ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ צביקה האוזר, לא אישרה היום את בקשת הממשלה להסמיך את פעילות מערכת האיכון של השב"כ עד ל-22.9, וקיצרה אותו בשישה ימים, כלומר עד ה-16.9. בכך ביקשה הוועדה להביע את מורת רוחה מהתנהלות הממשלה, בכל מה שקשור להצעות שהועלו לקיצור ימי הבידוד בעקבות איכוני השב"כ, והיעילות שלהם. כזכור, חוק השב"כ, שנועד לסייע במאמץ לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בחודש יולי. הוא לווה בביקורת ציבורית על פגיעה בפרטיות ועל כך שיש חלופה אזרחית של משרד הבריאות. לפיכך נוסח ההצעה שאושר, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה שלא עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדת החוץ והביטחון, שבסמכותה לאשר או לא לאשר את בקשת הממשלה. איכוני השב"כ לאיתור מגע עם חולי קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock הפעם הדיון בוועדה עסק בכך שלא הובאו נתונים ודיווחים מה נעשה כדי לקצר את ימי הבידוד של אלו שאובחנו בקורונה. "832 אלף איש הוכנסו לבידוד", אמר ח"כ האוזר. "יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה, למשק הישראלי", הוסיף האוזר. "אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם במשרד האוצר ייתנו דעתם לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך", הבהיר האוזר. האוזר הביע את זעמו על כך שכאשר נציג משרד הבריאות נשאל האם יש להם נתונים עדכניים איך נוהגים במדינות כמו אוסטריה ושוויץ, השיב כי עדיין לא קיבלו תשובות. "אני בטוח שאילו רוה"מ היה יודע שמחכים לתשובות מפקידים בשבדיה או אוסטריה, הוא בעצמו היה מתקשר למקבילים לו שם", אמר האוזר. הוועדה קיצרה את תוקף הסמכת הפעילות, כדי שבזמן הזה יביאו בפניה את הנתונים לגבי קיצור ימי הבידוד.

מאת: הילל יוסף מזה כמה שנים, עוד הרבה לפני שמישהו חשב על סגר ביתי או שמע את המילה 'קורונה', בקבוצת טלדור כבר החלו בהטמעת תוכנה לבחינות ממוחשבות. "הלקוח הראשון שלנו היה משרד החינוך, ומאז – עשרות אלפי נבחנים נבחנו בהצלחה בדרך זו", אמרה ענבר סלבקין, מנהלת אגף פיתוח עסקי, חטיבת BPO  מקבוצת טלדור. "החל מ-2015" אמרה סלבקין, "התחלנו לשווק בישראל את Assessment Master מבית SoNET, המשמש כפלטפורמה לניהול מבחנים ממוחשבים. קבוצת טלדור זכתה במכרז של משרד החינוך בהיקף 6 מיליון שקלים, וב-2017 התחלנו לבצע בחינות בגרות בפועל, כשאלפי תלמידים ערכו בחינות בגרות דרך התוכנה". "בשנה שעברה", אמרה, "זכינו במכרז של משרד הבריאות לבחינות ממוחשבות לכלל מקצועות הרפואה, ביניהם רופאים וצוותי סיעוד. הגענו לשני שיאים: במבחן אחד נבחנו במקביל 2,650 אחים אחיות באולמות גדולים, כמו בנייני אומה וגני התערוכה, ובשני, נבחנו 1,700 רופאים ורופאות במקביל". "אנו מספקים שירות זהה למשרד הכלכלה, הבוחן מדי שנה אלפי אדריכלים, מהנדסים, הנדסאים, טכנאים