על רקע משבר כוח האדם החריף בתחום ההיי-טק בישראל, מינתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, את דדי פרלמוטר, מחלוצי ההיי-טק הישראלים ולשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, ליו״ר צוות בין משרדי, שיגבש המלצות לטיפול בבעיית כוח האדם בענף ההיי-טק ולהגברת העסקת ישראלים בתחום ההיי-טק בישראל. הקמת הצוות נעשית גם על רקע העובדה שהממשלה החדשה קבעה בקווי היסוד שלה יעד של הגדלת תעסוקה בהייטק, מ-10% ל-15% מהמועסקים בישראל בתוך חמש שנים, אתגר לאומי שידרוש תוספת של מאות אלפי עובדים. בנוסף, הענף מתאפיין כיום בהיעדר מוביליות חברתית, ואינו ממצה את הפוטנציאל הקיים באוכלוסיות השונות במדינת ישראל. פרלמוטר נענה לבקשת השרה וצפוי לעמוד בראש צוות בין משרדי רחב, שהרכבו נקבע בהחלטות הממשלה ערב התקציב, ויכלול את מנכ"ל רשות החדשנות, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, הממונה על זרוע העבודה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יו"ר ות"ת, נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה – או באי כוחם, וכן נציגי אקדמיה ותעשייה שימונו. דדי פרלמוטר הוא אחד מחלוצי ההיי-טק הישראלי, ובמשך ארבעה עשורים כיהן בתפקידים שונים, רבים מהם בכירים, באינטל. תפקידו האחרון בחברת הענק היה סגן נשיא בכיר במטה העולמי, פרלמוטר חתום על כמה מהפיתוחים המרכזיים של אינטל, ששינו את העולם הטכנולוגי והשפיעו על כל אחד. כיום הוא יזם, משקיע בחברות היי-טק ומקדיש לא מעט זמן ליזמות בנושאי חינוך וצמצום פערים. פרלמוטר אמר עם מינויו, כי ״תעשיית ההיי-טק בישראל היא מנוע צמיחה, פריון ותעסוקה. היא הקטר של המשק הישראלי. חייבים לשמר את התעשייה הזו חזקה ואיתנה. יש מחסור בכוח אדם בהייטק וקיים חוסר גיוון באוכלוסיות המשתלבות בפועל בתעשייה זו. את הבעיות הללו צריך לפתור על מנת לשמר את היתרון הטכנולוגי המשמעותי והמוערך שיש לישראל בעולם ולהמשיך להיות בית לחברות ענק בינלאומית לצד חברות ישראליות צומחות וסטארט-אפים מעולים, ובתוך כך להקטין פערים וליצור הזדמנויות. הקמת הוועדה היא צעד חשוב בדרך לפתרון, ואעשה כל שניתן כדי להציע פתרונות מעשיים ואפשריים למימוש על מנת לסייע לחברה הישראלית. אני מודה לשרה על האמון ומברך על החשיבות שהיא רואה בנושא זה". לדברי השרה פרקש הכהן, ״תקופת הקורונה הוכיחה עד כמה ענף ההיי-טק בישראל חשוב לכלכלת ישראל. זהו הענף שדחף קדימה את המשק הישראלי, ובזכותו המשק הישראלי מראה נתוני צמיחה מצוינים למרות הקורונה. עלינו החובה להמשיך ולטפח את תחום ההיי-טק ברמה האסטרטגית לטווח הארוך לאור התרומה החריגה של תחום זה למשק הישראלי. לצד השגשוג האדיר שחווה הענף הוא סובל ממחסור חריף בכוח אדם איכותי ומחוסר העסקה של מגזרים שלמים, שיכולים וצריכים להשתלב בו. הצוות הבין משרדי בראשות פרלמוטר ימליץ על צעדים שיש לנקוט כדי לטפל בטווח הארוך באתגרי ההון האנושי בהיי-טק, לטובת כל אזרחי ישראל. הגיע הזמן להתייחס לענף הזה כענף אסטרטגי ממדרגה ראשונה לכלכלה".

"יש כיום שתי מגפות: מגפת הקורונה ומגפת הקיטוב הפוליטי. בעולם מקוטב, שבו אלגוריתמים מלבים את השנאה, אנשים פועלים כל אחד בספרה שלו. זה קורה בעזרת המדיה החברתית, שמציגה לאנשים רק את מה שהם מאמינים בו, ואז הם שונאים האחד את האחרים. אנשים נפרדים זה מזה כי הם לא שומעים האחד את השני", כך אמר ראש הממשלה, נפתלי בנט, בנאום שנשא היום (ב') במושב השנתי של העצרת הכללית של האו"ם. זה היה הנאום הראשון של בנט בעצרת, והוא מגיע לאחר שורת נאומים של ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, במושב השנתי שלה, שגם הוא התייחס לחדשנות הישראלית – ולסייבר, נושא שאליו בנט לא התייחס. בעוד שעיקר הנאום של בנט נסב סביב המלחמה בקורונה והסוגייה האיראנית, חלק נכבד ממנו עסק בחדשנות כחול לבן – וברשתות החברתיות. ראש הממשלה אמר כי "ישראל היא מדינה חדשנית בטבעה ונחושה לתרום לעולם, למרות המציאות שבה היא חיה. במשך שנים, ישראל הוגדרה על ידי המלחמות באויביה, אבל זה לא מה שישראל היא. ישראלים רוצים לבנות עולם טוב יותר לילדיהם". אל מול הקיטוב שנגדו הוא דיבר, ושלדבריו הרשתות החברתיות מעודדות אותו, כאמור, בנט דיבר בשבחו של "הוויכוח הבריא". לדבריו, "ויכוח בריא הוא אחד הבסיסים לאומת הסטארט-אפ, הוויכוח עומד בבסיס המגדל של החדשנות. תיכנסו לאחת מחברות הסטארט-אפ (שפועלות בישראל – י"ה) ותראו. כך גם הממשלה החדשה, שמוכיחה שאפילו בעידן המדיה החברתית, אנחנו יכולים להתווכח מבלי לשנוא". בנט על הגרעין האיראני: "הסובלנות שלנו הגיעה לקצה" על הקורונה אמר בנט כי "ישראל הייתה הראשונה בעולם להחליט על מתן הבוסטר (החיסון השלישי – י"ה), והוא עובד, וכתוצאה מכך, ישראל בדרך לעבור את הגל הרביעי מבלי סגר. הכלכלה הישראלית צומחת, האבטלה יורדת וישראל מביאה מדינות אחרות להחליט על נתינת הבוסטר". באשר לסוגייה האיראנית, בנט ציין כי "תוכנית הגרעין של איראן נמצאת בנקודה קריטית. כל הקווים האדומים נחצו. היא מפרה את תוכניות ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מונעת כניסת פקחים והגיעה לדרגה אחת לפני פצצה – וחומקת מעונש. תוכנית הגרעין של איראן הגיעה לקו פרשת מים, וכך גם הסובלנות שלנו. ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.  אם אנחנו רציניים ברצון שלנו לעצור אותה – נעצור אותה, וזה בדיוק מה שאנחנו עומדים לעשות".