זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/10/20 12:42
9.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מכירים את ההרגשה שאיזה ניגון משיר נתקע לכם במוח אבל אינכם זוכרים מאיזה שיר? שהמנגינה הלא מזוהה נדבקת ולא מרפה? כעת תוכלו לפנות למנוע החיפוש של הענקית גוגל (Google) ב"לה לה לה" ולהגיע לתוצאות אודות הלחן האניגמטי המסקרן.
גוגל חיפוש (Google Search) – אולי השירות הכי מבוקש של הענקית ממאונטיין וויו – זוכה לשדרוג מעניין. כעת האלגוריתמים שלו יאפשרו למשתמשים לזמזם או לשרוק מוזיקה שהם רוצים לאתר, ולקבל תוצאות חיפוש שיכולות לפתור להם תעלומה.
גוגל הכריזה על תכונת "זמזמו לחיפוש" (hum to search) ביום ה' האחרון. החידוש מאפשר לנו לשיר, לזמזם, להמהם או לשרוק מנגינה לאפליקציה, והמנוע העוצמתי של ענקית הטכנולוגיה יחפש ברחבי הרשת את השיר שניסינו להיזכר מה שמו.
התכונה החדשה עובדת באפליקציית Google Search או בווידג'ט החיפוש של גוגל. פשוט מקישים על סמל המיקרופון, שואלים "מה השיר הזה?" (What's this song) או לוחצים על "חפש שיר" (Search a song) – אופציה חדשה שתופיע מעתה לצד בר החיפוש – ואז מזמזמים או שורקים את המנגינה למשך 10 עד 15 שניות.
התכונה החביבה הזו פועלת גם עם העוזר הקולי Google Assistant: פשוט שואלים אותו "היי גוגל, מה השיר הזה?" ומתחילים לזמזם. גוגל הודיעה כי השירות זמין כיום באנגלית בפלטפורמת iOS, ובלמעלה מ-20 שפות שונות למשתמשי אנדרואיד.
Do you know that song that goes, “da na na na na do do?” We bet Google Search does. ???? Next time a song is stuck in your head, just #HumToSearch into the Google app and we’ll identify the song. Perfect pitch not required → https://t.co/xOFYTukjOk #SearchOn pic.twitter.com/3LRN4HJMKG
— Google (@Google) October 15, 2020 גם הזייפנים יצליחו
לאחר החיפוש המוזיקלי, אלגוריתם למידת המכונה של גוגל מחפש התאמות לשירים פוטנציאליים. בפוסט בבלוג שהכריז על התכונה החדשה, מבטיחה גוגל כי גם זייפנים יכולים לעשות שימוש בתכונה. גוגל הסבירה כי המנגינה של שיר היא כמו טביעת אצבע, בהיותה מזהה ייחודי שלו. ה"זמזמו לחיפוש" החדש משתמש בטכניקה שבה קלט הצלילים מומר לרצף מספרי המתאים לתבנית הטונאלית שהושמעה לו. המודלים של גוגל ללימוד מכונה משווים את מה שהתקבל לשירים המבוססים על מקורות שונים – גם למה שגולשים אחרים שרו, שרקו או זמזמו, או להקלטות אולפן של מבצעים שונים. לאחר מכן האלגוריתמים מסירים פרטים אחרים מקבצי האודיו הללו, ומוציאים את אותו רצף מבוסס מספר, המאוחסן לצורך הפניות בעתיד לבוא.
מדובר על פיצ'ר שמתבסס על טכנולוגיית זיהוי מוזיקה שכבר דווח עליה בעבר, ושפותחה על ידי צוות מחקר ה-AI של גוגל. ב-2017, כשענקית החיפוש השיקה את הטלפון החכם שלה, Pixel 2, הוא כלל תכונה מבוססת רשת עצבית עמוקה, ליצירת SoundSearch שפיתחה הענקית. או במילים אחרות – מנוע חיפוש מוזיקלי. מאוחר יותר SoundSearch שולבה באפליקציית גוגל בשנת 2018, והרחיבה את ספרייתה לקטלוג של מיליון שירים.
יצוין כי יש בשוק אפליקציות, אפילו וותיקות, שמציעות שירות דומה של זמזום ואיתור השיר שהושמע, ביניהן מובילה האפליקציה SoundHound. אלא שכשמדובר בגוגל, וביכולות החיפוש המופלאות והמפורסמות שלה, כמו גם באפשרות לגשת לחיפוש המוזיקלי מכל מכשיר ובמהירות – נראה שהשירותים האחרים עלולים לאבד את משתמשיהם לטובת גוגל.
18/10/20 13:32
9.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: הילה לוי, מנהלת תחום תעשיות ביטחוניות באגף מכירות, בקבוצת מלם תים.
ותק בתפקיד: כ- 3 שנים.
גיל : 35.
השכלה: לימודי מנהל עסקים וכלכלה.
