הבעלים של קבוצת NSO מנהלים מגעים למכירתה – כך דיווח הגרדיאן בסוף השבוע. על פי העיתון הבריטי, משקיעים ציבוריים בקרן ההון-סיכון הפרטית נובלפינה קפיטל, שאוחזת בשליטה בחברת הסייבר ההתקפי הישראלית, מנהלים מגעים עם ברקלי ריסרץ' גרופ להעברת הבעלות עליה. המגעים לרכישת NSO על ידי חברת הייעוץ האמריקנית נמצאים בשלבים מקדמיים, כך מסר מקור הבקי בפרטי המשא ומתן. לפי הדיווח, המגעים החלו באחרונה, בעקבות פרסום התחקיר הבינלאומי רחב ההיקף על NSO, שלפיו נעשה שימוש לא מוסרי ואולי לא חוקי ברוגלת פגסוס פרי פיתוחה. הגרדיאן דיווח כי עוד בטרם הפרסום השלילי, שלושה ממייסדי נובלפינה קפיטל כבר היו שרויים בדיונים ובמאבקים על המשך פעילותה של קרן ההשקעות. נובלפינה השתלטה על NSO ב-2019. בשבוע שעבר דיווחו סקיי ניוז והפייננשל טיימס שבשל אותה מחלוקת פנימית, משקיעים חיצוניים השתלטו על הקרן. כך, החברות שבבעלות נובלפינה – NSO הישראלית, חברת ההימורים האסטונית אולימפיק אנטרטיימנט גרופ וחברות נוספות – נותרו בחוסר ידיעה לגבי מצבן ועתידן. על פי הפייננשנל טיימס, למשקיעים החיצוניים של הקרן, שכוללים קרנות פנסיה ציבוריות בארצות הברית ובבריטניה, יש חלון זמנים עד ה-6 באוגוסט, שבו עליהם להחליט האם לפרק את הקרן ולמכור את הנכסים שבבעלותה או למנות צד שלישי שישתלט עליה. מקורב למגעי הרכישה אמר לגרדיאן שהמשקיעה הגדולה ביותר של נובלפינה, קרן הפנסיה הציבורית באורגון, היא המובילה והדוחפת את העברת הניהול שלה לברקלי ריסרץ' גרופ. לא התקבלו תגובות נובלפינה ו-NSO לדיווח. בעקבות התחקיר: ביקורות חריפות נגד NSO חברת הסייבר ההתקפי הישראלית סופגת מזה כשבועיים ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. את התחקיר הבינלאומי הוביל אמנסטי אינטרנשיונל, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. במסגרת התחקיר הענק אף פורסם שבין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. העיתון הצרפתי לה מונד דיווח בסוף השבוע כי אחד מגופי המודיעין במדינה אישש את אחד מממצאי התחקיר, שלפיו תוכנת פגסוס שימשה למעקב אחרי עיתונאי מערוץ החדשות פראנס 24. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף סמארטפונים, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח. נאמר שמדובר בכלל במאגר נתונים שנמצא באתר שמקורו בסין. כמפתחת פתרונות סייבר, עסקאות NSO בחו"ל מחויבות להיות מאושרות על ידי אפ"י – אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (לשעבר סיב"ט). האגף הוא זה שמחליט לגבי החברות הביטחוניות מה תוכל כל חברה לייצא, למי ותחת אילו הגבלות. אלא שנראה שלמרות זאת, רוגלת פגסוס הגיעה לידיים הלא נכונות, ויותר מפעם אחת. באמנסטי הדגישו כי "ל-NSO אין יכולת לוודא ניצול לרעה של המערכת, אלא אם הוגשה תלונה, כשלרוב, המתלונן כלל אינו מודע לכך שנפל קורבן לשימוש לרעה של המערכת". משמע: לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית אין יכולת לעקוב אחר השימוש – החוקי והלא חוקי, וזאת האחריות המלאה של לקוחות NSO – ממשלות וגופי אכיפה ברחבי העולם.

השדרן והמגיש אברי גלעד נכנס לתחום ההיי-טק: Daata – או, בשמה המלא, Daata Edtech Labs – הודיעה היום (א') על מינויו ליועץ. כמו כן, הוא רכש מניות בחברה. גלעד חבר בכך למייסדי החברה, דב רוטשטין ודרור אלוני, ששימש בעברו כמנהל הגימנסיה העברית הרצליה (והוא בנה של השרה לשעבר שולמית אלוני ז"ל). במסגרת תפקידו, הוא יפעל לקידום המוצר והשקתו בישראל ובחו"ל. Daata מפתחת פלטפורמת לימוד דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית וחיישנים, בשילוב משחקים חברתיים וחלקים מוחשיים. בחברה אומרים שהמערכת שלה מציעה לימוד חווייתי ומאתגר, לימוד דיפרנציאלי, לימוד עצמאי, פיתוח מיומנויות עבודת צוות ועוד. הפיתוח כולל התאמה לילדי החינוך המיוחד ולילדים על הרצף האוטיסטי, ובעתיד היא תכלול פיתוח המותאם לגיל השלישי. בימים אלה מבצעת החברה גיוס הון באמצעות פלטפורמת השקעות ההמונים פיפלביז, שמאפשרת גיוס הון למיזמים וחברות היי-טק דרך משקיעים מהציבור הרחב, שכל אחד מהם (ובעצם כל אחד) יכול לקחת חלק במיזם שבו הוא משקיע. שורה של אנשי חינוך בצוות של Daata הצוות של Daata כולל בכירים בעולמות החינוך והגיל השלישי: פרופ’ אריאלה לבינשטיין, כלת פרס ישראל על תרומתה הרבה לחקר העבודה הסוציאלית ולימודי הזקנה, מייסדת החוג לגרונטולוגיה והמרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה; ד"ר אלכס שניידר, מחנך וחוקר חינוך, בעל היכרות מעמיקה עם מערכת החינוך כמנהל בתי ספר וכמכשיר מנהלים; מיכאל בן צבי, מחלוצי מנתחי ההתנהגות בארץ, מרצה בכיר בנושא בעולם האקדמי ומחבר הספר אוטיזם – טיפול באמצעות ניתוח התנהגות; וריאד כבהא, ששימש כראש מועצת בסמ"ה וכמנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום סמינר גבעת חביבה. לדברי גלעד, "כמי שחינוך בראש מעייניו, והניכור שגורמים המסכים לילדים מטריד אותו מאוד, אני מצטרף ליוזמת השולחן החכם של Daata, שהוא אמנם סוג של מסך, אבל עם בשורה – בשורת החיבור. הפיתוח הישראלי הזה מחבר ילדים ללמידה, למשחק ולשיתוף פעולה סביב שולחן שהוא בעצם מסך חכם מאוד, באופן שלא הכרנו עד כה. אחרי שהשולחן הגיע לניסיון אליי הביתה ובנותיי וחברותיהן התנסו בו, הבנתי שניתן להשתמש במסך לטובת עשייה משותפת – גם במרחב הדיגיטלי וגם במרחב המעשי. אני בטוח שהמיזם הזה ישנה מהותית את היחסים בין ילדים ובני נוער בארץ ובחו"ל, לא פחות".

בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה נגד גוגל בבריטניה, בטענה לחיובים מוגזמים ולא הוגנים בחנות Play שלה. התביעה מבקשת פיצוי על נזקים של 920 מיליון ליש"ט (1.28 מיליארד דולר) ל-19.5 מיליון בעלי סמארטפוני אנדרואיד בבריטניה, וטוענת כי הנתח של 30% שגוגל גובה עבור רכישות משמעותו כי הצרכנים מחויבים בהגזמה וכי גוגל מחבלת בתחרות. תביעה דומה הוגשה גם נגד אפל בחודש מאי האחרון, ומאשימה את שתי ענקיות הטק גם בהפרה של חוקי התחרות בבריטניה ובאיחוד האירופי. התביעה הוגשה על ידי בית הדין לתחרות (Competition Appeal Tribunal) וטוענת, כי גוגל דורשת התקנה מראש ומיקום בולט של אפליקציית Play Store בסמארטפונים ובטאבלטים שעושים שימוש במערכת ההפעלה Android – דרישה שמצמצת את האפשרויות של צרכנים להימנע מהתשלום לגוגל, ובכך "חונקת" את התחרות, מאחר שרוב המשתמשים בבריטניה סומכים על החנות שלה לצורך גישה ורכישה של אפליקציות ופריטים דיגיטליים אחרים. יתרה מכך, טוענת התביעה, באמצעות ניתוב אנשים לחנות Play, שבה גוגל מעבדת תשלומים על ידי מערכת התשלומים שלה וגובה עמלת שירות של 30% על הרכישות – החברה מייצרת "רווחים אדירים ונפוחים" באמצעות "מס לא חוקי שלא מגיע לה". דובר של גוגל הגיב בהגנה על הפרקטיקה של החברה, ואמר, כי "Android מעניקה לאנשים יותר אפשרויות מכל פלטפורמה אחרת להחליט באילו אפליקציות או חנויות להשתמש – למעשה, רוב מכשירי ה-Android מגיעים עם יותר מחנות אפליקציה אחת שמותקנות עליהם מראש. אנו מתחרים בצורה הוגנת על מפתחים וצרכנים – 97% מהמפתחים בחנות Play לא משלמים כלל עמלת שירות, והמשמעות היא שהאפליקציות הן חינמיות לצרכנים". עוד הוא ציין, כי "פחות מ-0.1% מהמפתחים משלמים את העמלה של 30% ורק כאשר הם מרוויחים מיליון דולר. העמלה הזאת היא בת השוואה למתחרים שלנו ומאפשרת לנו להשקיע בצורה תמידית בבנייה של פלטפורמה בטוחה ומשגשגת שמועילה לכל מי שמשתמשים בה. התביעה הזאת מתעלמת מהיתרונות והאפשרויות שמספקת חנות Play, כמו גם מהשוק התחרותי שאנו פועלים בו". יצוין, כי באחרונה (כנראה בעקבות התביעה של אפיק גיימז) הפחיתה גוגל את עמלת השירות שלה ל-15% עבור מיליון הדולר הראשונים של הכנסות לשנה למפתחים, ולטענתה התוצאה תהיה הפחתה של מחצית מהתשלום של כמעט כל המפתחים בפלטפורמה שלה.

