שם ותפקיד: אורלי ברם, מובילת צוות פתרונות מכירה – מנהלת פיתוח עסקי ומנהלת צוות המכירות של מאנדיי במטריקס דבאופס. ותק בתפקיד: שנתיים. תפקידים קודמים: מנהלת מכירות במטריקס דבאופס של פתרונות DevOps & ALM מובילים בשוק: Atlassian, Micro Focus , monday.com, snyk, ומנהלת תיקי לקוחות אסטרטגיים בג'ון ברייס, זרוע ההדרכה של מטריקס. השכלה / שירות צבאי: תואר ראשון במינהל עסקים עם התמחות במשאבי אנוש מהמרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. שירות צבאי כפקידת מבצעים בטייסת מסוקים בחיל האוויר. משפחה: אמא חד הורית לאריאל בת הארבע, בת זוג לתומר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? נכנסתי לתחום לגמרי במקרה. בגיל 24 חזרתי לארץ לאחר טיול של שנתיים בארה"ב וחיפשתי את עצמי. התלבטתי מה ללמוד ומה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, ומצאתי עבודה בג'ון ברייס הדרכה, במחלקת שירות הלקוחות. התייחסתי לזה כאל משרה זמנית, שתאפשר לי ללמוד במקביל ולתכנן את העתיד. לא היה לי מושג שהתפקיד הזה יפתח לי דלת לעולם הטכנולוגיה וההיי-טק ואופציה לקריירה ארוכת טווח, מלאה באתגר, עניין וסיפוק. עם השנים עברתי משירות לקוחות למכירות לשוק הפרטי, ובהמשך לניהול תיקי לקוחות עסקיים, ונגלה בפניי עולם מרתק, המשלב אנשים, ארגונים וטכנולוגיה. ג'ון ברייס היה בית הספר שלי למכירות ולעולם ההיי-טק. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן, זו עובדה. מספיק לראות את הבדלי השכר בין נשים לגברים באותם התפקידים. לנו הנשים יש אחריות בתחום זה, להכיר את היכולות והיתרונות שלנו היטב ולא לפחד לדרוש את התנאים שמגיעים לנו. אני גאה לעבוד במטריקס, חברה שבה מספר הנשים עולה על מספר הגברים ושניתן לראות בה נציגות מרשימה של נשים בעמדות מפתח. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אישית מעולם לא חשתי באפליה על בסיס המגדר שלי. תמיד הרגשתי שהכישורים וההתאמה שלי נבחנו בצורה אובייקטיבית. עם זאת, אני בטוחה שהרבה פעמים הפליתי את עצמי על בסיס היותי אישה. אני חושבת שהשינוי תלוי רבות בנו, הנשים, ובדרך שבה אנחנו תופסות את עצמנו.

