זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
24/06/21 14:36
9.47% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שאלות רבות בנושאי השמה בהיי-טק מרחפות באוויר – האם ממחפשי עבודה בתחום ההיי-טק, שהם נטולי ניסיון ולא מתקבלים לעבודה, נגזלת האפשרות לצבור מיומנויות וידע פרקטי נדרש? ואם לא תינתן ההזדמנות, כיצד יהיו עובדים מיומנים בשוק העבודה?
סקר חדש של דרושים IL מבקש לשפוך אור על המצב ותוצאותיו מתפרסמות בימים אלו.
מסקנות הסקר מאוד ברורות ומצריכות חשיבה מעמיקה, בעיקר של מעסיקי ההיי-טק. על פי נתוני דרושים IL, רק 4.5% מהמשרות המפורסמות בתחום הטכנולוגי מיועדות לחסרי ניסיון, וזאת לעומת 40% מהמשרות עבור חסרי ניסיון בתחום הרפואה, 30% בתחום המכירות ו-20% בתחום הכספים.
עוד עולה מהסקר כי מעל 95% ממחפשי העבודה בתחום ההיי-טק חשים שמעסיקים לא מעוניינים בעובדים חסרי ניסיון; מעל 44% מהם מעידים שלקח להם יותר משנה למצוא את העבודה הראשונה שלהם כחסרי ניסיון; ל-31% מהם לקח בין חצי שנה לשנה למצוא את העבודה הראשונה בהיי-טק; 20% הצליחו במשימה בתוך שלושה חודשים עד חצי שנה.
עוד נמצא כי מרבית מחפשי העבודה בתחום ההיי-טק ממוקמים, באופן לא מפתיע, באזור המרכז, והם עומדים על כ-44%; בירושלים נמצאים כ-22% מתוכם; ובצפון מעל 15%.
הסקר ניסה להבין גם מהי רמת ההכשרה של מחפשי עבודה אלו, והיכן רכשו את הידע בתחום, ולכן בדק וגילה כי מעל 44% הם בוגרי תואר רלוונטי במכללה; מעל 38% בוגרי קורסי הסבה; ו-24% למדו בלימודים עצמאיים. מה ישפר את סיכויי הקבלה של חסרי הניסיון?
אז איזו הזדמנות אמיתית ניתנת לעובדי ההיי-טק חסרי הניסיון? ובכן, 55% הגישו קורות חיים ליותר מ-60 משרות; כ-20% הגישו מועמדות ל-31 עד 60 משרות; ואחוז דומה של מחפשים הגיש ל-11 עד 30 משרות. וכמה מהם זומנו לראיונות עבודה? 64% זומנו ל-0-3 ראיונות; 21% זומנו ל-3-7 ראיונות; ורק 7% זומנו ל-10 ראיונות ומעלה.
הסקר בדק מה צריך בשביל להתקבל, ומה לדעת מחפשי העבודה יגדיל את הסיכוי שהמעסיק יחזור אליהם. מעל 62% סבורים שפיתוח קשרים בינאישיים עם עובדים בתחום יכול להשפיע משמעותית על החלטת המעסיק באשר להעסקתם כחסרי ניסיון; מעל 44% חושבים שהכנה טובה יותר של מוסד הלימודים לשוק התעסוקה היא הפתרון; ו-21% סברו שהצטרפות לבוטקאמפ תשפיע באופן משמעותי על סיכויי עבודתם.
בסקר של דרושים IL נשאלו הנסקרים גם לגבי חבר.ה שהתקבל.ה לעבודה הראשונה שלו.ה בהיי-טק וביקשו לדעת מדוע לדעתם ניתנה לו.ה ההזדמנות. מעל 62% מהנשאלים טענו כי העבודה התקבלה בשל הקשרים הנכונים שיש לחבר.ה בתחום; 41% טענו שחבריהם חיפשו זמן ממושך עד כי הסבלנות השתלמה; ו-39% חשבו שחבריהם התפשרו על שכר ותנאים. הקושי העיקרי בתהליך חיפוש העבודה
48% ממחפשי העבודה בתחום הטכנולוגיה מרגישים שהקושי הכי גדול בתהליך חיפוש העבודה הוא למצוא שפע של משרות המתאימות לחסרי ניסיון; 83% סבורים שהקושי מתחיל עוד קודם, ומקווים שבכלל יחזרו אליהם לאחר שליחת קו"ח; 20% דיווחו כי הקושי העיקרי עבורם הוא לעבור את בחינות הקבלה למקומות העבודה.
