שמו של מייסד מיקרוסופט (Microsoft) המיתולוגי, ביל גייטס, אמנם נקשר בימים אלו בעיקר למגיפת הקורונה ולחיסונים, והוא אף התנבא באחרונה והזהיר כי מיליונים ימותו מהמגיפה בעתיד לבוא, אבל בראיון אחרון לפודקאסט גייטס הצליח לייצר גם כותרות בהקשר לרגולציה וטכנולוגיה, ול… סטיב ג'ובס. גייטס, המנכ"ל של מיקרוסופט לשעבר ומולטי-מיליארדר ויזם בהווה, אמר בראיון לפודקאסט "מומחה הכורסה" (Armchair Expert) כי חברות טכנולוגיה גדולות, כמו אפל (Apple), צריכות לעמוד בבדיקה קפדנית של הממשלה. גייטס ציין כי הוא מאמין שלחברה כה גדולה שכזו יש השפעה רבה, ולכן עליה להיות כפופה לתקנות הרשמיות של המדינה ולפיקוח מחמיר. על פי דיווח של Apple Insider, גייטס התייחס בפודקאסט, שם אירח אותו השחקן האמריקני דקס שפרד, לחקירה הווירטואלית מטעם הקונגרס האמריקני, שבה השתתפו בסוף יולי האחרון מנהלי ענקיות הטכנולוגיה אפל, אמזון (Amazon), פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). השימוע, שנערך מול ועדת המשפט של הבית, כלל צבר עצום של שאלות קשות שהוטחו בבוסים של הענקיות, טים קוק, ג'ף בזוס, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי (בהתאמה). גייטס אמר לבן שיחו ולמאזינים כי הוא מאמין שהגיוני לצפות שכך ינהגו המחוקקים בחברות ההיי-טק הענקיות, וקבע שלתפישתו הביקורת המדינית, כמו גם הרגולציה על הענקיות, לגיטימיות ואף עתידות להיות מחמירות יותר. מייסד מיקרוסופט אמר לשפרד, "אם אתה מצליח כמוני או כמו כל אחד מאותם אנשים, מגיע לך להישאל שאלות גסות, לא הוגנות, קשות". לדבריו, לממשלה יש את הזכות להטיח בדמויות שכאלו שאלות ותביעה למענה יסודי. "סוג זה של 'צלייה' מגיע עם הטריטוריה של סופר-הצלחה. זה בסדר", קבע גייטס. איום הקורונה והרהורים אודות הגאונות של סטיב ג'ובס הראיון בפודקאסט עסק במגוון נושאים רחב, והמרואיין המפורסם אף דיבר בו על עבודתה של קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill & Melinda Gates Foundation) בנושא חיסונים – עניין שקשר בשמו שלל תיאוריות קונספירציה על מה שמתנגדיו טוענים שהוא רצון מטעמו "לדלל" את אוכלוסיית העולם. גייטס לא התייחס להאשמות אלו בפודקאסט, ואולם באחרונה נודע כי הוא מקדם את עניין החיסונים בעיקר מסיבה שנשמעת על פניו הפוכה לגמרי – נכון להיום כמעט 800,000 אנשים ברחבי העולם כבר מתו ממגיפת הקורונה, אולם על פי מסמך של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשיתוף גייטס, התחזיות הן ש"הגרוע ביותר עדיין לפנינו" ושמספר המתים מ-COVID-19 ינסוק בסופו של דבר למיליונים. סטיב ג'ובס, המייסד המיתולוגי של אפל, עם מכשיר ה-iPhone שהגיע לעולם בזכותו. צילום: מת'יו יו, מתוך ויקיפדיה גייטס גם התייחס ליריבו המיתולוגי ועמיתו לעשייה הטכנולוגית סטיב ג'ובס, שייסד את אפל, יחד עם שותפיו, כמעט באותה עת שבה הגיעה מיקרוסופט לעולם, בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. השניים נחשבים עד היום אולי כגברים החזקים ביותר שתעשיית הההיי-טק ראתה, אך ג'ובס הלך לעולמו