בעולם שבו נראה שמעמדן של ועידות הווידיאו יישאר חזק לעד, לא מפתיע שחברות דוחפות לשוק מוצרים שמטרתם לסייע מבחינה אודיו ויזואלית בחדרי ישיבות. אחד מהם הוא ThinkSmart One של לנובו, שלהגדירו כגאדג'ט עושה לו עוול. מדובר בפתרון מחשוב קצה מלא, מה שמכונה התקן אינטרנט של הדברים, שמציע תשובה מלאה למי שזקוק למכשיר נייד במיוחד שקל להניח בכל חדר ישיבות – כולל, איך לא, מרחבים ביתיים, שהופכים בעת הצורך למוקד שידורי רשת. ThinkSmart One הוא הראשון מסוגו שמציע שימוש במערכת ההפעלה Windows 10 IoT Enterprise, והוא מבוסס על מעבד Core משובץ מהדור ה-11 של אינטל, כולל תמיכה ב-vPro, שמאפשרת יכולות ניהול מרחוק על ידי מחלקת ה-IT. המכשיר מציע מערך של שמונה מיקרופונים עם יכולות ביטול רעשים והדהוד, שמציעים כיסוי של 180 מעלות, רמקולים בעוצמה של 15 וואט, שלפי החברה הטווח השימושי שלהם הוא עד שמונה מטרים, ומצלמת רשת משולבת באבחנה של FHD, שתומכת בשדה צילום רחב של 100 מעלות. כמו כן, המכשיר מציע כמה חיבורי קלט/פלט, כולל HDMI ו-USB, וכן שני חיבורי RJ45 לרשת מקומית – אחד מהם תומך בהעברת חשמל באמצעות הרשת (PoE) כדי להציע יכולת הסתגלות גבוהה יותר. המכירה של ה- ThinkSmart Oneתתחיל בחודש אוקטובר הקרוב, במחיר התחלתי של 2,599 דולר.

אזעקות השווא שנשמעו אתמול (א') בירושלים ובאילת נגרמו כתוצאה ממתקפת סייבר איראנית – כך חושדים במערך הסייבר הלאומי. המערך מסר על כך בהודעה שפרסם הבוקר, ובה נכתב שהוא פנה לרשויות המקומיות על מנת שיטפלו בנושא במהירות. אמש נשמעו אזעקות באילת, בבית שמש ובכמה שכונות בירושלים – נווה יעקב, פסגת זאב ובית הכרם. לאחר כמה שעות הופעלו שוב אזעקות בבירה. בהודעת דובר צה"ל שפורסמה אז נמסר כי מדובר באזעקות שווא, שנבדקות, וכי "אין חשש לאירוע ביטחוני". אלא שבמערך הסייבר הלאומי חושדים שהאזעקות האלה הן תוצאה של מתקפות סייבר שביצעו האקרים איראניים או שלוחי איראן נגד מערכות הכריזה, ששייכות לרשויות המקומיות – לא מדובר במערכות הכריזה של פיקוד העורף. מהמערך נמסר כי הוא הנחה את הרשויות המקומיות ברחבי המדינה לנקוט ב-"אמצעי הגנה מהירים על מערכות הכריזה המקומיות". מלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן מתנהלת במלוא עוזה מזה כמה שנים. בחודש מרץ האחרון תקפו האיראנים אתרים ממשלתיים, כגון אלה של משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, במתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS), והביאו להשבתתם למשך כמה שעות. בשבוע שעבר מסרה צ'ק פוינט כי היא עלתה על מתקפת סייבר איראנית נגד בכירים ישראליים, בניסיון לגנוב מידע שלהם ושל בכירים אחרים שהם מתכתבים אתם – ייתכן שבמטרה לפגוע בהם.

"הטכנולוגיה התפתחה מהתהליכים הארוכים, חלקם ידניים, של פיתוח אפליקציות שידענו עד לא מזמן. הכלים הטכנולוגיים של היום מאפשרים לבנות אפליקציות באפס מאמץ", כך אמר גיא שקד, מוביל יישומים עסקיים במיקרוסופט ישראל. שקד אמר את הדברים בכנס שהחברה ערכה באחרונה במטה שלה בהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים, ושעסק במהפכת הבינה המלאכותית לסמנכ"ל הכספים המודרני. בדבריו מנה שקד כמה אתגרים שעומדים בפני ארגון ממוצע בעולמות הביזנס וה-IT, בהם המורכבות שבפיתוח אפליקציות והצורך בפישוטה. אתגרים נוספים הם, לדבריו, "מסגרת תקציבית מוגבלת, מגבלות של זמן ומשאבים, ציפיות רבות יותר של הלקוח, תהליכים ידניים, מודלים עסקיים חדשים, שותפות לא מספיקה בין ה-IT לביזנס, אג'יליות מוגבלת, צורך בבידול, מחסור בכוח אדם בעל כישורים טכנולוגיים, ואתגרים של אבטחה ותאימות. זה יוצר מחשוב צללים, שמייצר איי מידע שלא תמיד ניתן לחבר ביניהם. כל זה מביא להרבה מאוד עבודה ידנית, לרבות כשמדובר על פיתוח אפליקציות. מחקר של גרטנר מעלה שככלל, בקרב 76% מהעובדים בארגון ממוצע, כמות העבודה הידנית היא מעל 60%".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הוא הציג את פתרון ה-Power Platform של מיקרוסופט, וכיצד הוא מסייע לנהל ארגונים ואת היחידות הכספיות שבתוכם. מדובר במערכת שמאפשרת ניתוח נתונים, בניית פתרונות, אוטומציה של תהליכים ויצירת סוכנים וירטואליים. "ה-Power Platform מורכבת מ-Power BI, שיוצר דשבורדים בצורה פשוטה; Power Up – פלטפורמת פיתוח ארגונית ב-Low Code / No Code, שמייתרת את הצורך ב-IT כדי ליצור אפליקציה. במקום זאת, צריך להגדיר תהליך ומשתמשים, ובונים את האפליקציה באמצעות כלים של גרירה ושחרור (Drag and Drop); ו-Power Automate – פתרון שמאפשר אוטומציה של תהליכים, גם במקרה זה ב-Low Code / No Code. למשל, היא מאפשרת קליטת חשבונות באופן אוטומטי", אמר. כמו כן, ציין שקד, "הפלטפורמה מאפשרת ליצור ממשק משתמש ידידותי יותר למערכות ה-ERP, שהן הלב והוורידים של הארגון, והיא כוללת את Power Virtual Agent – פתרון שמאפשר לייצר בוטים, כדי שהמחשב יעשה את כל מה שהוא יכול ובכך לחסוך עבודה של בן אדם". לדבריו, "ה-Power Platform הוא מערכת מאובטחת לחלוטין, עם הרבה קונקטורים למערכות הארגוניות. הרעיון הוא לחבר את המערכת למערכות הארגוניות האחרות בצורה מהירה ופשוטה. אם פעם זה היה פרויקט אינטגרציה של ארבעה חודשים, כיום זה נעשה הרבה יותר מהר". על החברות שמשתמשות במערכת נמנים ארגונים גדולים כגון טי-מובייל, וירג'ין אטלנטיק, H&M וארנסט אנד יאנג, ובישראל – משרד הבריאות ומכבי האש, אולם לדברי שקד, "היא מתאימה גם לארגונים קטנים". עדי לייבוביץ', מוביל טכנולוגי ליישומים עסקיים במיקרוסופט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן עדי לייבוביץ', מוביל טכנולוגי ליישומים עסקיים במיקרוסופט ישראל, הדגים שימוש במערכת ודיבר על כמה דברים שהיא מאפשרת. כך, למשל, "ניתן לדעת מי צפה באילו מסכים בה. צריך לעשות לשם כך מיפוי של השדות, פעם אחת בלבד, לאחר שהתשתיות או ה-IT הגדירו את הקונקטור. כמו כן, המערכת משתמשת בבינה מלאכותית ובלימוד מכונה לצורך קבלת החלטות מתקדמת. זהו פתרון במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS), שעובד בענן אבל גם יודע להתחבר למערכות האון-פרמיס ולעבוד מולן".

