מחוז קולומביה ושלוש מדינות ארה"ב – טקסס, וושינגטון ואינדיאנה – תובעים את גוגל על ​​הונאת צרכנים, לכאורה, ופלישה לפרטיותם, מכיוון שלטענת התביעה, כמעט בלתי אפשרי עבור המשתמשים למנוע מהחברה מעקב אחרי מיקומם. לדברי רויטרס, במסגרת התביעה, שהוגשה אתמול (ב') בבית משפט במחוז קולומביה, טוען התובע הכללי של וושינגטון, קארל רסין, שגוגל הונתה צרכנים באופן "שיטתי" לגבי האופן שבו היא מחילה מעקב אחרי המיקום שלהם, ומשתמשת בנתוניהם אלו, שאותם היא אוספת. רסין גם גורס כי ענקית החיפוש הטעתה משתמשים להאמין שהם יכולים לשלוט במידע שהיא אוספת עליהם, לשווא. "יכולת חסרת תקדים לפקח על חיי היומיום של הצרכנים" "במציאות, צרכנים שמשתמשים במוצרי גוגל אינם יכולים למנוע מגוגל לאסוף, לאחסן ולהרוויח מהמיקום שלהם", נכתב בלשון התביעה. לגוגל יש "יכולת חסרת תקדים לפקח על חיי היומיום של הצרכנים", המשיכו התובעים ופירטו את הסיבה לפעולה המשפטית האחרונה. לדבריהם, בפועל הענקית ממאונטיין וויו למעשה הופכת את היציאה ממצב מעקב המיקום המובנית במערכת לבלתי אפשרית הלכה למעשה. "גוגל מטעה את הצרכנים להאמין ששינוי חשבונות והגדרת המכשירים שלהם יאפשרו ללקוחות להגן על הפרטיות והשליטה שלהם, ולהגביל את הגישה לחברה", אמר משרד התובע הכללי של וושינגטון די.סי בהצהרה. אלא שלדברי המשרד, גוגל "ממשיכה לרחרח באופן שיטתי אחר לקוחות ולהרוויח מנתוני לקוחות", כך נכתב בהצהרה, שהגדירה את הנוהג הזה כ"הפרה ברורה של פרטיות הלקוחות". גם קן פקסטון, התובע הכללי של טקסס, האשים את גוגל בהנחייה שגויה של הלקוחות ובהמשך נוהג של מעקב אחר מיקומם, וזאת, לדבריו, למרות מאמצי המשתמשים למנוע זאת. לגוגל יש הגדרה של "היסטוריית מיקומים" שמבשרת למשתמשים שאם הם מכבים אותה, "המקומות שבהם ביקרת כבר לא נשמרים", כך סיפר פקסטון. "עם זאת", הרחיב התובע הכללי של טקסס, גוגל "ממשיכה לעקוב אחר מיקומו של המשתמש באמצעות הגדרה ושיטות אחרות שאינן מדווחות כראוי". נתוני המיקום מגבירים את הצלחת תחום הפרסום שלה. גוגל. צילום: BigStock כ-150 מיליארד ד' בהכנסות מפרסום – חלקם בזכות נתוני מיקום התובע הכללי של מדינת וושינגטון, בוב פרגוסון, אמר שב-2020 גוגל הרוויחה כמעט 150 מיליארד דולר בהכנסות מפרסום. "נתוני מיקום חשובים לעסקי הפרסום של גוגל, ולכן יש לה תמריץ פיננסי לשכנע משתמשים לא למנוע גישה לנתונים אלה", נכתב בהצהרה מטעם פרגוסון. לפי סוכנות הידיעות AP, על אף שעמוד התמיכה של גוגל בנושא קובע שכל משתמש יכול לכבות את היסטוריית המיקומים שלו בכל עת ושכשהיסטוריית המיקומים כבויה, המיקום שלו כבר לא מאוחסן – זה אינו המצב לאשורו. אפילו כשהיסטוריית המיקומים מושהית, חלק מהאפליקציות של גוגל מאחסנות באופן אוטומטי נתוני מיקום עם חותמת זמן, למעשה בלי אישור המשתמשים. ב-AP המשיכו וציינו כי "שירותי גוגל רבים, הן במכשירי אנדרואיד והן ב-iPhone, מאחסנים את נתוני המיקום שלכם, גם אם השתמשתם בהגדרת פרטיות שאומרת שהיא תמנע מגוגל לעשות זאת". דובר גוגל, חוסה קסטנדה, אמר בתגובה למהלך ל-The Verge כי "התובעים האלה מגישים תיקים על סמך טענות לא מדויקות ודיעות מיושנות לגבי הגדרה במערכת שלנו. אנו תמיד בונים תכונות פרטיות במוצרים שלנו, ומספקים שליטה חזקה על נתוני מיקום. נגן על עצמנו כמיטב יכולתנו ונתקן כל חריגה שהתרחשה".

