בתי הכנסת נתפסים כמקומות מסורתיים, שנושאים בהם תפילות בנות אלפי שנים, שנשתמרו מאז, למעט שינויים קלים לפי הקהילות והעדות של המתפללים. אלא שגם במסורת הזאת יש חדשנות, בזכות הטכנולוגיה. הפעם, הכוונה היא לאפליקציה שפונה גם למתפללים, אבל במיוחד לאחד מבעלי התפקידים המשמעותיים ביותר בבית הכנסת – הגבאי. האפליקציה החדשה – של הארגון העולמי של בתי הכנסת, בראשותו של הרב שמואל סלוטקי, ואיחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל – מאפשרת לכל גבאי לנהל את בית הכנסת "שלו" בצורה חדשנית ויעילה יותר, ולמתפללים וחברי הקהילה להתעדכן בנעשה במקום התפילה בקלות רבה יותר. למי שלא מכיר או שכח, הגבאי אחראי על ניהול בית הכנסת, בעיקר מהפן הלוגיסטי. הוא זה שקובע את זמני התפילה – בדרך כלל בעצה אחת עם רב בית הכנסת והמתפללים, ממנה את החזנים ואת קוראי התורה, ומעלה את מי שזוכה בעליות לתורה בשעת התפילה. מזה עשרות שנים, ואף יותר, עבודת הגבאי נעשית פחות או יותר באותה דרך מסורתית – עם רשימות על גבי ניירות והודעות מודפסות, שנתלות על לוח המודעות של בית הכנסת. לכל היותר, יש לבית הכנסת קבוצת ווטסאפ, שקשה לעקוב בה אחרי ההודעות וההתרחשויות. האפליקציה החדשה משנה את ההתנהלות הזאת ומקלה עליה. היא מאפשרת לגבאי לנהל באמצעותה את ענייני בית הכנסת "שלו" באופן מלא, כולל זמני התפילות (שאף יכולים להיות מחושבים באופן אוטומטי), העליות לתורה, התרומות, שיעורי התורה שמתנהלים בין כותלי המקום, ועוד. היא מותאמת גם לטלפונים כשרים וניתן להשתמש בה גם במחשב הביתי. אור כהן, ממפתחי האפליקציה. צילום: פרטי המתפלל לא ידע מהם זמני התפילה – אז הוא פיתח אפליקציה מפתחי האפליקציה הם אור כהן, איש סיסטם וסטודנט להנדסת תוכנה, ויהודה לבנוני. כמו כל יוזמה טכנולוגית "טובה", האפליקציה שהם פיתחו נולדה מצורך: כהן, שעבר עם רעייתו לפני שלוש שנים להתגורר במקום חדש – ההתנחלות יקיר, אמר כי "כשעדיין לא היינו חברים בקהילה וניסיתי להבין מתי זמני התפילות או שיעורי התורה, הייתי צריך לשאול ולברר אצל אחד השכנים. לוח הזמנים היה תלוי בתוך בית הכנסת וכשהיה סגור, גם הוא לא היה נגיש". הוא פיתח את האפליקציה במשך שנה וחצי. לדבריו, "הייחודיות הגדולה שלה היא שמדובר באפליקציה היחידה שמשרתת במקביל את הגבאי, את המתפללים ואנשים שאינם חלק מהקהילה". כהן חבר לארגון העולמי של בתי הכנסת ולאיחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל, כשכעת, המטרה היא שהאפליקציה תהיה בכל קהילה ובכל בית כנסת בארץ. בתחילה הם פונים לבתי כנסת אורתודוקסיים, אולם הם לא פוסלים שהיא תוטמע גם בבתי כנסת של זרמים אחרים ביהדות. לפני כחצי שנה החל פיילוט בכ-20 בתי כנסת ברחבי הארץ, בין היתר בבית הכנסת פא"י (ר"ת פועלי אגודת ישראל) ברעננה. אבי פולק, מגבאי בית הכנסת, אמר