אפליקציה וותיקה, ששימשה ליצירת ברקודים ולקריאתם במכשירי אנדרואיד, הפכה לאחר אחד העדכונים האחרונים שלה לרושעת פרסומות, כזו שגורמת בכל כמה דקות להופעת פרסומת על מסך הטלפון, באופן שאינו מורשה על ידי המשתמשים כחלק מהשימוש שלהם באפליקציה. האפליקציה, Barcode Scanner של חברת לאווה-בירד (Lavabird), הורדה במשך השנים על ידי למעלה מ-10 מיליון משתמשי אנדרואיד מ-Google Play, חנות האפליקציות של גוגל. רבים מבין המשתמשים לא קישרו בכלל אל האפליקציה הזו את התופעה החדשה של מודעות המוזנקות אל מסך הטלפון ללא שליטה, בגלל העובדה ש-Barcode Scanner מוכרת שנים רבות. אבל העדכון, מה-4 בדצמבר, 2020 – כך מתברר – שינה את המעמד שלה מאפליקציה שימושית לסוג של רושעה. את הקישור בין הפרסומות לעדכון של Barcode Scanner עשתה בסופו של דבר לראשונה חברת האבטחה מלוורבייטס (Malwarebytes). היא זו שזיהתה את השינוי של מערך הפרסום באפליקציה לכזה שדוחף מודעות לתצוגה אופן אגרסיבי. לאחר שגוגל עודכנה בידי חברת האבטחה על הבעיה, היא הורידה את הרושעה החדשה מהחנות, אבל היא לא נמחקה באופן אוטומטי ממכשירי המשתמשים. מי שהתקין אותה צריך להסיר אותה באופן ידני.

חברת סיילספורס (Salesforce) הפכה לענקית הטכנולוגיה האמריקנית האחרונה שנוקטת בשינוי רדיקלי בכל הקשור במקום שממנו הצוותים שלה יכולים לפעול, והודיעה כי חלק מהעובדים יוכלו לעבור לעבוד מהבית במשרה מלאה וללא הגבלת זמן. חברת התוכנה לניהול קשרי לקוחות (CRM) בישרה על החלטתה זו בפוסט שהעלתה לבלוג שלה אתמול (ג'). קדמו לה בהודעה דומה הענקיות מיקרוסופט (Microsoft) ופייסבוק (Facebook), כשהענקית גוגל (Google) בישרה לעובדיה שהם יוכלו להמשיך לעבוד מרחוק עד ספטמבר 2021 לכל הפחות. בפוסט של סיילספורס, שכותרתו "עתיד העבודה: יצירת מקום עבודה טוב ביותר מכל מקום, לכולם", נכתב כי "יום העבודה מתשע עד חמש מת". כן הובהר בו שלפי התובנות האחרונות של החברה, נדרשת גמישות בלוחות הזמנים של העבודה, עקב רוח התקופה ומגיפת הקורונה. לפיכך החברה אמרה שתעניק לעובדים יותר אוטונומיה בקביעת סדר יומם. ברנט היידר, הממונה על תחום כוח האדם בסיילספורס, כתב בפוסט: "בעולם שלנו, שתמיד מחובר ותמיד זמין, כבר לא הגיוני לצפות מעובדים לעבוד במשמרת של שמונה שעות ולעשות את עבודתם בהצלחה". היידר הוסיף כי "בין אם יש לך צוות עולמי שעליו להתנהל בין אזורי זמן, תפקיד מבוסס פרויקט שהוא עמוס יותר או איטי יותר בהתאם לעונה, או פשוט צורך לאזן בין חובות אישיות ומקצועיות לאורך כל היום, העובדים זקוקים לגמישות כדי להצליח". עבודה מרחוק בימי קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock "העובדים שלנו הם האדריכלים של האסטרטגיה הזו" היידר הגדיר שלוש קטגוריות שונות לעבודה: גמישה (היברידית), מרוחקת לחלוטין, ומשרדית.  