וחשמלאים. לקוח נוסף שלנו הוא רשות הטבע והגנים, הבוחן ומסמיך ציידים ולוכדי נחשים". תפעול בחינה מקצה לקצה "התועלות ללקוחות הממשלתיים והציבוריים הן בקבלת פתרון מקצה לקצה, הכולל שירותי תוכנה, שירותי תפעול ומחשוב וגם תשתיות וציוד הקמה וקצה", הסבירה סלבקין, "לכל מבחן, קבוצת טלדור מעסיקה מאות טכנאים הנמצאים בשטח ותומכים בתקלות IT או תקשורת" לדבריה, "הלקוח לא צריך לעשות דבר, הוא מקבל את החומרה, ציוד מחשבים ושירותי התוכנה הכוללים גם את בניית הבחינה ובדיקת הבחינות. כל נבחן מקבל מחשב מתקדם עם מעבדים טובים, עמדה מסודרת ותוכנה התומכת במצבי אונליין ואוף-ליין, לפי דרישת הלקוח". "תוכנת Assessment Master של SoNET מתקדמת באלפי שנות אור לעומת התוכנות האחרות הקיימות בשוק", הדגישה, "היא שולטת בשוק הבחינות באוסטרליה ולה הטמעות נרחבות באירופה, עם עשרות אלפי משתמשים הנבחנים בו-זמנית. התוכנה אינטראקטיבית, עם שילוב סרטונים, תמונות, גרפים ומאמרים, קטעי סאונד ועוד. הנבחן יכול 'למרקר' משפטים, אינו זקוק למחשבון, לדפי נוסחאות ולמפות. הכל שתול בבחינה עצמה. התוכנה בעלת תקן האבטחה 27001 ומאוחסנת על שרתי AWS". מענה לבעלי מוגבלויות ולקויות "התוכנה", ציינה סלבקין, "מותאמת לבעלי מוגבלויות ולקויות. כך, למשל – אנשים עם מוגבלות ראייה, יכולים להאזין לבחינה מוקלטת, להשיב בדיבור ולא בכתב, והתוכנה מתמללת אוטומטית את התשובות. בעלי לקויות יקבלו הארכות זמן, בהתאם לזמן שהוקצב להם. התוכנה מספקת מבחר נרחב של הנגשות. אנו עונים לאתגר האתיקה ושמירה על טוהר הבחינות באמצעים שונים, עם שמירה על שוויוניות בין הנבחנים, עם מניעת העתקות מהבית, באמצעות נעילת המחשב למצב של חיפוש ברשת, לצד מצלמה העוקבת אחר הנבחנים ומוודאת כי לא יביטו בטלפון הנייד שלהם". לדבריה, "התוכנה מבצעת תהליכי אוטומציה ותומכת בדו"חות חכמים, החוסכים בזמן ועלויות בצורה ניכרת. כך, יש למשל, ציינון תשובות במבחן אמריקני באופן אוטומטי; מתן משקל שונה לחלקים שונים במבחן; דו"חות סטטיסטיים חכמים – המסייעים ללקוח לעשות פקטור; חוויית שימוש טובה, ידידותית ומסודרת, עם תיקונים בשאלות תוך כדי המבחן; וכן, שיפור הליכי הערעור על הציונים". מבחנים בימי קורונה "אנו צופים כי בשנה הקרובה ייעשה יותר שימוש בתוכנה למבחנים נוספים", סיכמה, "המגזר הממשלתי-ציבורי, ובעקבותיו גם העסקי-פרטי, יעשו יותר שימוש בתוכנה ובאופצית המבחנים הממוחשבים, בשל מגיפת הקורונה והצורך בפתרונות דיגיטליים מתקדמים. פתרונות אלו מאפשרים המשך שגרת לימודים, קיום מבחנים והסמכות, באופן שאינו מצריך התקהלות ואינו מסכן את ציבור הנבחנים והבוחנים. הצורך לתפעול כולל של המהלך, אשר מצריך ניהול לוגיסטי מדוקדק ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר – יובילו את השוק לפתרונות מוסדרים ומבוססים, מחברות ותיקות ובעלות ניסיון מוכח בתחום".