כי "מדובר בכלי מדהים, שנותן לגבאי לנהל את העליות. מכניסים את השמות של כל המתפללים עם הטלפונים שלהם, ואחרי שהגבאי משבץ את העליות – העולה מקבל הודעה באופן אוטומטי שיקבל עלייה בשבת. האפליקציה גם מאפשרת לגבאי לדעת מי קיבל את ההודעה ומי לא – עבור תכנון להמשך". האפליקציה החדשה. צילום: צילום מסך לא רק תפילות ועליות האפליקציה הופכת גם את מה שסובב את שיעורי התורה שמתנהלים בבית הכנסת והתרומות לו להיעשות בצורה פשוטה וקלה יותר מהשיטות הנוכחיות. "ניתן להעלות לאפליקציה דפי מקורות וקישורים לזום או לשיעור מוקלט. הכול הופך להיות יותר זמין וקל – גם אפשרות לתרום ולשלם. את הכול ניתן לעשות באפליקציה", הסביר כהן. שינוי משמעותי באפליקציה הוא בדבר שאי אפשר, או לפחות קשה, לעשות בשיטות הקיימות: חיבור של אנשים שאינם חברי קהילה, שמעוניינים לדעת מה קורה בבית הכנסת. "אלה לא נמצאים בקבוצת הווטסאפ וחשוב להם לדעת מתי זמני התפילות או שיעור התורה, או כשיש אירוע מיוחד. האפליקציה מאפשרת גם להם להרגיש חלק. אנחנו גם מתכננים לחבר את האפליקציה למסך גדול בחזית בית הכנסת – מה שיוסיף עוד ממד לחיבור לכולם", הסביר פולק. חידוש נוסף ביישומון הוא הקשר עם איחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל, שפועל לחיזוק מעמדם של בתי הכנסת במדינה, ביסוסם והעצמת פעילותם. באפליקציה החדשה, הגבאי מחובר ישירות לאיחוד, שמצדו מעביר הוראות והנחיות שונות ישירות לכל משתמשיה. מדובר, בין היתר, בהוראות שעת חירום – רפואית או ביטחונית, שמתקבלות ממשרדי הממשלה השונים ומשאר רשויות השלטון, כגון צה"ל והמשטרה, כמו גם בהוראות עדכניות מהרבנות הראשית. כעת נותר לראות האם האפליקציה החדשה תסייע לנהל ביעילות את הסליחות של חודש אלול והתפילות בתקופת חגי תשרי, שמושכות אליהן מתפללים רבים – לרבות כאלה שלא פוקדים את בתי הכנסת בימות השנה האחרים.

קבוצת Charming Kitten מכה שוב: דיווח של קבוצת המחקר של גוגל מעלה כי ההאקרים האיראנים, שלוחי המשטר בטהרן, פיתחו כלי חדש ובאמצעותו פרצו ל-"מספר קטן" של חשבונות ג'ימייל, שירות הדואר של החברה. על פי גוגל, מדובר בחשבונות של איראנים, וההאקרים פרצו אליהם למטרות ריגול. בדיווח שפרסמו אתמול (ג') ציינו חוקרי החברה שאותם חתלתולים "מקסימים" – שאינם מקסימים כלל – פרצו באמצעות הכלי החדש, שמכונה HYPERSCRAPE, ל-"פחות משני תריסר" חשבונות ג'ימייל באיראן וגנבו מהם מידע. כמו כן, לדבריהם, הכלי שימש לגניבת מידע מחשבונות אאוטלוק ודואר יאהו. על פי החוקר אלכס באש מקבוצת המחקר של גוגל, שכתב את הסקירה, הפעילות הראשונה של HYPERSCRAPE שהחוקרים איתרו היא מדצמבר אשתקד, אם כי חקירה מעמיקה יותר שלהם מצאה שהקבוצה האיראנית השתמשה בכלי הזה גם לפני כן. איך זה עובד? לא מדובר בכלי מתוחכם במיוחד, אבל הוא בהחלט אפקטיבי. כך