נקודת הכשל הגבוהה ביותר, לדעת מרבית הנשאלים (89%) היא חשש גדול מידי של מעסיקים להעסיק חסרי ניסיון, בשל זמן הכשרה ארוך; מעל 34% חושבים שהסיבה היא חוסר התאמה בין התיאוריה הנלמדת במוסד הלימודים לפרקטיקה המעשית בשוק העבודה; כ- 24% חשים שלא ניתנת הכנה מספקת מצד מוסדות הלימוד לבחינות הקבלה; כ-18% ציינו את הפער הגדול בין השכר של עובד מתחיל ובין השכר של עובד בעל ניסיון של 1-2 שנים, אשר מוביל לנטישה גבוהה לטובת הצעות משופרות לאחר שנה.
ליאת הדר שרביט, מנכ"לית דרושים IL. צילום: יח"צ
ליאת הדר שרביט, מנכ"לית דרושים IL: "תחום ההיי-טק, בו נמצאים גם הסטארט-אפים השונים, נחשב לאחד התחומים היצירתיים שיש, אך בתחום זה התעסוקה היצירתיות לא באה לידי ביטוי, ונראה כי החיפוש אחר עובדים נעשה על פי תבנית קבועה של דרישות. נדרשת חשיבה יצירתית במציאת פתרונות ומהסקר עולה שמחפשי העבודה חסרי הניסיון מוכנים לכך. חשיבה זו יכולה לגשר על התהום שנפערה בין המעסיקים המחפשים עובדים לבין מחפשי העבודה הרוצים להשתלב בתחום זה".
"בלי ג'וניורים אין צידוק לתעשיה שלנו"
יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם הגיב לתוצאות הסקר ואמר כי "הבעיה היא שסטארט-אפ שיוצא לדרך צריך לרוץ מהר, הוא צריך להוכיח את עצמו לשוק כולו, גם לעצמו, ובעיקר למשקיעים שלקחו את הסיכון. אין ליזמים ולעובדים הראשונים זמן להסתכל אחורה. במקביל, ועם זאת, אנחנו צריכים להבין שבלי ג'וניורים אין צידוק לתעשיה שלנו, אם אנחנו לא נשקיע בהם, הם לעולם לא יוכלו להיות הטאלנטים שכל כך חסרים בשוק הישראלי היום. בנוסף, אני חושב שהמדינה צריכה לעודד העסקה של בוגרי בוטקאמפים ובעלי תואר ראשון באופן כזה שאפילו תתגמל את המעסיק על העסקתם ובכך תסייע לנרמל את השוק. השבוע ראיתי סרטון טיק-טוק מצחיק של מישהי שמתראיינת ללא ניסיון לעבודה, ולא מקבלים אותה. היא שואלת איך היא יכולה לצבור ניסיון והמגייסת אומרת לה 'תמצאי עבודה'. הסרטון מגוחך וממחיש גם המציאות שלנו היום בשוק ההיי-טק".
נתי צויג, מנכ"לית סקייל אפ ולוסיטי (Scale-Up Velocity) מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) אמרה בתגובה כי "למרות שההיי-טק הישראלי ממשיך לשבור שיאי גיוסים, התעשייה עדיין סובלת מבעיה כרונית של מחסור חמור בעובדים. שינוי מגמה זו מחויב, על מנת לאפשר את המשך הצמיחה, והדרך המרכזית לעשות זאת הינה באמצעות תהליכי הכשרה ושילוב של ג'וניורים, בנוסף לפתיחת דלת ל'טאלנטים נסתרים' מאותן אוכלוסיות שלא נמצאות בקונצנזוס בתעשייה. אלה שעומדים על קו הזינוק אל 'התעשיה המובטחת', וחסרים את ה'מייל האחרון' להפוך לחלק ממנה. אנחנו ב-סקייל אפ ולוסיטי פועלים לצמצום המחסור בהון אנושי בשיתוף חברות היי-טק, כדי לייצר מודלים מנצחים להגדלת הייצוג של ג'וניורים מוכשרים מאוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשייה".
24/06/21 13:26
8.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על רקע השינויים שערכה גוגל (Google) במדיניות אחסון התמונות, שגורמים לחלק מן המשתמשים לנטוש את Photos, מיקרוסופט (Microsoft) מנסה לשכנע את המשתמשים לעבור לאחסון התמונות שלהם ב-OneDrive והשיקה תכונות חדשות, המאפשרת לנהל את התמונות המאוחסנות בממשק הוובי ובאנדרואיד, וגם עריכה בסיסית שלהן.
