הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/10/20 14:55
14.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
Control-Alt-Can't Delete: חוקרי קספרסקי (Kaspersky) חשפו קמפיין ריגול חדש בשם MosaicRegressor. לדברי החוקרים, קמפיין הריגול השתמש במתקפת סייבר מתוחכמת כנגד דיפלומטים וחברים בארגונים לא ממשלתיים (NGO) באירופה, אסיה ואפריקה.
מדובר בנוזקה המשמשת ל-APT, מתקפות סייבר עקביות וממוקדות. לדברי מארק לחטיק, חוקר אבטחה בכיר בחטיבת GReAT בקספרסקי ישראל, "מתקפת הסייבר ששימשה לביצוע קמפיין הריגול עשתה שימוש באפיק תקיפה ייחודי, מסוג שלא נצפה בעבר. הוא מבוסס על קוד של קבוצת Hacking Team, שדלף לרשת ב-2015. מדובר בתוכנה זדונית המכונה Firmware Bootkit בגרסה מותאמת אישית".
קספרסקי
באוגוסט 2015 פורסם כי בשל פריצה ולאחריה דליפה של Hacking Team – ספקית קוד זדוני לרשויות אכיפת החוק וממשלות ברחבי העולם – החלו כמה קבוצות ריגול סייבר להשתמש בכלי הפריצה אותם החברה סיפקה ללקוחותיה. גם אז חוקרי קספרסקי הם שגילו את השימוש של ההאקרים בכלי הפריצה של החברה שנפרצה.
מדובר בכמה כלי ניצול פרצות בנגן הפלאש של אדובי (Adobe) ובמערכת ההפעלה חלונות (windows). לפחות אחד מהם זכה ל"ייעוד" מחודש, על ידי צוות ריגול הסייבר Darkhotel. מדובר בצוות עלית לריגול סייבר, אותו חשפו החוקרים ב-2014 בעקבות פריצה לרשתות Wi-Fi במלונות יוקרה בעולם – כדי לפגוע בבכירים מארגונים שונים.
Hacking Team ממילאנו שבאיטליה מציגה את עצמה כמי שמספקת תוכנת ציתות חוקית לגורמי אכיפה וביון, אך פעילים למען זכויות אדם טוענים כי התוכנות של החברה משמשות משטרים טוטליטריים לחדירה לפרטיותם של מתנגדים למשטר. כמה ימים לאחר היוודע דבר הפריצה, פעילי זכויות אדם ניתחו את מסמכי הנפרצת והעלו את הניתוח לאתר ויקיליקס. כך עלה שבין לקוחותיה של הנפרצת יש לא רק מדינות אפלות, כי אם גם הבולשת הפדרלית של ארצות הברית.
בנוסף, לפעילות של החברה הנפרצת היה גם היבט כחול לבן: נייס (Nice) הישראלית הייתה אחת המפיצות של מוצרי Hacking Team. ניתוח ההתכתבויות של החברה הנפרצת, שנעשה על ידי מגיני זכויות אדם, העלה כי לצד פעילות עסקית לגיטימית בארצות הברית, אוסטרליה, ומדינות מערביות נוספות, היא פעלה במדינות עליהן נמתחה ביקורת בשל הפרת זכויות אדם, כגון לוב, מצרים, אתיופיה, קזחסטן, מרוקו, ניגריה, ערב הסעודית וסודאן. זאת ועוד, Hacking Team דורגה במקום החמישי בדירוג "האויבים העסקיים של האינטרנט במגזר הפרטי" – דו"ח שנעשה על ידי ארגון עיתונאים ללא גבולות ב-2012.
הרוגלה – ברכיב UEFI
רכיב UEFI בו נצפתה הרוגלה, הינו רכיב בסיסי וקריטי בכל מחשב, המופעל עוד לפני עליית מערכת ההפעלה והתוכנות המותקנות. הוא תומך באבחון תקלות מרוחק ואף בתיקון בעיות במחשב. כשנוזקה פוגעת ברכיב זה, הקוד של התוקף יעלה לפני מערכת ההפעלה וכך יהפוך לכמעט בלתי ניתן לגילוי על ידי מערכות אבטחת מידע והגנת סייבר שונות. בנוסף, כיוון שמיקום התוכנה אינו על הדיסק הקשיח של המחשב, גם אם מערכת ההפעלה תוסר ותותקן מחדש – הנוזקה לא תימחק.
לדברי לחטיק, "למרות שתקיפת UEFI מציגה הזדמנויות תקיפה רחבות, זהו המקרה הראשון שנחשף ובו ביצע התוקף שימוש באפיק זה בגרסה מותאמת אישית. תקיפה זו מוכיחה כי במקרים יוצאי דופן תוקפים המבצעים תקיפות ממוקדמות (APT) מוכנים להשקיע מאמצים ניכרים על מנת להגיע לרמות גבוהות ביותר של תחכום לצורך תקיפת הקורבן. האקרים ממשיכים להרחיב את סל הכלים שלהם והופכים יותר ויותר יצירתיים במתקפותיהם".