לפני כ-9 שנים, ואילו גייטס עוד כאן ובעשייה מתמדת, בעיקר פילנתרופית בהגדרתה. גייטס נוטה לשתף מדי פעם את התקשורת באנקדוטות על מערכת היחסים שלו ושל גובס, ועשה כן גם בראיון שנערך לאחרונה בפודקאסט המומחה לכורסאות. הוא התייחס בדבריו לג'ובס ולגאונות שלו, וחשף גם שקינא במנכ"ל האגדי של אפל ובכריזמה שלו. "ג'ובס היה גאון, מה שהוא עשה, במיוחד כשחזר לאפל, אף אחד אחר לא יכול היה לעשות את מה שהוא עושה שם. לא הייתי יכול לעשות את זה", אמר גייטס בראיון. מייסד מיקרוסופט, שבעצמו אינו קוטל קנים בתרומתו לתחום הטכנולוגי ולקידומו בעולם, אמר שג'ובס היה "אשף" בכל מה שקשור להנעת אנשים, והתבדח שהוא "כל כך מקנא" באיכות זו. "הוא היה כזה מכשף בלהניע אנשים – אני הייתי אשף משני, כך שלא יכולתי ליפול תחת הכישוף שלו – אבל יכולתי לראות אותו מטיל את הכישוף", סיפר גייטס. בראיונות קודמים ציין גייטס כי ג'ובס התעלה עליו גם בכל הקשור לבחירת כישרונות, וכי חושו העיצובי היה ממש מזהיר. גייטס אמר עוד כי אפל הייתה "על סף מוות" לפני שג'ובס הציל את החברה. לדברי גייטס, הרבה אנשים רצו או יכלו "לחקות את הצדדים הרעים של סטיב", וכן הוא הודה כי ג'ובס יכול היה להיות לפעמים "מטומטם" בהתנהלותו, אבל "הוא השיג דברים חיוביים להפליא באותה עקשנות".

את "טכנו.אנושי", ספר הרואה אור בימים בהם בהוצאת רסלינג, כתב ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון גלובליות וישראליות. ד"ר וינהבר חוקר בספרו את יחסי הגומלין המורכבים בין האדם לבין הטכנולוגיה בעידן האינטרנטי. הדיון הציבורי המתלהט סביב השימוש בטכנולוגיית המידע, והמחלוקות הבוערות יותר מאי פעם בנוגע לכך, עוסקים למעשה בשלל היבטי הטכנולוגיה החדשה – כלי מעקב בימי קורונה, אפליקציות הריחוק החברתי, בוטים (Bots) ברשתות החברתיות, המכונית האוטונומית, טכנולוגיות זיהוי פנים, גזענות טכנולוגית, ניוז ופייק ניוז באתרי התוכן, חופש הביטוי והזכות לפרטיות. וכל המוזכרים לעיל הם רק טיפה בים של מחלוקות גלובליות נרחבות ואקטואליות. על רקע המחלוקות הללו מציג ד"ר וינהבר מחשבות, תובנות וטיעונים דרך סיפורים מסקרנים מההסטוריה של האינטרנט וטכנולוגיות המידע. הטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות של בני האנוש? טכנו.אנושי בוחן ומאיר את בחירתנו, בני האדם, להסיר מעלינו אחריות ולשים מבטחנו בטכנולוגיה, כדי שתפתור עבורנו את בעיותינו כיחידים וכחברה. הספר מסביר את הגורמים לתהליך ואת השלכותיו, ומציג את המרחב הטכנו.אנושי שבין הטכנולוגי לבין האנושי. לפי הנטען בספר, לטכנולוגיה אכן זכויות רבות על אינספור רבדים בחיינו. מוצרים טכנולוגיים הולכים וממלאים את עולמנו, נשזרים בחיי היומיום, משפיעים על מעשיו של האדם ועל זהותו. ההבחנה בין אדם לשאינו-אדם במרחב האינטרנטי, הרִשְתי, המשלב אמיתי עם וירטואלי, הולכת ומטשטשת – הטכנולוגי עוטה כסות אנושית, ובן האנוש נדרש להוכיח שהוא כזה. האנושי מוותר על רבדים של אחריות, והטכנולוגי משפר יכולות לקראת יכולות אנושיות. הטכנולוגיה המפותחת בידי האדם משרטטת סביבנו מרחב חדש ורב-גוונים בין טכנולוגי לבין אנושי, והוא זוכה בספר למינוח חדש – עולם טכנו.