התכונות החדשות מאפשרות לארגן את התמונות בצורה אוטומטית בתיקיות לפי מקור התמונה, תוך הפרדה בין תמונות שצולמו במצלמה ובין תמונות שהורדו. ניתן גם לקבץ תמונות לפי תאריך – לפי חודשים, או שנים. בנוסף, המשתמשים יכולים לסנן את התמונות כך שיוכלו לצפות רק בתמונות מתיקיית התמונות ולא מתוך כל הקבצים המאוחסנים בחשבונם.
נוסף על החידושים האלה, ה"דובדבן" שמציעה כעת מיקרוסופט הוא היכולת לבצע עריכה של התמונות ישירות בתוך OneDrive באמצעות כמה כלים בסיסיים – כמו חיתוך, סיבוב והתאמת צבעים – ובכך נחסכות מן המשתמשים כל הפעולות של הורדת התמונה, עריכתה באפליקציה ייעודית, ואז העלאה שלה בחזרה. משתמשי אנדרואיד גם יכולים להציג את התמונות בהתקן תואם Chromecast.
התכונה החדשה של ניהול התמונות תהיה זמינה בחודשיים הקרובים, ועריכת התמונות זמינה כבר כעת לגירסה הוובית ולאנדרואיד. החידושים האלה יגיעו גם ל-iOS מאוחר יותר השנה.
24/06/21 15:03
8.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בהשקת מרכז מו"פ של חברת הגנת הסייבר אקרוניס, בישראל, שנערכה אתמול (ד'), מסר המייסד והשותף סרגיי בלאוסוב פרטים מעניינים על העמקת מעורבותה של החברה בשוק ההיי-טק המקומי.
בלאוסוב אמר למשל, שהחברה מתחרה על שוק מומחי הסייבר המקומיים, שעלותם מרקיעה שחקים, אבל לפחות יודעת שבמקרה זה היא תשלם למומחים שבפסגת הידע. הוא עדכן כי אקרוניס מגייסת בימים אלה כ-100 עובדים ומאפשרת לעובדיה זכאי חוק השבות לעלות לישראל ולעבוד במרכז החדש, ומסייעת להם בהעתקת המגורים לארץ.
באירוע השקת המו"פ. מימין: שחר רבה, סמנכ"ל כספים; סרגיי בלאוסוב, מייסד ומנכ"ל, ורוני מויאל, מנכ"ל סניף ישראל – אקרוניס. צילום: פלי הנמר
עוד סיפר על פתיחת מרכז חדש למחקר ופיתוח בעולמות הסייבר, שיתמקם בהרצליה וישקעו בו 80 מיליון דולר על פני חמש שנים. במקביל לפיתוח המוצרים, המרכז יתמוך בלקוחות קיימים בישראל, יגייס שותפים חדשים ויכלול את מרכז הנתונים המקומי (Cyber Protection Operations Centers – CPOC) שהוקם לפני כחודשיים.
פתיחת המרכז בישראל באה לאחר שאקרוניס גייסה באחרונה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד. אגב, אקרוניס הפכה לחד קרן כבר ב-2019, עת גייסה 147 מיליון דולר לפי שווי של 1.47 מיליארד דולר.
יצרתי הזדמנות של שאלה אחת ושלוש דקות, להשחיל שאלה לבלאוסוב בדרכו חזרה לשדה התעופה.
ספר לי מה מיוחד, לדעתך, בדרך של אקרוניס ושמביא אתכם להמשיך ולהצליח מאז 2008, עת הקמת עם שותפך, את החברה
"על שלושה דברים הפתרון שלנו עומד: על היחיד, הייחודי ועל הבלעדיות. ראשית, הפתרון היחיד שלנו מתרכז ב'הגנה' (protect) בלבד. שנית, אנו מציעים ללקוחות מוצר יחיד המכסה את כל הספקטרום של ה'הגנה'; ושלישית, אנו מגיעים ללקוחות (go to market) בדרך בלעדית, רק יחד עם המשווקים שלנו (service providers). אין מכירה ישירה או עקיפה, תמיד עם שותפינו. כיום יש לנו כבר שבעה משווקים-שותפים בישראל: C-DATA, CMS, מטריקס, טריפל-C, אטרה, אקסל ומולטיפוינט".
24/06/21 12:51
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארה"ב עסוקה מזה תקופה במאמצים גדולים, שמטרתם ריסון כוחן העצום של אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט. אתמול (ד'), העבירה ועדת השיפוט של בית הנבחרים האמריקני, ברוב של 25-19, מספר הצעות חוקי הגבלים עסקיים חדשים, המופנים נגד מונופולים בתחום הטכנולוגי.