נטפליקס, גוגל ופייסבוק הכריזו על מדיניות שתחייב את כל צוותי העובדים שלהן להתחסן נגד קורונה, ברגע שמקומות העבודה ייפתחו מחדש באופן מלא. המוטציות של הקורונה ממשיכות להתפשט בעולם ומספר הנדבקים עולה. גם בארה"ב נרשם זינוק דרמטי במקרי הקורונה ובמספר האשפוזים עקב הידבקות במגיפה. משנה תכניות. זן דלתא של הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock עקב המצב, הודיעו פייסבוק וגוגל, ממש בזו אחר זו, שהחיסונים נגד המגיפה יהיו על תקן חובה בעבור עובדים אמריקנים המגיעים לעבודתם במשרדיהן. החברות הבהירו שהכלל חל על כל העובדים, גם עובדי צד שלישי, מלבד יוצאים מן הכלל הפטורים מהחיסון מסיבות רפואיות ואחרות. "כאשר משרדינו ייפתחו מחדש, אנו נחייב שמי שיבוא לעבודה בכל אחד מהקמפוסים בארה"ב שלנו יחסן", אמרה לורי גולר, סמנכ"לית כוח האדם בפייסבוק. "יהיה לנו תהליך לאנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות או מסיבות אחרות, ונעריך את גישתנו באזורים אחרים ככל שהמצב יתפתח", הוסיפה. ענקית ההזרמות נטפליקס ככל הנראה מתכננת ליישם את אותה החלטה בערך. על פי הדיווחים, החברה הודיעה לצוותי ההפקה והשותפים שלהם כי אנשים העובדים ב"אזור A" – המקיף שחקנים וקרובים אליהם – יידרשו להתחסן. לא ברור אם במקרה של נטפליקס פירוש הדבר גם שהשחקנים בתוכניותיה יחויבו להתחסן נגד הקורונה בכדי לחזור לסטים ולצילומי הסדרות והסרטים. יצוין כי על פי דיווחים אחדים גם החברות טוויטר וליפט ימשיכו במדיניותן לאלץ את עובדיהן להתחסן כתנאי לשיבה למשרדים. הביזנס אינסיידר דיווח כי מספר חברות טכנולוגיה אחרות כבר הכריזו על מדיניות דומה בנוגע למועסקיהן העובדים במשרדים במהלך הקיץ. על החברות הללו נמנות אדובי, VMware, טוויליו ואסנה. המשרדים לא יפתחו כל כך מהר כך או כך, לעובדי גוגל וכמו גם לעובדים אחרים ברחבי העולם מסתמנת דחייה בגזירה, משום שפתיחת המשרדים – שרבים תכננו לספטמבר – תתעכב ככל הנראה. על פי הדיווחים, מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, שלח מייל לעובדי הענקית בכל העולם, ובו ציין כי הנהלת החברה מעכבת את חזרת העובדים המלאה ודוחה אותה מה-1 בספטמבר ל-18 באוקטובר, עקב הזינוק האחרון בתחלואה, שמקורו בזן הדלתא של הקורונה. "להתחסן היא אחת הדרכים החשובות ביותר לשמור על בריאותנו". סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. צילום: מאוריציו פסקה, מתוך ויקיפדיה "להתחסן היא אחת הדרכים החשובות ביותר לשמור על בריאותנו ועל הקהילות שלנו בחודשים הקרובים", הסביר פיצ'אי את החלטת החברה לחייב את עובדיה בחיסון. על פי הדיווחים השונים, הדרישה תוחל קודם כל במטה החברה הראשי במאונטיין ווי שבקליפורניה ובמשרדים אחרים בארה"ב, לפני שתורחב ליותר מ-40 מדינות אחרות בהן פועלת גוגל.

