הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/08/21 12:37
9.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעוד שבסמסונג עושים בשעות אלה את ההכנות האחרונות לקראת אירוע ההכרזה הגדול היום (ד') אחר הצהריים, מעבר לפינה צצה וואן פלוס הקטנה והודיעה שבדיוק במקביל, בדיוק באותה השעה, היא תכריז על משהו מאוד דומה משלה.
האירוע של סמסונג יתמקד בשני טלפונים מתקפלים חדשים משתי המשפחות שלה – Galaxy Flip ו-Galaxy Fold, שניהם בדור השלישי. נראה שכבר אין לסמסונג יותר מדי סוגות חדשות לחשוף, ואולי זו הסיבה שוואן פלוס החליטה שהיא יכולה לגנוב חלק מאור הזרקורים. החברה העלתה טיזר לחשבון הרשמי שלה באינסטגרם שבו היא מודיעה שבשעה 17:00 (שעון ישראל) – כאמור, בדיוק במקביל לפתיחת האירוע של סמסונג – היא תציג טלפון מתקפל משלה.
מעבר לסרטון הקצר אין פרטים, אבל מה שניתן ללמוד ממנו הוא שמדובר לא ממש בטלפון מתקפל, אלא יותר במכשיר עם שני מסכים שנסגרים זה אל זה, ולא נפתחים לכדי סוג של טאבלט. זה מזכיר את ה-Surface Duo של מיקרוסופט ועוד יותר את ה-G8X Dual של LG, שבעצם היה מסך שאפשר היה להוסיף למכשיר המקורי כגאדג'ט.
האם מדובר בגימיק של וואן פלוס או במכשיר חדש בלבד? מכיוון שעד עתה לא פורסמו פרטים כלשהם על כך שהחברה – או, יותר נכון, המותג של אופו – מתכוונת להשיק טלפון מתקפל בקרוב, סביר שמדובר באפשרות הראשונה.
בכל מקרה, אין ספק שוואן פלוס רוצה לגנוב היום קצת מהזרקורים של סמסונג.
11/08/21 12:59
7.61% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתב: דורון רותם שני.
יש רבים שמתייחסים לסמארטפון שלהם כאל מחשב נייד בזעיר אנפין. לשאלה עד כמה הוא יכול להיות תחליף אמיתי למחשב, שעל הנייר יכול לתת ביצועים טובים יותר, אין תשובה אחת. אבל בהיבט אחד, עד הזמן האחרון לפחות, היה לטלפונים רבים יתרון אחד מסוים: תצוגת ה-OLED שהם הציעו. הכוונה היא לאו דווקא לטלפונים ששייכים לצמרת הגבוהה. נדמה היה שהתצוגה המבוססת על טכנולוגיית ה-OLED קופצת משום מה מהטלוויזיות הגדולות היישר למסכים הקטנים של הסמארטפונים, כשהיא מדלגת על הניידים, שחלקם הגדול מבוסס עד היום על מסכי LCD.
אבל בשוק הטכנולוגיה אין ואקום: גם אם זה לא לגמרי קשור להתעוררות שוק המחשבים הניידים בגלל מגפת הקורונה, השימוש בפאנלים המבוססים על טכנולוגיית ה-OLED מתחיל לצבור תאוצה, כפי שניתן לראות היטב בהיצע המחשבים הניידים של אסוס (Asus), שהיא אחת השחקניות המובילות והמתקדמות בשוק. למה מסכי OLED טובים ממסכי LCD?
הדבר המהותי ביותר שמבדיל בין שתי טכנולוגיות התצוגה הללו הוא הדרך שבה יוצרים את התמונה. השמות של הטכנולוגיות הם ראשי התיבות שלהן – LCD – Liquid Crystal Display (תצוגת גביש נוזלי) ו-OLED -Organic Light Emitting Diode (דיודה אורגנית פולטת אור). השמות הללו מייצגים את המהות הטכנולוגית של השיטות. תצוגות LCD משתמשות בתאורה אחורית לכל המסך כדי להציג את התמונה, בעוד שבתצוגות OLED אין בה צורך, כי כל פיקסל ניתן לשליטה עצמאית מלאה.
מבחינת המשתמש, שני ההבדלים המהותיים הראשונים שאליהם שמים לב הם הצבעים העשירים במיוחד של התצוגה והבהירות שלה. בעוד בהירות טיפוסית של מסך LCD עומדת על 250 ניט, שזה בסדר לשימוש בחדר סגור עם תאורה, מסכי OLED יכולים להגיע ל-600 ניט, שזו בהירות שבה אפשר לעבוד גם בחוץ, באור שמש, ובתוך הבית זה מקל על העיניים, וגם מאפשר להוריד את רמת הבהירות אם רוצים כדי לחסוך בזמן סוללה.