רם לביא, מהנדס תוכנה בכיר ברד האט ישראל מה זו גאווה בשבילך? "ברמה האישית, גאווה זה לקבל את עצמך כמו שאתה. ברמה החברתית, גאווה זה להרגיש שווה בקהילה, ולהילחם על הזכויות של קהילת הלהט"ב ומיעוטים אחרים בחברה הישראלית. ובעיקר, גאווה מאפשרת לכל אחד, ובפרט לבני קהילת הלהט"ב, לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם". רם לביא, מהנדס תוכנה בכיר ברד האט ישראל. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגאווה נמצאת במרכז העקרונות של רד האט והיא באה לידי ביטוי בדגש על שוויון זכויות שמקבלים כל העובדים בחברה. דוגמה לכך היא חברי צוות משאבי האנוש, שעושים מעל ומעבר עבור כל עובד ועובדת בחברה שפונה אליהם עם בעיה כלשהי. חברי הצוות פעלו וסייעו לי בנושא אישי שקשור לפונדקאות. כל האנשים בחברה גורמים לי להרגיש כחלק שווה ובלתי נפרד ממשפחת רד האט". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "בעוד שבאופן יחסי יש קבלה ונראות לקהילה הגאה בהיי-טק, יש חוסר נוכחות משווע של הקהילה הטרנסית בה. זו קהילה עם פוטנציאל אדיר, והשקעה בקידום, בדמות מלגות ומסלולי מנטורינג, יכולה להעשיר את כל הצדדים. גיוון חברתי בהיי-טק צריך להיות האינטרס של כולנו". לילי סטון, מהנדסת תמיכה טכנית בנטורל אינטליג'נס מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא היכולת לחיות את חיי מתוך האני האמיתי שלי. עבורי, גאווה היא לא מעשה אקטיבי שאני בוחרת לעשות, אלא להיפך – גאווה היא היכולת פשוט להיות אני ולא לעשות מאמצים מיוחדים על מנת להסתיר חלקים ממני שאחרים עלולים לא לקבל, מכל סיבה שהיא". לילי סטון, מהנדסת תמיכה טכנית בנטורל אינטליג'נס. צילום: ענבל מרמרי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "אני לא מרגישה בנטורל אינטליג'נס יחס שונה בהיותי אישה טרנסית. מה גם שמאוד תורמת העובדה שאיני העובדת הטרנסית היחידה בחברה. מבחינתי, זהו הביטוי האולטימטיבי לגאווה. אני לא מחפשת להיות שונה או מיוחדת, אלא פשוט להיות עצמי". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לשמחתי, בארגונים שבהם עבדתי – לא הרגשתי שהייתה אפליה גורפת, אבל חוויתי מקרים נקודתיים שבהם חשתי שהיחס כלפיי שונה בשל העובדה שאני אישה טרנסית. למשל, לפני כמה שנים נמנע ממני קידום בשל היותי אישה טרנסית, אך זה לא משהו שנאמר לי באופן ספציפי, אלא חשתי כך, וזה לא משהו שהרגשתי לפני כן ברמה הארגונית. אני חושבת שהאפליה הקיימת נובעת מחוסר ידע ומחוסר הבנה. לכן, לפחות חלק מהפתרון צריך להגיע מהסברה, שתכלול את כלל הקשת הלהט"בית, על כל גווניה. חברות וארגונים יכולים לסייע לעובדים ולמנהלים, בכל הרמות, להפגין רגישות וערנות לנושאים של שוויון מגדרי". נמרוד קפלוטו, איש דיגיטל באגווה מה זו גאווה בשבילך? "אני גאה במי שאני וחשוב לי להיות מי שאני, ללא צורך במסכות או בארונות. להיות חלק מהקהילה הגאה זה לדעת לזהות את האנשים בסביבה שזקוקים לתמיכה ולהיות שם בשבילם בכל התהליך שהם עוברים". נמרוד קפלוטו, איש דיגיטל באגווה. צילום: בר גוטהרץ הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "האנשים אצלנו, באגווה, שממוקמת בפארק ההיי-טק בר לב שבצפון, פתוחים ומקבלים כל אחד, ללא כל הבדל, ואני מרגיש פתוח וחופשי איתם. כשציינתי בפניהם שביוני מציינים את חודש הגאווה, הם ביקשו ועודדו שאספר על עצמי במפגשי חברה בצורה פתוחה ושקופה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? "אני לא יודע אם יש אפליה בהיי-טק הישראלי בפרט, אך בחברה, באופן כללי, היא אכן קיימת, וההיי-טק הוא חלק מהחברה. חשוב לי לציין שאני מרגיש שיש יותר פתיחות לנושא בתחום ההיי-טק, כי עובדים שם אנשים מתחומים חדשניים, ומטבעם הם צבעוניים ושונים, ולחברות חשוב לגייס אנשים טובים ואיכותיים, ללא קשר לנטייה שלהם. על מנת שלא תהיה אפליה, חשוב מאוד לעלות את המודעות. ככל שנדבר על זה יותר ונהיה פתוחים לנושא הלהט"בי, נצליח לעלות את המודעות ולעשות שינוי בחברה כולה. המסר שלי הוא לזכור שתל אביב היא לא בירת הגאווה היחידה בישראל. חשוב להכיר ולקבל את הקהילה גם מחוץ לתחומה, וגיליתי את זה בעקבות המעבר שלי לצפון אחרי 22 שנים בתל אביב. שמחתי לגלות עד כמה הקהילה פה גדולה ומחבקת את כ-ו-ל-ם". און קרול, Technical Account Manager בארמיס סקיוריטי מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא התחושה שיש לי בכל פעם שאני מספר על סוף השבוע עם בן הזוג שלי מבלי שאני צריך לחשוב פעמיים מי מקשיב לשיחה". און קרול, Technical Account Manager בארמיס סקיוריטי. צילום: אלעד מלכה כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "בארמיס, אחד מערכי החברה הוא אמץ את המגוון (Embrace Diversity). ארמיס הכתיבה שאנשים כמוני לא רק אמורים אלא ממש צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהנוף של החברה, ללא קשר לנטייה המינית, למגדר או לכל דבר אחר שלנו. כל אדם שפוגש אותי במסגרת העבודה יכול לשמוע סיפורים על החיים הפרטיים שלי מבלי שאצטרך לחשוב האם הוא יקבל אותם בצורה טובה או לא". האם יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי ומה צריך לעשות כדי לשפר: "יש עדיין אפליה במקומות עבודה מסוימים. יצא לי לעבוד במקומות עבודה עם אנשים שעצם הנטייה המינית שלי יצר חומה מולם בצורת הדיבור שלהם כלפיי ובדרך שבה הם התייחסו אליי. העבודה אמנם לא הושפעה, אבל העובדה שידעתי שבאופן אישי, אני לא יכול לדבר על שום דבר מלבד על עבודה יצר אצלי המון מתח ותסכול. הייתי בראיונות עבודה שבהם נאמר לי שבאופן כללי אין בעיה עם הנטייה המינית שלי, אבל שיש אנשים מכל מיני סוגים בחברה ושהיא לא יכולה להבטיח לי איך כולם יקבלו את זה. אנחנו בדרך הנכונה לשיפור. העובדה שהנושא עולה כחלק מהשיח במקום העבודה, ושהוא הופך להיות עוד פרט מידע שולי על אנשים ולא מרכז הזהות שלהם – כל אלה הם סימנים שאנחנו בדרך ליום שבו כל אדם יוכל להגיע ביום ראשון לעבודה ולספר איך היה לו עם המשפחה שלו בסוף השבוע, מבלי לחשוב מה יקרה ברגע שהוא יציין מי בן או בת הזוג שלו". עו"ד מתן קרן, יועץ משפטי ומנהל קשרי לקוחות ב-FBC מקבוצת וואן מה זו גאווה בשבילך? "היכולת להיות אינבידואל.