ההצעות הללו הלחיצו מאוד את ענקיות עמק הסיליקון, שהפעילו לחצי לוביסטים כבדים במיוחד על המחוקקים. כל כך כבדים עד שטים קוק, מנכ"ל אפל בכבודו ובעצמו, הפעיל באופן אישי לחץ על יו"ר הבית, ננסי פלוסי הדמוקרטית, כחלק ממאמץ גורף של חברות הביג טק לעצור את החקיקה החדשה, כך דיווח הניו יורק טיימס באחרונה. אלא שהמאמצים, לפחות בשלב ההצבעה המסוים, לא נשאו פרי.
החקיקה, שמבקשת לצמצם את הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה בשוק, עלולה בהחלט לבשר רעות לענקיות מעמק הסיליקון, המכונות 'חמש הגדולות' (Big Five). מדובר בצעד מכריע במאמץ הפוליטי והשיפוטי נגד שליטתן של הענקיות במשק, מאמץ שהחל בתקופת כהונת הנשיא הקודם של ארה"ב, דונלד טראמפ.
שש הצעות החוק שעברו אתמול נועדו להחזיר את התחרות הבריאה לשוק הדיגיטלי ולרסן פלטפורמות טכנולוגיות גדולות. המחוקקים בוועדה העבירו את חבילת החקיקה, וכעת זו צריכה להיות מוגשת לבית הנבחרים המלא לאישורו.
חבילת חוקי הגבלים עסקיים חדשים. צילום אילוסטרציה: BigStock
שש ההצעות ומשמעותן
מחצית מהצעות החוק מתמקדות בניגודי אינטרסים בחברות טכנולוגיה, ואוסרות על רכישות של יריבים על ידי פלטפורמות דומיננטיות או על מיזוגים המרחיבים או מגבשים את כוח השוק של הענקיות; הצעת חוק נוספת דורשת מעסקי פלטפורמה לאפשר למשתמשים להעביר את הנתונים שלהם לחברה אחרת, גם אם מדובר במתחרה; הצעת חוק אחרת מגדילה את תקציבי אכיפת ההגבלים העסקיים, ותדרוש יותר כסף מחברות שעברו את המיזוגים הגדולים ביותר; ההצעה האחרונה תבטיח כי תובעים כלליים של מדינות יוכלו לעסוק בחקירת ובהבאה לדין של מקרים במיקום שבו הם מעדיפים, במקום להעביר תיקים לדיון במחוזות המתאימים לחברה הנאשמת.
"פירוק המונופול שבידי תאגידי טק רב-לאומיים גדולים מהווה אחד האתגרים המרתיעים ביותר העומדים בפני מדינתנו. במשך זמן רב מדי תאגידים גדולים ואוליגרכיים חגגו בנתונים ובמידע האישי של מיליוני אמריקנים", אמרה חברת הוועדה, הסנאטורית מדיסון קאת'ורן מצפון קרוליינה, בהודעה לעיתונות משבוע שעבר ובהתייחסה לנחיצות החקיקה החדשה.
העידו בחקירת הקונגרס. מנכ"ל אפל, טים קוק, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. למטה מימין: מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. צילומים: וויקיפדיה ו-BigStock
חקירה שהסתכמה בדו"ח עב-כרס ובממצאים מטרידים
קודם לכן, באפריל, אישרה ועדת השיפוט של הבית דו"ח בן 450 עמודים, המתאר את חקירת ענקיות הטק, שהתבצעה בחודשים האחרונים, וכן את ממצאיו – שהחברות אכן מתנהלות כמונופולים.
כזכור, המחוקקים "נכנסו" חזק בענקיות הטק בשנים האחרונות וערכו חקירות הגבלים עסקיים בעניינן, שנמשכו חודשים רבים. כל חברה נחקרה מסיבה אחרת: גוגל על הדומיננטיות שלה במודעות ובחיפוש מקוון, אפל על מדיניות ה-App Store שלה, אמזון על היחס שלה למוכרי צד ג', ופייסבוק על הרכישות של מתחרים עתידיים, כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שאותם מיזגה לתוכה. מנכ"לי ארבעה הענקיות הגדולות אפילו העידו לראשונה יחד בפני הקונגרס ביולי, במסגרת החקירה.
