09:26:44 | ◀︎ | ממשיכה לקנות: ברודקום במגעים לרכישת SAS ב-15-20 מיליארד דולר | |
09:31:10 | ◀︎ | איך הגיע לידיו של משתמש מכשיר עם תוכנת ריגול של ה-FBI? | |
10:50:42 | ◀︎ | "בחלוף עשור, הפכנו את צה"ל למעונן" | |
11:14:57 | ◀︎ | מיקרוסופט מעוניינת לרכוש את חברת אבטחת הסייבר RiskIQ | |
11:18:23 | ◀︎ | מלם תים וסיסקו מציגות: גולים, בריזה מהים וארוחת ערב משובחת | |
11:49:33 | ◀︎ | באה לבקר במאורת הנמר: אשרת בן משה, ג'ינג'ר | |
12:15:43 | ◀︎ | גוגל נקנסה בצרפת בחצי מיליארד יורו: לא שיתפה רווחי פרסום | |
12:52:09 | ◀︎ | לכבוד הקיץ שהגיע: עיריית ת"א משיקה אפליקציית תיירות חדשה | |
13:40:10 | ◀︎ | "תהליכי IT שארכו שנים – התקצרו לחודשים בשל הקורונה" | |
13:57:17 | ◀︎ | מייסד פורסקאוט, עודד קומאי, מונה לסמנכ"ל חדשנות בחברה | |
14:24:58 | ◀︎ | "תנו לעבוד" – השינוי כבר כאן! | |
14:39:53 | ◀︎ | מורן ג'רסי פורש מניהול קבוצת אקסלוסיב נטוורקס ישראל | |
15:47:32 | ◀︎ | "באבטחת המידע לא זקוקים רק למוצרים חדשים – גם לגישה חדשה" | |
16:19:01 | ◀︎ | לא על ההיי-טק לבדו: מפגש פועלים היי-טק לרגל חודש הספר העברי | |
17:24:28 | ◀︎ | שהיי-טק והמדע יחכו – העיקר זה הפוליטיקה |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
13/07/21 12:52
12.12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עיריית תל אביב יפו השיקה אפליקציה חדשה, המנגישה לתושבי העיר במקום אחד מידע על שלל האירועים והפעילויות בהתאמה אישית לכל תושב, לפי ניתוח מקום מגורים, גיל, העדפות ותחומי עניין.
האפליקציה מבוססת על מערכת GIS משוכללת. בין היתר היא תעדכן את התושבים מדי יום על אירועים בקרבתם ובעיקר על מקומות שאפשר להיכנס אליהם בחינם, מוסדות ואירועים שונים. האפליקציה היא למעשה הרחבה של אפליקציית דיגיתל הפופולרית, שמשרתת כיום מספר שיא של 260 אלף תושבים. האפליקציה החדשה תשקף מידע מתוך דיגיתל דקה 90, הכולל כניסה למופעים והצגות בחמישים אחוז הנחה, השתתפות ללא עלות בסיורים בתל אביב ועוד.
האפליקציה פותחה בשיתוף אגף המיחשוב בעירייה, בראשותו של איציק בן דוד. לדבריו, "השימוש בטכנולוגיית פיתוח חדשנית מאפשרת חווית שימוש מתקדמת, ביצועים מהירים וזמינות יישומון לפלטפורמות iOS ואנדרואיד, תוך חיסכון בזמני פיתוח". בן דוד הוסיף כי "אנו מצפים בהמשך לשכלל ולהוסיף אפשרויות נוספות לאפליקציה. החזון הוא לייצר הרחבה של כלל שירותי העירייה ללקוחותיה במקום מרכזי אחד, כולל פלטפורמות לעסקים לצד תושבי ותושבות העיר".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "האפליקציה החדשה תאפשר לנו למנף את כוח הקנייה שלנו ואת הבעלות העירונית על מוסדות תרבות, פנאי וספורט, כדי להוזיל את חוויית הבילוי בעיר עבור התושבים".
חברת המועצה ויו"ר ועדת החדשנות והטכנולוגיה, סיגל ויצמן, ציינה כי העירייה משיקה לראשונה אפליקציה שמבוססת על פרסונליזציה – מותאמת לצרכים ולרצונות של הפרט.
איתן שוורץ, ראש מנהל תקשורת ותיירות: "האפליקציה החדשה פותחת עולם חדש לחלוטין. התכנים יתחדשו שלוש פעמים ביום, כל אחד יוכל ליהנות מעשרות אירועים והטבות רלוונטיים לו".