ית ולהביא לידי ביטוי את הייחודיות האישית, הן במרחב הציבורי והן במקום העבודה, ובד בבד להשתייך לקהילה גדולה שמצליחה להכיל את האינבידואליות והייחודיות האלה. היכולת להלך חופשי ולהיות גאה במי שאת.ה, או להביע באופן חופשי את אמונותיך ודעותיך מבלי לפחד שתהיה לכך השפעה שלילית. הגאווה צריכה להיות דבר יומיומי, מאחד, מכיל, המאפשר להביע את העצמי בציבור שמאמין שהשונות והמגוון מהווים יתרון וכלי להתפתחות חברתית של כל אחד ואחת". עו"ד מתן קרן, יועץ משפטי ומנהל קשרי לקוחות ב-FBC מקבוצת וואן. צילום: יעל שמר כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "בקבוצת וואן יש תחושה של חברות ואחווה. שייכות וקבלה הן חלק מהתרבות הארגונית של הקבוצה בכלל ושל חטיבת הפריוריטי – FBC טכנולוגיות, שבה אני משמש יועץ משפטי – בפרט. התקשורת היומיומית שלי היא הן מול עובדות ועובדי החברה והן מול גורמי מפתח בקבוצה, ומאז ומתמיד חשתי שזו תקשורת מקצועית, על בסיס כבוד הדדי וחברויות שאינן תלויות בדבר. לא הרגשתי צורך לצאת מהארון, כי 'הארון' הזה פשוט לא קיים כאן. כולם שווים ושוות. השיח הוא פתוח, וכל אחד ואחת מתקבל.ת כפי שהוא.היא, ללא שיפוטיות או אפליה, והפן האישי של כל עובד ועובדת הוא חלק מפאזל חברתי מופלא ומגוון שממנו מורכבת החברה. התרבות הארגונית הזו מושרשת בקרב כל שדרת הנהלת הקבוצה ועובדיה, וחוצה חטיבות וחברות בנות. זכורה לי לטובה הגעתו של מנכ"ל הקבוצה, עדי אייל, להצגה די כבר עם השקרים שלך, שמעלה בן זוגי, ניר פרנקל, יחד עם שותפתו, טלי הכט, בתיאטרון תמונע – הצגה שמספרת את סיפור אהבת נעוריו של נער צרפתי לבן זוגו לספסל הלימודים והתמודדותו של הנער עם נטייתו המינית. יש בהגעתו של מנכ"ל הקבוצה גם כדי להצהיר וללמד על המדיניות שלה. אלא שלא הופתעתי מכך שהוא הגיע, כי כבר ידעתי על הפתיחות והקבלה. כל זאת עוד לפני שציינתי שאני נשוי לבן של טל פרנקל, מנכ"ל FBC, שהיא חברה בת בקבוצת וואן. כך שמבחינתי ומנקודת מבטי האישית, ההכללה והקבלה הן שורשיות ועמוקות". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אין ברשותי נתונים מחקריים, ולכן קשה לי להצהיר ולקבוע, אך התחושה היא שקהילת ההיי-טק בישראל היא בעיקרה פרו-להטב"קית. אפשר להסביר זאת במספר מאפיינים של ההיי-טק הישראלי, בהם שכבות הגיל הצעירות יחסית של העובדים והעובדות, שמתאפיינות בשיח של הכרה בשונות, כמו גם הגלובליות של עולם ההיי-טק, שחושפת את ההנהלות ואת העובדים בתעשייה ליותר ויותר תרבויות מגוונות. נוהגים לומר שההיי-טק הוא מנוע צמיחה מוביל של הכלכלה הישראלית, ולכן תקוותי שהוא ישמש גם כמנוע צמיחה חברתית – לשיח מכיל ופתוח, שכולל מגוון רחב של אוכלוסיות, מגדרים ודעות. יחד עם ראייה אופטימית זו, חשוב לציין שקהילת הלהטב"ק היא לא מקשה אחת והיא מורכבת מתתי קבוצות בעלות מאפיינים שונים. חלק מתתי קבוצות אלה עדיין 'זוכות' לתת ייצוג ואפליה בחברה הכללית בכלל, ולמיטב ידיעתי בשל כך גם בהיי-טק הישראלי. אחת מקבוצות אלה היא קהילת הטרנסים.ות, שנדמה שההכללה והפתיחות שמדברים עליהן בשבחו של ההיי-טק הישראלי עדיין לא חלחלו לשם, ככל שזה נוגע אליה. חשוב להעלות למודעות את העדר הייצוג הזה, אחרת נחזור למחשכי האפליה והבורות – כי אי אפשר לדבר על קבלה והכללה כאשר יש קבוצות ותתי קבוצות שלא נהנות מכך". רוני רביש, מומחית מוצר במטא מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא להיות אני, בצורה הכי אותנטית שיש. להרגיש שאני יכולה לחלוק עם העולם את הזהות שלי במלואה ולהראות את השלם על סך חלקיו, ללא כל מסכות או הסתרה". רוני רביש, מומחית מוצר במטא. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "גיוון הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית במטא וזוכה למקום של כבוד בשגרת היום יום בחברה. במטא תמיד שואפים לשמוע כמה שיותר דעות והגיוון מקבל ביטוי בכל חדר ישיבות. מעבר לעבודה היום יומית שלי, השנה התחלתי להוביל את התא הגאה במשרדים שלנו בארץ, לצד תום לסטר. התא פועל למען הקהילה הגאה בתוך החברה ומחוץ לה. חשוב לנו להיות חלק פעיל מהקהילה בישראל, לקדם אג'נדות חברתיות חשובות ולשתף פעולה עם עמותות שמובילות שינוי בתעשייה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לשמחתי, לא חוויתי אפליה ישירה, וזה בזכות תהליכים חברתיים שלקחו עשרות שנים ומאפשרים לי כיום להיות מי שאני גם במקום העבודה שלי. ההיי-טק הישראלי נכון לקדם גיוון, אבל פה גם קיימת ההזדמנות – אנחנו לא תמיד יודעים איך לגשת ולא מספיק מבינים את השונות בתוך הקהילה הגאה. בעוד שקבוצות מסוימות בה מצליחות להשתלב בתעשייה בקלות, יש מיעוטים מסוימים שעדיין לא מצליחים להיות חלק ממנה, ושם אנחנו חייבים להשקיע. המפתח