"תשתיות התוכנה למוצרים מודרניים מורכבות מאוד. המעבר לארכיטקטורת מיקרו-שירותים מבוססת קוברנטיס דורש תשתיות הבנויות בעצמן מאוסף גדול של רכיבים. ואם אין בכך די, יש גם צורך באוסף של מוצרים משיקים כדי לקבל פתרון שלם. כל אלה מציבים אתגר תפעולי וניהולי עבור ארגונים מבוססי תוכנה", מסביר יוסי גולץ, ראש צוות לינוקס ואוטומציה באמת טכנולוגיות, בשיחה בעקבות האירוע הגלובלי Red Hat OpenShift Commons שהתקיים לראשונה בישראל. "ישנם שני פתרונות קיצון", אומר גולץ. "בקצה אחד, הארגון לוקח את האחריות בעצמו על כל המרכיבים ומסתמך על מגוון רחב של טכנולוגיות קוד פתוח חופשיות. מהקצה השני, יש אפשרות לקבלת שירות מלא מחברת ענן. מרבית הארגונים מגלים ששתי האפשרויות משאירות אתגרים רבים ללא מענה: המורכבות, העלויות העצומות הכרוכות בביצוע התהליך באופן פנים-ארגוני והיעדר התמיכה. לשם כך, הארגון צריך להתמחות במגוון רחב של טכנולוגיות שאינן בליבת העסקים שלו ושאין לו מומחיות והתנסות בהן. התוצאות של חוסר הניסיון עלולות להתגלות בשלב מאוחר מדי כשהמוצר כבר נמצא בשלב הייצור, ומאתגר לבצע שינויים". "מנגד, מחשוב ענן – מעבר לנושא העלויות – דורש נעילה לחברת ענן (או עלויות גבוהות אף יותר), ובסופו של דבר לא פותר את כל האתגרים", הוא מסביר. "זהו תחום שגדל במהירות רבה ויש בו חוסר גדול של כוח אדם. מדובר בתשתית מורכבת ולא פשוטה להקמה על מנת להגיע לפתרון פעיל, אשר דורש גם תחזוקה קבועה". "אמת טכנולוגיות היא שותף Premier של רד האט זה כמה שנים, כאשר צוות הלינוקס והאוטומציה שלנו חי את הקצב המהיר של עולם פיתוח התוכנה המודרני ועובד בשיתוף פעולה קבוע עם רד האט", מספר גולץ. "בשנה האחרונה חתמנו על הסכם שותפות עם חברת רוביקון כדי להעצים את יכולות ה-Delivery שלנו לטובת פרויקטים מרכזיים וגדולים אצל לקוחות אסטרטגיים. הצוות המשותף שלנו מורכב ממומחים בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום של לינוקס, אוטומציה ופלטפורמת OpenShift של רד האט". גולץ מוסיף, כי "הקמנו סביבת OpenShift במעבדות חברת אמת, המאפשרת למומחים שלנו לבצע בדיקות, לשחזר בעיות ולספק תמיכה איכותית יותר ללקוחותינו. בנוסף, אנו מוכרים מוצרים משיקים בתחום ה-Observability ובתחומי ניהול ואבטחת API, המאפשרים להקל על הניהול השוטף ולשפר את אבטחת המידע של המוצרים אשר פועלים על OpenShift". גולץ מעיד, כי הבידול של רד האט נובע מכך, שפלטפורמת OpenShift חוסכת עבודה רבה למפתחים, לצוותי ה-DevOps ולמנהלי התשתיות. "פלטפורמת OpenShift מאפשרת הפעלה בסביבות שונות לפי בחירת הלקוח. זו יכולה להיות סביבת bare metal, תשתית וירטואליזציה קיימת או שירותי ענן. בכולן משתמשים באותו הכלי ובאותה הדרך לניהול תשתיות מודרניות מבוססות קונטיינרים". "רד האט פותרת באמצעות OpenShift אתגרים רבים הקשורים לפיתוח, הטמעה וניהול שוטף של מוצרי תוכנה מודרניים, כך שהמפתחים צריכים להבין רק בעולם התוכן שלהם והעומס על צוות ה-DevOps יורד באופן ניכר", מציין גולץ. "בנוסף, כאשר יש בעיה – יש מומחים זמינים שלנו ותמיכה מצוינת של רד האט הנכונים לסייע". "הטכנולוגיות של רד האט זמינות להטמעה באתר, בענן או ביותר מענן ציבורי אחד", מסכם גולץ, "מה שמסיר את בעיית הנעילה לטכנולוגיית ענן ספציפית. פרויקטים חדשים המשתמשים בתשתיות פיתוח עדכניות ידרשו מהלקוחות להטמיע וללמוד את התשתית החדשה בארגונם ואנשי אמת יהיו שם כדי לסייע בהקמה ובתמיכה השוטפת", הוא מסכם.

