גוגל (Google) משיקה תכונה חדשה למשתמשי Android, שנועדה למנוע מהם הסחות דעת שנגרמות על ידי הסמארטפון. התכונה החדשה, Heads Up (הרם ראש), תשולב כתוכנית בטה באפליקציית Digital Wellbeing שלה, ונועדה להזכיר למשתמש להיות מודע לסביבה כשהוא בתנועה. במקרה שהמשתמש צועד עם המכשיר שלו כשהוא פועל, התכונה תשמיע צליל ותציג על המסך התרעה להימנע משימוש בטלפון תוך כדי הליכה. היא תפעל גם בעת שהמשתמש עושה פעילות של ריצה. "האפליקציה משתמשת בחיישנים שבמכשיר, שמנטרים תנועות כדי להבין אם המשתמש צועד, ובנתוני המיקום – שמשמשים לצורך האבחנה אם הוא נמצא בתוך מבנה או בחוץ", מסבירה גוגל. עם זאת, השימוש בנתוני המיקום בתכונת "הרם ראש" ניתן לבחירה. גוגל מסבירה גם, כי התכונה החדשה לא מנטרת כל הזמן את הפעילות הגופנית והמיקום של המשתמש, אלא רק כאשר הוא צועד והטלפון פועל, ובודקת האם הוא נמצא במבנה או בחוץ. "האפליקציה לא מנטרת סוג אחר של פעילות, והמיקום לא נשמר בה", מציינת החברה.

לאחר פרסומים שונים בחודשים האחרונים על כוונתה להפריד את VMware, הודיעה דל טכנולוגיות (Dell Technologies) רשמית על היפרדות מענקית הווירטואליזציה, שהיא אוחזת בבעלות של 81% ממנה, מאז רכשה אותה ב-2016 במסגרת רכישת הענק של EMC. החברה פרסמה הודעה, שבה היא מציינת, כי תפריד את VMware ותהפוך אותה לחברה נפרדת, כשהצפי להשלמת המהלך הוא הרבעון הרביעי של השנה, בתלות בנסיבות שונות, כמו חוות הדעת של הצוותים הפנימיים שהמהלך עומד בתנאים לפטור ממס עבור בעלי המניות של דל. העילה למהלך, כפי שהוערך בעבר על רקע הפרסומים, היא הרצון לפשט את מבנה ההון של החברות, שכן המשקיעים העריכו את שווי החברות בערך נמוך יותר ממה שהיה יכול להיות להן אילו היו מופרדות, זאת בשל אי הוודאות הקשורה למבני הון מסובכים. המניות של דל קפצו ב-9% במסחר המאוחר, בעוד אלה של VMware עלו ב-1.6%. במסגרת ההפרדה, שדל כבר אותתה עליה ביולי האחרון, VMware תעניק דיווידנדים במזומן בסכום של 11.5-2 מיליארד דולר לבעלי המניות. מייקל דל, נשיא ומנכ"ל החברה, יחד עם שותפתו הפיננסית Silver Lake Partners, מחזיקים ב-60% ממניות דל. מתוך הדיווידנד, דל תקבל סכום של 9.3-9.7 מיליארד דולר, שלדברי החברה יסייעו לה לבצע השקעות ולשלם התחייבויות שנוצרו בעקבות רכישת EMC. בעלי המניות של דל יקבלו מניות של  VMware ביחס של 0.44 מניות לעל מניה של דל שבבעלותם. לדברי אנליסטים, המהלך נועד למקסם את מחיר המניות של דל ו-VMware ולא יפגע בלקוחות ובערוצי ההפצה. וול סטריט לא העריכה את שתי החברות יחד כמו שיהיו לאחר הפרדת ההון, הם טוענים. "באמצעות הפרדת VMware, אנו מצפים להניע הזדמנויות צמיחה נוספות לדל טכנולוגיות, כמו גם ל-VMware, וליצור ערך משמעותי לבעלי המניות", אמר מייקל דל. "שתי החברות יישארו שותפות  חשובות, ויספקו לדל טכנולוגיות יתרונות מבודלים לאספקת פתרונות ללקוחות. בו בזמן, דל תמשיך לחדש את תשתית הליבה שלה ואת עסקי ה-PC ולאמץ הזדמנויות חדשות באמצעות אקו-סיסטם פתוח, כדי לצמוח בתחומי הענן הפרטי וההיברידי, מחשוב קצה וטלקום".

