גוגל קלאוד השיקה היום (ד') את אזור הענן (Region) החדש שלה בישראל. יש לציין שהחברה זכתה במכרז הענן הממשלתי נימבוס, שהקמת אזור ענן מקומי הייתה אחד מהתנאים המרכזיים בו. בכך היא מצטרפת לזוכה השנייה במכרז, AWS, שתעשה זאת בקרוב. גם המפסידות יקימו (במקרה של מיקרוסופט) או הקימו (אורקל) אזורי ענן בישראל. לפי גוגל, "הענן הישראלי שלנו ינגיש את החדשנות ממגזר הסטארט-אפים לתעשיות אחרות, יאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית וייצור מקומות עבודה חדשים". עוד ציינו בגוגל כי "ענן ישראלי מקומי יאפשר שירותי מדינה חדשניים לאזרח, שישפרו את חוויית השירות של האזרחים". החברה ערכה באחרונה מחקר, שממנו עולה הערכה שעד 2030, הענן המקומי שלה, שממוקם בתל אביב, יתרום, במצטבר, 7.6 מיליארד דולר לתמ"ג של ישראל, ויתמוך ביצירת 21,200 מקומות עבודה בשנה זו בלבד. בהודעת החברה צוין כי "אזור הענן של גוגל בישראל מצטרף לאזורי הענן שלה ברחבי העולם, ומספק שירותים בביצועים גבוהים וזמן השהייה נמוך, לארגונים בכל הגדלים ומכל התעשיות. אזור הענן בישראל יעזור לארגונים מקומיים להתחבר למשתמשים ולקוחות ברחבי העולם, וכן יאיץ חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית בכל מגזרי הכלכלה". באשר לממשלה, בגוגל אומרים כי "שירותי הענן שלנו יאפשרו לה לפשט את השירות לאזרחים, ליצור גישה אחידה לאבטחה, לשמור את המידע בתוך גבולות המדינה ולעמוד בדרישות רגולטוריות, וכן לשפר את אבטחת המידע". "להבין נתונים טוב יותר ולהשתמש בהם" "ישראל מהווה מזה זמן רב מוקד של חדשנות טכנולוגית", אמר בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. "אנחנו תומכים בלקוחות באמצעות ענן שעוזר להם להבין נתונים טוב יותר ולהשתמש בהם. הענן שלנו מסייע ללקוחות לקבל החלטות טובות יותר באמצעות פלטפורמת נתונים אחידה, כמו גם להפחית את המורכבות ולשלב נתונים לא מובנים ומובנים, בכל מקום שבו הם נמצאים, כדי לייצר תובנות חשובות במהירות ובקלות". מעוז הוסיף כי "אנחנו מסייעים לארגונים להקים תשתית פתוחה לצמיחה. כשלקוחות עוברים לענן שלנו, הם מקבלים פלטפורמה גמישה, מאובטחת ופתוחה, שמתפתחת יחד עם הארגון שלהם. המחויבות שלנו לסביבה מרובת עננים, לענן היברידי ולקוד פתוח מאפשרת לארגונים את חופש הבחירה, ולמפתחים שלהם לבנות מהר יותר". "אנחנו מסייעים ליצור סביבת עבודה שיתופית: בסביבת העבודה ההיברידית של היום, אנחנו מספקים את הכלים הדרושים כדי לשנות את האופן שבו אנשים מתחברים, יוצרים ומשתפים פעולה", ציין. לדברי מעוז, "אנחנו מתמקדים במערכות ובמשתמשים מאובטחים: מכיוון שכל חברה חושבת מחדש על מצב האבטחה שלה, אנחנו עוזרים ללקוחות להגן על הנתונים שלהם באמצעות אותם תשתית ושירותי אבטחה שגוגל משתמשת בהם לפעילותה שלה. עוד אנחנו פועלים כדי לבנות עתיד נקי יותר ובר קיימא. גוגל קלאוד עובדת כדי לפעול על אנרגיה נטולת פחמן לחלוטין עד 2030". השקת אזור הענן החדש בישראל תצוין באירוע שיתקיים ביום ד', ה-9 בנובמבר, באקספו תל אביב.  