הוא עובד: החוקרים מצאו שההאקרים פרצו לפרטי החשבונות של המשתמשים באמצעות AGENTS מזויפים, או כאלה שהם רכשו. הכלי משתמש בטכניקות של זיוף, על מנת להיראות כגרסה מיושנת ולא מעודכנת של הדפדפן, כך שחשבון הג'ימייל מוצג בתצוגת HTML. אחרי שהוא מצליח לחדור לחשבון, HYPERSCRAPE משנה את הגדרת השפה בחשבון לאנגלית, מוריד הודעות כקבצי eml. ומסמן אותן כלא נקראו. אחרי שהכלי מסיים להוריד את כל ההודעות שיש בחשבון לשימושם של ההאקרים, הוא מחזיר את הגדרת השפה לשפה המקורית שהמשתמש בחר בה להצגת ההודעות, ומוחק כל אימייל שנשלח מטעם גוגל וכולל התרעת אבטחה. כלומר, הכלי מוחק עקבות, והקורבן לא יכול לדעת שחשבונו נפרץ. כשהכלי "רץ", הוא מתקשר עם שרת שמאפשר לתת פקודות ולשלוט (C2), כדי לקבל אישור להתחיל בתהליך ההסתננות. HYPERSCRAPE נכתב בדוט.נט והוא מיועד למחשבי Windows. החוקרים ציינו כי הם בחנו אותו בסביבה נשלטת, עם חשבון ג'ימייל שנוצר לשם הבדיקה. עם זאת, לדבריהם, ייתכן שבחשבונות מיקרוסופט ויאהו, ההשפעה של הכלי היא אחרת. בכל מקרה, נכתב, הפעולה של הכלי תלויה בקיומה של ספריה ובה קבצים נוספים. לדברי באש, גרסאות מסוימות של הכלי אפשרו להוריד את כל המידע של בעל החשבון באמצעות Google Takeout – פיצ'ר שמאפשר למשתמש להעביר הודעות ג'ימייל לארכוב ברשת. בגוגל מעודדים משתמשים בסיכון גבוה להצטרף ל-"תוכנית ההגנה המתקדמת" (APP) של החברה ולהשתמש בכלי הגלישה הבטוחה שלה. הפעילות הבולטת האחרונה של קבוצת Charming Kitten אותרה בדצמבר האחרון על ידי מיקרוסופט, שזיהתה שחבריה ניצלו את החולשה המפורסמת Logs4j, שתקפה ארגונים רבים, ובכלל זה גופי ממשל בארצות הברית וארגונים ישראליים.

קבוצת חילן הודיעה הבוקר (ד') על מינוי עמית סיון לתפקיד מנכ"ל החברה הבת קליק ישראל (Qlik Israel). הוא יחליף בתפקיד את אילן גת, שכיהן כמנכ"ל קליק ישראל במשך כחמש שנים. לסיון ותק של שמונה שנים בקליק ישראל. בתפקידו הקודם הוא שימש כסמנכ"ל לקוחות ושותפים עסקיים בחברה, במשך ארבע שנים. סיון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במינהל עסקים מהמכללה למינהל. קליק ישראל היא חברת ייעוץ ואינטגרציה בתחום הבינה העסקית, והיא הנציגה הרשמית בארץ של קליק (Qlik) העולמית. החברה הטמיעה מאז 2003 את פתרונות ה-BI והאנליטיקה של קליק במעל 1,400 חברות וארגונים בישראל, בכל הגדלים ומכל המגזרים. STKI מדרגת את קליק מזה 11 שנים כמובילת שוק ה-BI והדטה אנליטיקס בישראל. פלטפורמת הדגל של החברה היא Qlik Sense, שמאפשרת לתחקר את הדטה, להנות מתמונה אחידה של מספרים ולהפיק תובנות עסקיות שיאפשרו קבלת החלטות חכמות יותר. אלי זיברט, מנכ"ל חילן, אמר כי "סיון צמח והתקדם בתוך קליק ישראל עד לתפקיד המנכ"ל, וימשיך לבסס את מעמדה. גת מסיים חמש שנים מוצלחות בתפקיד".  