התוצאות העסקיות של ענקיות הטק, שפורסמו ביומיים האחרונים – ובמיוחד אלה של גוגל ומיקרוסופט – מוכיחות שוב שתחום הענן הופך להיות יותר ויותר דומיננטי במרכיב ההכנסות שלהן. הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק הישראלי, בעקבות מכרז הענן הממשלתי נימבוס, שתוצאותיו פורסמו באפריל האחרון. ארבע ספקיות הענן הגדולות – גוגל, AWS, מיקרוסופט ואורקל – השתתפו במכרז, והשתיים הראשונות גם זכו – והוא צפוי להעמיק את אחיזת כולן בשוק הישראלי, בעיקר מאחר שהן מקימות אזורי ענן ודטה סנטרים מקומיים. עוד בטרם הבשיל המכרז, הוא טלטל את שוק הדטה סנטרים בישראל, ובנוסף לחברות הבינלאומיות, גם אלה המקומיות משפרות עמדות. זאת, מאחר שמכרז נימבוס ירחיב מאוד את השוק – לא רק בממשלה, אלא גם בקרב ארגונים נוספים, שלא יכולים היו או לא רצו להעביר את אחסון המידע שלהם לחו"ל. יש כמה סיבות לכך: ארגונים כמו בנקים נתונים לרגולציה שלא מאפשרת להם לעשות זאת, ארגונים אחרים חוששים מהיבטי אבטחת המידע במעבר לענן, ועוד. השינויים בצמרות החברות קרובים צמיחתו של מרכיב הענן בפעילות החברות תוביל כנראה את ההנהלות לבצע שינויים ארגוניים ופרסונליים, כולל בישראל, ולמנות לתפקידי צמרת א.נשים שיש להם ניסיון וידע בהטמעת פרויקטי ענן בסדרי גודל כאלה. אורקל הייתה הסנונית הראשונה, אבל לפי הערכות של מומחים בשוק, היא לא האחרונה שתלך בכיוון זה. עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל הפורש. צילום: פלי הנמר באחרונה פרסמנו בבלעדיות על פרישתו של עוזי נבון מאורקל. נבון עבד באורקל במשך רבע מאה, מהן שמונה שנים כמנכ"ל אורקל ישראל. הסיבה לעזיבתו היא שהחברה מבצעת בימים אלה שינוי ארגוני במבנה הסניפים, ופיצלה את האחריות בין שני מנהלים – על הרישיונות ועל הענן. זאת, כחלק מתהליך התאמת מבנה הסניפים לקראת גידול בפעילות הענן. בישראל, אורקל מינתה את נבון כאחראי על הרישיונות – שזה אמנם תחום אחד בלבד, אבל הוא התחום המכניס ביותר לחברה, והוא בחר לפרוש מהתפקיד לאחר כמה שבועות. במקביל לנבון, אורקל מינתה את ערן פייגנבאום, סגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברה, שיושב בכלל בלונדון, כאחראי על פעילות הענן בישראל וכממלא מקום מנכ"ל הסניף המקומי. לא ברור אם הוא ימונה למנכ"ל הקבוע של אורקל ישראל, אבל נראה שהמנהל הבא של הסניף המקומי של החברה יגיע מתחום הענן, כך שסיכוייו גבוהים. במידה מסוימת, יש כאן תהליך טבעי: המנהלים הוותיקים הובילו את צמיחת הענן בחברה והיו מעורבים במכרז הממשלתי, ועכשיו, משפורסמו תוצאותיו (ואורקל הפסידה בו), הם מוסרים את המקל למנהלים שבאים מהרקע הזה. אורקל ערערה על תוצאות המכרז ויהיה מעניין לראות מה תהיה התוצאה שלו. בכל מקרה, החברה בונה בימים אלה דטה סנטר מקומי לענן במתקן של בינת בהר חוצבים בירושלים – מהלך שמהווה עוד הוכחה על מה אורקל תשים דגש בשנים הבאות. מה יקרה במיקרוסופט? לאורך כל הדרך, החברה שומרת באופן בולט על עמימות – גם בכל תהליך המכרז וגם לאחר ההפסד הצורב שלה. מה שכן, כמו המתחרות שלה, היא הודיעה שהיא מקימה דטה סנטר לענן עבור השוק הישראלי. הענן של מיקרוסופט, Azure, מהווה אחת הפעילויות הבולטות בענקית מרדמונד ואחד ממנועי הצמיחה שלה. הוא צפוי להיות בקרוב בולט עוד יותר וגם בה, תשומת הלב הניהולית תופנה לתחום זה. רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט את מיקרוסופט ישראל מובילה מזה שנתיים רונית אטד. היא מונתה בסוף 2019, לאחר שכיהנה כמנכ"לית אלעד מערכות. במשמרת שלה היא התמודדה ועודנה מתמודדת עם שלושה אתגרים: הקורונה והשלכותיה על פעילות החברה, מכרז נימבוס ואיחוד הפעילויות של מיקרוסופט בישראל בבניין החדש בהרצליה. אטד הגיעה לתפקיד עם ניסיון