שוק אבטחת הענן צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות: היקפו בשנה החולפת עמד על 29.26 מיליארדי דולרים, השנה הוא עומד על 33.13 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח ביותר מ-פי שלושה ולעמוד ב-2029 על 106.02 מיליארד דולר; כך לפי דו"ח חדש של Fortune Business Insights. קצב הצמיחה השנתי של שוק האבטחה בענן צפוי לגדול בממוצע ב-18.1%. זאת, בשל הביקוש הגואה לשירותי קונטיינרים מנוהלים, יישומי אחסון נרחבים ו-crypto-jacking, שימוש לא מורשה בכוח מחשוב של הקורבנות לטובת כריית מטבעות קריפטו. גם האימוץ המוגבר של שירותי מחשוב ענן לניטור נתונים צפוי לדרבן את צמיחת שוק אבטחת הענן. הקורונה גרמה למעבר מהדטה סנטרים המקומיים – לענן חברת מחקרי השוק Fortune Business Insights. לפי Fortune Business Insights, "במהלך משבר נגיף הקורונה, ארגונים רבים החלו להעביר כמויות אדירות של עומסי מחשוב, מהדטה סנטרים המקומיים – אל הענן. זה הוביל לעלייה אקספוננציאלית בפתרונות השימוש בענן, מה שהוביל לעוד דחיפה בצמיחת שוק האבטחה בענן". עם זאת, חברת מחקרי השוק צופה כי מגבלות תקציב והגבלות שונות בעולם פרטיות הנתונים, ימתנו את צמיחת השוק בין השנים 2022 ל-2029, שהיה אמור לצמוח עוד יותר. כך, צפון אמריקה צפויה לשמור על מעמדה המוביל בשוק אבטחת הענן במהלך העשור הנוכחי. זאת, כתוצאה ישירה של יוזמות ממשלתיות, אשר מעודדות השקעות בפתרונות אבטחת מידע בכלל ובענן בפרט, בין היתר. מניע נוסף לצמיחת שוק אבטחת הענן באזור צפון אמריקה נובע משיתופי פעולה מוגברים בין השחקניות הבולטות בתחום – מיקרוסופט (Microsoft), סיסקו (Cisco) ו-יבמ (IBM). זאת, לצד עליית מתקפות הסייבר בכלל והפישינג בפרט באזור. בפילוח גיאוגרפי, אסיה פסיפיק תהווה נתח נכבד משוק האבטחה בענן, וזאת כתוצאה ממאמצי שיתוף פעולה בין סוכנויות ממשלתיות וגופים פרטיים בכלכלות מתעוררות, כמו סין, הודו, יפן, דרום קוריאה ודרום מזרח אסיה.

