הימים שבהם המנמ"רים יכולים היו להתקדם בתפקידים ולעשות קריירה ארוכה שנשענת רק על מה שהם כבר יודעים ועל ניסיון העבר שלהם – חלפו. כיום, בשוק העבודה הדינמי ולקראת העידן של אחרי הקורונה, נדרשים להם כישורים נוספים, שקשורים בניהול ובאזורים העסקיים של הארגון. נראה שההבנה של השינוי הזה מתחילה לחלחל, אבל רבים מהמנמ"רים עדיין לא הפנימו זאת. השינוי בתפקידו של המנמ"ר משתקף גם מניירות עמדה והערכות של גופי מחקר וחברות ייעוץ ברחבי העולם. אחד המנהלים בדלויט, מחברות הייעוץ הבולטות, צוטט לא מכבר באומרו שכיום לא מספיק שמנהיגי IT יהיו מומחים לטכנולוגיה, גם אם הם האנשים הטובים ביותר בתחום. בפרויקט שערך האתר CIO בשיתוף עם חברות יעוץ רוכזו מספר כישורים, שלדעתם המנמ"ר חייב לסגל לעצמו – ומיד. הנושא הראשון הוא היכולת לחשוב כמו יזמים. מנמ"רים, ללא קשר לגודל הארגון שבו הם עובדים, צריכים לרכוש לעצמם התנהגויות שנפוצות יותר בסטארט-אפים: לפעול במהירות, בזריזות וברמות גבוהות יותר ויותר של תשוקה, אמפטיה ויצירתיות. יכולות אלה יסייעו להם להתמודד עם האתגר המרכזי שמאפיין את השוק בשנים האחרונות: החדשנות המשבשת או התורמת – כל אחד לפי השקפת עולמו. זה נראה בשורה של תחומים – למשל בעולם הפינטק, שם הסטארט-אפים החדשניים מזנבים בגופים מסורתיים כמו בנקים, חברות ביטוח וגופי השקעות. לכן, המנמ"ר צריך להיות סוכן שינוי, לחשוב מחוץ לקופסה, לבחון איך זה תורם לארגון ולא להמתין לשאלות של הבוס. החדשנות מסייעת מאוד להתמודדות עם אירועים לא צפויים, והעדרה מעכב את הארגון. דוגמה טובה לכך היא תקופת הקורונה, שבה מנמ"רים שהתעשתו מהר וחשבו מחוץ לקופסה סייעו לשרידות ואף להצלחה של הארגון שלהם, בעוד שבארגונים אחרים, חדשניים פחות, הקשיים לא איחרו להגיע. מנהיגות עסקית מנמ"רים הם מנהיגים בתוך ארגונם, בעיקר בתחום הטכנולוגי. אבל, כאמור, המומחים אומרים שזה לא מספיק, ועל המגמה שכבר קיימת, שלפיה המנמ"רים מאמצים יכולות עסקיות ובולטים גם בליבת הביזנס חייבת להימשך ולהתעצם. המנמ"רים מבינים כיצד הטכנולוגיה תורמת לליבת העסקים של הארגון, אבל גם זה לא מספיק: עליו להבין בנוסף מה הוא לא יודע, ואם צריך – ללמוד את זה. זאת לא בושה. אחת הדרכים למימוש מנהיגות שהיא לא רק טכנולוגית אלא גם עסקית היא היכולת של המנמ"ר לבנות סביבו צוות שחבריו ירגישו חופשיים להעלות רעיונות חדשים ונקודות מבט שונות, ועל ידי כך לפתור בעיות. בניית צוות היא מסוג הכישורים שנדרש שיהיו למנמ"ר – הן בארגון ה-IT והן בכל הארגון. יש פה עניין של אמון, שאותו צריך המנמ"ר ליצור בקרב יתר בעלי התפקידים, כדי להסיר מהם את החשש לשתף אתו פעולה. נושא אחר, שנובע מאופי התפקיד, הוא הקשר של המנהל הטכנולוגי מול הלקוחות הפנימיים והחיצוניים של הארגון. הכוונה היא ליכולת להבין היטב מה מונע מהם ליישם טכנולוגיות חדשות. שם המשחק הוא פשטות השימוש מצד העובד, מה שמשפיע על שיפור חוויית השירות של הלקוח החיצוני של