אנושי. "טכנו.אנושי", ספר בהוצאת רסלינג, מאת ד"ר אורי וינהבר. צילום: יח"צ ד"ר וינהבר מרחיב כי התקוות והציפיות הגבוהות שאנו תולים בטכנולוגיה וביכולותיה משנות את האופן שבו אנו מבקשים לתקן את הדרוש תיקון, ומפנות אותנו אל הפתרונות הטכנולוגיים. הספר בוחן את הנטייה הזו שלנו לרדוקציה של בעיות העולם והאדם למופען הטכנולוגי, הצר; הוא בוחן את הכמיהה לתיקון באמצעות טכנולוגיה, או מה שהסופר מתאר כ"כמיהה לטיכון עולם". לאורם של ערכי יסוד בתרבות האנושית – זהות, פרטיות, הורות, חופש הביטוי והזכות לאנונימיות – הספר מבקש לבדוק מדוע מסיר האדם אחריות מעל כתפיו ושם מבטחו בטכנולוגיה. האם החברה האנושית מודעת להשלכותיה של המגמה הזו? האם זהו תהליך הפיך? הזרקור המופנה בספר אל מסירת האחריות לידי הטכנולוגיה אינו ביקורת על הקידמה ועל טכנולוגיית המידע אלא מתעתד להיות מסע של פקיחת עיניים, עיניי המשתמשים ועיני המפתחים, מתוך המחשבה שבשעה שאנחנו מוסרים בידי הטכנולוגיה את הגה חיינו ואת מפת הניווט – מילולית ומטאפורית – כדאי שנשמור על עיניים פקוחות, לפחות כדי לראות איך הידיים שומטות את עול האחריות. ד"ר אורי וינהבר, דוקטור למדע, טכנולוגיה וחברה (STS), מרצה וחוקר את יחסי הגומלין בין האדם לבין הטכנולוגיה פרי פיתוחו, הוביל השקעות בעשרות סטארט-אפים, היה שותף לתהליכי צמיחה, הצלחה והתפתחות של חברות רבות, מוצרים, טכנולוגיות ומודלים עסקיים, וכן זכה שלוש פעמים, כמנכ"ל, בפרס "החממה הטכנולוגית הטובה בישראל" מטעם משרד הכלכלה.

אנבידיה ענקית הטכנולוגיה הבינלאומית נבידיה (NVIDIA) פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני של השנה הכספית, FY2021, שננעל ב-26 ביולי שנה זו. באותם שלושה חודשים, ההכנסות והרווחיות של החברה גדלו בשיעור דו-ספרתי. גם ההוצאות גדלו באחוזים בשיעור דו-ספרתי, אך הדבר לא פגע ברווחיות, משום שהגידול הדולרי בהוצאות היה קטן מהגידול הדולרי בהכנסות. ברבעון זה ההוצאות הכלליות גדלו ב-60.11%, ל-3.22 מיליארד דולר – עלייה של 1.21 מיליארד דולר. ההכנסות גדלו עוד יותר, ב-1.29 מיליארד דולר, ל-3.87 מיליארד – עלייה של כ-50% – מה שבא לידי ביטוי בגידול ברווח התפעולי והנקי. הרווח התפעולי גדל ב-14%, ל-651 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי גדל ב-13% ל-622 מיליון דולר. "השימוש במחשוב NVIDIA הולך ומאיץ, מה שמביא לרווחיות שיא של החברה וצמיחה יוצאת-דופן", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה. "גם הצמיחה של GeForce בשוק הגיימינג האיצה ככל שיותר ויותר גיימרים בוחרים לצלול אל תוך העולמות הווירטואליים ש-NVIDIA מייצרת עבורם באמצעות בינה מלאכותית ו-RTX Ray Tracing". עוד לדבריו, "למרות ההשפעה של המגיפה על פלטפורמת הוויזואליזציה המקצועית שלנו ועל פלטפורמת הרכב, אנחנו ממוצבים היטב, מאחר שתעשיות הגיימינג, הבינה המלאכותית, הענן והרכבים האוטומטים יניעו את המהפכה התעשייתית הבאה בעולם".