אחת המוסכמות בתעשיית ההיי-טק, ובמשק בכלל – בישראל ובחו"ל, היא שבניגוד לרבות מהתעשיות האחרות, הענף עבר את הקורונה בהצלחה. הנתונים מראים זאת: רבות מהחברות הציגו דו"חות כספיים חיוביים גם ב-2020, עשירי ההיי-טק התעשרו בשנת הקורונה הרבה יותר ורק השבוע פרסמה חברת המחקר IVC נתונים שמראים שההשקעות בתעשיית הסטארט-אפים המקומית רשמו שיא רבעוני בשלושת החודשים שפתחו את 2021. אינסייט פרטנרס היא אחת הקרנות הבולטות שמשקיעות בחברות כחול לבן. בשנה שעברה היא השקיעה כאן 15% מהקרן האחרונה שייסדה, ה-11 במספר – 1.5 מיליארד דולר מתוך 10 מיליארד. מדובר בסכום גדול מזה שהושקע באירופה כולה. באותה השנה היא ביצעה 13 השקעות ראשונות בסטארט-אפים ישראליים, כאשר היא כובשת את המקום השני יחד עם קרן פרגרין ונצ'רס הישראלית, ולפניהן נמצאות רק הקרנות אנטרי קפיטל ו-F2 קפיטל, עם 14 השקעות כל אחת. בסך הכול, אינסייט פרטנרס מנהלת סכום של יותר מ-30 מיליארד דולר. בפורטפוליו שלה נמצאות לא מעט חברות ישראליות. אחת הבולטות שבהן היא ארמיס, שפועלת לאבטחת רכיבי אינטרנט של הדברים. הקרן האמריקנית קנתה אותה בינואר אשתקד, קצת לפני ההתפרצות הגדולה של הקורונה, תמורת 1.1 מיליארד דולר. בפברואר האחרון, מעט יותר משנה לאחר הרכישה, חצתה ארמיס את השווי של שני מיליארד דולר. אם תרצו, אולטרא חד קרן. מימין: יבגני דיברוב, מנכ"ל ארמיס, ונדיר יזרעאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. צילום: יח"צ אלא שארמיס לא לבד: באותו השבוע שבו אינסיייט הודיעה על רכישתה פורסם כי היא הובילה סבב גיוס של 100 מיליון דולר בחברת הבינה המלאכותית סייסנס. סבב זה הפך גם את סייסנס לחד קרן, שכן הוא בוצע לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד דולר. בין החברות כחול לבן הנוספות שאינסייט מושקעת בהן נמצאות אקווה סקיוריטי, לייטריקס, מאנדיי ו-ווקמי, שגם הן הצטרפו כבר די מזמן למועדון היוניקורן הישראלי. לעומת זאת, את חברת אבטחת האפליקציות צ'ק מרקס מרמת גן היא מכרה במרץ אשתקד תמורת 1.15 מיליארד דולר לקרן אחרת – הלמן אנד פרידמן. "החרטה היחידה שלי בישראל – כשאני אומר 'לא'" לא פלא שג'ף הורינג, שייסד את אינסייט ב-1995 יחד עם ג'רי מורדוק, אוהב את השוק הישראלי, ומבקר כאן לא מעט. השבוע הוא נחת בישראל בפעם הראשונה מאז תחילת הקורונה, ופירט למה החברות הישראליות כל כך חביבות עליו. "האיכות של החברות בישראל טובה יותר מאשר בהרבה מקומות אחרים בעולם, הערך שלהן גבוה יותר, בגלל התשוקה להצליח, והנכונות לאמץ טכנולוגיות ותרבות ארגונית שמובילות להצלחה. זה חזק יותר מאשר בארצות הברית", אמר הורינג בשיחה עם עיתונאים, שנערכה בתל אביב. "אנחנו משוגעים על השוק הישראלי", ציין. "החרטה היחידה שלי לגבי ישראל היא כשאנחנו אומרים 'לא' לבקשות השקעה, משיבים ליזמים שלא נשקיע בהם". וזה קורה הרבה פחות מאשר עם יזמים אמריקניים: אינסייט פרטנרס משקיעה בסופו של דבר, או לפחות מביעה התעניינות, ב-70% מהחברות הישראליות שנוצר קשר בינן לבינה, כשבארצות הברית השיעור עומד על כ-30%-40%, לדברי הורינג. "התרגלנו מהר מאוד לעידן המוזר של הקורונה" הורינג ציין שהקורונה השפיעה על אינסייט בהתחלה, אבל מהר מאוד המצב התהפך. כמו בכל השוק, גם לאנשי אינסייט היה מוזר להתרגל לפגישות בזום ולעבודה רק, או כמעט רק, מהבית, "אבל התרגלנו לעידן החדש מהר מאוד. עשינו בשנה שעברה הרבה עסקאות, במספר שבקונטקסט של הקורונה אפשר להגדיר כ-'מדהים'", ציין. האם יש לעולם ההיי-טק סיבות לאופטימיות מבחינה כלכלית? "כן, יש הרבה סיבות לאופטימיות, כי הטכנולוגיה והדרישה לה התפתחו בעידן הקורונה, ויוסיפו להתפתח. במאי וביוני 2020, כשהשוק ירד בחדות בגלל המשבר, הייתי מאוד סקפטי שהוא יחזור לערכים הקודמים שלו. מכרתי בעצמי הרבה מאוד מניות – והפסדתי מזה. טעיתי לחלוטין. אני רואה בחצי השנה האחרונה מה קורה עם שוק ההיי-טק ועם חברות הפורטפוליו שלנו, ואני מעודד. בדרך כלל, אנחנו שמחים אם 50% מהחברות שלנו משיגות את היעדים הכספיים שלהן. ב-2020, כ-70% מהן עמדו בתחזיות וכ-30% היכו אותן. זה תוצאה של האימוץ הנרחב של טכנולוגיות בתקופת הקורונה". האם לא מדובר בבועה? "במידת מה, ויהיו תיקונים. אני לא בטוח שכל חברה ששוויה הוא חמישה מיליארד דולר באמת שווה חמישה מיליארד דולר. מהצד השני, קחו את סיילפורס, שהיא חברת התוכנה כשירות (SaaS) הצומחת ביותר. בכל שנה חלק מהאנליסטים אומרים שהמנייה שלה בשער גבוה מדי, והם טועים. ב-15 השנים האחרונות היא גדלה בכל שנה ב-20%, ואף יותר, והפרמיה של המשקיעים עמדה על 25%. עם זאת, משהו חייב להשתנות. השוק חייב לחזור לממדים שלו". לדבריו, המנצחים הגדולים מכל המצב הזה יהיו היזמים. "נראה יותר יוזמות ויותר בעלות של יזמים עליהן", אמר. הנפקות ה-SPAC כאן כדי להישאר – אבל השוק הזה יירגע, לדברי הורינג. אילוסטרציה: BigStock הורינג התייחס בשיחה גם לאחת המגמות הבולטות ביותר בימים אלה בשוק ההון – הנפקות ה-SPAC. הכוונה היא לחברות שנוצרו כדי למזג לתוכן חברות אחרות ולהנפיק אותן. אם תרצו, "חברות מדף" לצרכי הנפקות. לדברי הורינג, הנפקות ה-SPAC כאן כדי להישאר, והוא אמר כי "אני יכול לראות את גולדמן זאקס ומורגן סטנלי מבצעות את ההשקעות שלהן רק בהנפקות SPAC, או לפחות ששיעורן יהיה גבוה בהרבה מהכסף שהן יוציאו על השקעות 'רגילות' – IPO, כי זאת דרך טובה יותר להשקיע". למה? "הנפקות ה-IPO הפכו לקשות יותר, כי הסביבה הרגולטורית הפכה לקשה יותר, ויש בשוק הרבה כסף פרטי ודרישה גבוהה, הייתי אומר רעב, לקצת יותר ספקולטיביות. ה-SPAC הוא דרך טובה יותר להפוך לחברה ציבורית – לכולם: למשקיעים כי זאת דרך טובה יותר להחזר השקעה וליזמים כי זה נותן להם יותר ודאות שהם יראו מהמיזם שלהם רווחים בטווח של כמה שנים. עם זאת, השוק של ה-SPAC יירגע משהו".