ענבר אמיתי מונתה לתפקיד מנהלת שיווק (Field Marketing Manager) בענקית הדטה סנואופלייק (Snowflake) בארץ. במסגרת תפקידה, אמיתי תהיה אחראית על ניהול כל עולמות השיווק, הדיגיטל, המיתוג והפרסום של החברה בישראל. לענבר אמיתי ניסיון של למעלה מעשר שנים בעולמות השיווק בתחומי ההיי-טק. בתפקידה הקודם היתה מנהיגת שיווק בבינת תקשורת, שם עבדה כ-13 שנים. לאמיתי תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה. "סנאופלייק הפכה בזמן קצר למובילת שוק עולמית בתחומי הדטה, ואני גאה להצטרף לשורות החברה", אמרה אמיתי. "סנאופלייק רואה חשיבות עצומה בשוק הישראלי ואנו מתכוונים להגביר את הנוכחות שלנו בשוק צומח זה. במסגרת זו אהיה אחראית על בניית האסטרטגיה השיווקית של החברה בארץ, נרחיב את פעילות השיווק ומחקרי השוק, נגביר נוכחותנו בכנסים ונחזק את הקשר עם לקוחותינו הרבים בארץ". "לענבר נסיון ויכולות מוכחות בבניית אסטרטגיה שיווקית לחברות טכנולוגיה והוצאתה לפועל. אני משוכנע כי הצטרפותה לסנאופלייק תאפשר לנו להגדיל את נוכחותנו בשוק הישראלי ולהגיע לשיאים חדשים", אמר ירון בן שלוש, מנכ"ל סנאופלייק ישראל.

המשבר בהיי-טק ממשיך להשפיע על הגיוסים שהחברות בענף מבצעות: על פי הדו"ח הרבעוני של IVC ולאומי טק, היקף הגיוסים ברבעון השלישי של השנה צנח ב-38% ל-2.6 מיליארד דולר ב-143 עסקאות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה מתונה יותר – של 30% – ל-12.3 מיליארד דולר ב-538 סבבי גיוס. עם זאת, יש לציין שסימני המשבר החלו להיראות ברבעון השני של השנה. המספרים מעידים על היקף ההאטה בהשקעות, שמגיעה כמעט לכל חלקה בכלכלת ההיי-טק המקומית, מלבד לסבבי הגיוס המוקדמים. ברבעון השלישי של השנה התבצעו 15 השקעות גדולות, בסך של מעל 50 מיליון דולר כל אחת. אלה היו אחראיות על מחצית מסך הסכומים שגויסו בתקופה. המגה עסקאות, שגבוהות מ-100 מיליון דולר כל אחת, צנחו לשלוש בלבד ברבעון השלישי, ותפסו כ-20% מסך ההון שגויס ברבעון – נמוך משמעותית משיעור של 53% מסך ההון שגויס ברבעון המקביל ב-2021. ההשקעות בסבבי הגיוס המוקדמים (פרה-סיד, סיד ו-A) הסתכמו ברבעון ב-880 מיליון דולר – נמוך במקצת לעומת הרבעון הקודם, אך בדומה לרבעון המקביל אשתקד. עורכי המחקר מציינים שהנתונים של סבבי הגיוס המוקדמים לא מראים שינוי שלילי במגמה, ואף מספקים זוויות ראיה חיוביות, לדוגמה המשך העלייה בהשקעה החציונית בסבבי הסיד. ברבעון השלישי של 2022, רק חברה אחת הצטרפה למועדון חדי הקרן – חברות סטארט-אפ עם שווי של מיליארד דולר ומעלה. במחצית הראשונה של השנה עמד הנתון על 20 חברות. כ-470 מיליון דולר גויסו על ידי חדי קרן ברבעון השלישי בשישה סבבים בלבד – בדומה למספרים בשנים 2018-2019. אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות 100 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 והסתכמו ב-13.4 