". [caption id="attachment_318444" align="alignnone" width="600"] אלכס לכנר, דירקטור HR בפייבר. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "פייבר היא משפחה סובלנית אחת גדולה, בה כל אחד יכול לתרום בדרכו שלו, ללא קשר לצבע עורו, אמונתו, מוצאו או נטייתו המינית. זיו אלול, המנכ"ל שלנו, מהווה דוגמא נהדרת לסובלנות וקבלה. הוא דואג להזמין את בן זוגי לכל אירוע של החברה, אפילו לטקס הכנסת ספר תורה שנערך במשרדים - לשם הוא הזמין אותו באופן אישי. בין היתר, ציינו את מצעד הגאווה בהאפי האוור של כל החברה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "קשה לי לענות באופן ספציפי על ההיי-טק, כי אני מאמין שאין דבר כזה אפליה במקום מסוים יותר מאשר במקום אחר. אם מישהו הומופוב, אין לזה שום קשר לתחום שבו הוא עובד. זה קשור לחינוך שקיבל. אבל תמיד יש מקום לשפר, ואני מאמין שעל האנשים החזקים בתפקידים הבכירים מוטלת החובה להוביל את השינוי ולנהוג באפס סבלנות נגד גילויי אפליה כלשהם". טום לסטר תפקיד: ראש תחום שותפויות - אירופה, המזרח התיכון ואפריקה בפייסבוק. מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי זה לדעת שלא ישפטו אותי לפי סטריאוטיפים קבועים, שאוכל להקים משפחה כמו כל אחד ושאהיה שונה לא בגלל הזהות המינית אלא בגלל הייחודיות האישית שלי". [caption id="attachment_318445" align="alignnone" width="600"] טום לסטר, ראש תחום שותפויות - אירופה, המזרח התיכון ואפריקה בפייסבוק. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "פייסבוק מאוד מאמינה שגיוון הוא חלק אינטגרלי מהצלחתה של חברה וכחלק מזה, הגאווה היא חלק מרכזי מה-DNA שלה. התרבות הארגונית בפייסבוק תומכת בשונה ומעודדת את הגיוון. הרגישות הגבוהה שקיימת בחברה מאפשרת לכל אדם להיות מי שהוא, ומקדשים את הייחודיות של כל אחד. יש צוות גלובלי שכל מה שהוא מתעסק בו זה גיוון והכלה. אנחנו מכוונים לכך שכל העובדים בפייסבוק יבואו מרקעים מגוונים, כי אנחנו מאמינים שזה יאפשר לנו להיות חברה יותר שלמה ומוצלחת. אנחנו צועדים ביחד במצעד הגאווה - בין אם אלה עובדים מהקהילה ובין אם לאו. בנוסף, אנחנו עושים הרבה פעילויות פנימיות וחיצוניות שמטרתן להגדיל את הנראות של הקהילה פנימה והחוצה. פייסבוק שמה לה למטרה לתת לכל אחת ואחד את הכלים לבנות קהילות על גבי הפלטפורמות שלה, ולקרב בין אנשים. קהילות הלהט"ב הן חלק בלתי נפרד מפייסבוק ומכאן החשיבות שאנחנו רואים ביכולת שלנו לאפשר לגוונים השונים של הקהילות להיות אותנטיים ולהשמיע את קולן". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? "אני אישית לא נתקלתי בלהט"בפוביה, אבל אני מאמין שיש ללא ספק מקום לשיפור. יש אוכלוסיות שלמות בקהילה שההיי-טק סגור בפניהן וזה מייצר מצב שאין לנוער דוגמאות חיוביות להישען עליהן. כדי לשפר, אני חושב שקודם כל קריטי לתת למנהלים בתעשייה כלים כדי להתמודד עם הדעות הקדומות שלהם ולהיות יותר מודעים להחלטות שמתקבלות על בסיס הכלה של אוכלוסיות. חברות ההיי-טק צריכות להמשיך לתמוך בעבודת הקודש שהארגונים השונים עושים למען הקהילה ולשמש עבורם גב ועוגן. אני מאמין שככל שכל אחד מאיתנו ידאג להחזיר לקהילה ולקדם עוד אנשים, ככה יהיה ייצוג יותר שוויוני". החלק האחרון של הפרויקט - מחר (ה'). לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן. לחלק ג' לחצו כאן.

