Low Code היא, למעשה, טכנולוגיה חדשנית לפיתוח אפליקציות ותוכנה, שמאפשרת עבודה ללא פיתוח קוד באופן ידני, וכך דורשת פחות "להשקיע מאפס". בגרטנר גורסים, שעד שנת 2024 יפותחו כ-70% מהאפליקציות על פלטפורמת Low Code. פגשנו לראיון משותף את דוד שולמן ממנדיקס, פתרון ה-Low-Code המוביל היום בעולם, ואת עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל (Yael), המשווקת את הפתרון בישראל, לכמה שאלות מהותיות על הכיוונים שאליהם הולך השוק בתחום הזה. למה דווקא עכשיו יש סוג של "בום" לכיוון Low-Code? דובר: "כמעט כל גופי האנטרפרייז היום בעולם עוברים תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, שחלק גדול מהם מבוססים על פיתוח אפליקציות – אפליקציות פנים ארגוניות כמו גם ערוצי התקשרות עם לקוחות שעוברים כולם להיות דיגיטליים, מהשירות של הבנקאי ועד הקופאית בסופר. כל זה מייצר צורך גלובלי אדיר בפיתוח אפליקציות. בפועל, ארגוני אנטרפרייז לא עומדים בקצב הדרישה של השוק. "תוסיף לזה את המחסור האדיר במפתחים שקיים גם ככה כבר כמה שנים, ותקבל פער לא נורמלי בין הדרישה לבין יכולת השוק לענות עליה. הביזנס והטכנולוגיה במרדף אינסופי". איך Low Code פותרת את זה? שולמן: "Low-Cod הוא ממש טיפול נמרץ לכל הסיפור הזה. הוא מביא מענה של פיתוח מהיר פי 10 של אפליקציות, לצד היכולת להכשיר לצורך עבודת הפיתוח גם אנשים שאינם מפתחים מקצועיים. בעלי תפקידים בארגון, שבעזרת הבנה עסקית בלבד ופלטפורמת Low-Cod, יצליחו להשתלט על עבודת הפיתוח. הטכנולוגיה הזו יוצרת סטנדרטיזציה ארגונית שמורידה את התלות בבעלי מקצוע שמחזיקים אצלם המון ידע ופתאום מחליטים לעזוב. זה מוריד הרבה לחץ מההנהלה. היופי בזה, בנוסף, שזה גם יוצר שפה משותפת בין הגורמים בצד העסקי לבין הצד הטכנולוגי. שהרי המפתחים הבכירים יישארו תמיד בעמדת-על של פיקוח על כל התהליך". איך הדבר הזה הולך לשנות את חייהם של מנמ"רים, בעיקר אלה שבארגונים לא טכנולוגיים המבוססים על שפע טכנולוגיה, כמו בנקים וגופים פיננסיים, גופי בריאות, אוניברסיטאות וכיו"ב? דובר: "אנחנו צופים שהחיים שלהם יהפכו לפשוטים הרבה יותר. הרבה לחץ הולך לרדת מכתפיהם בזכות Low-Code. מילת המפתח היא Time-to-Market. מהירות הפיתוח גדלה ועלות הפיתוח מצטמצמת, כל זה יקצר לארגונים משמעותית את זמני הפיתוח, ומכאן – יתרום לצמצום הפער בין הדרישה העסקית לבין היכולת הטכנולוגית לספק סחורה בזמן. מדובר בחדשנות ודינמיות של טרנד עולמי. השוק הגיע לשלב חשוב של בשלות, ואנחנו מציעים לו שינוי שהוא חשוב ותפיסתי. זהו שינוי פרדיגמה, והאתגר שלנו הוא גם כזה של 'חינוך שוק' ושינוי צורת חשיבה והרגלי עבודה". ומה מנדיקס וקבוצת יעל מציעות פה לשוק הישראלי?  שולמן: "הפתרון של מנדיקס נחשב היום למוביל בעולם. זה על פי גרטנר ופורסטר כאחד, שציינו את היתרונות הבולטים של הפלטפורמה. אחד המרכזיים בהם הוא ה'אוניברסליות' של מנדיקס. ונדורים גדולים רבים מרחיבים את האקו-סיסטם שלהם, באופן שמותאם להם ספציפית. האוניברסליות של מנדיקס מאפשרת לו להתחבר לכל סביבה ולכסות ספקטרום רחב של מקרים, ממערכות ליבה של גופים גדולים ועד לאפליקציות הכי פשוטות. "בנוסף, ההטמעה של מנדיקס, שיודע לרוץ בכל סביבה אפשרית, הופכת קלה ונוחה במיוחד. הוא יודע לרוץ על כל סוג של ענן ציבורי, על ענן פרטי או שילוב סביבות, כמו בבנק שמצד אחד יש לו נכסים רגישים אותם הוא רוצה להשאיר בצורת On-Prem ואלה שפחות מסוכן לחשוף, ויהיו בענן". דובר: "במנדיקס העולמית החליטו לפני כשנה להשקיע בשוק הישראלי ולייצר נוכחות מקומית שכוללת צוותי מכירות וצוותים טכניים. הפתרון שלה מוביל היום את השוק ומייצר ערך כל כך משמעותי עבורו ופתרון של קושי אדיר, שאין היום כמעט ארגון בישראל שלא מתמודד איתו. שילוב הכוחות עם מנדיקס הוא מבחינתנו פעילות אסטרטגית חדשה. הפתרון החדשני והחכם של מנדיקס יחד עם ההבנה שלנו בטרנספורמציה דיגיטלית ובאינטגרציה של פתרונות ועולמות, יאפשרו לנו להציע לשוק הישראלי פרויקטים שהם מתקדמים בכמה צעדים ממה שאפשרי היה עד היום".