מחאת הנשים בישראל מספר חברות טכנולוגיות הודיעו שהן חוברות היום (א') למאבק הנשים נגד אלימות ופגיעה מינית. לנוכח מקרה האונס המחריד שאירע באילת באחרונה, מקרי רצח רבים של נשים השנה (וכמובן, למרבית הזוועה גם בשנים שלפניה), המחאה עולה היום שלב, עם השבתה של פעילות במשק למשך שעה שלמה, המתרחשת ממש בזמן כתיבת שורות אלו, החל מהשעה 12:00. הנשים, והארגונים הרבים שתומכים בהן, יוצאים בקריאה למדינת ישראל לקחת אחריות ולמגר לאלתר את האלימות נגד נשים. אחרי הפגנות בכל רחבי הארץ, ואחת מרכזית שנערכה אמש בכיכר רבין בתל אביב, היום ממשיכה התנועה בפעילותה, ומספר רב של חברות מובילות במשק הישראלי הודיעו שהן מצטרפות אל המחאה ולהשבתה, שזכתה בכותרת: "מי האחרון בתור לגיהנום – אם זה לא יעצור, אנחנו נעצור!" בין השאר מביעות הזדהות ותמיכה במאבק הקריטי, חברות כמו: מנפאואר, פלאפון, yes, בזק בינלאומי, אסם-נסטלה, ישראכרט, חברות קרן פימי ואחרות, כמו גם מוסדות חינוך ובהם האוניברסיטה הפתוחה ורשת רנד לחינוך ורווחה. גם נציגות של חברות בתחום ההיי-טק, כולל כמה מהמובילות בו, הכריזו על חבירה אל המוחות, לאות הזדהות עם המצב המחריד של נשים רבות, שנדמה כאילו מופקרות לגורלן בגלל נרפות ידי הממשלה, הכנסת, המשטרה ויתר נציגי הממשל, שלטענת הנשים לא עושים די כדי לאכוף, לעצור ולמנוע את התופעה הנוראה. הנציגות הטכנולוגיות שנודע עד כה כי מצטרפות רשמית להשבתה הן אנבידיה (NVIDIA), מיקרוסופט ישראל, אלעד מערכות, NSO, אמדוקס, אדמה, אוברוולף (Overwolf) ואחרות.  חברת אדמה הוציאה הודעה הבוקר לעובדיה, והזמינה אותם להצטרף למאבק נגד האלימות בנשים. החברה כתבה כי "אירועי הימים האחרונים הותירו אותנו מזועזעים. חברת אדמה מגנה ויוצאת נגד תופעת האלימות נגד נשים. כחברה ששמה לה דגש על ערכיות ומוסר, החלטנו, יחד עם חברות נוספות במשק, לקחת חלק פעיל ב'שביתת הנשים – נשים ונערות אינן הפקר', שתתקיים היום. החברה גם הזמינה את העובדים להצטרף לשתי הרצאות חשובות שישודרו בלייב בעמוד הפייסבוק של שדולת הנשים. האחת עוסקת בשאלה מה באמת צריך לקרות כדי למנוע אלימות נגד נשים, ותועבר על ידי פרופ' דפנה הקר, ראשת התכנית ללימודי נשים ומגדר, והפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב; והשנייה תתהה איך לצאת גברים שלא על חשבון נשים ותועבר על ידי יותם קונסטנטיני, יו"ר עמותת אסל"י (ארגון סרט לבן ישראל) – גברים אומרים לא לאלימות כלפי נשים. ענקית השבבים הבינלאומית אנבידיה, לה למעלה מ-2,000 עובדים בישראל, קראה אף היא לעובדיה להצטרף אל החברות המובילות במשק הישראלי ולעצור את עבודתם לשעה. בשעת ההזדהות הזמינה החברה את עובדיה להצטרף להרצאה של צופית גרנט – "לוקחת נשימה", וקראה לכולם לחבור באופן סולידרי למחאת הנשים החשובה. 

המכללה האקדמית צפת המועצה להשכלה גבוהה החליטה בשבוע שעבר לתת הסמכה קבועה לחוג למערכות מידע במכללה האקדמית צפת. בכך, מצטרף החוג למערכות מידע לשישה חוגים במכללה שכבר קיבלו הסמכה אקדמית קבועה מטעם המועצה. הסמכה קבועה ניתנת לאחר שתכנית אקדמית פועלת ועברה מספר שלבים בהתפתחות ובסוגי הסמכות זמניות. משמעות ההסמכה הקבועה היא שהמועצה להשכלה גבוהה מסמיכה את המכללה לנהל את התכנית באופן אוטונומי, במסגרת הכללים שנקבעו. כחלק מתהליך ההסמכה הקבועה, שארך כשנה, עברה תכנית הלימודים הנלמדת בחוג שינוי מהותי, וגם שינוי בשם התואר: מ"מערכות מידע קהילתיות" ל"מערכות מידע ניהוליות". תכנית הלימודים החדשה והמעודכנת בחוג, המוצעת כעת לסטודנטים הלומדים בו, משלבת לימודי טכנולוגיה ברמה גבוהה, עם הבנה של סביבת השימוש בטכנולוגיה: הצד העסקי, צד חווית המשתמש וניתוח מערכות וצרכים. דגש רב מושם במסגרת התכנית על לימודי יזמות, חדשנות והיי-טק.  פרופ' עפר עציון, ראש החוג למערכות מידע במכללה האקדמית צפת: "ההסמכה הקבועה היא הבעת אמון במכללה ובסגל החוג. אנחנו מחויבים להגברת נגישות אנשי הצפון כולו לתעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל".