שר התקשורת, בני גנץ, חתם על תקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי), התשפ"א-2021. התקנות החדשות מצמצמות את משפחות המוצרים שדורשות אישור ממשרד התקשורת לשם ייבואן המסחרי לישראל. הקלות אלו באו לאחר תקופה שבה ניתן הפטור בייבוא אישי, במטרה לבחון את הסיכון שבהכנסת משפחות המוצרים המדוברות למדינה ללא פיקוח. מהלך זה צפוי לצמצם את חסמי הכניסה לשוק, שהקשו עד היום על יבואנים מקבילים, ובמטרה להוזיל את המחירים לצרכן. רבים ממוצרים אלה היו בפטור לייבוא אישי בלבד עד עתה, וכעת, עם הקלת הרגולציה על ייבוא מסחרי, צפוי שינוי לטובת הצרכן בשוק מוצרים אלה. לדברי משרד התקשורת, מדובר בעדכון משמעותי ברגולציה, שיעודד את התחרות בשוק המוצרים האלחוטיים, מוצרי תקשורת וציוד בית חכם, בכך שייבוא מסחרי של חלק מהציוד, כאמור, יהיה פטור מרישוי בדומה למשפחות מוצרים רבות נוספות, כמו ציוד היקפי למחשבים – צגים, מחשבים ניידים, טאבלטים, קוראי ספרים אלקטרוניים, שואבי אבק ועוד. השר גנץ ציין, כי "התקנות החדשות הן חלק מרכזי מפעילות המשרד בשנה החולפת, שיביאו להוזלת עלויות של שירותים ומוצרים אלחוטיים בתחום התקשורת בישראל ולקידום כניסתן של הטכנולוגיות המתקדמות והחדישות ביותר לשימוש בישראל, במטרה להציב את ישראל בחזית הקדמה עם המדינות המפותחות בעולם. הרפורמה בתקנות מקלה את הנטל הרגולטורי ומבטלת את הרגולציה על ייבוא אישי ומסחרי של משפחות מוצרים אלחוטיים שונים, ותאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית בתחומי ה-IoT ובכלל באופן משמעותי".

יצרנית הסמאטפונים המוקשים Doogee מהונג קונג, שבבעלות התאגיד הסיני KVD International Group, השיקה את מכשיר S86, הנושא סוללה בקיבולת של 8,500 מילי-אמפר לשעה, שלדבריה יכול להישאר במצב של המתנה במשך 27 ימים, מאפשר 39 שעות של שיחות, ובשימוש רגיל יחזיק מעמד עד ארבעה ימים. מעבר לסוללה המפלצתית – המכשיר, כמובן, יכול לשרוד בתנאים קשים, והוא עמיד בפני נפילה, חול, אבק, מים – עד לעומק של 1.5 מטרים ל-30 דקות, זעזועים ותנאי מזג אוויר קיצוניים – כל ההגנות ש-Doogee משלבת במוצריה. ל-S86 מסך HD בגודל 6.1 אינץ', המותאם למגע עם כפפות או במצב רטוב, ורמקולים 2 ואט עוצמתיים במיוחד, המסוגלים להפיק צלילים בעוצמה של 100 דציבלים. מתחת למכסה נושא המכשיר מעבד P-60 בעל שמונה ליבות של הליו (Helio) במהירות 2.0 גיגה-הרץ, והוא כולל 6 גיגה-בייט של זיכרון RAM ו-128 גיגה-בייט לאחסון, הניתן להרחבה עם כרטיס זיכרון, ותומך בשני כרטיסי SIM. מערך הצילום האחורי שלו נושא ארבעה חיישנים נתמכי AI: חיישן של 16 מגה-פיקסל, חיישן של 8 מגה-פיקסל ושני חיישנים של 2 מגה-פיקסל. מערכת ההפעלה שלו היא Abdroid 10. היבואנית לישראל של מכשירי Doogee היא חברת סופטיט, אך המכשיר החדש עדיין אינו מופיע באתר שלה. בעלי אקספרס הוא נמכר תמורת 300 דולר.

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט הודיעה היום (ג') כי היא תגייס במהלך השנה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל. אלה יצטרפו ל-60 עובדים שהיא צירפה לשורותיה מתחילת השנה – כמחציתם בארץ והשאר בארצות הברית ובאירופה. עובדי החברה בישראל חזרו בשבוע שעבר לעבודה חלקית במשרדים, עם ההקלות בסגר וכחלק מאימוץ מודל עבודה היברידי שבו היא נוקטת. סלברייט מציעה פתרונות תוכנה וכלים אנליטיים, שמטרתם להאיץ חקירות ולהתמודד עם המורכבות הגוברת שבאתגרי פשיעה ואבטחה בעידן הדיגיטלי. החברה מעסיקה כ-800 עובדים, והפתרונות שלה משמשים ארגוני אכיפת חוק, גופי ממשל, תאגידים וארגונים ביותר מ-150 מדינות. בין היתר, מגייסת החברה מתכנתים, מהנדסי תוכנה, חוקרי סייבר ואנשי DevOps למטה שלה ולמרכז הפיתוח בפתח תקווה. בנוסף, יגוייסו עובדים במגוון תפקידים, כמו: מנהלי מכירות בכירים, אנשי ומנהלי מוצר, תפעול, מערכות ניהול מידע, Compliance, אנליסטים, כספים, מנהלי פרויקטים, מגייסים למחלקת משאבי האנוש, אנשי IT ומהנדסי רשת. "משרדים ביתיים", "שכונות משרדיות" ו-"עמדות צפות" בשבוע שעבר החלה סלברייט ליישם את מודל העבודה ההיברידי שעליו שקדה בחודשים האחרונים, והחזירה את כל עובדיה בישראל למשרדים בפארק עופר פתח תקווה. אלה עובדים כעת שלושה ימים מהמשרד ויומיים מהבית, ב-"משרד ביתי", שהחברה סייעה להם לצייד ולעצב. בסלברייט אומרים כי הם ביצעו את התהליך בחשיבה משותפת עם העובדים. בין היתר, הם הקימו "שכונות", שמאפשרות לעובדים שנוטלים חלק בכל אחת מהן לעבוד ביחד; הקימו "עמדות צפות" בכל "שכונה", שמסייעות לעובדים אחרים שמצטרפים אליה כאשר נדרש ממשק עבודה משותף; פיתחו אפליקציה שמאפשרת להזמין מראש "עמדות צפות"; התקינו תאי טלפון פרטיים בכל קומה; הגדילו את מספר חדרי הישיבות והטמיעו מערכות סינון אוויר שהעובדים יכולים לסרוק ולבדוק. "הגידול המהיר של סלברייט פותח מגוון אפשרויות בתוך החברה, בפני עובדים חדשים ו-ותיקים כאחד", אמר יוסי כרמיל, המנכ"ל. הוא ציין כי "אחרי חודשים ארוכים של עבודה מרחוק הגענו למסקנה שחוויית העובד האופטימלית תהיה במודל ההיברידי, ואנחנו גאים להיות מהחברות הראשונות בהיי-טק הישראלי שכבר מיישמות את המודל בשטח".

"ארגונים הולכים לטרנספורמציה דיגיטלית ועוברים מסיבית לסביבת ענן. מגמות אלה, בשילוב הקורונה, שהעלתה את שיעור העבודה שמתבצעת מהבית ומרחוק, מחייבות חשיבה מחודשת על הגנות מתקדמות על משאבי הארגון. ארגונים נדרשים לעבור לצורות הגנה חדשות ולאמץ את גישת ההגנה המפולחת (Zero Trust) כדי לענות לכלל איומי הסייבר החדשים", כך אמר רשף בראון, מהנדס אבטחת מידע בכיר בנספרו (NessPRO). בראון דיבר היום (ג') בוובינר שערכה נספרו, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, המשווקת בישראל את מוצרי אבטחת המידע הארגוניים של חטיבת סימנטק בברודקום. את הכנס הנחה צחי כהנוביץ', מנהל מכירות סימנטק בחטיבת ברודקום תוכנה, שהציג את מבנה הפעילות של ענקית האבטחה בישראל ואת היותה חלק מפעילות הסייבר של נס. יצוין שהחברה משמשת אף כנציגה בלעדית בישראל של מוצרי CA, שמהווה כיום חלק מברודקום. לדברי בראון, "משמעות המעבר לענן היא שאין יותר חומות והגנה היקפית. נדרשת הגנה היקפית מורחבת לשכבת האפליקציות העסקיות, ויש לדעת היכן יושבים המידע והמשתמש, שנמצאים בכל מקום. אתגר נוסף שעליו מצביעות חברות המחקר, וגרטנר בראשן, הוא שבאבטחת מידע אין מקום לגישת Best of Breed ויש לערוך קונסולידציה לעשרות מוצרי האבטחה מהספקים השונים. המעבר לענן החמיר את המצב בתחום והפך אותו לכאוס אחד גדול". הוא הוסיף כי "גישת SASE (ר"ת Secure Access Service Edge), שעליה ממליצה גרטנר ושאותה סימנטק מיישמת, עונה לאתגר – בעזרת מסגרת המאגמת (מבצעת קונסולידציה) את כל טכנולוגיות האבטחה בשירות ענן משולב אחד". הרכיבים החשובים באבטחה בענן "גרטנר", אמר בראון, "מציינת את הרכיבים החשובים באבטחה בענן, ולסימנטק יש את כולם זה מכבר: פרוקסי לטובת אבטחת שער הכניסה לארגון; הצפנה; מניעת דלף מידע (DLP); מוצר Next Generation CASB , המפותח במרכז המו"פ של סימנטק בישראל, שמאפשר גישה לכל אפליקציה בענן או בתוך הארגון ומספק תמונה מלאה על כלל שימושי הענן של העובדים, עם הבחנה בין אפליקציות ארגוניות ופרטיות; ניטור; וכן הגדרת חוקי גישה ואכיפתם. לצד יכולת SD-WAN, פתרונות חיבור מרחוק ופיירוול בענן, יש לנו יכולת לגילוי ולניתוח התנהגויות ואנומליות – UEBA (ר"ת User and Entity Behavior analytics), עם התראה על שינויים וחריגות. כך מתקבל זיהוי להתנהגויות החשודות, כשהעובד במרכז, וניתן למנוע פגיעה מאיומים פנימיים, בזמנים שבהם העובדים עובדים מרחוק והבקרה עליהם מינימלית". "יש לנו גם מוצר, מבוסס רכישת פיירגלאס, שמציע פתרון הגנה ל-ווב, מסמכים, מייל ואפליקציות, ושמאפשר גלישה מאובטחת בחברות ובארגונים תוך בידוד מלא בין הרשת הארגונית לרשת האינטרנט (Air-Gap), ללא צורך בשרתי טרמינל", הוסיף. "אנחנו מספקים גם בידוד גלישה וארגז חול". "הפלטפורמה שלנו יושבת כאפליקציה בגוגל קלאוד, כתשתית כשירות (IaaS), וכך המשתמשים מקבלים שיהוי נמוך ומהירות חיבור גבוהה ללא פגיעה בביצועים. כל זאת בניהול אחוד, כשכל הרכיבים מחוברים", הדגיש. 123 מיליון חיישנים "מודיעין האיומים של סימנטק", אמר בראון, "כולל 123 מיליון חיישנים הפרוסים ב-157 מדינות. הוא מגן על 175 מיליון תחנות קצה, ומטפל ב-4.5 מיליארד אירועי ונתוני אבטחה ביום. ב-2021, המערכות שלנו חסמו 4.5 מיליארד מתקפות וטיפלו בתשעה פטה-בייט של נתוני אבטחה". בהמשך הוא ציין כי "בעידן הענן, הנתונים הם ליבת ארכיטקטורת האבטחה. איננו יכולים לסמוך יותר על רק על פיירוולים, כשהמידע הארגוני משונע אל הענן ובחזרה. חלפו הימים שבהם היית מסוגר.ת במבצר הארגוני שלך, בגישת הגנה היקפית. כיום הגדר הרבה יותר ארוכה מבעבר". בסיכום דבריו אמר בראון כי "אנחנו מסייעים לארגונים להגן על עצמם ועל המידע שברשותם באופן יעיל. נדרש לאמץ גישה הכוללת אבטחה בענן, המטפלת ומגינה על כל ההתקנים שאינם מנוהלים, עם גישה לכלל היישומים, הצפנה חזקה, זיהוי חכם וגישה מאובטחת לנתונים, מכל מקום. יש לנו לקוחות רבים בישראל, בכל המגזרים, ובכלל זה הפיננסי, הביטחוני, הציבורי, ההיי-טק והטלקום. בשל יכולות הפלטפורמה והתאמתה לצרכי ארגונים, אנחנו צופים שפעילות סימנטק תמשיך להתרחב בישראל בשנים הקרובות".

למרות שהסמארטפונים המתקפלים עדיין לא הפכו לחלק מהמיינסרטים, בעיקר בשל עלותם הגבוהה (2,000-3,000 דולר), נראה שהיצרניות הגדולות להוטות להוסיף אותם להיצע שלהן, גם על רקע התחזיות לצמיחה בשוק המכשירים המתקפלים, שככל שיוזלו רכיביהם כתוצאה מייצור בכמויות גדולות – יוזל גם מחירם. חוץ מסמסונג, וואווי, רויול ומוטורולה שכבר השיקו מתקפל, ולצד השמועות על תוכניות כאלה של אפל, שיאומי ועוד – כעת הולכת ומתבססת השמועה על כך שגם גוגל (Google) עומדת להשיק Pixel מתקפל. השמועה תפסה תאוצה בעקבות

סטארט-אפ הפינטק הישראלי ריווייר הודיע היום (ג') כי השלים סבב גיוס שני בסך של 20 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההשקעות OurCrowd ולקחו בו חלק גלילות הישראלית ורנגייד פרטנרס האמריקנית, כמו גם המשקיעים הקיימים: זרוע הפינטק של ויולה, קרן ההשקעות של בנק BNP Paribas וקרן מונטה. עוד השתתפו בו פרופ' יאיר טאומן וג'רי יאנג, בעברו מייסד ומנכ"ל יאהו ומנהל בכיר בעליבאבא, שהשקיע דרך קרן AME Cloud Ventures. מלבד גיוס ההון, ריווייר הודיעה כי היא תציע, בשיתוף בנק הפועלים, קו אשראי למימון צמיחה. סיוע למהגרי עבודה ריווייר הוקמה ב-2015 על ידי היזמים גיא קשטן, שמכהן כמנכ"ל החברה, עדי בן דיין – סמנכ"ל המו"פ, סער יהלום, שמשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות, ואור בן-עוז. היא מעסיקה 130 עובדים, מתוכם 115 בתל אביב ו-15 נוספים במערב אירופה, ובכוונתה לגייס בשנה הקרובה עובדים נוספים. מטרת החברה היא לסייע למהגרי עבודה לבצע פעולות פיננסיות מגוונות במדינות שאליהן היגרו, על מנת שיוכלו למצות את הפוטנציאל הפיננסי שלהם ולבנות עתיד טוב יותר להם ולבני משפחותיהם. החברה מציעה שירותים פיננסיים לכחצי מיליון מהגרי עבודה רשומים בעשרות מדינות, בשמונה שפות, והפלטפורמה הדיגיטלית שלה מעבדת עבורם כחצי מיליארד דולר בשנה. מהחברה מדווחים כי מספר המשתמשים בפלטפורמה צמח השנה פי שלושה, וכ-40% מהצמיחה הושגה באופן אורגני ו-ויראלי. סבב ההשקעה הנוכחי יאפשר לסטארט-אפ הישראלי להעשיר את סל השירותים הפיננסיים ולהתרחב למדינות נוספות. כמו כן מתכוונת החברה ליצור שותפויות במדינות המקור של המהגרים, בנוסף לשותפויות במדינות שבהן הם מתגוררים. קשטן מסר כי "בשנה האחרונה, קצב הצמיחה של ריווייר היה מהיר מהתחזיות, לאור צמיחת שוק מהגרי העבודה, פעילויות חינוך שוק שביצענו ורישיונות חדשים שקיבלנו. אנחנו חברת פינטק שמייצרת אימפקט משמעותי ברחבי העולם ומסייעת להשיג שוויון כלכלי ועצמאות פיננסית למהגרי העבודה. גיוס ההון יסייע לנו להרחיב את סל השירותים, להתרחב למדינות נוספות ולהרחיב את צוותי הפיתוח והמוצר שלנו".

"ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע מפעלים, בארץ ובעולם, לא מטמיעים תהליכים של תעשייה חכמה 4.0. אולם, המכנה המשותף לכל סוגי המפעלים, בכל גודל, בכל מקום ומכל מגזר תעשייתי הוא אחד: מי שלא יטמיע תהליכים חכמים – לא ישרוד", כך אמר אילן אלתר, מייסד ומנכ"ל אלתרנט. אלתר דיבר בפתח כנס תעשייה חכמה 4.0 שנערך היום (ג'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואלתר עצמו. לדבריו, "מקורה של המילה 'רובוט' בצ'כית, תרגומה הוא 'עבודה' והיא הופיעה בפעם הראשונה ב-1920. תעשייה חכמה 4.0 זה לא להכניס רובוט למפעל תעשייתי, וגם לא להכניס פס ייצור למפעל – הנרי פורד הטמיע את החידוש הזה כבר ב-1913. תעשייה חכמה היא גם לא בקרי SCADA – אלה נכנסו לרצפת הייצור של מפעלים כבר ב-1979. זה גם לא הכנסת מערכות ERP, כי כבר בשנות ה-60' הן הגיעו לעולם". אז מה כן? "תעשייה 4.0", אמר אלתר, "היא תפיסת עולם שמשלבת בתוכה נושאים רבים: ענני ייצור, מלאי, אינטרנט של הדברים, מיכון, רובוטיקה ועוד. האינטגרציה של כלל תחומים אלה היא היכולת ליישם תעשייה 4.0. המונח קיים בשפות רבות ובמינוחים שונים: בארצות הברית הוא מכונה 'תעשייה מתקדמת' ואילו בסין הוא נקרא 'Made in China 2025'. בין אם בשם זה או אחר, נהוג לדון בהקשר שלה ב-4C: עלות, לקוח, מורכבות ותחרות. המטרה היא להביא להורדת עלויות הייצור, לייצר מוצרים בהתאמה אישית, לפשט את המורכבות ולהביא להגדלת היתרון התחרותי". לדבריו, "תעשיה 4.0 היא עוד שלב בהפיכת התהליכים במפעלים לדיגיטליים. המטרה היא לאפשר למפעל להיות חסכוני יותר, עם הגעה מהירה יותר לשוק. לא מדובר בטכנולוגיה חדשה, זה לא מודל עסקי חדש וזה לא תהליך מבוסס תקן או תקנים אחידים". "על כל מפעל לשאול את עצמו כמה שאלות יסוד מתוך כלל השאלות הרבות, כדי לצמצם את הוצאות התפעול ולהגדיל את הרווחיות: כמה פחת לא מתוכנן יש בו? מהי העלות של 1% פחת בשנה? מה ה-OEE (ר"ת Overall Equipment Effectiveness) – מדד יעילות הציוד? מה מצב זמינות המכונות? מה קורה אם אין הזמנות ולא מייצרים? כמה זמן לוקח מרגע הזמנה של מוצר חדש ועד אספקתו? והאם יש חיזוי לצרכים עתידיים וליכולת לספק אותם?", ציין. אלתר אמר כי "בישראל יש 13 אלף מפעלים תעשייתיים. אלא שיש גם ירידה מתמדת בפדיון התעשייתי. הגורם העיקרי הפוגע ביעילות הכלכלית הוא הירידות בביקוש, המקומי והעולמי. מפעלים בישראל לא משקיעים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות אצלם: 42% מהם דוחים השקעות, 27% דוחים גיוס ו-16% דוחים השקעות במו"פ. ניתוח הנתונים לאורך שנים מצביע על מגמה ברורה וחד משמעית: מפעלים שלא יערכו את השינויים המתבקשים וההכרחיים ויתקדמו לתעשייה 4.0 לא יחזיקו מעמד זמן רב". לסיכום הוא ציין כי "מצב התעשיה בישראל הוא לא מזהיר: תהליכי הייצור עתיקים והמפעלים עובדים עם טכנולוגיות ישנות. משבר הקורונה ושערי החליפין היורדים גם הם תורמים תרומה שלילית לכך. דרושה השקעה מיידית – זה עכשיו או לעולם לא".