קורב (Curv) הישרלית, העוסקת באבטחת מידע באמצעות טכנולוגיות הצפנה, מדווחת על גיוס בסך 23 מיליון דולר בסבב גיוס A הראשון לאחר גיוס ה-Seed בשנת 2019 בסך 6.5 מיליון דולר. בין המשקיעים בסס גיוס זה CommerzVentures Coinbase Ventures, Digital Currency Group, Team8 ו-Digital Garage Lab Fund. החברה הוקמה בשנת 2018 במסגרת Team8, על ידי היזמים  איתי מלינגר, שמכהן כמנכ"ל, ודן ידלין, שמכהן כ-CTO, שניהם בוגרי תוכנית תלפיות, שביצעו תפקידי ניהול שונים בתחום הסייבר במערכת הביטחון. לקורב משרדים בתל אביב ובניו יורק, והחברה מעסיקה 32 עובדים - 25 מהם בישראל. ההון שגייסה החברה יאפשר את המשך צמיחתה המהירה של החברה בעולם ויממן מוצרים חדשים, פיתוח עסקי והגדלה של מספר העובדים. טכנולוגיית ההצפנה שפיתחה קורב על בסיס חישוב מרובה שחקנים (multi-party computation – MPC) מאבטחת באופן ייחודי נכסים דיגיטליים ומאפשרת להעביר, לאחסן ולנהל בבטחה כל נכס דיגיטלי על גבי כל בלוקצ'יין או יומן מבוזר (DLT). עשרות לקוחותיה המוסדיים של קורב ברחבי העולם מעבירים בכל חודש, כבר כיום, מיליארדי דולרים על גבי פלטפורמת האבטחה של החברה. לקוחות כדוגמת חברת ההשקעות הגלובלית Franklin Templeton, וחברת הפינטק eToro, ממנפות את התשתית של קורב כדי להתרחב אל השוק הצומח של נכסים דיגיטליים. טכנולוגיית ה-MPC של החברה פוטרת ארגונים מהנטל של החזקת מפתחות פרטיים תחת אבטחה פיזית. על בסיסה מספקת החברה פתרונות בעלי פרופיל סיכון שהולם מוסדות פיננסיים מסורתיים ולא רק סוחרי קריפטו. הפלטפורמה של קורב גמישה וקלה לאינטגרציה, תומכת בארנקים דיגיטליים חמים וקרים ומאפשרת גישה למגוון רחב של מטבעות ופרוטוקולים ללא תלות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין או ה-DLT. סקר שנערך לאחרונה מצא, שכמעט 80% מהמשקיעים המוסדיים בארה"ב ובאירופה מבינים את הפוטנציאל הטמון בנכסים דיגיטליים, ויותר משליש כבר מושקעים בהם, בין אם ישירות או בנגזרים. "למרות האקלים הכלכלי המאתגר, אנו עדים לקצב צמיחה איתן במוסדות הפיננסיים המסורתיים, הזקוקים לתשתית האבטחה הארגונית שלנו, המספקת אינטגרציה חלקה לטכנולוגיית בלוקצ'יין," אמר מלינגר. "בניגוד לפתרונות קלאסיים, אנו מספקים בו-זמנית את ההגנה, הנזילות המיידית והשליטה המוחלטת הנדרשים על ידי מוסדות פיננסיים ששואפים לשרוד בכלכלה המודרנית". לירן גרינברג, מייסד שותף של Team8 מסר: ״קורב מאפשרת לבנקים ולארגונים פיננסיים מסוגים שונים לאמץ ולנהל נכסים דיגיטליים בקלות ובצורה מאובטחת. אנו צופים שנכנסים דיגיטליים יהוו חלק בלתי נפרד מפעילותו של כל מוסד פיננסי בעתיד, וצמיחתה המהירה של קורב עם לקוחות מסביב לעולם ובכל הקשת הפיננסית הינה הוכחה לכך. אתגר הסייבר בנכסים דיגיטליים הוא מורכב, וארגונים רבים בתחום נפגעו ממנו. הפתרון יוצא הדופן של קורב, המבוסס על טכנולוגיית הצפנה ייחודית, הוא קפיצת מדרגה בהשוואה לכל פתרון אחר בשוק. אנו נרגשים להמשיך ללוות את החברה במסעה ולחבור לשותפים החדשים, בהם Commerz Bank, מהבנקים הגדולים בגרמניה, ו-Coinbase, ענקית המטבעות הדיגיטליים".