עשיר בתחום ה-IT ועם ידע בהטמעת טכנולוגיות בחברות שונות. מיקרוסופט עובדת באופן מסורתי עם שותפים עסקיים מובילים בתחום, שיחד עם בכירי החברה בעולם הענן, מדווחים ישירות למנכ"לים. האם בעקבות התחממות שוק הענן בישראל, הקמת הדטה סנטר המקומי והתחרות הקשה הצפויה גם מיקרוסופט תלך לשינויים מבניים ואולי פרסונליים בסניפים שלה? על כך אין כרגע תשובה. בועז מעוז, מנהל פעילות הענן של גוגל בישראל. צילום: ניב קנטור גוגל ו-AWS תחום הענן בולט גם אצל שתי החברות הנוספות – אמזון עם AWS וגוגל עם גוגל קלאוד, וזה בא לידי ביטוי באיוש תפקידי המנהלים של תחום זה על ידי בכירים. בגוגל תחום הענן מופקד בידי בועז מעוז, שהגיע מסיסקו, וב-AWS – על ידי מנהל הפעילות האזורית של החברה, הראל יפהר, שיש לו ניסיון רב בתחום. הראל יפהר, מנהל הפעילות של AWS בישראל. צילום: ניב קנטור לסיכום, הענן, ואיתו הדטה סנטרים לענן, הופך להיות התחום החם ביותר כיום בשוק ה-IT, וצפוי שבשנה הבאה נהיה עדים לשינויים בחברות אלה, כולל שינויים מבניים ופרסונליים. אנחנו, כמובן, נמשיך לעקוב ולדווח.

אגד החלה בחודש האחרון פרויקט של הטמעת מערכת ERP מסוג SAP S/4 HANA עבור פעילות החברה האם והחברות הבנות. הפרויקט מבוצע על ידי מלם תים, יחד עם אנשי אגד, והוא צפוי לעלות לאוויר בסוף השנה הבאה. היקפו לא נמסר אך מוערך בשוק במיליוני שקלים. המערכת מוטמעת על גבי ענן AWS ותסייע בניהול שרשרת הפעילות של אגד, שמונה 21 סניפי ניהול תנועה, 16 מוסכים בפריסה ארצית, מפעל לשיפוץ חלפים ומרכז לוגיסטי. היא תכלול את המודולים: רכש ומלאי, ניהול מחסנים, ייצור, מכירות, אחזקה, ניהול צי רכב, פיננסים, בקרה, תמחיר ורווחיות. כמו כן, הפרויקט כולל הקמה של מערך לחישוב סובסידיות תחבורה. "הפתרון יצעיד את אגד קדימה" אבי פרידמן, מנכ"ל אגד, אמר כי החברה "בחרה להטמיע מערכת ERP מתקדמת, שתתמוך בהמשך הצמיחה שלה בשנים הבאות. המערכת תצעיד את אגד קדימה מבחינות עסקית וטכנולוגית". נינה גיספאן, מנמ"רית החברה, ציינה כי "בחרנו מערכת SAP S/4 HANA שמותאמת לצרכים שלנו. הטמעתה תאפשר לנו פלטפורמה להתייעלות תפעולית, שתתבטא בניהול מלא של שרשרת האספקה, תוך זמינות ושקיפות מידע בזמן אמת, קבלת כלים לתכנון בקרה לוגיסטית ופיננסית והנגשת מידע לצורך קבלת החלטות עסקיות מיטביות ומבוססות דטה. המערכת תאפשר מדידה וייעול של תהליכי העבודה, שיפור יכולת הניהול, התחזיות והמלאים, ושדרוג יכולות הבקרה של הארגון". "המערכת מבית סאפ תהווה תשתית להמשך הטמעת חידושים טכנולוגיים לתמיכה בצרכים עתידיים של החברה, כגון שילוב יכולות אינטרנט של הדברים לחיבור מערך האוטובוסים, לשם קבלת מדדים על תקינות הרכב לביצוע אחזקה אקטיבית וחזויה (Predictive Maintenance) ועוד", הוסיפה גיספאן. עינת זרמי, סמנכ"לית יישומים במלם תים, ציינה כי "בהיותנו שותף סאפ מוביל (SAP Gold Partner), צברנו ניסיון מוכח ביישום עשרות פרויקטים מוצלחים בתחום הסאפ ובהקמת פרויקטי SAP S/4 HANA. מערכת זו מאפשרת ניהול תהליכים אינטגרטיביים המשלבים את כלל הארגון תחת בסיס מידע אחד, על גבי בסיס הנתונים HANA Big Data. ביישום משולבות טכנולוגיות ממשק משתמש חדשניות, שכוללות גישה ממכשירים ניידים ואפשרות לקבלת מידע וביצוע ניתוח נתונים בזמן אמת".