על פי חוקרי קספרסקי, קמפיין MosaicRegressor הכיל מסמכים בשפה הרוסית, שכללו בחלקם גם עדויות הקשורות לצפון קוריאה, ונועדו לפתות את הקורבנות להורדת התוכנה. בקספרסקי לא קישרו בין קמפיין הריגול לקבוצות תקיפה (APT) מוכרות.
11/10/20 12:58
7.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בימים כתיקונם תעשיית ההיי-טק היא סמל לשפע וצמיחה, אבל כידוע, השנה גם הקטר הזה חווה טלטלה מסוג שלא הכיר וגם לא נערך מבעוד מועד. לכן, היום יותר מתמיד, מה שלא טופל כראוי בעבר והוזנח מקבל משמעות חזקה הרבה יותר.
העסקת עובדים מרחוק – מרבית חברות ההיי-טק עוברות רק עכשיו למודל של העסקת עובדים מרחוק, והאמת שזה די מעורר שאלות ותהיות מכיוון שההיי-טק הוא התעשייה האולטימטיבית לעבודה מרחוק. התעשייה הזאת, שגם כך סבלה בשנים האחרונות ממחסור בכוח אדם, סובלת עתה מגל פיטורים גדול. על פי הערכות הלמ"ס, מדובר בירידה של 50% בכמות המשרות הפנויות בהיי-טק ובגידול של כ-30% במספר המועמדים המחפשים עבודה.
חברות היי-טק שהשכילו לפני המשבר להעסיק עובדים מרחוק הן אלה שהצליחו להסתגל למצב החדש במהירות יחסית ויכלו בקלות להעביר את שאר העובדים לעבוד מהבית. מדובר בחברות העוסקות בתחומים כגון IT, ענן, גיימינג, סייבר, מכשור רפואי, רפואה מרחוק וגם בתחום של ניהול הפיקוח והבקרה של צוותי עבודה, מבנים ומתקנים.
חברות ההיי-טק שספגו את המכה הקשה ביותר בקורונה היו בעיקר חברות הסטארט-אפ בשלבי הסיד שלהן וחברות הנשענות על שיווק ומכירות פרונטליים, השתתפות בכנסים ותערוכות בחו"ל. כמו כן, חברות מתחום הטרוול-טק, שההשבתה של ענפי התעופה והתיירות פגעה קשות באקו סיסטם הטכנולוגי בתחומים אלה.
אם החברות האחרונות היו משכילות להעביר בזמן חלק מעובדיהן למודל של עבודה מהבית ואפילו היו מעסיקות עובדים מחו"ל במתכונת שכר קבועה – הפגיעה בהן הייתה פחותה.
ירידות בביקושים – על פי נתוני הלמ"ס, אחוז הפגיעה הממוצע בפדיון של חברות במגזר ההיי-טק כולו היה 14%, בעוד שהממוצע של הפגיעה בפדיון בכלל החברות במשק היה 20%, וזאת הודות ליכולת הגבוהה של העובדים לעבוד מהבית בעיקר באותן חברות היי-טק שציינתי למעלה, שהן אלו שרשמו בתקופת המשבר עלייה בביקושים. חברות אחרות רשמו ירידה כללית בביקושים לשירותים ברמה הגלובלית, לכן, המצב בהיי-טק היום לוט בערפל ואין לדעת מה יהיו התוצאות ברבעונים הבאים.
אי ודאות כלכלית סביב גיוסי הון – לנוכח אי הוודאות הכללית השוררת הן בשוק המקומי והן בשוק הגלובלי, היזמים צריכים לקחת בחשבון שבכל מה שקשור לגיוס הון, שום דבר אינו קל. הכסף היום פחות זמין מבעבר, במיוחד בשלבים המוקדמים של חברת הסטארט-אפ, והמשקיעים ייטו לקחת פחות סיכונים. לכן כדאי לנסות לגייס הון ממקורות נוספים שהם לא קרנות הון סיכון: גיוס המונים, חברים, משפחה, כסף מוסדי, חממות וגם אפשר לפנות לרשות לחדשנות, שנערכה מראש למצב של משבר והקצתה סכום כסף לתמיכה בהיי-טק הישראלי. עם זאת, על המנהלים בחברות ההיי-טק להיזהר מלגייס "כסף טיפש" שבטווח הארוך רק יזיק ולא יועיל, ולגלות זהירות מרבית בהוצאת הכספים. הייתי מציע להיעזר בחברות מיקור חוץ ובקבלני משנה כדי לא להעמיס על מערכת השכר בחברה. מצד שני, יש לשמור על צניעות, לצמצם עלויות ולהוריד שומנים.
הממשלה נרדמה בשמירה – בסוף אפריל, רשות החדשנות ומשרד האוצר הציגו תוכנית סיוע לתעשיית ההיי טק שגיבשו אותה לאחר התייעצויות עם נציגי התעשייה. רשות החדשנות קיבלה 650 מיליון שקלים, תקציב שכולל עידוד של הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות באמצעות מנגנוני הגנה (עד 50 מיליון דולר מכירות), וחברות גדולות שהמחזור שלהן גבוה מ-50 מיליון דולר בשנה יוכלו לקחת הלוואות בערבות מדינה.