לשינוי הוא הבנה ושיח – צריך להתחיל להסתכל על הקהילה הגאה כעל קהילה גדולה, שמורכבת מתתי קבוצות, ולראות איך אפשר לסייע לכל אחת מהן באופן נקודתי". אייל רזניק, מגייס לתפקידים גלובליים בצוות הגיוס של מאנדיי מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא היכולת הבסיסית להיות אני, להביא את עצמי לידי ביטוי מבלי לחשוש, להתבטא בצורה פתוחה וחופשיה מבלי להצטרך לצמצם אף חלק מהזהות שלי". אייל רזניק, מגייס לתפקידים גלובליים בצוות הגיוס של מאנדיי. צילום: הגר בדר כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "מאנדיי היא מקום מדהים ומגוון, יש בה ביטוי להרבה קהילות וקבוצות חברתיות. אני מרגיש שהגאווה לא באה בחברה לידי ביטוי רק בחודש מסוים או בפעילות מסוימת, זה ממש חלק מה-DNA של הארגון. אנחנו מקיימים פעילויות כגון סיפורים אישיים של עובדים להט"בים, תכנון אירועי גאווה עם תוכן וערך, יצירת קהילה פנימית לעובדים מקהילת הלהט"ב. אלא שבעיקר, אנחנו מתייחסים לעניין ביום יום כנון-אישיו, ללא צורך במצעדים או הצהרות. פשוט מקבלים את כולם". האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אני פחות מרגיש את זה, על אחת כמה וכמה בתור מגייס. אני לא חושב שיש אפליה כלפי להט"בים. צירפנו לארגון המון להט"בים בשנה האחרונה, ואני רוצה להאמין שגם במקומות עבודה אחרים זה ככה, או לפחות שפועלים ומתקדמים לכיוון הזה. בשביל לשפר, חובה לבחון כל אדם על פי הדרישות המקצועיות, כי אין כל קשר לנטייה המינית בתהליך קבלת העובד, ופשוט להתייחס לעובדים באופן שווה, תוך יצירת מקומות עבורם לבטא את עצמם ולהביע את החלק הזה בזהות שלהם". ליאור רייכמן, מנהלת מוצר בריסקיפייד מה זו גאווה בשבילך? "גאווה מבחינתי היא להיות מי שאני, מבלי צורך להתפשר, להסתיר חלקים מהאישיות שלי או מהבחירות בחיי. להרגיש ביטחון, שייכות ושוויון, בלי קשר לנטייה המינית שלי או לכל דבר אחר. גאווה בעיניי זו גם ההרגשה שאני חלק מקהילה שפרטיה דואגים אחד לשני מתוך הבנה הדדית של השונות, הייחודיות והאתגרים שאנחנו עוברים בחיינו". ליאור רייכמן, מנהלת מוצר בריסקיפייד. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "ריסקיפייד תומכת בקהילה הגאה ובעובדיה הלהט"בים. אמנם יש עיסוק בחברה בגאווה, ציון אירועים ונכונות לתרום לקהילה, אבל הנטייה המינית שלי וחיי הפרטיים מעולם לא היו עיסוק או עניין. כלומר, עובדים עם נטייה מינית שונה לא מקבלים יחס שונה משאר העובדים. מורגש שהנטייה המינית שלי היא לא דבר שצריך להסתירו, וזו בדיוק סביבת עבודה שמאפשרת ללהט"בים כמוני להרגיש בנוח". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "יש אפליה כלפי כל מיני מגזרים בתוך החברה הישראלית, וכפועל יוצא היא מתבטאת גם בחלק מחברות ההיי-טק. יחד עם זאת, אני מאמינה שיש שיפור רב שמתרחש למען הקהילה הגאה בפרט והקהילות השונות ככלל, ואף אגיד שלדעתי, חברות ההיי-טק הן מהמובילות שלו". עידן שביט, מנהל קשרי קהילה בפייבר (Fiverr) מה זו גאווה בשבילך? "על פי המילון, גַּאֲוָוה היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו: לתכונותיו שלו, למעשיו, לדברים שיצר בכוחותיו ולעתים גם לכל אלה בקבוצה שאליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה. גאווה עבורי היא לעמוד מול משפחתי, חבריי והעולם כולו, ולהגיד בביטחון שאני גאה בכל תכונת אופי שמייחדת אותי, גם אם בעבר היא נראתה כמו סטייה מהנורמה". עידן שביט, מנהל קשרי קהילה בפייבר. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגאווה היא חלק טבעי מהנוף בפייבר ומשולבת באג’נדה של החברה. בראש ובראשונה, יש בה את ההבנה שההון האנושי והגיוון שבו הם מה שחשוב. מעבר לכך, יש בחברה תא גאה, שיוזם פעילויות חברתיות לעובדיה מקהילת הלהט“ב. לדוגמה, אצעד עם התא הגאה של פייבר ועם עובדים רבים אחרים שיבואו לתמוך במצעד הגאווה באשדוד, במהלך שנועד לחזק ולהעצים את הקהילה הגאה גם מחוץ לאזור הנוחות שלה. בנוסף, בשנה שעברה החברה הפיקה ספר ילדים שנקרא ים של אהבה – ספר על משפחות מגוונות, שנוצר כולו בפלטפורמה שלנו, על ידי יוצרים גאים – מכתיבת הסיפור, דרך הקונספט והתרגום, ועד לאיור. עותקים של הספר חולקו לילדים בכל העולם. השנה החברה הוציאה ספר נוסף – My Four Fabulous Uncles (ארבעת הדודים המדהימים שלי), יחד עם כוכבי הטיק טוק The Old Gays (הגייז המבוגרים)". האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "דעותיי חלוקות בנושא. מצד אחד, אני נחשף בקהילות ברשת לאפליה בחברות ספציפיות בקבלה לעבודה נגד חברי קהילת הלהט“ב. מנגד, קהילת ההיי-טק היא מכילה, מתקדמת ומגוונת יחסית לשוק העבודה בישראל. אנשים מאוכלוסיות שונות יכולים לעבוד יחדיו ויש גשר חברתי שנוצר ביניהם. הייתי רוצה לראות חברות שמשקיעות לאורך כל השנה בעשייה משמעותית לקידום הקהילה הלהט"בית, ולא רק שולפות את הדגלים הצבעוניים לפני חודש הגאווה ומאחסנות אותם מיד כשהוא מסתיים". כרמל שרף, כותבת UX בכירה בסולוטו, מרכז הפיתוח הישראלי של אסוריון מה זו גאווה בשבילך? "אולי זו קלישאה, אבל גאווה בשבילי היא פשוט לחיות את החיים שלי. היא השחרור מהצורך לתת הסברים ביום יום או להחביא חלק ממני. הבנתי את זה די מהר אחרי שהבנתי שאני ביסית. בהתחלה ניסיתי להכניס את עצמי לקטגוריה מוגדרת, ולהבין מה אני 'באמת', ואז קלטתי שזה בזבוז אנרגיות עצום – יש את מה שיש, אני מי ומה שאני, ואם לא אקבל את זה ואזרום עם זה, אסבול כל החיים. זה מאוד משחרר. גם בפעמים שבהן אני נתקלת באנשים שמגיבים בחוסר הבנה, בלבול או אפילו כעס כשאני מדברת על אשתי, וזה קרה לנו באחרונה, אני לא מרגישה את הצורך להסביר או לרכך, או חלילה להתאים את עצמי לדעה שלהם". כרמל שרף, כותבת UX בכירה בסולוטו. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "הנראות והקבלה של הקהילה הגאה מובנות מאליהן בסולוטו. בכלל, אני מרגישה בחברה שכל אחת יכולה להביא את כל מי שהיא לעבודה, ולהיות להט"בית זה עוד חלק. יש בסולוטו ייצוג רב של הקהילה – לפעמים צוחקים שיש לנו צוותים להט"ביים שלמים. אנחנו עדיין לא שם, אבל יש נציגות מכובדת מאוד לקהילת הלהט"ב בכל המחלקות והצוותים בחברה. כשהתחלנו לתכנן את אירועי חודש הגאווה הבנו מהר שעובדי סולוטו צריכים תכנים 'מתקדמים'. קיימנו פאנל שעסק בשאלה איך להיות בן ברית טוב יותר לקהילת הלהט"ב, וזה משהו שכל אחד צריך ויכול להשתפר בו, גם להט"בים". האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "בנוגע לסיסג'נדרים (א.נשים שהמין והמגדר שלהם תואמים.ן – י"ה), אין הרבה אפליה מערכתית בהיי-טק, אבל יצא לי להיתקל בדעות קדומות וחוסר הבנה כלפי הקהילה בשיחות מסדרון או בקבוצות היי-טק ברשתות החברתיות. זה לא רק מצד סטרייטים – הקהילה הלהט"בית היא לא קהילה מונוליטית, יש בה אוכלוסיות יותר ופחות חזקות. גם בין להט"בים יש דעות קדומות ואפליה. חשוב לזכור שזה לא פוטר אותנו מהצורך לקבל ולקדם אחרים עם נטיות או זהויות שונות משלנו. כדי לשפר, צריך עוד נראות, עוד הסברה ועוד ייצוג – האחד מביא את השני, כמו מעגל קסמים. חשוב שיהיו ייצוג וגיוון בקרב מקבלי ההחלטות, המראיינות והמגייסים, כדי להפחית את המכשולים בשלבי הכניסה לתפקידים. אני עובדת בתחום חוויית המשתמש, ה-UX. לכן, כשאני חושבת על אפליה, אני חושבת גם על המשתמשים במוצרים שהתעשייה שלנו מפתחת. אפילו אם לא חושבים על זה כעל אפליה 'קלאסית', כשיוצרים מוצר שלא לוקח בחשבון את ספקטרום הזהויות המיניות והמגדריות, זה מדיר את המשתמשות במצבים מסוימים, ותורם לאפליה בחברה. לדוגמה, אבא ואמא לעומת הורה 1 והורה 2, להכריח לבחור בין זכר לנקבה, בלי אופציות אחרות או מקום לכתוב". נועם שפרן, ראשת צוות פיתוח בריווייר מה זו גאווה בשבילך? "המשפחה שלי, האפשרות לנהל מערכת יחסים ואימהות שגרתית, כמו כל משפחה אחרת, ועם המון אהבה מהסובבים אותנו". נועם שפרן, ראשת צוות פיתוח בריווייר. צילום: מיכה לובטון כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "בכל שנה לפני המצעד יש התייחסות לזה ברמת החברה: מקשטים את המסדרונות ועורכים האפי האוור, כי זו סיבה למסיבה. כיף שאכפת לאנשים בחברה ולחברה כארגון מהימים האלה. מה גם שהתחלתי לעבוד בריווייר שבועיים לפני שהתחתנתי, והרגשתי שכולם שמחים בשמחתי, אף על פי שלא הכרתי אותם. מהר מאוד הבנתי שיש בחברה עוד רבים מהקהילה ושהיא מגוונת מכל בחינה אפשרית". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לשמחתי, לא יצא לי להיתקל באפליה מכל סוג שהיא באף מקום עבודה שהייתי בו, אז קשה לי להגיד. ללא ספק, זכיתי להגיע למקומות הנכונים עם האנשים הנכונים". לחלק הקודם של הפרויקט לחצו כאן.

אפליקציות התשלומים, כגון Google Pay, החלו לחדור בחודשים האחרונים לשוק הישראלי, אבל עדיין מהוות אמצעי תשלום יחסית זניח – כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל ושתוצאותיו פורסמו היום (ב'). על פי המחקר, רק 10% מהציבור מעדיפים לשלם באמצעותן, כאשר כרטיס האשראי עדיין מככב כאמצעי התשלום המועדף – עם 65%. 21% בלבד מעדיפים תשלום במזומן. לעומת זאת, הנתונים מוכיחים שאפליקציות התשלומים, כגון ביט, פייבוקס ופפר, מהוות אמצעי נפוץ להעברת כספים למטרות שונות – חברים, ועד הבית, מורה פרטי וכדומה: 43% עושים זאת באמצעותן, כאשר 22% מעבירים במזומן, 20% בהעברה בנקאית ו-5% בכרטיסי אשראי. נתון מעניין נוסף הוא שכשליש מהציבור (34%) חושבים שישתמשו בשקל דיגיטלי אם בנק ישראל ינפיק אחד כזה, ואילו 51% עדיין לא בטוחים בכך. הסקר בוצע אינטרנטית בקרב 600 משיבים המהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת שמחוברת לרשת. בנק ישראל ערך אותו לקראת כנס שהוא מקיים היום ושעוסק בעתיד עולם התשלומים. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, אמר באירוע כי "אנחנו רחוקים מאוד מאימוץ מלא של המערכת הדיגיטלית כמוצר 'רגיל' בכלכלה, ורחוקים מאוד מהיום שבו הכסף ייעלם מחיינו, אם בכלל, אבל אין ספק שההתקדמות הטכנולוגית המואצת מאתגרת את החשיבה של הכלכלנים על מוסכמות רבות". התוצרים של הפינטק ניישן הישראלית לא מוטמעים בישראל פרופ' ירון ציין כי "בשנים האחרונות נקטנו בשורת צעדים לקידום החדשנות, היעילות והתחרות בשוק התשלומים. צעדים אלה אף סייעו לנו לצלוח טוב יותר את משבר הקורונה, בכך שאפשרו מעבר מהיר ויעיל לתשלום ללא מגע פיזי, והם יוסיפו לסייע לפיתוח הכלכלה הרבה מעבר למשבר". "מדינת ישראל היא סטארט-אפ ופינטק ניישן, אבל חלק גדול מהפיתוחים הטכנולוגיים שחברות ישראליות מיישמות בעולם לא מגיע לשוק הישראלי", הוסיף. "זאת, בין היתר עקב חסמים שקשורים לרגולציה ולמבנה תמריצים, ובהם אנחנו יכולים לטפל. הטכנולוגיה הישראלית בעולמות התשלומים לא צריכה להיות מכוונת רק לחו"ל, ובהחלט צריך לעודד את החברות השונות להטמיע אותה גם בישראל. עלינו להניח את התשתית הנדרשת לכך שישראל תהיה מהמובילות בשוק התשלומים, ובכך תאפשר כאן שוק פיננסי מפותח