ההבדל המהותי השני, כאמור, הוא כמות הצבעים, האיכות שלהם והתצוגה המלבבת מאוד על המסך. כל אלה נובעים מהניגודיות המצוינת של המסך. ה-OLED של אסוס מציע ניגודיות מדהימה של 1:1,000,000. בהשוואה, הניגודיות הממוצעת של מסך LCD עומדת על 1:1,000 בלבד. זה אומר מרחב צבעים הרבה יותר גדול – 1.07 מיליארד צבעים – שיכול להציג מסך OLED של אסוס לעומת 16.7 מיליון במסך LCD. זה גם אומר תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3 של תעשיית הקולנוע, שמבטיחה חוויית צפייה במולטימדיה מהנה ואיכותית הרבה יותר, מול תמיכה 63% ממוצעת של LCD בתקן ה-sRGB הבסיסי שתוקנן עבור המסכים והמדפסות של פעם.
תחברו לזה את תוספת התמיכה של OLED באופן מלא במרחב הצבעים של Pantone, שהוא התקן בתעשיות הדפוס, העיצוב הגרפי, הייצור ועוד, ואתם יכולים להבין מדוע באסוס בטוחים שתצוגת OLED איכותית יותר בהפרש ניכר לעומת תצוגת LCD.
יש עוד הטבות במסכי ה-OLED של אסוס
אחת מאותן הטבות שייכת יותר לפרק הקודם: השימוש בתאים בודדים עבור כל פיקסל אומר שאפשר לכבות כל אחד מהם כשהוא לא בשימוש. בעברית לא טכנולוגית זה אומר שהוא פשוט שחור. זה גם אומר שמסכי ה-OLED קיבלו אישור שהם עומדים בתקן השחור האמיתי של DisplayHDR 500/600.
הם גם מציעים זמן תגובה מצוין שעומד על כ-0.2 אלפיות השנייה – עד פי 50 מהיר יותר לעומת מסכי LCD פשוטים ואפילו מהיר בהרבה ממסכי LCD ייעודיים לשוק המשחקים. המשמעות של זה היא תצוגת אנימציה וסרטים חלקה לחלוטין, ובעידן המחשוב ההיברידי זאת עוד נקודה שצריך לקחת בחשבון.
יש עוד משהו, חשוב מאוד, שמציעים מסכי ה-OLED של ASUS: אישור של מעבדות TÜV Rheinland ו-SGS שהם מפחיתים במידה רבה ביותר את כמות האור הכחול הפוגעני לעיניים שנפלט מהם. החשיפה לאור כחול במסכים אלה עומדת על 6.5% מול חשיפה של 21.5% במסכי LCD – וזו הפחתה מסיבית של 70%, שחשובה מאוד לשמירה על עיניהם של הילדים, וגם של יוצרי התוכן ושאר האנשים שיושבים שעות ארוכות מול המחשב שלהם בזמן העבודה.
ה-ZenBook Pro Duo 15 OLED UX582 של אסוס. מקור: יח"צ
תכירו: הניידים של אסוס שמציעים מסכי OLED
אסוס כבר מציעה כמה מחשבים עם מסכי OLED, ואחד הבולטים שבהם הוא ZenBook Pro Duo 15 OLED UX582, שייחודי ליוצרי תוכן. מתחת למסך הראשי – מסך OLED בגודל 15.6 אינץ' וברזולוציה של 4K איכותית במיוחד בצבעים שהיא מציעה – יש מסך 4K בגודל 14 אינץ', ScreenPad Plus, שנמתח לכל האורך, עם תמיכה בעט אלקטרוני, מעבד עד Core i9 ועם עד 32 ג'יגה-בייט זיכרון. זה מחשב שהוא לא רק מרהיב, אלא גם מעודד יצירתיות מיוחדת במינה.
עוד מחשב מעניין הוא ה-ZenBook Flip 13 UX363, שמעבר למסך המרהיב והאיכותי והיכולת שלו להסתובב 360 מעלות על הציר כדי לעבור למצב טאבלט, וכל מה שבדרך לשם, מציע עיצוב יוקרתי ומרהיב לא פחות בדקיקות שמגיעה ל-13.9 מ"מ עם משקל של 1.3 ק"ג.
ה-VivoBook 15 PLED K513 של אסוס. מקור: יח"צ
אסוס מביאה את מסכי ה-OLED לסדרת המיינסטרים שלה – ניידי משפחת ה-VivoBook, והיא עושה זאת ב-VivoBook 15 PLED K513. מדובר במחשב עם מסך 15.6 אינץ' ברזולוציית FHD, מעבדי הדור ה-11 של אינטל עד Core i7-1165G7 ועד 16 ג'יגה-בייט זיכרון RAM. יש גם אפשרות לשלב שבב גרפי ייעודי של אנבידיה, והעיצוב איכותי ומפתיע.
בקרוב תשיק אסוס בישראל ניידים עסקיים חדשים במשפחת ה-ExpertBook ההולכת ומתרחבת שלה, וגם שני הדגמים החדשים יספקו לרוכשים את האפשרות לבחור בתצוגת ה-OLED המדהימה. מדובר ב-ExpertBook B5 וב-ExpertBook B5 Flip ההפיך עם מסך שתומך, כמובן, במגע. שניהם יביאו אל השוק עיצובים דקים וקלי משקל מסגסוגת אלומיניום ומגנזיום, שניהם מבטיחים זמני עבודה ארוכים במיוחד עם התבססות על מעבדי הדור ה-11 של אינטל, כמו גם עמידות גבוהה בהתאם לתקן הצבאי MIL-STD 810H, ושניהם מגיעים עם טכנולוגיית ביטול הרעשים הקניינית של אסוס.