לפני ימים אחדים ציינו במשרדי גוגל קלאוד בתל אביב 63 שנים להקמת ממר"ם – אחת היחידות הטכנולוגיות המובחרות של צה"ל. היחידה הזאת, שרוב גדול של פעילותה נסתר מהעין, היא בין האחראיות הבולטות על עליונותו של צה"ל בשדה הקרב הטכנולוגי אל מול אויבינו. כיו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, היה לי הכבוד לשאת דברים בכנס. אני שמח להביא בפניכם כאן את עיקריהם. ה-1 בינואר 1998 – זהו היום שבו נכנסתי בפעם הראשונה בשערי בסיס השלישות ברמת גן. עליתי את העלייה המעצבנת בכניסה והתחלתי את קורס תכנות צהוב, מחזור קנ"ג. הקורס הקדם צבאי (קד"צ) הראשון בתחום זה. חיית הקורס נקבעה להיות קנגורו. אני לא יודע מי קבע את צבעי התגיות של הקורסים ולא יודע מי התחיל את מסורת חיות הקורס, אבל אני כן יודע שבכל פעם שאני נפגש עם ממר"מניק או ממר"מניקית אני שואל: באיזה קורס היית? ומה היה הצבע? – וזה אומר לי הכול. קורס התכנות בממר"ם שינה את כל מסלול החיים שלי. הוא קבע מה אעשה בהמשך, מי הם החברים שלי ואפילו עם מי אתחתן. ממר"ם היא מותג מיום הקמתה ב-15.7.1959. היא קמה ברעש גדול ותוך ביקורת עצומה על ההחלטה של מערכת הביטחון לרכוש מחשב לצה״ל במיליוני לירות. היו אז רבים שאמרו: מדינת ישראל הקטנה והענייה – בשביל מה היא צריכה מחשב? כיום, אנחנו יודעים להעריך את תרומתו של אותה מחשב ואת תרומתה של ממר"ם לחוזק של צה"ל ולהיי-טק הישראלי – היחידה הזאת היא זו שהניחה את אבן היסוד לקיומו. סוף סוף יש לנו ההזדמנות לחגוג יומולדת כמו שצריך, אחרי שנתיים וחצי של קורונה – וזה מרגש מאוד, וזה מרגיש בית אנחנו חוגגים 63 שנים להקמת היחידה. לא נראה לי שזה נתפס בכלל. ההשפעה שלה ושל שאר יחידות המחשב בצה"ל היא אדירה – בלוטם, בזרועות ביחידת אופק המפוארת של חיל האוויר, מפתח של חיל הים, החט"ל במז"י וכמובן, גם באמ"ן. לאורך השנים, תפקידן של יחידות המחשב הצה"ליות הפך קריטי וכיום, ההשפעה שלהן על שדה הקרב היא אדירה, וכך גם על הדיגיטל בצה"ל. כל זה ועוד כנראה רק ילך ויתעצם. השפעה לא מבוטלת על ההיי-טק והאקו-סיסטם איך המותג ממר"ם השפיע על האקו-סיסטם הישראלי ואף העולמי? כיצד יחידה של מאות אנשים מצליחה לייצר מאות חברות מוצלחות עם DNA ייחודי? אפשר למצוא כיום ממר"מניקים וממר"מניקיות בכל ארגון משמעותי בשוק: בממשלה, בבנקים, בחברות האשראי והביטוח ובחברות האנטפרייז השונות – הישראליות והבינלאומיות. חברת ה-IT הגדולה בישראל, מטריקס, הוקמה על ידי ממר"מניקים ומנוהלת ככה עד היום. קבוצת התקשורת המובילה בהיי-טק הישראלי, אנשים ומחשבים, הוקמה על ידי פלי הנמר – ממר"מניק ותיק, משנות ה-60'. רשות התקשוב הממשלתי ועוד גופים רבים – גם הם מושתתים על ממר"ניקים. סמל ממר"ם אבל אנחנו, בוגרי ממר"ם, לא מובילים רק את שדרת ההיי-טק הישראלית, כי אם גם את סצנת הסטארט-אפים המקומית: למשל, המימד החדיש, שהוקמה על דליה פרשקר ונמכרה ל-BMC; סייברארק, שהקים אלון כהן, בוגר קורס תכנות ושירות ביחידת ההדרכה; צ'ק מרקס, שהוקמה על ידי מתי סימן ושנמכרה במעל מיליארד דולר; האניבוק, ששווה מעל שני מיליארד דולר ושסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא דרור שמעוני, בוגר קורס תכנות; טאבולה, שהוקמה על ידי אדם סינגולדה – גם הוא בוגר קורס תכנות של ממר"ם; ספוט, שנמכרה לנט-אפ ושהמקים שלה הוא עמירם שחר; אקווה סקיוריטי, שהוקמה על ידי אמיר גרבי – גם הוא ממר"מניק בכל רמ"ח איבריו; ועוד אין סוף חברות. בחיי שהרשימה ארוכה מאוד. יתרה מזאת: שבעה יוניקורנים שנולדו במהלך 2021-2 הם של בוגרי ממר"ם. נתון מדהים. כמו כן, בשלוש השנים האחרונות, כ-80 מיזמים של בוגרי ובוגרות ממר"ם נפתחים בשנה, בממוצע. מה עם יחסי ציבור? הנתונים שציינתי מעידים כאלף עדים על כך שיזמות היא דרך החיים שלנו, הממר"מניקים והממר"מניקיות. אבל לצערי, אנחנו עושים את זה בשקט, יותר מדי בשקט. עלינו, בוגרי ממר"ם, להפוך להיות אקטיביסטים, ולדאוג שכולם ידעו שאנחנו בוגרים של היחידה המפוארת הזאת. להגיד את זה בראיון העבודה, אבל להגיד את זה גם בראיון לכלי התקשורת. לומר את זה בכל שיחה ובכל מקום, ולוודא שאנשים מבינים מה כוחו של המותג הזה, ויותר מזה – מה כוחה של הקהילה הזו, קהילת בוגרי ובוגרות ממר"ם. אני עומד בראש עמותת בוגרי ממר"ם כבר כ-12 שנים. בהתחלה לא הבנתי מי נגד מי – אפילו עמוד פייסבוק לא היה לנו. אבל ידעתי דבר אחד, והוא היה מדויק מהיום הראשון ונשאר כך גם כיום: בכל פעם שביקשתי עזרה מבוגר או מבוגרת ממר"ם קיבלתי אותה. זהו אחד המאפיינים החזקים שלנו: הרצון לעשות טוב, לעזור, לדחוף קדימה ולגרום לדברים לעבוד – ולעבוד מצוין. והנה, סוף סוף יש לנו ההזדמנות לחגוג יומולדת כמו שצריך, אחרי שנתיים וחצי של קורונה – וזה מרגש מאוד, וזה מרגיש בית. הכותב הוא יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם.