תמי אוחנה קול, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת הטכנולוגיות בחברת הביטוח מגדל, הודיעה היום (ד') למנכ"ל החברה, שגיא יוגב, על החלטתה לסיים את תפקידה – כך נודע לאנשים ומחשבים. היא אמורה לפרוש בתחילת 2023, וטרם פורסם מי יחליף אותה ומהו תפקידה החדש. אוחנה קול אישרה את

הנה חדשות "מרעישות": לא כל עובדי ועובדות ההיי-טק הגיעו מ-8200, למדו מדעי המחשב באקדמיה או החלו לעבוד בענף לאחר שעברו תוכנית מנטורינג כזו או אחרת – חלק מהם הגיעו אליו מתחומים אחרים, או שהיו צריכים לסדר לעצמם את המחשבות לפני שהחליטו על מסלול הקריירה. וזה, כידוע, לא ייחודי להיי-טק. כמה עובדים ומנהלים, ועובדות ומנהלות, סיפרו לאנשים ומחשבים, בפרויקט מיוחד, בשני חלקים, היכן הם התחילו ומה הייתה הדרך שהובילה אותם לענף הטכנולוגיה. מדיפלומט באו"ם למנהל מוצר: ניצן גינדי, מנהל תחום ניהול מוצר ב-ווקמי ניצן גינדי יצא בשנות ה-20 שלו לטיול ארוך בעולם וכאשר הגיע לפריז, התאהב בה והחליט להישאר. שם הוא פגש במקרה עובד בשגרירות ישראל, ובעזרתו החל לעבוד כבלדר. לאחר שנחשף לתחום הדיפלומטיה, הוא התגלגל בתפקידים שונים בשגרירות – מה שהניע אותו ללמוד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה בהולנד, שבמסגרתם הוא התמחה באו"ם בניו יורק. לאחר כמעט שבע שנים של מגורים בחו"ל הרגיש גינדי שהגיע הזמן לחזור הביתה ולנסות את מזלו בהיי-טק. ניצן גינדי, מנהל תחום ניהול מוצר ב-ווקמי. צילום: יח"צ כבר כשהיה בן 13 וגדל במושב בעמק חפר, גינדי למד תכנות בשביל הכיף, וגם כדי לעבוד עבודות זמניות, כנער. כך הוא החל לבנות אתרים. הצד הטכנולוגי תמיד אתגר ומשך אותו, ועם חזרתו ארצה הוא התקבל לסטארט-אפ קטן. כעבור תקופה קצרה הוא עבר ל-ווקמי, שפיתחה פלטפורמה שנועדה להדריך ולנווט משתמשים על גבי מערכות שונות בארגון שבו הם עובדים. הג'וב הראשון שלו היה תפקיד מכירות התחלתי בחברה, וכעבור שנתיים הוא קודם להיות מנהל מוצר. ״אני פורח במקום שבו אני מוצא אתגר, והאתגר בתחום המוצר הוא מדהים בעיניי. התחום מאוד דינמי, זה קצת כמו להמשיך לטייל בעולם", אמר. "אני יכול להחליט בכל יום מחדש איך ייראה התפקיד שלי. זה אחד התפקידים המעניינים והדינמיים שיש בשוק". בקיץ האחרון החליט גלעדי לחזור לכמה חודשים להולנד יחד עם בת זוגו, ובעידן העבודה מרחוק, הוא ממשיך משם לעבוד ב-ווקמי הישראלית. ממורה לחינוך מיוחד לעולמות הדטה: תומר נבו, אנליסט מוצר באופן ווב מאז ומתמיד חלם תומר נבו לפתוח גן ילדים לחינוך מיוחד. את הדרך להגשמת החלום הוא התחיל כאשר למד לתואר ראשון בחינוך מיוחד לגיל הרך, שבמהלכו עבד בגני ילדים שונים. נבו עבד בגן עם ילדים עם שיתוק מוחין, ובין היתר עסק בהתפתחות שפה, התפתחות חברתית ופסיכולוגיה. התחומים האלה גרמו לו סיפוק רב. נבו אוהב מאוד ללמוד, ותוך כדי לימודים לתואר שני באבחון לקויות למידה, הוא עבד כמטפל ברכיבה טיפולית. במהלך לימודי התואר הוא התאהב בסטטיסטיקה, בניתוח