מאז שג'ורג' פלויד נחנק למוות במיניאפוליס - לעיניי המצלמות - על ידי שוטר לבן, המחאה למען צדק ושוויון גזעי לא שוככת, למעשה נראה כאילו התובנות בעקבותיה מפעפעות עמוק יותר לתודעת העולם. רבים - החל בחברות ענק, כולל חברות עמק הסיליקון, המשך במפורסמים ופוליטיקאים, וכלה במה שמסתמן כמרבית הציבור כיום - קמים ומביעים תמיכה בקמפיין של תנועת חיי השחורים חשובים (Black Lives Matter) וקוראים לשינויים רדיקליים במאזן הכוחות בתקווה ליותר צדק חברתי לכל. אחד הנושאים המועלים בנוגע לקיפוח הקהילה השחורה בעולם המערבי, הוא פער ההכנסות בין השחורים והלבנים. לנוכח כך - וכאקט נדיב של ממש, שאינו רק על תקן תמיכה מורלית, כמו שהייתה הסרט הסרט "חלף עם הרוח" מהשירות שלה - הודיעה לאחרונה חברת נטפליקס כי תשקיע כשני אחוז מההכנסות שלה, המוערכים בכ-100 מיליון דולר, בבנקים שנמצאים בבעלות שחורים ובארגונים לפיתוח קהילתי. ענקית ההזרמה אונליין הוסיפה ואמרה כי המימון יגדל ככל שהחברה תגדל. נטפליקס הבהירה כי למוסדות פיננסיים שבבעלות שחורה אין כל כך הרבה הזדמנויות גישה להון, וכי יוזמה זו שלה תסייע לבנקים הללו לספק הלוואות רבות יותר לקהילותיהם. ולא רק זאת אלא שנטפליקס הפצירה בחברות אחרות ללכת בדרכה ולתרום אף הם מהכנסותיהם למאבק. [caption id="attachment_317375" align="alignnone" width="600"] עוד ועוד התגייסות מטעם ענקיות הטכנולוגיה. מחאת "חיי השחורים חשובים". צילום: BigStock[/caption] הבדל משמעותי בעבור הקהילות המוחלשות "אנו מאמינים כי הבאת הון רב יותר לקהילות אלה יכולה לעשות את ההבדל המשמעותי עבור האנשים והעסקים שבהם, לעזור למשפחות רבות יותר לקנות את הבית הראשון שלהן או לחסוך לקולג', וליותר עסקים קטנים להתחיל או לצמוח", ציינו מנכ"ל תחום הטאלנטים של נטפליקס, אהרון מיטשל - שהיה מי שהציע את היוזמה מלכתחילה לנטפליקס - ושאנון אלווין, האמונה על תחום הפיננסים בחברה, אשר חתומים על מבחינת ההשקעות, נטפליקס אמרה שהיא תתחיל בהעברת 25 מיליון דולר ל-Black Economic Development Initiative - קרן חדשה שמנוהלת על ידי קבוצת תמיכה ביוזמות מקומיות, שתשקיע במוסדות פיננסיים בבעלות שחורה המשרתים קהילות מוחלשות. סכום נוסף של 10 מיליון דולר יועבר ל-Hope Credit Union, ממיסיסיפי, המשרת כ-1.5 מיליון בני אדם במטרה לסייע ביצירת הזדמנויות כלכליות בקהילות שחורות. הצעד של נטפליקס מגיע בזמנים שבהם חברות אמריקניות רבות מתמודדות עם לחץ גובר מצד בעלי המניות שלהן, הלקוחות והצוות, לנקוט בפעולות נגד אי השוויון הגזעי הנרחב. החודש נחשפו מספר תכניות לשוויון גזעי, כולל תוכניות השקעה גדולות של ארבעת ענקיות הטכנולוגיה הגדולות מכולן - אפל, ויוטיוב של גוגל, כמו גם פייסבוק, אמזון  - שכל מטרתן היא תמיכה במחאה וניסיון לייצר שוויון חברתי הוגן. או לפחות להתקדם לכיוונו של כזה סופסוף.