בכנס Explore Containers & Data Management Cloud Challenges של ווי אנקור, קומוולט, נט-אפ ומיקרוסופט, שהתקיים באחרונה באולם הכנסים סטוקו בתל-אביב, התכנסו בכירי תחום data services and solutions לדבר על כל האתגרים והחידושים בתחום שירותי נתונים, הגנת נתונים ופתרונות ענן. שריג צור, מנכ"ל ווי-אנקור, נשא דברי פתיחה; רועי ברקאי, סמנכ"ל חטיבת ענן ב-ווי אנקור, הציג את פתרונות הענן בעידן פוסט קורונה, דודי שוחט, ארכיטקט פתרונות בקומוולט, דיבר על עתיד ניהול הנתונים ההיברידי ושירותי נתונים חכמים; אנדרו וולקוב, מהנדס מערכות בנט אפ, שוחח על הגנת נתונים בסביבות ענן שונות; ולאה רוזן, מנהלת שותפים גלובליים, EMEA, במיקרוסופט, דיברה על שירותי הענן שמיקרוסופט מספקת ועל תכנית השותפים שלה. בסוף הכנס המשתתפים האזינו להרצאה "חילוץ בדרך לפסגת ההר הגבוה בעולם", סיפורו המדהים של המטפס נדב בן יהודה שהציל חיים בפסגת האוורסט.  דיילי ציפי צפתה, נצפתה ואפילו חזרה עם שי בתמונה מימין לשמאל צוות קומוולט ישראל: דודי שוחט, מהנדס מערכות; איתן מארבי, מהנדס מערכות; מיכל אהרוני, מנהלת מכירות; נוגה סהר, מנהלת מכירות; שירה פרונר, מנהלת שותפים; רונן נוי, מנכ"ל; קובי לידגי, פריסייל. צילום: שירה פרונר, קומוולט בתמונה מימין: יהודית אבירם, ארכיטקטית בקאפ באורבוטק; רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל; קובי מסיקה, מוביל מקצועי ליישומי תשתיות באורבוטק; דוד ניסן, מנהיג צוות תשתיות דטה סנטר גלובליות באורבוטק. צילום: שירה פרונר בתמונה מימין: אנדו וולקוב, מהנדס מערכות בנט-אפ; איתן מארבי, מהנדס מערכות בקומוולט ישראל; דודי שוחט, מהנדס מערכות בקומוולט ישראל. צילום: שירה פרונר

SAS מתכוונת לצאת להנפקה ציבורית ב-2024, כך הודיעה ענקית הבינה העסקית והניתוח המעמיק. ההודעה מגיעה כשלושה שבועות לאחר שדווח כי SAS תירכש על ידי ברודקום (Broadcom). זמן מועט לאחר הפרסום, הנרכשת הפוטנציאלית הודיעה שקטעה את השיחות בנושא. SAS היא מחברות התוכנה הוותיקות בעולם, ואחת מהגדולות שבהן, אשר מצויה בבעלות פרטית. מהחברה נמסר כי "כדי להיערך להנפקה, החברה תחל לנקוט בצעדים, כגון חידוד מבנה הדיווח הכספי שלה, ייעול תהליכים תפעוליים מסוימים ושיפור ההתמקדות שלה בפלחי הפלטפורמה, בה החברה תוכל להמשיך להצליח ולצמוח – לטובת בעלי העניין שלה". SAS