מאמרים ובמחקרים שונים, עד שהמוח שלו החל לעבוד כמו חוקר. תומר נבו, אנליסט מוצר באופן ווב. צילום: יח"צ לדבריו, "באותה התקופה גרתי בדרום, ובמהלך לימודי התואר השני באבחון לקויות למידה עבדתי ברכיבת טיפולית עם סוסים וכפועל במשק חקלאי". התחום האחרון דורש עבודה פיזית מרובה, ולאחר ארבע שנים כמטפל ברכיבה טיפולית, הוא חווה פציעה קשה, שגרמה לו להפסיק לעבוד בבת אחת. "מצאתי את עצמי ללא יכולת עבודה ועם מעט מאוד הכנסה, ובמשך שנה שלמה ישבתי בבית, מרותק לכיסא", אמר. התקופה הזו הובילה את נבו לחזור למקורות ולהתמקד מחדש באהבה שלו לנתונים ולסטטיסטיקה. "בניתי לעצמי תוכנית למידה עצמאית לחלוטין של 12 חודשים, במטרה להיכנס לעולם ההיי-טק, לתחום ניתוח הנתונים. הבנתי שניתוח נתונים דומה לאבחון לקויות למידה: שניהם הן מקצועות של חקר, שבהם צריכים לנבור במידע, לרדת לפרטים ולהיות מדויקים", ציין. מעבודה בשטח ל-10 שעות למידה יומיות מול מחשב, כאשר אשתו היא המפרנסת היחידה בבית, נבו בנה תוכנית אסטרטגית מדויקת. "חיפשתי חברה שאני יכול לתרום בה, חברה שעושה טוב. אני עובד באופן ווב, שקמה על מנת להילחם במונופול השיח ברשת, במטרה לייצר שיח בריא, כשנה וחצי, ונהנה מכל רגע", אמר. ממ"ק 22 ושב"ס לכתיבה למשחקים וסרטונים: דורון צור, כותב תוכן באוברוולף הפסקאות הבאות הן סיפור על איך אחד התסריטאים הקומיים הבולטים בארץ והיוצר של סדרת הקאלט מ"ק 22 הפך לאיש קריאייטיב וכותב תוכן בחברת גיימינג. דורון צור, כותב תוכן באוברוולף. צילום: יח"צ כבר בזמן השירות הצבאי, דורון צור כתב את טור הקומיקס סטיות של פינגווינים, שפורסם בעיתון זמן תל אביב, שהיה המקומון של מעריב בעיר העברית הראשונה. לאחר השירות הוא הקים עם חברים סטודיו למשחקי מחשב, שבהמשך התגלגל לסטארט-אפ בתחום הכנסים הווירטואליים. בהמשך חבר צור לירון ניסקי, שותפו לאותו סטארט-אפ, ויחד הם שכנעו את ערוץ ביפ להפיק סדרת אנימציה שתתבסס על שירותם הצבאי. מ"ק 22 הייתה סדרת האנימציה למבוגרים הראשונה בישראל, ואחריה יצר צור סדרות ותוכניות טלוויזיה נוספות, בהן רד בנד, קאמבק ושב"ס. בנוסף, הוא היה אחד המייסדים של סטארט-אפ בתחום הזהות הדיגיטלית ובעלים של סטודיו להפקת סרטוני וידיאו לחברות טכנולוגיות. כיום, צור הוא חלק מצוות השיווק הקרייאטיבי של אוברוולף, ובין השאר אחראי על כתיבת התסריטים ותוצרי הווידיאו של מחלקת הברנד והסושיאל של החברה. "התפקיד באוברוולף משלב עבורי שלוש אהבות גדולות: כתיבה, סטארט-אפים ומשחקי מחשב – לאו דווקא בסדר הזה", הסביר צור את ההסבה. "זה, בשילוב הגיקים שמקיפים אותי, גורמים לי ליהנות מכל דקה בעבודה. חוץ מהדקות שבהן באמת צריך לעבוד, כמובן". אוברוולף, שהוקמה ב-2010 על ידי אורי מרשנד ואלון רבינוביץ', פיתחה פלטפורמה ליצירה, הפצה ומונטיזציה של מודים, שרתים פרטיים ואפליקציות למשחקי מחשב. מטבח לבודק תוכנה: טל בכר, איש QA ב-Home365 אחרי שירותו הצבאי החליט טל בכר לעשות טיול של חצי