שם ותפקיד: נעמה פיינר, ראש צוות Backend Infra במחלקת הפיתוח בפיוניר (Payoneer) ותק בתפקיד: "4 חודשים בתפקיד הנוכחי, עם ותק מקצועי של 9 שנים בתחום הפיתוח". תפקידים קודמים: לאחר לימודי תואר ראשון במדעי המחשב באקדמית יפו, התחלתי את דרכי בתעשיית היי-טק, כשתפקידי הראשון היה בסטארט-אפ בתחום האלגו-טריידינג (INTELAGENT), שם עבדתי כשלוש שנים. לאחר מכן, המשכתי לתפקיד  פיתוח FULL STACK בסקטור הציבורי, התקדמתי לניהול צוות ומשם הגעתי לעבודתי הנוכחית בחברת הפינטק פיוניר. למעשה עסקתי במקצוע הזה בכמה עולמות שונים: התחלתי בעולם הטכנולוגי, משם לביטחוני וכיום בעולם הפיננסי. כיום, במקביל להיותי מנהלת צוות בפיוניר, תפקיד שבו אני אחראית על פרויקטי התשתית של צוותי הפיתוח, ייצור חדשנות והטמעת טכנולוגיות חדשות, אני מתרגלת במכללה האקדמית ת"א-יפו. השכלה ושירות צבאי: את שירותי הצבאי עשיתי במשרד הביטחון, בתפקיד צפט"ית, תפקיד ללא זיקה לעולם הטכנולוגי שהגעתי אליו לאחר לימודי תואר ראשון ושני במדעי המחשב. ההחלטה להגיע דווקא ללימודים האלו לא הייתה ברורה לי בתחילת הדרך. התחלתי את התאור בלימודי ביו-פיזיקה בבר אילן. לאחר שנה, ועם הסתכלות על העתיד המקצועי, הבנתי שאת חיי ארצה להשקיע בתחום אחר, תחום עם זיקה רחבה לעולם הטכנולוגי, ומשם הגעתי ללימודי מדעי המחשב. מה הביא אותך לתחום? הסביבה שבה גדלתי. מגיל קטן ראיתי את אבא שלי, איש תעשייה אווירית ותיק עם המון הבנה וחיבור לעולם הטכנולוגי, ואחי הגדול, שמגיל צעיר חשף בפניי איך נראה עולם הפיתוח. בעזרת העידוד המתמיד של אבי, ידעתי שזה המקום שאליו אלך. בלימודים שאליהם החלטתי להגיע הן מבית והן מהלימודים בתיכון שבהם נחשפתי לעולמות הטכנולוגיה והמחשבים. אין ספק כי אני גאה על ההחלטה הזו, החלטה שהביאה לי אופציה תעסוקתית מגוונת, גמישה ומהנה, במיוחד כשמדובר בתחום קרוב לליבי, שמתפתח עוד ועוד עם השנים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן. אין ספק כי ביחס לעבר ניתן לראות ירידה משמעותית באפליה בין המינים, אך אני חושבת כי עדיין יש מקום רב לשיפור בדרכנו להגיע לשוויון מלא. במקום העבודה האחרון שבו עבדתי הקמתי קהילת נשים, שמטרתה הייתה להעצים את הנשים בחברה. הקהילה נולדה מההבנה והצורך המהותי שאני רואה בקידום וחיזוק נשים להוביל ולשאוף להתקדם במקום העבודה. ולא רק זה, אני רואה צורך מהותי שמקום העבודה שלי יבין זאת, וזו הסיבה שבחרתי להגיע לפיוניר. בחברה יש מעל 2,000 עובדים, מ-52% מהם נשים, והחברה דוגלת כל העת במתן יחס שווה בין המינים, מתוך רצון אמיתי לתת הזדמנות שווה לכולם. לצערי, התפיסה השוויונית הזאת עדיין לא קיימת בכל החברות בתעשייה, ואני מקווה שיום יבוא ובכל החברות נשים יוכלו להרגיש ביטחון תעסוקתי בכל עבודה ותפקיד. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באופן ישיר באפליה כלפיי, אך אני כן מרגישה עם השנים יחס מפלה לנשים, שגם פגש אותי. בתור תלמידת תיכון, אני זוכרת שהרגשתי שלא מעודדים אותי לאתגר את עצמי ולשאוף לעולם הטכנולוגי. התחושה הזאת המשיכה איתי לצבא ולאורך הלימודים, ולקח לי זמן רב לצאת מהתחושה שאני לא שייכת. אני רואה פרויקטים רבים וחשובים שמעודדים נשים מגיל צעיר להיפתח ולהכיר את העולם הטכנולוגי, ואני רואה צעדים חשובים שנעשים למען מטרת השילוב וצמצום הפערים הקיימים היום.