משה בריק, מנכ"ל אסוס ישראל, אמר כי "כחברה מובילה ופורצת דרך בשוק המחשבים הניידים, אסוס מבינה את החשיבות והאיכות שמציעה טכנולוגיית OLED – החל במגוון הצבעים והבהירות המצוינת, ועד לשמירה על עיני המשתמשים עם הורדת הפליטה של האור הכחול מבלי לפגוע איכות התמונה. אנחנו שמחים להיות מהראשונים שמשלבים מסכי OLED במחשבים הניידים, ונמשיך ונגדיל את ההיצע עם הגידול בביקוש לטכנולוגיה זו".
11/08/21 16:27
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"עולם הבריאות ניצב בפני שורת אתגרים – מהצורך להיות בחזית הטכנולוגית ועד לדרישה ההולכת וגדלה לתת מענה למחסור בכוח אדם רפואי ולעומס המוטל עליו. נדרש 'דבק' שיחבר בין כלל היכולות הקיימות בעולם הבריאות, כדי לייצר זרימה של התהליכים באופן מיטבי, על מנת שיניבו ערך. המענה לכלל האתגרים הללו טמון באוטומציה של תהליכים, שנעשים כיום בצורה מסורבלת ולא יעילה, ובכך הם יוצרים עוד עומס ועבודה מיותרת על משאבי כוח האדם המוגבלים", כך אמר גיל טבקמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי בחטיבת הדיגיטל, הפיתוח והדטה של נס.
Tech N Talk
טבקמן השתתף ברב שיח שנערך באחרונה ביוזמת אנשים ומחשבים בנושא אתגרי מערכת הבריאות בעידן
לדברי טבקמן, "האוטומציה המלאה כוללת כלים לניהול תהליכים עסקיים, לצד הכנסת רובוטים לתהליכים בעולם הרפואה, מערכות מבוססות בינה מלאכותית ולימוד מכונה. פלטפורמות אלה יביאו לשיפור התוצרים המופקים מניתוח הנתונים, לטיוב בקבלת ההחלטות ולשיפור השירות למטופלים". "כך", הסביר, "יוקל העומס על כוח האדם הרפואי, כי חלק מהעבודה המנהלתית והתפעולית שהוא עושה יבוצע על ידי מכונות. באופן זה, בני האנוש יוכלו להתמקד בליבה – בביצוע המשימות החשובות באמת ובקבלת החלטות מושכלות".
הוא ציין כי "ארגוני בריאות נדרשים להטמיע פלטפורמות אוטומציה, שכוללות BPM (ר"ת Business Process Management), כמו גם RPA (ר"ת Robotic Process Automation) ומנועי אוטומציית החלטות מבוססי לימוד מכונה ובינה מלאכותית. מערכות אלה מסייעות לעובדים להקל על הלחץ שבו הם נמצאים ומביאות לניהול תהליכים מהיר, יעיל וטוב יותר. בדרך זו, הגופים הרפואיים משפרים לאין ערוך את ביצועיהם העסקיים, לצד שיפור השירות. פלטפורמות אלה ימנעו 'תקיעה' של תהליכים, וייצרו זרימה חלקה שלהם והפחתת עומסים".
האב לאינטגרציה דיגיטלית
היבט נוסף שבו ניתן לסייע לארגוני בריאות ושאותו ציין טבקמן "הוא במערכות הליבה – הכל כך קריטיות. אנחנו, בנס, מיישמים פתרון שנותן מענה לכך – Digital Integration Hub. פתרון זה מאפשר תכלול נתונים שנדרשים לטובת עבודה בדיגיטל, כאשר זה נעשה ללא הפרעה למערכות התפעוליות. באמצעות תפיסה זו ניתן להכניס טכנולוגיות חדשות, ש-'יודעות' לטפל במידע הרפואי במגוון דרכים, דוגמת טכנולוגיות In Memory , ושמאפשרות זמינות וגישה מהירה ביותר למידע. שימוש בתפיסה זו מתחבר לשיפור התהליכים, כי הוא מאפשר למערכות הליבה 'להיכנס' לעולם החדש ולשמש כגשר בין הרפואה המסורתית לבריאות הדיגיטלית".
טבקמן סיים את דבריו באומרו כי "אוטומציה היא נושא קריטי שארגוני הבריאות חייבים לאמץ לתוך תוכניות האסטרטגיה שלהם כבר כיום. אל להם להסתפק בפתרונותRPA , שנותנים מענה לצרכים מיידים. לטווח הארוך, האתגר הוא לדעת לקחת את תחומי האוטומציה למקומות הנכונים, כדי שהם ישתלבו באופן חלק בעולם הבריאות הדיגיטלי".
עוד השתתפו ברב שיח: נעמה פרי-כהן, מנהלת הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים שבמשרד הבריאות; עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום; דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיה של רשת אסותא; מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות; ועדי זמיר, מנהלת שותפות רוש דיאגנוסטיקה וקרן אמון בישראל (StarFinder).