סלקום היא החברה שזכתה במכרז שערכה עיריית רמת גן בתחום מערכות המידע, שמטרתו לספק פתרונות מתקדמים בתחום הבקרה, השליטה והתשתיות. החברה תחליף את חברת מוטורולה, הזכיינית הנוכחית. המכרז הוא חלק מפרויקטי עיר חכמה שאגף מערכות המידע בעיר מוביל, ביחד עם האגפים האחרים. בחמש השנים הבאות, סלקום תוביל את פעילות ההתקנה, הקמה והתחזוקה במסגרת תחום תשתיות התקשורת וה-IT שלה. העירייה לא פרסמה את היקף המכרז, אולם הוא מוערך ב-25 מיליון שקלים לחמש שנים. סלקום זכתה בשנה שעברה במכרז אחר של עיריית רמת גן לטלפונים של עובדי העירייה. "שיתוף הפעולה הייחודי עם סלקום יאפשר לנו לתת מענה לצרכים הייחודיים של מערכת הטכנולוגיה שבשירות העירייה, ולספק מענה איכותי וטוב לכלל צרכי התושבים", אמר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן. מענה להיבטים הטכנולוגיים הקיימים ביצירת עיר חכמה לדברי קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת-גן: "המכרז מהווה נדבך נוסף בפעילות אינטנסיבית של השנתיים האחרונות, בשדרוג התשתית הטכנולוגית והדיגיטלית בכל העיר, בדגש על מערכות מצלמות מבוססות אנליטיקה, מערכי חיישנים מתקדמים בפריסה נרחבת, מערכות ניהול שליטה ובקרה בזמן אמת, ויישומים ייעודיים וייחודיים לעירייה". לדבריו, "מימוש המכרז יאפשר הלכה למעשה קידמה טכנולוגית, התייעלות ארגונית וטיוב השירות לתושבים ולעסקים הפועלים במרחב העיר, לצד הגברת יכולות הביטחון והאכיפה בשגרה ובמצבי חירום". בדברי הנימוק להחלטה לבחור בסלקום נאמר בין היתר כי "סלקום הגדילה את פעילותה בשוק הישראלי במהלך השנים האחרונות, ותחומי הפעילות שלה כוללים את שלל ההיבטים הטכנולוגיים הקיימים ביצירת עיר חכמה". נדב אמסלם, סמנכ"ל לקוחות עסקיים בסלקום, בירך על זכייתה של החברה במכרז ואמר כי "הניסיון, המקצועיות וההבנה של החברה, לצד שירותי התשתיות והבנת הצורך התפעולי בשירותי עיר חכמה לתושבים ולעסקים – מאפשרים לנו להעניק את השירות הטוב ביותר בשוק הערים החכמות בישראל".

העיסוק בהיי-טק בכנסת עולה מדרגה: היום (ג') נחנכה בפרלמנט ועדה ראשונה בתולדותיו שתיוחד לנושא. היא תפעל במתכונת של ועדת משנה, כחלק מוועדת הכלכלה, ובראשה יעמוד ח"כ רון כץ (יש עתיד), שיזם את הקמתה. כל חברי ועדת הכלכלה יהיו חברים בוועדת המשנה החדשה, שתקיים בשוטף דיונים בהשתתפות ראשי הענף ונציגי משרדי הממשלה. יהיו לה את כל הסמכויות שיש לוועדת הכלכלה. עד כה, נושא ההיי-טק נדון בכנסת בוועדות שונות ובמסגרת שדולות שהוקמו, כאשר בראשות האחרונה שבהן עמד עידן רול, שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ומשמש כיום כסגן שר החוץ. אלא שזו הפעם הראשונה שמוקמת בכנסת ועדה (כאמור, ועדת משנה) שעוסקת בענף ובצרכיו. זוהי הקדנציה הראשונה של ח"כ כץ בכנסת, ולפני שנבחר הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים, בהם סגן ראש עיריית פתח תקווה. מהן מטרות הוועדה? "מטרת הוועדה היא לחזק את הענף ולטפל באתגרים השונים שלו", אמר ח"כ כץ לאנשים ומחשבים. "ההיי-טק מקבל הרבה כותרות, אבל הן לא תמיד משקפות את המציאות. ההיי-טק נמצא בכל תחום ובכל מקום, והוא משתנה מרגע לרגע בקצב מסחרר. אדאג שמשרדי הממשלה והרגולציה יפעלו בקצב דומה. אנחנו, בוועדה, מתכוונים לעבוד אתם ועם התעשיה כדי להסדיר את כל מה שקשור לצרכי ענף ההיי-טק". ח"כ כץ נבחר לתפקיד בישיבה שקיימה היום ועדת הכלכלה. הבחירה בו הייתה פה אחד, תוך הסכמה נדירה בכנסת הזו של הקואליציה והאופוזיציה. הוא אמר לפני בחירתו כי "אחת ממטרות הוועדה היא יישום ההצהרה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, שמעוגנת בקווי הייסוד של הממשלה, להעלות את מספר עובדי ההיי-טק ל-15% מכלל העובדים במשק עד 2026. כמו כן, היא תטפל בהתחזקות שער השקל, חיזוק אומת הסטארט-אפ, הקושי בגיוס כוח אדם, עידוד הקמת מרכזי פיתוח בישראל, קידום חדשנות, עידוד ארגונים גדולים לקלוט ולהכשיר עובדים, הקטנת חסמים וביורוקרטיות שמקשים על פעילות הגופים בישראל, בריחת מוחות לחו"ל והשקעות במדינה". ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), ציין כי "על כתפיה של ועדת המשנה מוטלות משימות רבות וטיפול בסוגיות מורכבות לקידום הכלכלה הישראלית. ניתן לראות שתעשיית ההיי-טק הופכת למיינסטרים, מוקירים אותה ומכירים בה בישראל. לצד זאת, יש הפנמה שיש לתעשייה המסורתית כוח ושהמטרה היא לא הצלה אלא השבחה שלה. צריך למצות את הפוטנציאל שלה עד תום". "יש למנות CTO לאומי" ועדת המשנה החדשה מוקמת בשיתוף איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שבראשו עומד מריאן כהן. הוא השתתף בדיון של ועדת הכלכלה היום, שעסק בצרכי ההיי-טק, כמו גם נציגים מחברות מהענף, ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומארגונים רלוונטיים שונים. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר כי "תפקידה של המדינה, בעזרת הרשות, הוא לעקוב כל הזמן לאן הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ביותר". "עד כה זיהינו את הצמיחה בפינטק, בסייבר ובעוד תחומים שהם כיום פופולריים, אבל העולם זז לעבר בינה מלאכותית, שהיא חכמה יותר מהמוח האנושי, והאתגר שלנו הוא להשאיר את השליטה במוח ולא לתת למחשבים לשלוט עלינו", הוסיף. תחום נוסף שד"ר אפלבום ציין הוא המחשוב הקוונטי, ש-"פורץ בעולם, ועל ישראל לעשות את כל המאמצים כדי לא להישאר מאחור". לדבריו, משימות נוספת שעל הממשלה לבצע כדי לשמר את החדשנות הן העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה והשקעה בהכשרת הון אנושי, "שצריך להתחיל כבר מבית הספר ולא רק במסגרות ההכשרה שהרשות מפעילה, יחד עם גופים אחרים". ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) קרא לראש הממשלה "למנות מיד CTO (מנהל טכנולוגיות – י"ק) לאומי, שיהיה היועץ לממשלה למימוש מדיניות שנותנת העדפה לאומית אמיתית להיי-טק. הגיע הזמן לשדרג את התפיסה הלאומית לגבי תעשיית ההיי-טק, לנסח חזון לאומי ברמה הפוליטית וליישם אותו. זה תפקידנו, כחברי ועדת המשנה – כדי לסייע לענף ולמדינת ישראל בכלל". "הממשלה לא מקצה מספיק משאבים לשילוב חרדים בהיי-טק" במהלך הדיון עלה כמה פעמים נושא הגיוון וההכלה, והחובה של ההיי-טק לשלב בעבודה הרבה יותר נשים ונציגים.ות מהחברות החרדית והערבית. רביטל דואק, מנכ"לית ארגון צופן, שפועל לקידום ההיי-טק בחברה הערבית והעסקתם של עובדים ממנה בענף, ציינה את תוכנית החומש הממשלתית להיי-טק בחברה הערבית, שצופן הייתה בין מוביליה. "זה צעד מבורך אך ראשון בדרך למבחן האמיתי – יישום התוכנית", הוסיפה. לדבריה, "מדובר בתוכנית קריטית, כיוון שהיא תסייע בהבאת ההיי-טק לערים הערביות, ותהיה מנוע צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה בהן. זאת, לצד טיפול בתשתיות ועבודה משותפת של יהודים וערבים". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר שהממשלה הנוכחית לא הקצתה מספיק משאבים לשילוב חרדים בהיי-טק וציין שמשקלם מסך כל המועסקים והמועסקות בענף לא השתנה מאז 2016. "מדובר באלפי צעירים חרדים שיש להם את הכישורים, אבל בגלל חסמים והעדר תקציב, לא משלבים אותם בענף", אמר. עם זאת, הוא ציין שיש בתעשיית ההיי-טק מגמה לשכור לעבודה נשים חרדיות שמועסקות כיום במשרדי הממשלה.