ג'וניפר נטוורקס, מובילה עולמית ברשתות מאובטחות, מבוססות בינה מלאכותית, הכריזה על השקת ה-EX4100, פלטפורמה חדשה למתגי גישה לרשת קווית הנשענת על שירותי ענן ו-Mist AI, ובכך מספקת ללקוחות ביצועים מעולים, קלות תפעולית, גמישות ואבטחת מידע מרשימה לשכבות גישה לארגון קטן עד בינוני. בנוסף, ג'וניפר הרחיבה את שירותי אבטחת המידע הקווית, האלחוטית ואבטחת הענן של Marvis וגם הוסיפה תובנות מבוססות בינה מלאכותית המוזילות את עלויות הפריסה האלחוטית באמצעות אימות אוטומטי של מיקום AP. הטכנולוגיה תזרז גם את תהליך פתרון הבעיות לתקלות נפוצות של תחנות מבוססות מיקרוסופט, כשלי DHCP ובעיות אימות משתמשים קוויים. "ג'וניפר הפכה למובילה בטכנלוגיה קווית ואלחוטית הודות ל-AIOps החדשני ולפלטפורמות הענן המובנית שלנו, הפותרות באופן יזום תקלות ובכך חוסכות זמן וכסף וממקסמות את חוויות המשתמש", אמר סודהיר מאטה, סגן נשיא, ומנהל מוצרים מבוססי בינה מלאכותית בג'וניפר נטוורקס. "השיפורים האחרונים הללו לפורטפוליו מבוסס הבינה המלאכותית שלנו מאפשרים לספק ללקוחות ולשותפים שלנו כלים שהם באמת צריכים; מפתרונות חדשניים למתגים, תובנות משתמש, פתרון בעיות רשת וכלים טובים יותר לפריסת WLAN – החידושים האחרונים מכפילים את היתרונות הייחודיים של ג'וניפר בכל מחזור חיי הרשת, מהתקנה ותצורה, דרך תפעול ופתרון בעיות". סדרת EX4100 החדשה: מתגי גישה ברמה הארגונית, המותאמים לעידן הענן המודרני וה-AI התוספת האחרונה לפורטפוליו המתגים EX של ג'וניפר, סדרת EX4100 מותאמת לענן עם אבטחה ויכולות AIOps מהטובים מסוגם. יחסית ל-EX4400, המתגים הראשונים בעולם מבוססי הבינה המלאכותית מבית ג'וניפר שהושקו בשנה שעברה, סדרת ה-EX4100 החדשה נועדה לעמוד בדרישות של פריסת שכבת גישה לארגון קטן עד בינוני תוך שמירה על אותן יכולות תוכנה חדשניות. כך למשל, ה-Mist AI מזרז את זמני הפריסה בטכניקת "אפס-מגע", מספק פתרון בעיות מהיר, זיהוי חריגות יזום ורשת שעובדת כמו מכונית ללא נהג. ה-EX4100 מאפשר לצוותי IT לעצב בצורה חלקה מארג רשת מסוג EVPN-VXLAN המשתרע לשכבות ה-distribution ו-access, יחד עם יכולות אבטחה חשובות, כגון MACsec AES256 ו-microsegmentation באמצעות מדיניות מבוססת קבוצות (GBP). גרסאות ספציפיות של ה-EX4100 תומכות גם ב-Power over Ethernet++ (802.3bt), מה שהופך את המתג למתאים במיוחד עבור לקוחות המעוניינים בפריסה של טכנולוגיית Wi-Fi 6, Wi-Fi 6E ו-IoT. על ידי שימוש ב-Mist AI, ה-EX4100 (כמו כל מתגי הגישה ל-EX) מקל על הגדרה וניהול של רשתות גישה קוויות ומאפשר פתרון בעיות מתמשך ורציף. מיקום וכוונון אוטומטי של נקודות גישה של ג'וניפר אחs מכאבי הראש הגדולים ביותר של פריסת WLAN מגיע מהצורך בפריסה נכונה ומדויקת של נקודות הגישה. בעת פריסת ה-WLAN יש להבטיח שהמיקום והכיוון של נקודות הגישה האלחוטיות (Aps) אכן תואמים לתכנון ה-AP המקורי. כדי לטפל בזה, Juniper Mist כבר תומך בהטמעה בלחיצה אחת של תוכניות קומה מכלים כמו Ekahau ו-iBwave. זיהוי ופתרון בעיות בתהליך זה עשוי להימשך שעות, ואם לוקחים בחשבון שישנם עשרות ומאות מיקומים, פריסת ה-WLAN הנכונה עשויה להיות קשה מנשוא. בהמשך, פתרון Juniper Mist מאמת באופן אוטומטי את המיקום והכיוון בפועל של נקודות גישה לאחר ההתקנה מול התוכניות הרצויות ומדגיש את כל הנקודות שלא במקומן לתיקון מהיר וקל. הדבר מושג באמצעות שירות Juniper Wireless Assurance, המשתמש בפטנטים של מערכי אנטנות Bluetooth LE וירטואליים (vBLE) בשילוב עם אלגוריתמים הממנפים מידע על מצב ערוץ ו-FTM/RTT 802.11mc FTM/RTT. עם שירות זה, נקודות גישה של Mist (WiFi6, WiFi6E) ממוקמות אוטומטית על מפה ומוכוונות אוטומטית ב-dashboard  של Juniper Mist, כשהמרחקים בין זוגות AP מחושבים ומוצגים כדי למנוע שגיאות פריסה. כל זה נעשה ללא צורך בטכנולוגיות חיצוניות כמו GPS, בכך ג'וניפר מפשטת משמעותית את פריסת AP ומפחיתה את עלויות התקנת WLAN הכוללות. פעולות חדשות של Marvis AIOps מניבות יותר תובנות ג'וניפר הוסיפה מספר שיפורים חדשים ל-Marvis, עוזרת הרשת הווירטואלית מבוססת הבינה המלאכותית של החברה, כדי לשפר את פתרון הבעיות ויצירת התובנות בכל התחומים הקוויים והאלחוטיים. בנוסף ישנו ה-Marvis Windows Client המותקן על התקני מערכת ההפעלה של Windows המציע מידע נרחב יותר ואפשרות להתבונן במצב הרשת מנקודת מבטו של הלקוח. מידע זה מועבר ל-Mist AI, כך ש-Marvis תוכל להציע המלצות טובות ומעשיות יותר לתיקון תקלות של המשתמש. שיפור נוסף הינו לשירות Juniper Mist Wired Assurance, המספק תובנות המובילות לתיקון כשלי DHCP (כלומר שרת, VLAN או לקוח), בתוספת פעולות אימות משתמש קווי חדשות המספקות למנהלי המערכת את היכולת לזהות מכשירים ומשתמשים בעייתיים, ובכך מתבצע אימות תמידי במכשירים קוויים. ג'וניפר ממשיכה לממש את חזונה לספק חוויית משתמש עילאית באמצעות חדשנות מתמדת במוצרים שלהעל ידי מתן תוצאות ממשיות ללקוחותיה ולשותפיה ברחבי העולם. ג'וניפר נטוורקס הוכתרה כמובילה ברביע הקסם של גרטנר לשנת 2021 לתשתית גישה לרשת LAN קווית ואלחוטית, כאשר ג'וניפר מוקמה כראשונה מהחברות בקטגוריות שלמות החזון, וביכולות ביצוע הגבוהות ביותר ברביע המובילים. בנוסף, ג'וניפר הוכתרה כמובילה ברביע הקסם של גרטנר לשנת 2022 בשירותי מיקום פנימי וחיצוני, וכמובילה בשלמות החזון הארגוני.