שנה, ולאחריו הוא עבד כטבח במסעדת אנמארו שבעמק חפר. העבודה במטבח גרמה לו לרצות ללמוד בישול, והוא למד במשך חצי שנה נוספת בבית הספר דנון. במקביל ללימודיו עבד בכר בשתי מסעדות תל אביביות ידועות – יפו תל אביב וג'מה. לקראת סוף לימודי הבישול, עם תחילת מגפת הקורונה, הוא ניצל את הזמן של הסגרים על מנת להתחיל ללמוד גם בדיקות תוכנה. באותה התקופה, כאשר הישיבה והאכילה במסעדות צומצמו משמעותית, הבין בכר שהעבודה במטבח כבר לא מהווה אופציה ריאלית עבורו. טל בכר, איש QA ב-Home365. צילום: יח"צ התפקיד הראשון שלו בהיי-טק היה בודק תוכנה באינטל. משם עבר בכר לבנק הפועלים, וכיום הוא משמש באותו התפקיד ב-Home365, שמפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית וביג דטה לניהול נכסים והשקעות בנכסים בארצות הברית. מדייל אוויר לחברת פינטק: צביקה דיקלמן, אנליסט סיכונים ב-בלו-ויין צביקה דיקלמן חי כיום בתל אביב, אולם הוא נולד וגדל בחיפה, במשפחה דתית. תוך כדי לימודי תואר במדעי הרוח, הוא החל לעבוד בתור נציג קבלה ברשת מועדוני הכושר הולמס פלייס, ונשאר שם 12 שנים, שבמהלכן הוא קודם למשרת סגן מנהל סניף. באותן השנים דיקמן חזר בשאלה, והחליט ללכת בעקבות חלום ישן ולעבוד כדייל באל על. במשך שבע שנים טייל מיודענו ברחבי העולם במסגרת תפקידו, עד להגעת הקורונה. כאשר הושבתו המטוסים, הוא לקח קצת זמן לעצמו, כדי לחשב מסלול מחדש. צביקה דיקלמן, אנליסט סיכונים ב-בלו-ויין. צילום: יח"צ לאחר החשיבה, דיקמן הגיע לחברת הפינטק בלו-ויין, שמציעה פתרונות בנקאיים חדשניים המותאמים לצרכיהם של עסקים קטנים ובינוניים, שבדיוק באותה התקופה גייסה עובדים למשרה זמנית – לפרויקט של מתן מענקים לעסקים בארצות הברית. הוא התקבל לאחת המשרות הזמניות, אך כעבור חודשים ספורים היה ברור לשני הצדדים שזה צריך להפוך למשהו קבוע. ואכן, הוא נקלט כעובד חברה, לתפקיד ניהול סיכונים, ומאז הוא עובד בה. החלק השני של הפרויקט יפורסם מחר (ה').

נאמקוונג וונג, המנכ"ל המשותף של קהקהו (Kakao) – ענקית האינטרנט הסלולרי הדרום קוריאנית, שהיא הבעלים של אפליקציית ההודעות לטלפונים הניידים KakaoTalk, המציעה שירות דמוי ווטסאפ – נאלץ באחרונה לפרוש מתפקידו, וזאת עקב תקרית שהשפיעה על 53 מיליון משתמשי השירות מכל רחבי העולם. נאמקוונג התנצל על שקרה והודיע על כוונתו לקחת אחריות ולהתפטר. הכל החל בסוף השבוע שעבר, כששריפה שפרצה בדטה סנטר של קהקהו גרמה להפרעה חמורה בשירותיה, וזו חיבלה בפעילות אפליקציית הצ'אט KakaoTalk ולמעשה השביתה את השירות לאורך כל הסופ"ש. "אני מרגיש אחריות כבדה לתקרית ואפרוש מתפקיד המנכ"ל", אמר נאמקוונג עקב תוצאות התקרית במסיבת עיתונאים שהתקיימה בסיאול. נאמקוונג, שמונה למנכ"ל המשותף של קהקהו רק במרץ האחרון, גם הבטיח "נעשה כמיטב יכולתנו כדי להחזיר לאנשים את האמון בקהקהו ולוודא שתאונות כאלו לעולם לא יתרחשו שוב". הוונג יון טיק, המנכ"ל השותף, דווקא ישמור על כסאו, ולאחר שעמיתו