הוסיפה וציינה בהודעתה מסוף השבוע כי "החברה תמשיך להשקיע סכומים משמעותיים – ולפתח עוד – את יכולות הבינה המלאכותית שלה, כמו גם תוכנות ופתרונות ניתוח מתקדמים. זאת, כדי להמשיך לענות על צרכי הלקוחות ולהמשיך ולפעול ולהוביל בשוק צומח, תחרותי ביותר, ההולך ונהיה דינמי יותר ויותר". "אנו בדרך יציבה קדימה" "עם ההתקדמות לקראת ההנפקה, אנו יכולים לפתוח הזדמנויות חדשות עבור עובדי SAS, לקוחות, שותפים והקהילה שלנו, כדי להשתתף בהצלחתנו, ולהבטיח את העתיד הטוב ביותר האפשרי לכולנו", אמר ד"ר ג'ים גודנייט, מייסד ומנכ"ל SAS. "כארגון, אנו בדרך יציבה קדימה, עם צמיחה בת קיימא. בנינו מותג ופלטפורמה אמינה, יצרנו בסיס תפעולי ופיננסי חזק, שמגדיר אותנו לעתיד טוב עוד יותר. עכשיו הגיע הזמן להתכונן לפרק הבא הזה". למרות ש-SAS לא חושפת פרטים על הביצועים הפיננסיים שלה, בהצהרה נכתב כי החברה הניבה הכנסות של כ-3 מיליארד דולר בשנת 2020, וכי גם השנה היא הייתה רווחית – זו השנה ה-45 שלה ברציפות. לפי החברה, הרווחיות שלה צמחה ב-8.4% במחצית השנה הכספית הראשונה של 2021. הדבר משקף לדבריה "נתון המעיד על הצורך ההולך וגדל של ארגונים בנתונים ובניתוח מעמיק שלהם, על אחת כמה וכמה בעולם רווי שיבוש בשל המגיפה. הטיפול בנתונים הוא התגובה הראויה, שתביא את המזור למצב זה". בחודש שעבר פורסם כי SAS לא משתוקקת, למרות ואחרי הכל, להיות חלק מתאגיד השבבים הענק ברודקום. זאת, בעקבות דיווח מוקדם יותר, לפיו ברודקום נמצאת במגעים לרכישתה, תמורת מחיר שטרם נסגר ושעומד על בין 15 ל-20 מיליארד דולר. ד"ר ג'ים גודנייט, ממייסדי ומנכ"ל סאס. צילום: קירסטן המסטרה, מתוך ויקיפדיה אז הודיעה SAS כי היא "איננה עומדת למכירה". ד"ר גודנייט, מייסד ומנכ"ל ענקית ה-BI, העביר הודעה לכלל העובדים ובה כתב כי "אנחנו לא עומדים למכירה". עסקת הרכישה הייתה אמורה להסתיים בשבועות הקרובים, אלא שמייסדי SAS, ד"ר גודנייט וג'ון סאל, שינו את דעתם והחליטו שלא למכור את החברה. ענקית ה-BI מצפון קרוליינה הוקמה ב-1976, מעסיקה כ-12.5 אלף עובדים במדינות שונות, מהם כ-5,200 במטה החברה, והכנסותיה מוערכות בשלושה מיליארד דולר. היא מיוצגת בארץ על ידי מיה אנליטיקס. SAS מתחרה בעולם ה-BI מול סאפ, אורקל, יבמ ומיקרוסופט. יש לה יותר מ-80 אלף לקוחות, מכלל מגזרי התעשייה, כשהמגזרים המובילים הם בנקאות ובריאות.