ההאטה הכלכלית הגלובלית הצפויה מגבירה את הלחץ על מנהלים לצמצם עלויות, במטרה להתאים את המציאות העסקית לפעילות הארגון, ולצד זאת להשתדל להימנע מצעדים דרסטיים כגון פיטורים. איך עושים את זה? האתר הטכנולוגי CIO מנדב כמה עצות למנמ"רים, ומזכיר שלמרות החדשנות פורצת הדרך שאנחנו רואים בכל יום, עקרונות ה-IT הישנים, משנות ה-80' וה-90', עדיין תקפים. כך, למשל, התפיסה שה-IT רואה בעובדי הארגון לקוחות לכל דבר, שזכאים לשירות הכי טוב ויעיל, ושיש חשיבות רבה לשביעות הרצון שלהם. כיום, מנמ"רים, משתדלים לתקשר ישירות מול מנהלי הקווים העסקיים בארגון, בעזרת אנליסטים עסקיים שמכירים את הארגון, יושבים עם המנהלים ושומעים מה דרוש להם – ולא דרך סוכני משנה שמייצגים ספקים. זאת, מאחר שהולכת ומשתנה התפישה שהייתה דומיננטית במשך הרבה שנים, שלפיה מנמ"רים לא מבינים את ההבדל הדק, שואלים את השאלות הלא נכונות והם לא גורם משמעותי שמשנה תהליכים. רבים ראו בהם כספקים שמוכרים את המוצרים שלהם ולא ממש מכירים את הביזנס. אלא שכאמור, זה כבר לא המצב. פרויקט IT לעולם לא עומד בפני עצמו, ולכן אין טעם להיכנס לוויכוחים באיזה סוג של תהליכים עדיף לנקוט. חשוב להבין היטב מהם צרכי הלקוח העסקי ולהתאים את הפתרון אליו עצם המפגש בין המנמ"ר ללקוח הפנימי הוא לא העיקר. יש חשיבות רבה לדרך שבה מתנהלת השיחה, לאילו שאלות שואלים את הלקוח ובהתאם לזה מנתחים את תשובותיו. הגישה הרווחת מזה כמה עשורים היא שאין לצפות שמנהל העסקים יבין בתוכנות ובמחשבים, ולכן השאלה שצריך לשאול אותו היא: איך אתה רוצה שהחלק שלך בעסק יתנהל אחרת, וטוב יותר? מתודולוגיות לתהליכי האופטימיזציה העסקיים במהלך השנים התפתחו ארבע מתודולוגיות שמתיימרות להדריך אותנו כיצד לבצע תהליכי אופטימיזציה עסקיים, בהובלת המנמ"רים. עם הזמן, כל אחת מהן הפכה למעין "דת" – משפטים שרבים דקלמו, אבל לא ממש הצליחו לקבל מהם ערך מוסף. ההמלצה כיום היא להיצמד לתיאוריה אחת או שתיים, ולהיות עקבי בה (או בהן), כדי לקבל תוצאות טובות. ואלה הן: אחת מאותן תיאוריות היא תיאוריית האילוצים, שהומצאה על ידי הפיזיקאי לשעבר אליהו גולדרט, והיא קובעת שאם זיהית נושא בארגון שאת.ה רוצה לשפר, אל תעצור.תעצרי שם, אלא לך.כי לחפש את צווארי הבקבוק שגורמים לאותה בעיה. התיאוריה השנייה היא הנדסת תהליכים עסקיים (BPR – ר"ת Business Process Reengineering), שהיא פרקטיקה ניהולית שבה המשימות הקשורות הנדרשות להשגת תוצאה עסקית ספציפית מעוצבות מחדש. עבור המנמ"רים, היא נחשבת לתיאוריה מועדפת. המלצה נוספת למנמ"רים היא לא להיצמד או להתאהב בתיאוריה מסוימת, אלא לנסות לזרום עם הלקוח שלהם. פרויקט IT לעולם לא עומד בפני עצמו, ולכן אין טעם להיכנס לוויכוחים באיזה סוג של תהליכים עדיף לנקוט. חשוב להבין היטב מהם צרכי הלקוח העסקי ולהתאים את הפתרון אליו. לא מזיק גם להביא חוות דעת של ספקים שמייצגים חברות ידועות, כדי להעביר מסר שהפתרון שאתם מציעים כבר קיים ולא ממציאים פה את הגלגל. השורה התחתונה: הובלת שינוי בארגון על ידי ה-IT דורשת לא רק את הבנת התהליכים העסקיים, אלא גם הכרת המתודולוגיות, בחירה במועדפת או במועדפות שבהן והתאמתה.ן לצורכי הלקוח הפנימי העסקי – לא לפני ששואלים את מנהלי העסקים את השאלות הנכונות, כדי שאלה יתנו את התשובות המתאימות. .