הארגון. עובד שלא מרוצה מהכלים שהוא עובד איתם מקרין את זה, בדרך זו או אחרת, ללקוח הסופי של הארגון, וזה כבר איום משמעותי, עם השלכות כספיות. איום על המנמ"ר בהקשר זה הוא שבמקרה שבו גוף ה-IT הארגוני מפתח כלים לא ידידותיים, הארגון יחפש תחליפים חיצוניים – דבר שעלול לייתר את הצורך במחלקות IT פנימיות, שבלא מעט פעמים הן גדולות ויקרות. המלצה נוספת של המומחים קשורה בכישורים הפיננסיים של המנמ"ר. לדבריהם, ברגע שמנהל מערכות המידע יכיר ויבין את הגורמים השונים המשפיעים על הצד הכספי של הארגון שלו, הוא ידע לנתב ולתכנן טוב יותר את ההשקעות שהארגון מבצע בטכנולוגיה ולהבטיח שהן יתאימו לצרכיו על הצד הטוב ביותר האפשרי. המלצה שנכונה תמיד יש למומחים עוד המלצה, שאינה חדשה אבל נכונה תמיד: על המנמ"ר לשאוף להשתלב בקומת ההנהלה, ליד כיסא המנכ"ל. זאת, משום שלמעט הבוס, הוא בעל התפקיד היחיד בחברה שמכיר את כל תחומי הפעילות שלה: שיווק, ייצור, משאבי אנוש, פיתוח עסקי וכמובן טכנולוגיה. לצורך כך רצוי מאוד שיהיו לו כל התכונות שהוזכרו כאן קודם, ובמיוחד הידע וההבנה בתחומים שמחוץ ל-IT. השורה התחתונה: ארגון חפץ חיים זקוק למנמ"ר בעל כישורים טכנולוגים מעולים, אבל עליו לדרוש ממנו לסגל בנוסף כישורים שקשורים בפעילות של יתר מחלקות הארגון, וכן להיות בעל אופי של יזם, רעב להצלחות, ובעל יכולת הקשבה וקליטה מה האתגרים המוצבים בפניו.

עוד לינק זדוני באחת האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם: חורשי רעה מפיצים בווטסאפ בימים אלה קישור ל-"שדרוג לגרסה חדשה" של היישומון, שלה הם קוראים WhatsApp Pink. אלא שהוורוד הזה שחור מאוד: מדובר בנוזקה שמטרתה היא לגנוב מידע מהמשתמשים. לא ברור כמה משתמשים כבר נפגעו ממנה. ענקית אבטחת המידע ESET פרסמה היום (ג') התרעה מפני הנוזקה הזדונית, שכמו במקרים רבים אחרים, מוחדרת למכשירי המשתמשים על ידי הודעה מפתה, עם לינק שמוביל להורדה שלה. אלא שמרגע שהיא הורדה לסמארטפון של המשתמש, הנוזקה מתחילה לאסוף מידע אישי עליו. כך נראית ההודעה המדוברת. מקור: ESET מדובר בתקיפה שרלוונטית למכשירי אנדרואיד, כאשר אחת התכונות של האפליקציה מבקשת מהקורבן הרשאה לכבות את ההגנה שמוגדרת כברירת מחדל (עוד אחת מהבקשות שהמשתמשים פעמים רבות לא שמים אליהן לב) ולא מאפשרת הורדת אפליקציות מחנות שאינה Google Play הרשמית. עם ההודעה פרסמה ESET כמה המלצות איך להימנע מנוזקות כאלה ולהתגונן מפניהן לאחר שהן מורדות אל המכשיר: לא להוריד אפליקציות מחנות שאינה רשמית, לא ללחוץ על כל קישור רנדומלי ברשת ולהשתמש בתוכנת הגנה. לא הגרסה הראשונה של הנוזקה מחברת אבטחת המידע נמסר כי בחודש ינואר חוקריה עדכנו אודות גרסה מוקדמת יותר של התולעת הזדונית. זו הופצה בהודעות בווטסאפ, גם הפעם במכשירי אנדרואיד, במטרה לפגוע בהם באמצעות תוכנות פרסום ולהפיק מהן רווחים כלכליים. גרסה צבעונית של ווטסאפ כבר הייתה קיימת בעבר, בגוון זהב, ונקראה WhatsApp Gold.