משקיע של טוויטר (Twitter) תובע את היזם המפורסם אילון מאסק על כך שלא חשף כי קנה נתח גדול ממניות החברה במועד הרכישה, מה שפגע בבעלי המניות, לטענת התובע. מנכ"ל חברות הענק טסלה, SpaceX ואחרות חשף ב-4 באפריל כי רכש 9.2% מהמניות של טוויטר, מה שהפך אותו לבעל המניות הגדול ביותר שלה. לאחר מכן נודע כי הוא גם מונה לחבר דירקטוריון בחברה, אך ביום א' הודיע ​​לפתע מנכ"ל טוויטר, פרג אגרוואל, כי מאסק לא ייצטרף לדירקטוריון בסופו של דבר. הסיבה לכך שמאסק לא יכהן כדירקטור היא כנראה שכך יתאפשר לו לקנות מניות מבלי לעמוד בהסכם שלו עם החברה להגביל את אחזקתו ל-14.9%. מי שמכר מניות לפני ההודעה – הפסיד מניות הרשת החברתית המצייצת זינקו, כשהמשקיעים ראו בצעד הבעת אמון ותמיכה מצד האיש העשיר בעולם, וביום ההודעה הם אף נסקו ב-27%, מ-39.31 דולר למנייה ל-49.97 דולר.  עם זאת, חוקי הסחר הפדרליים בארה"ב מחייבים משקיעים להודיע ​​לרשות ניירות ערך, ה-SEC, אם רוכשים חרגו ורכשו יותר מ-5% ממניותיה של חברה בתוך 10 ימים. מאסק רכש את מניותיו ב-14 במרץ, אך כאמור לא הודיע ​​על כך עד תחילת באפריל. בתביעה החדשה, שמבקשת להפוך לתובענה ייצוגית, נטען כי בתקופה שבין חציית רף ה-5% לדיווח לציבור, הצליח מאסק לרכוש מניות נוספות בהנחה. לפי הערכת מומחים ייתכן שבמסגרת העיכוב הלא חוקי הזה הרוויח מאסק 156 מיליון דולר. התביעה הוגשה ביום ג' לבית המשפט הפדרלי בניו יורק, ומבקשת להפוך לתובענה שבה ייקחו חלק משקיעים שמכרו מניות של טוויטר במהלך אותה תקופה ושהיו עשוים לנהוג אחרת לגמרי לו היו יודעים מבעוד מועד על מעורבותו של מאסק באחזקות החברה. המשקיע שהגיש את התביעה, מארק ביין ראסלה שמו, טוען שמאסק אחראי ל"הצהרות והשמטות כוזבות ומטעות מהותית". ביין ראסלה טוען כי מכר 35 מניות של טוויטר תמורת 1,373 דולר, במחיר ממוצע של 39.23 דולר ליחידה, לפני שמאסק חשף את השקעתו – דבר שפגע בו פיננסית. ג'פרי בלוק ממשרד עורכי הדין המייצג את התובע אישר שהתביעה אכן הוגשה וציין כי אינה נוקבת בסכום, אלא מבקשת להעמיד חבר מושבעים שיפסוק בגין פיצוי הולם למשקיעים שנפגעו. מאסק לא הגיב לעת עתה לדבר התביעה, וכן ה-SEC לא ענתה בינתיים לשאלת התקשורת האם גם היא מתכוננת לנקוט בצעדים נגד מאסק, שהפר את חוקי המדינה בנוגע לקניית ניירות הערך.