יותר, ובסיס לקידום הכלכלה ויכולת עשיית העסקים, בעיקר של אלה הקטנים יותר, ואף להוזיל את העלויות לצרכן". הנגיד פירט כמה צעדים שבנק ישראל וגורמים רגולטוריים נוספים ביצעו בשנים האחרונות בנושא, ובמרכזם רפורמת הבנקאות הפתוחה. "אנחנו צפויים להיות אחת המדינה הראשונות בעולם שמחייבת ברגולציה אפשרות להעברת מידע בין הגופים הפיננסיים שהוא מעבר לעו"ש ולאשראי, וכולל גם פיקדונות, חסכונות, הלוואות וניירות ערך של הלקוחות. כל זאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם. חשוב שתהיה נגישות לכל השחקנים הפיננסיים – לכלל האינפורמציה הנדרשת, כפי שמקובל בעולם", אמר פרופ' ירון. עוד הוא ציין כי "בשנה האחרונה, השימוש בארנקים דיגיטליים בישראל עלה בצורה משמעותית. חלק גדול מהתפתחות החדשנות בעולם הזה מקורו בצעדים שנקטנו על מנת לדחוף את מערך כרטיסי החיוב לתקן מתקדם יותר, EMV, מתוך הבנה שכניסה של שחקנים ושירותים חדשים בתחום התשלומים תייצר בהכרח חדשנות נוספת ותגביר את הערך ללקוח". "חשוב לייצר הבחנה ברורה בין מטבעות יציבים ללא יציבים" בהתייחס למטבעות הדיגיטליים אמר הנגיד כי "חשוב לייצר הבחנה ברורה בין שני סוגי המטבעות הדיגיטליים: היציבים ושאינם. מטבע יציב הוא כזה שהשער שלו מתיימר להיות צמוד באופן מלא לשער של נכס אחר, כגון הדולר, אגרת חוב ממשלתית או זהב. הסוג השני הוא המטבעות הלא יציבים, כגון הביטקוין. אלה אמנם נראים במבט ראשון דומים למטבעות היציבים – שניהם מטבעות דיגיטליים, מבוססי טכנולוגיית קריפטו ונסחרים בפלטפורמות דומות, אך ההבדל ביניהם מהותי: הביטקוין הוא נכס ספקולטיבי, שמחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האוטופיות מלפני עשור, הוא לא משמש לאף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף. הוא אינו אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה, ולאור התנודתיות הגבוהה שאנחנו רואים במחירו – ממש לא משמר ערך. מטבעות יציבים, לעומת זאת, עשויים להתקרב לעולמות הכסף והבנקאות". אולם, ציין, "כשהם לא מפוקחים כנדרש, המטבעות היציבים הם לא בהכרח יציבים". פרופ' ירון ציין בהקשר זה את קריסתו לפני כמה ימים של מטבע הטרה USD, שנחשב ליציב ושלפני הקריסה היה בין המטבעות הגדולים מבחינת היקף שווי השוק שלו. "בהינתן שזה קרה, טוב שזה קרה בשלב די מוקדם של התפתחות העולם הזה, בעודו שווה מיליארדים ולא טריליארדים של דולרים, מה שעלול היה להשפיע על המערכת המוניטרית כולה", אמר. "לכן, עלינו, כבנק מרכזי, להיות אמונים על הפיקוח והאסדרה של המטבעות היציבים, ככל שנעריך שהדבר נדרש לשמירה על היציבות הכלכלית. זאת, בניגוד למטבעות שאינם יציבים, שהפיקוח עליהם צריך להתמקד בהיבטים צרכניים כמו שקיפות וניהול תקין". הנגיד התייחס גם לשקל הדיגיטלי, שבנק ישראל בוחן כבר מזה שנה וחצי האם להנפיק אותו, ואמר כי "מוקדם להגיד אם בסופו של דבר נחליט להוציא את התוכנית הזו לפועל או לא, אבל אני יודע שני דברים: אם בנק ישראל יחליט להנפיק שקל דיגיטלי, זה יהיה שינוי עצום, ומן הראוי שנהיה ערוכים אליו. ואם נחליט שלא, כל הידע שאנחנו צוברים בפרויקט השקל הדיגיטלי ישרת אותנו גם בחשיבה על רפורמות אחרות בעולם התשלומים". לסיום הבטיח פרופ' ירון כי "נמשיך לעבוד, לצד השותפים שלנו במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בבנקים מרכזיים ובארגונים בינלאומיים, כדי לעצב את המערכת הפיננסית העתידית באופן שירתום טכנולוגיות לשירות כל הציבור. עולם התשלומים הוא כבר מזמן לא רק מערכת 'אינסטלציה', אלא חלק אינטגרלי של העולם הפיננסי".

מאת: הילל יוסף "כאבי הראש של מנהלי אבטחת המידע בארגונים הולכים וגדלים – כי כמות הווקטורים של התקיפה הולכת וגדלה. ברוב הארגונים, מנהלי האבטחה בקושי ישנים בלילה. עליהם לטפל בשלל האיומים הצצים בפניהם, לצד משימות חדשות שנוספו להם בעקבות מגיפת הקורונה – הגנה על שרשראות האספקה, קיום עבודה מרחוק באופן מאובטח, מענה לשלל רגולציות – ועוד ועוד", כך אמר אושרי שרון, מייסד ומנכ"ל DnA-IT. שרון התראיין לקראת שולחן עגול שעורכת החברה בנושאי אבטחת מידע. המפגש, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד' השבוע, ה-22 ביוני, ב-Rooftop Sky Bar, רעננה. נדרשים פתרונות חדשניים ועדכניים בתחומה. הגנת הסייבר. אילוסטרציה. צילום: BigStock "חשיבות עליונה להגנת סייבר הוליסטית וחכמה" "בעולם הטכנולוגי של היום", אמר שרון, "כאשר העבודה נעשית ברובה על גבי פלטפורמות דיגיטליות, בענן, והיא מתבצעת מכל מכשיר ומכל מקום ובכל זמן, ישנה חשיבות עליונה להגנת סייבר הוליסטית וחכמה, כזו אשר תיתן מענה נכון ומדויק לכל סוג של איום, ובכל משטח תקיפה. ארגונים נדרשים להגנת סייבר שתעניק להם את היתרון הנכון מול המתקפה הבאה". לדבריו, "בגלל השינויים שארגונים עברו – אשר הפכו אותם למבוזרים יותר וניידים יותר – ובמקביל, הצריכה ההולכת וגדלה של פתרונות בענן, מנהלי אבטחה צריכים להפנים כי פתרונות מסורתיים, שהוטמעו והיו נכונים ל-לפני עשור שנים – לא בהכרח מתאימים כיום". "אנחנו חיים, אוכלים, נושמים וישנים אבטחת מידע והגנת סייבר", אמר שרון. "יש לנו מחלקה של אנשי סייבר, שהם 'מבודדים' מהפעילות השוטפת של החברה, ועמלים להטמיע תריסר פתרונות שונים לתחום האבטחה. אנו מתמחים במתן מענה מותאם לצרכים הספציפיים של הלקוח הארגוני – אם בתצורת רישוי מסורתי (און פרם) או כ-SaaS בענן. אנו יודעים לאפיין את מצב האבטחה, למפות את הפערים, להטמיע את הפתרונות