התאחדות התעשיינים, המייצגת את המעסיקים הגדולים במשק ממגזרים שונים, כולל ענף ההיי-טק, תומכת בכוונת הממשלה לחייב את העובדים להתחסן או לערוך בדיקות, כתנאי להמשך הגעתם לעבודה. כמו כן, אומרים המעסיקים, כי עובד שלא יתחסן ויסרב לבצע בדיקות לא יוכל להגיע לעבודה, וזכותו של המעסיק גם לא לשלם לו. בהודעה שפרסם בערב החג נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נאמר, בין היתר: "הדרישה שעובדים יתחסנו או יעשו בדיקות הינה צעד לגיטימי, שהיינו מהחלוצים לבקשו מהממשלה, עם הגעת חיסוני הקורונה לישראל". ומוסיף: "אנו תומכים על כן באופן מלא ביוזמה החדשה, אשר נועדה ליצור סביבת עבודה בריאה ובטוחה לעובדים בישראל ולציבור בכללותו, תוך חיזוק הסביבה העסקית והכלכלה הישראלית." בהמשך, מנמק ד"ר תומר את  עמדתו וטוען, כי כל עובד שמסרב לשמור על סביבת עבודה בטוחה בהימנעות מחיסון או בדיקה פוגע בבריאות הציבור, ועל כן זוהי זכותו של המעסיק למנוע ממנו להגיע למקום העבודה, ובוודאי שלא לשלם לו שכר על הימים שבהם הוא נעדר מעבודה". הודעת ההתאחדות באה בעקבות החלטת הממשלה בתחילת החודש, המחייבת עובדים במוסדות ציבור, בבתי חולים, במוסדות הוראה ובמשרדי ממשלה להציג אישור שהם מחוסנים, או שביצעו  בדיקות. למרות שמדובר בעובדי מדינה, ההחלטה העקרונית משליכה כל מגזרי המשק, ולכן גם יש חשיבות להודעת המעסיקים. באותה ישיבת ממשלה הוטל על שרת הכלכלה והתעשיה לקדם תיקון לחוק הפיצויים, שלפיו עובד שלא התחסן, סירב לבצע בדיקות ולא יוכל להגיע לעבודה על פי הוראת המעסיק, המהלך ייחשב להתפטרות שאינה בגדר פיטורים, ולכן לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. הכוונה לחייב עובדים להצהיר האם הם מחוסנים או לערוך בדיקות כבר נדונה באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה. על פי פסיקה של בית הדין, מעסיק אינו רשאי לחייב עובד להתחסן, אבל רשאי לדרוש ממנו להציג בדיקת קורונה שלילית. הפסיקה ניתנה בעקבות עתירה שהגישה סייעת בבית ספר, שלא התחסנה וסירבה לערוך בדיקות. בית הדין קבע, כי זכותם של ההורים, הילדים והצוות החינוכי לחיים, ובריאות גוברת על זכות העובד על פרטיות ולחופש העיסוק. בתוך כך, בדיון שנערך הבוקר (ד') בוועדת החוקה של הכנסת, הביע יו"ר הוועדה, ח"כ  גלעד קריב, התנגדות לסעיף בתקנות התו הירוק, שמאפשר למעסיקים לפטר עובדים לא מחוסנים המסרבים להיבדק ללא דמי פיצויים. "יש כאן חציית קו אדום, מקווה שצעדים אלו ייעצרו עוד לפני שהממשלה תגיש אותם לכנסת", אמר ח"כ קריב. "יש להקפיד על עקרונות מידתיות ולא להימצא במדרון חלקלק… זו בדיוק השעה להבדיל בין צעדים ראויים ערכית ומשפטית לצעדים שיש בהם חצייה של קווים אדומים".