משבר הקורונה (לפחות זה הכלכלי) חולף, ואולי אפילו חלף, וההיי-טק, שממילא כמעט שלא נפגע ממנו, רותח: לצד שיאי גיוסי הכספים וההשקעות בסטארט-אפים וההנפקות של חברות ישראליות רבות בנסדא"ק, לא מעט חברות מרחיבות את הפעילות שלהן ומגייסות בימים אלה עובדים.ות. זוהי כתבת המשך בפרויקט של אנשים ומחשבים, שבו ליקטנו עבורכם.ן משרות שפתוחות בימים אלה כדי לאייש אותן. החברות מופיעות לפי סדר ה-א"ב (וה-ABC). חברות נוספות שרוצות להודיע לנו – ובאמצעותנו למועמדים.ות פוטנציאליים.ות – שהן מגייסות כעת עובדים.ות מוזמנות לפנות לחתום מטה כאן. שימו לב שהחלק הנוכחי הוא החלק האחרון של הפרויקט, לפחות בינתיים, ויפורסם חלק נוסף אם וכאשר יגיע אלינו מספר מספיק של חברות שמחפשות עובדים.ות. אקווה סקיוריטי החברה, שמציעה פתרונות אבטחת מידע לסביבות מודרניות, מגייסת מומחי.ות DevOps ו-DevSecOps, מהנדסי.ות ענן, מהנדסי.ות תוכנה, מומחי.ות QA, אנשי.ות שיווק ומנהלי.ות מכירות לצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. החברה, שהוקמה ב-2015, הוסיפה ב-2020 כ-80 עובדים.ות לשורותיה, והיא מעסיקה כ-350 עובדים.ות. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. גרדנוקס חברת הפתרונות לכלי רכב חכמים ואוטונומיים מסרה כי היא תגייס בחודשים הקרובים עשרות עובדים במגוון תפקידים ותחומים, בעיקר לחטיבת הפיתוח. בין היתר, גרדנוקס מחפשת ארכיטקטי.ות חומרה/תוכנה, מפתחי.ות FPGA, מפתחי.ות אמבדד, אנשי.נשות אוטומציה, DevOps, וריפיקציה ועוד. החברה ממוקמת ברמלה, בסמיכות לתחנת הרכבת. למשרות הפתוחות לחצו כאן. ואסט דטה חברת פתרונות האחסון מתכננת לגייס עד סוף השנה כ-160 עובדים.ות נוספים.ות, מתוכם.ן כ-80 למרכזי הפיתוח שלה בתל אביב ובחיפה. החברה מחפשת בוגרי.ות אוניברסיטאות מצטיינים.ות והיחידות הטכנולוגיות המובילות בצה"ל לתפקידי פיתוח תוכנה, אלגוריתמים, בקרת איכות, תמיכת לקוחות ו-DevOps. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. וויידאופס וויידאופס, שמספקת שירותים ופתרונות בתחום הענן לארגונים והיא שותפה של גוגל, מגייסת כ-30 עובדים.ות. החברה מחפשת אנשי.ות מכירות, שיווק, Account Manager, אבטחת מידע, אנשי.ות IT/Support, אנשי.ות DBA ו-DevOps. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. טרונובייט החברה, שמציעה פתרונות אינטרנט תעשייתי של הדברים (IIoT) בעולמות התעשייה 4.0, מחפשת מועמדים לכמה משרות: מפתח.ת BI, מפתח.ת Full Stack, מנהל.ת פרויקטים במערכות מידע לייצור (MES) וסטודנט.ת להנדסת מחשבים / תוכנה. העבודה מבוצעת בחלקה מהבית ובחלקה ממשרדי החברה באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה. למשרות הפתוחות לחצו כאן. מארוול חברת השבבים הבינלאומית מעסיקה כ-600 עובדים בשני מרכזי פיתוח בישראל: בפתח תקווה וביוקנעם. היא מגייסת עובדים.ות חדשים.ות למגוון רחב של תפקידים בתחומי הליבה של החברה. המשרות מגוונות ופונות הן למהנדסים.ות מנוסים.ות והן לסטודנטים.ות. מארוול מחפשת מהנדסי.ות דיזיין ו-וריפיקציה, מהנדסי.ות אפליקציה, מנהלי.ות פרויקטי תוכנה, מהנדסי.ות בקאנד ולייאאוט, וכן מנהל.ת תוכניות לקוח ומשרות נוספות בתחומי התוכנה (וירטואליזציה, קונטיינרים וקוברנטיס) והארכיטקטורה. כמו כן, היא מגייסת סטודנטים.ות בשנים השנייה והשלישית בתחומי הדיזיין וריפיקציה, סיגנל אינטגריטי, אנליטיקות ו-ולידיציה. למשרות הפתוחות לחצו כאן. מטריקס מטריקס מגייסת לשורותיה בימים אלו ומעוניינת לאייש כ-800 משרות טכנולוגיות באזור המרכז ובשרון. בין המשרות הפתוחות: אנשי.