קבוצת הכופרה, המוכרת בשם NetWalker, נקשרה באחרונה עם שלל מתקפות על עסקים, לאחר שהפכה זמינה לרכישה במרחבי הרשת האפלה (Dark web) במודל של 'נוזקה כשירות', Ransomware-as-a-Service. למרות שהנוזקה ידועה בצורותיה השונות כבר מחודש אוגוסט 2019, הרי שבחודשים האחרונים היא הפכה למסוכנת ופעילה הרבה יותר. זאת, בעקבות הזמינות שלה במודל הפצה של RaaS. הזינוק בשימוש בכופרה הניב להאקרים שמאחוריה הכנסות של מיליוני דולרים תוך קצת יותר מחמישה חודשים, כך לפי נתונים שפרסמה החטיבה למחקרי סייבר מתקדמים של מק'אפי (McAfee). הכופרה NetWalker חדשה יחסית בנוף איומי הסייבר. היא זוהתה בראשונה רק לפני כשנה ופעלה בעצימות נמוכה עד לתחילת 2020. על פי חוקרי מק'אפי, ההאקרים שמאחוריה פועלים במתכונת דומה לקבוצות שמאחורי נוזקות ידועות אחרות כמו Maze ו-REvil. היא אף מאיימת בפרסום מידע חסוי של החברה המותקפת – באם תסרב לשלם את הכופר. מאז תחילת השנה, ההאקרים שמאחורי NetWalker מציעים את הכלים והתשתית שלה ברשת האפלה ומאפשרים לפושעי סייבר אחרים להוציא לפועל מתקפות כופר באמצעותה – בתמורה לחלקים מתשלום הכופר. ההצעה פורסמה בפורומים ברשת האפלה, והזמינה פושעי סייבר להפוך לשותפים ולסייע בהפצת הכופרה. על פי הדיווחים, להאקרים שמאחורי NetWalker יש העדפה ברורה לשותפים בעלי ניסיון מוכח בפשעי סייבר וגישה לרשתות מידע של תאגידים וחברות עסקיות. "האנשים שמפיצים את NetWalker במודל 'כופרה כשירות' מעדיפים איכות על פני כמות. הם מחפשים בעיקר שותפים דוברי רוסית שיש להם ניסיון עם רשתות גדולות", נכתב בדו"ח של מק'אפי. "השותפים המבוקשים ביותר הם כאלה שיש להם דריסת רגל ברשתות של קורבנות פוטנציאליים למתקפת כופר, ומסוגלים לגנוב מידע בקלות. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שפרסום מידע חסוי של קורבנות התקיפה הינו חלק ממודל הפעולה של NetWalker". NetWalker – שימשה לתקיפת יעדים רבים במערב אירופה ובארה"ב מתחילת השנה, שימשה הכופרה NetWalker למספר רב של תקיפות נגד יעדים במערב אירופה וגם בארה"ב, כאשר לפי הדיווחים הקבוצה מעדיפה לתקוף ארגונים גדולים. בחודש יוני האחרון, אוניברסיטת קליפורניה הותקפה באמצעות NetWalker ונדרשה לנהל עם התוקפים משא ומתן ברשת האפלה אודות תשלום כופר בסך 1.14 מיליון דולר. מתקפה דומה בוצעה גם באוניברסיטת מישיגן. ניהלה או לא ניהלה משא ומתן על דמי הכופר? Cygilant הקורבן האחרון של כנופיית NetWalker הוא סטארט-אפ לזיהוי איומים בשם Cygilant – כך דיווח TechCrunch. לפי הדיווחים, צילומי מסך של הספריות וקבצי הרשת הפנימית של הסטארט-אפ פורסמו ברשת האפלה, באתר המשויך עם כנופיית NetWalker. "צוות המרכז שלנו להגנה ותגובה מפני איומי סייבר נקט בפעולה מיידית ונחרצת כדי לעצור את ההתקדמות של המתקפה נגדנו", אמרה כריסטינה לטוקה, סמנכ"לית הכספים של Cygilant. "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרי פורנזיקה של חברת צד-שלישי ועם גורמי אכיפת החוק, על מנת להבין את טיב המתקפה ואת מידת ההשפעה שלה. אנו מחויבים לרמת אבטחה גבוהה ומתמשכת של הרשת שלנו, ולהמשיך לחזק את כל ההיבטים בתכנית האבטחה שלנו". לטוקה הוסיפה כי החברה לא שילמה כופר לתוקפים, עם זאת TechCrunch ציין כי המידע וצילומי המסך שפורסמו ברשת האפלה נעלמו משם – מה שבדרך כלל מעיד על תהליך משא ומתן בין התוקפים לקורבן.