13/07/21 09:26
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ברודקום (Broadcom) נמצאת במגעים לרכישת סאס (SAS Institute), תמורת מחיר שטרם נסגר, העומד על בין 15 ל-20 מיליארד דולר, כך דיווח אמש (ב') וול סטריט ז'ורנל. מקור המקורב לעסקה העריך, כי ניתן יהיה לסיים את הרכישה בשבועות הקרובים.
ענקית ה-BI מצפון קרוליינה היא חברת התוכנה הגדולה בעולם, הנמצאת בבעלות פרטית. היא הוקמה בשנת 1976, הכנסותיה מוערכות בכשלושה מיליארד דולר, והיא מעסיקה יותר מ-13 אלף עובדים בעולם. היא מיוצגת בארץ על ידי מיה אנליטיקס.
סאס מתחרה בעולם ה-BI מול סאפ (SAP), אורקל (Oracle), יבמ (IBM) ומיקרוסופט (Microsoft). יש לה יותר מ-80 אלף לקוחות, מכלל מגזרי התעשייה, כשהמגזרים המובילים הם בנקאות ובריאות.
ענקית השבבים ברודקום מוערכת בכ-200 מיליארד דולר.
ברודקום וסאס לא הגיבו לפרסום.
בינואר 2020, חצי שנה בדיוק לאחר שרכשה את עסקי האבטחה הארגונית של סימנטק תמורת 10.7 מיליארד דולר במזומן, וכחודשיים לאחר השלמת העסקה, ברודקום מכרה את יחידת שירותי האבטחה של סימנטק לאקסנצ'ר תמורת סכום שלא פורסם. ברודקום לא הסבירה מדוע החליטה להיפטר מיחידת שירותי האבטחה של סימנטק לאחר חודשים ספורים בלבד. עם זאת, הרכישה שלה את ענקית האבטחה הרימה לא מעט גבות בענף בשנה שעברה, משתי סיבות: מה ליצרנית שבבים ולאבטחת מידע, ומדוע היא שילמה מחיר כה גבוה? כך, לאחר הרכישה של ברודקום אמר אריק פאריזו, אנליסט בכיר באובום, כי "המורשת של ברודקום היא בתחום החומרה, לא התוכנה, והיא מעולם לא עשתה מאמץ רב לשילוב מוצרי התוכנה שהיא רכשה". הוא העריך שברודקום ראתה בסימנטק פשוט מקור לתזרים הכנסות, ואמר שלא נראה לו שיש לה חזון, או מפת דרכים, לאופן שבו עסקי סימנטק יתאימו לאלה שלה.
פורסטר ציינה אז, כי בחינת ההיסטוריה של ספקי חומרה שרוכשים ספקי תוכנות אבטחה לא התבררה כמוצלחת. האנליסטים של החברה הזכירו שאינטל קנתה את מק'אפי ב-2010 ומכרה אותה ב-2016, לאחר שהנרכשת איבדה שלושה מיליארד דולרים משוויה.
המהלך של ברודקום מסמל את המשך תנועתה של ענקית השבבים לעבר עולמות התוכנה, לאחר שב-2018 עצר ממשל טראמפ את הצעתה לרכוש את היריבה שלה, קוואלקום. העצירה באה לאחר שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית בחנה את הטקטיקה של ברודקום סביב מכירות המעבדים שלה.
הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, ידוע בשוק כמנהל המטפל בצורה טובה בעסקי התפעול של החברה. הוא הרחיב את החברה והפך אותה לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בארצות הברית דרך שורת עסקות ענק. כך, למשל, במחצית יולי 2018, הודיעה יצרנית השבבים כי היא קונה את CA Technologies, המתמחה בפיתוח תוכנות ארגוניות, כולל למערכות מיינפריים, בעסקת מזומן של 18.9 מיליארד דולר.
13/07/21 16:19
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כ-100 יזמים ומשקיעים השתתפו במפגש שקיים פועלים היי-טק לקהילת האקוסיסטם המקומית לרגל חודש הספר העברי במתחם המיקסר בגני תערוכה.
במפגש, שנערך בפורמט פאנל, השתתפו שלושה יזמים שהוציאו ספרים חדשים. ענבל אריאלי, יזמית ואשת טכנולוגיה ומחברת הספר "חוצפה"; שאול אולמרט, יזם ומנכ״ל של חברות סטארט-אפ ישראליות, מחבר רומן הביכורים "מוכרי החלומות"; נועה הילזנרט, מנהלת הקהילה של MONDAY, יזמת חברתית, כותבת, מרצה ומחברת הספר "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר".