הבעיה היא, שהמוסדיים כמעט ולא משקיעים בהיי-טק הישראלי, אלא רק סכום מזערי של 0.5% מכלל 1.7 טריליון שקלים שהם מנהלים. במדינות אחרות בעולם, המוסדיים משקיעים 3% בהיי-טק העולמי, כולל בהיי-טק הישראלי, שזה אבסורד. מצד אחד, אני מבין את המוסדיים הישראליים, שמסרבים להשקיע בסטארט-אפים בגלל ששיעור ההצלחה שלהם נמוך מאוד, אבל מצד שני, אם המוסדיים היו משקיעים בהיי טק ב-25 השנים האחרונות, התשואה שלהם למשקיעים, כלומר לציבור, הייתה גבוהה לאין שיעור, והרווח למדינה היה יכול להיות גבוה מאוד. לכן הממשלה צריכה לא רק לעודד את המוסדיים, אלא ממש לגרום להם להשקיע בהיי-טק אפילו בחוק, וכך ימשיך ההיי-טק לצמוח ולהצמיח את המדינה.
איש אינו יודע לומר בוודאות מה יהיה בעתיד, אבל אנחנו כן יודעים, שחברות היי-טק שהיה חסר להן מימון נפלו, ובמשברים קודמים כל תעשיית ההיי-טק הזדעזעה. ראו ערך משבר הדוט קום. רק להבדיל מהמשבר של תחילת שנות האלפיים, כאן מדובר בגל פיטורים הגדול ביותר שידעה התעשייה. לצערנו, מפוטרים רבים עדיין לא חזרו לשוק העבודה, ולצערם יהיה להם קשה למצוא עבודה ראויה בשוק הגלובלי. לכן כדאי שכולם יפשילו עכשיו שרוולים ויעזרו לתעשייה לצאת מהבוץ הזה: חברות ההיי-טק עצמן, המוסדיים, הממשלה וגם קרנות ההון סיכון, כיוון שהתקופה הנוכחית יכולה להשפיע על שווי החברות, וזה מה שיכריע את הכף אם אנחנו הולכים למשבר ומיתון בתעשייה או ליציבות שתביא לצמיחה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת Patrol-It – פטרולית, יצרנית וספקית בינלאומית של מוצרי תוכנה לניהול ובקרת עובדי שטח, מבנים ומתקנים.
11/10/20 14:32
7.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעקבות חקירה שערך הפרלמנט הבריטי על קשריה של וואווי (Huawei) עם הממשל הסיני, פרסמה בסוף השבוע ועדת ההגנה של הפרלמנט דו"ח שטוען, כי "יש הוכחה ברורה לקשר בין הגופים".
היחסים בין המפלגה הקומוניסטית העממית בסין לבין וואווי עומדים במרכזם של החששות לסיכוני אבטחה במוצרי וואווי, שגרמו לצעדים נוקשים נגד החברה במדינות רבות בעולם, כשהמובילה הראשית להחרמת החברה היא ארצות הברית. וואווי הכחישה שוב ושוב את הטענות, אבל בבריטניה לא השתכנעו, והדירו את וואווי מהשתתפות כלשהי בפריסת תשתיות דור 5, כשהספקיות צריכות גם להסיר עד 2027 כל ציוד של וואווי שקיים ברשתות שלהן.
הדו"ח של ועדת ההגנה מבסס את מסקנותיו על עדויות של גורמים אקדמיים, מומחי אבטחת סייבר וגורמים מחברות תקשורת. לפי אחת העדויות, המפלגה הקומוניסטית מימנה את פעילות וואווי ב-75 מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות, מה שאפשר לה למכור את מוצריה במחירים כה נמוכים יחסית למתחריה.
"אין ספק שוואווי קשורה בצורה הדוקה למדינת סין ולמפלגה הקומוניסטית במדינה אל אף הצהרותיה ההפוכות", פסקה הוועדה. "עובדה זו הוכחה באמצעות מודל הבעלות שלה והתמיכות הכספיות שקיבלה".
וואווי טענה, כמובן, שהדו"ח אינו נכון ושהוא "לא אמין, בהיותו מבוסס על דעות ולא על עובדות", והוסיפה כי היא בוטחת באנשים שיראו מעבר להאשמות.
הוועדה אף הציעה לנקוט צעדי הגנה נוספים, שיבטיחו כי הרשתות בבריטניה יישארו בטוחות, בהם ייסוד של ברית D10 של מדינות דמוקרטיות, שתספק אלטרנטיבות לטכנולוגיה סינית.
בנוסף, הדו"ח קובע כי המועד האחרון שנקבע להסרת ציוד וואווי מהרשתות עשוי להיות מאוחר מדי, ושצעדים מעין אלה שהציעה צריכים להיעשות עד 2025.
11/10/20 17:44
7.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ולבחריין הביאו ללא מעט תגובות חיוביות במדינות ערב, אבל מסתבר שברשתות החברתיות, מתנגדי הנורמליזציה מנצחים בגדול – כך על פי דו"ח שפרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים. לטענת המשרד, מתנגדי הנורמליזציה עושים מאמץ ממוקד ברשתות החברתיות על מנת להפיץ את הדעות שלהם בערבית, והממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב להם. מחברי הדו"ח ממליצים לישראל "להיערך למערכה תודעתית ממושכת בסוגיה".