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר על ידי אינטל (העסקה טרם הושלמה), הרכישות שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו ב-7.4 מיליארד דולר. רק שתי הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ברבעון השלישי, עם שווי כולל – לאחר תחילת המסחר – של 61 מיליון דולר. הקמת חברות היי-טק חדשות מספר חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2021-2022 עדיין לא סופי, אולם IVC ציינה כי 746 חברות הוקמו אשתקד (המספר צפוי להתעדכן בהמשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה) ו-580 חברות הוקמו עד כה ב-2022. "אנחנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה" תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "הדו"ח הרבעוני מעיד על כך שהמציאות לא התייצבה ואנחנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה. עדיין לא בוצעו גיוסי המשך קובעי שווי בחברות שגייסו ב-2021, ומעניין יהיה לראות האם משבר המכפילים מתפתח למשבר ריאלי בתוצאות העסקיות של החברות. משבר כזה עלול להתרחש גם במקרה של כניסה למיתון עמוק וגם בשל קושי של החברות להתאים את עצמן לתנאי השוק". בנוסף, ארבל-סדרס חידדה את ההבחנה בין אומת סטארט-אפ לאומת סקייל-אפ. לדבריה, "בעוד שניסיון העבר המצטבר של תעשיית ההיי-טק – הנהלות ומשקיעים כאחד – גרר תגובה מהירה לשינויי השוק בסטארט-אפים, עולם הסקייל-אפ הישראלי הוא עדיין חדש. החברות הללו הן חלוצות גם בהתמודדותן עם שינויי שוק כמו אלה שאנחנו חווים כיום. השוק עוקב בדריכות אחרי ביצועי חברות הסקייל-אפ ומחכה לראות תוצאות להשקעות הגדולות בשוויים הגבוהים שבוצעו ב-2021". מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, אמרה כי "ההתדרדרות המהירה בשווקי ההון הבינלאומיים המשיכה להשפיע על ההיי-טק הישראלי גם ברבעון השלישי. מהצד החיובי, שוויים גבוהים באופן חריג של חברות שנוצרו בשנה הקודמת ירדו משמעותית בתשעת החודשים הראשונים של 2022, והערכים חזרו לטווחים יותר ממוצעים לעומת השנים האחרונות. אך המחיר כלל יציאה מהירה של משקיעים זרים מהשוק הישראלי, מה שמשפיע לרעה על היקף הנזילות הזמין לחברות בצמיחה. יש אי ודאות גבוהה כיצד תיראה המשך השנה וכן לגבי 2023, אך כל עוד היקפי הפעילות וגיוסי ההון של חברות בשלבים ראשוניים לא נפגעה, ניתן להיות אופטימיים לגבי תפקוד ההיי-טק המקומי בתקופה הנוכחית".  

במקרים רבים, יזמים מקימים סטארט-אפים לאחר ניסיון רע שהם חווים, או אחרי שהם מגלים שאין פתרון לבעיה שהם נתקלו בה. המקרה הבא בולט במיוחד בהקשר זה: תושב באחת העיירות הסמוכות לעמק הסיליקון שבקליפורניה הקים ספק אינטרנט קואופרטיבי לאחר שקומקאסט דרשה ממנו 210 אלף דולר (!) כדי להתחבר לשירות שלה. התושב, סשה זברוזק, גר בלוס אלטוס הילס – עיירה שממוקמת כשמונה קילומטרים מהמטה של גוגל, ושאותה הוא תיאר כ-"עיירת עמק סיליקון עשירה". הסיפור