ארגוני אנטרפרייז לא ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות. בטח לא כשזה מגיע למושגים כמו למידת מכונה (ML), או למידה עמוקה (DL), תתי-תחום של בינה מלאכותית (AI) בהם המחשב מצליח לבצע משימה על ידי קוד ולאחר מכן משפר את עצמו תוך כדי פעולתו. ולא סתם. ישנם סיכונים במימוש פרויקטים בתחום ה-AI. כשנכנסים ליישום כזה אנו יודעים מה אנחנו רוצים להשיג, אבל התוצאה לא מובטחת. למשל, אנחנו רוצים למצוא דפוסים חדשים או אנומליות, אבל אולי הן לא קיימות, או שיכול להיות שהנתונים עליהם רוצים להתבסס בעייתיים או לא איכותיים. אולי אפילו אסור לנו להשתמש בהם מבחינה רגולטורית. היבט נוסף מורכב לפרויקטים כאלה הוא תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות בשימוש ביישומים ה"חושבים בעצמם" ונראים לנו כמו "קופסה שחורה". החשש שהתוצאות לא מהימנות, לא נכונות או יובילו לטעויות עסקיות, ואפילו לתביעות, פשוט מונע את יישום הפרויקט מלכתחילה. האמת היא שגם תמיד קל לנו יותר לקבל טעויות אנוש ולהפנות לשם את האצבע בהקשרים של אחריות ואשמה. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לא להשאיר כסף על הרצפה, ולאפשר לארגונים אלו ליהנות מהאפשרויות הגלומות בשימוש במודלים חכמים? הרבה! אחת הדרכים להפחית ולגדר את הסיכונים, בכל הנוגע לפרויקטים של למידת מכונה או למידה עמוקה, היא לקבל את העובדה שאכן יש מורכבות וסיכון, להבין את האלמנטים והרכיבים המאתגרים וכחלק ממתודולוגיית העבודה להגדיר נקודות החלטה ונקודות יציאה. אלה יאפשרו מצד אחד למזער את ההשקעה ומצד שני למצוא חלופות (FallBack). היבט נוסף המאפשר להפחית סיכונים נוגע בהיבטי הפיתוח האג'ילי. פיתוח אג'ילי הוא באז שתופס חזק בשנים האחרונות וכולם רוצים להיות שם, אבל הוא לא תמיד בא בהלימה עם תהליכי העבודה בארגונים גדולים. ארגון אנטרפרייז משול לא אחת לספינה גדולה, בעוד פיתוח של מודלים בתחום למידת המכונה חייב להיות דינמי, במעגלי התפתחות מהירים ותדירים. לכן, כדאי להגדיר פרויקטים מסוג זה באופן שונה ולטפל בהם באופן נפרד, עם מתודולוגיה המתאימה להם – והכל יד ביד בצוותים משותפים עם המשתמשים בפועל. ליישם אותם באופן מושכל. פרויקטי AI. אילוסטרציה: BigStock המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך הטיות דרך אחרת להתחיל להשתמש בתפישות של בינה מלאכותית, היא לחשוף את הנהלות הארגונים והמשתמשים העסקיים לתחום בצורה חדשנית: סדנאות מדליקות שמאפשרות להם הצצה והבנה של מודלים בתחום, דוגמאות לאופן מימוש פרויקטים בנושא, הצגת מקרי מבחן דומים מהארץ ומהעולם, ואפילו ירידה לדוגמאות של אלגוריתמים. בדרך זו אנו גם מפיגים את החששות וגם מקדמים את היכולת לחשוב על רעיונות עסקיים חדשניים למימוש. מענה לסיכונים העסקיים הנוגעים לנכונות תוצאות המודל, ניתן דרך בניית מנגנונים אוטומטיים לתיקוף שוטף של המודל. בנוסף, נבנים מנגנונים על מנת להתמודד עם היבטים רגישים יותר, כמו ההוגנות והאתיות של המודל. מה הבעיה? שבחיים האמיתיים ההתנהגות האנושית שלנו היא לא תמיד הוגנת, והיא עלולה להיות מוטה בהקשרים של אוכלוסיות שונות (למשל מגדר ומגזר), דבר המוביל לכך שבנתונים עצמם יש הטיות. וכך, המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך את אותן ההטיות. ההתמודדות מגיעה דרך איתור ההטיות האפשריות ויצירת מערך בקרות לבחינה אוטומטית ומתמשכת עליהן. שימוש נכון במודלים של למידת מכונה ולמידה עמוקה מביא לפריצות דרך עסקיות ומאפשר לארגון להשיג מהר יותר וטוב יותר את מטרותיו. אל תתנו לאתגרים שמלווים יישום כזה להפריע לכם ולמנוע מכם את כל הפלוסים שיש בהם. פשוט טפלו בהם בצורה מושכלת. הכותבת היא מנהלת חטיבת פרויקטים במטריקס BI, זרוע ה-BI והביג דטה של מטריקס