מרכז המו״פ של נילסן ישראל התגייס לסייע לעמותת סה״ר (סיוע והקשבה ברשת), המציעה תמיכה נפשית אנונימית, נגישה ומיידית לאנשים במצוקה באמצעים דיגיטליים. נילסן היא חברת המדידה הגדולה בעולם והמרכז בישראל מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות למדידה בדיגיטל. כחלק מהפעילות, סיפקה נילסן לעמותת סה״ר תשתית לפעילותה וכן ייעוץ טכנולוגי בעולמות הביג דטה. [caption id="attachment_318435" align="alignnone" width="600"] מימין: יעל לוי, מנכ״לית עמותת סה״ר, ויקיר בוסקילה, מנהל המו״פ בנילסן ישראל. צילום: יח"צ[/caption] מנכ״לית עמותת סה״ר, יעל לוי, הגיעה למשרדי נילסן כדי לחנוך את השת״פ החדש: ״אנו עדים להקצנה והחרפה של מצוקות הנפש על רקע משבר הקורונה. הקורונה אינה רק משבר בריאותי, אלא גם משבר כלכלי-חברתי, שמוביל פעמים רבות למצוקות נפשיות. אנו חווים גידול מתמשך בפונים אלינו, וההתגייסות של נילסן שדרגה את יכולותינו הטכנולוגיות ובכך אפשרה לנו מענה נגיש ויעיל אונליין, מה שמסייע באופן משמעותי לפונים אלינו״. מנהל המו״פ בנילסן ישראל, יקיר בוסקילה, הוסיף: ״מעורבות חברתית וערבות הדדית הן אבני יסוד בפעילות נילסן בישראל. כחלק מהתפיסה הזאת, אני שמח על ההזדמנות שנפלה בחלקנו לשתף פעולה עם עמותת סה״ר ולסייע, ולו במעט, למאמצים שלהם שנועדו להציל חיים. לא פחות מכך״.

ח"כ עינב קאבלה מכחול לבן נבחרה פה אחד לתפקיד יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. היא תחליף את היו"ר הזמני, ח"כ איתן גינזבורג, אף הוא מהמפלגה. היא נכנסה לכנסת בעקבות החוק הנורבגי, לאחר התפטרותו מהפרלמנט של שר התיירות, אסף זמיר. בבחירות האחרונות היא שובצה במקום ה-37 ברשימת כחול לבן, מטעם חוסן לישראל, מפלגתו של בני גנץ. ח"כ קאבלה היא עורכת דין במקצועה, ילידת אשקלון, ובוגרת אולפנת צביה בעיר ושירות בשירות לאומי. את השכלתה המשפטית היא רכשה באוניברסיטת בר אילן. היא הולכת שנים רבות עם אבי ניסנקורן, חברה למפלגה ושר המשפטים. בין היתר, היא עבדה במשרד עורכי הדין שלו (ובעוד כמה משרדים), וב-2010 מונתה למנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בתקופתו כיו"ר הארגון. ב-2014 היא מונתה לראשת המטה של ניסנקורן בהסתדרות. לאחר שנכנס לתפקידו כשר המשפטים, דווח בכלי התקשורת כי הוא הציע לקאבלה תפקיד בכיר במשרד, אולם היא העדיפה לכהן בכנסת. "נושאים בעלי היבטים מורכבים" בעקבות בחירתה, בירך אותה יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין: "זאת זכות ענקית לעמוד בראש ועדה בכנסת, ובמיוחד בראש ועדה שיושבי הראש הקודמים שלה עשו בה כה רבות. הנושאים שעומדים לפני הוועדה מצריכים דיוני עומק ויש להם היבטים מורכבים, אבל יש פה מערכת מקצועית, שיודעת להתמודד איתם בצורה הטובה ביותר". לדברי ח"כ קאבלה, "דווקא בתקופה זו, שבה אנחנו חווים ריחוק פיזי, קיים צורך הולך וגדל באמצעים טכנולוגיים, בכדי להמשיך בפעילויות השונות, ובכדי להנגיש מידע ושירותים לאזרחים בצורה איכותית ומיטבית". היא הוסיפה כי המדע והטכנולוגיה הם מקור לגאווה ומנוע צמיחה חשוב לכלכלה הישראלית". ועדת המדע והטכנולוגיה עוסקת בשלל תחומים הקשורים בנושאים אלה ובפעולות הממשלה בתחום. בכנסת הקודמת כיהן כיו"ר שלה ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, כיום הסגן של מירי רגב במשרד התחבורה. הח"כים האחרים בוועדה, בכנסת הנוכחית, הם ניר ברקת ועוזי דיין מהליכוד, איתן גינזבורג מכחול לבן, סונדוס סאלח מהרשימה המשותפת, יבגני סובה מישראל ביתנו ואנדרי קוז'ינוב מיש עתיד-תל"ם.