נצפו באירוע: אסף אזולאי, סמנכ"ל השיווק בבנק הפועלים, ובת שבע משה, ראש תחום פועלים היי-טק.
מימין: אסף אזולאי, סמנכ"ל השיווק בבנק הפועלים, נועה הילזנרט, מנהלת הקהילה של MONDAY, יזמת חברתית, כותבת ומרצה, ענבל אריאלי, יזמית ואשת טכנולוגיה, שאול אולמרט, יזם ומנכ״ל של חברות סטארט-אפ ישראליות, ובת שבע משה, ראש תחום פועלים היי-טק. צילום: אביב גוטליב
13/07/21 09:31
7.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משתמשים רבים פונים לאחר XDA כדי לדווח על תקלות ובעיות במכשירי הסלולר שלהם, אבל בשביל משתמש אחד, מסתבר, זו לא הייתה "סתם" תקלה, אלא יותר סיפור הזוי. אותו משתמש רכש מכשיר Pixel 4a מיד שנייה לא מגוגל ולא מקמעונאי רשמי, אלא בעצם, בעקיפין ובלא יודעין, מה-FBI.
המשתמש פנה לפורום ב-XDA וביקש עזרה בהסרת תוכנת ArcaneOS שהייתה על המכשיר, ובהתקנת גירסה רשמית של אנדרואיד. מאחר שדבר קיומם של ArcaneOS ו-ANOM לא פורסם, איש לא יכול היה להציע לו סיוע. בדיעבד הסתבר, שבמכשיר הותקנה מראש התוכנה ArcaneOS, ותוכנת מסרים בשם ANOM – שתוכננו בחשאי על ידי ה-FBI כדי לתפוס פושעים שמשוחחים על פעילויותיהם הלא חוקיות.
ArcaneOS מבטלת את האפשרות להתקין את שירותי גוגל (ולכן גם את Play Store), ובנוסף "מחביאה" את האפשרות להפעיל שירותים למפתחים ואף חוסמת את האפשרות לאתחול המכשיר לגירסת האנדרואיד המקורית. נעילה כזו מתרחשת במכשירי Pixel כשמתקינים בה מערכת הפעלה מוקשחת בהיבט האבטחתי, ויש כמה כאלה נוסף על ArcaneOS, כמו CalyxOS או GrapheneOS.
אמנם, המשתמש שלעיל הצליח להיפטר לבסוף מ-ArcaneOS, אבל מכשיר כזה הגיע לידי אתר Vice, שבדק אותו ופרסם פרטים הקשורים לתוכנות הסודיות של ה-FBI, שמוכר את המכשירים האלה לפושעים כדי לעקוב אחר פעילויותיהם ולהשיג ראיות לפעילות פלילית.
אחת האפליקציות המותקנות במכשיר, שמוסתרת מאחורי אייקון תמים של מחשבון, היא ANOM – תוכנת מסרים מוצפנת שמופעלת בחשאי על ידי ה-FBI. פושעים רבים שגילו את קיומה של התוכנה במכשירים מיהרו להיפטר מהם ולמכור אותם, וכך בעצם הגיע לידיו של המשתמש חסר המזל המכשיר ה"מרגל".
13/07/21 10:50
6.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מחשוב הענן הוא אחת המהפכות המשמעותיות ביותר שחווה ענף ה-IT בשנים האחרונות, והיא לא פסחה על צה"ל, והיא תלווה אותנו בשנים הקרובות. אנו בעיצומו של מסע בן עשור. בשנים הראשונות בחנו את הענן ונערכנו עם תכניות לגביו. לפני 4-5 שנים עברנו לפרקטיקה, ובשנתיים האחרונות האצנו את תהליכי המעבר לענן, עם הקמת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל. אז התחדדה האסטרטגיה המובילה והמרכזית שלנו לענן. כך, הפכנו את צה"ל ל'מעונן' ונמשיך בתהליך", כך אמר סגן אלוף ל', ראש ענף הנדסת IT, ממר"ם, לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.
סא"ל ל' דיבר בכנס "עכשיו מעונן – המסע בעקבות הענן", שהתקיים אתמול (ב'). כנס IT4IDF5, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך על ידי העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. את הכנס פתח יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה, והנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה ומוביל פעילות מגזר ביטחון באמת טכנולוגיות.