פורסם לפני ימים אחדים באתר Ars Technica, ולאחר מכן היכה גלים בארצות הברית. כמה זה עולה? קומקאסט השיבה רק כעבור… שנה! לפני שעבר לעיירה בשלהי 2019, הוא פנה לקומקאסט על מנת לקבל את שירות ספק האינטרנט שהיא מציעה, וזו מסרה לו שהיא יכולה לספק את השירות לכתובת שלו. יש לציין ששכנים של זברוזק התחברו עוד לפני כן לאינטרנט של קומקאסט. אולם, לאחר שעבר לשם – הוא גילה שהיא מעולם לא רישתה את ביתו. לדבריו, טכנאי מטעם החברה שהגיע לביתו טען שבלתי אפשרי לחבר אותו לשירות שלה. לאחר ביקור הטכנאי, זברוזק חזר לנציג שאמר לו שלא תהיה בעיה לחבר את הבית שלו לשירות, ומסר לו על כך. הנציג אמר שייתכן שזה אפשרי, ובתנאי שהחברה תעביר כבל אל ביתו מהמתקן הקרוב ביותר שלה. זברוזק חישוב את המרחק ב-167 רגל (קצת מעל 50 מטר) מהבית. הוא ביקש לדעת כמה זה עולה. התשובה לא הגיעה באותה הפנייה, אלא רק לאחר… שנה, וגם זה רק לאחר שהלקוח הפוטנציאלי פנה לעירייה המקומית, וזו דרשה מקומקאסט להשיב. התשובה הייתה: 210 אלף דולר (!), מאחר שקומקאסט דרשה 300 דולר עבור כל רגל (כ-30 סנטימטר). אלא שבניגוד לחישוב של זברוזק, קומקאסט אמדה את המרחק ב-700 רגל, שהם יותר מ-213 מטר. כלומר, מעל פי ארבעה מהחישוב של זברוזק. לדבריו, בקומקאסט אמרו לו שהמרחק גדול ממה שמתיר החוק המקומי מעל לקרקע, וכי עליה להעביר את הכבל מתחת לקרקע. החברה סירבה להצעה שלו להתחבר לשכן (שבינתיים עזב) שהתחבר עוד לפני כן לשירות שלה. כתוצאה מכך, לאחר שמצא הזדמנות להטמנת סיבים אופטיים במסגרת עבודות תשתית שממילא בוצעה בעיירה, הוא החליט להקים ארגון קואופרטיבי של תושבים בעיירה ולחבור לארגון המקומי בשם Los Altos Hills Community Fiber, שמחבר תושבים שנמצאים בסיטואציה דומה לאינטרנט. אלה פנו לחברה המתחרה של קומקאסט, AT&T, על מנת לקבל הצעת מחיר, אולם התברר להם שבתנאים האמורים, גם השירות שלה יעלה להם לא מעט: בין 28 אלף ל-44 אלף דולר. אז הם החליטו לעשות את זה לבד. חברת נקסט לבל נטוורקס הצטרפה למיזם שלהם, והנהלת הקואופרטיב החליטה שכל אחד מחבריו ישלם 12 אלף דולר, וכל אחד מהלקוחות – 155 דולר לחודש. הפתרון שזברוזק וחבריו מצאו עובד מאז אפריל אשתקד. בינתיים מחוברים אליו 50 בתים, במהירות מרבית של 50 ג'יגה-ביט לשנייה. פוטנציאל הלקוחות של הגוף לא קטן, כי יש בלוס אלטוס הילס לא מעט תושבים בסיטואציה כמו של זברוזק (האחרים יכולים להשתמש – ובחלקם משתמשים – בחיבור של קומקאסט). בארגון מעריכים כי עד סוף השנה יצטרפו למיזם 300 מנויים – מה שיכול להוריד את המחיר ל-60 דולר לחודש. יש לציין שאתר Ars Technica פרסם מקרה דומה לפני כחודשיים – על תושב עיירה נידחת במדינת מישיגן שבארצות הברית בשם ג'ארד מאוץ', שקומקאסט דרשה ממנו 50 אלף דולר על מנת לחבר את ביתו לרשת האינטרנט שלה. הוא קיבל מהממשל המקומי 2.6 מיליון דולר כדי לבנות רשת סיבים וחיבר אליה מאות בתים.    