אירוע גדול יותר משירביט? וויסנטר (Voicenter) הישראלית, המספקת שירות מוקד לקוחות, חוותה בסוף השבוע מתקפת סייבר. בהודעה שהחברה שלחה ללקוחותיה בשבת נמסר כי "מתקפת סייבר התגלתה על המערכות שלנו. המתקפה בוצעה על ידי קבוצת האקרים מחו"ל, אך ככל הידוע לנו האירוע לא כלל דליפת מידע מהארגון". החברה, הקורבן האחרון הישראלי של מתקפת הסייבר, מספקת מוקד שירות לקוחות בענן, לרבות משלוח הודעות, ניתוב והקלטת שיחות. קבוצת ההאקרים טענה בחג (ב') כי פרצה לחברה בסוף השבוע (ש'). על לקוחותיה של קורבן המתקפה נמנות חברות ישראליות רבות, ביניהן גט, 018, אי-טורו, פרטנר, מובילאיי וצ'ק פוינט. בערוץ טלגרם שהקימו חברי הקבוצה, פרסמו ההאקרים – המכנים עצמם Deus – קבצים ובהם הקלטות של שיחות עם לקוחות ומידע אישי. לטענתם, יש ברשותם מאגר נתונים בהיקף 15 טרה בייט – והם מציעים אותו למכירה ברשת. עם תחילת האירוע אנשי וויסנטר עדכנו את הרשויות. נכון למועד כתיבת שורות אלו אתר החברה אינו באוויר. מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך מהקבצים שפרסמו ההאקרים שפלשו למערכות וויסנטר. צילום מסך "מעלה שאלות קשות לגבי יכולת החברה לזהות חריגות ברשת שלה" עינת מירון, יועצת לחוסן בסייבר. צילום: יח"צ לדברי עינת מירון, מומחית לחוסן בסייבר ויועצת לארגונים בנושא, "לצערי, לא לומדים פה דבר. עד שלא נראה עוד חברה שתקרוס בגלל מתקפת סייבר ומי יודע כמה עוד, כנראה שדבר לא באמת ישתנה כאן. האירוע הנוכחי מכעיס בגלל הדברים שמתגלים כבר עכשיו: בעיקר מעלה האירוע הזה שאלות לגבי מידת המעורבות של הנהלת הלקוח בהבנת סוג המידע ועצם הגישה שהיא מאפשרת לספקי צד ג'. מדוע מלכתחילה מתאפשר לספק לשמור אצלו מידע של לקוחותיו? מה עושה הלקוח כדי להבטיח שהמידע שהוא מספק לספק לטובת עבודתו, אכן מוגן בצורה המיטבית?". מירון ציינה כי "העובדה שצילומי המסך הם מחודש יוני, חודשיים לפני חשיפת מימוש המתקפה – מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של החברה לזהות חריגות ברשת שלה עצמה. בנוסף, צילום וידיאו שמראה את פנים החברה, את העובדים במהלך יום עבודה, מעיד על היכולת של התוקף לשוטט בין המערכות ותחנות העבודה השונות, שככל הנראה לא הוגדרו בהן, לכל הפחות, סיסמאות שונות והרשאות גישה נפרדות". היא הוסיפה כי "משך הזמן שבו שהה התוקף אפשר לו להוציא מידע רב מאוד בתהליך שלא נוטר ולא זוהה, דבר שמעלה שאלה לגבי נוכחות מערכת למניעת דלף מידע, ובכלל לכל הנוגע לניהול הרשאות, תהליכים והנחיצות האמיתית שלהם". לדבריה, "שניים מהקבצים (26.6 ו-3.7) מעידים על ביצוע צילום המסך בימי שבת, דבר שמעיד על היעדר ניהול של תפקוד תחנת עבודה, שלכאורה אמורה הייתה להיות כבויה ונעולה בסיסמה… מצער מאוד שמנהלים בוחרים ביודעין להמשיך ולהתעלם מהסיכון ולא לוקחים אחריות על טיוב התהליכים הפנים-ארגוניים שלהם, רק בשל המחשבה שאצלם זה לא יקרה, או בגלל שהם מאמינים שתקן ISO או יישום של כל רגולציה אחרת – נותן להם מענה".  

בספר ביוגרפי חדש העוסק במייסד פייפאל, המיליארדר פיטר ת'יל, נכתב שלמארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, היה הסכם שרחק עם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית לשעבר. צוקרברג ופייסבוק הכחישו את הנאמר מכל וכל. על פי הספר, ששמו The Contrarian (בתרגום חופשי 'המתנגד'), של העיתונאי מקס צ'פקין אודות ת'יל – היזם הטכנולוגי המפורסם הידוע כרפובליקן תומך טראמפ – צוקרברג הבטיח לקושנר לשמור על הנשיא במדיה החברתית שבבעלותו, ובתמורה הייתה פייסבוק אמורה לזכות להקלות בפיקוח ובדרישות מטעם ממשל טראמפ. לפי המתואר בספר, ב-2019, בטרם פרוץ מגיפת הקורונה ולפני הבחירות לנשיאות בהן הפסיד לבסוף טראמפ, התקיימה ארוחת ערב סודית בבית הלבן. באירוע נוכחו צוקרברג, טראמפ ורעייתו מלניה, וכן יועץ הנשיא וחתנו, קושנר. דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock בדרך לקונגרס עוצרים אצל טראמפ צוקרברג שהה בוושינגטון, כיוון שזומן לדיון בקונגרס בנושא המטבע הדיגיטלי שפייסבוק עמדה להשיק – ליברה שמו והוא הוצג ביוני 2019 ובינתיים התפייד עקב מתקפת הוירוסים שחווה העולם. בעודו בעיר נענה "צוקי" להזמנתו של טראמפ לארוחת ערב בבית הלבן שם הושגו ההסכמים המדוברים. בהצהרה רשמית וישנה מטעם פייסבוק וצוקרברג לא הוכחש דבר קיומה של הסעודה, אלא שזו תוארה כ"שגרתית" לחלוטין. "כרגיל למנכ"ל בחברה אמריקנית גדולה, מארק קיבל הזמנה לארוחת ערב עם הנשיא והגברת הראשונה בבית הלבן", אמר דובר פייסבוק ל-NBC News בשנת 2019, מבלי למסור פרטים נוספים על המקרה. אלא שספרו החדש של צ'פקין, שפורסם אתמול (ג'), ושעניינו כאמור הוא בכלל משקיע עמק הסיליקון פיטר ת'יל שתמך בטראמפ גם כלכלית, שופך אור על מה שנדון בארוחת הערב. ת'יל, מסתבר, נכח בארוחת הערב המסוימת גם הוא. על פי קטע הביוגרפיה שפורסם ביום שני ב-NY Mag, ת'יל סיפר אחר כך ל"גורם עליו סמך" על ההבנה שהושגה במפגש בין צוקרברג לקושנר. this week's @bw cover is an excerpt from my new book. It asks: What did Peter Thiel get out of his 2016 endorsement of Donald Trump? Answer: A lot! https://t.co/PQ7o3xejI8 — Max Chafkin (@chafkin) September 15, 2021 ההסכם קבע שהענקית ממאנלו פארק "תמשיך להימנע משליטה" בתכניו הפוליטיים של טראמפ וממשלו, משמע לא תסמן אותם, לא תנזר אותם ולא תתערב בהם בכל דרך. ובתמורה, כך על פי צ'פקין, טראמפ לא יכפה עליה ועל נכסיה את "התקנות המחמירות" אותן ביקש אז הקונגרס להחיל. ה-NY Magazine סיפק את הפירוט מהספר, וציין כי על אף ש-צוקרברג מפריך את הסיפור, "הפעולות של פייסבוק לקראת הבחירות גרמו לכך שההכחשה אינה נראית אמינה במיוחד". לפי הכתבה, במהלך מחאות Black Lives Matter של 2020, למשל, טוויטר הסתירה פוסט של טראמפ שאמר: "כשהביזה מתחילה, הירי מתחיל". פייסבוק, לעומת זאת, השאירה אותו על כנו – ונתקלה בביקורת משמעותית על כך, כשצוקרברג מגונן על החברה והתנהלותה זו. מנהל התקשורת של פייסבוק, אנדי סטון, הגיב בציוץ שהקדים את הפרסום ועלה ביום ב', ובו כתב כי "מדיניות פייסבוק הוכרזה לפני ארוחת הערב הזו". The policy was announced before this dinner ever took place. — Andy Stone (@andymstone) September 20, 2021 לא נגעה באף פוליטיקאי? עם זאת יצוין כי בספטמבר 2019 ניק קליג, סגן נשיא לעניינים גלובליים בפייסבוק, הודיע ​​כי החברה לא תבדוק אמינות בפוסטים של פוליטיקאים – הודעה שחוללה מהומת עולם בזמנו.  באותם ימים הובהר כי למרות המדיניות של פייסבוק נגד פייק ניוז ומודעות שמכילות מידע שגוי במכוון בתחום הפוליטי, היא לא תטפלת במידע שמפרסם גוף פוליטי או פוליטיקאי, אלא אם כן הוא הפר את החוק – וגם אז, רק אם היא מקבלת צו משפטי – או את המדיניות שלה. בהתאם, החברה לא תשלח את אך לפי מועד הדיון ההוא בקונגרס נראה שארוחת הערב המתוארת בספר התקיימה באוקטובר 2019, חודש לאחר מכן, כך שיש גם חיזוק לטענת פייסבוק כי התנהלותה הייתה יוזמה מקורית שלה, ולא נבראה במטרה לרצות את טראמפ ולקנות לה שקט מטעם ממשלו. בזמנו, כאמור, הייתה פייסבוק עסוקה מאבקה נגד דיסאינפורמציה ופייק ניוז – או שמא בתיוגה כמנהלת מאבק זה. החברה נהגה לצנזר תכנים רבים שהגדירה כשגויים בפלטפורמה שלה, בתקווה להיתפש כמספקת מידע "אמין" לקהילה שלה. פרויקט זה זכה לביקור רבה באותה עת, שכן בנוסף ל-CBS, NBC או וושינגטון פוסט, הפלטפורמה שיתפה פעולה גם עם גורמי תקשורת מהימין הקיצוני, למשל ברייטברט (Breitbart) השמרנית ביותר, שנמצאת בבעלות סטיב באנון, ושמפורסמת בנטייתה לחדשות מזויפות. הסיכום עם קושנר אולי קשור לכך, או לאו. בכל אופן, לא ברור כמה זמן – אם בכלל, התמשך הסכם זה ומתי תם, וזאת משום שלו היה עדיין בתוקפו אחרי הפסדו של טראמפ בבחירות, היה אמור כנראה למנוע מצוקרברג ללכת בעקבות טוויטר בתחילת 2020 ולחסום את חשבונו של נשיא ארצות הברית לשעבר עד להודעה חדשה – מה שדווקא כן קרה, כזכור. בכל מקרה, אפשר שברגע שטראמפ הפסיד, ולכן גם לא הייתה לו יותר השפעה על החלטות הממשל בענייני מונופולים או ספציפית בנוגע לכוחן של ענקיות הטק וכוחה של המדיה החברתית, איבדו ההסכמות את הרלוונטיות שלהן בלאו הכי.

מחאת רשת ויראלית מקומית פרצה במהלך חג הסוכות ושוטפת את טוויטר ופייסבוק. הקמפיין החל אחרי שעלאא סרסור, צעיר בשנות ה-20 לחייו, נורה למוות ביום ב' במהלך חתונה בטייבה. הרוצח התפרץ לאירוע ופשוט פתח באש לעבר קהל האורחים. הוא פצע כמה מהם, וגרם למותו של סרסור. מקרה זה היה אקורד הסיום של יממה עקובה מדם שבמהלכה נוספו שלושה קורבנות רצח ואלימות מהחברה הערבית לרשימה של עשרות מקרים דומים. הרשימה הארוכה, שלמעשה מצטיירת כאינסופית, של נרצחים אחרים מהחברה הערבית – 88 מקרים נמנו רק בשנה החולפת – מעלה את השאלה כיצד מצב כזה בכלל נסבל, ומדוע רשויות אכיפת החוק בישראל לא מצליחות לספק מענה ראוי והגנה לערבים בארץ, ולמעשה מפקירות את דמם, כך לטענת המוחים. משתמשי פייסבוק, אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות, אך כרגיל בעיקר המצייצים בטוויטר, החלו משתפים פוסטים וציוצים הקוראים להעלאת המודעות לאלימות הקשה והלא מטופלת בחברה הערבית, כשאליהם הצטרפו גם מפלגות, למשל מרצ, פעילים חברתיים כמו גם אזרחים "פשוטים" ומאוד מוטרדים. עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש״כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם״. ב100 ימי הראשונים בתפקיד עשיתי יותר משנעשה בעשרות השנים האחרונות בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי. כן, #חיי_ערבים_חשובים #Arab_Lives_Matter>> — עמר בר-לב (@omerbarlev) September 21, 2021 עומר בר-לב, השר לביטחון הפנים שלמעשה אמון על שלום הציבור כולו – ערבים ויהודים כאחד – הפתיע בתיוג ציוץ משלו בנושא, בהאשטאג #חיי_ערבים_חשובים – או Arab_lives_matter# באנגלית וכמובן #حياة_العرب_مهمه – שאליו צירף את הציוץ המבהיר: "עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש'כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם'. ב-100 ימי הראשונים בתפקיד עשיתי יותר משנעשה בעשרות השנים האחרונות בהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי". *נעדר* החברה הערבית מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר השר לביטחון פנים @omerbarlev. כל המוצא יש להחזירו בזה העת למשרד שלו ולנעול עד שהוא ידאג להחזרת הביטחון של האזרחים הערבים. 88 נרצחים ערבים מתחילת השנה.#חיי_ערבים_חשובים #حياة_العرب_مهمه #Arab_lives_matter — Nadin Abou Laban (@Nadin_ab) September 20, 2021 לבר-לב, פועלו וציוצו, הגיבה עיתונאית הארץ נדין אבו-לבן בציוץ משלה ובו כתבה: "*נעדר* – החברה הערבית מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר השר לביטחון פנים @omerbarlev. כל המוצא יש להחזירו בזה העת למשרד שלו ולנעול עד שהוא ידאג להחזרת הביטחון של האזרחים הערבים. 