על השואב הרצפתי הקודם במשפחת Dreame כתבתי כאן, במדור, לפני כמה חודשים. עכשיו מגיע דור חדש מבית קריסטאלינו, שלפי החברה הוא הדור הבא של השואבים הרובוטיים המקרצפים. הוא מציע שלושה מצבי עבודה: שאיבה, שטיפה וביצוע של שתי הפעולות בו זמנית. ה-Dreame L10s ultra מצויד בשתי מברשות מקרצפות מסתובבות, והוא יכול לבצע איסוף וריקון אבק באופן אוטומטי. בין תכונות התחזוקה שלו אפשר למצוא גם ניקוי וייבוש מגבים בעזרת חימום, מילוי מים, משיכה אוטומטית של חומר ניקוי עם מקום מובנה עבורו בתחנת העגינה ומיכל פנימי בשואב, שנושא את חומר הניקוי בתוכו. הוא גם משתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית כדי למפות את הבית ויש לו מצלמת RGB שמאפשרת, לפי החברה, ללמוד את הבית באופן תלת ממדי. במסגרת זו, ה-Dreame L10s ultra אף יכול לזהות מכשולים בזמן אמת, כולל מכשולים נמוכים, כך שאין צורך לסדר את הבית לפני עבודת השאיבה. השואב החדש אמור לשאוב אליו שיער, לכלוך, אבק ופסולת, וגם חלקיקים עדינים במיוחד. בנוסף, ניתן להגדיר בו מצב חיות מחמד, שמאפשר שלא להפריע לחיית המחמד הביתית. האפליקציה של השואב כוללת יכולות כמו הגדרת לוח זמנים. כמו קודמו, גם ה-Dreame L10s ultra נחשב לאחד המכשירים היוקרתיים בתחום, והמחיר בהתאם – לא פחות מ-5,490 שקלים.

חברת הוט הודיעה על מינוים של שני סמנכ"לים בשדרת ההנהלה של החברה. נוה ראובני מונה לתפקיד סמנכ"ל החטיבה העסקית. החטיבה העסקית אמונה על מתן שירותי התקשורת של החברה בקרב עסקים קטנים, חברות וארגונים גדולים וציבוריים. ראובני מביא עמו ניסיון רב בשוק התקשורת, והוא משמש מזה חמש שנים בתפקיד מנהל חטיבת השיווק בהוט מובייל, בשנה האחרונה הוביל ראובני את פעילות המותג NEXT בהוט, ולפני כןשימש כראש אגף שיווק בהוט ובישרכארט. אורי גל מונה לתפקיד סמנכ"ל התוכן בחברה. לגל ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם שוק התקשורת והטלוויזיה, והוא מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ״ל השיווק והתוכן של חברת פרטנר, ובעברו שימש כסמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי של יס וכמנכ״ל משרד הפרסום ליאו ברנט. לגל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ו-MBA מביה״ס וורטון בארה״ב.

סיימוטיב טכנולוגיות ערכה ערב מיט-אפ אשר עסק בנושא ״כשתחבורה חכמה וסייבר ישראלי נפגשים״. האירוע התקיים בפארק ההיי-טק בר לב, שבו בחרה סיימוטיב להקים את השלוחה הצפונית שלה. במהלך הערב נערכה הרצאה מרכזית של יובל דיסקין, יו״ר החברה ואחד ממייסדיה. בנוסף, נערכה היכרות עם מוצרים ויכולות טכנולוגיות של החברה, שהוצגו במספר דוכנים, וכן נערכה הרצאה על פרויקט טכנולוגי חדשני שבו עוסקת החברה בימים אלו בתחום הסייבר והתחבורה החכמה. במהלך הרצאתו, סיפר דיסקין, בין היתר, על תהליך הקמת החברה, על תובנות ולקחים מהתהליך, ועל הממשק שבין עולם הרכב והסייבר ואיך הוא פוגש אותנו ביום יום. דיסקין הדגיש את חשיבות גיבוש הערכים גם בעולם העסקי, על חשיבות שילוב ההיי-טק היהודי וההיי-טק הערבי באופן שיעודד הקמת חברות משותפו, שבהן יפעלו זה לצד זה יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, מה שיקרב ויחבר בין מגזרי האוכלוסייה השונים במדינת ישראל. דיסקין הדגיש את חשיבות המגוון הדמוגרפי והתרבותי לשימור תרבות יצירתית וחדשנית, ואת החשיבות הרבה שהוא מייחס לכך עבור החברה הישראלית. לדבריו: ״מגוון תרבותי מסייע ביצירתיות. זהו חלק חשוב בכל חברה ולכן עלינו להמשיך לגייס עובדים מכל קשת החברה הישראלית. זה יסייע ליצירתיות ולחדשנות ויתרום רבות לחברה הישראלית״. דיסקין הביע הערכה רבה לחזון החברתי והכלכלי שמאחורי פארק ההיי-טק בר לב, ואת תודתו לסיוע הרב שלו זוכה סיימוטיב מהצוות של הפארק בכל תחום אפשרי.