11/08/21 18:05
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האירוע של שיאומי השבוע ייזכר קודם כל ובעיקר בגלל הטלפון החדש והמרשים Mi Mix 4, אבל מסביב הוא כלל עוד כמה הכרזות, ואחת מהן שונה מכולן: כלב קיברנטי 0 או, במילים פשוטות יותר, רובוט נמוך קומה, שעומד על ארבע רגליים.
הרובוט מסתמך על מנועי סרבו ששיאומי פיתחה בעצמה, בתוך הבית, ולפי החברה מדובר בפלטפורמת קוד פתוח שתאפשר למפתחים לבנות יישומים שונים, שיניעו את הרובוט הכלבלבי לביצוע פעולות שונות. בשיאומי טוענים שהוא יכול לעקוב אחרי הבעלים שלו, לנווט מסביב למכשולים ולזהות כמה דברים: הבעות פנים של אנשים, עמידות שונות ואפילו את הבעלים שלו בתוך המון אנשים.
בלב הרובוט-כלב נמצא מערך ה-Jetson Xavier NX של אנבידיה, שמוגדר כמחשב הבינה המלאכותית הקטן ביותר בעולם. בגוף שלו משולבים 11 חיישנים שונים, כולל חיישן על קולי וחיישן מגע, מצלמות וגם GPS שמאפשרים לו לתקשר עם הסביבה.
המחיר שלו יהיה כ-1,550 דולר, אבל זה לא אומר שתוכלו לרכוש אותו: החברה הודיעה שהיא תשיק, בתור התחלה לפחות, רק 1,000 יחידות, שאותן היא מייעדת עבור מהנדסים ומומחי רובוטיקה שיוכלו לחקור את היכולות של הכלב הרובוטי. כולם יתחברו לקהילת קוד פתוח שאותה תתחזק שיאומי.
11/08/21 11:51
5.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המגזין Wired פרסם שלשום (ב') את דירוג הסטארט-אפים ה"חמים" ביותר בתל אביב. לפי המגזין, "העיר מזמן ידועה ככר פורה לחברות חדשנות בתחומים כמו פינטק והגנת סייבר. אבל כמות הולכת וגדלה של יזמים מצמיחה סטארט-אפים המכונים Deep Tech, המתבססים על טכנולוגיות המבוססות על פריצות דרך מדעיות והנדסיות".
אז אילו הם הסטארט-אפים הבולטים שנבחרו?
Theator – לקדם את הכירורגים למאה ה-21
"העקרונות הבסיסיים של לימוד, אימון ועבודה בתחום הכירורגיה לא השתנו מאז המאה ה-17," אמר תמיר וולף, מנכ"ל Theator, "זה מודל של התמחות ולמידה". וולף ייסד את החברה ב-2018, עם דותן אסלמן, כדי להנגיש נהלים ופרוצדורות ניתוחיות למשתמשים רבים. כך, כירורגים יכולים למצוא סרטונים של ניתוחים, לבצע סינונים ופילוחים שונים ולבדוק מה עשו אחרים במצבים דומים. המנתח יכול לצפות בסרטון הניתוח שביצע, עם הערות מבוססות בינה מלאכותית, המאפשרות למידה מתמדת ושיפור.
Soos Technology – ביצת הזהב בכל שנה נגרסים כשבעה מיליארד אפרוחי תרנגולות ממין זכר כיוון שאינם מטילים. סטארט-אפ הביו-טק Soos, שייסדו יעל אלטר ונשאת חאג' מוחמד ב-2017, מצא שבחשיפת הביצים לתנודות קול במהלך הדגירה, ניתן להפוך עוברים ממין זכר לנקבות מטילות. כעת הוא מחפש דרך להבטיח תוצאות עקביות וגבוהות במדגרות מסחריות. לפי החברה, הנתונים עומדים עד כה על 60% נקבות, ואלטר אופטימית להגעה ל-100%.
Empathy – להביא חדשנות לפרידה מהקרובים
"תהליכי פטירה ומוות הם המגזר הצרכני הגדול ביותר היום שלא הושפע מחדשנות," אמר רון גורה, מייסד שותף ומנכ"ל Empathy, "יש סלידה טבעית, איננו רוצים לדבר על סיום החיים." גורה, יזם סדרתי שכבר מכר חברה ל-eBay והיה מבכירי מרכז הפיתוח של WeWork בישראל, השיק את האפליקציה באפריל עם המייסד-שותף ומנהל הטכנולוגיות יונתן ברגמן, ומטרתה לתמוך ולסייע למשפחות לאחר מות יקיריהן בעזרת הנחיות וייעוץ בתחומים הקשורים לפטירה, כגון ארגון לוויה, יישוב חובות והתמודדות עם אובדן, תוך מיטוב תהליכים פיננסיים.
VAST Data – אחסון פלאש נגיש וזול
אחסון מבוסס פלאש הוא מהיר, גמיש, וקומפקטי יותר מאחסון מבוסס דיסק קשיח המסורתי. אך עד לאחרונה, היתרונות האלה לוו בתג מחיר גבוה ביותר. הסטארט-אפVast Data , שהוקם ב-2016 על ידי רנן חלק, שחר פינבליט וג'ף דנוורת', מציג תשתית חדשה, ההופכת את השימוש באחסון פלאש לנגיש וזול יותר ברחבי הארגון. במאי השנה הוערכה החברה בשווי של 3.7 מיליארד דולרים – יותר מפי שלושה מההערכה באפריל 2020.