אמפייר, הסטארט-אפ המעניין לייצור מעבדי שרתים המבוססים על הטכנולוגיה של ARM, החליט להנפיק את עצמו בבורסה. המסמכים שהגישה לראשות הבורסה עדיין מוגדרים כסודיים, ולפי ההערכות בשוק מעבר לכספים שיזרמו לקופת החברה ישירות מההנפקה, התקווה באמפייר היא שבהמשך זה יעזור לה לגייס משקיעים נוספים בחברה. אמפייר שנוסדה ב-2017 על ידי רנה ג'יימס, ששימשה בעבר כנשיאת אינטל, מייצרת מעבדים שצריכת הכוח שלהם נמוכה יותר ממה שמקובל כיום בשוק, ולמרות שברשימת הלקוחות שלה כבר נמצאות אורקל ומיקרוסופט, היא עדיין שחקנית זעירה בלבד עם נתח שוק של כ-1% בלבד. עם זאת, מתחילת דרכה היא שמה על הכוונת שלה את המובילות בשוק אינטל ו-AMD, שהמעבדים שלהן לשוק השרתים מבוססים על x86. עם זאת, החברה מעוררת עניין רב, במיוחד בהיבט של חיסכון כספי בסעיף הוצאות החשמל והקירור, ובמשא ומתן שהיא ביצעה לאחרונה מול סופטבנק, שלא התממש, היא זכתה להערכת שווי של כ-8 מיליארד דולר. אחת המשקיעות הגדולות באמפייר היא אורקל עצמה, שהשקיעה בה כמעט מאז הקמתה בכמה סבבים סך של כ-426 מיליון דולר. בדו"ח הרבעוני האחרון שלה התייחסה אורקל להשקעות שלה באמפייר שלפי חוקי חשבונאות היא שולטת בכ-20% מהחברה הצעירה.

מטא מרחיבה את פעילות המטאברס שלה, ועומדת להציע בקרוב לקמעונאים למכור מוצרים וירטואליים באמצעות הטכנולוגיה החדשה. עם זאת, היא צפויה לגבות על כך עמלה של קרוב ל-50%. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, הודיע על כוונת החברה לאפשר מכירה במטאברס בווידיאו שהוא פרסם שלשום (ב'). המכירה תיעשה דרך פלטפורמת המטאברס של החברה, הורייזון וורלדס, שכרגע זמינה רק לבעלי מכשירי Quest VR, אולם בעתיד הקרוב צפויה להגיע גם לסמארטפונים ואולי אף לקונסולות משחקים. כך, מעצב אופנה יוכל למכור למשתמש בגד שעיצב, לשימוש באווטאר שלו. כמו כן, מפתח בתחום הנדל"ן יוכל למכור גישה לאזורי פרימיום. בשלב זה, מדובר בניסוי שישתתפו בו מספר לא גדול של יוצרים וקמעונאים. כך או כך, במטא אומרים כי מדובר ב-"שלב חדש" בעולם האי-קומרס. צוקרברג גובה עמלה גבוהה – אחרי שביקר את אפל שהיא עושה זאת מטא צפויה לגבות תמורת האפשרות למכור במטאברס עמלה של עד 47.5%. היא לא ציינה זאת בפוסט שפרסמה על הניסוי החדש ולא בדבריו של צוקרברג, אולם דובר מטעם החברה אישר זאת ל-CNBC. זה כולל עמלה של 30%, שאותה מכנים בחברה "תשלום על פלטפורמת חומרה", על מכירות שיבוצעו דרך החנות של Quest, ועמלה של 17.5% להורייזון וורלדס. ויוק שרמה, סמנכ"לית הורייזון במטא, טענה בשיחה עם The Verge כי העמלות "די תחרותיות בשוק" ואמרה כי "אנחנו מאמינים שפלטפורמות אחרות יוכלו לקבל את חלקן". יצוין שצוקרברג ביקר בעבר את אפל על כך שהיא גובה עמלה של 30% על מכירות ב-App Store. בתוך כך, אתמול פורסם בעיתונות הכלכלית בארצות הברית שהסכום שמטא הוציאה על האבטחה של צוקרברג ועל מטוסים פרטיים עבורו הגיע בשנה שעברה לסכום שיא של 26.8 מיליון דולר. הסכום שהחברה השקיעה ב-2021 על אבטחתו של המנכ"ל שלה היה גדול מהנתון ב-2018. לעומת זאת, נרשמה ירידה קלה בהוצאות על מטוסים פרטיים עבורו בהשוואה ל-2019.