חוקרי סוכנות הביון העילית האמריקנית DARPA מוטרדים מהמחסור בכוח אדם מקצועי, של מיליוני אנשי ונשות אבטחת מידע והגנת סייבר. לכן, היא פצחה במיזם חדש, בשם "עשן" (SMOKE), שמטרתו לפתח יכולות אוטומציה לאיתור, לניטור ומניעה ביעילות של מתקפות סייבר, ההולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר. DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects), בעלת השם ה-"קליט" – הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה, אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבאות ארצות הברית ובעולם, ולשימושים אזרחיים. הסוכנות, שיש המכנים אותה "המשוגעת", עברה לחלק המעשי-מחקרי ביוזמת "עשן"- "תוכנית לניהול חתימות המנצלת ידע וסביבות תפעוליות" (smoke- Signature Management using Operational Knowledge and Environments). היוזמה לפרויקט החלה ב-2021, וכעת הפרויקט נמצא בשלבי מחקר ופיתוח. השלב המכרזי החל באוקטובר 2022, ובסוף השבוע הסוכנות הכריזה על החברות שתשתתפנה בו. הוא מתוכנן לפעול בשלוש השנים הבאות, בעלות כוללת של 55 מיליון דולרים, ומטרתו היא "לפתח טכנולוגיות לניהול חתימות ולהפוך תשתיות אשר מחקות איומים, לאוטומטיות. זאת, על מנת לספק הדמיות מציאותיות של איומים ולבנות תמונת רשת מוכללת יותר". החברות שתשתתפנה במיזם הן: BlackHorse Solutions, חברה בבעלות Parsons, המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, Cynnovative וקבוצת Punch Cyber Analytics. המיזם נחלק לשני תחומים טכניים: תכנון וביצוע אוטומטיים של "תשתית סייבר מודעת לייחוס", וגילוי ויצירת "חתימות תשתית". מטרת הפרויקט – "לעזור לצוותי האבטחה לזהות איומי סייבר, שהולכים וגדלים – בצורה יעילה יותר". בדברי ההסבר נכתב, כי "כיום, הביקוש להערכות אבטחת רשת (משמע ניהול סיכונים, י.ה.) גדול מההיצע. זאת בשל מחסור במומחי ובמומחיות סייבר, לצד העדר של אוטומציה. המיזם יביא לפיתוח כלים לאוטומציה, שיסייעו לתכנון ולפריסה של תשתית הגנת סייבר שמודעת לאיומים מתוחכמים. כלים אלה, יאפשרו לצוותים האדומים (המדמים את התוקף, י.ה.) להגדיל את היכולות שלהם בהיבטי היקף, יעילות, משך הזמן והאפקטיביות – של הערכות אבטחת סייבר. כך, צוותים אדומים יוכלו לספק הערכות אבטחת סייבר טובות ומדויקות יותר עבור מספר גדול יותר של רשתות בו-זמנית". אחד החוקרים בסוכנות כתב, כי "רשתות תקשורת נתונים נמצאות תחת איום מתמשך מצד שחקני סייבר זדוניים. בתגובה, עולם אבטחת הרשת מציע הערכות מציאותיות ומושכלות של האיומים. הערכות אלו מבוצעות על ידי צוות האקרים אתיים, 'הצוות האדום', בו חברי הצוות לוקחים על עצמם את תפקיד האויבים המתוחכמים. הם מבצעים בדיקת