בנוגע לעבודה מרחוק באופן מלא כתב היידר ש-"עבור עובדים שאינם גרים בסמוך למשרד או בעלי תפקידים שאינם דורשים משרד – הם יעבדו מרחוק במשרה מלאה". במצב הגמיש שהגדיר, עובדים יוכלו להגיע למשרד יום עד שלושה ימים בשבוע, ובדרך כלל רק לצורך "שיתוף פעולה בצוות, פגישות עם לקוחות ומצגות". המצב ההיברידי יהיה ככל הנראה המאפיין העיקרי של עבודת מרבית מועסקי סיילספורס, ואולם תהיה גם עבודה מהמשרדים שתבוצע על ידי "האוכלוסייה הקטנה ביותר בכוח העבודה שלנו", כך לפי היידר שהסביר כי אלו יהיו מי שתפקידם מחייב הימצאות במשרדים בין ארבעה ל-חמישה ימים בשבוע. "העובדים שלנו הם האדריכלים של האסטרטגיה הזו, והגמישות תהיה המפתח בהמשך," הבהיר היידר. "באחריותנו כמעסיקים להעצים את אנשינו לבצע את העבודה במהלך לוח הזמנים המתאים ביותר להם ולצוותיהם, ולספק אפשרויות גמישות שיעזרו להם להפוך לעוד יותר פרודוקטיביים".

16 מ-50 הפילנתרופים הגדולים בשנה האחרונה מבין עשירי ארצות הברית מגיעים מתעשיית הטכנולוגיה – כך עולה מרשימה שפורסמה אתמול (ד'). מגזר ההיי-טק מהווה שליש מהרשימה, ובראשה עומד ג'ף בזוס, מייסד אמזון, שבאחרונה הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל החברה. בגלל הקורונה, חלה ב-2020 עלייה גדולה בסכום הכסף שתרמו עשירי ארצות הברית למטרות חברתיות, ולפי הרשימה, שפרסם של ארגון The Chronicle Of Philanthropy, הוא הגיע ל-24.7 מיליארד דולר, לעומת 15.8 מיליארד ב-2019. עם זאת, רק מספר קטן מהמיליארדרים האמריקניים תרמו כספים ניכרים, על אף שאלה הגדילו מאוד את הונם במהלך המשבר. רק בגל הראשון של המגפה הגיע ההון המצטבר שלהם לשיא של יותר מ-10 טריליון דולר. בראש הרשימה. ג'ף בזוס. עיבוד מחשב: BigStock הרשימה מסודרת לפי הסכום של כל תרומה ולא לפי הסכום הכולל שכל מיליארדר תרם. כך, במקום הראשון נמצאת תרומה של 10 מיליארד דולר שתרם בזוס להקמתה של קרן כדור הארץ שעל שמו. אלא שאותו בזוס העביר בנוסף 100 מיליון דולר לקרן התגובה ל-Covid-19, לטובת האכלת אמריקנים הזקוקים לכך בגלל המשבר, ותרומה זו נמצאת במקום השביעי. פיל נייט, מייסד נייק, ורעייתו, פני, נמצאים במקומות השני והשלישי, עם תרומה בסך של יותר מ-900 מיליון דולר לקרן שעל שמם ותרומה בסך של 300 מיליון לאוניברסיטת אורגון. במקום הרביעי מדורגת תרומה שהרימו פרד קומר, מייסד חברת הבנייה HBE, ורעייתו, ג'ון (June), להקמת קרן על שמם, שתומכת בתוכניות ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת מיזורי. את החמישייה הראשונה סוגרת תרומה בסך של רבע מיליארד דולר שהרימה קרן צ'אן-צוקרברג, של מייסד פייסבוק ואשתו, למרכז לטכנולוגיה ואזרחות, על מנת להבטיח "הצבעה בטוחה" בבחירות שאירעו השנה בארצות הברית. הרשימה כוללת תרומה נוספת שלהם לאותו מרכז, בסך של 100 מיליון דולר. עוד עשיר בולט בענף שנכלל ברשימה הוא דיוויד רוקס, מייסד במשותף של קרן ההון-סיכון סילבר לייק פרטנרס, שהשיא תרומה של 100 מיליון דולר להקמת מוסד על שמו באוניברסיטת נורת'איסטרן. לא ברשימה. אילון מאסק. עיבוד מחשב: BigStock מי שלא נמצא ברשימה הוא אילון מאסק, שעקף השנה את בזוס כאיש העשיר ביותר בעולם. מנכ"ל טסלה ו-Space X אמנם אוהב להיות במרכז תשומת הלב באמצעות ציוצים תכופים ושנונים בחשבון הטוויטר שלו, אבל בעבר הובעה ביקורת רבה על כך שהוא ממעט לתרום מהונו הרב.