"ממר"ם היא יחידה ותיקה, שעברה חלק גדול מהמהפכות שעבר ה-IT בישראל ובעולם", אמר סגן אלוף ל'. "צה"ל מתכנן להיות ארגון מבוסס ענן – לחלוטין. ממר"ם מצוי על המנעד בין שני קצוות. בצד אחד, ארגון אנטרפרייז בעל מערכות מורשת, ובקצה השני, ארגון Cloud Native. הפעילויות שעברנו בשנים האחרונות קירבו אותנו לקצה השני. לדעתי עברנו את נקודת האמצע: במקומות רבים אנו מבוססי ענן בהיבטי בניית הפלטפורמות ופיתוח מערכות. יש תכניתנים ואנשי DevOps שאינם מכירים עבודה בסביבה שאינה ענן".
לדברי סא"ל ל', "בתוך עולם הענן בנינו כמה עננים פרטיים, בעיקר לטובת העולמות המבצעיים. 'על הדרך', שינינו את התפישות שלנו של מה זה להיות ספק ענן. עוד שינינו את אופן ההתנהלות מול יחידות הפיתוח. בשנתיים אחרונות הגדלנו באופן ניכר את הפעילות בעולמות מיצוי המידע והלמידה בעננים הפרטיים".
יהפוך את צה"ל לארגון מרובה עננים. פרויקט נימבוס. אילוסטרציה: BigStock
"מכרז נימבוס יהפוך אותנו לארגון מרובה עננים"
"בענן הציבורי", ציין ל', "עברנו מהלך של 'יציאה מהחומות'. התחלנו בענן הציבורי בסביבות הפיתוח ועברנו לסביבות הייצור. אנו עושים שימוש רב בעננים ציבוריים, אצל לא מעט ספקיות ענן. אנו רואים בעננים הציבוריים הזדמנות, כי הושקעו בהם עשרות אלפי שעות מהנדסים בתחומים השונים. לכן, אנו רוצים לנצל את הענן הציבורי היכן שניתן. מכרז הענן הממשלתי, נימבוס, יפתח אותנו לדברים טובים רבים, נהפוך לארגון מרובה עננים. נימבוס פותח לנו דלתות להעלות עוד עומסי עבודה לענן, בהתאם לסיווג המותר. המקום שהגענו אליו הוא מצוין – אנו ארגון ענני".
"הולך ונוצר היסט משמעותי מאד", ציין סא"ל ל', "בין הדרישה ובין הפוטנציאל לממש אותה. יש פער בין הדרישות לכוח מחשוב ועיבוד, ההולכות וגדלות – ובין היכולת לספק אותן. השימוש בדטה סנטר הביא לכך ש'נתקלנו' בתקרת בטון. הגענו בשנים האחרונות למצב בו אין לנו יכולת להדביק את הקצב של הדרישות לענן ההולכות וגדלות. זה האתגר החדש".
"עשינו מסע משמעותי בענן"
"עשינו מסע משמעותי בענן", אמר, "ובמבט עשור קדימה, האתגרים מתפתחים. מדובר במאמץ מורכב, עם צורך לקבל יכולת לספק משאבי מחשב בהינתן כמות כוח אדם מוגבלת. אנו שואלים את עצמנו היכן לקדם – האם בבניית תשתיות או בפיתוח אפליקציות? אתגר נוסף הוא זמן ההגעה לשוק, TTM. פה אנו יכולים לנצל בזמן סביר את מה שקהילה חולקת בחוץ. אנו מבינים שעלינו לשפר משמעותית את ניצול משאבי הענן שלנו ולעשות זאת באופן חכם. לאחר שנים של בניית דטה סנטרים בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, הגענו לנקודה שאין סיכוי לתת מענה לכלל הדרישות – בלא ענן. אנו במרדף תמידי אחרי הטכנולוגיה ומתחילים להפסיד בה. הבנו שעלינו לחשוב אחרת, כדי לייצר מהפכה דרמטית. טכנולוגיות קוד פתוח הן חלק מאסטרטגיית השימוש בענן, ומאפשרות להעצים את עולם הפיתוח בקוד פתוח. כך, בקלות בלתי נתפשת אנו יכולים לייצר ערך בזמן מאוד קצר, עם משאבים בלתי מוגבלים המאפשרים יכולת גידול".