אבטחה מבוקרת, ועושים זאת בשיתוף מגיני הרשת, 'הצוות הכחול'. המיזם החדש נועד לשדרג את בדיקות החדירה הפשוטות ולדמות התנהגויות של שחקני איום זדוניים משמעותיים, בצורה מציאותית ככל האפשר. חיקוי מציאותי של איומי סייבר מתוחכמים באופן מדוד, יסייע עד מאד לספק תמונה מקיפה של מוכנות מגני הרשת". זו אינה היוזמה היחידה של הסכנות תחום הגנת הסייבר. ב-2020 פיתחה DARPA טכנולוגיה חדשה, מבוססת חומרה, שעברה הנדסה מחדש, כך ששיטות התקיפה האופייניות להאקרים – הפוגעים בתוכנה שמופעלת על החומרה – הופכות לבלתי אפשריות. ב-2019 פצחה DARPA בעוד יוזמה חדשה להגנה מפני מתקפות סייבר בשם CHASE (המרדף) – ר"ת של Cyber Hunting at Scale, ציד (של איומי) סייבר (הגדלים, או) הניתנים למדידה. מטרת היוזמה הייתה לפתח כלי אוטומציה לאיתור, לתיאור ולפגיעה ביעילות של המתקפות, ההולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר. ב-2018 ערכה DARPA פרויקט בשם "מחשוב שקוף", שמטרתו לשבש את מתקפות הסייבר, על ידי שיפור רמת הנראות של מפעילי מערכות ה-IT וזיהוי מוקדם ומשופר של APT, איום מתקדם ומתמשך. ב-2017 השיקה DARPA פרויקט להגנת סייבר באופן מוכלל ומובנה מראש, במטרה לבנות יכולות לחוסן סייבר ברמת המערכות. ב-2013 חשפה הסוכנות את פרויקט Plan X. מטרתו להביא לכך שהמשתתפים במלחמה המקוונת יהיו גם משתמשי רשת פשוטים יחסית – האקרים מתחילים או חסרי ניסיון תקיפה כלל, "כאלה שיוכלו להתבונן על דרכים לנהל את שדה הקרב המקוון באופן אינטואיטיבי כאילו הם משחקים באנגרי בירדס", הסבירו החוקרים. עוד באותה השנה הכריזה הסוכנות על תחרות לבניית מערכת שתהיה מסוגלת לנתח שורות קוד באופן אוטומטי, למצוא את נקודות התורפה שלהן ולתקן אותן כך שתהיינה חסינות מפני מתקפה. שווי הפרסים בתחרות עמד על מיליוני דולרים. כבר ב-2011 החלו לחשוב בסוכנות על הצורך להגביר את הפיתוח של אמצעים מתקדמים ללוחמה מקוונת, מהחשש שמערך ההגנה האמריקני עלול שלא לעמוד במתקפות מתוחכמות. סוכנות שהולכת נגד הזרם DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט ולה, שהחל ב-1963, ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת ימיים. פרויקטים נוספים שפותחו תחתיה היו מימון מחקר שבמסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון, מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה, רובוטיקה, שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו, ופיתוח תאי דלק קלים לשימוש, במכשירים שנישאים על גב חיילים. עוד פרויקט הוא פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. תקציב הסוכנות הוא גדול, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים.