גם גוגל (Google) מנסה לרצות את דרישות הפרטיות של המשתמשים, והיא מפתחת כלי נגד מעקב ל-Android, בדומה לזה שאפל (Apple) שילבה בגירסת מערכת ההפעלה המעודכנת שלה, כך דיווח אתר בלומברג. לפי הדיווח, הפיתוח מצוי עדיין בשלבים הראשונים ובבדיקה למציאת השיטה להגבלת איסוף נתונים ומעקב חוצה אפליקציות למערכת הפעלה שלה, אם כי כוונתה למצוא פתרון פחות מחמיר מזה של אפל, כדי לא להכעיס יותר מדי את שותפות הפרסום שלה ולא לפגוע בהכנסותיהן. כזכור, אפל שילבה במערכת ההפעלה שלה תכונת פרטיות לשקיפות מעקב באפליקציות, ודורשת מהמפתחים להציג למשתמשים אפשרות להתיר להם להסכים או לסרב לאיסוף נתונים מהמכשיר שלהם, המאפשרים למפרסמים לעקוב אחר פעילות המשתמש באפליקציות ובאתרים ולפרסם מודעות מטורגטות. אפל הייתה אמורה להשיק את המדיניות החדשה במערכת ההפעלה iOS 14.0, אך החליטה לדחות את מועד ההשקה כדי לאפשר למפתחים זמן נוסף לערוך את השינויים המתאימים באפליקציות שלהם. כפי שניתן לצפות, לא כולם "התלהבו" מהיוזמה של אפל – הבולטת בהם היא פייסבוק (Facebook), שפתחה בקמפיין נגדה, בטענה שהיא תפגע בהכנסות מפרסום שלה ושל מפרסמים ומפתחים, ובאחרונה אף ניסתה להקדים תרופה למכה, והודיעה, כי תתחיל להפיץ למשתמשי iPhone בעולם הודעה על השימוש שהיא עושה בנתונים לצורך פרסום מותאם אישית, במטרה לשכנע אותם להסכים לשיתוף נתונים ולסייע לעסקים. לפי המקורות המצוטטים בידיעה של בלומברג, גוגל עדיין לא דורשת מהמפתחים ליישם התראה למשתמשים להסכים למעקב נתונים כמו אפל. בנוסף, הם ציינו כי החברה כנראה תנסה למצוא פתרון דומה לזה שפועל בדפדפן Chrome, שנועד לבטל קוקיז של צד שלישי, אך עדיין מאפשר מודעות מטורגטות. כאמור, הפתרון שגוגל מנסה למצוא נועד לאזן בין דרישות הפרטיות של הצרכנים מול האינטרסים הכלכליים של מפתחים ומפרסמים, כשגם מטרתה המוצהרת היא לתמוך בשותפות הפרסום שלה.

קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון (Amazon) דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להתערב ולהפריע להצבעה על התאגדות עובדים של מועסקי מחסניה באלבמה, כך על פי דיווח של הפייננשל טיימס. כזכור, 6,000 עובדי מרכז ההגשמה של החברה ב-בסמר שבאלבמה החליטו לשקול להתאגד ב-2020, אלא שדרכם אל ההצבעה אשר תקבע האם הדבר יקרה הייתה רצופה בהפרעות מטעם מעסיקתם. המהלך העיקרי של הענקית מסיאטל היה פנייה למועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב, ה-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – בבקשה לעצור את ההצבעה על השאלה האם התאגדות עם איגוד הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU, רצויה למרבית העובדים. אמזון התקוממה נגד ההליך בתוך הישענות על סוגיית ההצבעה בדואר (בשל הקורונה) ולא ההצבעה הפיזית, ובטענה כי זו לא קבילה לצורך המהלך התקין. אלא שה-NLRB דחתה בשבוע שעבר את הניסיון לסכל את התאגדות העובדים, והתירה את ההצבעה, שהחלה השבוע (ב') ותימשך עד ה-29 במרץ. עובדי המחסן החלו בהצבעה בדואר – הראשונה לאיגוד במתקן אמזון בארה"ב מאז 2014 – ואם יבחרו להתאגד, זה יהיה האיגוד המקומי הראשון לעובדי הענקית מסיאטל. אמזון מצידה דווקא ניסתה לצייר את התנגדותה להצבעה ב-בסמר ככזו הנובעת מדאגה כנה להליך, ומרצונה שייצלח. "המטרה שלנו היא שכמה שיותר עובדים שלנו יצביעו, ואנחנו מאוכזבים מההחלטה של ה-NLRB לא לספק את הפורמט ההוגן והיעיל ביותר להשגת השתתפות עובדים מקסימלית", אמרה דוברת אמזון, מריה בושטי, בהצהרה שפרסמה החברה ביום ו'. "אנו נמשיך להתעקש על צעדים לבחירה הוגנת, המאפשרים לשמוע את רוב קולות העובדים שלנו". העובדים שוקלים להתאגד. מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock לחץ נגדי ממשקיעים – להתאגד זו זכות אדם בסיסית קבוצת המשקיעים של אמזון, אשר פנתה אליה במכתב ובו דרישה להפסיק לחבל במאמצי האיחוד, מחזיקה באופן קולקטיבי במניות החברה בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. הקבוצה כוללת מבקרים פיננסיים (comptrollers) ממדינת ניו יורק וכן מהעיר ניו יורק, וכן את BMO Global Asset Management, את מועצת הפנסיות של הכנסיה האנגלית ואת Folksam and Ohman Fonder משבדיה. לפי הטיימס, במכתבם המשקיעים הצביעו על "עקרונות זכויות האדם" המוצהרים של אמזון, הכוללים הכרזה על כיבוד זכויות העובדים להצטרף או לא להצטרף לאיגוד עובדים "ללא חשש מנקמה, הפחדה או הטרדה". אמזון ידועה במאמציה לסכל איגוד של עובדים, ואף הרחיקה לכת והעסיקה, לפי דיווחים שונים, בלשים כדי לפקח ולבלום מאמצים לאיגוד שאירעו בעבר. החברה הואשמה גם בפיטורים בלתי חוקיים של אנשים שתמכו בהתאגדות דומה. בכל הכרוך בהתאגדות הצפויה ב-בסמר, אמזון הפעילה על העובדים באלבמה לחץ עז להצביע נגד האיחוד, כשלמשל תלתה מודעות נגד המהלך בשירותים ברחבי המתקן, כך על פי התקשורת העולמית. אלא שכעת החברה סופגת לחץ בעצמה ממשקיעים, באקט שיכול לשנות את התנהלותה. "המשקיעים של אמזון צופים בזמן שהעובדים הללו מבקשים להתארגן למען בריאות, בטיחות והגנה", אמר הבקר הפיננסי מהעיר ניו יורק, סקוט סטרינגר. "יש כוח באחדות שלהם וכוח בעבודה, ויש להם את תמיכתי המלאה בזמן שהם נלחמים למען מקום עבודה בטוח והוגן".