משפחה: נשואה + שלושה ילדים.
תפקידים קודמים: ניהלתי לקוחות בסגמנטים שונים ובשנים האחרונות ממוקדת בניהול תחום תעשיות ביטחוניות.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומעולם היתה לי זיקה וריגוש לעולם הטכנולוגיה, לחדשנות וגאדג'טים. התעניינתי איך זה עובד, ממה מורכב, מה אפשר עוד לפתח ועוד.
מיד לאחר שחרורי מהצבא, התחלתי את חיי המקצועיים במיקרוסופט כנציגה במרכז השירות והתמיכה והתמקצעתי במכירת רישוי מיקרוסופט. תוך זמן קצר הצטיינתי במכירות. לאחר מכן, עברתי לחברה שעסקה במכירת ציוד מחשוב מסטארט-אפים. שם נחשפתי לעולם תשתיות המחשוב ולמדתי מהם שרתים, אחסון, מתגים ועוד.
בהמשך, ניהלתי את מכירות השירות וההשמה בחברת הראל טכנולוגיות ואז – הוצגה בפניי הזדמנות להיכנס לתחום התעשיות הביטחוניות, כמנהלת לקוחות. גיליתי תחום מרתק, מאתגר, טכנולוגי, מעצים ומהותי. במשך 8 שנים צברתי ניסיון בפרויקטים המשלבים מגוון טכנולוגיות מתקדמות, מורכבות עסקית ובעיקר, למדתי לדעת ליהנות מעשייה פורייה ולקחת חלק בפרויקטים כחול לבן.
ואז, לאחר שצברתי את הניסיון המתאים, הגעתי לקבוצת מלם תים, לתפקיד ניהול תחום תעשיות ביטחוניות. במהלך 3 השנים האחרונות, זכה התחום במכרזים מובילים ואנו מבצעים פרויקטים מורכבים בארץ ובעולם. הקמנו תשתיות מחשוב מתקדמות לטובת אנשי פיתוח, כמו גם עננים פרטים בכמה אתרים בעולם, וביצענו פרויקטים בתחום OT&IT, תוך שילוב כלל יכולות הקבוצה.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? נתונים ומחקרים אכן מצביעים על פער שקיים בין נשים לגברים. אולם, ברמה האישית, כאישה שעובדת בסביבה גברית, אני חושבת שהכל תלוי באופן שבו אדם מגדיר את עצמו ובמה שהוא משדר, ובהתאם לכך, הסביבה תתייחס אליו או אליה, ללא קשר למגדר. זה האני מאמין שלי. ביומיום אני לא נתקלת באפליה. עולם התעשיות הביטחוניות הוא אכן תחום גברי, ורוב הממשקים והלקוחות שלי הם גברים, אבל כולם מסתכלים זה לזה בגובה העיניים. יש אינטראקציה וחיבור טוב, עם הבנה ושיח שמרומם את שני הצדדים. בנוסף לכך, לנשים יש יתרון ביכולת הקשבה, הכלה ויצירתיות וזה נזקף לזכותן.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? נתקלתי פעם אחת בלבד באפליה על רקע היותי אישה בהריון. זה היה לפני כ-10 שנים, כשעבדתי כאשת מכירות. לאחר כשנה מוצלחת של עבודה, נכנסתי להריון עם ילדי השני, ונחשפתי ממנכ"ל החברה לאפליה קשה, עם מסר שאישה שבהריון היא "פגומה". בתחילה לא האמנתי שזה אכן אמיתי, או יותר נכון – לא רציתי להאמין. עם זאת, התמודדתי עם האתגר ממקום של עוצמה, וזה רק חיזק אותי. בזכות החוויה הזו למדתי המון וצמחתי.
18/10/20 15:16
9.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איראן הודיעה בסוף השבוע כי אחת משתי מתקפות סייבר רחבות היקף שהיא חוותה כוונה לנמלי המדינה.
בחודש מאי השנה דווח כי ישראל תקפה באופן רחב היקף בסייבר נמל באיראן. על פי הוושינגטון פוסט, ב-9 במאי חווה נמל שאהיד ראג'עי, שנמצא בדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים. בכירים בארצות הברית אמרו כי גם גורמים אמריקניים היו שותפים למתקפה. גורמי מודיעין אמריקניים ציינו, כי המתקפה על הנמל האיראני, שגרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבותיו, בוצעה על ידי ישראל. ההשערה המרכזית היא, שהמתקפה באה כתגובה, שלא לומר כנקמה, על הניסיון של איראן לפגוע בחודש שעבר בסייבר במערכת מים מרכזית בארץ.