אחרי שאנבידיה למדה שיש בעיות בכרטיסי המסך המובילים שלה, GeForce RTX 4090, עקב בעיות במחבר שגרמו להמסתו, היריבה הגדולה, AMD, ניצלה את המצב כדי ללעוג לה. כעת מתברר שההשקה של הסדרה החדשה שלה עצמה לא עברה בשלום. כרטיס המסך המוביל בסדרה החדשה, Radeon RX 7900 XTX, סובל מבעיה של התחממות יתר – כך מתברר. הכרטיס, המבוסס על ארכיטקטורת ה-RDNA3 של החברה, לא מצליח להתמודד עם רמות החום שלו בגלל בעיות, לכאורה, בתא האידוי שמכסה את האזור של המעבד עצמו ושל חלק מרכיבי הזיכרון שמקיפים אותו. לפי דיווחים ברשת, התקנה של הכרטיס במצב אופקי במקום אנכי, כפי שהדבר מבוצע ברוב המוחלט של מערכות המחשב השולחניות, יכולה לעזור. על פי ניסויים שבוצעו, הטמפרטורה במצב האופקי יכולה להיות נמוכה בעד 20 מעלות, אבל זה דורש מארז שמתאים לכך. AMD פרסמה שהיא מודעת לבעיות ההתחממות בחלק מכרטיסי ה-Radeon RX 7900 XTX שלה, וציינה שיש כרטיסים מסדרה זו שעובדים כרגיל. אולם, עד עתה היא לא הצליחה לספק מענה ללקוחות שפנו אליה עם הבעיה.  

אחת ההודעות המשמעותיות שהיו בכנס SAP TechEd הייתה השקת SAP Build. מדובר במערכת דלת קוד למשתמשים עסקיים, שמטרתה, לפי סאפ: להעצים משתמשים עסקיים ליצור ולחדש ללא צורך במפתחים. SAP Build מאפשרת למשתמשים לשלב בקלות מערכות, לנטר ולנתח תהליכים ולבנות יישומים – כל זאת מבלי להעביר נתונים למערכת חיצונית. המערכת תוכננה להיות ידידותית למשתמש, עם ממשק גרירה ושחרור הדומה לכלי בניית אתרים. מציעה את SAP Build למינוף העסקים באמצעות חדשנות. סאפ. מגיפת הקורונה שיבשה עסקים בכל התעשיות והובילה להתמקדות מחודשת בטרנספורמציה דיגיטלית ותחרות של אנשי מקצוע טכנולוגיים מיומנים. ההשקה של SAP Build הגיעה בתקופה שבה עסקים עדיין מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים עקב המגיפה. בשיחה שקיימתי עם ג'וליה ווייט, מנהלת שיווק ופתרונות בסאפ, היא הדגישה את החשיבות של העצמת בעלי עסקים: "כל חברה היא כיום חברת טכנולוגיה. אין תעשייה אחת, אין דיסציפלינה אחת שאין בה טכנולוגיה בליבה". היא הוסיפה כי המפתח להנעת הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא לא רק במציאת מפתחים חדשים, אלא בכך שאנשים אשר "מהווים את עמוד השדרה של העסק וכיצד הוא פועל" יקבלו את הכלים הדרושים להם כדי לחדש. ווייט ציינה בשיחה עם אנשים ומחשבים שמגיפת הקורונה האיצה את הצורך של עסקים להסתגל ולשנות את התהליכים שלהם ואמרה ש-"יש מעט מאוד תהליכים עסקיים שלא נפגעו". סאפ מציעה כלים חדשניים להעצמת עובדים קיימים התלות המוגברת הקיימת כיום בטכנולוגיה הובילה לתחרות עזה על כישרונות מובילים, כאשר תעשיות מתחרות על המפתחים הטובים והמבריקים ביותר. לדברי ווייט, הפתרון לבעיה זו הוא לא רק למצוא מפתחים נוספים, אלא להעצים עובדים קיימים להניע טרנספורמציה דיגיטלית בתוך הארגונים שלהם. "גל הטרנספורמציה הבא יונע על ידי האנשים שיוצרים ערך עסקי, האנשים המהווים את עמוד השדרה של העסק וכיצד הוא פועל, אלה שיודעים את הבעיות שהם צריכים לפתור ומזהים את החידושים שהם צריכים, כדי לשנות מהיסוד את עסקים שהם מנהלים. האנשים האלה הם הבעלים של העסקים בעצמם". ווייט הדגישה של-סאפ יש הפעם הזדמנות ייחודית לענות על הצרכים של בעלי עסקים אלה על ידי מתן הכלים לחדש ולהפחית או לחסל משימות חוזרות ונשנות שמבצעים עובדים. לדבריה, "כעת, סאפ יכולה לענות על הצרכים שלהם בצורה ייחודית, על ידי מתן הכלים לחדש, כך שיוכלו להסיר מעצמם משימות חסרות תועלת וחוזרות על עצמן. בעלי עסקים יכולים להפוך תהליכים לאוטומטיים, ולהפוך אותם להרבה יותר יעילים". ווייט הדגיש בראיון גם את חשיבותה של תעשיית ההיי-טק בישראל, באומרה כי "ישראל היא חממה של חדשנות ואנחנו כל הזמן מחפשים שותפים ולקוחות וכישרונות בישראל". זה המקום להזכיר כי לסאפ יש בארץ מרכז מחקר ופיתוח.