סנטינל וואן, חברת אבטחת סייבר אוטונומית שנוסדה על ידי שני ישראלים, הודיעה אתמול (ד') כי רכשה את סקייליר (Scalyr), שמציעה פלטפורמת ניתוח נתונים בענן, תמורת 155 מיליון דולר. מדובר בעסקה משולבת, שכוללת מזומן ומניות של החברה הרוכשת. בסנטינל וואן אומרים כי הרכישה תאפשר לחברה לספק פלטפורמת XDR משולבת, שמפחיתה איומים בזמן אמת ברחבי הארגון ובענן. הפלטפורמה של סקייליר תשולב בפתרון אבטחת הסייבר מבוסס הבינה המלאכותית של סנטינל וואן, שפועל למניעה, איתור, תגובה וציד של איומים בנקודות קצה, מכולות, עומסי עבודה בענן והתקני אינטרנט של הדברים – וכל זה בפלטפורמת XDR אוטונומית אחת. בחברה מציינים כי הפתרון מאפשר לארגונים שקיפות מלאה של כל מה שקורה ברחבי הרשת במהירות של מכונה – כדי להביס כל מתקפה, בכל שלב במחזור חיי האיום. מייסד סקייליר: מפתח מעבד התמלילים שהיווה הבסיס ל-Google Docs סקייליר (מלשון סקייל) היא חברה אמריקנית, שנוסדה ב-2011 ויושבת בסאן מטאו שבעמק הסיליקון. את החברה ייסד סטיב ניומן, שמשמש כמנכ"ל שלה. ניומן פיתח את מעבד התמלילים Writely ומכר אותו לגוגל ב-2006. לימים, Writely היווה הבסיס ל-Google Docs. החברה פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת בניית אגמי נתונים (Data Lakes) שמכילים את כל סוגי המידע ושיודעת לבצע שאילתות מורכבות במהירות. יש לציין שסקייליר גייסה עד כה 27.6 מיליון דולר. לעומת זאת, סנטינל וואן גייסה עד כה 695 מיליון דולר, מהם 267 מיליון בסיבוב F, שנסגר בנובמבר האחרון ובוצע על פי שווי של יותר משלושה מיליארד דולר. החברה נוסדה ב-2013 על ידי שני ישראלים יוצאי גוגל, בהם המנכ"ל, תומר ויינגרטן. היא מעסיקה כ-700 עובדים בישראל, עם צפי לצמוח ל-1,000 עובדים עוד השנה, ובאתרים שונים במדינות נוספות בעולם, ויש לה כ-4,500 לקוחות, בכלל זה בנקים, חברות קמעונאיות, חברות מזון, בתי חולים ועוד. בסנטינל וואן אומרים כי "עם המעבר לענן והצמיחה המשמעותית בשנה האחרונה, החברה הפכה לחברת ביג דטה, שמעבדת כמויות מידע עצומות. לפיכך, היא חיפשה חברות וטכנולוגיות לרכישה, ומצאה בסקייליר שותף טכנולוגי שיתמוך בצמיחה המהירה בכמויות המידע שהחברה מעבדת". ויינגרטן ציין כי "חיפשנו זמן רב טכנולוגיה שתתאים לדרישות הסקייל שלנו, וכשמצאנו את סקייליר הבנו שיש להם פתרון שמסוגל גם לאחסן מידע וגם לטפל בו בזמן אמת".

המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות הציגו היום (ד') בכנסת מתווה לאומי ראשון שמטרתו להילחם באנטישמיות ובשיח השנאה ברשתות החברתיות. המתווה, שגובש בחודשים האחרונים, מציב יעדים לאומיים ברורים לטיפול מול הרשתות החברתיות, ומשרטט קווים מנחים לפעילות ממשלתית מתואמת בנושא. היעדים במתווה מחולקים למדיניות, אכיפה ושקיפות. הוא מאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA – הברית העולמית לזיכרון השואה – וכולל פעילות מול הרשתות החברתיות על מנת להטמיע אותה בכללי הקהילות שלהן, לאתר תכנים שעומדים בניגוד לה, בין היתר על ידי עובדים שיוכשרו לצורך כך, ולהסירם. במשרדי הממשלה מתכוונים לשים דגש על אכיפת ההגדרה בשפות שמשתמשים בהן לגילויי אנטישמיות יותר מאשר בשפות אחרות, ולפעול מול הרשתות החברתיות והאתרים הגדולים על מנת להסיר את התכנים, לסגור חשבונות של "אנטישמים מובילים" ולמנוע סחר בפריטים נאציים, כאלה שמכחישים את השואה או מסיתים לשנאה. הממשלה אף מתכננת לפרסם נתונים על שיח שנאה, לרבות שכיחות השיח בפלטפורמות השונות, וכן פילוח לפי קבוצות ולפי ערים בעולם. המתווה נחשף בדיון שנערך היום בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בראשות ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל קוטלר-וונש, ובהשתתפות נציגי ממשלה רלוונטיים והרשתות החברתיות. בממשלה מציינים כי מדובר במלחמה לא רק בשיח אנטישמי קלאסי, כי אם גם בשיח נגד מדינת ישראל, מה שמכונה "אנטישמיות חדשה". מאבק באנטישמיות – באמצעות הכלים למלחמה בפייק ניוז בין היתר, המתווה מצביע על צורך ביישום מידי של מדיניות סימון תוכן (לייבלינג) גם על שיח שנאה אנטישמי ודה לגיטימציה למדינת ישראל. כלי זה הפך לפופולרי למדי על ידי הרשתות החברתיות במהלך השנה האחרונה, כחלק ממאמציהן להילחם בפייק ניוז ובמיס-אינפורמציה בצל משבר הקורונה והבחירות לנשיאות ארצות הברית. שימוש בכלי זה בנוגע לשיח שנאה, נאמר בדיון, הוא צעד מתבקש, שיאפשר הפניית משתמשים למידע מהימן, ולקיום שיח ביקורתי ומפוכח יותר בנושאים אלה ברשת. זאת, לטענתם, מבלי לפגוע בחופש הביטוי וביכולת להביע ביקורת לגיטימית. בדיון צוין כי הרשתות החברתיות נהנות מחופש פעולה נרחב, המאפשר להן לאכוף מדיניות שיח ללא סטנדרטים קבועים, ובאופן שנתפס לעיתים כשרירותי. כדוגמה לשרירותיות באכיפה ציינו במהלכו את ההימנעות של טוויטר מלהסיר, או לפחות לסמן, ציוצים אנטישמיים וכאלה שקוראי להשמדת מדינת ישראל. בכך ניתן לכלול ציוצים של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. למרות זאת, יש לציין שטוויטר הסכימה לקחת חלק בצוות למאבק באנטישמיות שהוקם על ידי הממשלה ושעתיד להתכנס בכל רבעון. לצד הנציגות של טוויטר, בצוות חברים נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, מפייסבוק ומגוגל. הנושא עלה בדיון שקיימה ועדת העלייה והקליטה בחודש אוגוסט האחרון. נציגי טיקטוק לא הגיעו לדיון, ולאחר לחץ מטעם הוועדה היא הודיעה כי היא מנטרת שיח שנאה על ידי מומחי תוכן, וכי "אנטישמיות היא מתועבת, ואין לה מקום אצלנו". "המתווה יוביל את הרשתות החברתיות לנקוט מדיניות תקיפה יותר" השר לנושאים אסטרטגיים, מיכאל ביטון, אמר כי "חשפנו בעבר את הקשר הישיר בין קמפיין הדה לגיטימציה והחרמות (על ישראל – ה-BDS; י"ה) לבין קידום אנטישמיות ושיח שנאה, ובכוונתנו להמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למגר תופעות נלוזות אלה". שרת התפוצות, עומר ינקלביץ', הביעה ביטחון ש-"המתווה שאנחנו מציעים יוביל את הרשתות החברתיות לנקוט מדיניות ברורה ותקיפה יותר נגד האנטישמיות ברשת".