יתפטר, יוביל את החברה לבדו. "אנו מתנצלים בכנות בפני כל מי שהושפע מההפרעה", הוא אמר כשהרכין את ראשו בהתנצלות לצד נאמקוונג. קהקהו רשמה 47.5 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בקוריאה ברבעון השני. הנתון הזה, אם הוא מדויק, מייצג כ-90% מאוכלוסיית דרום קוריאה, שמנתה 51.74 מיליון איש נכון ל-1 בנובמבר 2021, כך לפי ויקיפדיה. לקהקהו שירות פינטק – המדינה תנסה לשמור על שירותים פיננסים נפגעה גם היא מהתקלה. אפליקציית KakaoBank. צילום: BigStock השריפה בשבת במרכז הנתונים של החברה, שנמצא דרומית לסיאול, פגעה בשירותי קהקהו שונים, שכוללים מלבד הצ'אט גם את פורטל האינטרנט הגדול דהום (daum) וגם שירותי פינטק מטעמה – כולל שירות בנק קהקהו (KakaoBank) ושירות התשלומים שלה קהקהו פיי (KakaoPay). השבתת השירותים נמשכה לאורך רוב סוף השבוע עד לשעות המאוחרות של יום א'. מניית קהקהו צנחה בתחילת יום ב' שלאחר השריפה ב-9.5%, ל-46,500 וון (32.25 דולר), ואיבדה גובה גם בהמשך יום המסחר. מצבה של קהקהו שיקף את החששות של המשקיעים מפגיעה במוניטין החברה, וכן מכשלים ברווחים שהחברה עלולה לסבול עקב נזקי השריפה, כך לפי אנליסטים. על פי דיווח בטיימס של קוריאה, הרשויות הפיננסיות של המדינה הורו על חקירה דחופה של תוכניות החירום שקיימות אצל חברות פיננסיות ושמטרתן למנוע אירועים דומים לאלו שפקדו את קהקהו. יו"ר הוועדה לשירותים פיננסיים, ה-FSC, קים ג'ו-היון, דחק ברגולטור הפיננסי הבכיר לבדוק לעומק נושאים שהמגזר הפיננסי המקומי צריך לטפל בהם למפרע, לפני המקרה הבא. "ה-FSC בוחן את הסיכונים הפוטנציאליים של כשל במערכת הפיננסית במקרה של תאונות פתאומיות, שכן הוא מתכנן להבין היטב אילו אמצעים ספציפיים ה-FSC יכול לנקוט במקרים כאלה", הסביר גורם מטעם הוועדה. לי בוק-היון, המשמש בתפקיד מושל השירות הקוריאני לפיקוח פיננסי, ה-FSS, הורה גם הוא לערוך בדיקות בזק דומות לגבי תוכניות חירום של חברות פיננסיות. במהלך פגישה עם חברי ההנהלה, ביקש לי מה-FSS להתמקד בתוכניות למקרה של תקלות במערכת המחשב או התקשורת. "המטרה היא להבין היטב כיצד שרתי הנתונים של חברות פיננסיות מנוהלים, וכיצד מכינים ומתקנים תוכניות חירום של חברות", אמר לתקשורת גורם רשמי מטעם ה-FSS. ה-FSC וה-FSS מכינים מפגש בפרלמנט הדרום קוראיני שיתמקד בקריסת קהקהו ובאמצעי הגנה ואבטחה מחויבי המציאות לשירותים כדוגמתה.

הקמפיינים הדיגיטליים הפכו בשנים האחרונות להיות הכלי הדומיננטי בתעמולת הבחירות – במקום אסיפות הבחירות בממד הפיזי, תשדירי הבחירות העבשים בטלוויזיה וחוגי הבית. למרות ה-"ביבי בא", התשדירים שהחלו אתמול (ג') והמפגש הישיר של הפוליטיקאים עם הבוחרים, הקמפיינים מתנהלים בעיקר בטיק טוק, אינסטגרם ובכלים המסורתיים יותר – פייסבוק, ווטסאפ והודעות SMS. במסגרת סדרת הפודקאסטים המיוחדת "כל הדיגיטל הזה", בת ארבעת הפרקים, שוחחנו עם אורי פרדניק, מנהל חטיבת הדיגיטל של רימון כהן ושות' – משרד שעוסק