חלק ראשון. ביוני 2021 פרסם פורבס מאמר תחת הכותרת "מה הם DAOs ומדוע עליכם לתת את דעתכם?", שבו הוא הכריז כי 2022 תהיה שנת הפריצה של הארגונים המבוזרים לכלכלה העולמית. בתחילת דצמבר אשתקד הודיעה קרן הון-הסיכון הגדולה בעולם, סקויה קפיטל, שהיא מעוניינת לעבור לקריפטו. הרמז הגדול הראשון הגיע בצורה של שינוי הביוגרפיה של הקרן בטוויטר, משם היא הסירה את המושג "חברה" (Company, Corporate) והחליפה אותו במושג "ארגון אוטונומי מבוזר" (DAO). הכללת ה-DAO בתיאור הקרן עוררה ספקולציות רבות, שבהן נטען כי מדובר ברמז לקראת מהלך אפשרי לממשל מבוזר של קרן סקויה קפיטל עצמה. בתחילת אוגוסט 2021, מדינת ויומינג עלתה לכותרות כאשר בית המחוקקים שלה אישר הצעת חוק ראשונה מסוגה, שמעניקה מעמד של חברה עסקית לארגונים אוטונומיים מבוזרים שפועלים על בלוקצ'יין, בתנאי שהם נרשמים כחברה בערבון מוגבל במדינה. הצעת החוק, שהותקנה כתוסף בשם "הארגון האוטונומי המבוזר של ויומינג", חלה רק על ארגוני DAO המאורגנים על פי חוק החברות באחריות מוגבלת של המדינה. ארגוני DAO המאורגנים כחברות באחריות מוגבלת במדינות שאינן ויומינג לא יהיו מורשים לעשות בה עסקים. באירופה הושהה מסמך התקנות MiCA שהובא להצבעה בפרלמנט ב-24 בפברואר השנה, בגלל החדירה של רוסיה לאוקראינה. המסמך נועד להסדיר את שוק הנכסים הדיגיטליים באירופה. באותו החודש פורסם מסמך מטעם הארגון הבינלאומי של אפליקציות הבלוקצ'יין INATBA, תחת הכותרת "רגולציה לעתיד". חלקו השני של המסמך מיועד כל כולו להסדרת המסגרות החוקיות לפעולת הארגונים האוטונומיים המבוזרים. הדוגמה של איי מרשל הרפובליקה של איי מרשל היא המדינה הראשונה בעולם שהכירה רשמית בארגונים אוטונומיים מבוזרים כישויות משפטיות – מהלך שמעניק לפרויקטי בלוקצ'יין בבעלות קולקטיבית הכרה רשמית בכלכלה העולמית. מדובר בתיקון לחוק ארגונים ללא כוונת רווח של איי מרשל, שחוקק עוד ב-1991. החוק בגרסתו המחודשת בעצם מעניק ל-DAOs את אותן הרשאות כמו לתאגידים באחריות מוגבלת (LLCs), ושינוי בחוק היישויות ללא מטרות רווח של המדינה מאפשר להם להירשם כיישות תאגידית ולהחזיק בנדל"ן. התיקון מאפשר לפלטפורמת תשתית מסחר במטבעות קריפטוגרפיים לשלב את ה-DAO הראשון של מדינת האי, Admiralty LLC. להתאגדות זו עזר MIDAO – ארגון מקומי שהוקם כדי לסייע ל-DAOs להירשם באיי מרשל, מאחר שמדינה קטנה זו מעוניינת להפוך למרכז עולמי עבור ארגונים מבוזרים. הארגונים המבוזרים מעוררים התלהבות גדולה ומניבים רעיונות מרחיקי ראות, שנוגעים למגוון עשיר של פעילויות – מקבוצות של אספני NFT, דרך פרויקטים חברתיים ופילנתרופיים, קבוצות עבור באנשי תוכנה שמפתחות פתרונות טכנולוגיים יחדיו ועד לקבוצות משקיעים במתכונת קרנות השקעה, שלא מחייבות הימנות על מעמד משקיעים כשירים ומקושרים לעשירי העולם התעוררות משמעותית היקף השוק של תעשיית הארגונים המבוזרים עדיין מצומצם, וכולל כ-1.7 מיליון מחזיקי טוקנים של משילות, המאפשרים להם להצביע ולנהל את הארגונים הללו. היקף התקציב המושקע בהם נע בין שמונה ל-15 מיליארד דולר. אולם, תעשיית ה-DAO חווה בתקופה האחרונה התעוררות משמעותית. פרויקטים רבים מאמצים את המודל החדשני להתנהלות קואופרטיבית על בסיס טכנולוגיות הבלוקצ'יין והחוזים החכמים. ה-DAO מאפשר, בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, לקבוצות עצומות של אנשים לשתף פעולה ולתאם פעולה משותפת, חוצת