"אנו מממשים את האסטרטגיה של ההליכה שלנו לענן", סיכם סא"ל ל', "של הקמת פלטפורמה דיגיטלית עננית, מאובטחת, רציפה, שתשרת את המטרה שלנו של השגת עליונות במידע. אנו מוכנים לכל תרחיש בו נדרש לענות לצורך – גדול ככל שיהיה – לכוח מחשוב בענן, גם בעולמות המבצעים והמודיעין וגם בעולם תומך לחימה. נממש את החזון לפיו עלינו לקחת מהענן את המירב לטובת העולם האפליקטיבי. בחנו כל יישום ויישום – מה רמת הסיווג, האם ואיך נעשה לו חידוש, האם נהגר אותו לענן, או נגרוט?. הענן מניב כוח למשתמשי הקצה, לתוכניתנן-ית, אולם לצד ההזדמנויות יש גם סיכונים. בנינו מרכזי מצויינות לענן, CCOE, במטכ"ל ובזרועות. נוביל את השינוי הדיגיטלי המתבקש, נמשיך לבנות ארכיטקטורה תומכת ביעדים, ניצור משילות, נהפוך את המדיניות לנהלים ולתהליכים ממוכנים ומבוקרים, וכמובן – נטפל בחומרה בהיבטי אבטחת מידע. הענן הצה"לי עובד לאור כמה עקרונות: יצירת ערך מבצעי קודם כל, גם במחיר התנהלות בזבזנית; טיפול בדילמה 'ניהול מרכזי או גמיש'; שקיפות; תכנון אופטימלי לתקציב. הענן הוא אירוע בראשיתו, שהתפתח בשנה האחרונה. זהו תהליך שאינו מסתיים".
13/07/21 11:49
6.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר אשרת בן משה, שהקימה בשנת 2019 את הסטארט-אפ הטכנולוגי ג'ינג'ר, הפועל בתחום האינשור-טק ומתמחה בביטוחי נסיעות לחו"ל ובביטוחי בריאות לעובדי חברות ההיי-טק.
בן משה היא בעלת ניסיון של יותר מ-15 שנים בתחום הביטוח, שבמהלכן ביצעה כמה תפקידים, כאשר האחרון בהם היה סמנכ"לית מכירות של כלל ביטוח.
ג'ינג'ר החלה את דרכה כפלטפורמה לביטוחי נסיעות, אך מהר מאוד התרחבה גם לתחומים ושירותים נוספים, בהם ביטוח הבריאות GINGER360, שנולד בעקבות משבר הקורונה.
הרעיון להקמת החברה, סיפרה בן משה, נולד לאחר שזיהתה פער בחברות ההיי-טק בכל מה שנוגע לתחום הביטוח, "שמתנהל באופן מאוד מסורתי לעומת חברות ההיי-טק, שדוהרות קדימה ומחפשות באופן תמידי את החדשנות. זיהיתי ואקום, שמצריך פתרון טכנולוגי מתקדם וחדשני, שייתן פתרונות אפקטיביים וינגיש את עולם הביטוח לעובדי ההיי-טק, עם שירותים משלימים לחוויית הביטוח. בנושא הביטוח, חברות ההיי-טק עובדות הכי לואו-טק, בדיוק ההיפך מהמוצר שהן מייצרות, ורציתי לייצר להן את ה'תן ביס' של חברות הביטוח. מאז ומתמיד תחום הביטוח היה מסורבל ובירוקרטי, והפלטפורמה שלנו מפשטת לעובד את התחום".
"ג'ינג'ר היא סוכנות ייחודית מבוססת טכנולוגיה, הפונה לאוכלוסיית ההיי-טק, ומציעה ביטוחי נסיעות וביטוחי בריאות. אצלנו העובד לא מתנהל ישירות מול חברת הביטוח, אלא מתנהל אוטומטית מול הפתרון שלנו. אנו עובדים מול מספר רב של ספקים, ובכך מביאים לעובד את הפתרון המיטבי ואת הצעת הערך הגבוהה ביותר. אנו מציעים לעובדים חדשנות, חוויית משתמש אחרת, ומנגישים לו 'חבילה מושלמת' – הטבה שלא ניתנת כמעט באף תחום אחר מלבד ההיי-טק, שם העובדים מצפים לקבל את הטוב ביותר, ומעסיקיהם יודעים שלא ניתן עוד להסתפק במוצרים הרגילים של פעם".
"מצאתי ערך בכך שתהיה לעובדי ההיי-טק פלטפורמה פשוטה יותר, בענף שהוא מאוד מסורבל, שאיתה הם יוכלו להתנהל בחוויית משתמש מותאמת ל-2021 ופחות לעולם הביטוח המסורתי התקוע אי שם בשנות ה-90".
"במהלך הדרך היו אתגרים רבים, אבל תמיד זכרנו שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו הרבה יותר מביטוח. בזמן קצר מאוד הצלחנו להטמיע את ג'ינג'ר כפלטפורמת ביטוח מובילה בקרב יותר מ-130 חברות, כך שלמרות אותם אתגרים, נחלנו הצלחה גדולה. אנחנו שואפים להיות הפלטפורמה הכי משמעותית לתחום הביטוח בכל חברות ההיי-טק בישראל ובעולם, ולתת ללקוחותינו את השקט הנפשי".