לא מעט בתחום, על קמפיינים פוליטיים ומה שעומד מאחוריהם, מה הייחוד של כל אחד מהם ומיהם הפוליטיקאים המצטיינים. מצטיינת בטיקטוק. הדר מוכתר. צילום: הדר מוכתר, מתוך ויקיפדיה מהם הכלים הפופולריים לתעמולה, שמאפיינים את מערכת הבחירות הנוכחית? "הטיק טוק תופס מקום מרכזי. אנחנו רואים את ההצלחה של הדר מוכתר, שמצליחה להעביר מסרים מופשטים בנושאים כלכליים בגובה העיניים. זו הפלטפורמה שמאפשרת את זה, ומלבד מוכתר אנחנו רואים שגם מועמדים אחרים כבר עושים זאת: בנימין נתניהו, מרב מיכאלי, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ועוד. הם עושים זאת בעיקר כדי להגיע לצעירים, שאין להם עבר בהצבעה בבחירות והם לא נעולים על מפלגה מסוימת. בזכות השינוי, טיק טוק הוא כבר לא מדיה רק לצחוקים ודברים קלילים, אלא גם לתכנים רציניים, ויש להם (לסרטונים של המועמדים – י"ק ור"ק) את הפוטנציאל להפוך ל-ויראליים. הם מעניקים תחושה לצופים שמדברים אליהם בגובה העיניים. ראינו את זה גם בפריימריז האחרונים, ואנחנו רואים את זה אפילו אצל ש"ס". במה שונה קמפיין דיגיטלי מקמפיין "רגיל"? "המבדיל את הקמפיינים הדיגיטליים לעומת אחרים הוא בכך שהם אישיים. אתה מרגיש שהפוליטיקאי מדבר איתך. ראש הממשלה כותב פוסט וכל אחד מרגיש שהוא כותב לו, על אף שבפועל, סביר להניח שכותבים עבורו. הקמפיין בדיגיטל גם מאפשר להגיע לקהלים מאוד ספציפיים, כמו, למשל, צעירות מירושלים עד גיל 25, אימהות לילדים. אפשר לפלח את האוכלוסייה הזו ולטרגט אותה". מה נדרש ממועמד כדי לדייק את הקמפיין הדיגיטלי שלו? "שם המשחק בפלטפורמות כמו טיק טוק הוא להיות אותנטי, לדבר כמו שאתה משוחח עם מישהו בטלפון, ולא לנסות ללבוש פרסונה אחרת. בפייסבוק יש שפה 'רשמית', מהוקצעת, ששם כדאי מאוד לשתף אנשי מקצוע. אם כי היו תקדימים של קמפיינים אישיים בפייסבוק, כמו 'היי, זאת שלי' של שלי יחימוביץ'. בטוויטר זה סיפור אחר: זו פלטפורמה שהאלגוריתם שלה מבוסס על התנגחויות. זה כלי תקשורת בין פוליטיקאים ועיתונאים. שם הפוליטיקאים עושים לא מעט שגיאות, כי הם כותבים בה ישירות, ללא תיווך, ולפעמים הם יוצרים ויראליות, או שלא מודעים לכך שגם משבר שנוצר בעקבות ציוץ יכול להפוך להזדמנות". ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. צילום: BigStock מהי רמת הקמפיינים ועד כמה הם באמת משפיעים? "לדעתי, קמפיין דיגיטלי יכול להיות מצוין, אבל הוא לא בהכרח מביא את התוצאה, כי יש גורמים אחרים שמשפיעים. למשל, אהבתי בזמנו את הקמפיין של אורלי לוי אבקסיס ועמיר פרץ – הם עבדו נכון, על אף שהתוצאות היו קצת שונות. הדר מוכתר עושה עבודה יפה מאוד וגם מרב מיכאלי עובדת יפה בטיק טוק. נתניהו עושה שימוש מוצלח בבוטים, שמאפשרים לו לגעת באנשים שהוא רוצה להניע אותם לבחור. הוא מבין שדיגיטל לבד לא מספיק ולא מביא את התוצאה הרצויה, ומה שקובע זה הנעת אנשים לקלפי. אני ממליץ לאחרים ללמוד ממנו איך מייצרים ערך מוסף מהבוטים – כמובן, במסגרת החוק".