88 נרצחים ערבים מתחילת השנה". המוחים, רובם ככולם, מצביעים על ממשלות ישראל לדורותיהן כמקיימות וכלא ממגרות את המצב הביטחוני המופקר מבחירה, ומטעמיהן שלהן, ודורשים שינוי מהותי ומיידי ביחס גורמי אכיפת החוק לאלימות הכל כך חריפה שחווה החברה הערבית בארץ, כשמרבית הקורבנות הם אנשים חפים מפשע. ריכזנו בכתבה זו מספר פוסטים להתרשמותכם, שכולם כוללים את הקריאה והפנייה לכלל תושבי המדינה לחבור לקמפיין ולסייע בהפצתו. Yesterday another Arab citizen was violently taken from us. 88 now dead… violent crime in our Arab communities must end. Any government has the moral obligation to protect all citizens. #חיי_ערבים_חשובים#حياة_العرب_مهمه#Arab_lives_matter pic.twitter.com/NaPfNLnHpr — David 'Dudi' F ???????? דודי (@DavidFrank35) September 21, 2021 אם מי מכם עוד לא צייץ, אז בבקשו צייצו. זה הכלי היחיד שיש בידינו.#חיי_ערבים_חשובים #Arab_lives_matter — Fadi Maklada פאדי מקלדה (@FMaklada) September 20, 2021 אם מערכת הביטחון יכולה לתפוס אסירים שברחו מהכלא ביעילות רבה, היא יכולה להפסיק את הרציחות בחברה הערבית. הממשלה רק צריכה להחליט שזאת מטרה בעדיפות עליונה ואנחנו צריכים לדרוש זאת ממנה#חיי_ערבים_חשובים#حياة_العرب_مهمه#Arab_lives_matter — Hagar Sides ‏‎هاجر سيدس (@hagarsi) September 21, 2021   View this post on Instagram   A post shared by Jamal Kiwan (@jamalkiwan) נזכיר כי קמפייני מחאות רשת כמו Me_Too# – שעסק בחשיפת מקרי הטרדה מינית בעיקר כלפי נשים – או black_lives_matter# – אשר לשמו מרפרים בקמפיין המקומי, ושעסק בדרישה של קהילת השחורים בכל העולם לשוויון זכויות ויחס הוגן, והושק אחרי רצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר – הצליחו לייצר השפעה ניכרת על השיח הציבורי והתודעה ולשנות באופן מוחשי את גישת רשויות החוק והתנהלותם. אלו הוכיחו למשתמשים הרשתות החברתיות כי נקיטה בפעולה עוזרת לשינוי. עם זאת הדרך לתיקון שלם של מצבי קיפוח ועוולות מתמשכים עדיין ארוכה.   

זהו הפרק המסיים את סדרת המאמרים, שבחלקיה הקודמים (ראו חלקים  א', ב', ג', ד' ו-ה) הוצג הקשר ההדוק בין התרבות הארגונית לבין הטרנספומציה הדיגילית וחשיבותם של הנתונים במעבר לארגון מונע נתונים. חלק זה מסכם את הסידרה ומציג גישה היברידית לשילוב ואיזון בין ממדי התרבות הארגונית המסורתית, כאלה שהביאו להצלחתו, לבין הממדים הדיגיטליים, הנדרשים להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. אינפוגרפיקה: רז הייפרמן. צילומים: BigStock שאלה שארגונים, חוקרים וחברות ייעוץ התלבטו בה היא, האם ארגון המבקש להצליח בעידן הדיגיטלי נדרש לאמץ תרבות דיגיטלית חדשה ושונה? האם נדרשת החלפת מערכת ההפעלה הארגונית? התשובה היא לא! מה שנדרש הוא איזון בין הממדים שהביאו להצלחתו עד כה לבין הממדים החדשים. במילים אחרות: גישה היברידית. אחד המאמרים המעניינים בנושא זה פורסם במאי 2019 ב-MIT Management Sloan Review ונכתב על ידי ד"ר ג'ורג' וסטרמן וחבריו. כותרתו: "Building Digital-Ready Culture in Traditional Organizations". המחקר בחן את מאפייניהם של ארגונים דיגיטליים מצליחים ואת מאפייניהם של הארגונים הוותיקים והצביע על הגישה ההיברידית כמענה להתמודדות עם