קפץ לביקור במאורתי המנומרת, דודו גל, חבר הנהלה וסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה במיקרוסופט ישראל. דודו ואני שוחחנו ארוכות על תקופת הקורונה ועל השינויים הרבים שעבר, ועובר עדיין, המשק הישראלי בחודשים האחרונים. אחד השיעורים החשובים שדודו לוקח מתקופת הקורונה הוא הצורך המיידי של כולנו לשמור על מיקוד – גם מיקוד שלנו כעובדים, במיוחד בעבודה מרחוק ועבודה מהבית, וכך גם מיקוד של עסקים וארגונים שלומדים להגדיר מחדש את הפעילות שלהם ולהתמקד בפעילות מבוססת ידע ומכוונת תוצאות. מתוך הלך מחשבה דומה, פיתחה מיקרוסופט מוצרי ענן ייעודיים לארגונים השונים בתעשייה, שעונים על צרכים  נקודתיים לתעשיות ומגזרים ספציפיים של כל תעשייה. באוגוסט 2020 השיקה מיקרוסופט ענן כזה לתעשיית הרפואה, לאחר שזיהתה את נושא הבריאות כתחום מרכזי וחשוב מאוד. כדי לבסס את המומחיות שלה בתחום, מיקרוסופט מעסיקה חוקרים, מדענים ואנשי רפואה, שיסייעו לה להבין את צרכי השטח ולתרגם אותו למוצרים טכנולוגיים הלכה למעשה. ענן הרפואה, שאף מעניק תמיכה מלאה בעברית, הוא למעשה פלטפורמה המרכזת שירותים, אפליקציות ופרוטוקולים מובנים שונים, כמו מן "טמפלייטים" ייחודיים למחלות שונות, טיפולים ותהליכים שונים, שיסייעו לגופי הבריאות ברחבי העולם. חשוב לציין שמשבר הקורונה האיץ את הפיתוח של הענן, בחצי שנה, וכבר היום הוא מסייע למליוני מטופלים ברחבי העולם, בעשרות מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה. לאחרונה השיקה מיקרוסופט שלושה עננים נוספים – לפיננסים, לתהליכי ייצור ולמגזר השלישי, ובמסגרתם היא מציעה את כל מוצרי שירותי הענן שלה, באופן מותאם לכל תעשייה, וביניהם Microsoft 365, Office 365, Microsoft Teams, Azure ,Power Platform Dynamics 365 וכן מגוון פתרונות ומוצרי האבטחה המתקדמים.