על פי סוכנות הידיעות האיראנית מיום ו' האחרון, אחת המטרות למתקפות סייבר גדולות על שני מוסדות ממשלתיים איראניים שאירעה השבוע הייתה התשתית האלקטרונית של נמלי המדינה. ארגון טכנולוגיות המידע הממשלתי דיווח ביום ה' האחרון על פריצה בסייבר בשני מוסדות, מבלי למסור פרטים על היעדים או המבצעים. זהות היעד השני להתקפות בימים ב' ו-ג' בשבוע שעבר טרם פורסמה. "אויבים מושבעים מנסים זה זמן לבצע מתקפות סייבר", ציטטה סוכנות הידיעות הרשמית טסנים את הצהרת ארגון הנמלים והים. בהודעה נאמר כי "ננקטו צעדים מרתיעים למניעת הפרעה למשימות הארגון", אך לא נמסרו פרטים נוספים. סדאגי אבולגאסם, מארגון טכנולוגיות המידע הממשלתי, אמר כי בעקבות מתקפות הסייבר, כמה גופים ממשלתיים השביתו באופן זמני את שירותי האינטרנט כאמצעי זהירות. לדבריו, ההתקפות, "שהן חשובות ונעשו בקנה מידה גדול – נחקרות".
באוקטובר לפני שנה פקידי ממשל אמריקאים אמרו כי ארצות הברית ביצעה מתקפת סייבר על איראן. זאת, לאחר תקיפות של מזל"טים, או רחפנים, על מתקני נפט סעודים, אשר וושינגטון וריאד האשימו בהן את טהרן. איראן הכחישה מעורבות בהתקפות, שהמערב קישר אותן לחות'ים, הפועלים בתיאום עם איראן. ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות האשימו את איראן בעבר כמה פעמים בניסיון לשבש ולפרוץ לרשתות שלהן.
המתקפה על נמלי איראן בחודש מאי השנה בוצעה לאחר שבאפריל האחרון הותקפו המחשבים בשורת מתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. מהפרטים שהותר לפרסם לא ברור אם הייתה השתלטות על מערכות תפעול או ששובשה פעילות משאבות. לפי האתר, תאגידי המים והביוב קיבלו הוראה לפעול מיידית להחלפת סיסמאות לתפעול המתקנים, "בדגש על מערכות תפעוליות ובפרט במערכות הוספת כלור לבארות". באתרים שבהם לא ניתן להחליף את הסיסמאות, נכתב, המפעילים נקראו לשקול לנתק את המערכות מהאינטרנט. המקרים זוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.
חוקרי קלירסקיי הישראלית אמרו לאנשים ומחשבים, כי "אין לנו יכולת לקשר בין המתקפה על ישראל על ידי איראן לבין המתקפה האמורה, אולם להערכתנו מדובר בעימות מתגבר בסייבר בין ישראל לאיראן".
18/10/20 13:34
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשיתוף היטאצ'י ונטרה.
TSG IT Advanced Systems, שעוסקת ביישום והטמעת פתרונות טכנולוגיים בארגונים בתחום הביטחוני ופתרונות הגנה מפני מתקפות סייבר, תשווק את הפתרונות של היטאצ'י ונטרה, שפועלת בעולמות התשתית הדיגיטלית וניהול הנתונים – כך הודיעו באחרונה שתי החברות. במסגרת ההסכם ביניהן, TSG והיטאצ'י ייגשו במשותף למכרזים בגופים ביטחוניים ובארגונים גדולים.
פתרונות ניהול והגנת הנתונים של היטאצ'י ונטרה יצטרפו לפורטפוליו מוצרי ה-IT והתקשורת שמציעה חטיבת הטלקום והמערכות של TSG, שמרחיבה בימים אלה את פעילותה מעבר לגופים בעולם הביטחוני גם לארגונים גדולים במגזרי הפיננסים, הבריאות, ההיי-טק, התעשייה ועוד.
כמו כן, היטאצ'י ונטרה ו-TSG ישקיעו בבניית מעבדות, מרכזי הדרכה, מרכז תמיכה ומערך תמיכה וידע מערכתי בארץ, עבור הלקוחות הקיימים והעתידיים המשותפים.
לדברי אבנר עמרן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הטלקום והמערכות ב-TSG, "בתקופה הקרובה עומדים לצאת לשוק כמה מכרזים אסטרטגיים בתחום הביטחוני, וכן עומדות בפתח הזדמנויות רבות במגזר העסקי. חתימת ההסכם עם היטאצ'י ונטרה מהווה חלק חשוב באסטרטגיית TSG, שאותה מקדם בתקופה האחרונה המנכ"ל, מיכאל זינדמן, לחזק מאוד את פעילותה בעולמות ה-IT והטלקום, בעיקר ביישום פתרונות בדטה סנטרים ופתרונות לטרנספורמציה דיגיטלית".