הדו"ח המסכם חקירות אלו, שפורסם לראשונה באוקטובר האחרון, קרא לשינויים משמעותיים בחוק ההגבלים העסקיים, ומפרט מקרים רבים בהם, לכאורה, חברות ניצלו לרעה את כוחן בשוק. בדו"ח נטענו שלל טענות חמורות, ובסיכומי המחוקקים בלטה האמירה שהחברות הפכו ל"סוג המונופולים שראינו לאחרונה בעידן ברוני הנפט וטייקוני הרכבת".
"אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק מחזיקות בכל כוחן במונופול על מגזרים משמעותיים בכלכלה שלנו. רגע המונופול הזה חייב להסתיים", אמר הסנאטור דייוויד סיסליני, בהצהרה מוקדמת הנוגעת לדו"ח. "כעת, כאשר ועדת השיפוט אימצה רשמית את ממצאינו, אני מצפה לקבוע חקיקה שתתמודד עם החששות המשמעותיים שהעלינו", הבהיר.
לעת עתה לא נמסרה תגובה להחלטה מטעם אף אחת מענקיות עמק הסיליקון.
24/06/21 13:59
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שוק מנועי החיפוש מתרחב קצת יותר. ברייב (Brave) – חברת תוכנה שזכתה לפרסום שלה בעיקר בזכות הדפדפן שלה – הכריזה על פתיחת הבטא למנוע החיפוש שלה בכתובת search.brave.com, לאחר שעבר תקופה בת שלושה חודשים של סקירה מוקדמת בידי כ-100 אלף בוחנים, כך לפי החברה.
מנוע החיפוש החדש, שכמובן בהתאם למגמה הנוכחית בשוק מכריז שפרטיות נמצאת במוקד שלו, מבוסס על רכישה שביצעה החברה בשנה שעברה, של חברה בשם טיילקט (Tailcat), או כפי שמכנים זאת בחברה: המשתמש לפני הכל, לא מודעות ולא תעשיות נתונים. שקיפות מלאה והגנה מוחלטת על פרטיותכם
החברה מבטיחה שהמנוע החדש לא יעקוב אחר המשתמשים ולא יבצע דיוקן גלישה שלהם, שהמנוע מבוסס על אינדקס שהחברה בנתה על עצמה, ושכל השאילתות יבוצעו במחשבי החברה בלי להיעזר בגורמי חוץ, והכל תוך שקיפות מלאה.
ברייב כמובן יציג מודעות, אבל כאמור הן לא יהיו קשורות לנתוני הגלישה של המשתמשים, ובהמשך ניתן יהיה גם לרכוש מנוי בתשלום להצגת התוצאות ללא מודעות כלל. מאוחר יותר החברה גם תאפשר את הזמינות של המנוע לארגוני צד שלישי.
המנוע כבר הוטמע כחיפוש ברירת המחדל בדפדפן של ברייב בכל הפלטפורמות, והוא זמין גם באמצעות כל דפדפן, בגישה לאתר החיפוש. בין התכונות שהוא מציע אפשר גם לעקוב אחר מדד הפרטיות של הגולש ושל כלל הגולשים בו.
"זהו מנוע החיפוש הפרטי ביותר בתעשייה, כמו גם מנוע החיפוש העצמאי היחיד שמעניק למשתמשים את השליטה והביטחון שהם מחפשים באלטרנטיבות לחברות הטק הגדולות", אמר ברנדן אייך, מנכ"ל ומייסד שותף של ברייב.
"בניגוד למנועי חיפוש ישנים יותר, העוקבים אחר גולשים המשתמשים בפרופיל, ומנועי חיפוש חדשים יותר, שלרוב אין להם אינדקסים משלהם, אנו מציעים דרך חדשה להשיג תוצאות רלוונטיות באמצעות אינדקס המופעל על ידי הקהילה, ומבטיח פרטיות".
24/06/21 13:47
6.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משלחת של של כ-30 צעירים וצעירות מאיחוד האמירויות ביקרה בשבוע שעבר במשרדי מטריקס תלפיות, המספקת שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה במודל מיקור חוץ ופועלת לשילוב עובדות חרדיות בענף ההיי-טק. האורחים האמירתים הגיעו על מנת ללמוד מקרוב על התרבות החרדית ועל האופן שבו הנשים החרדיות משתלבות במגזר הטכנולוגי בישראל.