למרות החששות ממיתון כלכלי בשנה הבאה, גרטנר צופה כי ההוצאות על אבטחת מידע והגנת הסייבר יוותרו יציבות בשנת 2023 – ואף יעלו בהשוואה לקצב הגידול של 2022. חברת המחקר והייעוץ הטכנולוגי מעריכה שההוצאה העולמית על אבטחת מידע וניהול סיכונים תגדל ברמה העולמית ב-11.3% ותעמוד על 188.3 מיליארד דולר בשנת 2023. זאת, בהשוואה לעלייה של 7.2% בהוצאות האבטחה ב-2022. עוד מעריכים בגרטנר כי התחום צפוי להתנפח בשנים הקרובות, ויעמוד על 262 מיליארד ד' עד 2026, נתון המשקף צמיחה שנתית ממוצעת של 11%, מ-2021 ובחמש השנים שלאחריה. שלושת הגורמים המאיצים את הצמיחה בתחום חברת המחקר זיהתה שלושה גורמים שמאיצים את הצמיחה בתחום: המשך הגידול במגמה של עבודה מרחוק ועבודה היברידית; המעבר מאבטחה מבוססת VPN לגישה של אפס אמון; מעבר למודלים של עבודה מבוססת ענן. "שלוש מגמות אלו מזניקות את כלל שוק אבטחת הסייבר לגבהים חדשים". בתוך כלל עולם האבטחה המקוונת, תחום אבטחת הענן צפוי להיות הגדול ביותר לצמוח ב-2023, בדומה לקצב הצמיחה שהוביל בשוק השנה. חברת המחקר צופה שארגונים יוציאו 6.69 מיליארד דולר על אבטחת ענן ב-2023, נתון המשקף עלייה של 27% משנה לשנה. גרטנר התחום השני בגידול הוא אבטחת יישומים: לפי גרטנר הוא צפוי לעלות ב-25% ולעמוד על 7.5 מיליארד דולר ב-2023. ההגנה על פרטיות הנתונים צפויה לגדול ב-16.9%, הגנת התשתיות תחווה עלייה של 16.1%, ניהול זהויות ובקרת גישה – 15.1%, ואבטחת מידע ונתונים תצמח ב-14.2% בשנת 2023. יותר מ-40% מכלל ההוצאות לאבטחת מידע ב-2023 יתקבלו על ידי ספקיות שירותי אבטחה: חברת המחקר צופה ששירותי האבטחה יעמדו על 76.5 מיליארד דולר בשנה הבאה. עד שנת 2025 צופה גרטנר כי לפחות 70% מהפריסות החדשות של גישה מרחוק ייעשו תוך מימוש תפישת אפס אמון – במקום שירותי VPN. לדברי האנליסטים, הנתון משקף שינוי משמעותי לעומת שנת 2021 – אז מימוש התפישה עמד על כעשירית מכלל הוצאות האבטחה על חיבורים מרוחקים. צורך באבטחת כמה סביבות ושכבות מחשוב "מנהלי ומנהלות אבטחת המידע החדשים נדרשים להתמקד בגידול של משטח התקפה, שנוצר על ידי יוזמות טרנספורמציה דיגיטלית", אמר רוגרו קונטו, אנליסט בכיר בגרטנר. הוא הסביר כי הגידול הכולל בהוצאות האבטחה העולמיות בקרב ארגונים נובע מהצורך באבטחה של כמה סביבות ושכבות מחשוב: אפליקציות בענן; עבודה מרחוק; אינטגרציה של תשתיות צד ג'; וכן – ההיתוך, מיזוג, של IT, עם OT ועם IoT. נט סמית', סגן נשיא בחברת המחקר, אמר כי "אין זה מפתיע שהוצאות האבטחה גדלות, וזאת בלא קשר למיתון שבאופק. זה קורה בשל הגידול הדרמטי באיומי הסייבר והמעבר המסיבי לעבודה מרחוק – מאז פרוץ מגיפת הקורונה". לדברי סמית', "המומנטום של הוצאות על אבטחה – גדל. האבטחה בהחלט הפכה לנושא מוביל בחדר הישיבות של הנהלות ארגונים – וזה משפט שאותו לא היינו אומרים לפני 10 שנים".

צוות הסניף הישראלי של נוטניקס הוזמן לאירוע השנתי להתנעת השנה העסקית החדשה בלאס וגאס, יחד עם צוותי המכירות, קדם המכירות, מנהלי לקוחות, מנהלי שותפים עסקיים ומהנדסי מערכות של החברה מרחבי העולם. במהלך השבוע שמעו הצוותים עדכונים טכנולוגיים, סיכומים של השנה העסקית החולפת, את האסטרטגיה לשנה העסקית החדשה כגון: התמקדות בפתרונות Hybrid Multi-Cloud, הנעה של הצמיחה הרווחית של החברה, הגידול באימוץ ושימוש של הפתרונות השונים, הרחבה של שיתופי הפעולה מול ספקי ענן ויצרנים אסטרטגיים, בנייה והרחבה של כוח אדם בארגון בהתאם למדיניות של Humble, Hungry, Honest with Heart. באירוע השתתפו מספר נותני חסות כגון סיטריקס, רד האט, HPE ועוד.  אחד הדוברים המרכזיים באירוע היה אנטוניו נרי, המנכ״ל העולמי של HPE, אשר דיבר על שיתוף הפעולה בין החברות והרחבתו כחלק מאסטרטגיית הענן של החברה במודל GreenLake ביחד עם הפתרונות השונים של נוטניקס כגון: Nutanix Database Services, Nutanix Unified Storage, Nutanix EUC Platform ועוד. מיד לאחר סיום האירוע קיימה נוטניקס ישראל, בהובלת סי-דטה, המפיצה את  פתרונות החברה בישראל, אירוע אינסנטיב שותפים מלהיב. האירוע עמד בסימן Formula-X – ולכן הובאה לכנס במיוחד מכונית מרוץ Formula 1, עימה כמובן הצטלם הצוות הישראלי. מימין: אושרי אביטן, שיי היימס, אור סטון, פאולו פררה, לילך שמעוני, טל דורון, ירון כהן, משה בן-ימין, אורי טובול. צילום: יח"צ במשך חמישה ימים השתתפו אנשי המכירות ומהנדסי המערכות המצטיינים בקרב השותפים העסקיים המובילים בשפע של אטרקציות של פעם בחיים, הכוללות ספורט אתגרי, נהיגת מרוצים, טיסה במסוקים ועוד אטרקציות מטורפות.