דו"ח של מבקר המדינה, שפורסם לפני כחודשיים, התריע על חוסר תיאום וכפילויות בפעולות של משרדי ממשלה בכל מה שקשור למחשוב ואבטחת מידע ברשויות המקומיות, ולמחשוב בכלל. זה לא היה הדו"ח היחיד: צחי שלום, מנמ"ר המרכז לשלטון מקומי, שהשתתף בכנס הווירטואלי Infosec של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד'), ציין כי לא פחות משמונה (!) דו"חות של מבקר המדינה התריעו על מחדלי האבטחה ברשויות המוניציפאליות, אבל שום דבר לא השתנה. שלום המחיש זאת בדוגמה המקוממת הבאה: "ב-2015 פרסם המשרד לביטחון פנים קול קורא למערכת שו"ב לרשויות המקומיות בשם שועל. ב-2018 פרסם גם המשרד לשוויון חברתי, שהפעיל אז את ישראל דיגיטלית, קול קורא בנושא זה, ושנה לאחר מכן נכנס משרד הפנים לתמונה, כדי לסייע בפרויקט. בפועל, אין כיום מערכת שו"ב מרכזית שמגנה על הרשויות". בעקבות זאת, הוא סיפר על כוונת מרכז השלטון המקומי להקים ענן ייעודי לאבטחת מידע וסייבר עבור כל הרשויות המקומיות. עוד הוא יקיים מכרז גדול יותר, לענן היברידי לרשויות, שיהיה מקביל למכרז נימבוס הממשלתי, שהממשלה לא מוכנה שהרשויות המקומיות יהיו חלק ממנו. "השלטון המקומי לקח על עצמו את הרצון והיכולת לתת מענה לעובדה שאין גורם אחד שמטפל בבעיות האבטחה של הרשויות המקומיות. אנחנו נהיה המטריה המרכזית שלהן לטיפול באבטחת מידע", אמר שלום. "בפועל, הכוונה היא להציע את שירותי אחסון ושו"ב לכל נושא האבטחה דרך החברה שתזכה, במתכונת תוכנה כשירות (SaaS). ניתן מענה למשרדים הקבועים של הרשויות המוניציפאליות, לשלוחות שלהם ולמשתמשים". הוא ציין כי המרכז החליט לבצע את המהלך עקב היכרותו הרוחבית עם הרשויות המקומיות. איפה הממשלה? שלום התייחס בדבריו לליקויים נוספים שהמבקר הצביע עליהם: מתוך 257 רשויות מקומיות, רק ל-95 יש מנמ"רים. כלומר, ברוב גדול של הרשויות אין מנהל שאחראי על נושא המחשוב. שלום ציטט גם מהדו"ח של המבקר שקבע שלא פחות מ-14 משרדים מתקצבים ופועלים בנושא של מחשוב הרשויות, "ואין מי שמתאם ומתכלל, אין זרוע ביצועית, כל משרד בפני עצמו ואין מדיניות שחוצה משרדים וגופים". יש לציין שהדו"ח יצא עוד לפני שקמה הממשלה הנוכחית, שבה נוספו שרים ומשרדים לעומת הממשלות הקודמות. כמו כן, שלום התריע ש-"איומי הסייבר והגנת הפרטיות על הרשויות המקומיות לא מקבלים מענה, וגם פה אין מרכז שיכול לתכלל ולסייע להן". לסיום, מה עם הכסף שהקציבה ישראל דיגיטלית לדיגיטציה של הרשויות המקומיות - תקציב של 44 מיליון שקלים? שלום ציין כי 231 רשויות עמדו בקריטריונים לקבלת התקציב, אבל רק 49 מהן קיבלו את הכסף.