הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/11/22 14:32
13.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מסימני המשבר: לאחר הפיטורים בסייבריזן, גם ורוניס (Varonis Systems), בעלת השורשים הישראלים, הודיעה על מהלך של פיטורים, מטעמי חיסכון. עשרות עובדים, המהווים קרוב ל-40% מכלל המפוטרים, הם מישראל.
"ורוניס הודיעה על מהלך של התייעלות וחיסכון לאור ההיחלשות הכלכלית בשוק האירופי והחשש מזליגה והאטה של המשק האמריקני", נמסר מהחברה. "המהלך כולל פיטורים של 5% מכוח האדם לרוחב הארגון, לצד צעדי התייעלות וחיסכון נוספים. הוא נועד לאפשר לחברה להציג רווחיות מבלי לפגוע בפוטנציאל הצמיחה והחדשנות".
בישראל פוטרו 37 עובדים, המהווים 5% מ-750 עובדי ורוניס בארץ. רוב עובדי החברה בישראל מועסקים במרכז המו"פ שלה בהרצליה. מספר עובדי ורוניס בעולם עומד על כ-2,000, מה שאומר שמספר המפוטרים הכללי הוא כ-100.
ורוניס הוקמה ב-2005 על ידי יקי פייטלסון ואוהד קורקוס, במטרה לעקוב אחר שינויים שנעשים בקבצים ארגוניים, ניהול הרשאות ובקשות גישה. בפברואר 2014 היא הונפקה ב-NYSE, הבורסה של ניו יורק. על לקוחותיה נמנים ברקליס, פיליפ מוריס, אוניברסיטת בוסטון, רדיו סיריוס XM ועוד. ברבעון השלישי של השנה החברה הגדילה את ההפסד הנקי שלה מ-23.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-28.7 מיליון. מתחילת 2022 היא איבדה כשני שלישים משוויה.
בשבוע שעבר, לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות, המניה של ורוניס צנחה ביותר מ-35%. החברה הורידה את התחזיות שלה והיא צופה כי ברבעון האחרון של השנה היא תרשום צמיחה של 10%-12% בלבד בהכנסות – פחות ממחצית מהנתון ברבעון השלישי, שהראה זינוק של 23%. מדובר בתחזית מאוד נמוכה, שהיא אף רחוקה מהצפי של האנליסטים.
06/11/22 13:31
11.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קצת יותר משנה לאחר השקת Windows 11, מערכת ההפעלה הנוכחית של מיקרוסופט, קשה לומר שהיא תפסה תאוצה. אם בוחנים את השוק מבחינת מערכות ההפעלה של הענקית מרדמונד, Windows 11 תופסת נתח שוק של 15.44% בלבד, וזאת לעומת נתח של 71.29% ששייך למערכת ההפעלה הקודמת, Windows 10. מכאן שרבים מהמשתמשים לא רוצים, ובמקרה של Windows 11 גם לא יכולים, לשדרג למערכת ההפעלה החדשה, עקב ההחלטה של מיקרוסופט שיש צורך בתמיכה ב-TPM 2.0 כדי להריץ אותה.
הנתונים הללו עודכנו, כמו בכל חודש, באתר מדדי השוק GlobalStats של סטאטקאומטר. האתר מציג נתון נוסף ודי מפתיע: עדיין, 9.61% מכלל המשתמשים ב-Windows, באופן גלובלי, משתמשים ב-Windows 7, שמיקרוסופט כבר לא תומכת בה. הנחמה הקטנה של מיקרוסופט יכולה להיות שבחודש האחרון חלה עלייה יחסית משמעותית, של 1.8%, בנתח השוק של Windows 11.
התמונה בישראל די דומה לנעשה בכלל העולם, ול-Windows 11 יש כאן נתח שוק של 15.38%. אולם, הזניחה של המשתמשים הישראליים את הגרסאות הקודמות ל-Windows 10 משמעותית יותר, ויש לה נתח שוק של 76.69%.