Melio – להקל על ביצוע תשלומים
החברה מספקת לעסקים קטנים שליחה וקבלה של תשלומים באמצעות לוח מחוונים דיגיטלי משולב. הסטארט-אפ הושק על ידי מתן בר, אילן אטיאס וזיו פז ב-2018, ומספק כלי חינמי, המאפשר ללקוחות להעלות חשבוניות ספקים ולתזמן תשלומים מכרטיסי אשראי וכרטיסים בנקאיים. בתמיכת אמריקן אקספרס וסיילספורס, Melioהפכה לחד-קרן בינואר.
Amai Proteins – חלבונים מתוקים מסוכר
בניסיון להתמודד עם השמנת יתר, סטארט-אפ הפוד-טק משתמש בהנדסת מחשוב והליכי תסיסה כדי לפתח "חלבונים מעצבים" שהם נטולי קלוריות, בריאים, זולים ומתוקים יותר פי אלפי פעמים מסוכר. הסטארט-אפ נוסד על ידי המנכ"ל אילן סמיש ב-2016, וכבר עורך שיתופי פעולה במו"פ עם פפסיקו ודנונה.
Papaya Global – הפרי שינהל את משאבי האנוש במרץ השנה הפך הסטארט-אפ לחד-קרן הראשון בישראל המנוהל על ידי אישה. הוא הוקם ב-2016 על ידי עינת גז, המנכ"לית, יחד עם עופר הרמן וראובן דרונג, ופלטפורמת משאבי האנוש שהוא פיתח מאפשרת לארגונים לרכז, לתקנן ולעשות אוטומציה בתהליכים הקשורים בגיוס, קבלה, שכר וניהול משאבי אנוש.
Deci – לעשות AI טוב יותר עם AI
הסטארט-אפ Deci משתמש ב-AI כדי לעשות בינה מלאכותית טובה יותר. לפני פריסה, מהנדסים מעלים את מודל ה-AI הקיים שלהם לפלטפורמה AutoNAC (בנייה אוטומטית לרשתות נוירונים), והיא מבצעת שיפורים לצורך דיוק ויעילות מרביים. הסטארט-אפ נוסד ב-2019 על ידי יונתן גייפמן, יונתן אליעל ורן אל-יניב, השתתף באקסלרטור של אינטל, ושתי החברות משתפות פעולה.
GuardKnox – האוטו שלנו בטוח ומאובטח
יוצאי חיל האוויר משה שליסל, דיוניס טשלר ועידן נדב מורידים אל הקרקע חידושים טכנולוגיים שפותחו לתעשיות האוויריות. הסטארט-אפ נוסד ב-2016 ומציע לספקי תעשיית הרכב פתרונות מחשוב מודולריים למכוניות, עם התמקדות בהגנה בשטח מפני האקרים.
Artlist – תוכן ליוצרי תוכן
הסטארט-אפ הושק על ידי עירא בלסקי, איציק אלבז, אייל רז ואסף אילון ב-2016 והוא מהווה one stop shop ליוצרי תוכן, כשהמנוי מקבל גישה בלא הגבלה למוסיקה, לאפקטים קוליים ולסרטונים ללא תמלוגים. החברה רכשה את שוק המולטימדיה Motion Array בדצמבר האחרון תמורת 65 מיליון דולרים, והרחיבה את מאגר הנכסים הדיגיטליים שלה ל-800,000.
11/08/21 13:42
5.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היפוך מגמה בתוצאות של Wix: בעוד שברבעון הראשון של השנה היא רשמה עלייה בהפסד הנקי, ברבעון השני, שעל תוצאותיו היא דיווחה היום (ד'), הציגה החברה מעבר לרווחיות. בסך הכול, החברה מסיימת רבעון טוב, לאחר שלצד המעבר לרווח היא רשמה עלייה יפה בהכנסות. עם זאת, מדובר בתוצאות שנמצאות ברף התחתון בלבד של התחזיות שלה.
תוצאות הרבעון מראות על זינוק של 33.9% בהוצאות ל-388.1 מיליון דולר ושל 34% בהכנסות ל-316.4 מיליון. מתוכן, ההכנסות מהמנויים על מוצרי הליבה של החברה רשמו עלייה של 24% ל-235.9 מיליון דולר ומכירות הפתרונות העסקיים זינקו ב-75% ל-80.5 מיליון. ההכנסות החוזרות ממנויי מוצרי הליבה עלו ב-22% ל-967.3 מיליון דולר. החברה עברה ברבעון לרווח נקי של 38 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 57.7 מיליון ברבעון השני של 2020.
עוד מעלים הנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות טיפסו ב-72.3% ל-121.4 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-17.8% ל-195 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 70.14%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-12.2% ל-266.7 מיליון דולר וההפסד זינק ב-33.4% ל-71.6 מיליון.