עולם העבודה והתעסוקה בעידן הקורונה עובר שינויים ומהפכה משמעותית, שעדיין קשה להעריך את מלוא השפעותיה. שני סקרים שפורסמו היום מראים, כי יותר ממחצית הלא מועסקים בישראל, אם בחל"ת או שפוטרו, פסימיים ביותר לגבי הסיכוי שלהם לחזור למעגל העבודה בשנה הקרובה. סקר אחר שנעשה בקרב מעסיקים הראה, כי רק אחד מתוך חמישה מעסיקים סבור, כי יקלוט עובדים בשנה הקרובה. אחוז גדול של מעסיקים הודיעו, כי אין סיכוי שיחזיר את העובדים שלהם למשרה מלאה, ורק 12% מהמעסיקים בכל המגזרים במשק צופים גיוס של עובדים. מציאות זו מתקשרת להשפעה אחרת, רחבה יותר, של הקורונה, והיא קשורה בכל אלו שלא פוטרו או יצאו לחל"ת, ונשלחו לעבוד מהבית או עברו לסביבה היברידית על פי קפסולות ותקנות משתנות אחרות חדשות לבקרים. המציאות הזאת מעמידה את המעסיקים ואת העובדים בפני ים של אתגרים, שמגדילים את חוסר הוודאות. זאת מפני שהעולם כולו, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת החוקים והיחסים בין העובד למעביד עדיין לא מצא פתרונות מלאים לאתגר של ניהול ארגון, שעובדיו לא נמצאים ביחד כל הזמן והם מפוזרים בבתים או במקומות מרוחקים. האתגר הזה נופל לפתחם של מנהלי HR בכל הארגונים, שאם עד לפני הקורונה עסקו בגיוס ובנושאי רווחה בארגון, כיום הם הפכו לגורם שצריך לאפשר לארגון להמשיך לעבוד, ובעיקר לאפשר לעובדים לעבוד בצורה בטוחה ויעילה. סקר של חברת גרטנר (Gartner) מיפה את האתגרים והפתרונות שמנהלי HR צריכים לעשות בימים אלו, והוא משקף מציאות די דומה לישראל. כך, הסקר העלה, כי 48% מהעובדים ככל הנראה יעבדו מרחוק לפחות בחלק מהזמן, לעומת 30% לפני המגיפה. זה הבסיס לאתגר המרכזי של מנהלי משאבי האנוש והמנכ"לים, כיצד לא מאבדים את היתרון של עבודת צוות בעידן הדיגיטלי, כיצד מגדירים יעדים ואיך ממציאים מחדש את כל עולם הערכת העובדים, שנוגע בלית ברירה בכל הנושא של פיקוח על שעות עבודה באמצעים טכנולוגיים. בעולם וגם בישראל יש לא מעט פתרונות תוכנה, שהיו קיימים קודם, אבל עכשיו הם חווים פריחה, בהם כאלה של חברות הזנק ישראליות. אתגר נוסף להתמודדות עם המציאות הוא מצד אחד התייעלות ושחרור עובדים ומצד שני עדיין דרושים אנשים לביצוע משימות. פה דווקא הסקר של גרטנר מראה, כי מצד אחד ארגונים צמצמו את השימוש בתופעת מיקור חוץ של עובדים, ומצד שני הם מגייסים עובדים שלא במשרה מלאה, ללא קביעות, יותר על בסיס קבלני משנה. תפקיד המעסיק: טיפול ברווחתו של העובד בהיבט כלכלי, פיזי, ונפשי נושא מעניין נוסף שמגלה הסקר הוא, שעידן הקורונה מגביר את תפקידו של המעסיק בטיפול ברווחתו הכלכלית של העובד, וגם הפיזית והנפשית. כל זה מתקשר למהפיכה נוספת, שכבר החלה לפני הקורונה והתגברה עם התפרצותה: שינוי בתפקידים, היעלמות של מקצועות ישנים ופריחה של מקצועות חדשים. העובדים האלו יהיו