מה קורה בכלל בשוק מערכות ההפעלה לשולחנות העבודה של המחשבים? Windows, כמה לא מפתיע, ממשיכה להוביל בענק, עם 75.93% לעומת 15.74% ל-macOS, כ-2.6% ללינוקס וכ-2.38% ל-Chrome OS. בישראל, המצב של מיקרוסופט הרבה יותר מטוב, עם 87.83% לעומת 9.17% ל-macOS, וכל השאר זניחות – על אף שישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ והקוד הפתוח.
06/11/22 16:46
11.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשלה מתקדמת בצעדי ענק למימוש פרויקט הענק של המעבר לענן, נימבוס. שתי החברות שזכו במכרז הראשי להקמת ענן מקומי כבר ערוכות להתחיל לעבוד. גוגל תכריז השבוע על הקמת הענן המקומי שלה ואמזון – בחודשים הקרובים.
בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים, סיפר אביתר פרץ, מנהל חדשנות וטכנולוגיות, חבר הנהלת החשב הכללי, המלווה את המכרז והפרויקט עצמו מהיום הראשון, על המשמעות של הענן וההשלכות שלו על כל המשק, מדוע העננים של שתי הזוכות עדיפים על עננים אחרים וגם אודות תפקידו החדש, בנוסף להובלת נימבוס – הקמת חטיבה חדשה בחשב הכללי שעוסקת בתחומי החדשנות, טרנספורמציה דיגיטלית, נתונים וטכנולוגיה בעולמות התוכן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
אתה מעורב בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס. רבים שואלים למה בכלל מדינת ישראל צריכה את זה.
"נימבוס זה פרויקט רב ממדים, שבא לתת מענה לצריכת שירותי ענן של משרדי הממשלה. כיום ברור לכולנו שהעולם הולך לענן, ויש שם יכולות שאין אותם בהתקנה מקומית. אי אפשר לעצור את המגמה הזו גם בממשלה, אבל מצד שני יש בזה לא מעט סיכונים ואתגרים. ולכן החלטנו בממשלה שנהיה יוזמים ונניע תהליך ולא נישאר בצד של המגיבים. בשלב ראשון בחרנו במכרז שני ספקי ענן בינלאומיים, גוגל ואמזון, ובנוסף אנו מייצרים מדיניות שמגדירה תהליכים איך עובדים בענן, וממשיכים במספר מכרזים שקשורים בזה, לספקים צד ג'. אין ספק שלפרויקט תהיה השלכה הרבה מעבר להיבט הממשלתי".
העובדה ששתי יצרניות מובילות בחרו להקים פה דטה סנטרים אינה מובנת מאליה. כמי שהיה מעורב בפרויקט, איך הצלחתם לשכנע אותם?
"כל השוק הזה של ענן ציבורי ממשלתי גדל במהירות. ב-2018 גרטנר העריכה שעד 2022 הוא יהיה 221 מיליארד דולר, ואילו היום ההערכה מדברת כבר על 544 מיליארד דולר. ברור שישראל מהווה שוק קטן מאוד מבחינת מכירות עבור חברות אלו. הן אמרו לנו במפורש שהן באות לכן כי הו רוצות את ההון האנושי שלנו, את האקוסיסטם הגדול שלנו. את אותה חדשנות שקיימת בסייבר וממקמת אותנו במקום ראשון בעולם, הן רוצים לשכפל בנושא הענן הציבורי ממשלתי.
הענן המקומי הישראלי ישמש אותן גם לתת שירותים למדינות אחרות, וכך ישראל תהיה מרכז חשוב לפתרונות ענן ממשלתיים, בנוסף ליתרונות שממשלת ישראל תפיק מהם".
פרויקט נימבוס. אילוסטרציה. צילום: BigStock
מעבר לספקיות שזכו יש עוד שתיים שלא זכו, אבל הן כבר מתחילות בקרוב לתת שירותי ענן. זה לא מייתר בעצם את עצם המכרז? בסוף כולם יתנו שירותים…
"שאלה מצוינת. כאשר למדנו את הנושא של הענן, ראינו שנושא המיקום הוא חשוב, אבל לא העיקר. ישנם היבטים רבים נוספים, כמו שאלות של היכן המידע מעובד, מי מגבה אותו, מי רשאי לראות ולהשתמש בו… כל הדברים האלו מוגדרים במדויק במכרז שלנו, וזה ההבדל המרכזי. בעקבות הממשלה יש עוד גופים ציבוריים שמבינים כעת שהם יכולים לצאת מהחומות ולעבור לנימבוס, עם כל הביטחונות שיש לו, ולא רק הם, אלא גם גופי טכנולוגיה שונים".