עמרן הוסיף כי "ההחלטה לחזק את הפעילות בתחום פתרונות ה-IT והטלקום נבעה, בין היתר, משתי זכיות אסטרטגיות של TSG. כך, במכרז קבלן התקשוב הראשי (קת"ר) זכינו יחד עם התעשייה האווירית כקבלן הראשי. זהו פרויקט שמאחד מספר רב של מרכזי נתונים של צה"ל במרכזי מחשוב רב מודרניים. כמו כן, זכינו במכרז רחב היקף להקמה ולתפעול קריית המודיעין בו זכתה שיכון ובינוי כאשר התעשייה האווירית היא קבלן התקשוב יחד עם TSG".
פיני גדעוני, מנהל טכנולוגיות ותשתיות IT ב-TSG. צילום: יח"צ
פיני גדעוני, מנהל טכנולוגיות ותשתיות IT ב-TSG, ציין כי "היטאצ'י ונטרה מזוהה עם יישום פתרונות בארגונים גדולים מאוד שדורשים ביצועים גבוהים, יציבות, חוסן ואבטחת מידע ברמה גבוהה. טכנולוגיית האקטיב-אקטיב שלה עונה על הדרישות הגבוהות של ארגונים מאוד גדולים, יחד עם פתרונות התאוששות מאסון למערכות זמן אמת. זאת, לצד הביצועים, היציבות והאמינות של הפתרונות שלה. בנוסף, פתרון ה-Object Storage של החברה נחשב לטוב ביותר בתחומו, יחד עם הטכנולוגיה למיגור חכם של מתקפות כופר וכן השדרוג שבוצע באחרונה בממשק הניהול של מערכות היטאצ'י, שהפך את הניהול לפשוט ויעיל".
לדברי חיים כהן, מנכ"ל היטאצ'י ונטרה ישראל, "TSG הוא הגוף הגדול והמוביל בישראל המתמחה ביישום פתרונות טכנולוגיים לגופים ביטחוניים בארץ ובעולם. אין מתאים ממנו כשותף עבור היטאצ'י ונטרה לגשת יחד לפעילות עסקית משותפת ולהתמודדות במכרזים בענף הביטחון, וגם בארגונים עסקיים גדולים. עוד לפני השותפות הרשמית, עבדנו יחד בארגונים בתחום הביטחון, שבהם שתי החברות פועלות, ולמדנו להכיר את היתרונות האחד של השני".
18/10/20 15:06
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר גלעד רבינוביץ' ורון (רני) גלזר. השניים באו על מנת לעדכן אותו כי בכוונתם להתמודד על תפקידי יו"ר וסגן יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים.
רבינוביץ' הוא אחד מאנשי ההיי-טק הוותיקים בתעשייה. הוא החל את דרכו בענף כקצין בממר"מ ובהמשך ניהל חברות תוכנה כמו אלעד מערכות, מלם ו-EDS . כיום הוא משמש כמנכ"ל קבוצת SQlink וכדירקטור בחברות שונות, ומרצה חוץ לתואר שני. רבינוביץ' שימש בעבר בתפקיד נשיא לשכת מנתחי מערכות מידע וכתב יחד עם ד"ר איתי שילוני את ספר הניהול ניהולוגיה. לרבינוביץ' ניסיון גם בעולם הפוליטי: הוא שימש כמנכ"ל מפלגת העבודה וכחבר מועצה בשוהם.
לגלזר זהו הביקור הראשון במאורה. הוא החל את דרכו המקצועית ב-1999, כיזם של חברת תקשורת לוויינית, ששאפה לספק שירותי אינטרנט לוויני דו-כיווני ללקוחות עסקיים, ובהמשך ניהל סניף מקומי של חברת אינטרנט בריטית. ב-2002 הצטרף גלזר לתבור אלקטרוניקס – חברה שאותה הקים סבו, צבי גלזר, חתן פרס ביטחון ישראל וממקימי תעשיית ההיי-טק בישראל. גלזר הנכד צמח בחברה ולאחר 15 שנים הוחלט למנות אותו למנכ"ל.
משנת 2010 משמש גלזר כחבר ההנהלה הצפונית של התאחדות התעשיינים, כיהן כיו"ר דור ההמשך וחבר נשיאות בהתאחדות התעשיינים בין 2014 ל-2016 ובשלוש השנים האחרונות שימש חבר נשיאות של איגוד ההיי-טק הישראלי.
התוכנית של רבינוביץ' וגלזר לאיגוד ההיי-טק
רבינוביץ' וגלזר סקרו בפניי את תוכניותיהם לאחר הבחירות. שלושתנו הסכמנו כי ההיי-טק הוא הקטר המניע את הכלכלה הישראלית, ובימים אלה חשוב יותר מתמיד לתמוך בתעשייה זאת ולתת לה משאבים, וסיוע על מנת לעזור לכלכלה הישראלית לצאת ממשבר הקורונה.
הסוגיות העיקריות המובילות את הקמפיין של השניים הן: מיצוב האיגוד כארגון היציג הגדול והמוביל במדינה, שמשפיע על מדיניות הממשלה והרגולטורים השונים וקובע סדר יום לטובת קידום תעשיית ההיי-טק.