הפערים בתרבות הארגונית. המחקר זיהה כמה מאפיינים בולטים של ארגונים דיגיטליים מצליחים: ביצוע מהיר של ניסויים – ארגונים אלה מקדמים תרבות, המעודדת ניסוי בלתי פוסק של חדשנות. לעיתים הם נכשלים, אבל הארגון לומד מהם, מפיק תובנות ומיישם אותן בנושאים חדשים. התארגנות עצמית – ארגונים אלה מאפשרים לעבוד בצוותים קטנים ורב תחומיים, החוצים את גבולות המחלקות, החטיבות והגיאוגרפיות. צוותים אלה מתאפיינים ביכולת שיתופיות גבוהה ובקידום נושאים ביעילות ובמהירות וללא הנחיה בלתי פוסקת מדרגים גבוהים יותר. החלטות מבוססות נתונים – עידוד העובדים להתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות. לעומתם, המחקר זיהה כמה מאפיינים בולטים של ארגונים מסורתיים ומצליחים: מיקוד בלקוח – מיקוד מתמשך בצורכי הלקוח ומגעיו עם הארגון, שיפור מתמיד בחוויית הלקוח והבנת צרכיו, בניית תהליכים עסקיים בהתאם. מיקוד בתוצאות – תרבות של מדידה (KPI’s) וחתירה מתמשכת לעמידה ביעדים. יושרה – חתירה למתן שירות הוגן, שמירה על אתיקה גבוהה, רצון להשביע את כלל בעלי העניין. יציבות – חתירה למצוינות ולתוצאות אמינות ויציבות, בהתאם לתחזיות. ציות לכללים – חתירה לעמידה בכללים ובהנחיות, הימנעות מבעיות, אמינות לרוחב כל הארגון. המסקנה – הצלחה בעידן הדיגיטלי מחייבת מציאת איזון בין מאפייני הארגון הדיגיטלי ומאפייני הארגון המסורתי, כלומר גישה היברידית, המשלבת בין הישן והחדש. תהיה זו טעות להתעלם מהחוזקות שהביאו להצלחת הארגון ולנסות לאמץ תרבות ארגונית חדשה לחלוטין. סיכום – הגישה היברידית כגישה הכרחית מטרת סדרת המאמרים הייתה להעלות את המודעות לזיקה הברורה בין תרבות הארגונית וטרנספורמציה דיגיטלית. התעלמות מהיבטי התרבות הארגונית והתמקדות בעיקר בפן הטכנולוגי עלולה להכשיל את מאמצי הטרנספורמציה. לתרבות הארגונית השפעה ברורה וישירה על סיכויי ההצלחה באחד התהליכים הקריטיים ביותר שארגון חייב לעבור כדי להצליח בעידן הדיגיטלי. תרבות ארגונית היא נושא מורכב ולא מוחשי. הצגנו שמונה ממדים חיוניים להצלחת המסע הדיגיטלי, ודרך אפשרית למדידתם כתשתית להכנת תוכנית פעולה לסגירת הפערים. בפרק המסכם הצגנו גישה היברידית, המשלבת בין העוצמות והחוזקות בתרבות הארגונית הנוכחית, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות, ושילובן עם הממדים החדשים הדרושים להצלחה בעידן הדיגיטלי. על הארגון להבין את מאפייניו ועוצמותיו הייחודיים ולבנות תמהיל חדש של תרבות ארגונית לעידן החדש. העידן הדיגיטלי ימשיך בתנופת החדשנות, בשיבושים מצד מתחרים וסטארט-אפים, במודלים עסקיים ובטכנולוגיות חדשות. הטרנספורמציה הדיגיטלית בלתי נמנעת, וחשוב שהארגון יבנה תרבות ארגונית שתתמוך ביעד אסטרטגי זה. האמירה "לא ניתן לעצור את הגלים, יש ללמוד לגלוש" מעולם לא הייתה נכונה יותר. אחד הסיכונים הגדולים בטרנספורמציה הדיגיטלית הוא התעלמות מהגורם האנושי והתרבותי. הגישה ההיברידית מצביעה על פתרון מאוזן ואפשרי.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital.