האם ישראל עומדת מאחורי מתקפת הסייבר על מערכת הרכבות האיראנית, שבוצעה מוקדם יותר החודש? התשובה לכך עדיין לא ידועה – וספק גדול אם היא אי פעם תיוודע לציבור. אולם, חוקרי חברת האבטחה סנטינל וואן חושפים היום (ה') פרטים חדשים בנוגע למתקפה, ומעריכים שישראל איננה התוקפת. המתקפה הביכה מאוד את השלטון האיראני, משום שהיא הביאה לכך שעל שלטי הרכבות בתחנות בטהרן הופיעו הכתובות: "עיכובים בשל מתקפת סייבר" ו-"לפרטים נא להתקשר לטלפון שמספרו 64411" – המספר של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. מובן שהחשודה המיידית במתקפה הייתה ישראל, שבינה לבין איראן מתחוללת מזה שמה שנים מלחמת סייבר גלויה למחצה. ישראל, מן הסתם, לא הודתה בביצוע המתקפה. התקשורת האיראנית דיווחה על התקיפה בלאקוניות, באופן שהקטין את עוצמת הפגיעה, והאשימה, כמובן, את אויביה של המדינה, ובראשן ישראל. אלא שהם לא פרסמו מידע על זהות התוקפים ומידע כזה לא נמסר גם ממקורות אחרים – פרט לפוסט באתר של חברת אבטחת מידע איראנית בשם פאדביש סקיוריטי. העננה מתפזרת – במקצת היום, סנטינל וואן מפזרת משהו מהעננה הזאת. על בסיס הפוגען הזה הוא מוחקן (Wiper) – תוכנה זדונית שמשיגה שליטה במערכת ההפעלה ומסוגלת למחוק קבצים חיוניים. אותו מוחקן השיג שליטה בתחנה המקומית, שינה סיסמאות גישה והתקין שומר מסך עם הטקסט המתגרה. בסנטינל וואן אומרים שניתוח מעמיק של הקוד מגלה כלי שנכתב בחובבנות מסוימת, לפני זמן רב – לפחות חצי שנה לפני התקיפה. יש בו קטעי קוד כפולים, קטעי קוד מיותרים ועוד כהנה וכהנה שגיאות. בחברה מעריכים שישראל, או כל תוקף מתקדם אחר, לא הייתה פועלת תוך הסתמכות על כלי חובבני כל כך. מי התוקף? אין בקוד עדויות נוספות לזהות התוקפים. אפשר לשער את זהותם על פי הנסיבות. ייתכן בהחלט שאלה מדינות שסבלו ממתקפות סייבר איראניות ורוצות להביך אותה בחזרה. בסנטינל וואן אומרים שהדבר רלוונטי במיוחד למדינות המפרץ ולערב הסעודית, שסבלו כמה פעמים מתקיפות מוחקה איראניות.