קידום תוכניות השקעה והגדלת התקציבים הממשלתיים התומכים בחדשנות, ופיתוח התעשייה המקומית.
הרחבת סל השירותים, הפורומים והמפגשים של האיגוד, תוך יצירת ערך רב עבור חבריו.
קידום שיתופי פעולה עם ארגונים מקבילים דרך בניית קונסורציום להתמודדות עם נושאים משותפים.
הקמת צוות פעולה מול הרגולטורים השונים לטובת קידום יוזמות עבור התעשייה.
הגדלת האיגוד ומספר החברים בו בצורה דרמטית, תוך שילוב כל סוגי החברות החדשניות.
והגדלת משאבי האיגוד לצורך פעילויות ומתן שירותים לכל חבריו. אין לי ספק שניתן לעשות הרבה על מנת לקדם את תעשיית ההיי-טק הישראלית. יש כאן כוחות משמעותיים מאוד, וקבוצת אנשים ומחשבים גאים ללוות את הענף החשוב הזה כבר עשרות שנים. איחלתי לאורחיי בהצלחה בבחירות וקבענו להיפגש לאחריהן.
18/10/20 16:52
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד התחומים המתפתחים באחרונה בעולם הטכנולוגיה הוא העיבוד הקולי. רבים מאתנו מכירים אותו דרך ה-Speech to Text – העברת קול לטקסט וניתוחו. חברות רבות פיתחו פתרונות בעולם זה, כולל תאגידי ענק כמו גוגל ואמזון. אלא שהתחום הזה חולש לא רק על השיחות שאנחנו מנהלים או ההודעות הקוליות שאנחנו מקליטים, כי אם גם על עולמות כגון בתים חכמים, מוצרי אינטרנט של הדברים נוספים ואבטחה.
אחת החברות שעוסקות בעיבוד קולי היא DSPG הישראלית. החברה קיימת כבר יותר משלושה עשורים והיא נמצאת בשלב השלישי שלה: לאחר שהתחילה בעולם המשיבונים והתפתחה לעולם השבבים, עם כל יכולות הטלפוניה על שבב, בעיקר בטלפונים ביתיים, כיום היא עוסקת בכל מכשירי הטלפון ובמכשירים נוספים. בשבוע שעבר היא הכריזה על ציון דרך: ייצוא השבב ה-100 מיליון בטכנולוגיית ה-SmartVoice שלה.
עופר אליקים, מנכ"ל החברה, אמר כי "אנחנו נמצאים בכל טלפון שהוא ובכל מכשיר רלוונטי אחר, למשל מוצרי וידיאו קונפרנסינג, מחשבים, טאבלטים, בתים חכמים, משקפיים, אופניים ועוד מגוון עצום של מוצרים". אליקים מחלק את מגזרי הפעילות של DSPG ל-60-40: כ-60% מהפעילות היא במגזר הצרכני וכ-40% – בקרב ארגונים.
עופר אליקים, מנכ"ל DSPG. צילום: קרן בן ציון
DSPG מנוהלת מישראל ומרבית העובדים שלה – כ-240 מתוך 360 – נמצאים כאן. היא גם הולידה כמה חברות ישראליות, בהן אודיוקודס. עם זאת, שיעור ההכנסות שלה מהשוק המקומי קטן מאוד, וכמעט כולן מגיעות מייצוא. סניפי החברה מתפרסים, לבד מישראל, על פני תשע מדינות: בריטניה, גרמניה, הודו, ארצות הברית, יפן, הונג קונג, סין, טייוואן ודרום קוריאה.
אליקים הוא בעל ניסיון עשיר בתחום הטלקום: הוא משמש כמנכ"ל החברה מאז 2009 ומונה לתפקיד שלוש שנים בלבד לאחר שהצטרף אליה. בתפקידיו הקודמים ב-DSPG הוא היה מנהל קשרי המשקיעים והפיתוח העסקי ומנהל המכירות באסיה. לפני שהגיע ל-DSPG עבד אליקים במשך מספר שנים בוול-סטריט, בתור אנליסט בתחומי הטלקום והטכנולוגיה, ובמספר חברות היי-טק בארץ, כגון רדוויז'ן וטנדו. ברזומה שלו גם עבודה במחלקת הייעוץ של ארנסט אנד יאנג.
"הקול – הממשק המועדף להפעלת כל מכשיר"
"בשנים האחרונות חלו הרבה מהפיכות בתחום העיבוד הקולי", ציין אליקים. "המהפיכה הגדולה ביותר היא שהקול נהיה הממשק המועדף לשליטה והפעלה של כל סוג של מכשיר בחיינו. זה הצריך הרבה מאוד התאמות שלא היו למוצרי אלקטרוניקה לתמוך ביכולות האלה, ליצור שפה שבאמצעותה ניתן יהיה לשלוט באותם מכשירים".