הזוכות במכרז הן שתי חברות רב לאומיות, יש האטה כלכלית בעולם. האם אין חשש שהן עלולות להפסיק את הפעילות שלהן פה?
"ראשית לא הייתי מזלזל בחוזים שנחתמו איתן. מדובר בחברות ענק, שהמוניטין שלהן חשוב להן מאוד ולא כל כך מהר הן יפרו חוזה, אם בכלל. נכון, תמיד יכולה להישאל השאלה איך מוודאים שאכן הן יעמדו בהסכמים. אז חייב לציין בפניך שהחוזים נחתמו איתן בעיתוי מאוד רגיש בישראל מבחינה ביטחונית.
הן יכלו לסגת, או להיכנע להתנגדות חלק מהעובדים. עובדה שהן חתמו, וכבר מממשות את זה. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, הממשלה היא בכובע של יזם, מניעה תהליכים, וזה חשוב מאוד. מעבר לזה החוזה נותן מענה גם למצבי קיצון כאלו, של שינוי בחוזה, למרות שקשה לי להאמין שזה יכול לקרות. אל תשכח שיש גם היבט כלכלי. כל אחת מהן השקיעה פה לפחות מיליארד שקל, זה לא דבר שניתן לבטלו בקלות".
לסיום, מה מפת הדרכים? מתי הממשלה תהיה כולה בענן?
"תראה, החשב הכללי עסק בהנגשת הכלים, המכרז ופיקוח על הביצוע. אבל אנחנו עובדים עם השותפים שלנו, כל משרדי הממשלה שעסוקים בימים אלו בהכנות ומעבר לענן. אם נשתמש בשפה צבאית, אז עד עכשיו עסקנו בבניין הכוח, והשלב הבא הוא השלב הקריטי של יישום המכרז, ומי שאחראי על כך זה מערך הדיגיטל הלאומי ובשבועות הקרובים יתפרסם מידע על תפקיד בכיר שם שיוביל את כל התהליך".
ובכל זאת, הערכה שלך?
"גוגל עולים כעת, אמזון בעוד חצי שנה. המשרדים כבר מעלים יישומים לעננים שלהן. אני יכול להעריך שבתוך שנתיים רוב משרדי הממשלה כבר יהיו בענן נימבוס.
לסיום אני חייב להעיר: הראיון אמנם הוא איתי, אבל לפרויקט הענק זה יש הרבה שותפים, החל מהחשב הכללי וצוותים רבים בכל הממשלה, שעבדו לילות כימים כדי לממש את הפרויקט, ומגיעה להם כל ההערכה והתודה".
מה המשמעות של תפקידך כמנהל החדשנות בחשב הכללי כיום, ובמה הוא שונה מהתפקיד הקודם?
"מינהל הרכש מייצג את אחד מעולמות התוכן. החשב הכללי נמצא בכל מקום והוא קשור עם כל האגפים, תקציבים, כספים, שכר, בינוי, כבישים ועוד. החשב הכללי רוצה להכניס חדשנות בכל עולמות התוכן האלו, וזה בעצם התפקיד שלי".
תן דוגמה בבקשה.
"אנחנו עוסקים כרגע בבניית תוכנית העבודה. באופן כללי, המטרה היא לפשט תהליכים, צמצום הבירוקרטיה, והכנסת כלים דיגיטליים בכל מקום שזה אפשרי. בהמשך נוכל לפרט יותר".
06/11/22 14:22
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באירוע מרכזי של בינה מלאכותית בניו יורק, הודיעה גוגל על תוכניותיה לבנות מודל שפת בינה מלאכותית התומך ב-1,000 השפות המדוברות ביותר בעולם. לפי החברה, יותר מ-7,000 שפות מדוברות בעולם אך רק מעטות מיוצגות באינטרנט כיום.