יקי זנו, שפרש לפני כמה חודשים מתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק דיסקונט, מונה לתפקיד ראש חטיבת הטכנולוגיות בשירות בתי הסוהר. בעקבות מינויו הוא קיבל דרגת תת גונדר. זנו מחליף את אילן יום טוב, ששימש כממלא מקום ראש החטיבה, ומעתה ימשיך לכהן באגף מערכות המידע של שירות בתי הסוהר – ויהיה כפוף לזנו. זנו הודיע על פרישתו מבנק דיסקונט בנובמבר האחרון, לאחר כשלוש שנים. הוא כיהן בעבר כמנמ"ר שירות בתי הסוהר במשך כחצי שנה, כשהיה בין תפקידים בבזק, שבה הוא בילה את מרבית שנות הקריירה הניהולית שלו. זנו הגיע לקבוצת התקשורת לאחר שחרורו מצה"ל וצמח בה מלמטה. בתפקידו האחרון הוא שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות והרשת שלה. לאחר פרישתו מדיסקונט התנדב זנו לשירות מילואים. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "גויסתי לצוות שהקים הרמטכ"ל, שהוגדר כחממה טכנולוגית יישומית שנועדה לסייע למאבק במגפת הקורונה. החממה בחנה פתרונות לבדיקות מהירות, טיהור חללים סגורים וקידום שימוש ברפואה מרחוק. אחת האוכלוסיות שנבחנו הייתה האסירים, כדי לצמצם את הצורך בהעברתם לבתי החולים ובתהליכים הכרוכים בכך, ומהצד השני לא לפגוע בטיפול הרפואי שהם נזקקים לו". לדבריו, הפרויקט נמצא בימים אלה בתהליך יישום שמתנהל בין חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות לגוף הרפואה בשירות בתי הסוהר, והוא הביע תקווה שיוכל להיות שותף להשלמתו. חלק מהסגל החדש של נציבת שב"ס החדשה לתפקידו הנוכחי הגיע זנו בעקבות פנייה שהגיעה אליו משירות בתי הסוהר, לאחר כניסתה של רב גונדר קטי פרי לתפקיד הנציבה החדשה של השירות. לשניים יש היכרות מוקדמת. בתשובה לשאלה מה הניע אותו לקבל על עצמו את התפקיד אמר זנו: "כנראה שתקופת המילואים עשתה לי משהו וחידדה את הערכים הציוניים שלי – בכלל והביטחוניים בפרט. לשירות בתי הסוהר יש תפקיד חשוב במערך הביטחוני של מדינת ישראל". הוא אמר כי "אני מודע לאתגרים המשמעותיים שעומדים בפניי. השירות, בהובלת הנציבה החדשה, עובר שינויים רבים, ולטכנולוגיה חלק חשוב בהם". זנו יהיה אחראי על כ-200 עובדי חטיבת הטכנולוגיות, שחלקם עובדי השירות וחלקם עובדי מיקור-חוץ. העובדים מוצבים במטה החטיבה בהר חוצבים בירושלים ובמתחם נציבות שירות בתי הסוהר ברמלה. החטיבה נושאת באחריות מקצועית על קציני הטכנולוגיה, הפרושים ב-36 בתי הסוהר במדינה. כמו כן, היא משרתת את 15 אלף עובדי שירות בתי הסוהר. יש לציין שזנו הוא בוגר מכללת בזק, סיים בהצטיינות לימודי הנדסת מחשבים בטכניון ובעל תואר שני בהצטיינות במנהל עסקים.

מיקרוסופט (Microsoft) הודיעה היום (ג') כי היא עומדת להשיק אזור ענן היפר-סקייל בישראל (Hyperscale Cloud Datacenter Region) בתחילת 2022. לדברי החברה מדובר ב"אבן דרך נוספת במחויבות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית בישראל".   