Wix רשמה זינוק בהפסד התפעולי – ואף חריף יותר – גם במחצית הראשונה כולה, שבסיכומה הוא האמיר ב-76.2% ל-157.3 מיליון דולר. לעומת זאת, ההפסד הנקי צנח ב-75.7% ל-22.9 מיליון דולר. ההוצאות זינקו ב-51.9% ל-777.8 מיליון דולר וההכנסות – ב-37.2% ל-620.5 מיליון.
"משבר הקורונה הוא אירוע מתמשך ומתפתח, שמייצר חוסר ודאות ברחבי העולם. אנחנו, כמו גם המשתמשים שלנו, עומדים בפני מציאות לא ברורה, שבה קשה לנבא האם אנחנו בפתחו של גל חדש של המגפה, או לקראת סיומו של הגל הקודם וחזרה לשגרה", אמר אבישי אברהמי, מייסד-שותף ומנכ"ל Wix. "עבור המשתמשים שלנו, פירוש הדבר הוא שהם לא יודעים אם עליהם להקים חנויות, אירועים ושירותים אונליין או פיזיים, ולא יכולים לתכנן תוכניות קדימה. התוצאה עבורנו היא האטה קלה ביצירת נוכחות מקוונת חדשה, שמשתקפת בתוצאות הפיננסיות שלנו, שהגיעו לרף התחתון של התחזיות שצפינו. המשתמשים שלנו והעולם כולו מנווטים את דרכם במציאות של חוסר ודאות ודווקא בשל כך, יותר מתמיד, עלינו להמשיך להתמקד במטרה ארוכת הטווח שלנו – להיות המנוע העיקרי של הרשת, לאפשר דמוקרטיזציה דיגיטלית ויצירת זהות ונוכחות אונליין לכל סוגי המשתמשים, בכל רחבי העולם".
ליאור שמש, סמנכ״ל הכספים של Wix, ציין כי "התוצאות עדיין מראות גידול חזק יותר מאשר ברבעונים טרם הקורונה. אף על פי שברבעון השני רשמנו האטה גדולה יותר משצפינו, צמיחת כמות המשתמשים נותרה גבוהה יותר לעומת 2019, והגידול במספר המשתמשים שעברו ממנויים חינמיים למנויים בתשלום, כמו גם במוניטיזציה, נותר איתן. כל אלה הם סימנים ליסודות חזקים. אנחנו מעדכנים את הציפיות שלנו להמשך השנה, תוך לקיחה בחשבון של המשך אי הוודאות המתמשכת סביב הקורונה".
11/08/21 15:31
5.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הצורך בגיוון תעסוקתי – הן לשם הגיוון והן כדי לצמצם את המחסור החמור והכרוני בכוח האדם בהיי-טק – הוא נושא שמדובר, ומאוד, בתעשייה. אלא שמדובר לפי שעה בעיקר במילים גבוהות ופחות בתוצאות בשטח, על אף מאמצים שעושים גורמים מסוימים.
הדברים נכונים גם, ואולי בעיקר, בכל הנוגע לחברה הערבית: לפי הנתונים, שיעור השכירים הערבים בהיי-טק ירד מ-2.1% ב-2018 ל-1.9% ב-2020. נכון שמדובר בשני דו"חות שונים: הנתונים אודות 2020 עולים מדו"ח של רשות החדשנות ואלה על 2018 – ממסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדה לענייני החברה הערבית, אבל משניהם עולה בבירור ששיעור המועסקים בהיי-טק מהחברה הערבית קטן מאוד ואפילו זניח.
מועמדים ערבים לתעסוקה בהיי-טק נתקלים בשורה של קשיים: גזענות – גלויה או מוסווית, העובדה שהם לא צמחו באחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ובדרך כלל אין להם חברים שמגיעים משם ויכולים להמליץ עליהם, המיקום הגיאוגרפי של חברות ההיי-טק, שברוב המקרים לא קרוב ליישובים ערביים, כאשר אצל הבדואים יש להוסיף את היישובים הלא מוכרים בנגב, ופערי תרבות. הסעיף האחרון מציב מהמורה גדולה יותר בפני מועמדות מהחברה הערבית, ובתוכה החברה הבדואית. מדובר בחברה מסורתית, ששמה את הנשים שבה בבית הרבה יותר מאשר במרבית החברות האחרות במדינה.
אחת הנשים שלמרות כל זאת ובניגוד לכל הסיכויים עשתה זאת והצליחה להגיע לחברת היי-טק – רדוור במקרה שלה – היא סוזן וכילי. היא משמשת בחברה כמהנדסת תוכנה, לאחר שפוטרה ממטריקס עקב הקורונה.
וכילי מגיעה מהכפר הלא מוכר דיר אל משאש, שממוקם ליד דימונה, מבית שבו לא היה מחשב עד כיתה י' – והיא בת 25. כלומר, מדובר בעד לפני תשע שנים, וב-2012 כבר היה לפחות מחשב אישי אחד במשק בית ממוצע בישראל. אבל מילא מחשב – למשך תקופה ארוכה הבית שלה לא היה מחובר לחשמל ולמים, ומשפחתה נאלצה לשאוב מים מבאר, כמו במאה ה-19, ואף לפני כן. מה שסייע לה להגיע להיי-טק ולא להיסלל למקצועות יותר מסורתיים אך פחות מכניסים הוא הרבה כישרון וכוח רצון, כמו גם תוכנית בוטקאמפ של עמותת תפוח, שבה היא השתתפה. בתוכנית היא ושאר המשתתפים.ות – כולם.ן מהחברה הבדואית – למדו איך להציג את עצמם.ן בראיונות עבודה, על מה לשים יותר את הדגש ועוד כישורים נחוצים מעין אלה.