הישראלים ממשיכים להתמכר למסכים יותר ויותר: דו"ח האינטרנט השנתי שבזק פרסמה היום (ב') מראה כי אנחנו מבלים יותר מחצי יממה – 12.4 שעות – מול הלפטופ, הסמארטפון ושאר המכשירים בעלי המסך. מדובר בשיא חדש, גבוה יותר מהנתון של 12 שעות, שנרשם בשנה שעברה וב-2020, שנת הקורונה. אולם, בניגוד לתקופת הקורונה, אנחנו מקדישים כיום את הזמן מול המסכים פחות לעבודה ויותר לגיימינג ולרשתות חברתיות. נתונים מעניינים נוספים שעולים מהדו"ח הם: הנפח של הקבצים שהישראלים מורידים עלה ל-15 גיגה-בייט ביום – שלושה גיגה יותר מאשר בתקופת הקורונה; 83% מבני הנוער מודים שהם חייבים לקרוא הודעה בווטסאפ או ברשתות החברתיות מיד כשקופצת להם התראה על כך; 74% מהם מודים שהם לא שולטים בזמן שהם מבזבזים מול המסכים; ואנחנו מרבים לעשות Phubbing – להשתמש בסמארטפון כשאנחנו באינטראקציות חברתיות, על אף שזה מעצבן אותנו, כפי שהודו 80% מהנסקרים. מנגד, רבים מאתנו מודעים לצורך בצמצום זמן השימוש במכשירים הדיגיטליים ועושים צעדים בכיוון: יותר ישראלים מוציאים בלילה את הנייד מחדר השינה – 55% ציינו זאת בסקר האחרון לעומת 38% בזה הקודם; כמעט 40% לא משתמשים בנייד בשבת, ולא מטעמי דת; כ-70% לא ניגשים לסמארטפון דבר ראשון על הבוקר; 73% מכבים את ההתראות בטלפון כדי לא לקבל הודעות בווטסאפ או ברשתות החברתיות; ובין 30% ל-40% מוחקים אפליקציות או מכירים מישהו שמחק. אצל בני הנוער המצב טוב יותר, לפחות לפי מה שהם מעידים על עצמם: 55% מחקו אפליקציות גוזלות זמן, 56% מכירים מישהו שלקח הפסקה מהרשתות החברתיות, ו-51% שוקלים לקחת הפסקה מאחת הרשתות החברתיות ולסגור את הפרופיל. האם הווטסאפ הולך ומחליף את הפשקווילים? הדו"ח נעשה על בסיס נתונים שנאספו מבזק עצמה ומדגם של 4,500 איש, שנסקר באמצעות חברת הסקרים קנטר. השנה שם הדו"ח פוקוס על החברה החרדית, שהולכת וסוגרת את הפערים הדיגיטליים אל מול האוכלוסייה הכללית: 80% מהחרדים מחוברים לדיגיטל, מתוכם 54% מחוברים לווטסאפ, כאשר הם משתמשים בסטטוס של האפליקציה כדי לספק מידע כגון איפה הם נמצאים או מחשבות שלהם – קצת בדומה למה שהציבור הכללי עושה בסטורי'ז. כמו כן, האי-קומרס הולך וחצובר פופולריות בקרב החרדים: 46% מהם רוכשים ברשת. נתונים מעניינים במיוחד מראה על שינוי בדרך צריכת המידע של החרדים:  21% מהם צורכים חדשות דרך האינטרנט, ולא דווקא באפליקציות ובאתרי חדשות חרדיים. כמו כן, רבים מבני ובנות ציבור זה מעדיפים לצרוך את המידע והחדשות שלהם אונליין מאשר מבני הקהילה האחרים או דרך פשקווילים. "אנחנו בוחרים את עוצמת הדיגיטל שלנו" טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, אמרה כי "השנה אנחנו בוחרים את עוצמת הדיגיטל שלנו – מתי להגביר ומתי להנמיך את החיבור לרשת. אם עד לאחרונה הרשת ניהלה אותנו, השינוי