יום הסייבר הלאומי יתקיים ביום ד' הקרוב, ומטרתו היא להגביר את המודעות לאיומי הסייבר ולצורך בהגנה מפניהם. דורון אמיר, יזם הטובים לסייבר ומנכ"ל סייטקה, אליפות העולם בסייבר, יקיים ביום זה תחרות שבה צפויים להשתתף 1,000 האקרים ישראלים, שיתמודדו עם אתגרי פיצוח מתקדמים בתחום. אלוף הסייבר שייבחר יזכה ב-100 אלף שקלים, וסך כל הפרסים בתחרות עומד על רבע מיליון שקלים. בחודש הנוכחי, אוקטובר, מציינים ברחבי העולם את חודש המודעות העולמי להגנת סייבר. בישראל בחרו לעשות זאת, כאמור, ביום ספציפי. המטרה היא להסביר ולהזכיר לציבור הרחב ולארגונים אודות החשיבות שבהגנות סייבר. אמיר שם לו למטרה לפתח "סייבר חיובי", על ידי תחרויות בין טובי ההאקרים בארץ ובחו"ל, שמאתרים נקודות תורפה באבטחה ומייצרים מערכי סייבר הגנתיים לארגונים בתחומים כגון הבנקאות. אליפות הסייבר תתקיים בקריית אתא שבצפון, לאחר שבעבר היא נערכה במכרז (בתל אביב) ובדרום (במדרשת שדה בוקר). היא תכלול אתגרים ופרסים בקטגוריות כגון הגשת אתגרי סייבר, חידון בתחום הסייבר, המורשת והמודיעין, ומיזם הסייבר הייחודי. האליפות תיערך בהיכל הספורט ברחוב רמז 11 בעיר, בין השעות 15:00-22:00. הסעות צפויות לצאת מהרצליה ב-12:00, ולהחזיר את הנוסעים לשם בתום התחרות. לדברי אמיר, "אנשי הסייבר ומומחי אבטחת המידע משמשים למעשה מעין תמ"ג (ר"ת תוצר מקומי גולמי) חדש. כלומר, אם יש אנשי סייבר טובים והמדינה מוגנת מבחינה טכנולוגית יותר ויותר – הרי זה אומר שהמערכת עובדת נכון ויעיל. זה מתייחס ומשליך על איכות החינוך, המחקר האקדמי, הכלכלה, הבנקאות, הרפואה, הביטחון והקידמה הטכנולוגית".

פגיעות שנחשפה לפני כחצי שנה בתוכנה של VMware מנוצלת לרעה על ידי ההאקרים להתקנת נוזקות – כך לפי דו"ח שפרסמו לפני ימים אחדים חוקרי פורטינט. החולשה, שסווגה כ-CVE-2022-22954, פוגעת ביכולת של ביצוע קוד מרחוק ב-VMware Workspace ONE Access. מדובר ביכולת שעוזרת למנהלי מערכת להגדיר את חבילת האפליקציות שעובדים צריכים בסביבות העבודה שלהם. כשהיא נחשפה, החולשה זכתה לדירוג חומרה של 9.8 מתוך 10. ענקית הווירטואליזציה חשפה ותיקנה את הפגיעות ב-6 באפריל השנה, אלא שלרוע המזל, בתוך 48 שעות, האקרים ביצעו הנדסה לאחור של העדכון, וכך ביכולתם לפרוץ לשרתים בארגונים שטרם התקינו את הטלאי. "נוזקות רבות שמנסות לנצל את הפגיעות" בפורטינט מציינים שההאקרים ניצלו את הפגיעות שבתוכנה כדי לערוך קמפיינים להתקנת כופרות, כמו גם להפעלת תוכנות לכרייה של מטבעות קריפטוגרפיים שונים. חוקרי המעבדות של החברה, Fortiguard Labs, ראו באוגוסט עלייה פתאומית בניסיונות ניצול של החולשה עם שינוי משמעותי בטקטיקות התקיפה שלהם. כך, בעוד שבעבר ההאקרים התקינו נוזקות בעלות יכולת לקצירת סיסמאות ולאיסוף של נתונים אחרים, לפני כמה שבועות הם חשפו כופרה בשם RAR1ransom, שכורה מטבעות קריפטוגרפיים. הכופרה ידועה גם בשמות GuardMiner ו-Mirai. דרך פעולתה היא "לכלוא" התקנים מבוססי לינוקס לתוך רשת עצומה של בוטים, לטובת מימוש של מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). לדברי החוקרים, "על אף שהפגיעות הקריטית תוקנה כבר באפריל, עדיין יש מסעות מתקפה מרובים עם נוזקות שמנסות לנצל אותה. התוקפים השתמשו בפגיעות על מנת להחדיר נוזקות ולפרוץ לשרתים שמריצים את תוכנת VMware".