עמותת הבוגרים והבוגרות של יחידת המודיעין 8200, הידועים כמובילי האקזיטים בישראל, זוכה לשחקן חיזוק משמעותי ביותר; מרכז החדשנות של פורד בישראל, בתמיכת קרן פורד (FORD Fund) בפעילותה הראשונה בישראל, הודיעו כי יתמכו בתכנית ההאצה וקהילת הסטארט-אפים "8200 אימפקט". פורד תסייע בליווי יזמים ויזמות המפתחים מענים טכנולוגיים מתקדמים לאתגרים חברתיים וסביבתיים משמעותיים. עד היום, בוגרי התכנית גייסו למעלה מ-58 מיליון דולר ויצרו למעלה מ-160 משרות. במסגרת התכנית, הסטארט-אפים המתקבלים זוכים להשתתף בהכשרה אינטנסיבית בת חמישה חודשים, שכוללת סדנאות, הרצאות ואירועים, בליווי יזמים מצליחים, מערך מנטורים עשיר המורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ומשקיעים בכירים, שירותים מקצועיים בתחומים רבים ללא תשלום, שעות ייעוץ וחיבור למשקיעים ולרשת הבוגרים והבוגרות של בוגרי 8200 בארץ ובחו"ל. בתום התכנית, הסטארט-אפים מצטרפים לקהילת הסטארט-אפים הבוגרים וממשיכים לקבל שירותי פיתוח עסקי והזדמנות להצטרף לתכניות המשך ייחודיות, כגון תכנית Seed2A של עמותת בוגרי 8200 והתכנית Calling2Scale של מכון החדשנות של האיחוד האירופי. התכנית פועלת כארגון ללא מטרות רווח, ונתמכת על ידי שניים-עשר שותפים מובילים במשק ובחברה: בנק הפועלים, דוראל אנרגיה, פרטנר, משרד עו"ד נשיץ-ברנדס-אמיר, אמדוקס, חברת הביטוח הראל, MFI Initiative, נפש בנפש, עיריית תל אביב-יפו, הפדרצייה היהודית של ניו-יורק, כיל ו-IMED. תפקיד מרכזי בקידום טכנולוגיה ישראלית מרכז החדשנות של פורד בישראל ממלא תפקיד מרכזי בקידום טכנולוגיה ישראלית במגוון תחומים, והבאתם לתוך המוצרים והשירותים של חברת פורד העולמית. המרכז פועל בין השאר בתחומי אבטחת סייבר, קישוריות רכבים, רובוטיקה, סנסורים, ADAS ורכב אוטונומי, ערים חכמות ועוד. בראש המרכז עומד אל"מ (מיל') בועז הרטל. בועז הרטל, מנהל מרכז המחקר: "אנחנו שמחים ונרגשים לשתף פעולה עם תכנית האימפקט של עמותת הבוגרים של 8200. קרן פורד תומכת בתכניות מגוונות ברחבי העולם, ולראשונה פועלת גם בישראל, באמצעות מרכז החדשנות הגדל של החברה בתל אביב. זוהי זכות גדולה עבורנו לשתף פעולה עם עמותת הבוגרים של 8200, יחידה שבוגריה מובילים כמובן גם את החברות המבטיחות שעובדות איתנו, ושאנחנו מסייעים לשלב בצורה מיטבית בתוך המוצרים והשירותים של פורד בעולם". חן שמילו, מנהל התכנית: "אנו מברכים על הצטרפותן של חברת פורד ו-קרן פורד לרשימת החברות והגופים הציבוריים התומכים ב-8200 אימפקט, שהינה אחת מתכניות הדגל בציר הטכנולוגי של עמותת בוגרי 8200. כוח האדם הטכנולוגי והאיכותי ביותר של מרכז החדשנות בארץ, המהווה למעשה את חוד החנית בפיתוח טכנולוגיות חדשות ומתקדמות, יסייע ליזמים ויזמיות בתחום האימפקט הטכנולוגי להאיץ את פעילותם ובכך להפוך את ישראל מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן".

אם אתם בעלי iPhone ונוהגים לרכוב איתו על אופנוע, מסתבר שיש סיכוי שהמצלמה שלו  תינזק כתוצאה מתנודות המנוע. אפל פרסמה באחרונה אזהרה על תקלות אפשרויות במערך הצילום ב-iPhone, שעלולות לנבוע מתנודות בעלות משרעת (אמפליטודה) גבוהה, כמו אלה שנובעות ממנוע עוצמתי של אופנוע, המשפיעות בעיקר על דגמי ה-iPhone בעלי טכנולוגיית פוקוס, כמו ייצוב אופטי ואוטופוקוס, המאפשרים לצלם תמונות חדות גם במצבים לא יציבים. בניגוד לתוכנית התיקונים החינמית שהחברה הציעה לפני שבועות אחדים, הנוגעת לתקלות קול בזמן שיחה, הנובעות מבעיות ברכיב השמע הקדמי (מקלט), במקרה הזה היא לא מציעה תוכנית תיקונים. לדברי ענקית הטק, על אף שתכונות הייצוב האופטי והאוטופוקוס בנויות לתפקוד עמיד וממושך, חשיפה מוגברת לתנודות בעלות משרעת גבוהה בתדירויות מסוימות תוביל בסופו של דבר להפחתת האיכות בצילומי תמונות ווידיאו. ההסבר של החברה הוא, כי "מנוע עוצמתי של אופנוע מייצר תנודות בעלות משרעת גבוהה, המועברות באמצעות גוף האופנוע וידיות האחיזה שלו. לא מומלץ לחבר את ה- iPhone לאופנועים עם מנוע חזק או בעל נפח גדול בשל אותן תנודות שהוא מייצר. חיבור ה-iPhone לכלי רכב בעלי נפח מנוע קטן, או חשמליים, כמו קורקינטים או אופנייים חשמליים, יכולים להוביל לתנודות נמוכות יותר יחסית, אבל גם במקרה זה מומלץ לעמעם את הכמות כדי להפחית את הסיכון לגרימת נזק למערכות המושפעות במצלמה. בנוסף, מומלץ להימנע משימוש תדיר ולמשכי זמן ארוכים כדי להפחית עוד יותר את הסיכון לנזק". אפל ציינה גם, כי הבעיה הזאת דווחה לגבי מוצרים אלקטרוניקה רבים אחרים עם טכנולוגיות הצילום הללו והתקלות האלה לא ייחודיות ל-iPhone.