נחשף זן חדש של כופרות, המכונה Prestige – אשר פועל בלא תלות בקבוצות פריצה ידועות, והמתמקד במתקפות על ארגונים ברחבי אוקראינה ופולין. מרכז מחקר האיומים של מיקרוסופט (Microsoft Threat Intelligence Center – MSTIC), זיהה את הכופרה החדשה בראשונה ב-11 באוקטובר, כאשר זו הופעלה כנגד חברות ממגזרי התעשייה, התחבורה והלוגיסטיקה – בשורה של מתקפות, שכולן התרחשו בתוך שעה אחת. בניגוד למסעות תקיפה של כופרות המכוונות לממשל האוקראיני ולשירותים ציבוריים, נראה כי Prestige מופנית רק כנגד עסקים. שחקן האיום שמאחורי הכופרה טרם זוהה, אך חוקרי מיקרוסופט ציינו כי נמצאו קווי דמיון בין פעילותה של הכופרה החדשה לאלה של גורמי איום הפועלים בחסות רוסיה. אחד מקווי הדמיון הוא בזהות משותפת של קורבנות שנפגעו מהנוזקה HermeticWiper. החוקרים של הענקית מרדמונד ממשיכים לבחון את וקטורי התקיפה הספציפיים של Prestige, וממה שעולה עד כה הוא שלמפעילי הכופרה היו אישורים פריווילגיים, ברמה גבוהה, ברשתות של הקורבנות. עוד מצאו החוקרים כי הפעלת הכופרה נעשתה בשלוש מתודולוגיות שונות – לשם הגדלת סיכויי ההצלחה של המתקפות. כמו כמה זנים אחרים של נוזקות, כופרה זו עושה שימוש בתקני הצפנה מתקדמת (AES) כדי להעלים את הקבצים של הקורבנות שלה, ולפגוע בקבצים נוספים. בבלוג של חוקרי מיקרוסופט פורסם מפתח ציבורי מקודד – RSA X509 – המשמש להצפנת כל אחד מהקבצים. הם ציינו כי יש להניח שכל גרסה של הכופרה מגיעה עם מפתח "אישי" משלה, אבל נתון זה עדיין לא אושר. בטרם ההצפנה, Prestige בונה לעצמה שליטה בספריות הארגון הקורבן, כדי למחוק את הפונקציות הקשורות לניתוב מחדש של קבצים. לאחר מכן, הכופרה מוחקת את קטלוג הגיבוי של המערכת ועותקי גיבוי של הקבצים, וכך מונעת ממשתמשי הארגון הקורבן יכולת להגן על הנתונים בסביבת Windows. לאחר מכן נוצר קובץ טקסט במכשיר של הקורבן, המכיל אזהרה, שלא לנסות לשחזר נתונים שאבדו, לצד הוראות כיצד לשלם את דמי הכופר. לכל הנתונים המוצפנים מצורפת הסיומת '.enc'. מומחי אבטחה ציינו, כי חומרתה של הכופרה החדשה נובעת משתי סיבות: הזהות הלא ידועה של התוקפים, וכן המטרות של הכופרה. שתי אלו לא מתאימות לאף אחת מ-94 הקבוצות שאחריהן החוקרים עוקבים באזור, "מה שהופך אותה לאחת מהכופרות המדאיגות במיוחד". "נראה כי שחקני האיום הזדוניים הוסיפו את שרשרת האספקה ​​הפיזית למטרותיהם", אמר אבישי אביבי, מנהל אבטחה בסייפברידג', "ייתכן כי היא מאותתת שמתקפות הסייבר שכוונו לתשתיות קריטיות באוקראינה ובפולין – נכשלו".