אילון מאסק מתכנן לפטר כ-75% מתוך 7,500 עובדי טוויטר, אם או כשיקנה את הרשת החברתית המצייצת סופסוף, כך לפי מידע שפורסם ביום ה' האחרון על ידי הוושינגטון פוסט. מאסק ציין את הדברים בפני משקיעים פוטנציאליים בעסקה, ואמר כי בכוונתו לצמצם את מצבת המועסקים בטוויטר לנפח של כ-2,000 עובדים בלבד. בנוסף, לטענת הדיווח של לדברי הקיצוצים במצבת העובדים יחבלו בחווית הלוקחות אדווין צ'אן, מדען נתונים שעבד בעבר בטוויטר כאחראי על מדדי הספאם והבריאות שלה, ושמכהן כיום כמנכ"ל הסטארט-אפ לניהול תוכן Surge AI, ששוחח עם הקיצוצים הללו, כך גם טוענים בפוסט, עלולים גם להשפיע על יכולתה של הרשת המצייצת לשלוט בתכנים מזיקים או פוגעניים – כמו פורנוגרפיית ילדים, למשל – וכן למנוע הפרות נתונים. ממשיכה לייצר כותרות. עסקת טוויטר-מאסק. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: ויקימדיה ו-BigStock (בהתאמה) חלק מהאפקטים הללו הם דווקא דבר מה שמאסק כנראה מעוניין בו – הפחתת כוח האדם, לפחות על פניו, תפחית גם את יכולות הצנזורה בשירות. לפי טוויטר לא הגיבה ציבורית לבשורה על הקיצוצים המאסייבים הצפויים תחת מאסק, אך בעקבות הדיווח בפוסט מיום ה' שלח היועץ המשפטי של טוויטר, שון אדגט, מייל פנימי לצוות החברה, בו אמר כי דיונים על צמצום העלויות בטוויטר התרחשו מוקדם יותר השנה, אך "הפסיקו לאחר חתימת הסכם המיזוג", וציין כי מאז "לא היו תוכניות לפיטורים ברחבי החברה", כך לפי בלומברג. "אין לנו שום אישור לתוכניות של הרוכש בעקבות העסקה", כתב אדגט, והזהיר את הצוות לצפות ל"שפע של שמועות וספקולציות ציבוריות" עם התקרב סגירת הרכישה הסופית. העסקה אמורה להיסגר עד סוף השבוע נזכיר כי הצעתו של מאסק לרכוש את טוויטר בכ-44 מיליארד דולר, שהוגשה לדירקטוריון החברה בסוף אפריל, נעשתה, לדברי יזם הטק המפורסם לא מסיבות עסקיות-פיננסיות אלא משום שהאיש העשיר בעולם רצה "לפתוח" את הפלטפורמה החברתית – שהייתה המקום העיקרי דרכו התבטא ותקשר עם העולם – ולאפשר בה יותר חופש ביטוי לכולם, במקום מה שמתרחש בשירות כעת, שלפי מאסק מתבטא בצנזורת-יתר. בזמנו הדגיש מאסק את החשיבות, לדעתו, של פחות צנזורה ומיתון תוכן, במגבלות הקבועות בחוק. דעתו זו באה בסתירה לדעת עובדי טוויטר רבים, עמותות ומחוקקים דמוקרטיים, שבמקום זאת קראו לרשתות החברתיות לעשות עבודה טובה יותר במאבק בדיבור שנאה, הטרדה ודיסאינפורמציה. באמצע יוני, במהלך פגישת שאלות ותשובות עם עובדי החברה שבסיסה בסן פרנסיסקו הדגיש מאסק גם כי המטרה שלו היא להגיע למיליארד משתמשים בטוויטר ולגוון את מקורות ההכנסה שלה. בהמשך הדרך, במאי, ניסה מאסק באופן מפתיע לפרוש באופן חד צדדי מהעסקה, והאשים את החברה בכך ששיקרה לו בנוגע למניין החשבונות המזויפים הפעילים בה. לפי מאסק, טוויטר מסרה ל-SEC ולו כי מדובר בכ-5% של חשבונות בוט שכאלו, בעוד שהוא ואנשיו הגיעו למסקנה שהנתח המדויק יותר הוא בין 20 ל-25%. לפיכך, אמר אז מאסק, גם המחיר שהוצע – שגוי ואמור להיות פחות בהרבה. טוויטר הגישה נגד מאסק תביעה בתחילת יולי, ואז בתחילת אוקטובר היזם התקפל והצהיר כי העסקה תצא לפועל. השופטת של בית המשפט בדלאוור דחתה את המשפט, שהיה אמור להתחיל בשבוע שעבר, ונתנה לצדדים ארכה עד ה-28 באוקטובר להגיע להסכמה חדשה ביניהם.