על פי הדו"ח, הפעילות הנמרצת של מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל אל מול חוסר הפעילות של הממשלה בעניין הביאו להתנגדות כמעט מוחלטת של הגולשים הערביים וגינוי חריף של האמירויות ובחריין, תוך האשמתן בבגידה בפלסטינים ובהתרפסות בפני ישראל וארצות הברית. כך, האשטאגים בולטים כמו #הנורמליזציה היא בגידה ו-#בחריינים נגד הנורמליזציה צוינו יותר מ-100 מיליון פעמים בתקופה של חתימת ההסכמים.
הנתונים עולים ממחקר רשתי שיזם המשרד בעקבות ההודעה על נרמול היחסים בין המדינות, שמצא שכ-90% מההתייחסויות לכך ברשתות החברתיות הן שליליות ורק 5% – חיוביות. כמו כן, המילה "שלום", שנתפסת כחיובית, נעדרת מהשיח כמעט לחלוטין.
בבורדו – שיח שלילי מאוד על ההסכמים, באדום – שיח שלילי, בתכלת – ניטרלי, בירוק בהיר – חיובי, ובירוק כהה – חיובי מאוד. מקור: המשרד לנושאים אסטרטגיים
"ניסיון לייצר מראית עין של התנגדות ערבית גורפת"
מהמחקר עולה גם כי 95% מהטענות השליליות ביחס להסכם מופנות כלפי איחוד האמירויות. הטיעונים המרכזיים היו כינויו כבגידה (45%); איסור על חתימת הסכמים עם "הציונים" (27%); צביעות של האמירויות (10%); כניעה לארצות הברית (5%); תאוות בצע ואיסור על נרמול היחסים קודם להסכם עם הפלסטינים, ברוח היוזמה הערבית (4% כל אחד).
פירוט הנימוקים המתנגדים להסכם עם האמירויות. מקור: המשרד לנושאים אסטרטגיים
מנגד, הטיעונים בעד ההסכם היו שיש לו יתרונות ביטחוניים (61%); כדאיות כלכלית (33%); ו-"הלבנה" של מצב קיים דה פקטו (6%). יצוין כי בהקשר השיח החיובי בלטו בתמיכתם בהסכם פעילי רשת מעיראק, שאף הביעו רצון שהמדינה שלהם תגיע לשלום עם ישראל.
במשרד אומרים כי "השיח השלילי ברשתות החברתיות מוזן בעיקר על ידי גורמי ההתנגדות להסכם, ובראשם איראן, החיזבאללה, החמאס והרשות הפלסטינית, לצד שורה של ארגוני חברה אזרחית (פלסטיניים – י"ה) המקדמים דה לגיטימציה נגד ישראל. הללו מנסים לייצר מראית עין של התנגדות גורפת בעולם הערבי להסכמים, ולכל הפחות 'רועשת', ובכך לנסות ולהרתיע מדינות נוספות ללכת בדרכן של האמירויות ובחריין".
כמו כן, במשרד לנושאים אסטרטגיים ציינו את הפעילות של גורמי חברה אזרחית פלסטיניים נגד ההסכם. כך, בכנס שערך בסוף החודש שעבר המכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי תחת הכותרת "מובילי דעה ברשתות החברתיות מתמודדים עם הנורמליזציה", התקבלו מספר החלטות להגברת הפעילות בהן, ובין היתר הקמת "הרשת הערבית נגד נורמליזציה" עבור בלוגרים והחרמת אמצעי תקשורת ופלטפורמות המצדדים בנורמליזציה. באופן דומה, ארגון BCP, המקדם דה לגיטימציה וחרמות נגד ישראל, שבראשו עומד בכיר חמאס בעזה, באסם נעים, מגלה פעלתנות רבה נגד הנורמליזציה ומרבה להשתמש בפרסומיו באחד מההאשטאגים הבולטים ביותר ברשתות החברתיות בהקשר זה – #הנורמליזציה היא בגידה.
"האמירתים והבחריינים פעלו, ישראל – לא מספיק"
מהצד השני, מעריכים במשרד, באיחוד האמירויות ובבחריין היו מודעים למתקפה ההסברתית הצפויה, ולכן נערכו מבעוד מועד עם שורה של מהלכים ומיזמי נורמליזציה. היערכות זו כללה, בין היתר, פעילות ברשתות החברתיות; ניגוני המנון 'התקווה' אקראיים; שיתופי פעולה מוזיקליים, כגון קליפים משותפים; ראיונות עם גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתקשורת; ושיח דתי מצד גורמים דתיים פופולריים שתומכים בנורמליזציה. זאת, תוך שיווק היתרונות הכלכליים (למשל, פרויקטים בתחומי ההיי-טק והבנקאות) והמדיניים (ביטול הכוונות להחלת הריבונות), שנובעים מפירות הנורמליזציה.
השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן, אמרה כי "לנוכח האתגר שמציבים גורמי ההתנגדות, שניכר שלפחות בחלקו הינו מאורגן, ישראל צריכה לקדם מערכה תודעתית נגדית בהובלתה. זאת, תוך התמקדות בפעילות ברשתות החברתיות בערבית, בעיקר במדינות המפרץ ובמדינות אחרות שאיתן עשויים להיחתם הסכמים נוספים, במטרה להבליט את היתרונות הגלומים בתהליכי הנורמליזציה עבורן. במסגרת זו, המשרד לנושאים אסטרטגיים יגביר את פעילותו ברשתות החברתיות לחיזוק תפיסת הנורמליזציה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים".
11/10/20 10:39
6.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בחלוף יותר ממאה שנות קיומה, יבמ (IBM) מתפצלת. בכוונת הענק הכחול לרשום את יחידת שירותי תשתית ה-IT שלה – המספקת שירותים ותמיכה טכנית בדטה סנטרים – כחברה נפרדת, עם שם חדש, עד סוף שנת 2021. מטרת המהלך היא להמשיך את המיקוד בענן, כמהלך המשך לרכישת הענק בסך 34 מיליארד הדולרים של רד האט, שנעשתה בשנה שעברה.
בשיחה עם אנליסטים אמר ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, כי "נפרדנו מעולם הרשתות בשנות ה-90', נפרדנו מעולם המחשבים האישיים בשנות האלפיים, עזבנו את עולם המוליכים למחצה לפני כחמש שנים – מכיוון שכל התחומים הללו לא פעלו בהכרח במשולב באופן המניב הצעת ערך משולבת. יום ההודעה על הפיצול מהווה ציון דרך עבור החברה שלנו. אנו מגדירים מחדש את העתיד של יבמ והיכן נשים את המיקוד שלנו קדימה". בבלוג שלו קרישנה כתב כי "מדובר במהלך משמעותי ב-109 שנות קיומה של החברה".
ארבינד קרישנה, המנכ"ל החדש של יבמ. צילום: יח"צ
הענק הכחול העביר בשנים האחרונות את המיקוד שלו לצמיחה בענן, וזאת במטרה לפצות על האטת מכירות התוכנה והביקוש העונתי לשרתי המיינפריים שלה. קרישנה החליף באפריל השנה את ג'יני רומטי, ששימשה בתפקיד משך שמונה שנים. הוא אמר כי לאחר הפיצול, מערך התוכנה והפתרונות של יבמ יהווה את רוב הכנסות החברה. מאז נכנסה רומטי לתפקיד המנכ"לית, בשנת 2012, הכנסות החברה חוו ירידות ב-27 מתוך 30 רבעונים, והרווח הנקי השנתי הצטמק. בשמונה שנים אלו מחיר המניה של הענק הכחול ירד ב-23% ושווי החברה ירד בעשרות אחוזים: מ-242 מיליארד דולרים – ל-138 מיליארד.
יבמ הודיעה כי היא צופה הוצאות של כמעט 5 מיליארד דולרים בשל ההכנות לפיצול האמור, ולאחריו.
החברה גם אמרה כי היא צופה ברבעון השלישי של שנתה הכספית להכנסות בסך 17.6 מיליארד דולרים,
מה יהיה בחברה החדשה?
יבמ תפנה את חלק הארי של שירותי הטכנולוגיה העולמיים שלה – IBM Global Technology Services, או בקיצור GTS, לחברה חדשה, שתיסחר בבורסה, המכונה כיום NewCo. קרישנה והבטיח כי "בסופו של דבר נקבל שם". עד לסיום הפיצול, בסוף השנה הבאה, NewCo תהיה ספקית שירותי תשתיות מנוהלים הגדולה בעולם, עם הכנסות שנתיות של 19 מיליארד דולרים. על פי קרישנה, תהיה זו ספקית שירותי תשתיות מנוהלים הגדולה בעולם, בהיקף כפול מזו שאחריה. בראשונה בתולדותיה, תהפוך יבמ לכזו הממוקדת יותר בחדשנות – ולא בייעוץ.
NewCo, המתמקדת בניהול תשתיות ומודרניזציה שלהן, יוצאת לדרך החדשה ולה 4,600 לקוחות ארגוניים, יותר משלושה רבעים מהם – ארגוני פורצ'ן 100. היא לא תכלול את היבטי הענן ההיברידי של יבמ. הענק הכחול ימשיך לאחוז בשירותי התמיכה במיינפריים שלו, פלטפורמת Z, וכן ובפלטפורמת החומרה Power.
יבמ ו-NewCo יהיו נפרדות לחלוטין, הסביר קרישנה, "עם מודלים תפעוליים ופיננסיים משלהן, אך הן ימשיכו לפעול יחד באמצעות שותפויות אסטרטגיות. נראה שאנחנו נהיה הלקוחות הגדולים אחת של השנייה, או קרוב מאוד לזה. מנגד, ההפרדה תביא גם לחופש גדול יותר לשתף פעולה עם ספקים אחרים".
עוד על הפיצול: ראו פרשנות.