יוזמת 1,000 השפות של גוגל היא הפרויקט השאפתני של החברה לבניית מודל AI, שיתמוך ב-1,000 השפות המדוברות ביותר. "השפה היא הבסיס לאופן שבו אנשים מתקשרים ומבינים את העולם", אמר ג'ף דין, עמית בכיר בגוגל.
התמקדותה של גוגל בהרחבת יכולות השפה שלה אינה דבר חדש. לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הוסיפה 24 שפות נוספות לפלטפורמת Google Translate שלה ואפשרה הקלדה קולית עבור תשע שפות אפריקניות נוספות ב-Gboard.
כחלק מיוזמה זו, החברה פיתחה מודל דיבור אוניברסלי (USM) שהוכשר ביותר מ-400 שפות. גוגל טוענת, שהיא שיתפה פעולה עם קהילות ברחבי העולם כדי להשיג נתוני דיבור מייצגים וגם עובדת עם ממשלות מקומיות, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות אקדמיים בדרום אסיה כדי לאסוף דגימות אודיו של ניבים שונים ברחבי האזור. מכיוון שהפרויקט שאפתני, זה עשוי להימשך שנים רבות. עם זאת, גוגל כבר עובדת על הפרויקט ואומרת שהיא יכולה לראות את "הנתיב בבירור". החברה גם הדגישה, כי בינה מלאכותית יכולה לעזור להילחם בשינויי אקלים ובאתגרי בריאות. גוגל שדרגה את תמונות הלוויין שלה כדי לאמן דגמי AI לזהות ולעקוב אחר שריפות בזמן אמת. לאחרונה היא השיקה מערכת מעקב אחר שריפות בארצות הברית, קנדה ומקסיקו ובחלקים מאוסטרליה.
06/11/22 17:10
5.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המו"מ להרכבת הממשלה שהחל היום, בהובלת ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, עוסק בחלוקת התיקים לשרי הממשלה ובארגון המשרדים לקראת הקמת הממשלה.
אלו הם הימים שבהם תחומים חשובים בחברה ובמדינה עוברים מיד ליד. משרדים קמים, משרדים נסגרים, ויש גם פרויקטים שהושקעו בהם כספים רבים יורדים לטמיון, כדי להשביע את רצונם של השרים המיועדים.
היעד של כל ממשלה בתחילת דרכה הוא מספר שרים מצומצם, מניעת ניפוח מנגנון ממשלתי, וצמצום בירוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת שבכל מו"מ קואליציוני, נושאי החדשנות, הדיגיטל, ההיי-טק ומשרד המדע, אינם בסדר העדיפות של אף שר.
הממשלה צריכה למנות שר בכיר בעל ראייה רחבה והכרת חשיבות ההשקעה בחדשנות ומו"פ, לתקצב את המשרד הזה במשאבים שיילקחו ממשרדים אחרים, ולהפוך אותו לאחד המשרדים המרכזיים. דרך החדשנות, סיוע לחברות הזנק, הגברת המשאבים בחינוך הטכנולוגי, ניתן יהיה לטפל בבעיות האחרות של הכלכלה והמשק
משרד המדע הוא תמיד המשרד האחרון שמאויש, והשר שמקבל אותו רואה בזאת פחיתות כבוד, או קרש קפיצה לתפקיד הבא. אולם כאשר הוא נכנס לתפקיד, הוא מגלה עד כמה הוא יכול להשפיע, עד כמה מגוון הנושאים הקשורים במדע, וכמה הם בעלי משקל וחשיבות לפעילות של כל הממשלה.
בתקופת הקורונה משרד המדע בראשות יזהר שי, שודרג בהיבט הציבורי, מאחר שריכז את הצוותים המקצועיים בכל מה שקשור לקורונה. קודמו בתפקיד, ח"כ אופיר אקוניס, שכיהן מספר שנים במשרד, ניתב חלק נכבד מהפעילות לטובת צמצום הפערים החברתיים על ידי פרויקט להבה, פעילות לנוער ועוד. אקוניס טען כל השנים כי משרד המדע צריך להיות המשרד שמרכז את כל הפעילות בנושא היי-טק, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, אבל נתניהו לא יכול היה לתת לו את זה.