שורה של ארגונים אזרחיים פנו הבוקר במכתב דחוף לשרי האוצר התקשורת והפנים בדרישה להוציא מחוק ההסדרים, שהוא הבסיס לחוק התקציב, את התיקון לחוק התקשורת, כפי שפורסם לעיון הציבור. הארגונים שפנו לשרים הם איגוד האינטרנט, פרטיות לישראל, הקליניקה למשפט וסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. התיקון לחוק כולל הסדרים בתחום הדיגיטלי כולל, בין היתר, את הצעות החקיקה הבאות: דרישה להוסיף למידע שנרשם במרשם האוכלוסין את המען הדיגיטלי של כל אזרח מגיל 16, שכולל טלפון נייד ודואר אלקטרוני. ראשי ארגונים לו רואים במהלך כזה פגיעה חמורה בפרטיות של האזרחים. כמו כן כולל התיקון לחוק מתן אפשרות אוטומטית לגופים ממשלתיים לשלוח מסרים אלקטרונים לאזרחים, אלא אם כן יבקשו שלא לקבלם. "מהסדרים אלו עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה על השימוש במידע על האזרחים ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים. זאת, בנוסף להעמקת פערים חברתיים קיימים בחברה האזרחית בעקבות המעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל", כותבים ראשי הארגונים. "הנתונים העדכניים מלמדים, כי היקף השימוש בדואר אלקטרוני בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית הוא נמוך מאוד", נאמר במכתב. הארגונים קוראים לממשלה להוציא את הסעיפים האלו לדיון ציבורי פרלמנטרי, לדיון מסודר בכנסת, כדי לאפשר לנציגי הארגונים להשמיע את דעתם. כידוע, חוק ההסדרים הוא חבילה גדולה מאוד של חוקים, שברגע שהם מאושרים הם אינם עומדים לדיון בצורה מסודרת בכנסת, בוועדות השונות, כפי שמקובל. נציגי הארגונים דורשים שהחוק יבטיח את העקרונות הבאים: שליטה של אזרחי ישראל על המידע ויכולת לבחור האם ברצונם להעביר את פרטי הדואר האלקטרוני (ולא רק לאסור על קבלת המסרים הרשמיים בו) והגבלה משמעותית של היכולת של גופים מדינתיים להצליב את המידע עם מאגרים אחרים שברשותם ו/או להעביר את המידע לגורמים אחרים. כמו כן, הם דורשים להטיל אחריות ברורה לניהול סיכוני הסייבר של מערך הדיוור לאזרח ולתושב על גוף ממשלתי, וקביעת ברירת מחדל שלפיה המסרים הדיגיטליים לא יכללו מידע רגיש, אלא רק קישור לקריאת המסר המלא במערכות הגוף הציבורי, לאחר הזדהות אקטיבית של הנמען. הכותבים טוענים כי הסכנה גדולה, מאחר שהמידע לאזרח מגופים ממשלתיים מגיע גם דרך חברות פרטיות, ויש חשש שמידע אישי או רפואי יזלוג אליהם ללא שום פיקוח. בהמשך המכתב מפרטים ראשי הארגונים סעיפים אחרים בחוק ההסדרים, שגם בהם יש סכנה לפגיעה בפרטיות. לדוגמה, שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ובאמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים. בסיום כותבים ראשי הארגונים, כי התיקון לחוק התקשורת והסעיפים האחרים אינם דחופים, ולכן יש להוציא אותם מחוק ההסדרים ולאפשר דיון ציבורי.