האורחים האמירתים במטריקס תלפיות מקשיבים לסיפורה של ליבי אפין (במרכז). צילום: סאם יעקובסון
המשלחת היא חלק מפרויקט "Leaders of tomorrow" בהובלת עמותת ישראליז, שמטרתה לשפר את תדמית ישראל בעולם. הביקור בתלפיות הינו חלק ממסלול ייחודי שנבנה עבור המשלחת האמירתית על מנת להפגיש חבריה עם מגוון תרבויות ויעדים שונים שקיימים בחברה הישראלית מצפון ועד דרום.
בעת המפגש, ליבי אפין, מייסדת פרויקט תלפיות וסמנכ"לית תפעול בפעילות שירותי הפיתוח וה-offshore במטריקס, סיפרה למשלחת את סיפורה האישי כאישה חרדית בדרך להקמת מיזם תלפיות, שהגיעה לתפקיד בכיר באחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, מטריקס. אפין הציגה לאורחים את הרעיון והחזון שעומדים מאחורי מטריקס תלפיות ואת ההתקדמות של המיזם לאורך השנים, עם גידול באחוז העובדות החרדיות בהיי-טק, כאשר עוד ועוד חברות נפתחות לתהליך של שילוב וכיבוד אורח חיים שונה של חרדיות, שאותו החברה שמה לה למטרה לקדם בחברה הישראלית.
בסיכום המפגש העידו המשתתפים כי בין הצדדים נוצר חיבור של ממש, שיח משותף והרבה למידה הדדית על התרבות שממנה מגיע האחר. ״המקום הזה הוא מודל מופלא של העצמת נשים בלי לוותר על המסורת״, אמר סעוד סאקר, איש עסקים מאיחוד האמירויות. אווה חסון, עולה מצרפת שליוותה גם היא את המשלחת, אמרה לאחר המפגש: "עזבנו את משרדי תלפיות עם הרבה השראה. עבורי, כעולה בארץ, זה היה משמעותי ללמוד על חלק שאינו מוכר לי בחברה הישראלית, שבה הנשים משקפות כל כך הרבה כוח וכישרון".
24/06/21 11:27
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ג'ון מק'אפי, טייקון התוכנה ומייסד חברת האנטי-וירוס הנושאת את שמו, נמצא מת בתא הכלא בו שהה, בבית סוהר ליד ברצלונה שבספרד, כך על פי הודעת הרשויות. הוא היה בן 75 במותו, שעל פי ההשערות נבע מהתאבדות, ואולם הרשויות בספרד עדיין לא סיימו את חקירתן בעניין.
הסוהרים שמצאו את מק'אפי ניסו להחיות אותו, אך הצוות הרפואי של הכלא אישר לבסוף את מותו, כך נמסר בהצהרה של הממשלה הקטלאנית האזורית. "משלחת הגיעה על מנת לחקור את סיבות המוות", נאמר בהודעה, שבה צוין כי "הכל מצביע על מוות מהתאבדות".
שעות ספורות קודם לכן אישר בית משפט בספרד את הסגרתו של מק'אפי לארצות הברית באשמת פלילים הקשורים למס.
הונאות ותרמיות קריפטו
מק'אפי, שמכר את חברת האנטי-וירוס שייסד ושנקראת על שמו עוד בשנות ה-90, הואשם בארה"ב בהעלמת מיסים בין השנים 2014 ל-2018, על פי התובעים הפדרליים במחוז המערבי של טנסי. בנוסף נטען כי חלוץ האנטי-וירוס ניסה להתחמק מתשלום באמצעות הסתרת נכסים ברכישות בשמות של אנשים אחרים – כולל מכוניות ויאכטות, בין היתר.
באחרונה נוסף אישום נגד מק'אפי בארה"ב, שם טענו רשויות החוק כי עסק במרמה ובהלבנת כספים. משרד המשפטים האמריקני גרס כי מק'אפי ושותפו העסקי ב"צוות מטבעות קריפטו", ג'ון גייל ווטסון, שיתפו פעולה והרוויחו יותר מ-13 מיליון דולר, באמצעות תכנית משותפת להונאת משקיעים נלהבים וחסרי ידע במטבעות קריפטו.
לדברי התביעה, מק'אפי ו-ווטסון, יחד עם אחרים, נהגו לרכוש מטבעות קריפטו, שיווקו אותם לעוקבי מק'אפי בטוויטר – כ-784 אלף במספר באותו הזמן, כדי לנפח מחירים ואז למכור אותם תמורת רווח, זאת בנוסף על קידום הצעות מכירה למטבעות הקריפו, מבלי לחשוף כי הם בעצם מקבלים על כך תשלום. השניים הואשמו במקרים רבים כאלה, וגם בקשר לביצוע הלבנת כספים.