אוונס האנקי, האחראית לתחום העיצוב התעשייתי של אפל, הודיעה על עזיבתה הקרובה את החברה כשהסיבות להתפטרותה אינן ידועות, כך דיווח באחרונה סוכנות בלומברג. האנקי עבדה שנים רבות בשורות הענקית מקופרטינו, אבל קודמה לתפקיד האחראית על תחום העיצוב רק ב-2019 עם עזיבתו של סר ג'וני אייב, המעצב האייקוני של אפל. ג'וני אייב, מעצב העל שפרש מאפל. צילום: יח"צ סר אייב נחשב כאחראי לכמה עיצובים פורצי דרך במסגרת עבודתו בחברה, ביניהם מחשב ה-iMac, ה-iPad, דגמי ה-iPhone וה-AppleWatch, ונטש את משרתו הרמה בשורות החברה, לפחות במוצהר, כדי לפתוח סטודיו עצמאי לעיצוב. עם זאת, כשלושה חודשים אחרי עזיבתו יצא לאור בארה"ב ספר ששמו "אחרי סטיב: איך אפל הפכה לחברה של טריליון דולר ואיבדה את נשמתה". ספר זה שפך אור על המתחים שהיו בין המעצב, שנחשב כיד ימינו של סטיב ג'ובס, לבין טים קוק, המנכ"ל הנוכחי – שהובילו לבסוף לעזיבתו. אפל אישרה את המידע ואמרה כי האנקי תישאר בקופרטינו כדי להכשיר את ראש תחום העיצוב הבא, שלא ידוע אם נבחר וששמו עדיין לא צוין. "צוות העיצוב כולל מנהיגים חזקים, שיש להם עשרות שנות ניסיון. האנקי מתכננת להישאר בזמן שאנחנו עובדים על המעבר, ואנחנו רוצים להודות לה על המנהיגות והתרומות שלה", הצהירה אפל בתגובה לבשורה. האנקי הודיעה על עזיבתה השבוע, ואמרה שהיא תישאר שישה חודשים בזמן שאפל תעבוד על תוכניותיה העתידיות עבור צוות העיצוב התעשייתי. היא לא אמרה בפומבי מה הצעד הבא שלה או מה היו הסיבות לעזיבתה, ולא דיברה – לפחות לא לעת עתה – על בעיות בתקשורת עם קוק או עם אנשי צוות אחרים. האם העזיבה תשפיע על התוצרים? לפי תגובות שונות לבשורה, האנקי נחשבת כמעצבת מבריקה, האחראית לכל מוצרי הלהיט האחרונים של אפל, כולל ה-MacBook Air M2 המצליח. עם זאת, האנקי לא הספיקה להשאיר אחריה מורשת כשל קודמה, אייב, אולי פשוט משום שהיא עוזבת אחרי שלוש שנים בלבד בתפקיד, בעוד שאייב כיהן בו זמן רב בהרבה. כאמור, המעצב המפורסם היה מי שהוביל את הקו העיצובי של מרבית המוצרים האיקוניים של אפל, ואפילו היה אחד מהמתכננים של "החללית" – המבנה המרכזי של קמפוס החברה באפל פארק. הוא מונה לתפקיד נשיא לעיצוב תעשייתי בחברה אחרי ש-ג'ובס, המייסד המיתולוגי שלה, חזר להנהיג את אפל ב-1997. לא ברור מה משמעות התפטרותה של האנקי עבור צוות עיצוב החומרה של אפל. לחברה יש כמה פרויקטים גדולים של חומרה בעיצומם, כולל קסדת המציאות המעורבת שהתעכבה זמן רב יחד עם הליין הרגיל של מכשירי החברה המק, מכשירי ה-iPhone וכן הציוד לביש כמו Apple Watch ו-AirPods. ראש תחום עיצוב התוכנה של אפל, אלן דיי, יישאר בתפקידו, לפי מקורות