יבשות, ללא כל מגבלת לאום או השתייכות מעמדית, מגזרית או מגדרית – ולעתים קרובות באנונימיות מוחלטת. אותם אנשים נאספים סביב מטרה משותפת, פרוזאית (כגון רווח כספי) או ערכית (כגון הצלת יערות או תרומה לאוקראינה). כמו כן, ה-DAO מאפשר ליצור ארגונים על בסיס שיתופי ומבוזר, שגובש על מנת להשיג את המטרות המשותפות של החברים בו. חוזים חכמים עומדים בבסיס פעולות הארגון האוטונומי המבוזר, על ידי ביצוע עסקאות בין צדדים המטפלים אוטומטית בחובות המנהליות וקבלת החלטות הקשורות אליהן. בארגונים מסורתיים, דברים אלה מבוצעים על ידי ממלאי תפקידים בתפקידי ניהול שמונו להיות מורשי חתימה בארגון לצורך ייצוגו. DAO – ארגון אוטונומי מבוזר. צילום: BgStock הארגונים המבוזרים מעוררים התלהבות גדולה ומניבים רעיונות מרחיקי ראות, שנוגעים למגוון עשיר של פעילויות – מקבוצות של אספני NFT, דרך פרויקטים חברתיים ופילנתרופיים, קבוצות עבור באנשי תוכנה שמפתחות פתרונות טכנולוגיים יחדיו ועד לקבוצות משקיעים במתכונת קרנות השקעה, שלא מחייבות הימנות על מעמד משקיעים כשירים ומקושרים לעשירי העולם. זאת, באופן דמוקרטי, שקוף וברף כניסה נמוך מזה שקיים בעולם הכלכלי ובתעשייה הפיננסית. הפיתוחים הטכנולוגיים והאפליקציות מספקים פתרונות לטווח רחב של אתגרים שלהם נדרשות קבוצות אלה בניהול עצמי מבוזר: מתהליך גיוס החברים, דרך תהליך קליטתם לקבוצה, בחירת מטלות ותחומי אחריות, וכלה בניהול התקשורת בין החברים. האפליקציות נדרשות גם ליישום מודלים ומתודולוגיות הצבעה שבעזרתן מקבלים החלטות משותפות, יישומים לניהול תשומת הלב של המשתתפים (בגלל הצורך להשתתף בבחינת הצעות רבות לסדר היום המועלות להצבעה), ניהול מוניטין של משתתפי ה-DAO ועד פתרונות לניהול קופת האוצר המשותפת. הארגונים האוטונומיים המבוזרים מהווים פרוטוקול משילות גם בתחומי הפיננסים המבוזרים (DeFi) , המספקים חלופות לשירותים פיננסיים מסורתיים ומוסדרים. ככל שהפרוטוקולים מבוססי החוזים החכמים של DeFi גדלים בפופולריות (ובפרסום), הם מושכים יותר ויותר תשומת לב ממשלתית ורגולטורית. כמו כן, ככל שיוזמות ה-DAO יעלו בשוויין ובהיקפן הכלכלי, הן ימשכו תשומת לב ממשלתית ורגולטורית רבה יותר. מה נדרש לעשות כדי להיות חברים ב-DAO? משתתפים שמבקשים להימנות על רשימת החברים ב-DAO מסוים נדרשים לרכוש טוקן ולהפקיד מטבעות דיגיטליים בקופה משותפת, המשמשת הן לתפעול הפעילות השוטפת (לעתים אף להעסקת קבלי משנה) והן ככלי לתגמול המשתתפים על תרומתם לפעילות הארגון. הפתרון היחיד שעדיין לא קיים באופן ברור הוא זה המשפטי. ארגוני DAO שמבקשים להירשם ולפעול כיישויות משפטיות נתקלים באתגרים מגוונים. אתגרים אלה קיימים מכיוון שהחוק הקיים גובש עבור מבני ישויות משפטיות ריכוזיות – שלא תואמות מבנים מבוזרים. מאמר בנושא זה (Brummer, C Serina, R.2022) מציע מטריצת קבלת החלטות באשר לסוגי הפתרונות המתאימים לסוגי פעילות שונים בפורמט DAO. בחלקו השני של המאמר, שיפורסם ביום ד' הבא, אעסוק ברגולציה, חקיקה ויישום של ארגונים אוטונומיים מבוזרים. הוא יכלול סקירה של מצב העניינים הרגולטורי הנוכחי, ויאיר מספר מסגרות ופתרונות שבהם משתמשים ארגונים מבוזרים על מנת לפעול במסגרת החוק הקיימת. הכותבת הינה מומחית מדיניות בלוקצ'יין, מייסדת DAOs4DAO. דיסקליימר: מאמר זה נועד לצרכי הרחבת דעת, השכלה וידע, לא מתיימר להוות ייעוץ משפטי ולא מהווה תחליף לייעוץ משפטי רשמי וסדור.