"המחשוב הקוואנטי כבר לא נמצא בחיתוליו, גם אם אנחנו רחוקים ממיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בו. בעזרתו ניתן לבנות מודלים מדויקים יותר של כדור הארץ בהקשר של מדעי האקלים ומניעת התחממות העולם, וכן מודלים של רשתות חשמל כדי להפוך אותן לגמישות יותר, והוא יסייע להתקדמות של חקר הסרטן ומחקרים רפואיים אחרים", כך אמר אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE. נרי דיבר בכנס העולמי השנתי Discover 2022, שהחברה ערכה באחרונה בלאס וגאס, בהשתתפות 8,000 נציגים מלקוחותיה ושותפיה העסקיים. לדבריו, "בסוף מאי, מחשב העל שלנו שבר שיא, והשיג מהירות עיבוד של 1.1 קווינטיליון פעולות נקודה צפה בשנייה, כלומר – 1.1 אקסה-פלופ (1 אקסה-פלופ שווה למיליון פעמים טריליון פעולות נקודה צפה בשנייה – י"ה). העבודה שלנו בהיבט המהירות היא הישג מדהים בפני עצמו, אבל מה שקובע הוא ההשלכות על החוקרים, על היכולת שלהם למדל סימולציות קוונטיות, ללא צורך בחומרה קוונטית. במחשוב המסורתי, תמיד צריך לחכות שהחומרה תהיה שם כדי לכתוב, ואז לבדוק את האפליקציה. עם מחשוב קוואנטי ניתן למדל ולהתקדם בתוכנה, וכשהחומרה זמינה, אפשר לערוך מיטוב. ככה אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר חישובים, בצריכת אנרגיה, הספק וכוח עיבוד מופחתים". "פלטפורמת הענן שלנו, GreenLake, היא 'חלקה' וחזקה יותר", אמר נרי. "החוויה שמתקבלת בה לא שונה ממה שמשתמשי הקצה מקבלים כשהם צורכים שירותים מהענן הציבורי. חוויית המשתמש מהווה סוג של כוכב צפון עבורנו. משתמשים וארגונים, בין אם זה המנמ"ר, המפתח או המנהל העסקי – כל אחד מהם יכול להשתמש בפלטפורמה כדי לבנות ולהפעיל יישומים, כמו גם לצרוך אותם כשירות". הוא ציין של-HPE GreenLake יש יותר מ-70 שירותים ו-80 ספקי תוכנה (ISVs) בשוק הענן שלה, לרבות נוטניקס, סאפ ו-וים. "שירותי הענן שלנו מספקים את כל מנעד השירותים, בין אם תקשורת כשירות, אחסון כשירות וגם בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ועוד", אמר נרי. HPE GreenLake for Data Fabric בכנס חשפה ענקית ה-IT את HPE GreenLake for Data Fabric – שירות מנוהל, שכולל מארג נתונים יחיד עבור הענן ההיברידי. "כך", ציין המנכ"ל, "לקוחות יכולים לנהל את כלל הנתונים שיש להם בכל המודלים ולהפעיל ניתוח מאוחד, ואז הם יכולים למקסם את ערך הנתונים שלהם. השירות החדש מאפשר ללקוחות הארגוניים לנהל נתונים מהקצה לענן על פני עננים ציבוריים, ועד לדטה סנטרים מקומיים – או בקצה". לדבריו, "HPE ממשיכה לבנות ולהרחיב את האקו-סיסטם, גם עם חברות קוד פתוח. אנחנו מוסיפים עוד שירותים ויכולות, ועוד שותפים – מה שהופך את החוויה הזו לעשירה יותר עבור הלקוחות שלנו. יש לנו אלפי מהנדסי תוכנה שעובדים על פלטפורמת הקצה לענן, וזה מורגש במומנטום שאנחנו חווים בשוק". הוא הוסיף כי "אנחנו מציעים ענן פרטי סטנדרטי חדש, שנועד להיות קל לפריסה באותה מידה כמו בענן ציבורי. הוא מאפשר חיזוי, הקצאה ופריסה של שירותי ענן פרטי מקומי עבור לקוחות ארגוניים, עם אוטומציה מוגברת, המאפשרת שדרוג לפי SLA (הסכם רמת שירות – י"ה)". לדברי נרי, "כך גדל ההיצע של 'תפריט הא-ל-קארט' שלנו – במכונות וירטואליות, קונטיינרים או חומרה. אין צורך לדאוג לניהול של חלק כלשהו בשרשרת, ואנחנו מציעים גמישות ומהירות משולבות מראש. באופן זה מתקבל ענן פרטי, שכולל אחסון, מחשוב, קיבולת ושירותים במקום אחד". "המטרה", סיכם, "היא 'לענן את הכול'. הפלטפורמה שלנו – מהקצה ועד לענן – מספקת אינטגרציה חלקה לניהול כל 'נדל"ן ה-IT ההיברידי' המלא – מ-GreenLake לשלושת העננים הציבוריים הגדולים".