משתתפי.ות וצוות התוכנית של עמותת תפוח. צילום: באדיבות העמותה
לעמותה ולתוכנית אגיע בהמשך, אבל תחילה לגבי וכילי עצמה: "ההתעניינות שלי בטכנולוגיה התחילה בתיכון, שם למדתי 10 יחידות במחשבים ושם גיליתי את העולם הטכנולוגי ואת התכנות. אני אוהבת אותו, ובעיקר את החשיבה הלוגית ואת האפשרות לפתור בעיות", היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים. גם כאן היא נתקלה בקושי משמעותי: בעוד שבשנת הלימודים הייתה הסעה מהכפר שלה לתיכון המרוחק, בתקופת מבחני המגן והבגרות היא נאלצה ללכת ברגל ולנסוע באוטובוסים במשך שלוש שעות לכל כיוון, בכל פעם, כדי להגיע לבית הספר.
בתקופת התיכון, בזמנה הפנוי, וכילי למדה שפות תכנות. אלא שלמרות זאת, היא כיוונה לתחום ההוראה, "כי זה מה שהכרתי. החלטתי שאני הולכת ללמוד הנדסת תוכנה, כי אני טובה בזה ואוהבת את זה, אבל לא ידעתי מה עושים עם זה אחר כך, באילו תחומים אפשר לעבוד. בחברה שלנו לא ממש מכירים את עולם ההיי-טק. לכן, חשבתי שאהיה מורה למחשבים בבית הספר התיכון, או מזכירה".
את האפשרות לעבוד בהיי-טק היא גילתה ביריד תעסוקה שנערך בשנה השנייה ללימודיה במכללה שבה היא למדה. עם חיפוש העבודה היא נתקלה בגזענות, ועוד באחת בוטה. "ביריד תעסוקה (נוסף, אחרי שכבר סיימה את הלימודים – י"ה) בפארק ההיי-טק בבאר שבע ניסיתי לתקשר עם נציגות של אחת החברות שהציגו בו. הן הסתכלו אליי, שאלתי אותן שאלות והן פשוט לא ענו, אלא ברחו משם. פשוט כך. לפניי הייתה בחורה יהודייה, ואתה הן דיברו. אתי – לא". וכילי נתקלה בגזענות גם בראיונות עבודה. "אחד המראיינים", סיפרה, "שאל אותי: 'איך את, בתור בדואית, תרגישי עם הקבוצה?' השבתי לו שאני בן אדם כמותו וכמו כל אחד מחברי הצוות ויש הבדל רק בשם. הוא חייך וכמובן שלא התקבלתי".
בסופו של דבר, כאמור, היא התקבלה למטריקס, ולאחר שנאלצה לעזוב אותה – לרדוור.
איך את מרגישה ברדוור?
"אני מרגישה טוב, אבל כשאני נכנסת למשרד ואני היחידה ששמה מטפחת על הראש, זה גורם לי להרגיש את תחושת השונות. אני מרגישה לבד ושונה מכולם. זאת עוד סיבה שבגללה לקחתי על עצמי לעודד עוד בנות לתעסוקה בהיי-טק, ובפרט בנות ערביות ובדואיות. כדאי למעסיקים להעסיק אותן, כי הן כמו כולן ויש כאן פוטנציאל לא ממומש. הן רעבות להצלחה וחכמות לא פחות ממישהו שנולד עם כפית שמנת ביד".
יותר מ-20 שנות פעילות לצמצום הפערים הדיגיטליים
עמותת תפוח הוקמה בשנת 2000 ביוזמת איש העסקים ליאון רקנאטי, ומטרתה היא לצמצם את הפערים הדיגיטליים בחברה. העמותה עובדת עם האוכלוסיות המודרות – ערבים, נשים, חרדים ועוד – להשתלבות בהיי-טק ובעולם העבודה בכלל, ועושה זאת כבר מגיל נוער. המטה של העמותה נמצא ברמלה והיא פועלת מ-21 מרכזים ברחבי הארץ. לדברי מעין קמחי, סמנכ"לית מוצר בעמותה, "אנחנו פועלים בכמה זירות עיקריות, בהן הטמעת אורח חיים דיגיטלי ונגישות לאוכלוסיות רווחה כגון קשישים, נוער וילדים, והכשרות טכנולוגיות לתעסוקה – מעבודה בסביבה ממוחשבת דרך עולמות של שיווק דיגיטלי, לינוקס, AWS, חוויית וממשק משתמש ועוד. כאן נכלל בוטקאמפ התכנות ש-וכילי השתתפה בו".