הפשיעה, לכאורה, התבצעה למרות שמק'אפי גרף מיליונים מעבודות ייעוץ, הרצאות, מכירת זכויות לסיפור חייו לסרט תיעודי, ועוד.
נמלט, נתפס והמתין להסגרה
האישומים הפליליים הללו יכלו להסתכם בעונש מאסר של עד 30 שנה, מה שככל הנראה הביא את איש ההי-טק האקסצנטרי לברוח מארה"ב.
באוקטובר 2020 הוא נעצר בשדה תעופה בברצלונה, ונותר כלוא בספרד עד להסגרתו המתוכננת לארה"ב, שכאמור אושרה אתמול. ההחלטה התקבלה על ידי בית המשפט הגבוה בספרד, אך עם זאת הייתה זקוקה לאישור הקבינט הספרדי לפני שמק'אפי היה נשלח בחזרה לארה"ב.
למייסד האנטי-וירוס הקרוי על שמו – שכיום אין לו שום קשר אליו, לאחר שעבר כמה גלגולי מכירות ונמצא כעת בבעלות אינטל ו-TPG Capital, עבר עשיר למדי עם רשויות החוק. התביעה האחרונה הייתה רק טוויסט נוסף בסאגה המוזרה והמטורפת שהייתה חייו של מק'אפי בעשור האחרון – ב-2012 הוא נעלם מביתו שבבליז משום שהמשטרה חיפשה אחריו לצורך חקירת מותו של שכנו, אחרי שמצאו בביתו כלי נשק, ציוד של מעבדת סמים ועשרות אלפי דולרים במזומן.
ממקום מחבואו אז הכחיש מק'אפי כל מעורבות בכך וטען שברח משום שחשש לחייו. הוא שהה זמן מה בגואטמלה, ואחר כך עבר לקנדה – שם עבד על תיעוד חייו. הוא גם הספיק לרוץ לנשיאות ארה"ב ב-2016.
ציוצי מק'אפי וסנואודן
מק'אפי התייחס אל האישומים נגדו בציוץ מתחילת החודש, בו הסביר כי התובעים האמריקנים מאמינים ש-"יש לי קריפטו מוחבא. הלוואי שהיה", כתב והוסיף כי מאז כספו והשקעותיו "התמוססו".
"הנכסים הנותרים שלי נתפסים כולם. החברים שלי התאדו מפחד שיחשבו משתפי פעולה. אין לי כלום. ובכל זאת, אני לא מתחרט על שום דבר", צייץ. The US believes I have hidden crypto. I wish I did but it has dissolved through the many hands of Team McAfee (your belief is not required), and my remaining assets are all seized. My friends evaporated through fear of association.
I have nothing.
Yet, I regret nothing.
— John McAfee (@officialmcafee) June 16, 2021
Until the system is reformed, a moratorium should remain. https://t.co/tUociySmVy
— Edward Snowden (@Snowden) June 23, 2021 מעניין לגלות כי אדוארד סנואודן, הנרדף גם הוא על ידי הרשויות האמריקניות מזה שנים, אולם מסיבות שונות לגמרי, ובשל היותו חושף שחיתויות ב-NSA – צייץ עקב ההודעה על מותו של מק'אפי והזהיר כי שותפו לוויקיליקס, ג'וליאן אסאנג' העצור בבריטניה, עלול להיות הבא שיסיים את חייו בכלא באופן דומה.
בציוץ שלו כתב סנואודן "אירופה לא צריכה להסגיר את הנאשמים בפשעים לא אלימים למערכת בתי משפט כה לא הוגנת – ומערכת הכלא האכזרית כל כך – שנאשמים ילידי הארץ מעדיפים למות מאשר להיות כפופים לה. ג'וליאן אסאנג' יכול להיות הבא". סנואודן הוסיף: "עד לרפורמה של המערכת, הקפאה (של תהליכי ההסגרה – ג"פ) צריכה להישאר".
24/06/21 16:04
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתב: שלומי קליימן, מנהל פעילות סיטריקס באינוקום מקבוצת אמן.
הטרנספורמציה הדיגיטלית משנה את ארכיטקטורת הרשתות הארגוניות ואת צורות העבודה של כולנו, וגם יוצרת אתגרי אבטחה חדשים. בעבר, ארגונים סמכו על רכיבי אבטחה כמו פיירוולים ו-VPNים שיגנו עליהם. אבל כבר מזמן נוכחנו לדעת שאלה לא מספיקים. בעולם מודרני של עבודה מרחוק, של שימוש באפליקציות ענן ועם העלייה בתחכום של תקיפות הסייבר – צריך גם פתרונות מודרניים שידעו לתת מענה.