מאת: דרור אריה, ארכיטקט ענן בכיר ב-גלובלדוטס במציאות פיננסית שרק הולכת ונהיית יותר ויותר מסובכת, אחת המשימות המורכבות ביותר היא לשמור על אבטחת המידע של משתמשים, תוך שמירה על חווית לקוח מהשורה הראשונה. זו בדיוק הסיבה שכמה מהשחקניות הגדולות ביותר בעולם הפינטק החליטו לבטוח בגלובלדוטס (GlobalDots), ולרתום את החברה כדי לספק ללקוחות את המוצר הטוב ביותר בסביבה מורכבת. בסביבה כזו, שניים מהאתגרים המשמעותיים ביותר הם התמודדות עם בוטים, ועבודה בסביבת API. בוטים בכל יום ברחבי העולם מתבצעים למעלה מ-10 מיליארד נסיונות כניסה למערכות שונות בעזרת בוטים. לצד שימושים לגיטימיים, חלק לא מבוטל מבוטים אלו מתחזים לבוטים "טובים", במטרה לגנוב מידע, להשבית את האתר (התקפות DDoS), או לנצל פרצות שונות כדי לתקוף באמצעות וירוסים. בעיה זו חמורה במיוחד בתחום הפיננסי, שבו, לפי הערכות שונות, כמעט 50% מהטראפיק מבוצע על ידי בוטים "רעים",. מה שהופך את תעשיית הפינטק לתעשייה שנפגעת בצורה הקשה ביותר מבוטים. כפי שצוין לאחרונה בדו"ח של אימפרבה (Imperva), הדבר אולי לא מפתיע, שכן תעשיית הפינטק נחשבת לאחת מהתעשיות הגדולות ביותר בעולם. בנוסף, הדו"ח מציין כי "מרבית מתקפות הבוטים על תעשיית הפינטק מבוצעת על ידי בוטים ברמת תחכום גבוהה עד בינונית – כאלו שקשה יותר לאתר ולהתגונן מפניהן". חברות פינטק מתמודדות מדי יום עם בוטים, המנסים לפרוץ לחשבונות בנק, לגנוב מידע מכרטיסי אשראי ואף להשפיע לרעה על פלטפורמות מקוונות להשקעה בשוק ההון. למשל, אחת המתקפות הנפוצות ביותר בתחום הפינטק היא Carding, שבמסגרתה מופעלים בוטים במטרה לאפשר לתוקפים להשתמש בפרטי אשראי גנובים. אתגר זה לבדו משפיע על דירוג האבטחה של עסקים רבים, ומייצר עלויות Customer Service משמעותיות והחזרים כספיים, המייצרים הפסדים לחברות שונות. בנוסף, בוטים עלולים לגרום למלאי מוגבל, לייצר free accounts מרובים ולמנוע הכנסה משמעוית, או לקחת את המידע של הארגון ולמכור אותו למתחרים, מה שעלול לפגוע באמון המשתמשים או הלקוחות. API Security לצד ההתמודדות עם בוטים, אתגר משמעותי נוסף נוגע לתחום ה-API Security. לצד פתרונות בנקאות מסורתיים, תעשיית הפינטק מביאה איתה בשורה של חדשנות דיגיטלית, אך היכולת שלה להמשיך לצמוח תלויה במידה רבה ביכולת שלה ליצור סביבה בטוחה לנכסים פיננסיים ולמידע רגיש. השימוש ב-API הוא קריטי לחברות פינטק, בכך שהוא מאפשר להן לצמוח במהירות ולפתח פיצ'רים ומוצרים חדשניים, תוך שמירה על חוויית משתמש איכותית. האתגר המרכזי של שימוש ב-API הוא התגברות על בעיות אבטחה ייחודיות, מתוחכמות ומשתנות במהירות, שקשה לפתור באמצעים מסורתיים. מסקר שנערך בקרב משתמשים של Salt Security נמצא למשל שכ-10% מהמשתמשים השונים בכלל לא יודעים לזהות תקיפות המתמקדות ב-API. בעוד שחברות רבות משתמשות באמצעי זיהוי בסיסיים, קיימים, על מנת לאבטח ולאפשר שימוש ב-API שלהן, הדבר עלול להוביל לפרצות אבטחה רבות. מנגד, שיטות אבטחה סבוכות ומסורבלות, עשויות לתרום להגנה על המידע הרגיש בפינטק, אך לייצר חוויית משתמש גרועה, שאינה עומדת בסטנדרט הנדרש על מנת להוכיח את היתרונות של שירותים ומוצרים פיננסיים חדשניים, אל מול הפתרונות המסורתיים והמוכרים. רק לאחרונה, באחת מפלטפורמות ה-FinTech הפופולריות ביותר בעולם, זוהתה בעיה מורכבת במיוחד. לצד המשתמשים הרגילים, החלו להופיע תנועה ערה וכמויות חריגות של הרשמות של משתמשים חדשים. החשד היה שלא מדובר במשתמשים לגיטימיים, אלא בבוטים שמטרתם ליצור מניפולציות ותרמיות בשירות של החברה, ולגרוף רווחים על חשבון לקוחות אחרים של השירות. לאחר שבשלב ראשון צוות מומחי אבטחה של גלובלדוטס ביצעו ניתוח גרנולרי ומעמיק של הטראפיק, אובחנו תבניות חדשות ומתוחכמות של תנועה באתר. תוך למידה של המקרה הספציפי, הצוות עדכן את מנגנוני ההגנה השונים, כדי שאלו יוכלו ליצור הבחנה טובה יותר בין משתמשים אמיתיים ובוטים, לאור הממצאים בשלב הניתוח. לצד שיפור האבטחה, הצוות גם עדכן את מנגנוני הניטור השונים והתאים אותם להתנהגות הגולשים, כך שלא יפגמו בחווית הלקוח. באמצעות הפעולות האלו, הצליחה הפלטפורמה להעמיד מנגנוני אבטחה חזקים ומתוחכמים יותר מחד, ואף להשיג שיפור בחווית הלקוח מאידך. מזה 20 שנה, גלובלדוטס היא מובילה עולמית בחדשנות בעולמות הענן וה-web, מתמחה באיתור וחיבור של טכנולוגיות חדשניות ליותר מ-1,000 עסקים גלובליים, ביניהם פייפאל, לופטהנזה, פיוניר, פאגאיה, איטורו, Nuvei ובנק דיסקונט. גלובלדוטס מתמקדת בחיפוש מתמיד של פתרונות חדשים ואפקטיביים לבעיות חדשות, והטמעתם בארגונים, כדי לאפשר להם לצמוח ולפצח מהר ובטוח.