"העולם עובר מבעיקר נגיעה ולחיצות לעולם שבו השליטה היא הרבה יותר בחיווי קולי, עם אוצר מילים נרחב והרכבת משפטים לאו דווקא כמו שהמכונה הייתה רוצה, אלא בשפה חופשית, והיא מנתחת ומבצעת את הפקודות. כל אחת מהפלטפורמות הגדולות יצרה יכולות כאלה, בין אם אלה פלטפורמות ענן או עוזרים קוליים. כל אחת מהן גיבשה לעצמה יכולות תרגום של קול לטקסט, ניתוחו ולהבין מה הייתה הכוונה", הוסיף.
עיבוד קולי זה מזמן לא רק מובייל. צילום אילוסטרציה: BigStock
הוא ציין כי בשנתיים האחרונות, מכשירי הקצה הם אלה ששולטים בכיפה בתחום העיבוד הקולי, על חשבון הענן ועם הרבה יותר בינה מלאכותית, כדי לאפשר דיאלוג הרבה יותר טבעי. "זה יצר עוד שיטה בעולם האלגוריתמיקה: לצד השיטה הוותיקה, של אלגוריתמים דטרמיניסטיים, יש אלגוריתמיקה של רשתות עצביות, שמביאה את העיבוד הקולי והניתוח של הקול לאותה רמת אינטואיציה כמו שמבצעים במוח. כמו שאנחנו חושבים ומסיקים, גם המכונה חושבת ומסיקה, ומביאה זאת לידי ביטוי בניתוח שהיא מבצעת. היא יוצרת רשת עצבית עם תחנות וצמתים של ריאקציות כימיות, וממירה את מה שרואים ושומעים לממד הקולי. היא יכולה לנתח אם מה שאנחנו רואים הוא שולחן, כיסא או מסך, לדוגמה", אמר אליקים.
היכולות האלה הן ברות שימוש במגוון תחומים, כאשר אחד הבולטים שבהם הוא האבטחה, בין היתר של בתים חכמים. למשל, העיבוד הקולי מאפשר זיהוי של פריצה לבית לצורך גניבה של דברים יקרי ערך, באמצעות צלילים שמסגירים את השודדים. למשל, רעש ספציפי של חיטוט בבית – עד כדי כך.
איך אתם יודעים שמי שהמערכת מזהה את קולו הוא אמנם השודד ולא מישהו חף מפשע?
"אין 100% דיוק, אבל רמת הדיוק שאליה אנחנו שואפים היא 90%. המוצרים שלנו עוברים תקינה שמתמחה בזיהוי רעשים, ואנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן מול גופי התקינה ומול המתחרים. מה שיפה במערכת הזאת הוא שהיא כל הזמן לומדות, כל הזמן משתכללות, ואם היא קולטת בצורה לא נכונה, אפשר לשנות אותה ולוודא שהקלט יהיה נכון, כך שלהבא, רוב הסיכויים שהיא תזהה אותו בצורה נכונה. אותו הדבר הפוך".
מה עם רעשי הרקע? הם מהווים אחד האתגרים הבולטים בעולם העיבוד הקולי.
"נכון, ובאחרונה ביצענו רכישה של חברה בתחום – סאונדצ'יפ. זה תחום מתפתח ואנחנו בין החברות הבולטות בו. לראייה, אנחנו נמצאים באוזניות החדשות של גוגל. המערכות כיום רגישות לרעשים, הן יודעות להבחין האם המשתמש נמצא בסביבה שהרעש בה הוא מונוטוני, משתנה, האם הוא בתנועה או לא, וכדומה. הן מבינות אילו רעשים צריך לבטל או לשכך כדי שהמשתמש ישמע מוזיקה טוב יותר או שהשיחה שהוא מנהל תעבור נקייה. בעתיד, נוכל להבין הרבה יותר טוב את מי שיהיה מולנו כשהאוזניות של שנינו יהיו בתוך האוזניים. כמו כן, ניתן יהיה לבצע בדיקה של איכות השמע שלנו את האחרים ואם המערכת תקלוט שהמשתמש לא שומע טוב, היא תחליף תדרים. היכולת להבין את השיחה ואת מה שקורה מסביב רק יתגבר".
כלומר, יהיה אפשר להשתמש במכשירים האלה ולשמוע יותר טוב גם במקומות שיש הרבה רעש, כמו מועדונים.
"לגמרי".
איך הקורונה השפיעה עליכם?
"הושפענו מהירידה במכירות מכשירי המובייל, אם כי מעט, כי בשנים האחרונות הרחבנו את תחומי הפעילות שלנו הרבה מעבר לעולם הזה. היה בתחילת המשבר את העיכוב בשרשרת האספקה מסין, אבל זה היה אירוע נקודתי. שרשרת האספקה תקינה יותר והשווקים חזרו לנורמליות.