"ההכנות לסופת החורף אלפיס בעיצומן, ועיני כולם נשואות לראות האם ייערם השלג בירושלים ובסביבותיה, כפי שחזו המטאורולוגים. אלא שלצד התקווה לחזות גם השנה בקסם הלבן לא רק בחרמון ובצפת, רבים במגזר הארגוני ובבתים נדרשים להיערך, ונערכים, לקראת נזקי מזג האוויר, עם דגש על נזקים אפשריים כתוצאה מהפסקות חשמל. דגש מיוחד ניתן לבעליהם של בתים חכמים, שמספרם הולך וגדל בישראל, והם נדרשים לבצע גיבוי של אספקת החשמל לשרת ולארון התקשורת הביתי, שבו מאוחסן ה-'מוח' של הבית החכם", כך ציין היום (ג') אבי שם טוב, מנהל הפצה ב-APC ישראל מבית שניידר אלקטריק. לדברי שם טוב, "באלפי בתים בישראל, אם לא יותר מכך, יושמו יכולות של בית חכם מלא. המשמעות של בית חכם היא שכלל מערכות הבית הן חשמליות, דיגיטליות וניתנות לשליטה ולניטור – החל מהתריסים שניתנים לשליטה מרחוק, עבור במערכת התאורה הביתית, מערכות המיזוג והחימום הביתיות, מערכות האזעקה, המטבח ואפילו דלת הכניסה שנפתחת באמצעות קוד, או אפליקציה – במקום המפתח הישן". הוא הוסיף כי "הבית החכם מבוסס חיישנים ורשת Wi-Fi ביתית, שמחברת את כל האלמנטים שלה לשרת או לארון תקשורת ביתי. זהו ה-'מוח' של כל בית חכם. הבעיה מתחילה כאשר נפסקת אספקת החשמל והמוח של הבית החכם שובת מפעולה". "הסכנה", לדברי שם טוב, "היא לא רק שהמוח של הבית החכם יפסיק לעבוד במשך הפסקת החשמל, אלא שהפסקת החשמל תגרום לפגיעה בחומרה שלו, שרגישה להפסקות חשמל ולנפילות מתח". נזקים למחשב הביתי שם טוב ציין כי "נזקים רבים עלולים להיגרם למחשב ביתי כתוצאה מהפסקת חשמל וכיבוי 'אלים' שלו. זה עלול לגרום לשריפה בלוח האם או לפגיעה בזיכרון של המחשב. אותה תופעה עלולה להתרחש גם לשרת הביתי, לבקרים או לחומרה שמצויה בארון התקשורת. במקרה הקל הם יכולים להתאפס, וזה יחייב כיול מחדש שלהם. במקרים קשים יותר עלולה להתרחש פגיעה קשה בחומרה, שתסב נזקים בשווי אלפי שקלים ותביא להשבתה של הבית החכם לצורך תיקון והחלפת הציוד". אבי שם טוב, מנהל הפצה ב-APC ישראל מבית שניידר אלקטריק. צילום: גל חרמוני "אנחנו, בשניידר אלקטריק", הוסיף, "ממליצים על חיבור המוח של הבית החכם למערכות אל-פסק ייעודיות, לגיבוי אספקת החשמל. מדובר במערכות אל-פסק מבוססות טכנולוגיה של גל סינוס טהור, והן מיועדות לגיבוי של שרתים קריטיים ומשרדים. הן הותאמו גם לדרישות של מערכות הבית החכם. מערכת אל-פסק מסוג זה מצריכה טיפול של איש מקצוע, שיבטיח התקנה נכונה וביצועים אופטימליים של המערכת". לסיכום אמר שם טוב כי "עבור בעליהם של בתים חכמים, מערכת אל-פסק יכולה לעשות את ההבדל בין בילוי ביתי נחמד במהלך סופת חורף לסיוט, שבו מערכות הבית יקרסו בעיצומה של הסופה, עם נזקים כספיים משמעותיים. זאת, לצד הצורך להזמין בעלי מקצוע לטיפול בתקלה וחוסר נעימות לכלל בני המשפחה".

מדד השחיתות העולמי השנתי, שהתפרסם היום (ג'), דירג את ישראל במקום נמוך – מתחת לקו האדום של הציון 60, שבשנים הקודמות היינו מעליו. דירוג השחיתות העולמי 2021 CPI, שהנפיק ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI, סוקר כ-180 מדינות, כאשר בכל אחת מהן הוא בודק שורה של פרמטרים: כיצד השחיתות נתפסת באותה מדינה, אילו אמצעי שקיפות קיימים כדי לצמצם אותה ומהי מידת אמון הציבור במוסדות שאמורים לחשוף שחיתויות. המשמעות המדאיגה של הציון הזה היא שישראל של 2022 היא מדינה יותר מושחתת מבעבר. אלא שלדברי השופטת בדימוס נילי ארד, יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, זה לא אומר שמדינתנו מושחתת. עם זאת, לדבריה, יש בה תסמיני שחיתות מדאיגים, שגרמו לדירוג הנמוך שלה במדד העולמי, כמו גם במדד של מדינות ה-OCED, שישראל היא חלק ממנו. השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"רית עמותת שבי"ל. צילום: דוברות בתי המשפט, מתוך ויקיפדיה ככלל, הסיבה לכך שישראל קיבלה במדדים אלה ובאחרים ציון נמוך היא לא תוצאה של יותר שחיתות, אלא מאחר שהמודעות למקרי שחיתות ולזיהויים, ומספר הכלים שמאפשרים זאת, הולכים וגדלים – בסיוע האמצעים הדיגיטליים והטכנולוגיים. ראשית, הקריאות "שחיתות" שבות ועולות תדיר ברשתות החברתיות, והדיונים בנושא רבים. שנית, כדי להשיג שקיפות ברמה גבוהה ואפקטיבית יש צורך בהטמעת כלים, שאמורים לבקר את הארגונים. גם כאן יש ל-IT ולמומחים בתחום יש תפקיד מרכזי: הטמעת כלים פנים