בעצרת הכללית של האו"ם, שהתכנסה זו הפעם ה-76, אמר הנשיא ג'ו ביידן, בנאום בן כמחצית השעה, כי "הרגע הנוכחי הוא נקודת כיפוף, נקודה מכרעת, משפיעה בזמן". הנשיא פירט כמה מהאתגרים, אשר לדבריו, "מחייבים תגובה מאוחדת, כולל סיום המגיפה הזו, התמודדות עם משבר האקלים, ניהול שינויים בדינמיקת הכוח העולמית, עיצוב תפקידו של העולם בנושאים חיוניים כמו סחר, סייבר, טכנולוגיות מתפתחות והתמודדות עם איום הטרור כפי שהוא כיום". לדברי ביידן, "תוך כדי כך שאנו מתמודדים עם משברים אלה, אנו נתקלים גם בעידן חדש, בעידן של טכנולוגיות ואפשרויות חדשות, שיש בהן פוטנציאל לשחרר ולעצב מחדש כל היבט של הקיום האנושי. מצב זה נתון בידי כולנו, ולנו יש היכולת לקבוע אם הטכנולוגיות הללו הן כוח שנועד להעצים אנשים או להעמיק את הדיכוי". אף שהממשל החדש יחסית היה טרוד בענייני המשבר הכלכלי העולמי וברצון לסיום משבר האקלים, הרי שהוא בילה חלק ניכר מהשנה הראשונה שלו במציאת מענה לנגיף הקורונה ובהתמודדות מול שורה של מתקפות סייבר בפרופיל גבוה. במאי השנה הנפיק ממשל ביידן צו נשיאותי לאבטחת התשתית הקריטית של המדינה והרשתות הממשלתיות. צו זה מהווה את הבסיס לאופן שבו הממשלה הפדרלית תחזק את אבטחת הסייבר במדינה, כולל באמצעות מדיניות, תקנים, מסגרות אבטחה ושותפויות חדשות. הממשל הפדרלי, אמר הנשיא, "מקשיח את התשתיות הקריטיות שלו, כדי להתמודד טוב יותר נגד מתקפות סייבר. אנו משבשים את פעילות מפעילי הכופרות ופועלים להקמת כללים ברורים לכל המדינות הנוגעת למרחב הסייבר". הנשיא הוסיף, כי "אנו שומרים לעצמנו את הזכות להגיב באופן נחרץ למתקפות סייבר המאיימות על בני עמנו, בני בריתנו או כאלו הפוגעות באינטרסים שלנו. נמשיך לבנות כללים חדשים למסחר העולמי ולצמיחה כלכלית". כזכור, ביידן פעל להגדיל את המימון למחקר ולפיתוח על בסיס טכנולוגיות מתפתחות. בקשתו לתקציב הכספי לשנת 2022 כללה דרישה לגידול של 9% בהוצאות המו"פ הלא-הגנתי ויותר מ -171 מיליארד דולר בהוצאות המו"פ הכוללות. ביידן הבהיר שהוא מעוניין להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיה ברחבי העולם עם בעלות ברית דמוקרטיות – ולא עם מדינות הפועלות בניגוד לאינטרסים אמריקניים. "ככל שטכנולוגיות חדשות ימשיכו להתפתח, נעבוד יחד עם השותפים הדמוקרטיים שלנו, על מנת להבטיח את ההתקדמות בתחומים חדשים, דוגמת ביו-טכנולוגיה, מחשוב קוונטי, דור 5, בינה מלאכותית ועוד טכנולוגיות המקדמות את האנושות ומביאות לפתרון בעיות ולקידום חופש של בני האדם – לא כדי לדכא את ההתנגדות, או להתמקד ולפגוע בקהילות של מיעוטים", אמר ביידן. נשיא ארה"ב סיים את נאומו באומרו, כי "ארה"ב מתכוונת לבצע השקעה עמוקה במו"פ, תוך שיתוף פעולה עם מדינות (המצויות) בשלבי פיתוח כלכלי שונים, כדי לפתח כלים וטכנולוגיה חדשים. אלה יעזרו לנו להתמודד עם האתגרים של הרבעון השני של המאה ה-21 ואילך".