יבמ הודיעה היום (ג') כי מינתה את ד"ר איה סופר למנהלת מעבדת המחקר שלה בחיפה. ד"ר סופר תחליף את עודד כהן, מנהל המעבדה ב-16 השנים האחרונות, שיפרוש בהמשך השנה. במקביל, היא תמשיך לכהן כסגנית נשיא לטכנולוגיות בינה מלאכותית ב-IBM Research – זרוע המחקר העולמית של הענק הכחול. במסגרת תפקיד זה היא מובילה חוקרים בישראל ובחו"ל, שמתמקדים בעיבוד ובהבנת שפה טבעית ומערכות שיח מבוססות AI למגזר העסקי. המעבדה בחיפה היא הגדולה ביותר של יבמ מחוץ לארצות הברית, והיא מתמקדת במחקר טכנולוגי עמוק בכמה תחומי ליבה של החברה, כגון בינה מלאכותית, טכנולוגיות ענן היברידי, סייבר, הצפנה וקריפטוגרפיה, בלוקצ'יין, מחשוב קוונטי ורפואת העתיד. ב-49 שנות קיומה הולידה המעבדה שורה של פיתוחים חדשניים, בעלי השפעה משמעותית על תעשיית ההיי-טק ועל יבמ עצמה – בעולמות הבינה המלאכותית, האינטרנט של הדברים, האחסון, ה-וריפיקציה והרפואה הדיגיטלית. בשנותיו כמנהל, כהן ביסס אותה כמעבדה המשלבת בין מחקר עמוק ליישומים עסקיים, כדי להבטיח שלחדשנות הטכנולוגית תהיה השפעה משמעותית על מציאות חיינו. הוא חתר למחקר מוכוון תוצאות פרגמטיות ובנה מערכת קשרים עם האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי – חברות צעירות ו-ותיקות, מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, משקיעים וגופים במגזר הציבורי והחברות הרב לאומיות האחרות בישראל. עודד כהן, המנהל היוצא של מעברת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: יניב פאר פעילות אקדמית ופיתוחית ענפה ד"ר סופר היא בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית ותארים שני ושלישי מאוניברסיטת מרילנד. היא החלה את דרכה ב-IBM Research, אולם שימשה גם בתפקידי ניהול בכירים בחטיבות אחרות בחברה. ב-22 שנותיה ביבמ ד"ר סופר הובילה מחקרים שהפכו לפתרונות מסחריים בתחומי הביג דטה והבינה המלאכותית. בין היתר, היא הייתה שותפה לפיתוח של ווטסון – פלטפורמת הבינה המלאכותית של ענק הכחול, והייתה ממובילי פרויקט דיבייטר – מערכת שמסוגלת לייצר שיח עם בני אדם בזמן אמיתי וללא התערבות אנושית. ד"ר סופר השתתפה בכתיבת יותר מ-50 מאמרים אקדמיים ושימשה כחברה בכירה בוועדות היגוי של כנסים אקדמאים בתחומי המחקר שלה. לפני שהצטרפה לענק הכחול היא שימשה כחוקרת בנאס"א וכעמיתת מחקר בטכניון. "אני נרגשת לקבל עליי תפקיד כה משמעותי ביבמ, שיש לו השפעה שמהדהדת גם מעבר למחקר הטכנולוגי ומעבר לתחומי הפעילות של החברה", אמרה ד"ר סופר. "אני מקבלת על עצמי אחריות רבה להוביל מעבדה שהצמיחה דורות של חוקרים ומחקרים, והיא אחד מעמודי התווך של המחקר הטכנולוגי הישראלי מזה עשרות שנים. אני משוכנעת שנמשיך לשמש כמקור של ידע ומקצוענות, ומקווה שנוכל לשמש גם כמקור השראה, סקרנות וחתירה למצוינות עבור צעירות וצעירים. טכנולוגיה אינה מטרה כשלעצמה, אלא נועדה לשרת את האדם ולאפשר לו לפתור את הבעיות העמוקות של האנושות ולהתמודד עם אתגרים ומשברים כמו זה שאנחנו חווים כיום – ובשביל זה אנחנו קמים בבוקר בכל יום והולכים לעבוד".