13/07/21 12:15
6.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשות ההגבלים העסקיים הצרפתית הודיעה היום (ג') כי היא קונסת את גוגל בסכום של 500 מיליון יורו (שהם 593 מיליון דולר), בגין אי ציות מלא לצו הזמני שהוציאה בהקשר לשיתוף תכנים מאתרי החדשות במדינה דרכה.
הענקית ממאונטיין וויו, ארה"ב, חייבת להציע תוך חודשיים דרכים שבאמצעותן היא תפצה את סוכנויות החדשות ומפרסמים אחרים על השימוש בחדשות שלהם. אם לא תעשה זאת, היא מסתכנת בקנסות נוספים של עד 900,000 יורו לכל יום עיכוב.
אתרי החדשות הצרפתיים הבולטים APIG, SEPM וסוכנות AFP מאשימים את ענקית הטכנולוגיה בכך שהיא לא מנהלת איתם שיחות בתום לב, כדי להגיעה לכדי הסכמה. גוגל הייתה אמורה למצוא פתרון לסוגיה, על פי הנחיה אחרונה של האיחוד האירופי, שהכתיב לה חובה לשלם "זכויות שכנוּת" (neighboring rights) לאתרי החדשות הללו. החברה קיבלה הוראה מהרגולטורים הצרפתיים לדון בחלוקת רווחיה הענק שלה מפרסום עם יצרניות התוכן החדשותי במדינה, המתפרסם אונליין דרכה, ושממנו היא גוזרת קופון שמן.
צרפת היא אחת המדינות הבודדות שיישמו את רפורמת זכויות היוצרים של האיחוד האירופי, המעניקה לאתרי חדשות את זכויות השכנוּת שהן למעשה הזכות לבקש תגמול כאשר התוכן שלהם מוצג בפלטפורמות מקוונות.
התיק הספציפי התמקד בשאלה האם גוגל הפרה הוראות ארעיות של רשות ההגבלים העסקיים, שדרשו כי דיונים כאלה יתקיימו תוך שלושה חודשים עם מפרסמי חדשות המבקשים זאת, והענישה היא על אי ציות להוראות אלו.
APIG, המייצגת את מרבית מפרסמי החדשות הגדולים בצרפת – לה פיגארו, לה מונד וכדומה – נותרה אחת התובעות, למרות שחתמה על הסכם מסגרת, מכיוון שהסכם זה הושעה בגלל ענייני ההגבלים העסקיים בהם מעורבת גוגל בצרפת, כך אמרו גורמים לרויטרס.
טבעת החנק הרגולטורית בצרפת מתהדקת
יצוין כי בתחילת החודש שעבר רגולטור התחרות של צרפת קנס את גוגל ב-220 מיליון יורו (270 מיליון דולר), לאחר שמצא שהיא מעדיפה שירותים משלה לצורך הצגת מודעות מקוונות, על חשבון אלו של מתחריה.
כידוע, גוגל חולשת כיום על שוק המודעות אונליין, כשיותר מ-80% מההכנסות של החברה האם שלה, אלפבית, מגיעות מפרסום. הפרסומות והמודעות שמוכרת החברה הניבו לה בשנה שעברה הכנסות עולמיות של 147 מיליארד דולר. שגשוגה זה של גוגל בתחום הפרסום, פוגע באופן כמעט אנוש בכל מי שהרוויח מפרסומות קודם לכן, והעונש שהוטל על גוגל ביוני בצרפת הוא חלק מהסדר שהושג לאחר ששלוש קבוצות מדיה – ניוז קורפ, לה פיגארו וקבוצת ראסל הבלגית – האשימו את החברה עוד בשנת 2019 בניצול מעמדה הדומיננטי בשוק ביחס למכירות מודעות לאתרים ולאפליקציות שבבעלותן.
משני הקנסות החמורים, המגיעים חודש אחרי חודש, בהחלט ניכר כי הרגולטורים בצרפת נחושים לרסן את גוגל ולהכפיף אותה אליהם ביתר שאת.
"אנו מאוכזבים מאוד מההחלטה הזו – פעלנו בתום לב לאורך כל התהליך. הקנס מתעלם מהמאמצים שלנו להגיע להסכמה, ומהמציאות של איך חדשות עובדות בפלטפורמות שלנו. עד כה, גוגל היא החברה היחידה שהודיעה על הסכמים בדבר זכויות שכנות", אמר דובר גוגל בהצהרה והוסיף כי החברה עומדת לסיים עסקה עולמית עם AFP.