בהכרזה, שפורסמה רשמית ובהרחבה באתר החברה, עדכנה ענקית הטכנולוגיה כי "אזור הענן בישראל יצטרף לאחת מתשתיות הענן הגדולות והחדשניות בעולם, המשרתת למעלה ממיליארד לקוחות ו-20 מיליון עסקים ברחבי העולם. האזור הישראלי יופעל בהתאם לעקרונות הענן והסטנדרטים של מיקרוסופט העולמית". עוד צוין בהודעה כי בתחילה תשיק החברה בישראל את ענן ה-Azure, ומיד בחודשים שלאחר מכן יהיו זמינים בישראל כלל פתרונות הענן הבינלאומיים של החברה, כולל Microsoft 365, Microsoft Dynamics ו-Power Platform. רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט לדברי רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות והיזמות הגדולות שלה, ואני בטוחה שטכנולוגיית הענן שלנו תמלא תפקיד חשוב ביצירת הזדמנויות חדשות ומרתקות לארגונים במשק הישראלי. ארגונים זקוקים לתשתית מחשובית חזקה, יציבה ומאובטחת, שתאפשר להם להתמקד בצמיחה העסקית שלהם. בעידן הנוכחי, מחשוב ענן מהווה לב ליבו של כל ארגון, ועל ידי מינוף הנתונים והפיכתם למשאבים הארגוניים החזק ביותר, יכולים ארגונים לבצע מהפכות דיגיטליות ולהשפיע על כלכלת ישראל כולה". ענן מיקרוסופט ציבורי בישראל יאפשר לכל עסק, גדול כקטן, גישה לתשתיות המחשוב, השירותים והטכנולוגיה המתקדמים בעולם לרבות כוח מחשוב, שירותי רשת, מסדי נתונים, טכנולוגיות אנליטיקה, יכולות בינה מלאכותית ופתרונות IoT – הכוללים זמן שיהוי נמוך (Low-Latency) ועמידה בדרישות לאחסון דטה ואבטחת מידע במדינת ישראל (Data Residency). החברה מסרה כי שירותי הענן שלה תואמים לדרישות הגנת הפרטיות באיחוד האירופי (GDPR) ועומדים בדרישות תקני אבטחה המידע והפרטיות המתקדמים ביותר בשוק כיום. אורקל התחילה קודם, ואפשר שגם גוגל כבר בדרך בהודעת החברה לתקשורת צוין כי "תשתית הענן של מיקרוסופט – הגדולה בעולם – מהווה כבר היום עמוד שדרה תשתיתי לארגונים רבים במשק הישראלי, המחברים אנשים, עסקים וממשלות ומפעילים יישומים קריטיים. מבין הלקוחות בישראל, שכבר הצטרפו למהפכת הטרנספורמציה העסקית בענן של מיקרוסופט ניתן למנות את בנק הפועלים, צים, רפאל, eToro, ורוניס, סאפיינס, אודיוקודס ואחרים, וכן שותפים עסקיים רבים, ביניהם – Accenture, KPMG, EY NESS וכן מטריקס, מלם תים, UBTECH מקבוצת ONE ואחרים". אזור ענן חדש של אורקל – בישראל. צילום אילוסטרציה: BigStock יצוין עם זאת כי את מיקרוסופט הקדימה חברה אחרת – כבר בפברואר נודע כי דווקא אורקל (Oracle) היא שהחלה בהקמת דטה סנטר ייעודי לטובת הענן הציבורי הראשון בישראל, שהולך ונבנה בימים אלה בירושלים. את הפרויקט מבצעת בינת תקשורת מקבוצת רד בינת. היקפו לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליארד שקלים. עוד ענקית שכבר מסתמן כי גם עושה צעדים בכיוון היא חברת גוגל (Google), שהחלה לגייס אנשי ענן מקומיים בלינקדאין (LinkedIn). נדמה שהמאבק על החלוציות והנוכחות הדומיננטית בארץ ישראל בתחומי הטכנולוגיה המתקדמים ביותר יקרה לליבן של ענקיות טק רבות, ומיקרוסופט הדגישה כעת כי "השקת הדטה סנטר החדש בישראל והמעבר של החברה לקמפוס החדש בהרצליה, שמתפרש על פני 46 אלף מ"ר, מוכיחים את חשיבותה של ישראל עבור מיקרוסופט". עוד נכתב כי "מאז תחילת פעילותה בישראל והקמת המשרד הראשון בשנת 1989, מיקרוסופט מחויבת למשק הישראלי ולתעשיית ההיי-טק המקומית". החברה הזכירה כי בשנת 1991 הקימה בישראל את מרכז המחקר והפיתוח הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, שלדבריה, "מהווה כיום אחד משלושה מרכזים עולמיים אסטרטגיים, עם למעלה משלוש קבוצות מוצרים שונות, המובילות חלק נכבד ממוצרי הליבה העולמיים של מיקרוסופט. כמוקד מרכזי ליזמות, מפעיל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, מספר תכניות האצה לסטארט-אפים ולמפתחים, במסגרת Microsoft for Startups, כולל ה-Reactor ותכנית AI for Good, מעבדת החדשנות המכונה "הגראז'" וקרן ההשקעות M12, שהחלה את פעילותה לראשונה מחוץ לארה"ב לפני 5 שנים, והשקיעה עד כה ביותר מ -13 חברות סטארט-אפ ישראליות מבטיחות". קמפוס מיקרוסופט החדש בהרצליה. צילום: עמית גרון יוזמת הכשרות בתחומי הענן, המציאות הרבודה והבינה המלאכותית החברה המשיכה והרחיבה כי "כדי לתמוך בתעשייה ובמשק הישראלי, ובמטרה לסייע לאלפי ישראלים שאיבדו את מקום עבודתם במהלך משבר הקורונה, תמשיך מיקרוסופט לקדם את יוזמת ההכשרות הגלובלית, המציעה ללא תשלום אלפי קורסים והכשרות, לחיזוק המיומנויות הטכנולוגיות וקידום עולם העבודה המודרני. בישראל, מפעילה מיקרוסופט את התכנית בשיתוף עם עמותת תפוח, שבנתה פלטפורמת תמיכה מקיפה בעברית ללא תשלום. התכנית מציעה אלפי קורסים והכשרות, סמינרים שבועיים, מנטורים, פורומים מקצועיים ומפגשים ומשמשת כקהילת למידה תומכת. ישראל היא אחד השווקים המובילים בתוכנית, ועד כה השתתפו בה למעלה מ-230 אלף משתתפים ישראלים". מיקרוסופט סיכמה בהצהרה: "בנוסף ליוזמת ההכשרות לקהל הרחב, מיקרוסופט תמשיך להשקיע בקהילה המקצועית בישראל ומודיעה על הרחבת יוזמת ההכשרות הממוקדת בתחומי הענן, המציאות הרבודה והבינה המלאכותית. יוזמה זו, נועדה לתמוך בצרכי אנשי הטכנולוגיה הארגוניים ולסייע להם להגביר את הידע המקצועי בתחומים אלה. מיקרוסופט פועלת בישראל בשיתוף עם האוניברסיטאות המובילות, ושותפים פרטיים, ציבוריים ועסקיים, ושואפת להגיע למאות אלפי ישראלים עד שנת 2025, בתוכניותיה השונות, בתחומי מדעי המחשב, אבטחת סייבר ומדעי נתונים באמצעות תכנית לימוד אוריינות דיגיטלית".

יניב ריבלין, מנכ"ל חברת הקורקינטים והתחבורה החכמה בירד בישראל, קיבל באחרונה תפקיד נוסף ומונה למנהל קשרי הממשל שלה באזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). יודגש כי ריבלין לא עוזב את הסניף הישראלי של בירד וימשיך להיות המנכ"ל שלו במקביל לתפקידו הנוכחי. בנוסף, הוא מונה לדירקטור בכיר בחברה. בבירד אומרים כי המינוי מגיע על רקע הניסיון של ריבלין בתחום קשרי הממשל והרקע שלו במדיניות ציבורית, כמו גם ביצועי החברה בישראל. לדבריהם, אלה יתרמו לטיפוח היחסים ההדוקים בין האופרציה של החברה לתחום קשרי הממשל, ויסייעו לבירד להתוות מדיניות מגובשת ואסטרטגיה ברחבי אירופה. בירד היא חברה אמריקנית שנוסדה בספטמבר 2017 ונכנסה לארץ פחות משנה לאחר מכן, באוגוסט 2018. ניתן לראות את הקורקינטים שלה בערים רבות בישראל, ובמיוחד בתל אביב. ריבלין מנהל את הפעילות של החברה בארץ מיום כניסתה לכאן, לאחר ששכנע את הנהלתה להיכנס לשוק הישראלי. במרץ אשתקד הוא מונה לדירקטור עולמי בחברה וכעת לדירקטור בכיר – תפקיד שבמסגרתו הוא שותף בקבלת ההחלטות ברמה הגלובלית ובצוות הניהול המצומצם שלה.