ארגוניים, שמייצרים שקיפות בין כל חלקי הארגון ופלטפורמה לבקרה גלויה. באמצעותם יכול – וצריך – כל בעל תפקיד בארגון לדעת שהפעולות שלו שקופות. כלומר, ה-IT מקטין את הסיכוי לביצוע עבירות מצד עובדים, מנהלים ובעלי תפקידים שחשופים למשאבים ארגוניים רגישים כמו מידע וכסף, שמהווים בסיס או מקור לשחיתות. ישראל היא עדיין לא, ונקווה שלעולם לא תהיה, מדינה מושחתת, אף על פי שהיא קרובה במדד השחיתות העולמי למדינות שבהן השחיתות חוגגת. אבל ישראל חווה יותר מדי אירועים שמהווים איום וסכנה להידרדרות אלא ששקיפות היא לא רק פנים ארגונית, כי אם באה לידי ביטוי גם ברמת הנראות לציבור. זהו נושא שמדינת ישראל מעולם לא הצטיינה בו. אמנם, חל שיפור, אבל זה עדיין לא מספיק, ולראייה – פרשיות שחיתות לא מעטות שנחשפות בשנים האחרונות. רשות ממשלתית או ציבורית, או חברה פרטית, שנתפסת כלא אמינה יוצרת שטחים אפורים, שאליהם נכנסים בעלי עניין שמייצרים את אותה שחיתות, שפוגעת בסופו של דבר בציבור. שקיפות היא גם פונקציה שעד כמה מדינה מאפשרת חופש ביטוי לכלי תקשורת ולכל מי שמפרסם מידע ועד כמה היא קשובה לביקורת. גם גופי אכיפה כמו משטרה לא מספיק שקופים לציבור, והם נמצאים חדשות לבקרים בעין הסערה. התחקיר של כלכליסט מהשבוע שעבר על השימוש שלה ברוגלת NSO והתגובה המשתנה של המשטרה אליו הם דוגמה לכך. עוד מראה עגום בעיתוי לגמרי מקרי פורסם שלשום מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה. גם המדד הזה משקף מראה די עגום, שמצביע על רמת האמון הנמוכה של הציבור בממסד. הנתונים מראים שאמון הציבור בכל מוסדות המדינה ירד לעומת שנה שעברה. רבים כבר לא מאמינים לממשלה, לכנסת, לרשויות המקומיות ואפילו ל-"קודש הקודשים" – צה"ל. גם כאן, אחת הסיבות המרכזיות לירידה באמון היא חוסר שקיפות. זו גורמת לאנשים רבים לחשוב שהכול רקוב ושכולם מושחתים. התוצאה של זה היא פגיעה בערבות ההדדית ובשיתוף הפעולה עם הממשלה וההנחיות שלה. אנחנו רואים את זה היטב בכל מה שקשור למאבק בקורונה. השורה התחתונה: ישראל היא עדיין לא, ונקווה שלעולם לא תהיה, מדינה מושחתת, אף על פי שהיא קרובה במדד השחיתות העולמי למדינות שבהן השחיתות חוגגת, כמו הפיליפינים. אבל ישראל חווה יותר מדי אירועים שמהווים איום וסכנה להידרדרות. אלא שבצד החיובי, ככל שהמודעות לשקיפות תגדל – והיא הולכת וגדלה, כך יש סיכוי שבשנה הבאה נשפר את הציונים שלנו.  

חברות רבות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, מדברות בשנים האחרונות על גיוון והכלה. הכוונה היא להבנה שכדאי להן להעסיק עובדים.ות שלהן מתתי אוכלוסיות שונות, ולדאוג לצרכים של המועסקים.ות הנשים, להט"בים.ות, ערבים.ות, חרדים.ות, מבוגרים.ות, יוצאי.ות אתיופיה ועוד שעובדים.ות בשורתיהן. במקרה של ארצות הברית זה גם אפרו-אמריקנים.ות והיספאנים.ות. או, בקיצור, כל מה שהוא לא המגזר הכי מיוצג בהיי-טק – גבר לבן וסטרייט, ובמקרה של ישראל גם יהודי (ויש שיאמרו גם אשכנזי). לא מעטות הן החברות שבעיקר מדברות על גיוון והכלה, ומקסימום מקיימות איזה אירוע ליום האישה הבינלאומי או תולות את דגל צבעי הקשת בחודש הגאווה. אלא שגיוון והכלה ממש לא מסתיימים בזה. בחברות אחרות, המילים האלה הן כבר די מזמן לא רק מילים, אלא גם מעשים, לאחר שההנהלות שלהן הבינו שעליהן לשים דגשים כדי שעובדים.ות מתתי אוכלוסיות שונות ירגישו בנוח בסביבת העבודה שלהם.ן. למשל, לפעול למניעת גזענות, להט"בפוביה, שוביניזם, מיזוגניה ועוד רעות חולות בין כותלי החברה. זה לא מגיע (רק) מטעמים חברתיים או כדי שהאווירה תהיה יותר נעימה, אלא גם כי גיוון והכלה תורמים לשורת הרווח של החברה – וזה כבר הוכח מחקרית. יותר גיוון והכלה – יותר חדשנות ופרודוקטיביות. צילום: BigStock אחת החברות שהוכיחו את זה מחקרית, ומיישמות גיוון והכלה, היא מק'ינזי – שהיא אמנם לא חברת היי-טק פר סה, אבל היא בהחלט חברה מוטת טכנולוגיה ועובדת עם הרבה חברות בענף. מק'ינזי אף מינתה ממונים פנימיים על גיוון והכלה באזורים שונים. הממונה על תחומים אלה באירופה, כולל בישראל, היא מיטל גוטמן – ילידת הוד השרון, שעברה את רוב החיים שלה עד כה בארצות הברית ולא מזמן חזרה לארץ עם בת זוגה. השתיים בנו את הקן המשפחתי שלהן – ביחד הן מגדלות שני בנים. גוטמן עובדת במק'ינזי מזה שמונה שנים, וב-6.5 השנים האחרונות עוסקת בה בגיוון והכלה. בהתחלה היא הייתה המנהלת הגלובלית של קבוצת הלהטב"קים.