"פוליטיקה ארגונית נתפסת כבעיה, כ-'צרה'. אף על פי שלא אוהבים לעסוק בה, יש לטפל בפוליטיקה הארגונית, כי אם הדבר לא ייעשה, היא לא תיעלם – אלא תמשיך לגדול", כך אמר משה יונה, מנכ"ל PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים. יונה דיבר היום (ה') בכנס השנתי של העמותה, שנערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות יותר מ-100 מקצוענים מהתחום. האירוע הפיזי היווה את סיומו של שבוע של אירועים וירטואליים. הפנינג הקיץ ההיברידי של העמותה, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים ושנמשך יותר משבוע, התקיים השנה תחת המוטו "מיומנויות רכות וכלים להצלחה". את האירוע היום הנחתה אילנית פרימן, מזכ"לית PMI ישראל. לדברי יונה, "מי שעוסק בפוליטיקה ארגונית נתפס כקומבינטור, ככזה שעוסק במאבקי כוח, מתנהל במוד של 'תן וקח', משחק 'מלוכלך'. מי שלא עוסק בפוליטיקה ארגונית נתפס כהגון, זקוף וישר". הוא אמר ש-"ברור שהפוליטיקה הארגונית היא משהו שצריך לטפל בו. מי שחווה את התחום בצורה הרחבה ביותר הוא מנהל הפרויקטים, כי הוא עוסק בתחומים רבים, עם הכי הרבה ממשקים – יותר מאחרים". "בלי טיפול בפוליטיקה הארגונית – מנהל הפרויקטים 'ייתקע'" יונה ציין כי "אם לא נטפל בפוליטיקה הארגונית – הדברים לא יקודמו וגם מנהל הפרויקטים, באופן אישי, 'ייתקע' ולא יצליח בניהולם. לכן, יש לטפל בכל בעיה בשלושה שלבים: הכרה בקיומה, הפרדה שלה ומציאת תרופה, ואז – טיפול בה. הדרך לטיפול מוצלח היא להתאמן, עוד ועוד, כמו כל דבר מסובך ומורכב". "הגדרת הפוליטיקה הארגונית", הסביר, "היא מכלול פעילויות שמבוצעות בארגון על מנת להשיג עוצמה והשפעה. הדרך להשגת תוצאות רצויות היא השפעה ישירה – או עקיפה. על מנהל הפרויקטים להשפיע על הסביבה הקרובה אליו, ומשם ההשפעה תחלחל. כאשר יש ניגודי אינטרסים, כל אחד מושך לכיוונו. לכן, נדרש להשתתף ב-'משחק' ולגייס כוחות להשגת תוצאות. מחקרים מצביעים שנדרש להשקיע כשליש מהזמן בפוליטיקה הארגונית על מנת להתקדם. לא מספיק להיות מקצועי, על מנהל הפרויקטים לפעול בתחום כדי לקדם את הנושא שלשמו הוא נשכר, וגם כדי לקדם את עצמו". יונה סיים את הרצאתו בכמה טיפים: "יש לבנות תדמית חיובית למנהל הפרויקטים ולנושא שאותו רוצים לקדם, כמו גם לכונן קשרים נכונים ותקשורת טובה. עיסוק נכון בפוליטיקה ארגונית יביא לקבלת עדיפות בחלוקת משאבי הארגון, וכן להגברת המוטיבציה של הצוות. נדרש להקפיד על מינון ולא להגזים, לא ללכת רכיל, לדבוק בעקרונות ובערכים, לשחק לפי החוקים, ללמוד את הארגון ולשתף פעולה עם אחרים. כמו שאומרים, 'עשית ולא דיווחת – לא עשית'. חשוב לשמור על השם שלך, כי הוא טוב משמן טוב. לא צריך להמציא את הגלגל, מומלץ לגייס קואליציה לפעולות גדולות. 