הגדול בא לידי ביטוי בכך שאנחנו בוחרים לעצמנו זמן נטול דיגיטל, ועל ידי כך מנהלים את השגרה הדיגיטלית שלנו – ולא להיפך. חצי מהיממה שלנו אנחנו אמנם מול המסכים, אבל אם לפני שנה מרבית הזמן יועד לעבודה או לימודים, כיום אנחנו בוחרים לעשות שימוש ברשת בעיקר לטובת עיסוקי פנאי, גיימינג וקניות ברשת". היא הוסיפה כי "המגזר החרדי זיהה גם הוא את הגמישות של הרשת ובוחר להשתמש בה, אך בתנאים שלו". "אין ספק שנמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידיאו בסטרימינג, ומספר המכשירים המחוברים בכל בית ילך ויגדל – דבר שיוביל לצורך התמידי בתשתיות אינטרנט מתקדמות", ציינה פולג.

חברת פרוסיד (Proceed) מקבוצת HMS מתרחבת ומקימה חברת בת חדשה בשם פרוסיד טק (Proceed Tech). את החברה החדשה יוביל רונן קניג, אשר מונה להיות מנכ"לה. קניג בעל 25 שנות ניסיון בחברות טכנולוגיה במגוון תפקידי ניהול פיתוח, ניהול מוצר ושיווק. בין היתר שימש לאחרונה כדירקטור מוצרים וחדשנות, כמנהל שותפים בחברת אמדוקס, וכסמנכ"ל מוצר ושיווק בחברות סטארט-אפ שונות. לקניג תואר BSc במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, ותואר MBA מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. פלטפורמת Low-Code. צילום: BigStock עתיד פיתוח התוכנה – באמצעות פתרונות Low-Code מזה מספר שנים פרוסיד היא השותף האסטרטגי המוביל בישראל של חברת אאוט-סיסטמס (OutSystems), אשר לה פתרון Low-Code מהמובילים בעולם כיום. הפלטפורמה של אאוט-סיסטמס מאפשרת לארגונים לפתח אפליקציות ויישומי אנטרפרייז בקצב המהיר פי שבעה מפיתוח תוכנה מסורתי, להאיץ מוצרים לשוק ולחסוך עלויות בכל שלבי החיים של האפליקציה. פרוסיד טק תרכז את כלל פעילותה בשירותי האצה וייעול של תהליכי פיתוח, בדגש על יישום והטמעה של מערכת ה-Low-Code מבית אאוט-סיסמטס. רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק: "אני מאמין שהעתיד של פיתוח תוכנה יהיה מבוסס על פתרונות Low-Code, כמו הפתרון של אאוט-סיסטמס, אשר מאפשר למתכנתים מנוסים, למתכנתים זוטרים וגם למיישמים לפתח יישומים קריטיים לארגון בקלות רבה יותר. OutSystems הוא כלי ה-Low-Code המוביל היום בארץ, עם מעל 15 ארגונים שהם לקוחות שלנו. גם קהילת המפתחים של OutSystems בישראל מונה כבר מעל ל-50 מפתחים, ואנחנו נמשיך לטפח ולהשקיע בקהילת המפתחים הזו". גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד: "בשנה האחרונה אנו סופסוף עדים למגמה של צמיחה מואצת סביב אימוץ של פתרונות Low-Code, המיועדים לקיצור תהליכי הפיתוח גם בשוק הישראלי, והצטרפות של לקוחות ממגוון מגזרים – בנקאות, ביטוח, היי-טק, תקשורת ועוד. פעילות ה-Low-Code היא פעילות משלימה לפורטפוליו המוצרים של פרוסיד, ואנו מאמינים כי מהפכה זו בשוק רק החלה".