ות (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים) הגלובלית של החברה, GLAM, ובהמשך בנתה את האסטרטגיה של החברה בתחום לצפון אמריקה. משם היא הגיעה לתפקיד הנוכחי, "מה שנתן לי הזדמנות לחזור לישראל – דבר ששקלתי בשנים האחרונות", היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים. האם יש שוני בנושא הגיוון וההכלה בין חברות היי-טק לחברות אחרות? "במידה מסוימת. ההתעניינות בגיוון והכלה והיישום שלהם בחברות, ובפרט בחברות היי-טק, גדל בשנים האחרונות, בעיקר מאז הקורונה ובעיקר בארצות הברית, אבל לא רק. גם בישראל יש עלייה. יש לציין בנוסף שחלק גדול מאוד מהחברות שמפרסמות את מדיניות הגיוון וההכלה שלהן באות מההיי-טק". מה אתם אומרים למנהלים ששואלים אתכם מדוע כדאי לחברות שהם עומדים בראשן להיות יותר מגוונות? "קודם כל, כי זה עוזר לשורה התחתונה. בעשור האחרון, נושא הגיוון וההכלה במקומות העבודה עבר מהמקום המוסרי להבנה שזה עוזר לשורה התחתונה של החברה, לרווח שלה. מחקרים מראים שחברות שנמצאות ברביע העליון בתחום הזה הן בעלות סיכויי הצלחה ורווח גבוהים יותר, ומנגד הם מראים שחברות שלא שמות את הגיוון וההכלה בראש סדר העדיפויות שלהן מפסידות כספית. שנית, חברות נמצאות במלחמה על טאלנטים, וגיוון עוזר ליצירת פול גדול יותר שלהם. היבט נוסף הוא סביבת העבודה: יישום מדיניות של גיוון והכלה מביא לעובדים יותר שמחים ובעלי מוטיבציה להישגים. מחקרים מראים שעובדים שחושבים שמקבלים אותם – יש פי שלושה סיכוי שהם יהיו שמחים בעבודה וירצו להישאר בה. יש גם מחקר שמראה שגיוון מתקשר ליכולת גבוהה יותר של קבלת החלטות ושל חדשנות, מעודד יותר לקוחות ומוציא שם טוב יותר לחברה". דגל הגאווה ודגלים שמסמלים תתי קהילות שונות בקהילת הלהט"ב. צילום: BigStock מהם הצרכים הספציפיים של אוכלוסיות הגיוון הספציפיות? "הרשימה לא קצרה. נתחיל בלהט"בים: עשינו מחקר על להט"בים במקום העבודה, כי אין מספיק נתונים על זה, וניסינו להבין מהם האתגרים הייחודיים להם במקום העבודה. אחד הממצאים העלה שחשוב לתת לעובד שנמצא או שרוצה להיות מחוץ לארון בעבודה סביבה נוחה ומקבלת. רבע מהעובדים הלהט"בים לא מחוץ לארון במשרד, ועובדים בארון הם יותר לחוצים ופחות פרודוקטיביים, כי הם מבזבזים אנרגיה רבה כדי שלא ידעו עליהם. אנשים חושבים שיציאה מהארון נעשית פעם אחת בלבד, אבל להט"בים יוצאים מהארון שוב ושוב. משיבים רבים למחקר אמרו שהם צריכים לעשות את זה לפחות פעם בשבוע. מה שאמרתי כאן נכון במיוחד לחברות שבהן יש רק עובד אחד, או בודדים, מחוץ לארון. כשאת היחידה מקהילת הלהט"ב בחברה, וכשאתה לא רואה שיש להט"בים מחוץ לארון בהנהלה, אתה. שואל.ת את עצמך האם תוכל.י להצליח בה. זה יותר ברור אצל נשים ואוכלוסיות גיוון אחרות, כי זה נראה יותר, אבל על להט"בים, חוסר גיוון משפיע יותר". מה לגבי חרדים.ות וערבים.ות? "כאן יש בעיה, כי מקורות הגיוס המסורתיים של ההיי-טק הישראלי הם השירות בצבא ו-'חבר מביא חבר' (ששתי תתי אוכלוסיות אלה הן לא חלק מזה – י"ה)". מה עושים כדי כן להעסיק יותר עובדים.ות משתי תתי האוכלוסיות האלה? "כדאי לארגונים להסתכל איך הולכים מעבר למקורות המסורתיים של הגיוס – האם יש מגייסים בערבית והאם הם עובדים עם ארגונים רלוונטיים. לפעמים, כדאי גם לפגוש את העובדים היכן שהם נמצאים, למשל – לקיים אירוע לגיוס עובדים ביישובים ערביים או חרדיים, או ללכת לבתי ספר שחברות לא היו חושבות עליהם. בקיצור, מה שכדאי לעשות הוא להציב מטרה, לוודא איך מגייסים עובדים.ות מגוונים.ות, ולוודא שהשיווק של המשרות נגיש לכולם.ן". גוטמן ציינה איך היא ועמיתיה מיישמים את זה במק'ינזי: "אנחנו מקיימים הרבה חשיבה על זה, ועובדים כדי לאתר עובדים.ות מאוכלוסיות גיוון ולגייס אותם.ן. בנוסף, אנחנו יוצרים תרבות של הכלה בארגון, חוקרים וחושבים מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר, ומוודאים שההנהלה מגוונת ומודעת לחשיבות הגיוון. כמו כן, אנחנו מקיימים סדנאות עבודה על גיוון והכלה למראייני עובדים במק'ינזי ומקיימים בחברה אירועים רלוונטיים. חלק גדול ממה שאנחנו עושים הוא לבחון את המדיניות שלנו, למשל האם היא מכילה עובדים.ות טרנסג'נדרים.ות". היא ציינה לחיוב בהקשר זה את המשרד התל אביבי של מק'ינזי, שלדבריה "הוא בין הבולטים ביותר בחברה מבחינה להט"בית". גיוס מגוון ומכיל של עובדים.