למרות המשבר בהיי-טק, תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה לרתוח. אינדיקציה נוספת לכך פורסמה היום (ד'), עם הודעתה של סייברסטארטס כי היא גייסה 60 מיליון דולר לקרן סיד חדשה. מדובר בקרן השלישית שלה. לסיבוב חברו שניים ממייסדי צ'ק פוינט – מריוס נכט ושלמה קרמר, ומי שעבד בה, עזב אותה בטריקת דלת ומאוחר יותר הקים את החברה המתחרה, פאלו אלטו – ניר צוק. בשלב מסוים, צוק הסתובב בפאלו אלטו עם מכונית שעל לוחית הרישוי שלה נכתב: "צ'ק פוינט קילר". נכט, קרמר וצוק לא לבד: בין המשקיעים בקרן החדשה ניתן למנות בכירים נוספים בתעשיית הסייבר הישראלית, בהם אסף רפפורט, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, וכיום מנכ"ל הסטארט-אפ שהקים במשותף, Wiz – שצמח למעמד של יוניקורן בתוך תשעה חודשים; אודי מוקדי, מנכ"ל סייברארק; ויבגני דיברוב ונדיר יזרעאל מארמיס, שנמכרה לקרן אינסייט פרטנרס. כמו שתי הקרנות האחרות של סייברסטארטס, הקרן החדשה, Cyberstarts Seed III, תשקיע בחברות בשלבי סיד. הגיוס שלה הסתיים חודשים ספורים בלבד לאחר גיוס 200 מיליון דולר לקרן הזדמנויות חדשה – מה שמביא את סך הנכסים המנוהלים על ידי סייברסטארטס ל-374 מיליון דולר. בנוסף, סייברסטראטס, שבראשה עומדים גילי רענן וליאור סיימון, הודיעה על מינויו של דאג מריט, הנשיא והמנכ"ל לשעבר של ספלאנק, ליו"ר תוכנית Sunpeak, שמטרתה להאיץ את צמיחת חברות הפורטפוליו הבוגרות. ארבע שנים של השקעות בחברות סייבר בשלבים מוקדמים מאז הקמתה ב-2018, סייברסטארטס מתמקדת בהשקעה ובתמיכה ביזמים ובחברות בשלבים מוקדמים בתחום אבטחת הסייבר. המשקיעים בקרן מעניקים ייעוץ אסטרטגי והכוונה לחברות הפורטפוליו וליזמים – החל ממפת הדרכים של המוצר ועד לגיוס כוח אדם, וכל מה שביניהם. בסייברסטארטס אומרים שהקרן הראשונה שלה הציגה תשואה שנתית משוקללת של 300% וחברות הפורטפוליו שלה גייסו שני מיליארד דולר ב-2021, עם שווי כולל של 20 מיליארד. בין המשקיעים בחברות הפורטפוליו של סייברסטארטס ניתן למנות את סקויה, גריילוק, לייטספיד, אינדקס, אינסייט פרטנרס, אקסל וג'נרל אטלנטיק. רענן אמר כי "רוב המיזמים שאיתם שיתפנו פעולה גדלים והופכים לעסקים משמעותיים בפרק זמן קצר. צירופו של מריט לצוות שלנו, כיו"ר תוכנית Sunpeak, יסייע ביצירת 'מדריך' לאסטרטגיית החדירה לשוק בתחום הסייבר, ויביא להרמת קהילה תומכת של מנהלים בכירים בתחום. התוספת של הקהילה החדשה היא הצעד הטבעי הבא במסע של חברות הפורטפוליו שלנו להיות חברות הסייבר החשובות בעולם".