DSPG עובדת כמעט רק במשרדים והייתה צריכה לעבור פתאום לעבודה בעיקר מהבית, מה שמאוד השפיע עלינו. יש שתי דיסציפלינות במו"פ – חומרה ותוכנה, ובהרבה מהמוצרים שאנחנו מפתחים יש קשר די הדוק בין שתיהן. מאוד קשה לפתח ולדבל חומרה מהבית, כי צריך לעשות סיעור מוחות ולחשוב ביחד. מהצד השני, לפתח תוכנה אפשר לעשות גם מרחוק וזה עובד בסדר. אבל, כשצריך לדלוור ללקוח – קשה מאוד להחליף את האינטראקציה הפיזית. כיום אנחנו עובדים בצורה היברידית: בקפסולות במשרד ומהבית.
יצוין שבניגוד לחברות אחרות, לא פיטרנו עובדים ולא הוצאנו לחל"ת במהלך תקופת הקורונה. נהפוך הוא: לא מכבר הכרזנו על הקמת סניף נוסף, בכרמיאל, ואנחנו מגייסים אליו עובדים בימים אלה".
אילו התפתחויות קורות או עומדות לקרות בתחום בעולם הארגוני?
"גם התחום שלנו עובר לעבודה היברידית. לא כל הדברים יקרו במשרד ובעתיד, ניתן יהיה לנהל הרבה יותר טוב וידיאו קונפרנס כשכל אחד במקום שלו, או חלק מהמשתתפים נמצאים במקום אחד והאחרים – במקום אחר, בין אם זה בבית או במשרד. כמו כן, אפשר יהיה להתרווח ולא להיות כל הזמן עם מבט דרוך על המסך, להתנהג בצורה יותר טבעית ולתת לטכנולוגיה לעבוד בשבילך.
עוד התפתחות היא שניתן יהיה לזהות את האנשים, יהיה כתוב מי זה מי, וניתן יהיה להוציא תמלול לסיכום השיחה. התחום הזה יעבור שדרוג משמעותי, ו-DSPG תוסיף להיות שותף רציני בתחום המחשוב ומוצרי התקשורת האחודה של חברות כמו סיסקו ואוויה".
18/10/20 17:08
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
החל תהליך גיוס מנכ"ל לרשות החדשנות: ועדת איתור שמונתה על ידי מועצת הרשות פרסמה היום (א') את המכרז למחליפו של אהרון אהרון, שהודיע באחרונה על פרישתו. המועמדים.ות שעומדים.ות בתנאי הסף מוזמנים.ות להגיש את מועמדותם.ן לתפקיד עד ל-10 בנובמבר. ועדת האיתור ציינה כי היא רשאית לפנות גם למועמדים.ות נוספים.ות, שלא יפנו לוועדה.
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה, שעומד בראש ועדת האיתור, אמר כי "אהרון עסק בהקמת רשות החדשנות עם הפיכתה לגוף סטטוטורי ב-2017 והוביל אותה להישגים משמעותיים בשנות כהונתו. מועצת רשות החדשנות פותחת בתהליך לגיוס מנכ"ל שיוביל את הרשות ואת המשק הישראלי לגבהים חדשים".
לדבריו, "הרשות הפכה בשנים האחרונות לגורם משמעותי וחשוב בכלכלה הישראלית. ההיי-טק אחראי כיום ל-43% מהיצוא התעשייתי של ישראל ול-15% מהתל"ג".
"ההון האנושי של ישראל מהווה את משאב הטבע החשוב ביותר שלנו. נאתר מנכ"ל שיוביל בהצלחה את פעילותה הענפה של הרשות בקידום המחקר והפיתוח של החדשנות הטכנולוגית בתעשייה הישראלית וימשיך בביסוס מעמדה הבינלאומי כמובילת חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת", ציין.
תנאי הסף לתפקיד מנכ"ל הרשות הם: תושב ישראל בן יותר מ-25; בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות הבאים: כלכלה, מנהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מנהל ציבורי, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים או מדעי המחשב; בעל ניסיון מצטבר מוכח של שמונה שנים לפחות באחד או שניים מאלה: מנכ"ל או מנהל חטיבה עסקית בתאגיד תעשייתי בעל היקף עסקים משמעותי, של יותר מ-80 מיליון שקלים בשנה; שותף בקרן הון-סיכון שהוביל השקעות של הקרן בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקלים במצטבר; כהונה בתפקיד מנכ"ל בשירות הציבורי, או תפקיד המקביל למנכ"ל, במשרד או גוף העוסק או מממן מחקר ופיתוח, או פיתוח טכנולוגיות, או קצין צה"ל בדרגת אל"מ ומעלה ביחידה העוסקת באופן ישיר במחקר ופיתוח או בפיתוח טכנולוגיות; ובעל ניסיון בניהול ישיר של מנהלים או ניהול של גוף, יחידה או תאגיד שמונה יותר מ-40 עובדים.