אינרקאלוד (InnerCloud) חברת הענן הפרטי של מטריקס, השלימה פרויקט בחברת אלקטרה קמעונאות, שבבעלות אלקטרה מוצרי צריכה, שכלל העברת שרתים לענן, לרבות הקמת רשת חדשה, אבטחת מידע, מיגרציה של הנתונים לענן, יכולות היברידיות של שרתי ecommerce בענן הציבורי, והעברת מערכות הליבה לענן הפרטי. הפרויקט ארך כשנה והסתיים בחודש מאי האחרון. עלותו נאמדת בכ-17 מיליון שקל. הפרויקט יצא לדרך בעקבות מהלך של הפרדת רשתות מחברת האם אלקטרה מוצרי צריכה, והצורך לייעל את פעילות מערכות המידע של אלקטרה קמעונאות חשמל. אלקטרה קמעונאות עוסקת בניהול הרשתות המובילות בתחום מוצרי החשמל: מחסני חשמל, שקם אלקטריק, שקם אלקטריק דיוטי פרי, שמנהלות כ-85 סניפים ברחבי הארץ, אתרי אינטרנט ומערך שירות לקוחות.  אלקטרה קמעונאות שולטת ב 45% מפעילות היבוא והמכירה של מוצרי החשמל.   כחלק ממתן השירות של אינרקלאוד לקבוצת אלקטרה, חיפשה אלקטרה קמעונאות פתרון לניהול כל מערכי ה-IT הארגוניים שלה בכ-85 סניפי הפעילות של החברה, ולשם כך בחרה לרכוש את סל השירותים המנוהלים בענן שמספקת אינרקלאוד מבית מטריקס. בתוך כך, מספקת מטריקס לאלקטרה קמעונאות שירותי עדכוני תוכנה, ניהול תשתיות דיגיטל, ניהול רכיבי מערכת ההפעלה, ניטור של כל המערכות הארגוניות, ניהול של רכיבי אבטחת מידע, ניהול תהליכי התאוששות מאסון, המשכיות עסקית וגיבוי, וכן מספקת ייעוץ אסטרטגי לכל שינוי ארגוני ברמת ה-IT. אחד האתגרים המהותיים בפרויקט היה ביצוע מיגרציית הנתונים והעברת כל השירותים לפעול בענן, תוך שמירה על זמן השבתה מינימלי. כמו כן, מכיוון שאלקטרה קמעונאות פועלת על גבי מערכות מורכבות עם ספקים רבים, ניהול תהליכי ההתאוששות מאסון והגיבוי בוצע באופן רגיש במיוחד. רן בן ישי, מנהל פעילות אינרקלאוד במטריקס. צילום: עצמי מענה מהיר ויעיל לכל שינוי ארגוני בעולמות ה-IT כיום, עם סיום הפרויקט, באמצעות הגב הטכנולוגי שמציעה מטריקס לאלקטרה קמעונאות, כל שינוי ארגוני בעולמות ה-IT אותו תרצה לבצע אלקטרה קמעונאות, יכול לקבל מענה מהיר ויעיל באמצעות מטריקס. מצב זה מאפשר לאלקטרה קמעונאות מצד אחד לייצר גמישות תפעולית, ומצד שני, להתמקד בפעילות הליבה של הארגון. אורית טירנגל, מנהלת מערכות מידע של אלקטרה קמעונאות ושקם אלקטריק דיוטי פרי. צילום: גלית סלומון את הפרויקט ביצעה אינרקלאוד, יחד עם זרועות הפעילות הנוספות של מטריקס – מטריקס תפנית, מטריקס אינטגרציה ותשתיות, באבקום וקלאודזון. רן בן ישי, מנהל פעילות אינרקלאוד במטריקס, אמר: "ייצור פרויקט IT as a Service, שבו לוקחים ארגון מסורתי גדול כמו אלקטרה קמעונאות ומספקים לו שירותי ענן מלאים בכל הרמות, זה משהו מאוד גדול ומורכב בעולמות התוכן שלנו. אנחנו דוגלים בעבודה משותפת ושקופה עם לקוחותנו ושמחים להעמיד לאלקטרה קמעונאות את כוח האדם האיכותי והמיומן ביותר שלנו, על מנת לסייע להם לצלוח כל שינוי ואתגר ארגוני מעתה והלאה". אורית טירנגל, מנהלת מערכות מידע של אלקטרה קמעונאות ושקם אלקטריק דיוטי פרי, אמרה: "היה לי ברור שמעבר לפעילות מלאה בענן הוא מהלך מתבקש שחייבים לבצע אותו בהקדם. הפרויקט יצא לדרך כחלק מטרנספורמציה דיגיטלית שהובלתי בחברה, כיום החברה נמצאת בחזית הטכנולוגית, מבחינת תשתיות, יכולות אפליקטיביות, ואבטחת מידע. טרם היציאה לפרויקט בדקנו את החלופות הקיימות בשוק, ולאחר שנחשפנו למטריקס, הבנו שהם היחידים שיכולים לסייע לנו לשמור על סטנדרט פעילות עסקית גבוה. כיום השותפות הזו מאפשרת לנו גמישות תפעולית ובעיקר הרבה מאוד שקט עסקי להמשיך ולהיות חברה מובילה בתחומה".