מציאת פתרונות כאלה חשובה במיוחד כיום, כשהטרנספורמציה הדיגיטלית עוד לא הושלמה. 2020 הייתה השנה הראשונה שבה יותר כסף הושקע בתשתיות ענן מאשר בתשתיות IT מקומיות, מה שבהחלט מעיד על הכיוון שאנחנו הולכים אליו. אבל עד שנגיע לשם, ארגונים רבים עדיין ישתמשו במודל ענן היברידי לצד תשתיות מקומיות, ובמערכות מותקנות לצד אפליקציות שחיות בענן. לכן, צריך פתרונות שידעו להתמודד גם עם מצב הביניים הזה, שכולל תשתיות עבר ותשתיות עתיד בכפיפה אחת.
הסנוניות הראשונות: פתרונות אבטחה לעולם משתנה
פתרונות כמו זירו טראסט מתחילים לענות על הצורך הזה. זירו טראסט, אפס אמון – כשמו כן הוא. בפתרונות אלה, המערכות הארגוניות לא נותנות אמון בכל משתמש או מכשיר קצה שהוא. בכל פעם שמשתמשים ניגשים לאפליקציה, הם עוברים אותנטיקציה מחדש ומקבלים גישה רק לאחר מכן. פתרון זירו טרסאט למעשה מבטל את הקונספט של הרשת. לשאלה אם משתמשים נמצאים או לא נמצאים ברשת אין משמעות. הדבר היחיד שחשוב הוא האם יש להם הרשאות לאפלקיציה. כך, במידה שהאקר הצליח לפרוץ לרשת הארגונית, זה לא אומר שהוא יכול לגשת למידע הרגיש והמעניין שלו. זאת, בניגוד ל- VPNים, שברגע שהם הכניסו פנימה משתמשים מפוקפקים – הם סיכנו את כל הארגון.
סוג פתרון נוסף שמתפתח הוא סאסי (SASE – Secure Access Service Edge). סאסי היא ארכיטקטורה אחת אחידה, שכוללת את כל פתרונות האבטחה והרשת במקום אחד. היא מבטיחה גלישה מהירה, איכות נתונים ואבטחה ברמה הגבוהה ביותר, שכוללת גם את הקונספט של זירו טראסט. לא פחות חשוב, הארכיטקטורה הזו מקלה על העבודה של אנשי ה-IT והאבטחה, שמנהלים פתרון אחד במקום מגוון פתרונות קצה שלא מדברים האחד עם השני.
החשיבות של מטריית אבטחה מלאה
מדובר ברעיונות יפים וחשובים. אבל עם זאת, כאמור, נדרשים פתרונות אבטחה שיכולים להכיל מודל ארכיטקטוני של חברות שיש להן עדיין תשתיות מקומיות. כמו כן, צריך למצוא פתרונות לבעיות אבטחה כמו ניהול הרשאות, הרשאות ביומטריות, מתקפות כופר ופישינג. זאת, לצד מציאת פתרונות לסוגיות נוספות של אבטחה, בהן אבטחת מידע ושמירה על פרטיות נתונים.
לכן, כאשר בוחרים ספקית אבטחת מידע, חשוב לבחור אחת שיודעת לתת סל שירותים מלא, שכולל את הצרכים הקיימים, את אלה העתידיים וגם את מצב הביניים, שכולל תשתיות עבר ותשתיות עתיד. כמו כן, חשוב שהספקית הנבחרת לא תאיץ את תהליכי האבטחה, אלא תתקדם עם קצב הארגון.
הסתכלות קדימה
הקורונה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית. היא האיצה את הצורך לאפשר עבודה מרחוק, את השימוש במגוון המכשירים הדיגיטליים כדי להתחבר ולעבוד ביחד, את התרבות של להיות מחוברים תמידית, את החשיבות של היכולת לעשות סקייל מהר לפי צרכים משתנים, את השימוש באפליקציות ענן רבות ואת ההבנה שהיקף מתקפות הסייבר הולך וגדל. אבל הקורונה הייתה רק גורם מאיץ לתהליכים שכבר החלו. חשוב למצוא ספקית אבטחה ותשתיות שנותנת פתרון שלם, כמו סיטריקס. פתרון כזה ילווה את השינוי הארגוני ויאפשר לארגונים לבנות את היתרון התחרותי שלהם לעתיד, תוך שמירה על הפרודוקטיביות של העובדים בהווה.