ות אבטחת מידע וסייבר, תוכניתני.ות net. מנוסים.ות ב-angular6 ומעלה, תוכניתני.ות ג'אווה מנוסים.ות ב-spring boots, אנשי.נשות DevOps ואנשי.נשות תשתיות Windows מארגוני אנטרפרייז. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. פיליפס ישראל החברה, שהיא חלק מתאגיד פיליפס הרב לאומי, עוסקת במחקר, פיתוח וייצור של טכנולוגיות רפואיות, ופועלת בארבעה אתרים: חיפה (מת"ם), פתח תקווה, נתניה וקיסריה. פיליפס ישראל מגייסת בימים אלה למגוון משרות בתחומי הפיתוח, האיכות, הרגולציה, הייצור, הנדסת הייצור ועוד. למשרות הפתוחות לחצו כאן. קומיוניקס קומיוניקס – חברת גיימיניג שמשלבת טכנולוגיות אודיו ו-וידיאו במשחקים במובייל – צפויה לגייס בשנה הקרובה כ-40 עובדים, כך נמסר ממנה. היא מחפשת עובדים.ות בתחומי השיווק, התכנות, המוצר, הדטה, הכספים והקריאייטיב. למשרות הפתוחות לחצו כאן. רד-האט חברת הקוד הפתוח מגייסת בימים אלה עובדים.ות לכ-30 משרות, לתפקידים של יועצים.ות לתחום הענן, מהנדסי.ות תוכנה ואוטומציה, DevOps, חוקרי.ות אבטחה ועוד. המיקום הוא ברעננה, כאשר החברה פועלת במודל עבודה היברידי – שילוב בין עבודה מהמשרד ומהבית. ברד-האט מבטיחים גמישות למי שצריך.כה לעבוד מהבית באופן מלא. למשרות הפתוחות לחצו כאן. Vianai חברת הבינה המלאכותית מגייסת עשרות עובדים.ות, בעיקר מהנדסי.ות פיתוח דטה, פרונטאנד ובקאנד – למרכז הפיתוח שלה בהרצליה. החברה נוסדה ב-2019 ובאחרונה סיימה סבב גיוס שני בסך של 140 מיליון דולר. למשרות הפתוחות לחצו כאן. רוצים.ות לדעת על עוד משרות? אתם.ן מוזמנים.ות להיכנס לחלק הראשון, לחלק השני, לחלק השלישי ולחלק הרביעי של הפרויקט.

סקר של איגוד האינטרנט, שהתפרסם היום (א'), מעלה נתון מביש, שלפיהם רק 10% מדפי האינטרנט באתרי המשרדים הממשלתיים נגישים בשפה הערבית. נתון זה מראה שהממשלה לפחות מצהירה שהיא שמה את האזרח במרכז, אבל לא בטוח שאת האזרח הערבי. הפערים בין המשרדים בולטים: לעומת משרדים כמו הגנת הסביבה, שבו 59% מהדפים נגישים בערבית, או רשות האוכלוסין וההגירה עם 23%, הרי שיש משרדים כמו התרבות והספורט, שם בקושי 1% מהדפים נגיש לקוראי הערבית, או רשות המסים עם 4%. מערכת אנשים ומחשבים פנתה לכל המשרדים הנוגעים כדי לקבל תגובות והתייחסויות – ועד כה לא קיבלה זאת מאף אחד מהם. המשרד היחיד שטרח להביע עניין ולשאול שאלות לקראת משלוח תגובה הוא המשרד להגנת הסביבה. לא מדובר פה בבעיה טכנולוגית: כפי שצוין בהודעת האיגוד, רשות התקשוב הממשלתי הכינה תשתיות שמאפשרות את הנגשת האתרים בערבית. בנוסף, לא מדובר פה בהוצאה תקציבית מיוחדת, שיכולה להעמיס באופן מיוחד על תקציבי המשרדים. לכן, הסיבה היא פשוטה ומקוממת: חוסר מודעות, במקרה הטוב, או הזנחה רשלנית, שתואמת את השיח הכללי סביב השפה הערבית. הרבה מעבר לחוסר נגישות לערבית הדו"ח הזה חמור לא רק בגלל עצם חוסר הנגישות באתרים. זה הרבה מעבר לכך: בהעדר השפה הערבית באתרי הממשלה, גם אם היא לא מתכוונת לכך – המסר שהאזרח הערבי מקבל הוא שהממשלה שלו, על שלל משרדיה, שאמורים לתת לו שירות כמו לכל אזרח אחר, פשוט לא מעוניינת לתת לו את המידע כדי שלא יצרוך את השירות. לדוגמה, משרד העבודה והרווחה מוצא לנכון להנגיש רק 6% מדפי המידע שלו, בעוד שאחוז התושבים הערבים הנזקקים לשירותיו גדול בעשרות מונים. רבים מהם כלל לא יודעים שהם זכאים לשירותים, כי אף אחד לא סיפר להם שיש את השירותים הללו. משרד האוצר, ששולט על תחומי חיים מרכזיים במשק, מאפשר לקרוא בערבית רק 3% מהדפים באתר שלו. שלא לדבר על