"ההשקעה בשנתיים האחרונות בעולמות הדיגיטל לא פסחה גם על תחום ה-ERP. הנהלות ארגונים הקצו משאבים ואישרו תוכניות, וראינו בתקופה הזו פעילות קדחתנית, שכללה טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית של המערכות, כזו שבדרך כלל היינו רואים בעשור שלם. כך, לדוגמה, ביצענו בשנתיים האלו פרויקטים ביותר מ-250 ארגונים, הכוללים כ-30 אלף משתמשים, שבחרו בפלטפורמת ה-ERP הדיגיטלית של מיקרוסופט, שבה אנו מתמחים", כך אמר יוסי חיימוב, סמנכ"ל בכיר בחברת אברא (abra). חיימוב השתתף בכנס ERP, בהפקת אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה האירוע היה אבי עסיס, יועץ למערכות מידע ומרצה בכיר באקדמיה. ERP – מערכת קריטית לדברי חיימוב, "ארגונים מחפשים לספק חוויה דיגיטלית פשוטה ומהירה ללקוחות שלהם, אך הדיגיטל הינו גם אמצעי למנף ולהכפיל את היכולות של העובדים שלהם. כמו כן, הדיגיטל מאפשר אופטימיזציה של התפעול בארגון, וזה כבר נהיה קריטי בעולם שבו שרשראות האספקה נשברות, ונדרשת יכולת לקבל תמונת מצב אמיתית של המלאים בארגון – חומרי גלם ומוצרים סופיים. כל זה מוביל אותנו להבנה שיש צורך בדיגיטיזציה גם של מערכות נסתרות יותר מהעין, אך קריטיות לארגון, דוגמת מערכת ה-ERP". "במרכז הפעילות שלנו", ציין חיימוב, "מצויה מערכת ה-ERP של מיקרוסופט, שהקימה ענן ייעודי לאפליקציות עסקיות – MS Dynamics 365 – הכולל, בין השאר, את פלטפורמות ה-ERP וה-CRM שלה. האפליקציות האלו כוללות מגוון יכולות שירות-עצמי (Self Service), דבר שמאפשר למשמשים עצמאות בהתאמת הדשבורדים שלהם, אך גם מאפשר לחסוך בצוותי פיתוח ייעודיים, שכיום מצויים במחסור והעלויות שלהם יקרות במיוחד". "אולם גולת הכותרת", סיפר חיימוב, "היא ההשקעה העצומה שביצעה מיקרוסופט בלוקליזציה הן לשפה העברית והן לדרישות הרגולציה הישראלית. מערכת ERP באה במגע עם קהל רחב של משתמשים – מדרגי ההנהלה הבכירים ועד עובדי השטח, והמטרה הייתה שהמערכת תהיה נוחה וידידותית. מערכת בשפה העברית עונה בדיוק למטרה הזו. היבט ישראלי נוסף הוא שהאפליקציות העסקיות של מיקרוסופט יגיעו ישירות מהדטה סנטרים שמקימה החברה בישראל". חיימוב נתן כמה דוגמאות להטמעות שביצעה החברה. "מוקד 106 בעיריית ירושלים, בית חולים רפאל, אלביט, קבוצת לובניסקי, H&M ועוד ארגונים רבים אחרים בחרו בפלטפורמת ה-ERP של מיקרוסופט ובאברא ליישום שלה". השפעה לעשור הקרוב בהתייחסו לחברת אברא הוסיף חיימוב, כי "החברה מעסיקה כיום יותר מ-750 עובדים, ופורטפוליו הלקוחות כולל יותר מ-1,000 ארגונים. בעולם האפליקציות הארגוניות של מיקרוסופט אנו מנוסים בביצוע תהליך מקצה לקצה – אסטרטגיה, יישום, הטמעה והדרכה, עם דגש על טרנספורמציה דיגיטלית וכל המשתמע ממנה". "בעצם, היום ארגונים בוחרים איך ייראו מערכות המידע הארגוניות שלהם בעשור הקרוב", סיכם חיימוב. "המטרה אינה רק לתת מענה לצרכים של ההווה, אלא לנסות לנחש גם את צורכי העתיד. זה מחייב בחירה בפלטפורמות שיהיו מחוברות, אחודות, תואמות, שיש להן 'אבא ואימא', שיתפתחו עם השינויים שיביא העתיד. בהיבט הזה מיקרוסופט הינה בחירה מיטבית, ובפרט בעולמות ה-ERP".