העובדים שיהוו את עמוד השדרה של הארגון ויוגדרו כעובדים קריטיים, אבל הם ייבחרו לא על פי השכלתם, אלא על פי המיומנויות שלהם. הדוגמה הפורחת ביותר היא, בין היתר, בעולם ההיי-טק, כאשר תפקידי פיתוח שונים מאוישים על ידי צעירים שלא ישבו שעה אחת על ספסל הלימודים באקדמיה. הנקודה שחוזרת על עצמה בסקר היא האנושיות, החמלה והיחס לעובד גם ואולי בגלל שהוא מרוחק. עד כדי כך, שיש תחזיות שאומרות שאחרי עידן הקורונה עובדים ישפטו את המעסיקים שלהם על פי היחס האנושי שלהם בתקופת הקורונה. כאמור, האתגרים האלו הם גלובליים וזהים כמעט בכל מדינה, כולל בישראל. כנס המשרד החדש, THE NEW OFFICE, של אנשים ומחשבים יעסוק בהיבטים השונים של המשרד החדש, שמבוססים על כך שהעובדים מעבירים את המשרד שלהם אליהם הביתה, עם כל המשמעויות שיש לכך, והמעסיקים נדרשים להתמודד עם שורה של אתגרים כיצד להמשיך לנהל. במרכז המפגש ייערך פאנל של מנהלות משאבי אנוש מחברות מובילות במשק כמו אינטל, אפס-פלייר (APPSFLYER) , צ'ק פוינט, וכן מנהלים בכירים ממגזרים שונים, מנציבות שירות המדינה, מהתעשייה, מהמלונאות ועוד. הכנס יציג גם את הפתרונות הטכנולוגיים של חברות הטק הגדולות, שמסייעות לארגונים לנהל ולנתב טוב יותר את העובדים. כמו כן, תהיה התייחסות להיבטי רגולציה. לכולם ברור שעולם חוקי העבודה יצטרך לעבור רוויזיה אמיתית כדי לתת מענה לסביבת העבודה החדשה. שורה תחתונה: המגיפה הכלכלית שנוצרה בגלל המגיפה הבריאותית לא תיעלם אם וכאשר יימצא חיסון. שוק העבודה, התעסוקה והמעסיקים נמצא בעיצומה של מהפיכה, אבל כל השינויים הטקטוניים האלה יישענו ככל הנראה עדיין על יסוד אחד: הגורם האנושי, השיתוף וההכלה בין עובדים, מעסיקים ולקוחות.

שם ותפקיד: אודל רוזנברג, מנהלת מגזר בקבוצת SQLink ותק בתפקיד: מעל שבע שנים. תפקידים קודמים: ניהול מכירות. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בכלכלה וניהול בהצטיינות, תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון בהצטיינות – אוניברסיטת בן גוריון. משפחה: רווקה, אם יחידנית לשני נסיכים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד נמשכתי לטכנולוגיה. לעולם הזה יש דינאמיות וקצב התפתחות מסעיר. אפשרויות הצמיחה והגדילה של סטארט-אפים וארגונים מרתקים, ואותי מרגש להיות שותפה ליצירת העתיד הטכנולוגי. בורכתי בלקוחות שבמרוצת השנים הפכו לחברים, ואני זוכה לתת להם שירות וללוות אותם בצמיחה המקצועית מארגון לארגון. אני מאמינה ש-SQLink ואני מהווים עבורם שותף אמיתי לאתגרים שמולם הם ניצבים, הן בשל יכולות התגובה המהירות, הגמישות, המקצועיות וסל השירותים שאנחנו מעניקים להם, שנבנה מתוך למידת הצרכים של לקוחותינו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עם עובדות אי אפשר להתווכח, והרוב בשוק משתייך באופן מובהק למין הגברי, אבל לא מדובר בהיעדר יכולות של המין הנשי… אני מרגישה אחראית כאישה בתעשייה לעידוד גיוס נשים לתפקידים טכנולוגיים ותפקידי ניהול. המגזר שלי מגייס נשים ואוכלוסיות מוחלשות באחוזים גבוהים מתוך תחושת שליחות. תמיד אעדיף לגייס אישה, לא רק כדי להילחם בסטטיסטיקה, אלא כי אני חושבת שישנן תכונות שנשים ניחנות בהן והן נכס לכל ארגון. בכלל זה מולטי-טאסקינג, יכולת תגובה מהירה, יצירתיות ועוד. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  לא! בשבע השנים שבהן אני עובדת ב-SQLink, אחוז הנשים המנהלות רק עולה… בפורום ההנהלה שלנו קיים רוב נשי מובהק. כולי תקווה, שהמגמה המוצנעת אך קיימת היום בשוק של העדפת נשים ע"י ארגונים לתפקידים טכנולוגיים תימשך ובמרוצת השנים נראה את התעצמות המין הנשי בתחום. אנו חיים בתקופה שמנפצת מיתוסים. כפי שאנו עדים כרגע לניפוץ המיתוס של עבודה מהמשרדים בלבד ולאימוץ האפשרות לעבודה מרחוק, כולי תקווה כי המיתוס/מציאות של שוק ההיי-טק הגברי ינופץ גם הוא, וניפגש בעוד כמה שנים לכתבת המשך על תופעת הרוב הנשי בתעשייה…

ב-14 בספטמבר תקיים LG אירוע, שבו תחשוף מכשיר חדש, שאפשר לשייכו לקטגוריית המכשירים כפולי המסך. החברה אישרה כי שמו יהיה Wing, הנובע אולי מעיצובו המיוחד – מסך אחד שמסתובב עד למצב ניצב למסך השני, לצורת T. החברה פרסמה סרטון ביו-טיוב עם ציון תאריך השקתו ורמזים על עיצובו של המכשיר החדש. לפי פרסומים שונים עד כה, המכשיר יתמוך בדור 5, יכלול מצלמה תלת-עדשית עם חיישן ראשי של 64 מגה-פיקסל, ויישא את מעבד Snapdragon מסידרה 7. המכשיר החדש יהיה גם הראשון של LG שיושק במסגרת פרויקט Explorer – קטגוריה סלולרית חדשה, שלפי החברה מיועדת "לגלות דרכים חדשות לפעול עם מכשירי סלולר…  ולאתגר נורמות שימוש מבוססות". עוד מציינת החברה, כי ה-Wing "יספק חוויית שימוש ועיצוב חדשים ושונים, שלא מתאפשרים עם סמארטפונים קונוונציונליים".

אחד הגופים המרכזיים שאחראיים על ביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל הוא מחלקת מעו"ף ביחידת לוטם, שמהווה חלק מאגף התקשוב. המחלקה, שאמונה על הטמעה ותחזוקה של מערכות מרכזיות באגף התקשוב ובצבא בכלל, לוקחת חלק חשוב בהתחדשות של המחשוב הצה"לי ובהעברתו לדיגיטל. "המיקוד של המחלקה בראשותי הוא דליוורי", אמר אל"מ ליאור פיינה, ראש מעו"ף. לדבריו, "אנחנו מספקים יכולות לקצה, והדגש הוא לעשות זאת בקצבים מהירים, עם איכות וזמינות, תוך מיקוד בארכיטקטורת על נכונה ובפיתוח מערכות. אחד השינויים שעברנו הוא התבססות רבה יותר על אקו-סיסטם גלובלי ומוצרי מדף. איפה שלא צריך להמציא את הגלגל, לא נעשה זאת". אל"מ פיינה היה דובר המפתח ב-ITforIDF2 – כנס טכנולוגיות קשר ותקשוב למגזר הביטחוני, שנערך היום (ב'), באופן וירטואלי. את האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, שותף ב-ProVisionCI4. פיינה, שהיה ארכיטקט ראשי ומנהל הטכנולוגיות של לוטם, ציין כי "מחלקת מעו"ף אחראית על הובלת חמש תוכניות מרכזיות: פלטפורמות דיגיטליות בעולמות הרשת, לוויינות מקצה לקצה, ניידות מהקצה עד הליבות, מערכות וידיאו ועיבוד תמונה והעברתן לקצה, ותוכניות לעורף". "הצבא דוחף לטרנספורמציה דיגיטלית" "צה"ל הפנים לעומק את חשיבות הדיגיטל ודוחף לטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר. "הוא שם דגש על עיצוב ארכיטקטוני נכון, עם תקינה טכנולוגית ורגולציה. יש חשיבות לפלטפורמות הדיגיטליות, בלחימה המודרנית קיים היצף משמעותי של חיישנים, בחירום ובביטחון השוטף. מערכות מתקדמות מנהלות לחימה בסיוע הפלטפורמות הללו, שהן משמעותיות בשדה הקרב – עם ענן, מובייל ודטה, שמספקים להן תובנות. הרשת והרשתיות גם הן שחקנים משמעותיים במימוש תהליכים מבצעיים מבוססי