ות. צילום: BigStock לסיכום, אילו עצות את נותנת לחברות כיצד להיות יותר מגוונות – בכלל ובראיונות של מועמדים לעבודה? "המראיינים צריכים להבין אילו הטיות יש להם, ועל ההנהלות לוודא שזה קורה. הראיונות צריכים להיות אותו הדבר לכולם.ן, עם אותו סט של שאלות, אבל המראיינים צריכים לתת למועמד.ת להרגיש שהוא יכול ושהיא יכולה להיות אותנטי.ת, להיות עצמו.ה בראיון ובעבודה. באופן כללי, על הנהלות החברות לוודא שהמנהלים מודעים לנושא הגיוון ונוהגים בהתאם, להציב מטרות ייצוג של אוכלוסיות גיוון, לשים דגש על קידום עובדים.ות מאוכלוסיות אלה ולאפשר להם.ן להיות עצמם.ן במקום העבודה".

יו"ר NSO, אשר לוי, מתפטר מהתפקיד – פחות משנתיים לאחר שמונה אליו. לטענתו, אין קשר בין ההתפטרות לתחקיר שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט ועורר סערה, שלפיו המשטרה השתמשה ברוגלת פגסוס של החברה כדי לעקוב אחרי אזרחים, במקרים מסוימים ללא צווים שיפוטיים נדרשים. לוי מונה ליו"ר NSO באפריל 2020. לפני כן הוא שימש כמנכ"ל אורבוטק במשך כשש שנים, לאחר שכיהן בתפקידים בכירים שונים בחברה במשך כשני עשורים. הוא הצטרף לאורבוט, אחת משתי החברות שיצרו את אורבוטק, ב-1990. לוי הביא את החברה המאוחדת מהכנסות של 400 מיליון דולר ליותר ממיליארד ב-2018 – השנה המלאה האחרונה שלו בתפקיד. לפי לוי ו-NSO, הסיבה להחלפת היו"ר היא העובדה שהוא כיהן בתפקיד זה מטעם קרן נובלפינה, ולאחר שקרן הניהול התחלפה בקרן BRG, הוחלט למנות יו"ר חדש. לוי מסר כי "אני מבקש להבהיר שאין קשר בין סיום תפקידי לפרסומים האחרונים שנקשרו ל-NSO. מוניתי לתפקיד יו"ר מטעם קרן נובלפינה. לאחר חילופי הבעלות באוגוסט 2021, וכמצופה מנושא משרה בכירה, פניתי לקרן החדשה והודעתי כי נכון שימנו נציג מטעמם". הוא הוסיף כי "אני מלא הערכה ל-NSO, לטכנולוגיה מצילת החיים שהיא מפתחת, להנהלת החברה ולעובדים ולמדיניות האתית שהיא חרטה על דגלה ומובילה באופן תקדימי בעולם". יצוין כי מחליפו של לוי בתפקיד הוא פינבר אוקונר, שעומד בראש קרן BRG. צרות באות בצרורות לוי הוא לא הבכיר הראשון ב-NSO שהתפטר בחודשים האחרונים: לפני כחודשיים וחצי עזב את החברה המנכ"ל, איציק בנבנישתי, לאחר ששימש בתפקיד במשך שבועיים בלבד. הוא הודיע כי "לאור הנסיבות שנוצרו" והעובדה שהחברה נכנסה ל-"רשימה השחורה" בארצות הברית, הוא לא יוכל למלא את תפקיד המנכ"ל. בנבנישתי פרש מיידית מכלל עיסוקיו בחברה. ככלל, השנה האחרונה לא הייתה טובה ל-NSO, בלשון המעטה, והיא הותקפה ועודנה מותקפת מכל כיוון. ההתפתחות האחרונה היא התחקיר של כלכליסט מהשבוע שעבר, שחשף שהמשטרה השתמשה בפגסוס למעקב אחרי ראשי ערים, מקורב לפוליטיקאי, מתנגד למצעד הגאווה ועוד, בלא פיקוח ובקרה מספיקים. המשטרה סיפקה בתגובה על התחקיר גרסאות שונות בטווח של כמה שעות: בתחילה היא טענה שלא היו דברים מעולם, ולאחר מכן המפכ"ל, קובי שבתאי, הכחיש שימוש בפגסוס לצורך מעקב אחרי אזרחים. כך או כך, בעקבות החשיפה הקים היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צוות לבדיקת הנושא, ומבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודיע שייכנס לעובי הקורה. בחודש יולי ספגה חברת הסייבר ההתקפי הישראלית ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. עוד פורסם כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול על ידי פגסוס נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון – מה שגרם לצרפתים לפתוח חקירה בנושא ופתח משבר דיפלומטי בינה לבין ישראל, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. החברה עלתה ב-2021 גם על הכוונת של הממשל בארצות הברית: משרד המסחר האמריקני הכניס אותה וחברת סייבר ישראלית נוספת – קנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס הלאומי של המדינה, מאחר שפגסוס משמשת לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם וכדומה. כמו כן, דווח שגם מכשירי הטלפון של לפחות תשעה עובדים בכירים במחלקת המדינה האמריקנית נפרצו בחודשים האחרונים באמצעות פגסוס. כאמור, החלטה זו של ממשל ביידן הביאה להתפטרותו של בנבנישתי. עוד בשנה שעברה פורסם על חזית משפטית נוספת שנפתחה מול חברת הסייבר ההתקפי הישראלית: אפל תבעה את NSO בשל מעקב שהתרחש, לדבריה, אחרי משתמשי