המתאימים ולתמוך בהם 24X7. בנוסף יש לנו צוות תגובה לניהול אירועים, הפועל גם הוא סביב השעון". שלל פתרונות אבטחה עדכניים "במפגש הקרוב", אמר שרון, "נציג חלק מההיצע והפתרונות שלנו בעולם האבטחה. ביניהם, חטיבת האבטחה של סיסקו (Cisco Security), המספקת מענה מרשים לתחומי סינון דואר, גלישה מאובטחת, עם יכולת לניהול אחיד של התרעות ויצירה של ההקשרים בין אירועים. יש צמיחה גדולה מאוד של הטמעת פתרונות אלה בקרב ארגונים מכל הסוגים". "קומוולט", הוסיף, "עשתה שינוי עם מטאליק, זהו מיזם 'מטורף' של גיבוי כשירות בענן. הפתרון מצליח והוא מעניק מענה למגוון אדיר של מקורות מידע, באופן מאובטח – עם בקרת גישה. מיקרוסופט ממליצה על קומוולט כפתרון גיבוי צד ג' שלה, ואנו עושים איתם פרויקטים רבים, ביניהם בשמיר אופטיקה וב-כלמוביל". שרון ציין כי "עוד אנו מטמיעים את פתרונות Vicarius, שפיתחה פלטפורמה אוטונומית, מקצה לקצה, להטלאות ועדכוני אבטחה. מדבר במערכות מורכבות לתפעול, והמערכת מספקת מנגנון הטלאה הפועל באופן שקוף, בענן, ברמת מערכות ההפעלה וברמה האפליקטיבית – בלא צורך בחיבור VPN. כך, ערכנו פרויקטים רבים בתחום, ביניהם בקופת חולים לאומית ובאל על". "בתחום הכספות", הסביר, "נוצר פער בעקבות ההודעה של סייברארק לפיה תפסיק לתמוך בכספת הווירטואלית שלה. מי שנכנסה לוואקום שנוצר היא Kiteworks, ואנו מחליפים מערכות רבות שלה במקום אלו של סייברארק". "אנו צופים שהגידול בפעילות שלנו בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר – יימשך", סיכם שרון. "זה יקרה הן בשל צורך ממשי בהגדלת רמת אבטחת המידע בארגונים, כמו גם בשל הצורך בהשלמת פערי אבטחה שהוזנחו לא פעם בלא מעט ארגונים בשנים קודמות, כך שהגנת הסייבר חזרה לקדמת הבימה והשיח". לפרטים נוספים והרשמה לאירוע לחצו כאן

לאחרונה כתבתי על עידן Web 3.0, והסברתי כיצד הריכוזיות של ארגונים טכנולוגיים צמחה בעידן ה-Web 2.0 (החל מ- 2004) ומדוע הרצון לבזר אותה הוא כוח מעצב לעידן Web 3.0, שעל סיפו אנו נמצאים. גם הסברתי על תפקידם החשוב של מטבעות קריפטוגרפיים ובלוקצ'יין, כמנוע הפיננסי של Web 3.0, תודות לאנונימיות והניתוק מבנקים וממשלות שהם מספקים.  כתבה זו שאתם קוראים היא החלק השני בסקירת עידן Web 3.0, ובה נתמקד בנדבך נוסף של המציאות אליה אנחנו נכנסים – המטאברס.  חיבוק מצוקי: קונספט ותיק עובר למרכז הבמה הסיפור של המטאברס מתחיל באוקטובר 2021, כאשר פייסבוק שינתה את שם חברת האם שלה למטא (Meta). ההכרזה לוותה בסרטון בכיכובו של מארק צוקרברג, בו הוא מסביר את מהות השינוי. לדבריו, השלב הבא של האינטרנט צפוי להתבסס על שילוב בין האמיתי לווירטואלי. המסכים שבהם אנו משתמשים לא מסוגלים להעביר את מלוא חוויית המפגש האנושי. לכן, סביבות וירטואליות שבהן נוכל להיפגש, לעבוד, לסחור ולשחק יחד היא העתיד.  הסרטון שהציג צוקרברג הוא רווי דוגמאות מעניינות שממחישות את החזון. לכל גולש יוכל להיות בית וירטואלי שיעצב לפי טעמו, שיהיה אפשר לארח בו חברים, לשחק ועוד. צריכת התוכן תעשה באמצעות מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה. עובדה זו ממחישה כמה ארוך טווח החזון של צוקרברג ושותפיו, שכבר ב-2014 רכשו תמורת 2 מיליארד דולר את יצרנית משקפי ה-VR המובילה אוקולוס (Oculus).  מצד שני, הסרטון והרעיונות שהוצגו בו נהגו בעבר בצורה זו או אחרת. למשל ב-2018 יצא לאור סרטו של סטיבן שפילברג "שחקן מספר 1" (מבוסס על ספר באותו שם), שעוסק במשחק מציאות וירטואלית שמושך אליו אינספור שחקנים. וכמה פעמים נתקלנו בספרות וסרטי מד"ב בסביבות עבודה, קניונים או מרחבים שיתופיים וירטואליים? קשה לספור.   גם חשוב לציין שפלטפורמות שונות שמספקות חוויית מטאברס פועלות כבר שנים. למשל המשחק Second Life, מאפשר כבר מ-2003 למיליוני שחקנים ליצור לעצמם חיים וירטואלים שבהם ניתן לפגוש חברים, לקנות בגדים ונכסים וירטואלים ועוד. המשחק Decentraland מציע חוויה דומה, אולם מאחר שהושק ב-2020 הוא כבר כולל אלמנטים של מסחר במטבעות קריפטוגרפיים ו-NFT.  טכנולוגיות ברוח המטאברס פועלות גם במישורים פרקטיים יותר. לדוגמה Wonder מציעה סביבת עבודה וירטואלית כבר מ-2020. ופלטפורמת Nextech AR שקמה ב-2018 הופכת תמונות של חפצים למודלים תלת-ממדיים בהם ניתן לצפות במציאות רבודה כחלק מתהליך המסחר האלקטרוני. ומה עם קצת תרבות? במקום לשכור גלריה יקרה במרכז העיר ולהתאמץ להביא אליה מבקרים, אמן ה-3D הישראלי איתמר תדמור יצר לעצמו גלריה תלת-ממדית בעזרת פלטפורמת Enscape הגרמנית. על קירות הגלריה הוירטואלית האמן "תלה" עשרות מיצירותיו. המתעניינים ביצירותיו יכולים לבקר בגלריה בקליק אחד ולסייר בה באמצעות העכבר, הסמארטפון או משקפי VR.  במילים אחרות, חזון המטאברס קיים שנים רבות. אבל עכשיו אחת החברות המשפיעות בעולם מאמצת את הקונספט כאסטרטגיה. וכאשר ענקית כמו פייסבוק משנה את שמה למטא ומכריזה שזהו העתיד – העולם מצטרף.  