תקציבים נמוכים
באופן שיטתי, התקציבים שניתנו למשרד זה היו הנמוכים ביותר בתקציב המדינה, ולא הגיעו אפילו למיליארד שקל. כאשר הוקמה הממשלה היוצאת, שרת המדע, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, דרשה וקיבלה תקציבים נוספים. אלו הגיעו אליה באמצעות רשות החדשנות שנלקחה ממשרד הכלכלה, שם פעלה באופן מסורתי והועברו לאחריותה.
הרשות היא גוף סטטורי עצמאי, הממשלה שקדמה לממשלת לפיד הקימה את משרד הדיגיטל הלאומי, מהלך חשוב לכשעצמו, העמידה בראשו את חבר הכנסת דודי אמסלם, שגם היה אחראי באופן רשמי על מערך הסייבר, וגם על רשות החברות הממשלתיות – הנושא שעניין אותו הכי הרבה. ממשלת לפיד סגרה את המשרד וסיפחה אותו למשרד הכלכלה, שם הוקם מערך הדיגיטל הלאומי שבראשו עומדת שירה לב עמי.
כעת, כאשר החל המו"מ הקואליציוני, נשמעו קולות בציבור ובתקשורת הקוראים לממש את ההתייעלות הממשלתית על ידי סגירת משרדים, ובאתר שקוף, העוקב אחר פעילות משרדי הממשלה, קראו לנתניהו לסגור את מערך הדיגיטל.
הקמת משרד מתכלל
זה שנים שקיימת דרישה מצד ענף ההיי-טק לרכז את כל הפעילות והטיפול בו, בחדשנות ובמדע תחת משרד אחד. ולמנות שר מתכלל.
לא נראה שזה מה שיקרה הפעם, ויש סיכוי סביר ששוב משרד המדע יפול קורבן למלחמות הקואליציה, ויש סיכוי שייסגר או יחובר לתחום אחר, כמו ספורט, כפי שהיה בממשלות רבות.
ההיי-טק, שמהווה 45 אחוז מסך הכל הכנסות המדינה מיצוא, הוא זה שאפשר את חזרת המשק לפעילות ותרם לצמצום הגירעון. ההאטה הכלכלית בעולם, טרם הגיעה אלינו, אבל כבר יש סממנים לירידה במספר הגיוסים, לירידה בהיקף היצוא בחודש אוגוסט, כמו גם לסבב פיטורים בחברות רב-לאומיות, המשפיעות על ישראל. ההערכה היא שהמשבר יגיע לפה בתוך חצי שנה, אם לא קודם.
כדי לטפל בכך, הממשלה צריכה למנות שר בכיר בעל ראייה רחבה והכרת חשיבות ההשקעה בחדשנות ומו"פ, לתקצב את המשרד הזה במשאבים שיילקחו ממשרדים אחרים, ולהפוך אותו לאחד המשרדים המרכזיים. דרך החדשנות, סיוע לחברות הזנק, הגברת המשאבים בחינוך הטכנולוגי, ניתן יהיה לטפל בבעיות האחרות של הכלכלה והמשק.
כפי שזה נראה עכשיו, סדר היום של השותפים הקואליציונים לא עוסק בנושאים אלו, אולם הקריטיות של הטיפול בקידום ההיי-טק ושמירה על המובילות העולמית שלנו בו – גבוהה מתמיד. ולכן על ראשי התעשיה, הגופים הרשמיים המייצגים את ההיי-טק, לפקוח עין, לפנות לראש הממשלה נתניהו, ולשותף הבכיר להרכבת הממשלה בצלאל סמוטריץ' בדרישה: אל תגעו בהיי-טק, אל תגעו במשרד המדע ובמערך הדיגיטל.
מדינת ישראל שאין בה משרד משמעותי שמטפל בהיי-טק, על זרועותיו השונים, תרחיק משקיעים ויזמים ותסכן משמעותית את המשך קיומה של אומת הסטארט-אפ.