התוכניות של העמותה מועברות על ידי מדריכים שמגיעים מההיי-טק ועושים זאת בהתנדבות, ולכל אחד מהמשתתפים מצוות.ת מלווה תעסוקתי.ת אישי.ת. "המלווה התעסוקתי.ת אחראי.ת ללוות את המשתתפים בקורסים השונים החל משלב המיונים לקורס וכלה במציאת הזדמנויות תעסוקתיות במהלכו ובסופו. הוא.היא מלמד.ת אותם מה לכתוב בקורות חיים, על לינקדאין ועל אפשרויות נוספות למציאת תעסוקה, ופותח.ת דלתות אצל המעסיקים, כי הוא.היא מגיע.ה מהתעשייה ומכיר.ה אותם", אמרה קמחי.
היא הוסיפה כי "אנחנו מכינים את המעסיקים לקראת השוני שהם הולכים לפגוש. הם יכולים להיות מופתעים, למשל, שמישהי עם תלבושת בדואית מסורתית מדברת אתם על שפות תכנות".
מעין קמחי, סמנכ"לית מוצר בעמותת תפוח. צילום: באדיבות העמותה
לדברי קמחי, "הפער הגדול הוא בהנגשת ההיי-טק לאוכלוסיות המודרות. מהחברה הערבית אנחנו שומעים שמה שהם רוצים הוא שהילד שלהם יהיה רופא או רוקח. אין שם עדיין את ההבנה שאפשר לשאוף להיי-טק. חלקים נרחבים בחברה הערבית לא מכירים את זה, אין להם חבר שעובד בגוגל או בפאלו אלטו, או אח שעשה הנפקה".
באופן כללי, ולא רק כשזה נוגע לערבים ולבדואים, קמחי מציינת שני אתגרים מרכזיים: "הקושי הכי גדול שלנו הוא עניין הג'וניורים. עם כמה שהשוק משווע לאנשים, עדיין יש קושי מאוד גדול בגיוס ג'וניורים. עוד דבר שאנחנו נתקלים בו הרבה הוא חברות שההנהלות שלהן מדברות גיוון אבל יעדי הגיוס שהן מציבות (של אוכלוסיות גיוון – י"ה) לא מדברים את אותה השפה. ברגע שיש לך תקציב לגייס בכיר, את.ה יכול.ה לנסות להשיג אחד מחברת היי-טק גדולה ואין לך סיבה לפתוח את הראש ולראות האם מישהי מהחברה הבדואית יכולה לתת ערך לצוות שלך. המגייס.ת לא לוקח בחשבון שמועמד.ת מאוכלוסיית גיוון נותן ערך אחר, נוסף ומוסף. אולי הקוד יהיה פחות נקי וייקח לו.ה יותר זמן להגיע לתוצאות שהחברה מצפה, אבל גיוון בתוך הצוות יביא ליצירתיות בפתרון בעיות, לחשיבה שונה, ולצוותים שעובדים יותר בתקשורת ובסנכרון".
11/08/21 09:31
4.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על רקע התגובות המעורבות על המערכת החדשה של אפל לסריקת תכנים על התעללות מינית בילדים – CSAM, פרסמה אפל הצהרה נוספת, שמגינה על המערכת שלה ומדגישה כי היא פרטית יותר ממערכות שחברות אחרות משתמשות בהן במשך שנים להסיר מהשרתים שלהן תמונות הקשורות להתעללות מינית בילדים, כמו גוגל או מיקרוסופט. זאת משום שהמערכת שלה משתמשת הן בשרתים שלה והן בתוכנה שתותקן במכשירי המשתמשים באמצעות עדכון מערכת ההפעלה.
היוזמה של אפל עוררה חששות בקרב חסידי הפרטיות ופרשנים טכנולוגיים שהמערכת תורחב במדיניות מסוימות ותשתמש לסריקה ואיתור של סוגים אחרים של תמונות, כמו כאלה עם תוכן פוליטי.
במסמך שפרסמה אפל באתר שלה, היא מציינת כי ממשלות לא יכולות להוסיף תמונות שהן לא CSAM לקודים של תמונות ידועות של התעללות בילדים – שאפל תפיץ במכשיריה כדי להפעיל את המערכת.
"אפל תסרב לכל דרישה כזאת. היכולת לאתר תמונות CSAM בנוי כדי לאתר רק תמונות CSAM ידועות בספריית התמונות ב-iCloud שזוהו על ידי מומחים של המרכז לילדים נעדרים וקורבנות ניצול, NCMEC, או קבוצות אחרות. התעמתנו כבר בעבר מול דרישות לבנות ולפרוס שינויים לפי דרישות ממשלתיות שמפחיתות את רמת הפרטיות של המשתמשים וסירבנו לכך בנחישות. נמשיך לסרב לדרישות כאלה גם בעתיד", כתבה אפל, והוסיפה: "בואו נבהיר, הטכנולוגיה הזאת מוגבלת לזיהוי תמונות CSAM המאוחסנות ב-iCloud, ולא נסכים לשום בקשה משום ממשלה להרחיב את יכולותיה".
עוד פירטה החברה, כי המערכת לא סורקת ספריות של תמונות פרטיות במכשירים שלא מועלות ל-iCloud.