החלה לשלם לגופי תקשורת אחרי שהגיעה להסכמה עם אוסטרליה. פייסבוק. אילוסטרציה: עיבוד לתמונה מ-BigStock
אוסטרליה ואחריה כל העולם?
נזכיר כי נושא התמלוגים ליוצרי תוכן החדשות עלה על הפרק מוקדם יותר השנה, כשאוסטרליה "הסתכסכה" עם פייסבוק בדיוק על אותו עניין עצמו. המדינה קבעה כי ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל צריכות לחלוק ברווחי הענק שהן מייצרות, לרוב מפרסומות הנלוות לתוכן שהנפיקו גופי החדשות, עם האחרונים.
בתחילה פייסבוק נאבקה ברוע הגזירה באמצעים שונים, כולל "החשכת" עמודים של גופי תקשורת באוסטרליה ועצירת האפשרות לשתף תכנים שלהם בפלטפורמה הענקית.
אלא שממשלת אוסטרליה לא וויתרה, החזירה בשרירים וחבטות משל עצמה – ואפילו סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, הצטרף ל"קטטה", הכריז שפייסבוק "יהירה", והזהיר כי אוסטרליה "לא תאוים" על ידיה, ולמעשה בכך איים בעצמו על החברה השולטת בזירת המדיה החברתית ביד רמה.
לבסוף, בפברואר האחרון, ההתעקשות האוסטרלית גרמה לפייסבוק להתקפל ולקבל את המצב החדש, ובמרץ כבר נודע כי הענקית ממאנלו פארק סיכמה עם ניוז קורפ – חברת החדשות של רופרט מרדוק – שהיא תחלוק איתה בהכנסות על תוכן העיתונות שלה באוסטרליה.
גוגל מצידה החלה מיד עם התגבשות הקוד החדש באוסטרליה לנהל מו"מים עם גופי תקשורת אוסטרליים וגם בינלאומיים, כדי לקבוע תעריף לחלוקת הכסף שהיא מרוויחה איתם. אלא שהטענות הן בעצם ששיחות ומגעים אלו לא נושאים פירות ולא נעשים בכוונה מלאה.
13/07/21 13:40
6.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"לצד כל ההיבטים הלא נעימים שנלוו למגיפת הקורונה, לנו, כמו גם ללקוחות הרבים שלנו, המשבר עשה רק טוב. שנים אנו מדברים על הצורך בהאצת השינויים במערכי המחשוב הארגוניים, ובצורך בפישוט המורכבות שלהם. השנה החולפת הביאה להאצה משמעותית בטרנספורמציה הדיגיטלית אותם עוברים ארגונים: תהליכים שטרם המגיפה תוכננו לביצוע משך שנים, התקצרו משמעותית וארכו חודשים בלבד", כך אמר צור שריג, מנכ"ל ווי אנקור (We Ankor) מקבוצת חילן.
צור פתח את הכנס שערכה החברה הבוקר (ג') באולם סטוקו בתל-אביב. הכנס, שדן באתגרי ניהול המידע בעידן הענן, התקיים בהשתתפות לקוחותיה ושותפיה העסקיים.
לדברי צור, "בשנה וחצי האחרונות היינו עסוקים במימוש מסיבי של החזון שלנו: לשנות את תשתית המחשוב של הלקוחות הארגוניים, כך שזו תתמוך במסע הדיגיטלי אותו הם עוברים".
"הייתה זו שנה מצויינת", סיכם צור, "כי היא אילצה אותנו ואת הלקוחות שלנו לפעול יותר מהר ולצלוח טוב יותר את המסע הדיגיטלי. כל ארגון חפץ חיים חייב להפנים שהוא נדרש להאיץ את קצב השינוי שלו כדי לשרוד ולפעול בעולם התחרותי, הדינמי והמשתנה לבקרים".
"עתיד ניהול המידע – היברידי"
"לצד הארגונים שנולדו לענן, ישנם ארגונים רבים שהם מסורתיים ונמצאים בעיצומו של המסע לשינוי הדיגיטלי שלהם. מנמ"רים ומנהלי תשתיות מתמודדים עם כמה מגמות טכנולוגיות, ביניהן המעבר לענן ואיומי הסייבר הגדלים. זאת, לצד הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית, כדי לא להישאר מאחור. ברור שלא ניתן להמשיך ולהשקיע בתפעול התשתיות. ארגונים נדרשים לחשוב מחדש על האופן בו הם פועלים להתאוששות עסקית", כך אמר דודי שוחט, ארכיטקט פתרונות, קומוולט (CommVault).