בתי הדין הרבנים השלימו באחרונה את העברת הדטה בייס ומערכת הליבה שלהם לגוגל קלאוד. זאת, בעקבות זכיית גוגל במכרז נימבוס. היקף הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בשוק מעריכים אותו ב-300 אלף שקלים. בשלב הראשון, המערכות יאוחסנו בענן של גוגל מחוץ לישראל, ולאחר שתושלם הקמת הדטה סנטרים של החברה בארץ, הן יועברו לשם. המהלך הזה מתאפשר במסגרת החלטה שהתקבלה בממשלה לאפשר למשרדי ממשלה וגופי סמך להתחיל להעביר מערכות לענן של אחת משתי הזוכות במכרז נימבוס – גוגל או AWS – לעננים המאובטחים שלהן, ואחר כך לעננים במרכזי המחשוב שייבנו בישראל. המעבר ל-GCP, פלטפורמת הענן של גוגל קלאוד, נעשה בתוך זמן קצר: הוא החל בסוף השנה שעברה והסתיים, כאמור, לא מכבר. כחלק מהפרויקט, גוגל תכננה עבור בתי הדין הרבניים פתרון VDI (תחנות עבודה וירטואליות בענן), שמאפשר לעובדים לעבוד בסביבה וירטואלית, מהבית. התצורה של המעבר נעשתה תוך שימוש בתשתית כשירות (IaaS) מבוסס ענן של גוגל, שכולל, על פי החברה, גם את חיזוק האבטחה של נתוני המשתמשים והגנה על נתונים ארגוניים בשיטות שונות. בהודעה מטעם גוגל קלאוד נמסר כי החברה בחרה ב-WideOps על מנת לבצע את העברת בתי הדין הרבניים לפלטפורמת הענן שלה. "הקורונה הקפיאה את הטרנספורמציה הדיגיטלית בבתי הדין הרבניים" שי מור, מנהל המגזרים הממשלתי והציבורי בגוגל קלאוד ישראל, אמר כי הפרויקט "יתרום לשיפור חייהם של אזרחי ישראל הנזקקים לשירותי בתי הדין הרבניים". אורי אהרנוסון, מנמ"ר בתי הדין הרבניים, סיפר כי "בתי הדין נמצאים בעיצומו של תהליך טרנספורמציה דיגיטלית כבר מ-2010, אולם הקורונה שינתה את התוכניות ולמעשה הקפיאה את התהליך". אותה הקפאה "הופשרה" עם בחירת הזוכות במכרז נימבוס, כאשר לאחר מכן גורמים בממשלה הנחו את בתי הדין הרבניים להעביר את מערכות המידע שלהם לסביבת הענן של גוגל. אהרונסון ציין שעד למעבר לגוגל, חלק ממערכות בתי הדין הרבניים פעלו על גבי הענן של מיקרוסופט, Azure, וכי תהליך ההגירה בוצע ללא תקלות. מערכת הניהול של בתי הדין הרבניים נמצאת בשימוש של 300 העובדים שלהם, כולל הדיינים, והיא חלק מתוכנית כללית להאיץ את תהליכי הדיגיטציה בהם. בעתיד מתכננים בבתי הדין הרבניים לאפשר דיונים מרחוק, במקרים שבהם מדובר בדיון במעמד צד אחד, ולפתח ממשקים דיגיטליים לטובת אזרחים שזקוקים לשירותי בתי הדין.