עוברים למטא: כיצד המטאברס משפיע על הכלכלה והמגזר הפיננסי? לאימוץ המטאברס כשלב הבא של האינטרנט ישנן משמעויות פיננסיות עצומות. עד שנת 2026 כ-25% מבני האדם צפויים לבלות כשעה ביום במטאברס לצרכי עבודה, מסחר או משחק. מדובר בכלכלה חדשה שתדרוש כוח עבודה מיומן (מפתחים, מעצבים, מומחי אבטחת מידע ועוד) שייצר אפליקציות, תוכן, וגם סחורות וירטואליות למסחר. למעשה, יתכן שעתידו של ה-NFT לא יהיה במסחר חסר שליטה בין משקיעים, אלא כסחורה נצרכת במטאברס. לדוגמה, לפני דייט וירטואלי נוכל לקנות NFT של חולצה חדשה לאווטר שלנו, אותה נקבל כ-NFT. כמה כסף השוק הזה צפוי לגלגל? בלומברג מעריכים שעד 2024 השוק החדש יגלגל כ-800 מיליארד דולר. לאור הפוטנציאל העצום, הבנקים ושאר הגופים שמנהלים לנו את הכסף כבר יוצרים תשתיות שיניבו להם רווחים בהמשך. לדוגמה, JP Morgan, הבנק הגדול ביותר בארה"ב, רכש שטח וירטואלי ב-Decenterland, בו משתמשים יכולים לצפות בסרטונים על הבנק. HSBC, הבנק הגדול ביותר באירופה, נקט צעד דומה ורכש שטח וירטואלי ב-The Sandbox (משחק נוסף ברוח החיים האלטרנטיביים), והקים שם אצטדיון שבו יתקיימו פעילויות ספורט וירטואליות.  חזון המטאברס גם פועל בכיוון ההפוך, ובהשראתו קמים גופים פיננסיים חדשים שמספקים פתרונות למרחב הווירטואלי. לדוגמה, TerraZero היא חברת יזמות שפועלת במרחב הוירטואלי בלבד. היא רוכשת שטחים במשחקים כמו Decenterland, יוזמת בהם פרויקטי נדל"ן, ואף הקימה בנק וירטואלי שיספק הלוואות ומשכנתאות לרכישת נכסים וירטואלים.  אז… עוברים למטא?  סיימתי את הכתבה הקודמת על Web 3.0 בטענות המסתייגים. לטענתם, השאיפה למרחב וירטואלי מבוזר היא חלום, ו-Web 3.0 זה בעיקר מילת באזזז. האם ה-מטאברס הוא גם חלום? קשה לדעת. טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה מתקדמות מאי פעם. ולחיבוק העצום של פייסבוק/מטא אותן ישנה חשיבות עצומה. שאלת השאלות היא האם בני האדם מוכנים לזינוק כה מרחיק לכת בסגנון צריכת המידע שלהם? גם הפעם – עוד אין לדעת. הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice

הייתם נוסעים בשנת 2022 עם רכב בעל פגושים חזקים בלבד? ללא חגורת בטיחות, מערכות אקטיביות למניעת תאונות, זיהוי סטיה מנתיב ועוד? ללא יכולות מתקדמות להגנה על הנוסעים, בני המשפחה והולכי הרגל? הגנה על המידע המגובה ועותקי מידע בלתי ניתנים לשינוי הפכו בשנה האחרונה ל"דבר החם" בעולם הגיבוי, כאשר מרבית יצרני הגיבוי הכריזו על פתרונות אחסון מוגני שינוי, וזאת, לאור אירועי כופרה (Ransomware) רבים, שבהם נפגעו מערכות הייצור של הארגון ואיתן גם מערכות הגיבוי, דבר שהוביל ארגונים רבים לשלם את הכופר. המטרה היא, כמובן, להגן על המידע המגובה בפני הצפנה ונעילת הגיבוים על ידי גורמים עוינים. הרי מה התועלת במערכת גיבוי שאף היא חשופה לאיומים ואינה שמישה בעת הצורך?. אולם כאשר מנתחים את אירועי הסייבר בשנת 2021 ואת תרחישי ההתאוששות מגלים שעותקי גיבוי מוגנים הם בבחינת "פגוש" – וזהו. ולעיתים מציעות לכם חברות הגיבוי להתקין שני פגושים, "בשביל הביטחון". ניקח לדוגמה את הכופרות, שמהוות 25% מכלל המתקפות, הגנה על המידע המגובה תמנע את האפשרות להצפין את המידע המגובה כיחידה אחת. אולם האם היכולת לנעול את הגיבוי מונעת אפשרות של גיבוי מידע מוצפן ונעול? האם המערכת תדע לכוון אותנו לעותק מידע תקין? האם המערכת תדע לאתר רכיבי קוד זדוני כגון Cobalt Strike Probe? ובמעבר לשפה ארגונית פשוטה – במידה שקרה אירוע, כיצד נוכל לדעת מהי  נקודת התאוששות נקיה? תוך כמה זמן נוכל להחזיר את הארגון לעבודה? כיצד נוכל לוודא שהמידע המשוחזר נקי? האם נפגע מידע ארגוני רגיש? האם נדרש לשלם את הכופר? איזה מידע נפגע ויש לשחזר ואיזה לא? מצב המחייב מענה מתוחכם. התגברות איומי הסייבר. אילוסטרציה. צילום: BigStock להימנע מתשלום כופר, תוך התאוששות מהירה ובטוחה האפשרות לענות בצורה מדויקת ומהירה על שאלות אלו יכולה להנחות את מנהלי האירוע ולאפשר לארגון להימנע מתשלום כופר, תוך התאוששות מהירה ובטוחה. חברת רובריק (Rubrik) – מובילה עולמית בתחום הגנה על המידע – פיתחה פלטפורמה ייחודית המספקת לארגונים מענה מלא לאירועי סייבר מסוג כופרה, אך גם לשאר איומי הסייבר (להזכירכם, כופרות אחראיות רק על 25% מהמקרים) אשר כיום לרוב אינם מקבלים מענה. החברה פיתחה פלטפורמה הבנויה בתצורת Zero Trust, המשתמשת בעותקי הגיבוי ככלי למענה על אתגרי האבטחה הללו. המערכת משלבת מיום הכרזתה עותקי מידע מוגנים מפני שינוי. בנוסף, נעילת מידע בתצורת WORM (ר"ת Write Once Read Many) כבר בעותקי המידע הראשונים, Logical AirGap, הצפנה מקצה לקצה, אימות דו שלבי, אישור מנהל למשימות קריטיות, ועוד. וזהו רק ה"פגוש". בנוסף כוללת הפלטפורמה יכולות איתור וזיהוי אנומליות והצפנות, זיהוי אוטומטי של מידע "פגוע" ואיתור עותקים נקיים, איתור אוטומטי של Last known Good Copy, ויכולת זיהוי איומים רדומים מתוך הגיבוי באמצעות מזהי איומים (IoC). יכולות אלו מאפשרות לארגון לזהות במהירות מידע על נקודת התאוששות נקיה, ולאושש רק את המידע הפגוע ללא פגיעה במידע מיותר, וללא צורך בהקמת סביבות SandBox ותהליכי שחזור רבים וארוכים. אך כיצד ניתן לדעת אם נפגע מידע רגיש? מערכת ה-Rubrik משלבת יכולות מתקדמות לאיתור מידע רגיש (כגון תעודות זהות, כרטיסי אשראי ועוד) מתוך הגיבוי, ומאפשרת לארגון לזהות מידע זה ולבחון את רמת ההגנה עליו עוד לפני שקרה אירוע. אך כאשר קורה אירוע, המערכת מאפשרת לארגון לדעת האם נפגע מידע ארגוני, ואם כן – מהו המידע הארגוני שנפגע ומהי ההשפעה של פגיעה זו מול עובדי, לקוחות וספקי הארגון. אך כאמור, ישנה שאלה נוספת קריטית לארגון והיא "תוך כמה זמן נוכל להחזיר את הארגון לעבודה?" וכאן מספקת המערכת יכולת מתקדמת להתאוששות מהירה בהיקף גדול ובזמן קצר ביותר. תוך בניית תרחיש התאוששות ממוקד לחזרה לנקודה בה המידע הארגוני היה תקין ונקי. וכן, יכולת זאת יכולה לאפשר לספק גם מענה בפני התאוששות מאסונות אחרים ומעבר בין אתרים.