לאחר שהפסידה בהתמודדות על נימבוס, מכרז הענן הממשלתי – מיקרוסופט עתרה נגד ההחלטה. הסניף הישראלי של הענקית מרדמונד הגיש אתמול (ב') עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ועשה זאת לאחר שגם אורקל הודחה ממכרז הממשלה למעבר לענן ציבורי. היא הוגשה נגד מדינת ישראל, משרד האוצר, גוגל ואורקל. בעתירה, מיקרוסופט מבקשת לדחות את המועד האחרון שבו תוכל להגיש עתירה מנהלית נגד המכרז. במכרז נימבוס זכו, ככל הנראה, AWS וגוגל. "בית המשפט מתבקש להורות על הארכת מועד בת 21 ימים להגשת עתירה מנהלית בעניין מכרז מרכזי לאספקת שירותי ענן עבור משרדי הממשלה, שבו נבחרו שתי מועמדות לזכייה – גוגל ואמזון", נכתב בעתירה. "המדובר במכרז חשוב ביותר, בעל היקף כספי עצום, אחד המכרזים הגדולים ביותר שעורכת המדינה". הבקשה להארכה נובעת, לפי העותרים, בשל הצורך להכין ולהגיש "מסמכים בהיקף גדול מאוד". על פי העותרים, "צוות המכרז ממליץ להיעתר לבקשת מיקרוסופט למתן הארכה". מיקרוסופט כתבה לבית המשפט כי ההצעה שלה "נפסלה בנימוק שהיא הוגשה בכפוף להסתייגויות שונות". עוד נטען בה כי קיימת אי בהירות לגבי מסמך שאותו הגישה אמזון – על פי העתירה באיחור. יש לציין שמיקרוסופט קיבלה את ההודעה על הפסדה בסוף פברואר השנה, והיא מבקשת לקבל את מלוא מסמכי המכרז, לרבות מסמכים של המתמודדות האחרות – על מנת שתוכל לשקול את הגשת העתירה. בשבוע שעבר אורקל עתרה אף היא לבית המשפט, וביקשה להאריך את מועד העיון במכרז – שאותו גם היא הפסידה, כאמור.

שנת 2020 תיזכר בעיקר בשל התפרצות נגיף ה-COVID19. שנה זו גם חידדה את התלות של האנושות, הכלכלה והייצור ביכולות המחשוב, ובמקביל התעצמה הרגישות לשיבושים כתוצאה מטעויות או מפעולות זדוניות – אלה התעצמו מאוד במהלך 2020 וברבעון הראשון של 2021. התלות הגדלה בפעולה תקינה של בקרים אוטומטיים לביצוע פעולות תפעול בתחומי האנרגיה, הבריאות, התחבורה, המים, המזון, הביטחון וברשתות תקשורת – שבהן השפעה של שיבוש או הפסקת פעולה עלולה לעלות בכסף רב במקרה הטוב, ובחיי אדם במקרה הפחות טוב – הופכת רכיבים אלו לקריטיים מתמיד ומגדילה את הצורך באבטחתם. על אף שימוש באמצעי אבטחת מידע והגנת סייבר מתקדמים, הכוללים שימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה, תוקפים ופורצים מצליחים לחדור לארגונים, גם כאלה שהשקיעו הון רב בטכנולוגיות הגנה. התפיסה "זה לא עניין של אם, אלה מתי ארגון יחווה פריצה" רק התחזקה במהלך השנה החולפת. הדרישה הגוברת לביטחון רשתות OT ורשתות מסווגות הוביל בשנים האחרונות לשימוש הולך וגדל באמצעי פיזי להפרדת רשתות תקשורת/מידע (Unidirectional Gateway – שער חד כיווני), המאפשר יישום תקשורת חד כיוונית מנוטרת ובטוחה בין רשתות. השימוש בשער חד כיווני