06/11/22 12:52
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פורטינט פרסמה בסוף השבוע תוצאות חזקות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה, עם עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווחיות בשתי התקופות.
על פי הדו"חות הכספיים של החברה, ההוצאות שלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו ב-29.8% ל-2.5 מיליארד דולר, ואילו ההכנסות זינקו ב-31.8% ל-3.1 מיליארד. הרווח התפעולי זינק בתקופה זו ב-40.5% ל-611.8 מיליון דולר והרווח הנקי – ב-33.1% ל-542.8 מיליון.
במהלך הרבעון השלישי, ההוצאות רשמו צמיחה של 45.3% ל-548.5 מיליון דולר וההכנסות גדלו ב-37.55% ל-1.2 מיליארד. אלא שמספרית, ההכנסות גדלו יותר מההוצאות: הן רשמו גידול של 282 מיליון דולר לעומת עלייה של 170.9 מיליון. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים צמחו ב-39% ל-468.7 מיליון דולר ומכירות השירותים – ב-28.4% ל-680.8 מיליון. הרווח הנקי הציג צמיחה של 41.6% ל-231.1 מיליון דולר והרווח למניה זינק ב-52.6% ל-29 סנט.
נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות של פורטינט האמירו ב-34% ל-283 מיליון דולר, הרווח הגולמי זינק ב-32.1% ל-866.5 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 75.38% בסעיפי התפעול, ההוצאות רשמו עלייה של 22.75% ל-601 מיליון דולר והרווח צמח ב-59.6% ל-265.5 מיליון.
קן קסי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל פורטינט, אמר כי החברה "ממשיכה להגדיל את נתח השוק בתעשיית אבטחת הסייבר הצומחת במהירות. הצמיחה בהכנסות ובהזמנות בשיעור של מעל 30% ברבעון השלישי של השנה הקדימה משמעותית את שיעורי הצמיחה בתעשייה". לדבריו, "הצמיחה העתידית של פורטינט תהיה מונעת על ידי שילוב בין אבטחה ורשת, מגמת האיחוד בין ספקים ומוצרים, המתפתחת בתעשייה, איומי הסייבר הגוברים והתמקדות רבה יותר בהצעה של שירותים עבור לקוחות קיימים וחדשים".
06/11/22 14:00
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מותנא עמיריה, בן 32, מפתח אוטומציה בחברת ארניקס – המתמחה בפיתוח טכנולוגיות AI לתמחור והתאמה אישית של מוצרים בענפי הביטוח והבנקאות.
עמיריה מתגורר עם אשתו ובתו בכפר הבדואי איבטין שליד חיפה, הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה והוא מהיחידים בכפרו שלמדו תואר במדעי המחשב ועובדים בתעשיית ההיי-טק. לדבריו, ההחלטה להיכנס לתחום התקבלה בלב לא קל, כשהסובבים אותו, בני משפחה וחברים, המליצו לו לא ללמוד מדעי המחשב בגלל החשש שלא יצליח להתקבל לעבודה.
"ואכן בסיום הלימודים התמודדתי עם האתגר הגדול הכרוך בקבלה לעבודה ראשונה. הפכתי כל אבן ולא חסכתי מאמץ ואנרגיה לאורך כל תהליך חיפוש העבודה. השתפרתי מראיון לראיון ולאחר סדרה של ראיונות לא מוצלחים קיבלתי הצעת עבודה ראשונה ומשמחת בארניקס, והתחלתי לעבוד כמפתח". במקביל לעבודה, עמיריה התנדב במשך מספר שנים בעמותה שסייעה לבני נוער להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה.
איך נראה יום בחייו של עמיריה?
7:00 – מתעורר ומתארגן לנסיעה למשרדים של ארניקס. לוקח כוס קפה, נוסע כ-20 דקות לתחנת הרכבת הקרובה ועולה על הרכבת לתחנת סבידור מרכז. בארניקס עובדים היברידית, ויש לנו משרדים ברמת גן ובחיפה. אני מגיע פעמיים בשבוע למשרדים ומשלב בין העבודה במשרדים ברמת גן, לבין המשרדים בחיפה.