דיגיטל". הוא מנה כמה אתגרים שבפניהם עומדת המחלקה ועומד התקשוב הצה"לי בכלל: "חלה התפתחות בצריכת הרשת, והאתגר בו הוא אספקה בקצבים רלוונטיים. בצה"ל, כמו בעולם ככלל, חל גידול בדרישה ליותר פס רחב, לצד ריבוי צרכנים. כמו כן, יש מרוץ סייבר שעלינו להתמודד עימו. אתגר נוסף הוא הקישוריות וריבוי התקנים ורכיבים שברשת". אל"מ פיינה ציין גם את עולם הרישות ואמר כי "לאחר שערכנו בעבר את פרויקט אבנט, אנחנו פועלים כיום עם SDH (ר"ת Synchronus Digital Hirarchy – תקן נפוץ למערכות תקשורת דיגיטליות שבהן התווך הוא סיב אופטי), כיום אנחנו ארגון OTM (ר"ת Operations and technology management – ניהול תפעול וטכנולוגיה) לחלוטין, ופרויקט אורון מאפשר שדרה רחבת סרט, על תשתיות טרנספורט ועם סיבים, תמסורת ואבטחת מידע. שכבת הרשת מתפתחת דרמטית. השינוי הראשון הוא במעבר לתוכנה: כיום, הרשת מבוססת תוכנה לכל דבר, גם בהקשר של דינמיות והגנה, LAN ו-WAN, וגם בדטה סנטר. יצוין שאנחנו פותרים את בעיית הקצבים עם תוכנה". "מתחברים לכך תהליכי אוטומציה", ציין אל"מ פיינה. "היא חיונית, מאחר שהרשתות הופכות יותר מורכבות ותפעול אלפי שורות קוד לכל נתב הוא דבר לא ישים. באנלוגיה למכונית האוטונומית, אנחנו רוצים שהרשת תהיה ישות, נגדיר לה מה אנחנו רוצים והיא זו שתבצע הקצאות אוטומטיות. כך תהיה רשת מבוססת תוכנה עד הקצוות". בצה"ל לומדים את הדור החמישי הוא התייחס גם לעולם הניידות וציין כי "העולם מאמץ את הטכנולוגיה הזו ומשקיע השקעות רבות בתחום. החלטנו גם אנחנו ללכת לכיוון זה. בעבר, הקצבים בצה"ל לא היו מספיק גבוהים ולא תמיד אימצנו את האקו-סיסטם בצורה הנכונה. האתגר הוא לקחת את הטכנולוגיה הזו, לקצר את זמני המעבר בין דורות, ולקבל יכולות להגיע ליחידות הקצה בקצבים עוד יותר מהירים ולעבור בין דורות בדומה למה שקורה בעולם האזרחי". הוא הוסיף כי "אנחנו עוסקים במחקר ובלימוד של הדור החמישי ומאמינים שהוא יביא בשורה לביצועים – לא רק בכל הנוגע לרוחב הפס, אלא גם בהיבטי השיהוי והנגשת השירותים בזמן אמת. כמו כן, אתו, השמיים הם גבול בהקשר של היישומים. דור 5 יהווה עבור צה"ל קפיצת מדרגה משמעותית, עם אנטנות חכמות, מרחב ספקטרום גדול ומרחבים חכמים ש-'מציצים' לאזורי הלחימה". אל"מ פיינה דיבר גם על עולמות הרדיו – אחד מהתחומים הוותיקים של האלקטרוניקה והתקשוב. "הרדיו התפתח מהלאגסי, ממכשירי הקשר (המ"קים) הישנים. זה היה רדיו נשלט אנלוגית. עברנו לדיגיטלי, עם צימוד חזק של החומרה והתוכנה. כיום אנחנו מצויים במעבר לרדיו מבוסס תוכנה, עם התפתחות לעבר קבלת יכולת להחליף צורות גל ולפתח צורות גל חדשות באופן מהיר. זה יאפשר לשנות חלוקת משאבים באופן שיעשה את ספקטרום התדרים וכל מה שקשור בזה יעיל ומהיר יותר. אנחנו רואים ניצני שימוש בכך. החזון הוא רדיו קוגניטיבי, שלומד את שדה הקרב בצורה הטובה ביותר". לסיום אמר מפקד מחלקת מעו"ף כי "יצאנו לדרך עם טלפוניה אנלוגית, התפתחנו לעולם ה-VoIP וכעת אנחנו הולכים למערכות של תקשורת אחודה, עם שיתופיות. ניקח את השירות הטלפוני הקלאסי ונהפוך אותו לשירות מבוסס תוכנה, תוך שיתוף עם מערכות נוספות ושילוב של וידיאו, צ'ט וטלפוניה. כך נוכל לשלב יישומי UC עם וידיאו ורדיו, ונמנף יכולות תוכנה בעולם התקשורת האחודה בצורה הטובה ביותר".