11/10/20 11:07
6.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המנכ"ל החדש של יבמ (IBM) – מאז אפריל השנה – ארבינד קרישנה, מוביל מהלך חדש: בסוף השבוע יצאה יבמ בהודעה דרמטית: בחלוף יותר ממאה שנות קיומה, בכוונתה להתפצל. הענק הכחול ירשום את יחידת שירותי תשתית ה-IT שלו, GTS – האמונה על שירותים ותמיכה טכנית בדטה סנטרים – כחברה נפרדת – עם שם חדש, עד סוף 2021. מטרת המהלך היא להמשיך את המיקוד בענן, כמהלך המשך לרכישת הענק בסך 34 מיליארד הדולרים של רד האט (Red Hat), שנעשתה בשנה שעברה.
קרישנה, העובד בענק הכחול 3 עשורים, מכונה "ארכיטקט הענן". הוא שימש בשנים האחרונות כמנהל חטיבת הענן והמחשוב הקוגנטיבי של החברה. מדובר בתחום האטרקטיבי ביותר בעולם ה-IT, והוא מהווה את שדה הקרב העז ביותר בין ענקיות הטכנולוגיה היום.
קרישנה – בעל תואר דוקטור להנדסת אלקטרוניקה, הצטרף לענק הכחול ב-1990. הוא שהוביל את המהלך לרכישת ענקית הקוד הפתוח רד האט באוקטובר 2018. הייתה זו הרכישה הגדולה אי פעם של הענק הכחול, ביותר ממאה שנות קיום החברה. מטרת הרכישה היתה להגדיל ליבמ את נתח השוק בתחום ההולך וצומח של מחשוב ענן, בו היא נמצאת מאחור – לעומת AWS, מיקרוסופט וגוגל.
כמנכ"לית משך שמונה שנים, ג'יני רומטי הייתה אחראית ל-65 רכישות של חברות – בשווי מצטבר של 120 מיליארד דולרים – כשהגדולה והחשובה היא של רד האט. היא המשיכה את המהלך של קודמה, סם פלמיסיאנו, ודחפה את החברה לעבר עולמות התוכנה בעלי ערך מוסף, ביניהם מחשוב קוגניטיבי, מחשוב קוונטי ובלוקצ'יין. תחת הנהגתה, יבמ נפטרה מכמה מעסקי החומרה שלה, ביניהם יחידת השרתים שנמכרה ללנובו ב-2014, ועסקי ייצור השבבים שלה. רומטי נאבקה בלא מעט חזיתות במהלך כהונתה, ביניהן נתח השוק הנמוך של החברה במחשוב ענן.
על רקע התחזקות מגמת הענן במחצית העשור הקודם, מכירות חומרה ושירותים לארגונים, שהיו הלחם והחמאה של הענק הכחול – הפכו לחשובים פחות, עד לכמעט מיותרים. זאת כי הענן הפך לשליט בלא מצרים. מאמציה של רומטי לעדכן את פעילות החברה באמצעות הרכישות השונות – 70% מהן הוקדשו לחיזוק פעילות הענן, בינה מלאכותית (AI) ובלוקצ'יין – לא הצליחו להדביק את המהירות שבה השוק השתנה.
הסטת הספינה לעבר הענן ההיברידי. יבמ. אילוסטציה: BigStock
כך, מי שהייתה ענקית מחשוב, ראתה בעיניים כלות כיצד אפל, אמזון, מיקרוסופט ואלפבית – החברה האם של גוגל – רקדו משני צדי שווי השוק של טריליון הדולרים. יבמ, לעומתן, הייתה היחידה מבין 17 מניות הטכנולוגיה – שנסחרו בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולרים ב-2012 (מועד כניסת רומטי לתפקיד) – שרשמה נפילה מאז ועד היום. הענק הכחול איבד את מעמדו כחברה חדשנית ומעניינת.
כניסתו של קרישנה לתפקיד המנכ"ל – לאחר שניהל את חטיבת הענן – מהדהדת עם מה שקרה במיקרוסופט: ב-2014 הענקית מרדמונד מינתה להוביל החברה את סטיה נאדלה, ראש חטיבת הענן של החברה. בטרם כניסת נאדלה לתפקיד, מיקרוסופט מוצבה כשחקנית ותיקה וחשובה, אך כזו שעתידה מאחוריה. מינוי נאדלה שינה את המגמה, ובתוך שנתיים מיקרוסופט הפכה לשחקנית דומיננטית בשוק מחשוב הענן העולמי: היא הייתה שניה ל-AWS.
ליבמ, לעומתן, יש אחוזים בודדים, 2-3% מנתח שוק זה. בעוד שווייה של מיקרוסופט נסק במאות אחוזים מאז מינוי נאדלה – שווייה של יבמ ירד בעשרות אחוזים.
למה להתפצל?