הלמידה מרחוק – השיטה שבה היה על הסטודנטים ללמוד בתקופת הקורונה – פגעה בשיפור במיומנויות הלמידה ובצבירת הידע הכללי שלהם; כך עולה מסקר שערכה באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב סטודנטים. בלשכה הישוו את הנתונים לנתוני סקר סטודנטים שנערך בשנת הלימודים האקדמית 2013/14, אז הלמידה הייתה פרונטלית ברובה המוחלט. בהשוואה לסטודנטים שלמדו באופן פרונטלי אז, אלה שלמדו בשנה החולפת באופן מקוון דיווחו פחות על שיפור במיומנויות בכל הנוגע לידע מקצועי (80.3% לעומת 60.3%, בהתאמה), ידע כללי (81.5% בהשוואה ל-56.9%), יכולות מתמטיות (53.7% אל מול 38.1%) ומיומנויות מחקר (44.7% לעומת 34.4%). לעומת זאת, הסטודנטים שלמדו בשנת הלימודים 2020/21 בלמידה מרחוק דיווחו על שיפור במיומנויות הטכנולוגיות באחוז גבוה יותר מסטודנטים שלמדו באופן פרונטלי ב-2013/14 (64% לעומת 45.5%, בהתאמה). הפערים במידת השיפור במיומנויות קיימים גם אם משווים רק סטודנטים למדעי הרוח והחברה או רק סטודנטים למדעי הטבע והטכנולוגיה. עם זאת, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים את האפשרות שהפערים נובעים גם מהפער בזמן שבו נערכו הסקרים. רוב הסטודנטים לא נתקלו בבעיות טכניות בלמידה מרחוק הלמ"ס ערכה את הסקר בשיתוף ה-ות"ת – הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. הוא בחן את עמדות הסטודנטים לגבי הלמידה מרחוק, ואת תחושותיהם לגבי חוויית הלמידה באופן זה ואיכותה. על פי הסקר, 95% מהקורסים שנלמדו בשנת הלימודים האקדמית 2020/21 היו אונליין. הסטודנטים השתמשו לצורך כך בעיקר במחשב נייד (88%), והיתר, ובעיקר סטודנטים מהחברה הערבית, במחשב נייח או בטלפון נייד. רק 46% מסך כל הסטודנטים לא נדרשו לפתוח מצלמה בעת השיעור המקוון. רוב הקורסים שבהם השתתפו הסטודנטים היו מוקלטים – מה שמסביר את העובדה ש-53% מהמשיבים ענו שהם מקשיבים לקורסים המוקלטים. היתר ציינו שהם מקשיבים רק למחצית מהקורסים, למספר מועט מהם או שהם לא מקשיבים להם כלל. רוב קטן של הסטודנטים – 52% – השיבו שהם לא נתקלו בבעיות טכניות בזמן הלימוד מרחוק. מבין אלה שכן, דווקא הסטודנטים החרדים חוו פחות תקלות מאשר היהודים שאינם חרדים. כך או כך, חצי מהנשאלים אמרו כי לא הייתה להם כל תמיכה טכנית שהיא מצד מוסדות הלימוד כפי שהיה צפוי, רוב מוחץ של הסטודנטים (77%) דיווחו שהאינטראקציה שלהם עם סטודנטים אחרים בלמידה המקוונת הייתה פחותה לעומת הלימודים הפרונטליים. היו שציינו שהקשר עם חבריהם לספסל הלימודים לא נפגע באונליין, ו-16% אף השיבו שהם הגדילו את האינטראקציה עם סטודנטים אחרים. רק חצי מהסטודנטים אמרו שהם היו מרוכזים פחות כשהם למדו בצורה מקוונת אל מול הלימודים בחדרי ההרצאות. רבע מהמשיבים לסקר אמרו שהריכוז היה דומה, והיתר ציינו שבלמידה אונליין, הם מתרכזים בשיעור יותר. עם זאת, בקרב 45% מהמשיבים, רמת ההשתתפות בלימוד מרחוק הייתה פחותה מאשר בשיעור הפרונטלי. עוד עלה מהסקר ש-36% מהסטודנטים מתקשים לסכם את החומר כשהלמידה נעשית אונליין, בעוד ש-28% הצליחו לסכם טוב יותר. השאר ציינו שאין הבדל בטיב הסיכום שלהם, בין אם השיעור מועבר באונליין או פרונטלית.