מאפשר ביצוע אינטגרציה בטוחה בין רשתות IT  ו-OT, כזו המאפשרת שליטה ברשתות הIndustrial-. בעוד נתבי תקשורת מאפשרים יישום של הפרדת כתובות ברשתות תקשורת, רכיבי Firewall ומתגים הפועלים בשכבה 3 מאפשרים הפרדה לוגית של רשתות וקביעת פרוטוקולים שיעברו/ייחסמו ברשת, ואף ביצוע בדיקה או חסימה של תוכן המידע המועבר בתווך, מה שמאפשר להגן על הארגון מפני כניסת תוקפים, אבל הם אינם מסוגלים להגן מפני תקשורת חוזרת (כמו Acknowledge), הנדרשת לפעילות תקינה של פרוטוקול TCP אך עלולה להיות מנוצלת על ידי תוקפים. מה קורה אם שימוש ברכיב Firewall אינו "בטוח" דיו, או אינו עונה לדרישות אבטחת המידע? בשנים האחרונות חווינו האצה וגידול משמעותיים בחיבור רשתות תקשורת ורשתות המכילות רכבי OT. רשתות IoT איחדו בין העולמות ואפשרו חיבור ושליטה של רכיבי IT ברכיביOT , דוגמת בקרים המשמשים החל מתעשיות מסורתיות, דרך פקדים שונים ברשתות החשמל ואף במוצרים הנמצאים בבית, כמו מזגן ומקרר. השער החד כיווני שער חד כיווני מחליף את רכיב ה-Firewall ברשתות תעשייתיות ורשתות רגישות ומספק רמת אבטחה מוחלטת מפני התקפות שמקורם ברשת חיצונית (השער החד כיווני קוטע את התקשורת ואינו מאפשר החזרה או הוצאה של מידע מהרשת המוגנת). במקביל לקטיעת התקשורת החוזרת, שער חד כיווני מאפשר לארגון נראות, לצד ניטור של התקשורת העוברת דרך השער בין רשת ה-IT לרשת ה-OT, הדבר מושג באמצעות התוכנה המתקשרת עם חומרת השער החד כיווני. כתוצאה מכך, שער חד כיווני מהווה תחליף ל-Firewall ברשתות תעשייתיות, אך ללא הסיכונים ותקורות התחזוקה הנלוות לתפעול רכיב Firewall בארגון. שער חד כיווני מאפשר אכיפת הפרדה פיזית בין רשתות, קטיעת שרשרת מתקפות מרשת חיצונית ויצירה של הגנה גבוהה מזו שניתן להשיג באמצעות שימוש ב-Firewall. כיצד שער חד כיווני עובד? ההפרדה הפיזית מושגת באמצעות שימוש ברכיבי תוכנה וחומרה שתפקידם להפריד בין הרשתות, לדוגמה: שימוש במודולים אופטיים שאינם מאפשרים חזרת מידע לאחור. אלו ממירים את תקשורת המבוססת TCP/IP לפרוטוקול אופטי ומשדרים אותות אופטיים באמצעות משדרים. בנוסף, רכיבי התוכנה מוודאים את תקינותו ושלמותו של המידע המועבר מרשת אחת לרשת השנייה, זאת מבלי להזדקק למידע חוזר, גם לא ל-Acknowledge על העברת Packets התקשורת. שערים חד כיוונים אינם מוגבלים לחיבור רשתות מקומיות בלבד. קיימים פתרונות המאפשרים עבודה מול סביבת הענן, ובכך מתאפשר לחבר סביבות היברידיות לסביבת ה-OT או לרשת שפעילותה קריטית. בתסריט הפוך, שימוש בשער חד כיווני מרשת ה-OT לרשת הארגונית או הענן מאפשר לארגון התגוננות מפני  מעבר של מתקפות, כגון וירוסים, DDOS ומתקפות רשת אחרות, מרשת ה-ICS לרשת המוגנת.   הכותב הוא מהנדס פריסייל בחברת בינת תקשורת מחשבים.