הסיבה העיקרית לפיצול, ציינו אנליסטים – מעבר לכוונה להתמקד בענן – הוא הרצון להציב שתי ישויות עצמאיות, הממוקדות באופן מוחלט בשתי הזדמנויות שוק ייחודיות ומסיביות. ביבמ, כך מאמינים, המהלך יביא את שתי החברות למסלול צמיחה מהיר יותר. על פי קרישנה, "NewCo (שמה הזמני של החברה החדשה, שתיסחר בבורסה – י"ה) תתמקד כמו קרן לייזר בתשתיות של הלקוח הארגוני". היא תספק לתחום זה כל דבר, החל משירותי אירוח ורשתות מסורתיים וכלה בטרנספורמציות כמו מודרניזציה של תשתית קריטית, וניהול ענן היברידי וסביבה מרובת עננים. כך, החברה השניה, שאין לה שם מוצהר בינתיים, תטפל גם במודרניזציה של יישומים: היא תספק את שירותי היישומים החדישים ביותר, בין אם ארגונים מבצעים מודרניזציה, בונים יישומי ענן חדשים או מנהלים יישומים בסביבה היברידית. קרישנה הסביר כי מניע נוסף להפרדה, הוא מגמה שיבמ ראתה בקרב לקוחותיה – מחזורי רכש שונים עבור תשתיות ויישומים, כאשר קריטריוני הבחירה ומקבלי ההחלטות לרוב אינם זהים.
כך, יבמ הרזה יותר, תכוון בפשטות להזדמנות העסקית הטמונה בענן ההיברידי, על ידי מינוף חברת הבת שלה רד האט. "אנו מכוונים לשוק הענן ההיברידי, שהיקפו יהיה ב-2021 כטריליון דולרים", אמר קרישנה, "ליבמ יש כיום 2,400 לקוחות ארגוניים של פלטפורמת הענן היברידי שלנו. אנו חווים שם צמיחה מהירה, עם הכפלת העסקאות הגדולות של רד האט בשנה שעברה. רד האט מאפשרת לנו לנצח בשדה הקרב הארכיטקטוני לסביבות מבוססות ענן טבעי".
קשה להסיט ספינת ענק ממסלולה. כעת, חובת ההוכחה מוטלת על קרישנה.
11/10/20 12:37
6.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מרבית (56%) מומחי הסייבר בתחומי ה-IT וה-OT (טכנולוגיות תפעוליות) בארגוני תעשייה, חוו עליה באיומי סייבר מאז פרוץ מגיפת הקורונה במרץ 2020. בנוסף, 70% מהם הבחינו בטקטיקות חדשות בהן עושים שימוש פושעי סייבר על מנת לפגוע בארגונים שלהם בתקופה זו, והופכים את עבודתם למאתגרת יותר; כך על פי קלארוטי (Claroty) הישראלית, הפועלת באבטחת סייבר תעשייתי.
הדו"ח, שכותרתו "השילוב הקריטי של אבטחת IT ו-OT במשבר גלובלי", מבוסס על סקר גלובלי עצמאי בו השתתפו 1,100 מומחי אבטחת IT ו-OT, אשר מתפעלים ומנהלים תשתיות קריטיות בארגונים גדולים באירופה, צפון אמריקה ואסיה-פסיפיק. הסקר בדק כיצד השתנתה עבודתם מאז פרצה המגיפה.
השפיע משמעותית על השילוב בין IT ל-OT. וירוס הקורונה. אילוסטרציה: BigStock
וירוס הקורונה השפיע משמעותית על השילוב בין IT ל-OT, כאשר על פי 67% מהמשיבים לסקר, רשתות ה-IT וה-OT שלהם הפכו למקושרות יותר ביניהן מאז תחילת המגיפה. יותר מ-75% מהם צופים כי חיבור זה אף יגבר. השילוב, הסבירו החוקרים, בין ה-IT ל-OT, מביא עמו ערך עסקי לארגון, בשל התייעלות, ביצועים טובים יותר ואיכות השירות אשר גדלה. מצד שני, ציינו, שילוב זה עלול גם להזיק לארגון, מאחר שאיומים יכולים לנוע בחופשיות בין שתי הסביבות.
עוד עולה מהסקר, כי תעשיות התרופות, האנרגיה, החשמל, הייצור ומערכות ניהול מבנים, מדורגות כחמש התעשיות המובילות גלובלית ברמת החשיפה שלהן לתקיפות סייבר.
"הגנה על תשתיות קריטיות חשובה במיוחד בזמני משבר", אמר יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי מקבוצת Team 8. "בזמן שארגוני תעשייה מנסים לשפר את הפרודוקטיביות שלהם, על ידי חיבור של יותר מכשירי OT ו-IoT, כדי לאפשר גישה מרחוק לרשתות שלהם, הם גם חושפים עצמם ליותר איומים כתוצאה מכך. אבטחת OT צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל הארגונים. תוקפים יודעים שרשתות IT מוגנות על ידי פתרונות אבטחת סייבר, ולכן הם מנסים לנצל חולשות בסביבות ה-OT, ודרכן – לפגוע בארגון. לא להגן על סביבת ה-OT זה כמו להגן על הבית עם מערכות אבטחה ואזעקה מהטובות ביותר – ולהשאיר את הדלת הקדמית פתוחה".
11/10/20 13:53
6.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פוסט בבלוג של מיקרוסופט (Microsoft), שהתפרסם ביום ו' האחרון וחתום על ידי קתלין הוגאן, סמנכ"לית בכירה והאחראית הראשית על תחום האנשים בחברה, בישר על כך שענקית הטכנולוגיה "מחבקת מקום עבודה גמיש", וזו גם כותרתו.