9:15 – מגיע למשרד במגדל אמות אטריום ברמת גן, לוקח משהו קל לאכול מהמטבח ומתחיל לעבור על המיילים החדשים, על רשימת המשימות של היום ולתכנן את יום העבודה לפי הדחיפות.
מותנא עמיריה מתחיל את היום. צילום: פרטי
10:00 – קפה של בוקר עם הצוות. מתעדכנים כמה דקות בספורט, הופעות, מה חדש וחוזרים לעבודה. אני עובד בצוות בדיקת מוצר ומבצע טסטים המורכבים מקוד אוטומטי, שרץ במקביל לתהליך הפיתוח של פיצ'ר חדש או הרחבה של פיצ'ר קיים. הבדיקות שלי ושל הצוות מספקות את החותמת האחרונה שקובעת אם הפיצ'ר עבר את הטסטים ואם הוא ישולב במוצר.
11:30 – פגישת צוות יומית, במהלכה אנחנו מעדכנים בסטטוס של המשימות מאתמול ודנים במשימות של היום. הפגישה היברידית ומשתתפים בה עובדים מהמשרדים השונים וגם העובדים מהבית באותו יום. הצוות מונה 14 איש שעובדים בספרינטים ומשתלבים בפיתוח המוצר מתחילת התהליך ועד כניסתו למערכת. העבודה שלנו מתנהלת בשיתוף פעולה הדוק עם המפתחים הבכירים בחברה, וכן עם מנהלי המוצר, אנשי אוטומציה, QA והארכיטקטים. התפקיד שלנו מרכזי מאוד וחיוני לתהליך הפיתוח. הטכנולוגיות שאני משתתף בפיתוחן מחוללות מהפכה של ממש בשוקי הביטוח והבנקאות העולמיים. באמצעות בינה מלאכותית אנו מאפשרים לחברות להציע ללקוחות מוצרים פיננסיים, כמו פוליסות ביטוח או הלוואות, המותאמים בדיוק למאפיינים הייחודיים, להעדפות וליכולות של כל משתמש. אני גאה בתרומתי לשינוי פניהן של שתי תעשיות גלובליות ענקיות, ביטוח ובנקאות.
13:00 – ארוחת צהריים עם הצוות. אנחנו משלבים בין ארוחות מחוץ למשרד לבין ארוחות שאנחנו מזמינים למשרד, זה מחזק את הקשרים האישיים בינינו. הצוות שלנו מאוד מגובש ואנחנו מרגישים כמו משפחה.
16:00 – סגירת משימות לפני סוף היום. אחת לשבועיים מתקיים אצלנו "קפה עם אודי" – מפגש של כלל העובדים עם אודי זיו מנכ"ל החברה. במפגש אודי מעדכן אותנו אודות לקוחות חדשים, מוצרים, אירועים וגם מציג עובדים חדשים שהצטרפו. המפגשים האלו מחזקים את הביטחון שלי ביציבות החברה שממשיכה בתנופת צמיחה.
אני מתחבר מאוד לתרבות הארגונית של ארניקס ומעריך מאוד את הפעילויות השונות המתקיימות לאורך השנה במטרה לחזק את הקשרים בין כלל עובדות ועובדי החברה בכל הדרגים. לדוגמה, "שבוע החדשנות" המתקיים אחת לחצי שנה בהובלת מחלקת המו"פ, שבמהלכו מעודדים את כולנו ליצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. זו הזדמנות להרחיב אופקים, לפתח משהו מחוץ למסגרת העבודה השוטפת, ליזום, לקחת חלק בייעול ובפיתוח. בשבוע החדשנות האחרון, בנוסף לפיצ'רים חדשים ומתקדמים במוצר שלנו, אחד הצוותים פיתח אפליקציה לשימוש פנימי, שמייעלת את הזמנת קניות האוכל למטבחים בחברה, במטרה לצמצם זריקת עודפי מזון.
18:00 – אוסף את החפצים שלי, יוצא לתחנת הרכבת ונוסע הביתה. את זמן הנסיעה אני מקדיש בדרך כלל לעבודה, עובר על המשימות שנותרו וסוגר פינות מהיום. לפעמים במהלך הנסיעה אני גם מאזין או קורא פסוקים מהקוראן.