דודי שוחט, ארכיטקט פתרונות, קומוולט. צילום: ניב קנטור
לדברי שוחט, "הקמנו בחברה יוזמה להגנת נתונים משולבת – בענן ובדטה סנטר המקומי, במודל ענן SaaS. היוזמה, מטאליק (Metallic), מספקת מערך פתרונות תוכנה כשירות ומציעה הגנה וניהול נתונים מאובטח בעל יכולת גידול וקיטון (סקלביליות), עם הלימה לרגולציות, לצד חיסכון משמעותי בהוצאות".
"מטאליק", ציין שוחט, "ממנפת את יכולות Azure, הענן של מיקרוסופט, ואת פלטפורמת הגנת הנתונים של קומוולט, כדי לספק פתרונות הגנת נתונים וגיבוי נתונים מקיפים, עם ניהול מרכזי ואחוד ממסך אחד – עבור סביבות מקומיות, ענן ציבורי, או עומסי עבודה היברידיים".
"הפתרון", סיכם שוחט, "מתאים במיוחד עבור עסקים בישראל ובאירופה. הוא תוכנן להציע הגנה על נתונים על בסיס תמיכה בריבונות הלקוח על הנתונים, וגם לסייע בהלימה לרגולציות השונות, לרבות GDPR. בעזרת האסטרטגיה הנכונה להגנת נתונים בענן, חברות יכולות להפחית משמעותית את זמן ההגעה לערך, time-to-value – וזה קריטי כדי להיות מוכנים ועמידים בפני תקיפות. אנו מביאים את היתרונות של גיבוי – כשירות ארגוני מבוסס ענן ומאפשרים לארגונים לעבוד באופן מהיר ויעיל, עם שרידות עסקית מירבית – בכל זמן ומקום. תוכנת הגיבוי שלנו היא תעודת הביטוח שלכם".
אנדרי וולקוב, מהנדס מערכות, נט-אפ. צילום: ניב קנטור
אנדרי וולקוב, מהנדס מערכות, נט-אפ (NetApp), אמר כי "אנו מספקים פתרונות אחסון מידע שמתבטאים ביישומי ניהול מידע, פתרונות אחסון בענן הפרטי, הציבורי וההיברידי". לדבריו, "המגמה העיקרית שניתן לראות היום היא ההתפתחות של שילוב הענן בחברות ובארגונים רבים".
וולקוב הוסיף ואמר כי "נט-אפ מספקת מגוון פתרונות לענן, בין אם ללקוחות שאינם מעוניינים לצאת לענן הציבורי ומעדיפים את הענן הפרטי, או לקוחות אשר יוצאים לענן הציבורי ומעוניינים לשלב בינו ובין הענן הפרטי. אנחנו נותנים פתרונות לכל העולמות ומספקים פלטפורמת Data Fabric, שמטרתה היא לחבר בין סוגי הענן השונים".
הגירה לענן – מותאמת לקוח
לאה רוזן, מנהלת שותפים גלובליים, המזרח התיכון ואפריקה, מיקרוסופט, אמרה כי "בעבר, החברה הייתה 'נעולה', אלא שבשנים האחרונות, בהובלת סאטיה נאדלה, המנכ"ל, הבנו כי הדרך להעצמת העובדים והארגונים עוברת דרך פתיחות".
"אנו מאפשרים לארגונים להתמקד בביזנס שלהם", אמרה רוזן, "עם שלושה עננים. הראשון, Microsoft 365, פלטפורמת השיתופיות שלנו. השני, דיינמיקס, המספק מענה לעולם האפליקטיבי ולפיתוח מהיר של אפליקציות. השלישי, AZURE, פלטפורמת הענן הפתוחה והמאובטחת שלנו".
לאה רוזן, מנהלת שותפים גלובליים, המזרח התיכון ואפריקה, מיקרוסופט. צילום: ניב קנטור
רוזן סיכמה באומרה כי "כיום, כל חברה היא חברת תוכנה. כיום, כל בנק הופך למעין 'קניון', אשר מציע ערך מוסף ללקוחותיו. אנו מסייעים לארגונים לספק ללקוחות שלהם שירותים מותאמים אישית, לפעול בצורה היברידית, עם הגירה לענן המותאמת לקצב ולדרישות שלהם ובעיקר – בעבודה הדוקה עם שותפינו העסקיים. ארגונים נדרשים למנף את סביבת הענן שלהם לטובת שינוי העסק, ובניית יעד עסקי ומובחן. מיקרוסופט כבר שינתה את עצמה – וכעת אנו עושים זאת לטובת הלקוחות – עם השותפים העסקיים שלנו".