"במהלך החודשים האחרונים למדנו כל כך הרבה על פרודוקטיביות, גמישות, חוסן וחמלה", פתחה הוגאן את דבריה, והסבירה כמה העבודה יחד בעיתות קורונה ייצרה שינויים, חלקם ברוכים, במתכונת העבודה של מיקרוסופט. "יחד עם זאת, המגיפה העלתה שאלות לגבי מה שעובדינו יכולים לצפות לו בעתיד", ציינה והסבירה כי "לכן סיפקנו השבוע הנחיות לעובדים בנוגע לחשיבה שלנו לגבי גמישות בעבודה. בהתקדמות הלאה, מטרתנו היא להציע גמישות רבה ככל האפשר לתמוך בסגנון העבודה האישי, תוך איזון בין הצרכים העסקיים בתוך הבטחה שנחיה את התרבות שלנו".
לדבריה, "לגמישות יכולה להיות משמעות שונה עבור כל אחד מאיתנו, ואנו מכירים בכך שאין פתרון אחד שמתאים לכולם בהתחשב במגוון התפקידים, דרישות העבודה והצרכים העסקיים שיש לנו במיקרוסופט. כדי לטפל בכך, סיפקנו לעובדים הנחיות לקבלת החלטות מושכלות סביב תרחישים שיכולים לכלול שינויים באתר העבודה שלהם, במיקום העבודה ו/או בשעות העבודה, לאחר שהמשרדים יהיו פתוחים ללא מגבלות של COVID-19".
"אנחנו לא מתחייבים שכל עובד יוכל לעבוד מכל מקום, מכיוון שאנחנו מאמינים שיש ערך לעובדים להיות יחד במקום העבודה", כתבה הוגאן כהבהרה והוסיפה והסבירה כי "ההדרכה שלנו, שלב אחר שלב, כוללת שיקולים כמו שטחי משרדים, שכר העובדים והטבות, החוק המקומי, מיסים אישיים, הוצאות ועוד".
עם זאת, על פי The Verge, שפרסם ידיעה בנדון עוד טרם
The Verge דיווח כי חלק מהעובדים לא יהיו זכאים להסדר של עבודה מרחוק, כמו למשל אלו המועסקים במעבדות של מיקרוסופט או המכשירים עובדים אחרים.
במזכר נאמר גם כי השינוי יאפשר לעובדים לגור בכל מקום ברחבי ארצות הברית או אולי אף מחוץ לה. ואולם, מי שיעברו למקום מגורים שונה, צפויים ככל הנראה לראות את משכורתם משתנה בהתאם למקום שאליו עברו. בנוסף, החברה תכסה הוצאות עבודה במשרדים ה"ביתיים" של העובדים, אך לא תכסה הוצאות מעבר שכאלו.
נאדלה מתעייף מהעבודה מרחוק
נכון לסוף יוני, מיקרוסופט העסיקה 163,000 עובדים בכל רחבי העולם, 96,000 מהם בארה"ב, כך על פי מסמכים שהגישה ל-SEC, ולמרות הפרסומים עדיין לא ברור בינתיים למי תאושר מתכונת העבודה מרחוק לצמיתות ולמי מהם לא.
יצוין כי חלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות כבר אפשרו הסדרים קבועים לעבודה מהבית, ביניהן למשל פייסבוק (Facebook). מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל שלה, אמר בזמנו כי מחצית מעובדי הרשת החברתית יכולים להישאר במצב עבודה מרחוק באופן קבוע בחמש עד עשר השנים הקרובות.
מתעייף בבית. סטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום מסך מנאומו אונליין בכנס
מעניין לציין כי מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נאדלה, דווקא לא נשמע כל כך נלבב מעבודה מרחוק. נאדלה אמר במועצת המנכ"לים של הוול סטריט ג'ורנל, בה השתתף ביום ה' האחרון, כי "מישהו תיאר זאת פעם. כשאנשים אומרים שאתה עובד מהבית, זה מרגיש לפעמים שאתה ישן בעבודה". הוא הסביר כי "שלושים דקות אל תוך פגישת הווידיאו הראשונה שלך בבוקר, בגלל הריכוז שצריך כדי להתרכז בווידיאו – אתה עייף".
המנכ"ל אמר שהוא סבור שבהייה במסכי מחשב אינה מספיק מפרה ושהעבודה המוצלחת יותר מתבצעת בעת אינטראקציות בין עובדים בעולם האמיתי ובמשרדים.
מחקר שעשתה מיקרוסופט בעצמה דווקא אינו תומך לחלוטין בתזה של נאדלה. חוקרי החברה מצאו כי למרות ששעות העבודה של העובדים התארכו מאז שעברו לעבודה מרחוק בגלל אילוצי הקורונה, הם עדיין מוצאים דרכים להתפנות ל"מפגשים מזדמנים", וירטואליים ברובם, שאינם למטרות הקשורות לעבודה. יתר על כן, לפי הפרסומים, מנהלי מיקרוסופט עושים מאמצים רבים במיוחד לשמור על קשר עם עובדיהם, ולהבטיח שמצבם המנטלי טוב.