טופ מערכות (Top Group) רוכשת את חברת פנורמה הוותיקה, המפתחת ומשווקת פתרונות בינה עסקית לארגונים, כך נודע לאנשים ומחשבים. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליונים בודדים של שקלים. פנורמה נוסדה על ידי רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק הישראלי. היא הייתה היזמית הישראלית הראשונה שמכרה טכנולוגיה שפיתחה לענקית תוכנה בינלאומית – ובכך סללה את הדרך לעשרות יזמים אחרים שביצעו אקזיטים בחלוף השנים. רוס היא נשיאת פנורמה, אותה הקימה בשנת 1994 ושימשה שנים כמנכ"לית שלה. בשנת 1996 פנורמה מכרה את טכנולוגיית OLAP (ר"ת On Line Analytical Processing) שפיתחה למיקרוסופט, תמורת 20 מיליון דולר. רוס הייתה הנהנית העיקרית מהמכירה, שכן היא החזיקה באותה עת ב-80% ממניות החברה. מאז קיים שיתוף פעולה הדוק בין שתי החברות בפיתוח פתרונות לתחום. לאחר מכן החלה החברה להתמחות בפתרונות בינה עסקית המשלימים טכנולוגיה זו. פנורמה פתחה את הפעילות הבינלאומית שלה ב-2003, כצעד לקראת הפיכה לחברה גלובלית שמשווקת, מוכרת ותומכת בלקוחות בכל העולם. פנורמה מספקת פתרונות אנליטיים המותאמים לארגונים ממגזרים שונים. מוצר הדגל שלה, Panorama Necto, מאפשר ניתוחים בעולם הדיגיטל, התאמה אישית, ניתוח רשת חכם, B2B, IoT ומוניטזציה (היוון) של נתונים. לפנורמה מאות לקוחות בארץ ובעולם. עם לקוחותיה נמנים בשוק הבינלאומי, בין השאר, פייזר, (Pfizer), NCR, AT&T וטאטא (TATA). עם לקוחות החברה בשוק המקומי נמנים שופרסל, סופר פארם, אמדוקס, yes, סלקום, נסטלה, הרץ ומכבי שירותי בריאות. החברה מובילה זה שנים רבות את פתרונות האנליטיקס והבינה העסקית בסביבות מיקרוסופט. בשנים האחרונות פנורמה הרחיבה את היצע הפתרונות שלה לאנליטיקס ובינה מלאכותית לעולמות הטלקום והקמעונאות. כך, באחרונה היא דורגה על ידי דלויט למובילה בתחום הניתוח המעמיק לעולם הקמעונאות. טופ מערכות מספקת פתרונות תוכנה לארגונים בענפי הבנייה והנדל"ן, ניהול משובים, ציות והלימה לרגולציה, איכות, ניהול נכסים וכן היא משווקת ומיישמת מערכות ERP של אורקל (Oracle) וסאפ (SAP). בעקבות הרכישה, פנורמה תעמיק ותרחיב את פעילותה בתחומי האנליטיקס וה-AI לחברות בארץ ובעולם. על פי טופ, "השילוב בין החברות יאפשר לטופ מערכות להעשיר את הפתרונות השונים פרי פיתוחה ביכולות אנליטיקה מתקדמות, כגון ניתוח לעולם הבנייה והנדל"ן". במסגרת הרכישה, צוות פנורמה, המונה עשרות עובדים, יצטרף לטופ מערכות. רפי סנקר ימונה למנכ"ל פנורמה, והוא יחליף את עינב (נבי) עזריה – אשר ימשיך לכהן כדירקטור. שמוליק מילנר, מנכ"ל משותף בטופ גרופ, אמר, כי "תחום ניתוח הנתונים הופך לקריטי עבור כל ארגון. לפנורמה צוות מנוסה והצלחה מוכחת בקרב מאות לקוחות בארץ ובעולם. נמשיך להשקיע ולבסס את הפתרונות של פנורמה לטובת המשך הצמיחה שלה".