'אם אין אני לי – מי לי' – על מנהלי הפרויקטים לטפל בנושא ביחד ולא לבד, והיום ולא מחר". אילנית פרימן, מזכ"לית PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים. צילום: ניב קנטור פרימן דיברה על פעילות עמותת PMI בשנת הקורונה: "במהלך השנה החולפת המשכנו לספק סיוע ותמיכה למנהלי פרויקטים, כדי להעצים אותם ברמות האישית והמקצועית. ככל המשק, עם פרוץ משבר הקורונה עברנו לפעול במסגרות רבות באמצעי שיתופיות ברשת. כך, יצרנו סדרת פעילויות, למשל סדרת הרצאות וובינר חודשיות, שכוללות תוכן מקצועי. גילינו שיש לכך היענות רבה". לדבריה, "הקמנו קבוצת ווטסאפ למנהלי פרויקטים. זה מקום להתייעץ, לקיים סיעור מוחות ולהעלות נושאים לדיון ולטיפול. לצד זאת, התחלנו בקיום פעילויות בעולם הפיזי, ונמשיך לעשות זאת – לצאת מגבולות הווטסאפ והזום אל עבר העולם האמיתי. נמשיך לפעול בשני הממדים ליצירת קשרים מקצועיים וחברתיים בין מנהלי הפרויקטים, שמגיעים מתחומים שונים. יש לכך תועלות רבות, ביניהן בהיבט של ההפריה המקצועית והמחשבתית". היא סיכמה באומרה כי "העמותה מכוונת לראייה כוללנית של מקצוע ניהול הפרויקטים, תוך הבנה שמקצועיות בלבד איננה מספקת. לכן, יש לקחת בחשבון מדדים נוספים שחלקם באו לידי ביטוי לכנס". בריאן גרהאם, מומחה לניהול פרויקטים. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה בריאן גרהאם, מומחה לניהול פרויקטים מאירלנד. הוא דיבר על הקשר שבין ניהול פרויקטים להשגת תוצאות משנה, דוגמת ערכים סביבתיים-ירוקים שיכולים להיווצר במהלך הפרויקט. לדבריו, על מנת להצליח בהשגת אותם יעדים, כמו בכל ניהול פרויקט, יש לרתום את הנהלת הארגון ואת אנשי המפתח המעורבים בפרויקט, כדי שהם אלה שיהיו ה-"שגרירים" הירוקים של המיזם.

קשר"ר חדש נכנס לתפקידו אתמול (ד'), לאחר טקס החלפה, שנערך במרכז המורשת ואתר ההנצחה של חיל הקשר והתקשוב בעיר המאמצת של החיל, יהוד. את הפיקוד נטל תא"ל יוסי כראדי, במקומו של תא"ל יריב ניר. הטקס נערך במעמד ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אלוף ליאור כרמלי (זה השם הנכון של האגף, שבטעות נוהגים לעתים לכתוב את שמו כאגף התקשוב וההגנה בסייבר). כרמלי הוא לא היחיד במשפחתו שעוסק בעולמות הטכנולוגיה: איציק כרמלי, מי שהיה עד לא מכבר מנמ"ר עיריית ראשון לציון וכיום משמש כמנכ"ל פריוריסיטי, הוא בן דודו. על הקשר"ר החדש מוטלת אחריות לא מעטה – לדאוג להמשך פעילותו התקינה של אחד הגופים החשובים בצה"ל, שמסייעים לו לשמור עלינו ולשמור על העליונות הפיזית והטכנולוגית של ישראל באזור. לפניכם כמה תמונות מהטקס. העברת הדגל. מימין: הקשר"ר היוצא, תא"ל יריב ניר, ליד ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אלוף ליאור כרמלי, שיעביר את הדגל לקשר"ר הנכנס, תא"ל יוסי כראדי. צילום: פלי הנמר מימין: אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ואלוף (מיל') שלמה ענבר, שהיה הקשר"ר בשנות ה-70 וכיום משמש כנשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: פלי הנמר שני תא"לים (מיל') ושני קשר"רים בעבר: ארנון זוארץ, שכיהן בתפקיד בתחילת שנות 2000, ובני מידן, ששימש בו באמצע שנות ה-80. צילום: פלי הנמר מוותיקי החיל: מימין – האלופים (מיל') שלמה ענבר ומוטי בר דגן, שהיה הקשר"ר העשירי וכיום הוא יו"ר צוות – ארגון גמלאי צה"ל. צילום: פלי הנמר