ששוחחו עם בלומברג. עם זאת, על פי ניתוחים בתקשורת העולמית ובתוך חיזוק דברי אפלחל עצמה, לעזיבה לא אמורות להיות השלכות משמעותיות על מוצרי החברה והצלחתם, וזאת משום שצוות המעצבים באולפנים של אפל כולל כמה עשרות עובדים בעלי פרופילים גבוהים וניסיון רב, לכן יש סיכוי קטן ששינוי אחראי המחלקה, לכשיגיע, יביא לשינוי גדול באופן שבו המוצרים של אפל מעוצבים.

במהלך החגים הגיעו לבקר במאורת הנמר אפרת מנצור, האחראית על מימוש אסטרטגיית EVP, וקרן עמר, אחראית BI ופיתוח EVP, בחברת אברא (abra). הן סיפרו לי ש-אברא יוצרת פתרונות טכנולוגיים חדשניים ויצירתיים, כדי לתרום לצמיחה של חברות ועסקים במגוון תעשיות ומגזרים. אברא מעניקה שירותים ופתרונות הוליסטיים, אשר מאפשרים שותפות ארוכת טווח עם לקוחותיה, כגון: שירותי ייעוץ אסטרטגי, פיתוח פתרונות ייעודיים ללקוח וכן יישום והטמעה של מערכות ליבה ארגוניות ו-BI.                                                                                                                                                                                               אתן מדברות על ייחודיות, על ערך מוסף ללקוח, איך זה בא לידי ביטוי? מנצור: "אנחנו החברה היחידה שיש לה פעילות מוגדרת של Strategy Realization. ארגונים רבים משקיעים רבות בבניית אסטרטגיה ארגונית, אבל מתקשים להוציא אותה לפועל ובפרט להנגיש אותה לעובדים הנמצאים בחזית הארגון ופוגשים את הלקוח. לעיתים קיימת תחושת נתק בין התוכניות האסטרטגיות לבין עבודת היומיום, מה שמשפיע על ניהול וביצוע נכון של יעדי הארגון והפרויקטים שהוא מוביל. לעיתים קרובות האסטרטגיה היא נחלת ההנהלה הבכירה בלבד, ללא תהליכי המשך שמורידים את האסטרטגיה למטה עד לרמה של כל עובד ועובדת ומאפשרים מעקב אחרי ההתקדמות. התפקיד שלנו בפעילות Strategy Realization באברא הוא לעזור לחבר בין האסטרטגיה לטכנולוגיה המתאימה, תוך התאמת הטכנולוגיה לאנשים ול-DNA של החברה". עמר: "יכול לבוא אלינו לקוח ולהגיד 'אני צריך מערכת CRM או ERP' ואז אנחנו יושבות עם הלקוח, מנתחות את הצרכים שלו, בודקות עם איזה אתגרים עסקיים הוא מתמודד, ומציעות ללקוח את הפתרון הנכון שמחבר בין הטכנולוגיה לבין האתגרים העסקיים שלו. בנוסף, אנחנו מלמדות את הארגון שאנחנו מגיעות אליו איך ממקסמים את השימוש במערכות הקיימות, ואיך לנתונים שהם מייצרים יש הרבה מאוד שימושים: חיזוי, תמונת מצב של כל המחלקות, מיצוי המשאבים ועוד. כאן נכנס ה-BI (ר"ת Business intelligence) לתמונה. ה-BI מאפשר לקחת את הנתונים ולהפוך אותם לידע וערך עסקי. היכולת ללמד ארגון למצות עד הסוף את