19:30 – מגיע הביתה אחרי יום עמוס ומודה על מזלי הטוב שהבת המקסימה שלי מחכה בפתח הדלת כדי לתת לי חיבוק. אנחנו יושבים ביחד לארוחת ערב עם ההורים שלי ואשתי המדהימה, ולפעמים אנחנו יוצאים לטייל ולהנות מנוף חיפה המרהיב.
מותנא עמיריה נהנה מנוף חיפה המרהיב. צילום: עולא עמיריה
שלוש פעמים בשבוע אני עושה ספורט בערב. לפעמים אני ואשתי יוצאים ביחד להליכה או לריצה בטיילת של חוף הכרמל, בחלק מהפעמים אני נוסע לחדר כושר ליד הבית, אבל בקרוב אני מתכנן לעבור להתאמן בחדר הכושר במשרדים של ארניקס. נוסף לכך, עד לפני שלוש שנים שיחקתי כדורגל בקבוצה מליגה ג', וכיום אני נהנה לשחק כדורגל עם חברים במגרש האזורי.
מותנא עמיריה נהנה לשחק כדורגל עם חברים במגרש האזורי. צילום: פרטי
06/11/22 15:07
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נציגי כל חברות התקשורת המרכזיות בישראל חתמו על אמנה למניעת גזענות, עידוד שוויוניות ואי אפליה בשוק התקשורת. האמנה נכתבה ביוזמת משרד התקשורת ובשיתוף משרד המשפטים ובשיתוף פעולה עם החברות המסחריות לאחר שורה של מפגשים קודמים, שבהם גובש נוסח מוסכם.
על האמנה, שיזמה מנהלת תחום הגנת הצרכן והממונה למניעת גזענות במשרד התקשורת, מירב שטרוסברג-אלקבץ, חתמו נציגי תאגיד השידור הישראלי, קשת, רשת, ערוץ הכנסת, ערוץ הקניות, האלה TV, הוט, יס, בזק, סלקום, פרטנר, פלאפון, רמי לוי, IBC, PHI ודואר ישראל, לצד שר התקשורת, יועז הנדל, מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, והממונה על היחידה למניעת גזענות במשרד המשפטים, עו"ד אווקה זנה.
עקרונות האמנה: לגנות גזענות ואפליה ולנקוט בכל האמצעים הנאותים על מנת לקדם מדיניות של ביעור אפליה בכל צורותיה; לייצר שיח מייצג, מכבד ולא מפלה בכל הממדים: מוצא-עדה, צבע עור, לאום, דת-אמונה, מוגבלות פיזית או נפשית, גיל, מגדר, זהות מינית, מקום מגורים, מצב סוציו- אקונומי, מצב משפחתי, ועוד; * לכבד עקרונות אלו של יחס מכבד, שוויוני ולא מפלה ביחס לעובדי החברה וללקוחותיה; * לקדם גיוון תרבותי והעסקה שוויונית של גוני האוכלוסייה השונים בקרב עובדי החברה; * לפעול לקידום גיוון ופלורליזם במדיות השונות, וזאת מהבנת החשיבות שיש לנוכחות ולחשיפה של מגוון רחב של אוכלוסיות בפני קהל הצופים, והכל תוך שמירה על חופש הביטוי והיצירה.
שטרוסברג-אלקבץ ציינה, כי "היום זהו יום חגיגי, בו הושגה פריצת דרך משמעותית בקידום נושא השוויון, מניעת הגזענות ועידוד הפלורליזם. נציגי כל חברות התקשורת התכנסו וחתמו, ביחד עם שר התקשורת, על אמנה וולונטרית שלפיה יש לעודד שיח שוויוני ומכבד במוקדי השירות, יש לעודד העסקה שוויונית של גווני האוכלוסייה השונים, ויש לקדם גיוון ופלורליזם באמצעי התקשורת השונים. ההנכחה היא חשובה. חשוב שכל ישראלית וישראלי יראו את בני דמותם על המסך ובמרחב הציבורי״.