שירותים בסיסיים כמו תחבורה ציבורית, שמשרתת גם את האוכלוסייה הערבית. אם דובר עברית רוצה להשתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע ליעד מסוים, הוא יוכל לגלוש לאתר משרד התחבורה בשפתו. אבל מה יעשה תושב כפר מרוחק שלא יודע עברית ובכל זאת רוצה לנסוע באוטובוס או ברכבת? האם הוא צריך להמתין לחסדיו של מישהו שיודע עברית כדי שיתרגם לו? פער דיגיטלי במשרד שאמון על צמצום הפערים הדיגיטליים ומה עם משרד המדע והטכנולוגיה, שלשמו נוספה עם הקמת הממשלה החדשה החדשנות ושקיבל את האחריות לרשות החדשנות? זה הרי המשרד הכי טכנולוגי, ומכיר את ההשפעה האפשרית של השימוש בטכנולוגיה לטובת צמצום הפערים בכלל ואלה הדיגיטליים בפרט. רק לפני ימים אחדים הושג הסכם בין שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לבין יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, על תוכניות לשילוב החברה הערבית במדעים ובהיי-טק. יהיה קשה מאוד לממש את התוכניות היפות האלה כשרק 3% מעמודי האינטרנט של המשרד הם בשפה הערבית. צעיר מהחברה הערבית שהחליט שהוא רוצה ללמוד מדעים יתקשה לקבל מידע מהמשרד אם לא יהיה מידע נגיש בשפתו. בתחילת הקורונה דובר רבות על כך שאזרחים ערבים לא מתחסנים בשיעורים גבוהים. מהר מאוד התברר שאחת הסיבות לכך היא העדר נגישות של השפה באתרים של משרד הבריאות וקופות החולים. אנשים פשוט לא ידעו שהם צריכים ללכת להתחסן. באותה התקופה ממש קיבלה הממשלה החלטה להאיץ את המעבר של משרדי הממשלה להענקת שירותים דיגיטליים. עם ממצאים מבישים כאלה ספק אם ניתן ליישם את ההחלטה כשזה נוגע לחברה הערבית. ככלל, נראה שלפי הנהלות המשרדים, בפרט אלה שבהם ההנגשה לערבית נמוכה – בשאר המקרים, שיסתדרו לבד. אולי הם מניחים שממילא חלק ניכר מהאזרחים הערבים בישראל יודעים עברית. דבר שיש לציין כאן הוא חוק הלאום, שעבר באחת הכנסות הקודמות, כשבראשות הממשלה עמד בנימין נתניהו. אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת הזה קובע שהשפה העברית היא השפה הרשמית בישראל, ואילו השפה הערבית היא "בעלת מעמד מיוחד". אותו מעמד אמור להיות מוסדר בחקיקה – מה שעדיין לא קרה. החוק הזה הביא לכרסום נוסף באמון של הציבור הערבי בישראל כלפי המדינה ולהגברת תחושת הקיפוח. השורה התחתונה: נתוני הסקר של איגוד האינטרנט הוצגו בכנס של מנהלים במשרדי ממשלה ורשויות ציבוריות. יש לקוות שהממצאים הללו יביאו את המנהלים והשרים החדשים בממשלה לשפר את הנתונים, כי שוויון מתחיל בשפה. מילים יוצרות סביבה ותרבות, ומחברות בין אוכלוסיות וקהילות. מדינת ישראל זקוקה יותר מתמיד לשיח שמחבר בין אוכלוסיות וקהילות ולא מפלה אותן לרעה, בפרט לא במקומות שהם זקוקים להם הכי הרבה.

מאת: אדר מרוז, מנהל המכירות של אקסקלוסיב נטוורקס ישראל כופרה הוא סוג אכזרי של תוכנות זדוניות, שפושעי סייבר משתמשים בהן כדי לחסום גישה למערכות עסקיות קריטיות, על ידי הצפנת נתונים בקבצים, במסדי נתונים או במערכות מחשב שלמות, עד שהקורבן משלם כופר. הקורבנות מקבלים שתי דרישות לתשלום כופר. הראשונה, כדי למנוע מפושעי הסייבר לחשוף את הנתונים הרגישים שהם גנבו, לפני הצפנתם. השנייה, כדי לגרום לפושעי הסייבר למסור את מפתח הפענוח, על מנת שהקורבן יקבל בחזרה גישה לנתונים שלו. זו צורה של סחיטה כפולה. מתקפות כופר הפכו לדבר שבשגרה, ובכל שבוע אנחנו נחשפים למתקפות על ארגונים בעלי תשתיות קריטיות. בתחילת יוני התרחשה מתקפה על JBS, חברת עיבוד הבשר הגדולה בעולם, שרשתות המחשבים שלה נפרצו. המתקפה השביתה זמנית חלק מהפעילות באוסטרליה, קנדה