אפל באמצעות פגסוס. פייסבוק עשתה זאת לפניה והגישה תביעה נגד החברה עוד ב-2019, בטענה שבוצעה חדירה לווטסאפ באמצעות התוכנה שלה. שלו חוליו, נשיא NSO וממייסדי החברה. צילום: יונתן בלום סכסוך בין בעלי השליטה בתוך כך, היום (ג') נחשף סכסוך בין בעלי השליטה ב-NSO, שהביא את בית המשפט המחוזי בתל אביב להחליט על נאמן לשלוש מעשרות חברות הקבוצה. השופט חגי ברנר החליט על מינוי הנאמן נוכח ניהול החברה "כמו ספינה בים סוער, שעל סיפונה שני קברניטים החלוקה ביניהם בשאלה מהי הדרך לחוף מבטחים". ההחלטה ניתנה אתמול והותרה לפרסום היום. הסכסוך התגלע בין שתי המחזיקות העיקריות במניות טריאנגל הולדינגס, ששולטת על חברות קבוצת NSO. טריאנגל נשלטת על ידי קרן NOAL CSCP ומניות המיעוט בה נמצאות בידיה של קבוצה בראשותו של שלו חוליו, ממייסדי NSO.

"שקיפות המידע ברשויות השלטון ובהתנהלות הכלכלית במשק ופתיחתו בפני הציבור ושיתופו, הם גורמים רבי חשיבות בהתמודדות עם תופעות של שחיתות. החלטות המתקבלות בדרכים הסמויות מן העין סופן שיהיו נגועות בשחיתות. שקיפות ההתנהלות ושיתופה לציבור גורמת להגברת האמון ולנכונות  לשיתוף פעולה מצידו. אמצעי חשוב בקידום השקיפות הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים, שיש בהם כדי לאפשר נגישות למערכות מידע באופן שיעמוד לרשות הציבור, בין היתר כאמצעי ביקורת על התנהלותן של מערכות השלטון בנקיון כפיים. כמאמר לואי ברנדייס, שופט בית המשפט העליון בארה"ב: 'אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר'", כך אמרה השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל. השופטת ארד התייחסה לדירוג השחיתות העולמי 2021  CPI, שמנפיק ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI. בראשונה בהיסטוריה של המדד, הנערך זה 27 שנים בקרב 180 מדינות – ישראל הידרדרה לעבר הקו האדום של המדינות המושחתות, עם הציון 59. "מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ומפני הידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת", אמרה השופטת ארד. זו הפעם הראשונה שישראל מדורגת עם ציון הנמוך מ-60, מרחק 9 נקודות בלבד מ"הקו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות המושחתות. בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64  לציון 59 במד השחיתות. מבין מדינות ה-OECD, ישראל ירדה השנה ארבעה מקומות לעומת מקומה במדד 2020, ודורגה במקום ה-29 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם  ישראל ברבע התחתון ב-OECD : פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה. במדד 2016 ישראל דורגה במקום ה-28, עם הציון  64. ב-2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. ב-2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34. בשנים 2019 ו-2020 ישראל דשדשה בציון 60 במקום ה-35. לדברי ארד, "מדד 2021 מצביע על התגברות תפיסת השחיתות בישראל. לממצא זה חומרה יתרה בתקופת הקורונה, שנדרשת בה מידה גדולה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה". כמו ב-2020, גם במדד 2021 אין מדינה שקיבלה את הציון המירבי 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק, ניו-זילנד ופינלנד עם הציון 88. אחריהן מדורגות סינגפור, שוודיה ונורווגיה עם הציון 85. ארה"ב קיבלה את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה ברציפות. לעומתה, צרפת ובריטניה ציינו השנה שיפור בציון: 71 ו-78, לעומת 69 ו-77, בהתמה. במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן (ציון 11), סוריה (13), ונצואלה (14), ותימן, צפון קוריאה, ואפגניסטן – עם הציון 16. המדד מציין לרעה את ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן. "במדינות אלה התחוללו בשנים האחרונות פגיעות מצד השלטונות בזכויות האדם, בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את השלטון, בחופש ההתאגדות, ואף נרשמו בהן מקרי רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם". בהתמודדות עם השחיתות נבחנו מהלכים למיגורה, ובהם מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור שעשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית, לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם – מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.