אחד הגופים הבולטים בהיי-טק הישראלי
רשות החדשנות הוקמה ב-2017 כגוף עצמאי, והחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, שפעל עד אז. אהרון הצטרף אליה מעט לפני שהושקה, לאחר שעבד במשך חמש שנים באפל ישראל. תחתיו התפתחה הרשות והפכה לגוף משמעותי בהיי-טק הישראלי, במיוחד בעולם הסטארט-אפים. לצד החממות הטכנולוגיות, הרשות מפעילה מסלולים שונים שמאפשרים מימון לחברות הזנק, לרבות כאלה שתורמות לא רק להצלחה העסקית שלהן, אלא גם לחברה בכללותה.
בתקופתו של אהרון גדל תקציב רשות החדשנות, אולם בתחילת משבר הקורונה נרשמו בו עיכובים שונים. עם זאת, בחיודש אוגוסט היא קיבלה תוספת תקציבית של 390 מיליון שקלים. כמו כן, הרשות השיקה קרן לעידוד חברות היי-טק להחזיר כוח אדם לעבודה ולקלוט עובדים חדשים, במטרה לעודד את צמיחתו מחדש של הענף ובכך לתרום ליציאת המשק הישראלי מהמשבר.
18/10/20 10:37
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מגדל
אנשי חטיבת שירותי התמיכה והייעוץ של מיקרוסופט ישראל עם אלעד מערכות העלו לאוויר את מערך ה-CRM של חברת הביטוח מגדל לענן. הפרויקט ארך כמה חודשים והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט עומד על כעשרים מיליון שקלים.
מגדל ביטוח שדרגה את מערך שירות הלקוחות שלה מגרסת הרישוי המסורתי, והעבירה אותו לענן עם פלטפורמת Dynamics 365 עבור מוקדי שירות הלקוחות ומערך סוכני הביטוח. במסגרת הפרויקט הוטמעו גם פתרונות ,Exchange Online Microsoft 365 וכן פתרונות אבטחת מידע.
הפלטפורמה משמשת אלפים מעובדי החברה העומדים בקשר עם לקוחותיה. מדובר בשינוי מודל שירות הלקוחות שלה בשבעה מוקדי שירות לקוחות ברחבי הארץ, וכן העבודה מול סוכני השטח.
"יקדם את השירות של מגדל לקדמת הטכנולוגיה"
השדרוג במערכת, נמסר, "יקדם את השירות של מגדל לקדמת הטכנולוגיה, ויעניק מענה לצרכים העסקיים של החברה". בין היתר, מדובר בשדרוג תהליכים ואוטומציה שישפרו את חווית המשתמש של לקוחות מגדל ויביאו לשירות משופר, על בסיס ניתוח וקבלת תובנות מקיפות, תוך שמירה על אבטחת מידע והגנת הפרטיות. המעבר לענן יאפשר לאנשי ה-IT של מגדל לעבור בצורה גמישה לגרסאות עתידיות של מערכת ה-CRM. בהמשך עתידה מגדל להטמיע מודולים נוספים במערכת, דוגמת פתרון לשירות רב-ערוצי (Omni-Channel) ויכולת לקבלת תובנות אודות לקוחות החברה.
תמי אוחנה קול, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת טכנולוגיות, מגדל, אמרה כי "אנחנו ממשיכים להאיץ את תהליכי הדיגיטציה בחברה. מתוך מחשבה ותכנון אסטרטגי לטווח הארוך, אימצנו עוד פלטפורמה מבוססת ענן של מיקרוסופט, שתשפר משמעותית את היכולות לתת שירות טוב ללקוחותינו. לצד הטמעת מוצרי אבטחה ומוצרי Microsoft 365 שמגבירים את הפרודוקטיביות, הרי ש-Dynamics 365 מאפשרת לנו לקבל תמונת מצב מקיפה ומתקדמת, ובכך מעודדת את הגדלת הרווחיות והיעילות ומחזקת את הפעילות העסקית שלנו".
יסמין מרום, סמנכ"לית חטיבת שירותי התמיכה והייעוץ של מיקרוסופט ישראל. צילום: יח"צ
יסמין מרום, סמנכ"לית חטיבת שירותי התמיכה והייעוץ של מיקרוסופט ישראל, אמרה כי "מדובר בפרויקט ענן חדשני המייצר ערך עבור החברה. החיבור של מערכות אפליקטיביות-עסקיות, לרבות מערכת CRM לענן – מניב תועלות רבות ומשפר את איכות השירות. פלטפורמת Dynamics 365 מאפשרת לארגונים לקבל תמונת מצב על כל מה שקורה בזמן אמת, ולקבל החלטות מושכלות יותר. כך מתאפשר לסוכנים ולמערך שירות הלקוחות לקבל תובנות, להשיג תוצאות משופרות ולייצר בידול. הפרויקט יאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית של מגדל".