וארה"ב, ואלפי עובדים נפגעו. מתקפה שכזו הייתה עלולה להוביל למחסור בבשר, או להעלאת מחירים לצרכנים. התקפות כופר יכולות לפגוע בתשתיות קריטיות וליצור מצב חירום לאומי. ההתקפה האחרונה של צינור הדלק בארה"ב מוכיחה את הנקודה הזו, בכך שגרמה להשבתה בת שבוע של הצינור באורך 8,500 ק"מ, מה שהוביל למחסור בדלק, לעלייה חדה במחירי הדלק, לפגיעה בפעילות הטיסות בשדות תעופה, וליצירת פאניקה בתחנות הדלק לאורך כל החוף המזרחי של ארה"ב. ואכן, מתקפת סייבר זו קיבלה את תשומת הלב ברמות הגבוהות ביותר, כאשר הבית הלבן הוציא צו נשיאותי לשיפור אבטחת הסייבר של האומה. לפי ה-FBI, קבוצת כופר חדשה יחסית בשם DarkSide הייתה אחראית להתקפה הזו. לאחר בדיקה מעמיקה נמצא כי DarkSide היא קבוצת פריצה רוסית, המציעה פלטפורמת "כופר כשירות", המסייעת לפושעי סייבר לבצע התקפות כופרות עם מגוון של כלים, ועוטפת אותם במגוון שירותים שנועדו לסייע להם במשא ומתן ובתשלומים מהקורבנות. מתקפת כופרה. צילום אילוסטרציה: BigStock הנזקים הכספיים לעסקים ממתקפות כופר המרכז לפשעי אינטרנט (IC3), שלוחה של ה-FBI המספקת לציבור מקור מידע מהימן על כל פעילות פשעי הסייבר בארה"ב, קיבל שיא של 2,474 תקריות כופר בשנת 2020, המהווה עלייה של 60% במספר ההתקפות בשנת 2018. Cybersecurity Ventures צופה כי כל סוגי העסקים הקטנים והגדולים ייפלו קורבן להתקפות כופר כל 11 שניות, והעלות המשוערת לעסקים ברחבי העולם תהיה סביב 20 מיליארד דולר עד 2021. העלויות הישירות מיוחסות לדרישת הכופר, בעוד העלויות העקיפות קשורות להשבתה, שחזור נתונים, אובדן הכנסות, עלות שיפורים בהגנות סייבר ופגיעה במוניטין של החברה. דרכים אופייניות להפעלת התקפות כופרות פושעי סייבר מסתמכים בעיקר על הטכניקות הבאות כדי להדביק מערכות ב-כופרה: Front Door: פושעי סייבר יכולים להשתמש בפרוטוקול RDP כדי לקבל גישה ניהולית לדלת הכניסה, או שהם יכולים להשתמש באישורים גנובים שנרכשו ברשת האפלה. ישנם מיליוני מחשבים עם שירות RDP חשוף באינטרנט ללא כל הגנה. Back Door: פושעי סייבר מנסים להיכנס דרך הדלת האחורית, על ידי קבלת גישה עקיפה באמצעות הודעות דוא"ל דיוג, המכילות קבצים מצורפים זדוניים או קישורים (כתובות URL). כאשר נמען (קורבן) לוחץ עליו ביודעין, התוכנה הזדונית משתלטת ויכולה להצפין את הקבצים על הכונן הקשיח שלו, ולאחר מכן לפרסם מכתב כופר בדרישה לשלם כדי לקבל בחזרה גישה לקבצים. הגנה מפני כופר מבית Thales STA (ר"ת SafeNet Trusted Access) מציעה Multi factor Authentication בכל נקודות הכניסה המגנות על יישומי IT, אינטרנט וענן ארגוניים מפני איומים פנימיים וחיצוניים ב-Front Door. STA משתמשת בגישה מותנית מבוססת מדיניות, כניסה יחידה מאובטחת (SSO) ושיטות אימות אוניברסליות, המונעות הפרות, מפשטת את התאימות לתקנות, ומאפשרת לארגונים לעבור באופן מאובטח לענן. הצפנה שקופה של CipherTrust היא אחד ממוצרי הגנת הנתונים בפלטפורמת אבטחת הנתונים של CipherTrust. השירות מספק "whitelisting" של יישומים, בקרת גישה פרטנית והצפנת נתונים, ומאפשר לארגונים למנוע התקפות כופרות ב-Back Door. הוא מגן, הן על נתונים מובנים והן על נתונים לא מובנים, באמצעות בקרת גישה מבוססת מדיניות לקבצים, אמצעי אחסון, מסדי נתונים, ביג-דטה, בכל מקום שבו הוא שוכן בסביבה מקומית ובסביבות ענן היברידיות. אקסקלוסיב נטוורקס ישראל (Exclusive Networks Israel) מפיצה בישראל וב-30 מדינות את היצרנים המובלים בעולם. החברה מפיצה את מוצרי Thales, שהינה מובילה עולמית בתחום הצפנות ושירותי סייבר