הנתונים שיש לו, שווה ללקוחות הרבה כסף. כך לדוגמה, במסגרת פרויקט שעשינו עבור בנק ישראל כחלק מהמהפכה הצרכנית שהוא מוביל, פיתחנו פתרון שמאפשר להנגיש לציבור את שיעורי הריבית של משקי הבית, המשולמים בפועל על-ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים בעד פיקדונות שקליים. הפתרון משלב טכנולוגיה ו-BI, והופך נתונים למידע שמיש עבור הציבור, שזהו מידע קריטי עבורו, בעיקר בתקופה כלכלית כמו זו שאנו חווים כיום של עלייה משמעותיות בריבית וההשפעה על משקי הבית. דוגמה נוספת שמבהירה את הערך שאנחנו מביאות ללקוח היא Monday – פלטפורמה שמאפשרת לארגונים להשיג ערך מוסף משמעותי, באמצעות ניהול תהליכים ומשימות שהן חוצות ארגון, אבל צריך להבין מה רוצים להשיג ממנה, לבנות תהליכי עבודה נכונים, להציב יעדים ולראות שכל הארגון עובד על פי אותם היעדים, וזה מה שמייחד אותנו בשוק, בעיקר בארגוני אנטרפרייז". הזכרתן את העובדה ש-אברא היא מקום עבודה שיש בו גיוון, איך זה בא לידי ביטוי? עמר: "הגיוון בא לידי ביטוי בכל היבטי החברה, שיעור גבוה של נשים בכלל ושל נשים בהנהלה בפרט. בנוסף, אנחנו מובילות תוכניות ייעודיות לשילוב בהיי-טק של אוכלוסיות מודרות". מנצור: "אנחנו מקיימים פעילות עם מיזם לוטוס, הפועל להכשרה והעסקה של נשים דרוזיות מסורתיות בתחומי פיתוח תוכנה. בנוסף אנחנו עובדות עם מיזם פורסא ('הזדמנות' בערבית) המסייע לאקדמאים.ות להשתלב בתעסוקה. תוכנית Beyond Dev היא תוכנית ייחודית שמטרתה לשלב בתעשיית ההיי-טק צעירים.ות מהחברה הערבית בעלי תואר אקדמאי, שאינו בהכרח טכנולוגי. ולאחרונה הוקם בזרזיר מיזם Samana, שהוא מיזם חדשני שמטרתו לשלב נשים בדואיות בעלות כישורים גבוהים בתעשיית ההיי-טק, ללא התפשרות על תרבות וערכי המסורת הבדואית. זו הזדמנות להעסיק עובדים ועובדות ישראלים.ות שהיציבות במקום העבודה חשובה להם ומייצרים ערך מוסף לארגון. במקום העסקת עובדים במקומות שונים בחו"ל, יש כאן מצב ששני הצדדים מרוויחים". לסיום, אני חייב לציין מההתרשמות שלי שנראה שאתן מאוד נהנות ממה שאתן עושות שבאה לידי ביטוי גם בדינמיקה ביניכן מנצור: "אתה צודק בהחלט, קרן ואני עובדות כבר כמה שנים ביחד, אנחנו מכירות היטב את החוזקות של כל אחת, אנחנו יודעות 'לנגן' היטב יחד וזה ניכר גם החוצה, כיף לנו לבוא לעבודה. עמר: "אני מסכימה עם אפרת, כיף לנו לבוא לעבודה וזה נובע גם מהמקום שיש לנו ב-אברא, שמאפשרת לנו לעבוד רוחבית, וגם מהעבודה מול הלקוחות. אנחנו עושות עם הלקוחות עבודה ממשית, שמשיגה עבורם את המטרות שלהם, שמסייעת להם בדרך, וזה תענוג אמיתי. אני מאחלת לכל אחד לקום בבוקר ולעשות את מה שהוא אוהב".